Λόγωτης πανδημίαςτουιού COVID-19 και τηςδιακοπήςτηςδιεθνούς υπηρεσίας αλληλογραφίας,
έχουμε αναστείλει προσωρινάτην υπηρεσία μας "ΔωρεάνΤυπωμέναΒιβλία (Free Print Book)".
έχουμε αναστείλει προσωρινάτην υπηρεσία μας "ΔωρεάνΤυπωμέναΒιβλία (Free Print Book)".
Κάτω από αυτή την κατάσταση δεν μπορούμε να στείλουμε τα βιβλία αυτή τη στιγμή.
Προσεύχεστε ώστε αυτή η πανδημία να λήξει σύντομα και να αρχίσει ξανά η ταχυδρομική υπηρεσία.
Προσεύχεστε ώστε αυτή η πανδημία να λήξει σύντομα και να αρχίσει ξανά η ταχυδρομική υπηρεσία.
נושא 11: המשכן
[11-9] האמונה הנגלית ממזבח העולה (שמות 27:1-8)
(שמות 27:1-8)
"ועשית את המזבח עצי שיטים חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח ושלוש אמות קומתו. ועשית קרנותיו על ארבע פינותיו ממנו תהיינה קרנותיו וציפת אותו נחושת. ועשית סירותיו לדשנו ויעיו ומזרקותיו ומזלגותיו ומחתותיו לכל כליו תעשה נחושת. ועשית לו מכבר מעשה רשת נחושת ועשית על הרשת ארבע טבעות נחושת על ארבע קצותיו. ונתת אותה תחת כרכוב המזבח מלמטה והייתה הרשת עד חצי המזבח. ועשית בדים למזבח בדי עצי שיטים וציפת אותם נחושת. והובא את בדיו בטבעות והיו הבדים על שתי צלעות המזבח בשאת אותו. נבוב לוחות תעשה אותו כאשר הראה אותך בהר כן יעשו."
ברצוני לדבר על האמונה הנגלית במזבח העולה. כאשר בני ישראל הפרו איזשהו סעיף מ 613 סעיפי תורת אלוהים והמצוות שהיה עליהם לשמור בחיי היומיום שלהם, וכאשר הם הכירו בחטאיהם, הם נתנו לאלוהים את עולתם חסרת הפגם בהתאם לשיטת ההקרבה אשר נקבעה על ידו. המקום אשר הם נתנו את העולות הוא מזבח העולה. בני ישראל, במילים אחרות, קיבלו את מחילת חטאיהם על ידי הנחת ידיהם על ראש חיית הקורבן, שחיטת גרונו והוצאת דמו, שימת דם זה על קרנות מזבח העולה ושפיכת השאר על הקרקע, ושריפת בשר קורבן זה על המזבח.
?מהי המשמעות הרוחנית של מזבח העולה
מזבח העולה אשר מידתו הייתה 2.25 מטר גם באורך וגם ברוחב וגובהו 1.35 מטר, היה עשוי מעץ שיטה ומצופה בנחושת. כל פעם שבני ישראל הסתכלו על מזבח העולה, הם נוכחו להבין שהם אלה אשר לכודים במשפטם ולא מסוגלים להימנע מהרשעתם. ובדיוק כפי שקורבן העולה הוצא להורג, הם הבינו שהם גם היו צריכים למות בגלל חטאיהם. אך הם גם נוכחו להאמין שהמשיח יבוא אל האדמה הזו וימחק את חטאיהם על ידי שיורשע ויוצא להורג בגלל חטאיהם כמו קורבן העולה.
מזבח העולה היה צילו של ישוע המשיח אדוננו. כפי שחיה ללא פגם הוקרבה עם הנחת הידיים ושפיכת דמה, ישוע המשיח בא אלינו כבן האלוהים ונשא את ההרשעות של כל חטאינו. בדיוק כפי שהיה על קורבן העולה בברית הישנה לקבל את כל החטאים באמצעות הנחת הידיים, ושפיכת דמו, ישוע קיבל את כל חטאי העולם אשר הועברו עליו על ידי שהוטבל בידי יוחנן, ונשא את ההרשעות של חטאים אלה על ידי ששפך את דמו על הצלב.
בדרך זו, מזבח קורבן העולה מראה לנו שישוע המשיח לקח את כל חטאינו על עצמו עם טבילתו, מת על הצלב, קם לתחייה מן המתים ועל ידי כך הושיע אותנו.
כדי להימחל מחטאיהם, בני ישראל היו צריכים להביא את קורבן עולתם על מזבח העולה
כאשר אנו מסתכלים על פרק 4 בספר ויקרא אנו רואים שכל פעם שהכהנים המשוחים, כל קהל בני ישראל, השליט או אנשים רגילים היו חוטאים, הם קיבלו את המחילה על חטאיהם על ידי שהביאו קורבן עולה לאלוהים, שמו את ידיהם על ראשו, הרגו אותו, הוציאו את דמו, לקחו אותו למזבח העולה והקריבו אותו לאלוהים.
לאמיתו של דבר, כיוון שמזבח העולה הזה היה המקום אשר בני ישראל נתנו את קורבן החטא היומי, לא עבר יום אחד מבלי שהוא היה תפוס. בני ישראל אשר רצו להיפטר מחטאיהם, הכינו חיה ללא פגם ונתנו אותה לאלוהים על מזבח העולה כקורבן העולה שלהם. החוטאים העבירו את כל חטאיהם על חיית הקורבן על ידי שהניחו את ידיהם על ראשה, וכפסק הדין על חטאים אלה, הוציאו את דמה על ידי ששחטו את גרונה. לאחר מכן הכהנים שמו את הדם הזה של קורבן העולה על קרנות מזבח העולה, ושרפו את בשרה ואת שמנה על המזבח. כך בני ישראל קיבלו את מחילת חטאיהם.
לא משנה מי חטא, בין אם היה ממנהיגי בני ישראל או בין אם זה היה הכהן הגדול, כהן רגיל, כל קהל בני ישראל, או מישהו מהאנשים הרגילים, היה עליו לקבל את מחילת החטאים על ידי הבאת חיית קורבן כמו שור, שעיר או אייל ולהביא אותה לאלוהים כקורבן עולה.
החוטאים או נציגיהם היו צריכים להניח את ידיהם על הקורבן, להורגו, לשים את דמו על קרנות מזבח העולה, לשפוך את הדם הנותר על הקרקע, ולשרוף את השומן של קורבן העולה כדי שימחלו חטאיהם. לכן, הרבה אנשים היו צריכים להביא את חיית הקורבן שלהם אל מזבח העולה, להוציא את דמה ולהביא אותו לכהנים.
כאשר עולה ניתנה על מזבח העולה, קורבן העולה הזה היה צריך להיות ללא פגם. כאשר החוטאים נתנו עולה לאלוהים, היה עליהם לוודא שהם מביאים חיות ללא פגם לפני אלוהים ורק על ידי הנחת הידיים על קורבנות העולה ללא פגם הללו, חטאיהם הועברו עליהם. לפיכך, שום דבר לא יכל להישאר כאשר נתנו את קורבן העולה.
בדרך כלל, האדם שחטא היה צריך לשים את ידיו על ראש קורבן העולה שלו, אך כאשר כל קהל בני ישראל חטא, נציגיהם הזקנים הניחו את ידיהם על ראש קורבנות העולה (ויקרא 4:15). כמובן, חיית הקורבן אשר הניחו עליה את ידיהם הייתה צריכה להיהרג על ידי שחיטת גרונה, הוצאת דמה ולבסוף, היה עליה להישרף על המזבח.
לכן העשן של בשר העולה, שמנה והעצים, היה תמיד ממלא את המקום שמסביב מזבח העולה, וקרנותיו והקרקע שמתחתיו היו ספוגים בדם קורבנות העולה. מזבח העולה היה המקום של מחילת החטאים היכן שקורבנות עולה ניתנו לאלוהים כדי לנקות את כל חטאי בני ישראל.
מזבח העולה אשר העשן לא הפסיק לעלות ממנו, היה ריבוע שמידת אורכו ורוחבו הייתה 2.25 מטר ומידת גובהו 1.35 מטר. שבכה מרשת נחושת נמצאה באמצעו, ועשן מתמיד עלה מהעולות אשר נשרפו באש העצים שעל השבכה. באופן זה, המקום שבו העולות נשרפו וניתנו לאלוהים היה מזבח העולה.
כלי מזבח העולה היו כולם עשויים נחושת
כלי מזבח העולה ששימשו להסרת והורדת הרמץ היו עשויים כולם מנחושת. מזבח העולה בעצמו היה עשוי מעצי שיטה מצופי נחושת, וכך, המזבח וכליו היו כולם עשויים מנחושת.
לנחושת זו של מזבח העולה יש משמעות רוחנית ברורה. נחושת מסמלת את הדין על החטאים לפני אלוהים. לפיכך, מזבח העולה הוא המקום אשר מראה לנו בבירור שהחוטאים ללא ספק נשפטים על חטאיהם. אלוהים בוודאי וללא ספק ירשיע את האנשים על חטאיהם. המקום שבו קורבן העולה נשפט בצורה יצוגית לתועלתם של החוטאים כשנשרף על מזבח העולה, ומזבח העולה בעצמו וכל כליו היו עשויים מנחושת; כשלעצמם, דברים אלה אומרים לנו שללא ספק כל חטא דורש את דינו.
