Λόγωτης πανδημίαςτουιού COVID-19 και τηςδιακοπήςτηςδιεθνούς υπηρεσίας αλληλογραφίας,
έχουμε αναστείλει προσωρινάτην υπηρεσία μας "ΔωρεάνΤυπωμέναΒιβλία (Free Print Book)".
έχουμε αναστείλει προσωρινάτην υπηρεσία μας "ΔωρεάνΤυπωμέναΒιβλία (Free Print Book)".
Κάτω από αυτή την κατάσταση δεν μπορούμε να στείλουμε τα βιβλία αυτή τη στιγμή.
Προσεύχεστε ώστε αυτή η πανδημία να λήξει σύντομα και να αρχίσει ξανά η ταχυδρομική υπηρεσία.
Προσεύχεστε ώστε αυτή η πανδημία να λήξει σύντομα και να αρχίσει ξανά η ταχυδρομική υπηρεσία.
נושא 3: בשורת המים והרוח
[3-1] הגאולה הנצחית (יוחנן 8:1-12)
<יוחנן 8:1-12>
"וישוע הלך אל הר הזיתים. ויהי בבוקר ויבוא עוד אל המקדש וכל העם באו אליו וישב וילמדם. ויביאו הסופרים והפרושים לפניו אישה אשר נתפשה והיא נואפת ויעמידוה בתוך. ויאמר אליו רבי האישה הזאת נתפשה על מעשה נאופה ומשה צונו בתורה לסקול נשים כאלה ואתה מה תאמר. והם לנסות אותו דברו זאת למצא עליו שטנה ויכף ישוע למטה ויתו באצבעו כל הקרקע. ויהי כאשר הוסיפו לשאול אותו וישא את עינו ויאמר אליהם מי בכם חף מפשע הוא ידה בה אבן בראשונה. ויכף שנית למטה ויתו על הקרקע. הם שמעו ולהם נקפם ויצאו אחד אחד החל מן הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאישה עומדת בתוך. וישא ישוע את עיניו וירא כי אין איש בלתי האישה לבדה ויאמר אליה אישה איפה שטניך ההרשיעך איש. ותאמר לא אחד אדוני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרך ואל תחטאי עוד. ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשיכה כי אור החיים יהיה לו."
כמה חטאים ישוע מחק?
את כל חטאי העולם
ישוע נתן לנו גאולה נצחית. אין אף לא אחד בעולם שאינו יכול להיגאל אם הוא מאמין בישוע כמושיעו. הוא גאל את כולנו. אם יש חוטא שמתייסר בגלל חטאיו זה מכיוון שהוא לא מבין כיצד ישוע גאל אותו מכל חטאיו עם טבילתו.
על כולנו לדעת ולהאמין בסוד הגאולה. ישוע לקח את כל חטאינו עם טבילתו, נשפט עליהם ומת על הצלב למעננו.
עליך להאמין בגאולת המים והרוח; הגאולה הנצחית מכל החטאים. עליך להאמין באהבתו הגדולה ובכך שהוא עשה אותך צדיק. האמן במה שהוא עשה למען גאולתך בנהר הירדן ועל הצלב.
ישוע ידע גם על כל חטאינו הנסתרים. יש אנשים שיש להם תפיסה מוטעית על החטאים. הם חושבים שחלק מהחטאים לא יכולים להתכפר. ישוע כיפר על כל חטאינו. על כל אחד ואחד מהם.
אין שום חטא בעולם שהוא השאיר. מכיוון שהוא כיפר על כל חטאי העולם אין יותר חוטאים. האם אתה מכיר את הבשורה שכיפרה על כל חטאיך, אפילו על חטאי העתיד שלך? האמן בה והינצל. וחזור לתהילתו.
האשה שנתפסה בניאוף
כמה אנשים בעולם נואפים?
כולם
ביוחנן 8 ישנה אשה שנתפסה בניאוף ואנו רואים כיצד היא הוצלה על ידי ישוע. אנו רוצים לקחת חלק בחסד שהיא קיבלה. זה לא מוגזם להגיד שכל בני האדם נואפים במשך חייהם. כל נשמה נואפת.
אם זה לא נראה כך זה מכיוון שאנו עושים זאת לעיתים קרובות וזה נראה כאילו אנו לא. מדוע? אנו חיים עם כל כך הרבה ניאוף בחיינו.
אני מסתכל על האשה ותוהה האם יש מישהו ביננו שלא נאף בדיוק כמו האשה שנתפסה? כולנו. אנו רק מעמידי פנים שאנו לא.
אתה חושב שאני טועה? לא. אני לא. בחן את העניין בקפידה. כולם על פני האדמה עושים זאת. הם נואפים כאשר הם מסתכלים על אשה ברחוב, במחשבה ובמעשה, בכל מקום ובכל עת.
הם רק לא מבינים שהם עושים את זה. ישנם אנשים שאינם מבינים עד יום מיתתם שבמשך חייהם הם נאפו מספר רב של פעמיים. לא רק אלו שנתפסו אלא גם אלו שלעולם לא נתפסו. כל האנשים עושים זאת במחשבה ובמעשה. הם זה לא חלק מחיינו?
האם אתה מודאג? זוהי האמת. אנו רק משתיקים את זה מכיוון שאנו נבוכים. אני מאמין שבימים אלו בני האדם נואפים כל הזמן אך אינם מבינים שהם עושים זאת.
אנשים נואפים גם בנשמתם. אנו, שנבראנו על ידי אלוהים חיים על האדמה מבלי אפילו להבין שאנו נואפים בנשמתנו. לעבוד אלוהים אחרים זה ניאוף רוחני מכיוון שישוע הוא הבעל היחידי של כל בני האדם.
האשה שנתפסה נואפת היתה בן אדם בדיוק כמו כולנו, והיא קיבלה את חסדו של אלוהים בדיוק כפי שאנו קיבלנו כשנגאלנו. אך הפרושים הצבועים גרמו לה לעמוד באמצע והצביעו באצבעותיהם עליה כאילו שהיו שופטים ועמדו לסקול אותה באבנים. הם עמדו להשפילה ולשפוט אותה כאילו הם בעצמם היו טהורים, כאילו הם בעצמם אף פעם לא נאפו.