המזבח מראה לנו שבגלל חטאיהם, אנשים מיועדים להיות מורשעים ולהיות נדונים למוות, אך על ידי הבאת חיית הקורבן שלהם אל מזבח העולה והעלאתה לאלוהים, הם יכולים להישטף מחטאיהם לקבל את מחילת החטאים, ועל ידי כך לחיות שוב. כאן, העולות אשר היו מוקרבות על מזבח העולה אומרות לנו שטבילת ישוע המשיח ושפיכת דמו מחלו על חטאיהם של המאמינים. לכן אמונה זו אשר הקריבה את קורבן העולה על מזבח העולה המשיכה הלאה אל זמן הברית החדשה כאמונה בטבילה ובדם של ישוע.
כאשר אנו מאמינים בישוע המשיח כמושיענו, אנו חייבים לתת לאלוהים את אמונתנו המאמינה בטבילת ישוע ובדמו כמחילת חטאינו. בברית הישנה, אמונה זו היא האמונה אשר פותחת ונכנסת דרך שער חצר המשכן הארוג בתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי הפשתן שזורים.
כל הקורבנות אשר הוקרבו על מזבח העולה מסמלים את ישוע המשיח
מה עשה ישוע המשיח כאשר הוא בא אל האדמה הזו? אנו היינו מלאים בחטא; אנו חטאנו נגד אלוהים והפרנו את תורתו ואת מצוותיו. אך כדי למחוק את כל חטאינו אלה, ישוע המשיח הוטבל על ידי יוחנן המטביל ולקח את חטאי העולם על עצמו, ולכן שפך את דמו על הצלב. בדיוק כפי שקורבן העולה נשא את חטאי בני ישראל אשר הועברו עליו עם הנחת הידיים, ולכן נהרג והוקרב על מזבח העולה, כיוון שישוע המשיח בא אל האדמה הזו כקורבן העולה ללא פגם והוטבל, הוא יכל לשפוך את דם הקורבן שלו על הצלב ולמות עליו במקומנו. על ידי שמוסמר בידיו ורגליו ושפך את דמו, אדוננו נשא את כל ההרשעות על חטאינו למעננו, במקום שאנו נורשע על חטאינו. כך, הוא הושיע אותנו מכל חטאינו והרשעותינו.
מה עשה ישוע המשיח, אשר הפך לתמצית האמיתית של מזבח העולה כאשר הוא בא אל האדמה הזו? ישוע המשיח הושיע אותנו על ידי שלקח את כל חטאינו על עצמו עם טבילתו, נצלב, מת על הצלב, וקם לתחייה מן המתים. אדוננו בא אל האדמה הזו, השלים את ישועתנו הבטוחה, ואז התרומם למלכות השמים.
אנו שאיננו מסוגלים שלא לחטוא כל יום
יש עוד משמעות למזבח העולה אשר היא "עולה." לאמיתו של דבר, אני ואתה חוטאים כל יום. לכן, אנו חייבים תמיד לתת קורבן עולה לאלוהים, ובגלל זה, עשן ההרשעה של חטאינו תמיד עולה לאלוהים. האם יש איזשהו יום אשר אתה חי באופן מושלם ולא חוטא? קורבנות העולה של בני ישראל היו ניתנים ברציפות עד שהכהנים היו יותר מידי תשושים מלתת את העולות האלו אשר מחלו על החטאים הרבים לאין ספור של בני ישראל ולא יכלו לבצע אותם. כיוון שבני ישראל הפרו את התורה וחטאו נגד אלוהים כל יום, היה עליהם לתת קורבנות עולה כל יום.
משה, נציגם של בני ישראל הצהיר על 613 סעיפי התורה ומצוותיו של אלוהים לבני ישראל: "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות 6-19:5).
בני ישראל הבטיחו אז, "כל אשר דיבר יהוה נעשה" (שמות 19:8). בני ישראל רצו להכיר ולהאמין באלוהים כאלוהים האמיתי אשר הופיע לפני משה ודיבר אליהם באמצעותו, והם רצו שאלוהים זה יגן עליהם. על ידי קיום כל הדברים אשר אלוהים דיבר אליהם, הם רצו להיות לא רק סגולה מכל העמים אלא גם ממלכת כהנים ועם קדוש השייך לאלוהים. לפיכך, הם ניסו לשמור את כל מצוות האלוהים אשר הוא נתן להם.
האם אלוהים כבר ידע שבני ישראל יחטאו? כמובן שהוא ידע. זוהי הסיבה שאלוהים קרא למשה להר סיני, הראה לו במחזה את המשכן, הסביר את מבנהו בפירוט, אמר לו לבנות אותו, וגרם לו להיבנות בהתאם לכך. הוא גם יסד את שיטת ההקרבה שעל פיה הקורבנות היו אמורים להינתן במשכן.
כאשר בני ישראל ביקשו לתת קורבן חטא לאלוהים, היה עליהם להביא פר, כבש, עז, תור או יונה ללא פגמים; וללא יוצא מן הכלל, היה עליהם לוודא את העברת חטאיהם על קורבן העולה על ידי הנחת ידיהם על ראשו (ויקרא 3-1:1). לאחר מכן להוציא את דמו על ידי שחיטת גרונו ולתת את הדם לכהנים. הכהנים שלהם לקחו את הדם הזה, שמו אותו על קרנות מזבח העולה, שפכו את שארית הדם על הקרקע, שחטו את קורבן העולה לחתיכות, שמו את החתיכות האלה על המזבח, והקריבו אותן לאלוהים על ידי שריפתן.
באופן זה יכלו בני ישראל להימחל מכל חטאיהם. כאשר הקורבן היה נשרף, היה עליהם לא רק לשרוף את בשרו, אלא היה עליהם גם לרוקנו ולשרוף את כל שומנו מהקרביים ואת כבדו. בדרך זו, אלוהים מחל על חטאיהם של בני ישראל.
הדרך היחידה לקבל את מחילת כל החטאים
כאשר אנו מסתכלים על עצמנו, אנו כולנו יכולים להבין שאיננו יכולים שלא לחטוא כל הזמן. אנו חיים את חיינו כאשר אנו תמיד חוטאים. אנו חוטאים חטאים לאין ספור מסיבות שונות, מפני שאנו יותר מידי חלשים, מפני שיש לנו חולשות רבות, מפני שאנו רודפי בצע או מפני שיש לנו יותר מידי כוח. אפילו מתוך אלה אשר מאמינים בישוע כמושיעם, אין אף אחד שאינו חוטא.
הדרך היחידה בשבילנו, להישטף מכל החטאים האלה ולהיוושע, אנו שחוטאים תמיד אפילו שאנו מאמינים בישוע, זה להאמין בטבילתו של ישוע. הוא אלוהים בעצמו אשר בא במים ובדם (הראשונה ליוחנן 5:6); הוא בא אל האדמה הזו כקורבן העולה של מזבח העולה באמצעות התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. כאשר ישוע זה לקח את חטאינו על עצמו על ידי שהוטבל ושילם את חובות חטאינו על ידי ששפך את דמו על הצלב ומת עליו, כיצד אנו יכולים שלא לקבל את מחילת החטאים באמצעות האמונה? בגלל הישועה של משיחנו ישוע המשיח, באמצעות האמונה אתה ואני יכולנו לקבל את מחילת החטאים אחת ולתמיד.
למרות שאנו חוטאים כל הזמן, בגלל ישועת הטבילה והדם אשר ישוע המשיח ביצע כאשר הוא בא אל האדמה הזו, יכולנו להיגאל מכל חטאינו. אדוננו לקח את חטאינו על עצמו עם טבילתו, נשא את חטאי העולם אל הצלב ונצלב, ועל ידי כך הושיע אותנו לחלוטין מכל חטאינו. על ידי שהוטבל בשביל חטאינו, נשא את כל ההרשעות שלנו עם צליבתו, וקם לתחייה מן המתים, הוא הושיע אותנו לגמרי, אותנו המאמינים באמת הזו. למרות שלא יכלנו להתחמק מההרשעה על חטאינו, בגלל אהבת הישועה והחסד שישוע נתן לנו באמצעות התכלת, הארגמן, וחוט השני, אני ואתה נושענו באמצעות האמונה. אלוהים, במילים אחרות, הושיע אותנו מחטאינו. על ידי האמונה בו אנו נגאלנו מכל חטאינו. זה מה שמראה לנו מזבח העולה.
ייתכן שתחשוב שבתוך המקדש הכל היה יפה, אך אם למעשה היית נכנס לחצרו, היית נתקל במחזה לא צפוי ומעורר גועל. מזבח העולה המלבני העשוי מנחושת, איים לפלוט עשן ואש בכל זמן. מזבח העולה חיכה לחוטאים, אדמתו הייתה ספוגה בדם, וכל אחד היה מבין שזהו המקום של ההרשעה על החטאים. כיוון שמקום זה היה היכן שקורבנות העולה ניתנו כל יום, היית המום מהצחנה של הבשר השרוף והעצים.
מתחת למזבח העולה, הדם היה זורם כמו נהר. כל פעם שבני ישראל חטאו, הם הביאו את חיית הקורבן שלהם אל המשכן, העבירו את חטאיהם עליה על ידי שהניחו את ידיהם, שחטו את גרונה, הוציאו את דמה, ונתנו את הדם הזה לכהנים. הכהנים לאחר מכן שמו את הדם הזה על קרנות מזבח העולה ושפכו את השאר על הקרקע.
לאחר מכן הם חתכו את הקורבן לחתיכות, ויחד עם כליותיו ושומנו, שמו את בשרו על השבכה ושרפו אותם. בתחילה שהדם נשפך, הוא זורם באודם. אך לאחר זמן מה, הוא נקרש ונהיה דביק קמעה. למעשה אם היית נכנס למשכן, היית רואה את הדם המזעזע הזה.
כל פעם שבני ישראל הפרו את מצוותיו של אלוהים, באמצעות מזבח העולה הם הכירו בכך שהם עמדו למות כמו קורבן העולה שלהם על המזבח. מדוע? כיוון שאלוהים כרת את בריתו איתם עם דם. "אם תשמרו את תורתי תהיו עמי וממלכת כהנים, אך אם תכשלו בשמירתה, תהיו חייבים למות כמו קורבנות העולה אשר הוצאו להורג." כך אלוהים הקים את בריתו עם הדם. לפיכך, בני ישראל קיבלו את זה כעובדה נתונה שאם הם יחטאו ויפרו את התורה, יהיה עליהם לשפוך את דמם.
לאמיתו של דבר, לא רק בני ישראל אלא גם אלה אשר מאמינים באלוהים חייבים כולם להביא את דם הקורבן על חטאיהם. זה מראה לנו שכל מי אשר חוטא לפני אלוהים, ולפיכך יש לו חטא בליבו, לא חשוב עד כמה קטן הוא או גדול, חייב כתוצאה מכך לעמוד בפני ההרשעה על חטא זה. אף על פי שחוק המשפט – ששכר החטא הוא המוות – חל על כולם לפני אלוהים, אין כל כך הרבה אנשים למעשה אשר מפחדים מדינו של אלוהים ומנסים למסור את עצמם לתורת הישועה הנראית בשיטת ההקרבה שלו.
מזבח קורבן העולה אומר לנו שעל פי התורה אשר קבעה ששכר החטא הוא מוות, ישוע המשיח הושיע אותנו מחטאינו ומההרשעה באמצעות התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים הנראים בשער חצר המשכן. למעננו, אנו אשר תמיד חוטאים וחייבים להיות מורשעים על חטאינו, המשיח בא אל האדמה הזו בגוף אדם, לקח את כל חטאי בני האדם על גופו על ידי שהוטבל בידי יוחנן, נשא את החטאים הללו של העולם אל הצלב, נצלב ושפך את דמו עליו, נשא הרבה סבל וכאב, הקריב את עצמו, ועל ידי כך הושיע אותך ואותי מכל חטאינו.
כיוון שהמשיח הקריב את גופו ועל ידי כך הושיע אותנו, אני ואתה יכולים להיגאל מכל חטאינו על ידי אמונה. לתועלתם של אלה אשר לא יכלו להתחמק מלמות בגלל חטאיהם, במילים אחרות, ישוע המשיח לקח את כל חטאיהם על עצמו באמצעות טבילתו, נצלב למוות, קם לתחייה שוב מן המתים, ועל ידי כך הושיע אותם מכל חטאיהם ומהרשעותיהם.
כאשר אנו מסתכלים על מזבח העולה הזה, אנו נוכחים להאמין. כשאנו רואים שקורבן העולה ניתן כל הזמן על המזבח, אנו מבינים ומאמינים שלמרות שאנו אלה שחייבים למות בגלל חטאינו היומיומיים, אלוהים לא הפך אותנו לקורבן העולה שלו, אלא במקום זאת אדוננו בעצמו בא אל האדמה הזו וביצע את ישועתנו. על ידי שהוטבל, שפך את דמו על הצלב וקם לתחייה מן המתים, ישוע הושיע אותנו.
זוהי הסיבה שאלוהים האב קיבל את קורבנות העולה של בני ישראל ומחל על כל חטאיהם במקום להרשיע אותם על חטאיהם. על ידי שגרם לבני ישראל להעביר את חטאיהם על חיית הקורבן בהנחת ידיהם על ראשה, ועל ידי שגרם להם להרוג אותה ולהעלות את דמה, בשרה ואת שומנה אליו, אלוהים מחל על חטאי בני ישראל. באמצעות קורבן העולה הזה, הוא גם שטף אותנו מכל חטאינו. מה אם לא זה הוא חסדו של אלוהים ואהבתו.
אלוהים לא טיפל בנו רק על ידי התורה
אם אלוהים היה שופט אותך ואותי ואת כל בני ישראל רק על פי תורתו, כמה היו נשארים חיים על האדמה הזו? אם אלוהים היה מעריך ושופט אותנו על ידי תורתו בלבד, אף אחד מאיתנו לא היה חי אפילו במשך יום אחד. הרוב המכריע שבנו לא היה נשאר בחיים אפילו במשך 24 שעות, אלא מת לאחר מספר דקות. ייתכן שחלק מאיתנו היה מת תוך שעה בעוד אחרים היו נשארים בחיים למשך 10 שעות, אך ההפרשים הם חסרי חשיבות – בכל מקרה, כולנו היינו עתידים למות. האנשים לא היו מסוגלים לחיות במשך זמן רב כפי שהם חיים היום, ומגיעים לגיל 60, 70, 80, ואפילו מעבר לכך. כהרף עין, כולם היו מורשעים.
חשוב על מה שקרה בבוקר זה, הבן שלך עדין נאבק לצאת מהמיטה לאחר שנשאר כל הלילה במסיבה. אשתך מנסה להעיר אותו, צעקות מוחלפות כשבנך צועק על אימו על שהעירה אותו, ואשתך צועקת על בנך על שהוא צועק עליה – וכך מתחיל מאבק הבוקר. לבסוף גם האם וגם הבן חוטאים לפני אלוהים, ואף אחד מהם לא יחיה אפילו במשך היום כיוון שהם שניהם הורשעו על חטאיהם.
אך אלוהים לא טיפל בנו רק על ידי תורתו הקדושה. "לא כחטאינו עשה לנו ולא כעוונותינו גמל עלינו" (תהילים 103:10).
הרחק מלשפוט אותנו על ידי התורה הצדיקה, כדי לקיים את תורת הצדק הזו, אלוהים במקום זאת הכין את שיטת ההקרבה אשר תתפוס את מקומנו. על ידי שגרם לנו להעביר את חטאינו על קורבן העולה הזה בעזרת הנחת הידיים עליו, ועל ידי שגרם לנו לתת לו את דם קורבן העולה הזה במקום חיינו שלנו, אלוהים קיבל את חיי קורבן העולה במקום את חיינו שלנו, ומחל על כל חטאי בני האדם, כולל על חטאינו שלנו וחטאי בני ישראל, הושיע אותנו מכולם, וגרם לנו לחיות שוב. על ידי הושעת המאמינים מחטאיהם, אלוהים עשה אותם לעמו. בצורה זו, אלוהים הפך את בני ישראל לכהני ממלכת האלוהים.
קורבן העולה כאן הוא מי אם לא ישוע המשיח. בגלל חטאינו, ישוע המשיח נעשה קורבן העולה הזה, וכדי להושיע אותנו אשר עמדנו בפני הרשעה על החטאים, הוא לקח את כל חטאינו על עצמו עם טבילתו, שפך את דמו ומת על הצלב. כדי להושיע אותנו מחטאינו, הבן היחידי של אלוהים בא אל האדמה הזו בגוף אדם ונעשה לקורבן העולה באמצעות טבילתו, כל זה בציות לרצונו של האב. בלקיחת חטאי בני האדם על עצמו עם הטבילה אשר הוא קיבל מיוחנן, על ידי נשיאת חטאי העולם האלה אל הצלב, על ידי שנצלב, שפך דמו והקריב את עצמו כך, ועל ידי שמת ועלה מן המתים שוב, ישוע הושיע אותך ואותי לחלוטין.
כאשר אנו שומעים את דבר הגאולה אומר לנו שישוע, במקומנו, הוטבל, נצלב וקם לתחייה מן המתים לאחר שלושה ימים, ליבנו מתמלא בהשראה. מכיוון שהוא, אשר היה חף מחטא קיבל, במקומנו, את הטבילה אשר העבירה את כל החטאים עליו, ומכיוון שבגלל חובות החטאים האלה, הוא נשא את כל סוגי הרדיפה, דיכוי, כאב, סבל, ולבסוף מוות, כל מה שהיה צריך להיות חלקנו מהתחלה. כאשר המשיח הושיע אותנו מחטאינו על ידי כך, שום דבר לא יכול להיות זדוני יותר מאשר לא להאמין באמת הזו.
אנו חייבים להאמין בישועה שהתבצעה באמצעות התכלת, הארגמן וחוט השני
כאשר ישוע המשיח נשא את חטאינו ואת ההרשעות על חטאים אלה למעננו באמצעות טבילתו, וכאשר הוא הושיע אותך ואותי מחטאינו על ידי שהקריב את עצמו במקומנו, לכולנו חייבת להיות סוג אמונה האומרת, "תודה לך ישוע!" למרות שהרבה אנשים מושפעים מסיפורי אהבה נוגעים ללב, סיפורי חיים, או פשוט על ידי סיפורים כנים, כאשר זה מגיע לאהבתו המוחלטת של אלוהים, הם קרים כקרח. כאשר חסדו של אדוננו הוא כה גדול כאשר הוא הוטבל ומת על הצלב למעננו, יש עדיין אנשים נתעבים אשר אינם מסוגלים להבין חסד זה, ואינם מודים לו על כך בכלל.