חברים נוצרים, אלו שמכירים בעצמם כחוטאים אינם שופטים אחרים לפני אלוהים. אדרבא, מכיוון שהם יודעים שהם גם נואפים כל ימי חייהם, הם מקבלים את חסדו של אלוהים אשר גאל את כולנו. רק אלו שיודעים שהם חוטאים לאורך כל הדרך ראויים להיגאל לפני אלוהים.
?מי מקבל את חסדו של אלוהים
מי מקבל את חסדו של אלוהים?
הלא ראויים
האם אלו שחיים בטוהר מבלי לנאוף מקבלים את חסדו, או שמא אלו הלא ראויים שנואפים מקבלים את חסדו? אלו הנואפים הם אלו שמקבלים את חסדו השופע של גאולתו. אלו שאינם יכולים לעזור לעצמם, אלו שהם חלשים וחסרי ישע מקבלים את הגאולה. הם אלו שיקבלו את חסדיו.
אלו שחושבים שהם ללא חטאים אינם יכולים להיגאל. כיצד הם יכולים לקבל את החסד של גאולתו כשאין את מה לגאול?
הסופרים והפרושים גררו את האישה שנתפסה בניאוף לפני ישוע שמו אותה בתווך ושאלו אותו: " רבי האישה הזאת נתפשה על מעשה נאופה ואתה מה תאמר" מדוע הם הביאו את האשה לפניו וניסו לבחון אותו?
הם בעצמם נאפו הרבה פעמיים, אך הם ניסו לשפוט ולהרוג אותה באמצעות ישוע ולתלות בו את האשמה.
ישוע ידע מה היה בראשם וידע הכל על האשה. לכן הוא אמר: "מי בכם חף מפשע הוא, ידה בה אבן בראשונה." אז הפרושים מהזקנים ועד האחרונים החלו לעזוב בזה אחר זה עד שרק ישוע והאשה נשארו.
אלו שעזבו היו הסופרים והפרושים, המנהיגים הדתיים. הם עמדו לשפוט את האשה שנתפשה במעשה כאילו שהם בעצמם לא היו חוטאים.
ישוע הצהיר על אהבתו בעולם הזה. הוא היה מראה האהבה. ישוע נתן לאנשים אוכל, החזיר את המתים לחיים, החייה את בן האלמנה, השיב לחיים את לזרוס, ריפא מצורעים ועשה ניסים למען העניים. הוא לקח את כל החטאים של כל החוטאים והציל אותם.
הם שאלו: "משה צונו בתורה לסקול נשים כאלה ואתה מה תאמר?" הם חשבו שהוא יגיד להם לסקול אותה. מדוע? אם היינו אמורים לשפוט על פי חוקי האלוהים, כל האנשים שנאפו היו נסקלים למוות ללא יוצא מן הכלל.
כולם היו חייבים להיסקל למוות וכולם היו מיועדים לגיהינום. שכר החטא הוא מוות. בכל אופן ישוע לא אמר להם לסקול אותה ובמקום זה אמר להם: "מי בכם חף מפשע הוא, ידה בה אבן בראשונה."
מדוע אלוהים נתן לנו את 613 סעיפי התורה?
כדי לגרום לנו להבין שאנו חוטאים.
התורה מביאה לידי זעם. אלוהים הוא קדוש וכך גם תורתו. התורה הקדושה הזאת מגיעה אלנו עם 613 סעיפים. הסיבה שאלוהים נתן לנו 613 סעיפים בתורה היא כדי לגרום לנו להבין שאנו חוטאים; שאנו יצורים לא מושלמים. היא מלמדת אותנו שאנו חייבים להסתכל על החסד של אלוהים כדי להיגאל. אם לא היינו יודעים את זה והיינו חושבים רק על מה שכתוב, כולנו היינו חייבים להיסקל בוודאי למוות בדיוק כמו האשה שנתפסה במעשה.
הפרושים והסופרים שלא הכירו את האמת של תורתו, יכלו אולי לחשוב שהם יכולים לסקול את האשה ואולי אף אותנו. מי יכול לידות אבן באשה חסרת ישע? אפילו אם היא נתפסה במעשה אף אחד בעולם לא יכול לידות בה אבן.
אם האשה או כל אחד מאיתנו היה נשפט אך ורק על פי התורה, אנו וכמו כן האשה היינו מקבלים גזר דין איום ונורא. אך ישוע הציל אותנו החוטאים מכל חטאינו ומגזר הדין הצודק. עם כל חטאינו, אם תורת אלוהים הייתה מיושמת בקפדנות מילה במילה, מי מבינינו היה יכול להישאר בחיים? סופו של כל אחד ואחד מאיתנו היה בגיהינום.
אך הפרושים והסופרים הבינו את התורה כפי שהיא כתובה. אם התורה הייתה מיושמת בצורה שהיא כתובה, היא הייתה הורגת אותם בוודאי בדיוק כמו זה שנשפט על ידם. לאמתו של דבר תורת האלוהים ניתנה לבני האדם כדי שהם יבינו את חטאיהם אך הם סבלו מכיוון שהם פירשו אותה שלא כהלכה ויישמו אותה באופן שגוי.
הפרושים של היום בדיוק כמו הפרושים של התנ"ך רק מכירים בתורה כפי שהיא כתובה. עליהם להבין את החסד, הצדק ואת האמת של אלוהים. הם חייבים ללמוד את בשורת הגאולה כדי להינצל.
הפרושים אמרו: " התורה מצווה עלינו שאחת כזאת צריכה להיסקל אך מה אתה אומר?" הם שאלו את זה כשהם אוחזים בבטחון באבנים. הם חשבו שבוודאי לא יהיה לישוע כלום להגיד על זה. הם חיכו שישוע יבלע את הפתיון שלהם.
אם ישוע היה שופט על פי התורה, הוא גם היה נסקל בידיהם. כוונתם הייתה לסקול את שניהם. אם ישוע היה אומר לא לסקול את האשה, הם היו אומרים שישוע ביזה את תורת האלוהים והיו סוקלים אותו על חילול השם. איזו קנוניה איומה הייתה שם.
אך ישוע התכופף וכתב על הקרקע באצבעו והם המשיכו לשאול אותו: "מה אתה אומר? מה אתה כותב על הקרקע? ענה על שאלתנו. מה אתה אומר?" הם הצביעו באצבעותיהם על ישוע והמשיכו להציק לו.