ישוע המשיח, בן האלוהים, בא אל האדמה הזו והפך לקורבן העולה בשבילנו. הוא קיבל את כל חטאינו על גופו עם טבילתו והקריב את עצמו על ידי שנתן את גופו על הצלב. הוא הוטח, הופשט ערום, נרדף ודוכא, כל זה למעננו. כך הוא הושיע אותנו. על ידי האמונה באמת הזו אנו הפכנו לילדיו של אלוהים. זוהי ההשראה הגדולה מכולם, חסדו הגדול של אלוהים שמילים אינן יכולות לתארו. כאשר באופן זה המשיח הושיע אותנו, מאד מעציב אותי לראות שהרבה אנשים עדיין אינם מאמינים ומודים לו אפילו לאחר שהם שומעים זאת.
מכיוון שישוע בא אל האדמה הזו, קיבל את טבילתו, והקריב את עצמו, אתה ואני נושענו מכל חטאינו. לכן ישעיהו 53:5 אומר, "והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו מוסר שלומנו עליו ובחברותו נרפא לנו."
אנו חוטאים במשך חיינו. כדי להושיע אותנו, אנו שלא יכולנו להתחמק מההרשעה, מכל חטאינו, הרשעות, חורבן וקללה, אדוננו עזב את כיסא המלכות של מלכות השמים מאחור, ובא כל הדרך למטה אל האדמה הזו. הוא הרכין את ראשו בפני יוחנן והוטבל, נשא את החטאים אל הצלב וסבל סבל רב, שפך את כל דם ליבו אל הקרקע, קם לתחייה מן המתים, הפך לקורבן העולה למעננו, ונהיה לאלוהים האמיתי של ישועתנו.
האם אתה חושב על עובדה זו ושומר אותה עמוק בליבך? כאשר אתה שומע את הדבר, הדבר הנכון לעשות זה להאמין ולעורר את ליבך שישוע המשיח בא אל האדמה הזו בגוף אדם, שהוא הוטבל, נצלב למוות, וקם לתחייה כדי להושיע את עמו מחטאיהם. אם נבין שכולנו היינו מיועדים לגיהינום, נוכל להבין עמוק בליבנו עד כמה מעוררת השראה ותודה ישועה זו. למרות שרצינו להאמין באלוהים ולהיות עמו, לא הייתה לנו דרך להשיג את זה. אך בשבילך ובשבילי, אשר באמת חיפשנו את מחילת חטאינו, הוא פגש אותנו עם דבר האמת שהמשיח בא אל האדמה הזו, הוטבל, מת על הצלב, וקם לתחיה מן המתים לאחר שלושה ימים.
ללא ההקרבה הזו של ישוע, כיצד היינו יכולים אי פעם לקבל את ישועתנו? לעולם לא היינו יכולים! לולא טבילתו של ישוע והדם על הצלב, וללא הישועה של התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים הנראים במשכן, הישועה הייתה רק חלום ליל קיץ בשבילנו. ללא הקרבתו, לעולם לא היינו יכולים להיגאל מחטאינו ולהתחמק מעונשיהם, אלא היינו מושלכים אל האש הנצחית של הגיהינום וסובלים לנצח. אך המשיח הושיע אותנו על ידי שהקריב את עצמו בשבילנו, בדיוק כמו קורבן העולה בברית הישנה.
ישועת התכלת, הארגמן, וחוט השני אשר התבצעה בברית החדשה
קוראיי היקרים, לעולם אל תשכחו את האמת של התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים ששימשו למשכן. חוט הפשתן השזור הוא דבר הברית החדשה והישנה, דבר האלוהים אשר הבטיח לפני הרבה זמן שהוא בעצמו יבוא אלינו כמושיענו, ובהתאם להבטחה זו, ישוע המשיח בא אל האדמה הזו. חוט התכלת אומר לנו, שהמשיח, כאשר בא אל האדמה הזו, לקח את כל חטאינו על עצמו באמצעות טבילתו. במילים אחרות, הוא הוטבל בהתאם להבטחה שהוא יושיע אותנו מחטאינו ויגאל אותנו מהרשעותינו. כדי לקחת את חטאינו ואת חטאי כל מי שבעולם הזה על עצמו, הוא הוטבל על ידי יוחנן ואכן נשא את כל חטאי העולם. לעולם אל לנו לשכוח את זה, כיוון שאם נשכח שישוע בא כקורבן העולה שלנו ולקח את כל חטאינו על עצמו באמצעות טבילתו, לא תהיה ישועה.
לעיתים קרובות יותר מאשר לא, אנו חיים בעולם הזה ומוספים חשיבות עצמית גדולה לעצמנו. ליבם של האנשים הוא כזה שאף על פי שהם אינם יכולים לשמוע מישהו אחר מתגאה, הם אף על פי כן אוהבים להתגאות בעצמם. אך הגיעו זמנים מסוימים בהם התחלתי להתגאות לא בעצמי אלא בשביל מישהו אחר, וזה קרה כאשר הייתי אסיר תודה לישוע על שהושיע אותי באמצעות התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. במילים אחרות, התחלתי להתגאות בישוע. עתה, אני אומר ומתגאה לעיתים קרובות עד כמה שאני יכול בכך שישוע המשיח בא אל האדמה הזו; שכדי למחוק את חטאינו הוא לקח את כל חטאינו על עצמו על ידי שהוטבל; שישוע נצלב בגלל טבילתו; ושזהו האופן בו ישוע הושיע אותנו. אינני נכשל בהתפארות באמת הזו, בהשמעתה, ובניתנת כל ההלל לאלוהים.
אך עדיין ישנם יותר מידי אנשים שלמרות שהם מתימרים להאמין בישוע, מלמדים את דברו בעוד הם משאירים בצד את טבילתו, או רק מתגאים בעצמם כשהם משתמשים בשמו. היה פעם כומר כזבן אשר נהג להתפאר שהוא מוציא על מחיתו רק 300$. כאילו זו הייתה סגולה מעולה, הוא נהג להתרברב שהוא יכול להסתדר רק עם 300$ לחודש, ושהוא אינו צריך לקחת שום כסף כשהוא נוסע כיוון שחסידיו משלמים על כל הוצאותיו. אך האם כספם של החסדים אינו כסף בדרך כלשהי? האם כספם נחשב לכלום בעוד שרק כספו נחשב? מנהיג נוצרי זה טען שבכל פעם שהוא צריך משהו, כל מה שעליו לעשות זה להתפלל. "אלוהים כסה את עלויות הנסיעה שלי! אני מאמין בך ישוע!" עם תפילה זו, הוא העיד, קדושים מסוימים יוצאים ונותנים לו חופן של מזומנים. כשאתה מסתכל על אנשים שכאלה אשר אומרים דברים אלו כאילו יש להם משהו להתגאות בו, איזה סוג של מחשבות באות לראשך?
מתי 17-3:13 אומר, "ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להיטבל על ידו. ויוחנן חשך אותו לאמר אנכי צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי. ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לשנינו למלא כל הצדקה וינח לו. ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה השמים נפתחו לו. וירא את רוח אלוהים כיונה ונחה עליו. והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רציתי בו." קטע זה מתאר מה קרה כאשר ישוע הוטבל. כאשר ישוע הוטבל על ידי יוחנן המטביל בנהר הירדן ויצא מן המים, שער השמים נפתח ונשמע קולו של אלוהים האב אומר: "זה בני ידידי אשר רציתי בו." יוחנן המטביל נדהם בזמן ההוא.
יוחנן המטביל נדהם פעמיים בנהר הירדן. פעם ראשונה הוא נדהם כאשר ישוע בא אליו ורצה להיטבל על ידו, והוא נדהם שוב לאחר שהטביל את ישוע כאשר שער השמים נפתח וכאשר שמע את קולו של אלוהים האב אומר, "זה בני ידידי אשר רציתי בו."
מה הייתה הסיבה של ישוע להטבלתו בידי יוחנן המטביל? מתי 3:15 נותן כאן את התשובה. הבה נקרא פסוק 15 ו 16 שוב: "ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לשנינו למלא כל הצדקה וינח לו. ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה השמים נפתחו לו. וירא את רוח אלוהים כיונה ונחה עליו."
מתי 3:15 אומר לנו את הסיבה מדוע ישוע הוטבל על ידי יוחנן המטביל. למרות שישוע היה הכהן הגדול של מלכות השמים ובנו היחיד של אלוהים, למרות זאת, הוא בא האדמה הזו להושיע אותנו, את עמו, מחטאינו. במילים אחרות, ישוע בא אל האדמה הזו כקורבן העולה אשר משלם את כל חטאינו על ידי שלקח חטאים אלה על עצמו ונצלב במקומנו. זוהי הסיבה שישוע ביקש להיטבל על ידי יוחנן.
אך מדוע ישוע הוטבל על ידי אף אחד אחר מלבד יוחנן המטביל? זה מכיוון שיוחנן המטביל היה נציגם של בני האדם, והיה הגדול מכל אלה אשר נולדו מאשה. מתי 11:11 אומר, "לא קם בילודי אשה איש גדול מיוחנן המטביל." יוחנן המטביל היה משרת האלוהים אשר נובא מזמן הברית הישנה בספר מלאכי: "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא" (מלאכי 3:23). יוחנן המטביל היה אליהו זה אשר אלוהים הבטיח לשלוח.
מדוע אלוהים קרא ליוחנן המטביל אליהו? אליהו היה נביא אשר החזיר את ליבם של בני ישראל חזרה לאלוהים. בזמן ההוא, בני ישראל עבדו את בעל כאלוהיהם, אך אליהו הראה להם בבירור מי היה האלוהים האמיתי, האם בעל או יהוה האלוהים. הוא היה הנביא שעם אמונתו ובאמצעות קורבן העולה הראה לבני ישראל מיהו באמת האלוהים החי, ועל ידי כך הוביל אותם, את בני ישראל אשר עבדו אלילים, חזרה לאלוהים האמיתי. זוהי הסיבה שבסוף הברית הישנה אלוהים הבטיח, "אני אשלח את אליהו." מכיוון שכל בני האדם אשר נבראו בצלם אלוהים, היו בנתיב המוטעה לעבודת אלילים, ולעבודת שדים, אלוהים אמר שהוא ישלח את משרתו אשר יוביל אותם חזרה לאלוהים. האדם אשר בא כך הוא יוחנן המטביל.
מתי 14-11:13 אומר, "כי כל הנביאים והתורה עדי יוחנן נבאו. ואם תרצו לקבל הנה הוא אליה העתיד לבוא." אליהו הזה שעתיד לבוא הוא לא אחר מיוחנן המטביל. בפסוקים 12-11 כתוב, "אמן אני אומר לכם לא קם בילודי אשה איש גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות שמים גדול הוא ממנו. ומימי יוחנן המטביל עד בנה מלכות השמים נתפסה בחוזקה והמתחזקים יחטפוה."
לכן כאשר נאמר פה, לא קם בילודי אשה איש גדול מיוחנן המטביל," המשמעות היא שאלוהים גידל את יוחנן המטביל כנציגם של כל בני האדם. אלוהים גרם ליוחנן המטביל להיוולד שישה חודשים לפני לידתו של ישוע, והכין אותו ככהן וכנביא האחרון של הברית הישנה. לכן, ככהן הגדול של הארץ, יוחנן המטביל הטביל את ישוע המשיח ועל ידי כך העביר את כל חטאי בני האדם עליו. במילים אחרות, הסיבה לכך שיוחנן המטביל הטביל את ישוע הייתה כדי להעביר את כל חטאי העולם עליו. הסיבה לכך שישוע המשיח הוטבל על ידי יוחנן הייתה כדי לקחת את כל חטאי בני האדם על עצמו באמצעות טבילתו.
זוהי הסיבה לכך שישוע אמר במתי 3:15, "הניחה לי כי כן נאווה לשנינו למלא כל הצדקה." כיוון שכל הצדקה יכלה להתבצע רק כאשר ישוע יקבל את טבילתו מיוחנן המטביל על מנת שיוכל לקבל את כל חטאי העולם, ישוע אמר שזה הולם.
אדוננו הושיע כך את החוטאים בשיטה זו
הטבילה הזו אשר ישוע קיבל מיוחנן היא אותו דבר כמו הנחת הידים של הברית הישנה. במילים אחרות, היא הייתה הנחת הידיים אשר נעשתה לפני מזבח העולה בזמן הברית הישנה כדי להעביר את חטאי האדם על קורבן העולה. על ידי שבא אל האדמה הזו והוטבל, ישוע המשיח קיים את ההבטחה של הנחת הידיים – ההבטחה שהתממשה כל פעם כשהקורבנות היומיומיים ניתנו והחוטאים העבירו את חטאיהם על ראשיהם בעזרת הנחת ידיהם, ובכל פעם שקורבן השנה ניתן ביום ה 10 של החודש השביעי, יום הכיפורים, באמצעות הכהן הגדול אשר העביר את חטאי השנה של כל בני ישראל על קורבן העולה כשהניח את ידיו על ראשו.
כמו הנחת הידים של הברית הישנה, כיוון שישוע קיבל את כל חטאי העולם על עצמו כשהוטבל, הוא שטף את כל החטאים האלה, וכיוון שהוא לקח את כל חטאי בני האדם על עצמו, הוא נשא על עצמו את ההרשעות על חטאים אלה במקומנו, והוקרב. באופן זה ישוע יכל להיות האלוהים האמיתי של ישועתנו.
לפיכך, אנו חייבים להודות באמת שבגלל חטאינו לא יכלנו להימנע מלהיות מורשעים ולעמוד בפני מותנו הבטוח. אנו חייבים לדעת זאת ולהרגיש את זה, ואנו חייבים להבין שישוע המשיח אדוננו מושיענו הושיע אותנו על ידי שבא אל האדמה הזו, ועל ידי שהוקרב למעננו – כלומר, באמצעות עבודת הישועה שלו עם טבילתו, צליבתו, ותחייתו, ישוע המשיח שטף אותנו מכל חטאינו והושיע אותנו לחלוטין מחטאינו. אנו גם חייבים להאמין שישוע נתן לנו את מתנת הישועה, שהוא ביצע את ישועתנו ונתן לנו את הישועה המושלמת הזו כמתנה בשבילנו. ישוע מילא את כל הצדקה כך שאם האדם רק יאמין ורק יקבל, הוא ללא ספק ייוושע.
כדי לגרום לנו להבין זאת, שער חצר המשכן היה ארוג מתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים. זוהי גם הסיבה לכך שברגע שאנו פותחים ונכנסים דרך שער זה של המשכן, הדבר הראשון שנראה זה את מזבח העולה. הקורבנות אשר ניתנו על מזבח העולה, היוו גם אות לשיטת הישועה שבאמצעותה ישוע המשיח הושיע אותנו. הקורבנות שהוקרבו על מזבח העולה היו צריכים לקבל על עצמם את עוולותיהם של החוטאים באמצעות הנחת הידיים, ולדמם למוות במקומם של החוטאים. לאחר מכן דמם של הקורבנות הושם על קרנות המזבח, והשאר נשפך על הקרקע. לאחר מכן הם הקריבו את הבשר ואת השומן כקורבן שרוף. זאת הייתה השיטה אשר קורבן העולה ניתן לאלוהים. כל המאפיינים הללו של קורבן העולה הם בדיוק אותה שיטה שעל פיה ישוע המשיח הפך למושיענו. באמצעות קורבן העולה, במילים אחרות, אלוהים הראה לנו שישוע המשיח יבוא אל האדמה הזו ויושיע אותנו בדרך הזאת.
ללא ספק, ידיהם של החוטאים היו צריכות להיות מונחות על חיית הקורבן אשר ניתנה על מזבח העולה. זוהי הסיבה שהמשכן אומר לנו על בשורת המים והרוח. כשהוא בא אל האדמה הזו, ישוע המשיח הוטבל כדי לקחת את כל חטאי בני האדם על עצמו. הטבילה היא אות הישועה שישוע קיבל כדי להפוך לקורבן העולה למען כל חוטאי העולם לפני אלוהים האב.
באמצעות המשכן הזה, אנו כולנו יכולים להיות בעלי אמונה ברורה. בדיוק כפי שקורבן העולה קיבל את חטאי בני ישראל ביום הכיפורים באמצעות הנחת הידיים של הכהן הגדול, ובדיוק כפי שקורבן העולה היה חייב להיות מוקרב במקומם כיוון שכל חטאיהם הועברו עליו, (ויקרא 16), ישוע המשיח אשר בא אל האדמה הזו כדי לקחת את חטאינו על עצמו ולהפוך לקורבן העולה שלנו על חטאים אלה, אכן למעשה הפך לקורבן העולה שלנו, ועל ידי כך הושיע אותנו מכל חטאינו ומהרשעותינו. אנו יכולים עתה להאמין לחלוטין בישועת האהבה הזו. על ידי האמונה באמת הזו, אנו יכולים להודות ולפרוע את חובותינו לאלוהים על ישועת האהבה שהוא נתן לנו.
לא משנה כמה ידע על המשכן ייתכן ויהיה לאדם, אם הוא אינו מאמין, כל הידע הזה הוא חסר תועלת. לכן, אנו חייבים להבין וגם להאמין, עד כמה טבילתו של ישוע חשובה באמת. למשכן היו שלושה שערים אשר כולם היו ארוגים מתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים. ייתכן שאנשים יפרשו בגלל בערותם כל שער באופן שונה.
בסדר של החוטים, הראשון להיות ארוג היה חוט התכלת ולאחריו בסדר חוט הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. רק בעשיית השער בדרך זו השער יוכל להיות מתואר כשער האמיתי של המשכן כיוון שכך בדיוק אלוהים ציווה את בני ישראל לבנות אותו בזמן הברית הישנה.
יש סיבה לכך שהשער היה צריך להיעשות בדרך זו. לא משנה אם ישוע המשיח היה נולד על האדמה הזו כמושיעם של בני האדם בגוף אדם באמצעות גופה של מרים הבתולה, אם הוא לא היה מוטבל כדי לקחת את חטאינו על עצמו מלכתחילה, הוא לא היה יכול להפוך למושיענו האמיתי. אם הוא לא היה מוטבל, הוא לא היה יכול להיצלב ולא למות על הצלב. לפיכך חוט התכלת היה צריך להיות ארוג ראשון כיוון שערכו הרלוונטי היה גם קריטי.