ישוע נעמד ואמר להם שמי שללא חטא מתוכם יהיה הראשון שיזרוק בה אבן. לאחר מכן הוא התכופף והמשיך לכתוב על הקרקע. מצפונם של אלו ששמעו את זה ייסר אותם והם עזבו בזה אחר זה החל מהזקנים עד לאחרונים וישוע נשאר לבד עם האשה שעמדה לפניו.
מי בכם חף מפשע הוא ידה בה אבן בראשונה
היכן החטאים נרשמים?
על לוח ליבנו ובספר המעשים
ישוע אמר להם: "מי בכם חף מפשע הוא ידה בה אבן בראשונה." והמשיך לכתוב על הקרקע. הזקנים החלו לעזוב. המבוגרים יותר שבצעו יותר חטאים עזבו ראשונים. הצעירים גם עזבו. הבה נניח שישוע עומד ביננו ואנו עומדים מסביב לאשה. אם ישוע היה אומר לנו שמי שמביננו שלא חטא יידה את האבן ראשון, מה הייתם עושים?
מה כתב ישוע על הקרקע? אלוהים יוצרנו כותב את חטאינו בשני מקומות.
ראשית הוא כותב את חטאינו על לוח ליבנו. "חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפורן שמיר חרושה על לוח ליבם ולקרנות מזבחותכם." (ירמיה 17:1)
אלוהים מדבר איתנו באמצעות יהודה שהוא הנציג שלנו. חטאי בני האדם חרוטים בעט ברזל וציפורן שני וכתובים על לוח ליבנו. ישוע התכופף וכתב על הקרקע שבני האדם הם חוטאים.
אלוהים יודע שאנו חוטאים והוא חורט את חטאינו על לוח ליבנו. דבר ראשון, הוא רושם את מעשינו, את החטאים שאנו עושים מכיוון שאנו לא יכולים לעמוד בפני התורה. כאשר החטאים נרשמים על לוח ליבנו, כאשר אנו מסתכלים בתורה אמו מבינים שאנו חוטאים. בגלל שהוא רושם אותם בליבנו, במצפוננו, אנו יודעים שאנו חוטאים לפניו.
ישוע התכופף פעם שניה ורשם. כתבי הקודש אומרים שכל החטאים נרשמים לפני אלוהים גם בספר המעשים. (חזון יוחנן 20:12). שם האדם וחטאיו נרשמים בספר המעשים. הם נרשמים גם על לוח ליבו. חטאינו נרשמים פעמיים, בספר המעשים ועל לוח ליבנו.
החטאים נרשמים על לוח ליבו של כל אחד, זקן או צעיר. זוהי הסיבה שלא היה להם מה להגיד בפני ישוע בנוגע לחטאיהם. אותם אלו שניסו לסקול את האשה היו חסרי אונים בפני דבריו.
מתי חטאינו שנרשמים בשני מקומות ימחקו?
כשנקבל בליבנו את גאולת המים והדם של ישוע
בכל אופן כאשר אתה מקבל את הגאולה כל חטאיך שרשומים בספר המעשים ימחקו ושמך ירשם בספר החיים. אלו ששמם מופיע בספר החיים ילכו לגן עדן. מעשיהם הטובים, הדברים שהם עשו בעולם הזה למען מלכות האלוהים וצדקתו, גם נרשמים בספר החיים והם יתקבלו לגן עדן. אלו שנגאלו מחטאיהם יכנסו לעולם של נצח.
חטאיו של בן אדם נרשמים בשני מקומות כך שאף אחד לא ירמה את אלוהים. אין אף אחד שלא חטא או נאף בליבו. כולנו חוטאים וכולנו לא מושלמים. אלו שלא קיבלו את גאולת ישוע בליבם יתייסרו על חטאיהם . הם חסרי ביטחון, הם פוחדים מאלוהים, הם פוחדים לפני אלוהים ובפני אחרים בגלל חטאיהם. אך ברגע שהם יקבלו בליבם את בשורת המים והרוח, כל חטאיהם שנרשמו על לוח ליבם ובספר המעשים יימחקו. הם יגאלו מכל חטאיהם.
בגן עדן יש ספר חיים. שמם של אלו שמאמינים בגאולת המים והרוח רשומים בספר והם יכנסו לגן עדן. הם יכנסו לגן עדן לא בגלל שהם לא חטאו בעולם הזה, אלא בגלל שהם נגאלו מכל חטאיהם על ידי כך שהאמינו בגאולת המים והרוח. זוהי "תורת האמונה." (אל הרומיים 3:27)
חברים נוצרים, הסופרים והפרושים חטאו בדיוק כמו האשה שנתפסה בניאוף. למעשה הם עשו יותר חטאים מכיוון שהם העמידו פנים ורימו את עצמם שהם לא חוטאים. המנהיגים הדתיים היו גנבים עם רשיון רשמי. הם היו גנבי נשמות, גונבי החיים. הם העזו ללמד אחרים בצורה לא נכונה למרות שהם בעצמם לא נגאלו.
על פי התורה אין אחד שהוא לא חוטא. אך בן אדם נהיה צדיק לא בגלל שהוא לא חוטא אלא מכיוון שהוא נגאל מכל חטאיו ושמו רשום בספר החיים. הדבר החשוב הוא, האם שמו של האדם נרשם בספר החיים. מכיוון שבני האדם לא יכולים לחיות ללא חטאים הם חייבים להיגאל.
אם תכנס לגן עדן או לא, זה תלוי באם אתה מאמין בזה או לא. האם תקבל או לא תקבל את חסדו של אלוהים, תלוי באם אתה מקבל את גאולת ישוע. מה קרה לאשה שנתפסה? היא עמדה שם בעיניים עצומות מכיון שהיא ידעה שהיא עומדת למות. קרוב לוודאי שהיא בכתה בפחד ובחרטה. בני האדם הופכים לישרים עם עצמם כשהם עומדים בפני מוות.
"הו אלוהים זה הוגן שאני עומדת למות. קח בבקשה את נפשי בידך ותרחם עלי. בבקשה רחם עלי ישוע." היא התחננה לישוע לאהבת הגאולה. "אלוהים אם אתה שופט אותי אני אשפט, ואם תגיד שאני ללא חטאים אז חטאי ימחקו. זה תלוי בך." קרוב לוודאי שהיא אמרה את כל הדברים האלו. הכל נשאר בידי ישוע.