?במי אנו חייבים להאמין
לכן אנו חייבים להאמין בישוע המשיח אשר הושיע אותנו מחטאינו. נוכל להיוולד מחדש באמת רק כאשר נאמין בישועה שבן האלוהים הזה, ישוע המשיח מושיענו, נתן לנו. כאשר אנו מאמינים בבן האלוהים כאלוהי הישועה, וכאשר אנו מאמינים באמת שהוא בא אל האדמה הזו, לקח את כל חטאינו על עצמו אחת ולתמיד על ידי שהוטבל בשבילנו, וסבל את כל ההרשעות על הצלב, נוכל כולנו לקבל את ישועתנו האמיתית.
מכיוון שישוע המשיח לא יכל לקחת את חטאינו בשום דרך שהיא מלבד באמצעות טבילתו, אלא רק על ידי נשיאת חטאינו באותה הדרך בדיוק, הוא יכל ללכת אל הצלב, לשפוך את דמו ולמות עליו. לא משנה כיצד הוא בן האלוהים וכיצד הוא בא אל האדמה הזו כמושיענו, אם הוא לא היה לוקח את חטאינו על עצמו באמצעות טבילתו, לא הייתה יכולה לעולם להימצא לנו ישועה בעולם הזה.
לכן, הכרחי בשבילך לאשר את הראיות התנ"כיות בפירוט כדי שתהיה משוכנע שחטאיך כבר נמחקו.
הבה נניח לרגע שאתה חייב חוב ניכר ואז מישהו בא ואומר לך, "אל תחשוש; אני אשלם אותו בשבילך, אני אפתור את הבעיה הזאת." כל פעם שאתה פוגש אותו הבחור הזה ממשיך להגיד לך, "האם לא אמרתי לך שאין לך מה לחשוש? אמרתי לך שאני אטפל בזה!" הבה נניח עוד שאדם זה אפילו מתרגז ושואל אותך למה אתה לא מאמין לו. אפילו אם אדם זה אומר לך כל יום, "שילמתי אותו; תסמוך עלי," כאשר למעשה הוא לא שילם את חובך, האם באמת תיפטר מחוב זה רק על ידי האמונה בו? כמובן שלא!
לא משנה עד כמה בביטחון הוא אומר לך, "אם תבטח בי כל חובך יטופל," אם הוא למעשה לא שילם אותו, חובך נשאר כפי שהוא, ואדם זה רק מרמה אותך. אז אתה שואל אותו שוב, "האם שילמת את חובי?" והוא ממשיך להגיד לך שוב ושוב, "מדוע אתה כה ספקן? פשוט בטח בי לחלוטין! אמרתי לך ששילמתי את כל חובך. כל מה שעליך לעשות זה רק להאמין בי, אך אתה כל כך חשדני! אל תהיה כזה!" ובכן, הבה נניח שוב שאתה בוטח בו בכל ליבך, אך לא משנה עד כמה אתה מאמין בו, אם הוא למעשה לא שילם את חובך, כל דבריו הם שקר.
כך היא האמונה של הנוצרים בימנו
הנוצרים של היום אומרים, "ישוע הושיע אותך על ידי ששפך את דמו היקר על הצלב. הוא סבל שם את כל ההרשעות של החטא. באופן זה הוא הושיע אותך." הרבה כמרים מלמדים כך את קהלם. כאשר מישהו מהקהל קם ואומר להם, "אך אני עדיין מלא בחטא," הם אומרים, "זה מכיוון שיש לך אמונה קטנה. פשוט האמן! שום דבר מלבד אי האמונה שלך הוא חטאך!" "אני גם מאד רוצה להאמין אדוני, אך אינני יודע מדוע אינני יכול להאמין." "אינני יודע מדוע אני עדיין מלא בחטא למרות שאני מאמין. אני באמת מאמין." "אין לך מספיק אמונה. עליך להאמין יותר. עלה אל ההר ונסה לצום. בזמן שאתה מוותר על ארוחותיך, תאמין." "האם אני יכול להאמין מבלי לוותר על ארוחות?" "לא, עליך לנסות להאמין כשאתה צם."
הרבה מהכמרים של היום אומרים לך להאמין, אך עדיין הם לא פותרים את בעיות חטאיך והם רק גוערים בך על שאינך מאמין. מבחינתך, ניסית להאמין אך עדיין זה יותר מידי קשה להאמין, או שאתה מאמין באמת בעיוורון אך בעיית חטאיך עדיין נשארת. מה לא בסדר כאן? מה יכול להסביר את זה? לאנשים אין אמונה אמיתית וחזקה כיוון שהם אינם יודעים שישוע המשיח לקח את כל חטאיהם על עצמו כשהוטבל. זה מפני שהם מאמינים באשליה שאינה יכולה לפתור את בעיית חטאיהם בלי קשר עד כמה הם מאמינים.
האם האמונה באה על ידי אמונה ללא תנאי ללא ראיה מוחלטת? כמובן שלא! אמונה שלמה באה אחת ולתמיד רק כאשר אתה יודע כיצד באמת נפתרו בעיות החטאים ומאמין בזה. "למרות שפקפקתי בך, זה ברור בהחלט שכבר פתרת את בעיית חטאיי. לא משנה עד כמה אנסה שלא להאמין, אינני יוכל שלא להאמין בישועתך כיוון שאמונה זו היא כה ברורה. תודה לך על שפתרת את בעיותיי." למרות שייתכן שבפעם הראשונה נפקפק בכך, במילים אחרות, כיוון שהראיה לישועתנו היא כה ברורה, איננו יכולים לפקפק בכך יותר. כסימן לישועתנו וכהוכחה לכך, ישוע המשיח הראה לנו את הקבלה שלו הנקראת בשורת המים והרוח. "שילמתי למענך את חובות חטאיך בדרך זו." רק כאשר אנו מסתכלים בקבלה הזו אשר מראה שכל חובותינו שולמו, האמונה האמיתית יכולה לבוא אלינו.
איננו יכולים להאמין אפילו אם אנו מתיימרים להאמין באלוהים, ואומרים שישוע המשיח, אלוהים בעצמו, הוא מושיענו, וטוענים שאנו מאמינים במושיע, כאשר אין לנו את הראיה כיצד הוא הושיע אותנו וכיצד חטאינו נמחקו. במילים אחרות, לא יכולה להיות לנו הכרה איתנה אלא אם כן ראינו את הקבלה אשר מראה לנו את התשלום המלא של חובות חטאינו. אנשים המאמינים מבלי לראות את הקבלה הזו, ייתכן שבהתחלה הם ייראו בעלי אמונה חזקה, אך אמונתם היא למעשה פשוט אמונה עיוורת. היא לא יותר מאשר אמונה פנאטית.
?האם אתה מחשיב אמונה פנאטית כאמונה טובה
כיצד תנהג אם כומר בעל אמונה פנאטית דורש את אותה הפנאטיות גם מאחרים? "האמינו! קבלו את האש! אש, אש, אש! רוח הקודש שהיא כמו אש ממלאת אותנו באש! אני מאמין שישוע יברך את כולנו! אני מאמין שהוא יעשה את כולכם עשירים! אני מאמין שהוא יברך אותכם! אני מאמין שהוא ירפא אותכם!" כאשר כומר מסוג כזה מציג סוג של כזה של הופעה, אוזניהם של המאמינים מתחילות לצלצל וליבם מתחיל לקפץ. כשהוא מתועל באמצעות מערכת הגברה הטובה ביותר, כאשר הוא מתחיל לצעוק, "אש, אש, אש," ליבם של הצופים מתחיל לקפץ מצלילו המופלא של קולו. הם מוצפים ברגשות כאילו אמונה אמיתית באה אליהם, ומקוננים, "בוא אדוננו ישוע! הו, בואי רוח הקודש!"
בערך בזמן הזה, הכומר מגרה אף יותר את רגשותיהם של הצופים כשהוא אומר, "הבה נתפלל. אני מאמין שרוח הקודש יורדת עתה וממלאת את כולנו." לאחר מכן מיד התזמורת מלהיבה בשירי הודיה לאל, והאנשים מרימים את ידיהם אל על, משתוללים בהתלהבות ופרץ רגשותיהם מגיע לשיא. לפי אות, הכומר אומר, "הבה ניתן את תרומתנו. במיוחד, בערב זה, אלוהים רוצה לקבל תרומה מיוחדת ממכם. הבה ניתן כולנו תרומה מיוחדת לאלוהים.
כשהם מוצפים ברגשותיהם, האנשים מרוקנים את כיסיהם. הכומר הכזבן הזה הכין כבר דוכן ענק אשר גדול מספיק כדי להכיל את כל הכסף אשר נאסף, ושם תריסר רשתות של פרפרים (קערות גבייה) מלפניו. כאשר התזמורת מתחילה לנגן מזמורים וליבם של האנשים כה מוצף בהתרגשות, הוא שולח את אוספי הפרפרים (מתנדבים מעבירים את קערות הגבייה) בין הצופים.
כשהם משקרים ואומרים שיותר תרומות משמעותם יותר ברכות, ועל ידי גירוי רגשותיהם של האנשים, כמרים שקרנים אלה גורמים לאנשים להזיל דמעות ולפתוח את ארנקיהם, כדי לגרום להם להעביר את כספם מבלי אפילו להבין את זה על ידי שהם שוללים מהם את הבנתם ותחושתם וממלאים אותם במקום זאת ברגשות. דבר זה אינו מבוסס על דבר האלוהים ואף לא סוג של דרשה אלא פעולה פנאטית ועיוורת הגובלת בהונאה. באותו אופן, הכמרים אשר אמונתם פנאטית מגרים את רגשותיהם של האנשים כדי להגיע למטרתם הנסתרת.
אם אנו יודעים שאדוננו לקח את חטאינו על עצמו באמצעות טבילתו, ואם אנו מאמינים בישוע המשיח הזה כמושיענו, איננו רועדים אלא נשארים שלווים. הדבר היחיד אשר ממריץ אותנו בשקט זה שישוע המשיח נשא על כתפיו את חטאינו עם טבילתו, ונצלב למוות. כאשר אנו חושבים על כך, שישוע, האלוהים בעצמו, לקח את חטאינו על עצמו עם טבילתו ומת כדי לשלם את החובות של החטאים האלה, אנו הופכים לאסירי תודה מאד וליבנו מתמלא בשמחה גדולה. מכל מקום, ההתלהבות אשר בליבנו היא הרבה יותר גדולה מכל דבר אחר אשר בעולם הזה; אפילו לא התוודות רומנטית על אהבה, או איזושהי מתנה של יהלום הכי יקר בעולם הזה, לעולם אינן יכולות להלהיב אותנו יותר מזה.
בניגוד לכך, ההתלהבות הרגשית של הפנאטים אינה ממשיכה לאורך זמן. למרות שייתכן שלזמן מה הם ירגישו התלהבות, כאשר הם חוטאים כל יום ומבוישים בגלל חטאים אלה, הם אינם יכולים שלא להסתיר בבושה את פניהם. "כאשר ישוע סבל את הרשעותינו ומת על הצלב למעננו, מדוע אני עדיין חוטא כל יום?" לכן הם מסתירים את פניהם ואינם יכולים להיות נלהבים ככל שהזמן עובר; מה שיותר, מתוך בושה, הם אינם יכולים אפילו ללכת לאלוהים.
זוהי הסיבה לכך שאלוהים הראה לנו את מזבח העולה. קורבן העולה אשר ניתן על מזבח העולה בהתאם לשיטת ההקרבה, היה מי אם לא ישוע המשיח מושיענו. כשלעצמו, מזבח העולה מראה שישוע המשיח בא אל האדמה הזו ולמעשה הושיע אותנו אחת ולתמיד באמצעות התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. אלוהים גרם לנו לראות את מזבח העולה הזה והוא רוצה שניוושע על ידי שנאמין בו.
?מה אנו חייבים לעשות בעידן זה
יש הרבה דברים שאנו הנולדים מחדש חייבים לעשות בעידן זה. קודם כל, עלינו ללמד בכל רחבי העולם את בשורת המים והרוח. אנו חייבים להפיץ את האמת לאלה אשר אינם יודעים את האמת הזו של התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, ועל ידי כך לעזור להם להיוושע מהדין של אש הגיהינום. מדוע? כיוון שיש הרבה אנשים אשר הולכים אחר ישוע מבלי אפילו להבין ולהאמין בבשורת המים והרוח אשר נראית במשכן.
כדי להפיץ להם את האמת הזו, יש לנו עדיין הרבה דברים לעשות. עלינו להוציא לאור את ספרנו הנשלחים לכל רחבי העולם; מתרגום, הגהה ועריכה לעשות את הספרים הללו ולהשיג הכספים הנחוצים כדי להדפיס אותם ולשלוח אותם לארצות בכל רחבי העולם, יש אכן הרבה עבודות שצריכות להיעשות.
כאשר אנו רואים את עמיתנו לעבודה ואת הכמרים, אנו רואים עד כמה עסוקים הם כולם. כיוון שכל הקדושים ועובדי כנסיית האלוהים כה עסוקים בדרך זו, הם מתנסים בזמנים קשים מבחינה פיזית. אומרים שרצי מרתון מגעים לנקודה מסוימת ב 42.195 קילומטר בריצתם כאשר הם תשושים כך שהם אפילו אינם בטוחים אם הם רצים או עושים משהו אחר שונה לחלוטין. בקיצור, תשישות גמורה תגרום להם להיות ריקים מבחינה מנטלית. ייתכן שגם אנו הגענו לנקודה הזו בריצתנו למען הבשורה. כשאנו חיים את חיינו למען הבשורה זה כמו לרוץ למרחקים ארוכים למטרתנו מבלי לעצור כפי שרצי המרתון עושים. כיוון שריצתנו למען הבשורה צריכה להימשך עד יום בואו של אדוננו, כולנו עומדים בפני קשיים.
אך כיוון שאדוננו נמצא בתוכנו, כיוון שיש לנו את בשורת המים והרוח, כיוון שאמונתנו מאמינה שישוע הושיע אותנו עם התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, ומכיוון שאנו מאמינים באמת המוחלטת ביותר, כולנו יכולים לקבל כוח חדש כיוון שישוע המשיח הביא לנו את מתנת הישועה שאני ואתה קיבלנו. לכן קשיי הגוף שלנו לא יכולים לגרום לנו צרות. ההיפך הוא הנכון, ככל שזה נעשה יותר קשה, הצדיק מקבל יותר כוח. אני באמת מודה לישוע.
באופן רוחני, בליבנו, במחשבותינו, ובכל מה שסובב אותנו אנו יכולים להרגיש בכוח חדש שאדוננו נתן לנו, ושהוא איתנו. כיוון שאנו יכולים להרגיש שהוא עוזר לנו ומחזיק בנו ושהוא איתנו, אנו מודים לו אף יותר. לכן גם פאולוס השליח אמר, "כל זאת אוכל בעזרת המשיח הנותן כוח בקירבי" (אל הפילפיים 4:13). לכן אנו מתוודים כל יום שאיננו יכולים לעשות דבר אם ישוע אינו נותן לנו כוח. לא רק שישוע המשיח הוטבל למעננו, אלא הוא הוקרב למעננו על ידי שנצלב, מת, קם לתחייה מן המתים ועל ידי כך נעשה למושיענו האמיתי. כל פעם שאנו מסתכלים על מזבח העולה, אנו נוכחים להיזכר באמת הזו.
מזבח העולה היה עשוי מעצי שיטה והיה מצופה בפנים ובחוץ בנחושת עבה. גובהו היה בערך 1.35 מטר ושבכתו, רשת נחושת היתה ממוקמת קרוב למרכזו בערך בגובה של 68 סנטימטר. בשר הקורבן הושם על השבכה הזו ונשרף.
כל פעם שאנו מסתכלים על מזבח העולה אנו חייבים לראות את עצמנו כמו שאנו. אנו גם חייבים לראות שישוע המשיח לקח את חטאינו על עצמו כשהוטבל בגופו ושהוא סבל את ההרשעות על חטאינו על ידי ששפך את דמו על הצלב. אני ואתה לא היינו יכולים באמת להתחמק מלמות ולהיות מקוללים לעד. אך בגלל ישוע המשיח אשר בא אל האדמה הזו כקורבן הכפרה הנצחי, הוטבל ומת והכל למעננו כמו קורבן העולה של הברית הישנה, אנו נושענו.
ייתכן שחיית הקורבן נראית חמודה ונעימה לליטוף כאשר היא בחיים, אך עד כמה מבעיתה היא כשהיא מדממת למוות עם גרונה הפתוח לאחר שקיבלה את החטאים באמצעות הנחת הידיים? כך אנו, אשר הגיע לנו למות בדרך מבעיתה שכזו, נמלטנו מהרשעותינו בברכה נפלאה באמת. ברכה זו התאפשרה כיוון שישוע נתן לנו את מתנת הישועה. בדיוק כפי שנראה בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, ישוע המשיח בא אל האדמה הזו בגוף אדם, הושיע אותך ואותי באמצעות טבילתו ודמו על הצלב, ועל ידי כך נתן לנו את המתנה האמיתית של הישועה. אלוהים כך הביא לך ולי את מתנת הישועה- האם אתה מאמין בכך בליבך? האם אתה מאמין במתנת הישועה, באהבתו של ישוע? לכולנו חייבת להיות אמונה זו.
כאשר אנו מסתכלים על מזבח העולה, אנו חייבים להבין שישוע המשיח הושיע אותנו בדרך זו. הוא הוקרב כך כדי לתת לנו את מתנת הישועה. כפי שהידיים הונחו על קורבן העולה, וכפי שקורבן העולה דימם למוות, ישוע נתן לנו את ישועתנו כשסבל באותה דרך. כך הוא הושיע אותנו מכל חטאינו. אנו חייבים להבין את זה, להאמין בכך בליבנו לפני אלוהים, ולתת לו תודה בכל ליבנו.
אלוהים רוצה שנקבל באמצעות האמונה את מתנת האהבה והישועה אשר הוא נתן לנו. הוא רוצה שנאמין בליבנו בישועת הטבילה והדם על הצלב אשר הוא ביצע כאשר בא באמצעות המים והרוח. תקוותי היא שכולכם תאמינו באהבתו של אדוננו בליבכם ותקבלו באמת אל ליבכם את מתנת הישועה שלו. האם אתה באמת מקבל אותה אל ליבך?
?מי הוקרב למענך בדרך זו
פעם ראיתי עלון עדות האומר, "מי ימות למענך? את מי פגשת היום אשר עודד אותך? ישוע המשיח הוקרב למענך. האם ליבך לא מעודד מכך?" מי באמת ישא את חטאיך כשהוא מוטבל ומת על הצלב במקומך כדי למחוק את חטאיך? מי ישפוך את דמו וימות כדי להעניק לך את אהבתו? מי אי פעם יהיה מוכן לעמוד בפני קורבן זה בשבילך? האם אלו קרובי משפחתך? ילדיך? הוריך?