האשה שהובאה בפני ישוע לא אמרה: "חטאתי בבקשה סלח לי על הניאוף." היא אמרה: "בבקשה הצל אותי מחטאי. אם תגאל אותי מחטאי אני אנצל ואם לא אלך לגיהינום. אני צריכה את גאולתך. אני זקוקה לאהבתו של אלוהים ואני צריכה שירחם עלי." היא עצמה את עיניה והתודתה על חטאיה.
ישוע שאל אותה: "איפה שטנייך ההרשיעך איש?" והיא ענתה: "לא אחד אדוני."
אז ישוע אמר לה: "גם אני לא ארשיעך" ישוע לא הרשיע אותה מכיוון שהוא כבר לקח את כל חטאיה באמצעות טבילתו בנהר הירדן והיא כבר נגאלה. עכשיו, ישוע ולא האשה, היה צריך להישפט על חטאיה.
"הוא אמר "גם אני לא ארשיעך
האם היא הורשעה על ידי ישוע?
לא
האשה הזאת התברכה בגאולתו של ישוע. היא נגאלה מכל חטאיה. אדוננו ישוע אומר לנו שהוא פדה את כל חטאינו, שכולנו צדיקים.
הוא אומר לנו כך בתנ"ך. הוא מת על הצלב כדי לשלם על כל. חטאינו אשר הוא לקח מאיתנו עם טבילתו בנהר הירדן. הוא אומר לנו בבירור שהוא גאל את כל אלו המאמינים בגאולה של טבילתו ובדין שעל הצלב. כולנו זקוקים לדבריו הכתובים של ישוע וכולנו צריכים להיאחז במילים אלו. ואז, כולנו נתברך בגאולה.
"אלוהים, אני לא ראוי לפניך. אין לי כישרון. אין לי דבר להראות לך מלבד חטאי. אך אני מאמין שישוע הוא אדון הגאולה. הוא לקח את כל חטאי בנהר הירדן וכיפר עליהם על הצלב. הוא לקח את כל חטאי עם טבילתו ודמו. אני מאמין בך ישוע."
זוהי הצורה בה אתה ניצל. ישוע לא "הרשיע אותנו", הוא נתן לנו את הזכות להיות ילדיו של אלוהים: לאלו שמאמינים בגאולה של המים והרוח, הוא לוקח את חטאיהם וקורא להם צדיקים.
חברים יקרים! האשה נגאלה. האשה שנתפסה בניאוף התברכה בגאולה בפני ישוע. אנו גם יכולים להתברך כך. כל מי שמכיר בחטאיו ומבקש מאלוהים שירחם עליו, כל מי שמאמין בגאולת המים והרוח של ישוע, מקבל את ברכת הגאולה של אלוהים. אלו עם החטאים נגאלים. אלו שחוטאים ולא מבינים את חטאיהם אינם יכולים להתברך בגאולתו.
ישוע לקח את כל חטאי העולם. (יוחנן 1:29) כל חוטא בעולם יכול להיגאל אם הוא מאמין בישוע. ישוע אמר לאשה: "גם אני לא ארשיעך" הוא אמר שהוא לא מרשיעה מכיוון שכל חטאיה כבר היו שייכים לו. הוא לקח את כל חטאינו על עצמו והוא עמד להישפט עליהם במקומנו.
אנו גם צריכים להגאל בפני ישוע
מה גדולה יותר, מידת הדין של אלוהים או מידת האהבה שלו?
מידת האהבה של אלוהים
הפרושים עם אבנים בידיהם כמו המנהיגים הדתיים של ימינו, פירשו את התורה על פי הכתוב. הם האמינו שבגלל שבתורה כתוב לא תנאף, אדם שחוטא צריך להיסקל למוות. הם הסתכלו בנשים וחשקו בהם כאשר הם מעמידים פנים שהם לא נאפו. הם לא יכלו להיגאל או להינצל. הסופרים והפרושים היו מטיפי המוסר של העולם. הם לא היו אלו שישוע קרא להם אליו. אנשים אלו מעולם לא שמעו ממנו "אני לא מרשיעכם."
רק האשה שנתפסה נואפת שמעה את המילים השמחות הללו. אם תהיה ישר לפניו תוכל גם להתברך כמוה. "אלוהים נאפתי כל חיי, זה נראה כאילו אני לא מכיוון שאני עושה זאת לעיתים כה קרובות. אני חוטא מספר פעמיים ביום."
כאשר אנו מקבלים את התורה ואת העובדה שאנו חוטאים החייבים למות העומדים בפני הצדק של אלוהים, מכירים במה שאנחנו ואומרים: "אלוהים זה מה שאני, הצל אותי בבקשה." אלוהים יברך אותנו בגאולה.
אהבתו של ישוע של המים והרוח גברה על מידת הדין של אלוהים. "גם אני לא ארשיעך." הוא לא מרשיע אותנו ואומר: "אתם נגאלתם" אדוננו ישוע המשיח הוא אדון הרחמים. הוא גאל אותנו מכל חטאי העולם.
אלוהנו הוא אלוהי הצדק ואלוהי האהבה. האהבה של המים והרוח יותר גדולה מהדין שלו.
אהבתו גדולה מדינו
מדוע הוא גאל את כולנו?
מכיוון שאהבתו גדולה יותר מדינו.
אם אלוהים היה כופה את דינו כדי לעשות צדק, הוא היה שופט את כל החוטאים ושולח אותם לגיהינום. אך מכיוון שאהבתו של ישוע שהצילה אותנו מהדין גדולה יותר, אלוהים שלח את בנו היחיד, ישוע. ישוע לקח על עצמו את כל חטאינו, וקיבל למען כולנו את הדין הצודק עליהם. עכשיו, כל מי שמאמין בישוע כמושיעו הופך לילדו ולצדיק. בגלל שאהבתו גדולה יותר מצדקתו הוא גאל את כולנו.
על כולנו להודות לאלוהים שהוא לא שופט אותנו רק על פי מידת הצדק שלו. כפי שישוע אמר לסופרים, לפרושים ולשליחיהם, אלוהים רוצה לרחם ושידעו עליו ולא רוצה את קורבננו. חלק מהאנשים הורגים פר או עז כל יום ומעלים אותם לפני אלוהים ומתפללים: "אלוהים סלח לחטאי כל יום." אלוהים לא רוצה את קורבנותינו אלא את אמונתנו בגאולת המים והרוח. הוא רוצה שניגאל ושנינצל. הוא רוצה לתת לנו את אהבתו ורוצה לקבל את האמונה שלנו. האם כולכם מבינים את זה? ישוע נתן לנו גאולה.