אף אחד מהם! זה אלוהים בעצמו אשר עשה אותך. כדי להושיע אותך מחטאיך, אלוהים הזה בא אל האדמה הזו בגוף אדם, הוטבל כדי לקחת את חטאיך על עצמו, נצלב ושפך את דמו כדי לשאת את כל ההרשעות של חטאיך, הפך למושיעך האמיתי, קם לתחייה מן המתים, והוא חי אף עתה ונתן לך את ישועתו ואהבתו כמתנה. האם אתה באמת רוצה לקבל לליבך את ישועת האהבה הזו? האם אתה מאמין באמת בליבך?
כל מי שמאמין יקבל את ישוע, וכל מי שיקבלו ייוושע. לקבל אותו הכוונה לקבל את הישועה ואת האהבה אשר המשיח נתן לנו. על ידי האמונה בליבנו באהבה זו, במחילת החטאים הזו, נשיאת החטאים הזו, וההרשעות האלה על החטאים, אנו נושעים. זוהי האמונה אשר מקבלת את מתנת הישועה.
כל דבר במשכן מראה על ישוע המשיח. אלוהים לא ביקש איזשהו קורבן מאיתנו. כל מה שהוא מבקש מאיתנו זה להאמין במתנת הישועה שהוא נתן לנו בליבנו. "כדי לתת לכם את מתנת הישועה באתי אל האדמה הזו. כמו קורבן העולה של הברית הישנה, קיבלתי את כל חטאיכם אשר הועברו עלי באמצעות הנחת הידיים, וכמו קורבן העולה הזה, סבלתי את ההרשעות האיומות של חטאיכם למענכם. כך הושעתי אותכם." זה מה שאלוהים אומר לנו באמצעות המשכן.
לא משנה כיצד אלוהים הושיע אותנו כך, כה אהב אותנו, ונתן לנו כך את מתנת הישועה המושלמת בדרך זו, אם לא נאמין הכל חסר תועלת. המלח שבשידה שלך צריך להינתן קודם על מרקך כדי להמליחו; באותו אופן, אם אתה ואני לא נאמין בליבנו, אפילו ישועתנו המושלמת הופכת לחסרת תועלת לחלוטין. אם לא נודה בליבנו על בשורת המים והרוח ונקבל אותה לתוך ליבנו, קורבנו של ישוע הופך לחסר ערך.
הישועה יכולה להיות שלך רק כאשר תדע איזו הקרבה ואהבה ישוע, אלוהים המושיע, נתן לך, קבל אותה לליבך והודה לו על כך. אם לא תקבל את מתנת הישועה המושלמת של המשיח לליבך אלא רק תבין אותה בראשך, זה לגמרי חסר תועלת.
כל מה שעליך לעשות זה רק לתפוס את האמת
אין זה משנה עד כמה מתבשל מרקך על כיריים; אם אתה רק חושב לעצמך שאתה עומד לשים את המלח אך למעשה אינך עושה כך, מרקך לעולם לא יהיה מלוח. אתה יכול להיוושע כאשר אתה מקבל את זה לליבך ומאמין שאדוננו הושיע אותך מחטאיך כשהוטבל והוקרב למעננו, בדיוק כמו קורבן העולה אשר הוקרב על מזבח העולה. כאשר אלוהים נותן לך את מתנת הישועה, רק קבל אותה באסירות תודה. כאשר אדוננו אומר לנו שהוא הושיע אותנו לחלוטין, הדבר הנכון בשבילנו לעשות זה פשוט להאמין בכך.
האם אהבתו של אלוהים אשר נתן לך היא רק בחצי לב? כמובן שלא! אהבתו של אדוננו היא מושלמת. אדוננו, במילים אחרות, הושיע אותך ואותי לחלוטין ובאופן מושלם. כיוון שהוא לקח את חטאינו על עצמו באופן מושלם עם טבילתו ומת על הצלב ללא ספק, לא יכול להיות לנו שום ספק לגבי האהבה הזו. הוא הושיע אותנו באופן מושלם שכזה ונתן לנו את מתנת הישועה. אנו כולנו חייבים לקבל את מתנת הישועה הזו אשר אלוהים נתן לנו.
הבה נניח לרגע שאני מחזיק תכשיט יקר ערך אשר עשוי מהאבנים היקרות ביותר. אם אני אתן לך אותו במתנה, כל מה שעליך לעשות זה לקבל אותו באופן אינסטינקטיבי. האם זה לא המקרה? כמה פשוט וקל זה בשבילך לעשותו שלך. כדי להפוך את התכשיט הזה לשלך, כל מה שעליך לעשות זה להושיט יד ולתפוס אותו. זהו זה.
אם רק תפתחו את ליבכם ותעבירו את כל חטאיכם על ישוע באמצעות טבילתו, כולכם תוכלו לקבל בקלות את מחילת חטאיכם ולמלא את ליבכם הריק עם האמת. כך ישוע אמר שהוא ייתן לנו את הישועה כמתנת חינם. הישועה יכולה להיות שלך פשוט על ידי שתושיט יד ותתפוס אותה.
אנו קיבלנו את ישועתנו כמתנה, מבלי לשלם אפילו סנט אחד בשבילה. מכיוון שאלוהים הוא האחד אשר שבע רצון לתת את המתנה הזו לכל מי שרוצה לקבלה, מבורכים אלה אשר קיבלו אותה באסירות תודה. אלה אשר קיבלו את אהבת אלוהים בשמחה מכוסים באהבתו, והם אלה אשר אוהבים את זה הנותן אותה, כיוון שעל ידי קבלתם אותה, הם משביעים את רצונו. קבלת המתנה הזו זהו הדבר הנכון לעשותו. רק כאשר אתה מקבל את מתנת הישועה המושלמת הזו אשר אלוהים נתן לך, מתנת הישועה האמיתית יכולה להיות שלך. אם לא תקבל אותה לליבך, מתנת הישועה לעולם לא תהיה שלך ולא משנה עד כמה קשה תנסה.
גם אני קיבלתי את מתנת הישועה הזו. "אה! ישוע הוטבל בדרך זו למעני. על ידי שהוטבל כך, הוא סבל את כל ההרשעות של חטאיי. בסופו של דבר הוא הוטבל למעני. תודה לך ישוע!" זה מה שנוכחתי להאמין. לכן עתה אני חף מחטא. קיבלתי את מחילת החטאים המושלמת. אם גם אתה רוצה לקבל את מחילת החטאים הזו ולהיוושע, קבל אותה עכשיו.
חשבתי על מתנת הישועה הזו כל הזמן מאז והלאה. אפילו עתה כאשר אני חושב עליה שוב, אני מבין שאין שום דבר שאני יכול לעשות מלבד להודות לישוע על ישועתי. כיוון שאהבת הישועה הזו נמצאת בליבי, אינני יכול לעולם לשכוח אותה. כאשר קיבלתי לראשונה את מחילת החטאים על ידי הקבלה והאמונה בבשורת המים והרוח, האמת אשר נראית בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, הייתי אסיר תודה לאין שיעור לאלוהים. ואפילו אף עתה, לאחר שמספר שנים עברו, עדיין יש לי לב אסיר תודה, ואני מתחדש כל יום.
ישוע ללא ספק בא אל האדמה הזו כדי להושיע אותי, הוטבל כדי לקחת את כל חטאיי על עצמו, ומת על הצלב כדי לשאת את ההרשעות על חטאיי. כאשר הבנתי שכל הדברים הללו נעשו למעני, מיד קיבלתי אותם ועשיתי אותם לשלי. הבנתי כל הזמן שהדבר הזה הוא הדבר הטוב ביותר שעשיתי במשך כל חיי, המעשה החכם והנבון ביותר. לכן אני מאמין שישוע באמת אוהב אותי ומשגיח עלי, ואני גם מאמין ומתוודה שהוא עשה את כל הדברים הללו כיוון שהוא אהב אותי. "ישוע אני נותן לך את כל תודותיי. בדיוק כפי שאתה אהבת אותי, אני אוהב אותך." להתוודות כך זה שמחה גדולה לנולדים מחדש.
אהבתו של אדוננו לא תשתנה לנצח. בדיוק כפי שאהבתו אלינו לא תשתנה לנצח, אהבתנו אליו אינה יכולה גם להשתנות לנצח. לפעמים, כאשר אנו סובלים ונתקלים בקשיים, ייתכן שליבנו ילך בדרך לא נכונה ויכול להיות אף שנרצה לשכוח ולבגוד באהבה הזו. אך אפילו כאשר אנו מוכנעים בכאבנו ומצפוננו נכשל, ואפילו שכל מה שאנו יכולים לחשוב עליו זה כאבנו, אלוהים עדיין מחזיק בנו בנאמנות כך שליבנו לעולם לא ישכח את אהבתו.
אלוהים אוהב אותנו לנצח. זה שאדוננו בא אל האדמה הזו כברייה למעננו היה מכיוון שהוא אהב אותנו עד מותו. עתה, אני מפציר בך למענך להאמין באהבה הזו של אלוהים ולקבל אותה לליבך. האם אתה מאמין עתה?
אני מודה לישוע על שהושיע אותנו באופן מושלם מחטאינו עם אהבתו.
Copyright © 2021 by The New Life Mission