ישוע שונא חטאים אך יש לו אהבה בוערת לבני האדם אשר נבראו בצלם אלוהים. הוא החליט אפילו מבראשית להפוך אותנו לילדיו של אלוהים ולכפר על כל חטאינו עם טבילתו ודמו. אלוהים ברא אותנו כדי לגאלנו,להלבישנו בישוע ולהפוך אותנו לילדיו. זוהי אהבתו אלינו יצורי כפיו.
אם אלוהים היה שופט אותנו בהתאם לתורתו הצודקת, אנו החוטאים היינו כולנו חייבים למות. אך הוא גאל אותנו באמצעות הטבילה וגזר הדין של בנו על הצלב. האם אתה מאמין בכך? הבה נאמת את זה מהברית הישנה.
אהרון סמך את ידיו על השעיר לעזאזל
מי תיפקד כנציגם של בני ישראל והעביר את חטאיהם על השעיר החי?
הכהן הגדול
כל חטאי העולם הזה התכפרו בסמיכת הידיים של הברית הישנה ובטבילה של הברית החדשה. בברית הישנה כל חטאי השנה של בני ישראל התכפרו באמצעות הכהן הגדול אשר הניח את ידיו על ראש השעיר ללא פגם.
"וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי והתוודה עליו את כל עוונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאים ונתן אותם על ראש השעיר ושלח בידי איש עתי המדברה." (ויקרא 16:21)
כך הם כופרו בזמן הברית הישנה. כדי להגאל מחטאי היומיום, האדם היה מביא שה או עז ללא פגם למשכן ומעלה אותו לקורבן על המזבח. הוא הניח את ידיו על ראש הקורבן וחטאיו היו עוברים עליו. לאחר מכן הקרבן נשחט ודמו נמרח על קרנות המזבח על ידי הכהן.
בארבעת הפינות של המזבח היו קרניים. קרניים אלו מסמלות את ספרי המעשים המוסברים בחזון יוחנן 20:12. הדם שנשאר הוזה גם על האדמה. האדמה מייצגת את ליבו של בן האדם מכיוון שהאדם נוצר מעפר. האנשים כיפרו על חטאי היומיום שלהם בדרך זו.
אך הם לא יכלו להקריב קורבן חטא כל יום לכן אלוהים אפשר להם לכפר פעם בשנה על חטאי השנה שלהם. זה היה מתבצע בחודש השביעי ביום העשירי - יום הכיפורים. ביום זה, נציגם של כל בני ישראל, הכהן הגדול, הביא שני שעירים והניח עליהם את ידיו כדי להעביר את כל חטאי בני ישראל עליהם והקריב אותם לפני אלוהים כדי לכפר על בני ישראל.
"וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי והתוודה עליו את כל עוונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאים ונתן אותם על ראש השעיר ושלח בידי איש עתי המדברה."
אלוהים מינה את אהרון, הכהן הגדול של בני ישראל כנציגם. במקום שכל אחד יצטרך להניח את ידו על ראש הקורבן בנפרד, הכהן הגדול כנציגם של כל האנשים, הניח את ידיו על ראש השעיר החי כדי לקבל מחילה על חטאי השנה.
הוא מנה את כל החטאים של בני ישראל לפני אלוהים. "הו אלוהים, בני ישראל ילדיך חטאו. עבדו אלילים, הפרנו את כל סעיפי התורה, נשאנו את שמך לשווא, עשינו אלוהים אחרים ואהבנו אותם יותר ממך, לא שמרנו את קדושת השבת, לא כיבדנו את הורינו,רצחנו, נאפנו וגנבנו...שקענו בקנאה ובמריבה."
הוא מנה את כל החטאים. " אלוהים, לא אני ואף לא בני ישראל הצלחנו לשמור את תורתך. על מנת לגאול אותנו מכל החטאים האלו, אני מניח את ידי על ראש השעיר ומעביר אליו את כל החטאים הללו." הכהן הגדול הניח את ידיו על הקורבן בשביל כל האנשים והעביר את כל החטאים על ראש הקורבן.הפירוש של הסמכה או סמיכת ידיים זה "להעביר" (ויקרא 1:1-4, 16:20-21).
כיצד הכפרה התבצעה בזמן הברית הישנה?
באמצעות סמיכת הידיים על ראש קורבן החטא
אלוהים העניק לבני ישראל את פולחן הקורבן כדי שהם יוכלו להעביר את כל חטאיהם ולהיגאל. הוא ציין שקורבן החטא יהיה ללא פגם ושהוא צריך למות במקום האדם.
ביום הכיפורים קורבן החטא נשחט, דמו נלקח אל הקודש והוזה על כיסא הרחמים שבע פעמיים. כך בני ישראל כיפרו על חטאי השנה שלהם ביום העשירי של החודש השביעי.
הכהן הגדול נכנס לבדו אל הקודש כדי לעלות את הקורבן אך האנשים התאספו בחוץ כאשר הדם הוזה על כיסא הרחמים והאזינו לפעמוני הזהב של האפוד התלויים על גלימתו של הכהן הגדול מצלצלים שבע פעמיים. אז האנשים שמחו שכל חטאיהם התכפרו. הצליל של פעמוני הזהב היו הקול של הבשורה המשמחת.
זה לא נכון שישוע אהב אנשים מסוימים ורק אותם הוא גאל. ישוע לקח את כל חטאי העולם בעת ובעונה אחת עם טבילתו. הוא רצה לגאול את כולנו בעת ובעונה אחת. חטאינו לא יכולים להיפדות כל יום, הם נפדו אחת ולתמיד.
בזמן הברית הישנה, החטאים כופרו באמצעות סמיכת הידיים וקורבן החטא. אהרון הניח את ידיו על ראש השעיר החי בנוכחות כל האנשים ופירט את כל החטאים שהאנשים עשו במשך השנה. הוא העביר את החטאים לשעיר בנוכחות כולם. אחרי זה, היכן היו כל החטאים של האנשים? הם כולם עברו אל השעיר.
לאחר מכן השעיר הובל בידי `איש מתאים`. השעיר עם כל חטאי בני ישראל הובל למדבר היכן שאין לא מים ולא עשב, הוא ישוטט במדבר תחת השמש הקופחת ולבסוף ימות. השעיר ימות בגלל חטאי בני ישראל.
זוהי אהבתו של אלוהים, אהבת הגאולה. זוהי הצורה שהם כיפרו בימים ההם על חטאי השנה. אך אנו חיים בתקופת הברית החדשה. זה כבר כמעט 2000 שנה מאז שישוע ירד לעולמנו. הוא בא וקיים את הנבואה שהוא ניבא בברית הישנה. הוא בא ופדה את כל חטאינו.
כדי לגאול את כולנו
מה המשמעות של ישוע?
המושיע שיציל את עמו מחטאיהם
הבה נקרא במתי פרק 1.
"הוא חשב כזאת והנה מלאך יהוה נראה אליו בחלום ויאמר יוסף בן דוד אל תירא מקחת את מרים אשתך כי הנוצר בקרבה מרוח הקודש הוא. והיא יולדת בן וקראת את שמו ישוע כי הוא יושיע את עמו מחטאתיהם. (מתי 20-1:21).
אבינו שבשמים השאיל את גופה של מרים הבתולה כדי לשלוח את בנו לעולם הזה על מנת שישטוף את כל חטאי העולם. הוא שלח אליה מלאך אשר אמר לה: שמה שיש בקרבה " מרוח הקודש הוא. והיא יולדת בן וקראת את שמו ישוע" הפירוש הוא שבנה של מרים יהיה המושיע. ישוע המשיח פירושו, אחד שיושיע את עמו, במילים אחרות המושיע. הדרך שבה ישוע לקח את כל חטאי העולם הייתה באמצעות טבילתו על נהר הירדן. הוא הוטבל על ידי יוחנן המטביל וכל חטאי העולם הועברו אליו. הבה נקרא במתי 13-3:17.
"ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להיטבל על ידו. ויוחנן חשך אותו לאמר אנכי צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי. ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לשנינו למלא כל הצדקה וינח לו. ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה השמים נפתחו לו וירא את רוח אלוהים כיונה ונחה עליו. והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רציתי בו."
ישוע הלך ליוחנן המטביל כדי לגאול את כולנו מחטאינו.
הוא פסע אל תוך המים והרכין את ראשו לפני יוחנן: "יוחנן הטבל אותי עכשיו, זה הולם אותנו להוציא לפועל את כל הצדקה. כאשר אני לוקח את כל חטאי העולם וגואל את כל החוטאים מחטאיהם, אני צריך לקחת את כל חטאיהם עם טבילה. הטבל אותי עכשיו! אפשר זאת!" כך זה היה יאה למלא את כל הצדקה. ישוע הוטבל על ידי יוחנן המטביל ובדיוק ברגע זה כל צדקתו של אלוהים אשר גאלה אותנו מכל חטאינו התממשה.
כך הוא לקח את כל חטאינו. גם כל חטאיך הועברו על ישוע. האם אתה מבין את זה? האמן בגאולת טבילתו של ישוע וברוח והינצל.
כיצד התקיימה כל הצדקה?
באמצעות טבילתו של ישוע
אלוהים הבטיח לבני ישראל שכל חטאי העולם ישטפו עם סמיכת הידיים והקרבת קורבן החטא. בכל אופן, מכיוון שזה היה בלתי אפשרי שכולם יסמכו באופן אישי את ידיהם על ראש השעיר, אלוהים הסמיך את אהרון להיות הכהן הגדול וכך הוא יכל להעלות את הקורבן למען כל האנשים. באופן זה, הוא העביר את כל חטאי השנה על ראש קורבן החטא בעת ובעונה אחת. זוהי חוכמתה וכוחה של הגאולה. אלוהים הוא חכם ומדהים.
הוא שלח את בנו ישוע להציל את העולם וכך קורבן החטא היה מוכן. עכשיו היה חייב להימצא נציג של כל בני האדם, אחד שיסמוך את ידיו על ראשו של ישוע ויעביר את כל חטאי העולם. הנציג הזה היה יוחנן המטביל. במתי 11:11 אלוהים שלח את נציגם של כל בני האדם לפני ישוע. כפי שכתוב במתי 11:11 זה היה יוחנן המטביל, הכהן הגדול האחרון של בני האדם. "לא קם בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל" הוא הנציג היחידי של בני האדם. הוא שלח את יוחנן כנציגם של כל הבריות כדי שהוא יוכל להטביל את ישוע ולהעביר את כל חטאי העולם אליו.
אם שש מיליארד האנשים שעל האדמה היו הולכים לישוע וכל אחד מהם היה מניח את ידיו על ראשו כדי להעביר את חטאיו, מה היה קורה לראשו? אם יותר משש מיליארד אנשים בעולם הזה היו צריכים להניח את ידיהם על ישוע, זה היה מחזה לא יפה. חלק מהאנשים הנלהבים אולי היו לוחצים למטה כל כך חזק שכל שערותיו היו נושרות. אלוהים בחוכמתו, הסמיך את יוחנן כנציגנו אשר העביר בעת ובעונה אחת את כל חטאי העולם על ישוע.
זה כתוב במתי 3:13-17. "ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להטבל על ידו." זה היה כשישוע היה בן 30 . ישוע נמול 8 ימים לאחר שנולד ומאז ועד גיל 30 יש מספר עדויות עליו.
הסיבה שישוע היה צריך לחכות עד גיל 30 כדי להיות הכהן הגדול של השמיים הייתה כדי לקיים את הברית הישנה. בספר דברים אלוהים אמר למשה שהכהן הגדול חייב להיות לפחות בגיל 30 לפני שהוא יוכל לקבל את תפקיד הכהן הגדול. ישוע הוא הכהן הגדול של השמים. האם אתה מאמין בזה?
בברית החדשה במתי 3:13-14 נאמר: "ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להיטבל על ידו. ויוחנן חשך אותו לאמר אנכי צריך להיטבל על ידך". מי הוא נציגם של בני האדם? יוחנן המטביל. אם כן מיהו נציג השמים? הנציגים נפגשו. אם כן מי הוא הגדול יותר? כמובן שנציג השמים.
יוחנן המטביל שהיה כל כך נועז כאשר קרא למנהיגים הדתיים של אותם ימים, "בני צפעונים! חזרו בתשובה!" פתאום לפני ישוע נהיה עניו ואמר לו "אנכי צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי?" בנקודה זו ישוע השיב: "הניחה לי כי כן נאוה לשנינו למלא כל הצדקה." ישוע בא לעולם זה כדי לקיים את הצדקה של אלוהים, והיא התקיימה בשעה שהוא הוטבל על ידי יוחנן המטביל.
"וינח לו. ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה השמים נפתחו לו וירא את רוח אלוהים כיונה ונחה עליו. והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רציתי בו."
זה מה שקרה כשהוא הוטבל, שערי השמים נפתחו כאשר הוא הוטבל על ידי יוחנן המטביל ולקח על עצמו את כל חטאי העולם.
"ומימי יוחנן המטביל ועד הנה מלכות השמים נתפשה ביד חזקה והמתחזקים יחטפוה." (מתי 11:12).
כל הנבאים ותורתו של אלוהים ניבאו על יוחנן המטביל. " ומימי יוחנן המטביל ועד הנה מלכות השמים נתפשה ביד חזקה והמתחזקים יחטפוה." כל מי שמאמין בטבילתו יוכל להיכנס למלכות שמים ללא יוצא מן הכלל.
גם אני לא ארשיעך
מדוע ישוע נשפט על הצלב?
מכיוון שהוא לקח את כל חטאינו
ישוע הוטבל בידי יוחנן המטביל ולקח את כל חטאי העולם ולאחר מכן הוא אמר לאשה, "גם אני לא ארשיעך." הוא לא הרשיע את האשה מכיוון שהוא לקח את כל חטאי העולם בירדן וישוע, לא האשה, היה צריך להשפט על חטאים אלו.
ישוע מחק את כל חטאי העולם. אנו יכולים לראות כמה הוא פחד מהכאב שהוא יסבול על הצלב מכיוון ש "שכר החטא הוא מוות." הוא התפלל לאלוהים על הר הזיתים שלוש פעמים כדי שייקח את גזר הדין ממנו. ישוע היה בגוף אדם לכן זה מובן מדוע הוא פחד מהכאב. ישוע היה חייב לדמם כדי להוציא לפועל את גזר הדין.
בדיוק כפי שקורבן החטא בברית הישנה היה צריך להקיז מדמו כדי לשלם על החטאים, הוא היה צריך לעלות לקורבן על הצלב. הוא כבר לקח את כל חטאי העולם ועכשיו הוא היה צריך לתת את חייו למען גאולתנו. לכן ישוע היה חייב להשפט על הצלב. "גם אני לא ארשיעך, גם אני לא אשפטך." כל חטאינו שבמזיד ובשוגג, ידועים או לא ידועים היו חייבים להשפט לפני אלוהים.
אלוהים לא שפט אותנו אך שפט את ישוע שלקח על עצמו את כל חטאינו על ידי טבילתו. אלוהים לא רצה לשפוט את החוטאים בגלל אהבתו ורחמנותו. הטבילה והדם על הצלב היו אהבתו הגואלת אלינו. "כי אהבה רבה אהב אלוהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען אשר לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולם." (יוחנן 3:16).
כך אנו יודעים על אהבתו. ישוע לא הרשיע את האשה שנתפסה נואפת. היא ידעה שהיא חוטאת על שנתפסה בניאוף. זה לא רק שהיה לה חטא בלב אלא גם היא נשאה את זה בגופה. היא לא יכלה בשום אופן להכחיש שהיא חטאה. בכל אופן, מכיוון שהיא האמינה שישוע לקח את כל חטאיה, היא נצלה. אם אנו מאמינים בגאולתו של ישוע, אנו ננצל. האמינו בזה! זה לטובתנו.
מי הכי מבורך?
אדם ללא חטא
כל בני האדם חוטאים. כל בני האדם נואפים. אך לא כל האנשים נשפטים על חטאיהם. כולנו חטאנו, אך אלו המאמינים בגאולתו של ישוע המשיח הם ללא חטא בליבם. מי שמאמין בגאולתו של ישוע הוא האדם הכי שמח בין בני האדם. הכי מבורכים הם אלו שנגאלו מכל חטאיהם. הם עכשיו הצדיקים של ישוע.
אלוהים סיפר לנו על השמחה באל הרומיים 4:7, "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה, אשרי אדם לא יחשב יהוה לא עוון" אנו כולנו חוטאים עד יום מותנו. כולנו מראים חוסר כבוד לאלוהים וכולנו לא מושלמים. אנו ממשיכים לחטוא אפילו שאנו מודעים לתורתו. אנו כל כך חלשים.
אך אלוהים גאל אותנו עם הטבילה והדם של בנו היחיד, ואומר לנו, לכם ולי, שאנו לא חוטאים יותר ואנו עכשיו צדיקים לפניו. הוא אומר לנו שאנו ילדיו.
בשורת המים והרוח היא בשורת הגאולה. האם אתה מאמין בכך? לאלו המאמינים הוא קורא צדיקים, גאולים וילדיו. מיהו האדם הכי מאושר בעולם? אדם שמאמין ונגאל. האם גם אתה נגאלת?
האם ישוע פסח על חטאיך? לא, הוא לקח את כל חטאיך עם טבילתו. האמן בזה. האמן ותגאל מכל חטאיך. הבה נקרא יוחנן 1:29.
בדיוק כפי שמטאטאים במטאטא
כמה חטאים ישוע לקח?
את כל חטאי העולם
"ויהי ממחרת וירא יוחנן את ישוע בא אליו ויאמר הנה שה האלוהים הנשא חטאת עולם." (יוחנן 1:29)
"הנה שה האלוהים הנשא חטאת עולם"
יוחנן המטביל העביר את כל חטאי העולם על ישוע בירדן. ביום שלמחרת הוא העיד שישוע הוא שה האלוהים אשר לקח את כל חטאי העולם. הוא לקח על כתפיו את כל חטאי העולם.
הכוונה של כל חטאי העולם היא, כל החטאים שבני האדם עשו בעולם הזה, מזמן בריאת העולם ועד סופו. בערך לפני 2000 שנה ישוע לקח את כל חטאי העולם וגאל אותנו. בתור השה של אלוהים הוא לקח את כל חטאינו ונשפט עליהם.
כל חטא שאנו בני האדם עשינו, עבר לישוע. הוא הפך לשה של אלוהים אשר לקח את כל חטאי העולם.
ישוע בא לעולם הזה כאדם צנוע, כאחד שבא להציל את כל חוטאי העולם. אנו עושים חטאים מכיוון שאנו חלשים, מכיוון שאנו רשעים, מכיוון שאנו בורים, מכיוון שאנו קלי דעת ומכיוון שאנו לא מושלמים. כל החטאים הללו טואטאו והונחו על ראשו של ישוע עם טבילתו בירדן. עם מותו על הצלב, הוא סילק אותם. הוא נקבר אך חזר לחיים לאחר 3 ימים.
כמושיעם של כל החוטאים, כמנצח, כשופט, הוא יושב עכשיו לימינו של אלוהים. הוא אינו צריך להושיענו שוב ושוב, וכל מה שעלינו לעשות כדי להינצל זה להאמין. חיים נצחיים ממתינים לאלו שמאמינים, וחורבן ממתין לאלו שלא מאמינים. אין שום ברירה אחרת.
ישוע גאל את כולכם. אתם האנשים הכי שמחים בעולם. כל החטאים שתעשו בעתיד בגלל חולשותיכם, את כולם הוא לקח.
האם נשאר איזשהו חטא בליבך? -לא-
האם ישוע לקח את כולם? -כן! הוא לקח-
כל האנשים האם אותו דבר. אף אחד לא יותר קדוש משכנו. אך לעומת זאת, יש הרבה אנשים צבועים אשר חושבים שהם לא חוטאים. אך למעשה הם גם חוטאים. העולם הזה הוא חממה לגידול חטאים.
כאשר הנשים יוצאות מבתיהן, הם מורחות ליפסטיק אדום, מפדרות את פניהן, מסדרות את שיערן, לובשות בגדים יפים ונועלות נעלי עקב גבוה... גם גברים הולכים לספר כדי להסתפר, מטפחים את עצמם, לובשים חולצות נקיות, עניבות אופנתיות ומצחצחים את נעליהם.
אך בשעה שהם נראים מבחוץ כמו נסיכים ונסיכות, מבפנים הם כמו מזבלה הכי מטונפת. האם כסף עושה את האדם מאושר? האם בריאות עושה את האדם מאושר? לא. רק הגאולה עושה את האדם באמת מאושר. בכל אופן, אדם שנראה מבחוץ מאושר, אם יש לו חטאים בליבו, הוא אומלל. הוא חי בפחד מהדין.
אדם שנגאל אפילו בלבוש סחבות, הוא נועז כמו אריה. אין בליבו חטאים. "תודה לך אדוני, הצלת חוטא כמוני, מחלת על כל חטאי. אני יודע שאני לא שווה כלום אך אני מהלל אותך על שהצלת אותי. נגאלתי לנצח מחטאי. תהילה לאלוהים!"
אדם שנגאל הוא באמת אדם מאושר. אדם שהתברך עם חסד גאולתו הוא באמת אדם מאושר.
כפי שישוע, "שה האלוהים הנשא חטאת עולם" לקח את כל חטאינו, אנו ללא חטאים. הוא `השלים` את גאולתנו על הצלב. כל חטאינו כולל חטאי וחטאיכם גם כלולים ב `חטאי העולם` ולכן כולנו נצלנו.
על ידי רצון האלוהים
האם לנו המאמינים בישוע המשיח יש חטאים בלב?
לא, אין לנו
חברים יקרים, האשה שנתפסה נואפת האמינה בדברי ישוע וניצלה. סיפורה כתוב בתנ"ך מפני שהיא התברכה בגאולה. אך הפרושים והסופרים הצבועים ברחו מישוע.
אם אתה מאמין בישוע, זה גן עדן, אך אם תעזוב את ישוע, זה גיהינום. אם אתה מאמין בדבריו זה כמו גן עדן, אך אם אתה לא מאמין בדבריו זה כמו גיהינום.הגאולה לא תלויה במאמצים אישיים, אלא היא באה בגלל גאולתו של ישוע. הבה נקרא אל העברים 10.
" כי התורה בהיות בה צל הטובות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה. כי ללא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא הייתה בהם עוד רגשת חטאים. אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה. כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים. ובעבור זאת אומר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי. עולה וחטאה לא שאלת. אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלוהי. אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אותם על פי התורה. אז הנה באתי לעשות רצונך אלוהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה. וברצון הזה מקודשים אנחנו על ידי הקרבת קורבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת. (אל העברים 10:1-10)
"על ידי רצון האלוהים" ישוע הקריב את חייו כדי לקחת את כל חטאינו פעם אחת, נשפט פעם אחת וקם לתחייה.
לכן התקדשנו. כתוב בזמן עבר מושלם `מקודשים אנחנו`. המשמעות של זה, שלא צריך לציין את הגאולה שוב. אתם כבר התקדשתם.
"וכל כהן עומד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אותן הקורבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים. אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלוהים. וחכה יחכה עד כי יושתו אויביו הדום לרגליו. כי הוא בקורבן אחד השלים לנצח את המקודשים." (אל העברים 10:11-14)
אתם כולכם מקודשים לנצח. אם תחטאו מחר האם תהיו חוטאים שוב? האם ישוע לא לקח גם את החטאים הללו? הוא לקח. הוא לקח גם את חטאי העתיד.
"ואף רוח הקודש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו. זאת הברית אשר אכרות איתם אחרי הימים ההם אמר יי נתתי את תורתי בקרבם ועל ליבם אכתבנה. ולעוונם ולחטאתם לא אזכור עוד. והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קורבן עליהם." (אל העברים 10:15-18)
צירוף המילים "והנה באשר נסלחו החטאים" משמעותם, שהוא כיפר על כל חטאי העולם. ישוע הוא מושיענו. מושיעי ומושיעכם. אנו נצלנו על ידי האמונה בישוע. זוהי גאולתו של ישוע וזהו החסד הגדול ביותר והמתנה הגדולה ביותר מאלוהים. אתם ואני אשר נגאלנו מכל החטאים הכי מבורכים מכולם.
Copyright © 2021 by The New Life Mission