Λόγωτης πανδημίαςτουιού COVID-19 και τηςδιακοπήςτηςδιεθνούς υπηρεσίας αλληλογραφίας,
έχουμε αναστείλει προσωρινάτην υπηρεσία μας "ΔωρεάνΤυπωμέναΒιβλία (Free Print Book)".
έχουμε αναστείλει προσωρινάτην υπηρεσία μας "ΔωρεάνΤυπωμέναΒιβλία (Free Print Book)".
Κάτω από αυτή την κατάσταση δεν μπορούμε να στείλουμε τα βιβλία αυτή τη στιγμή.
Προσεύχεστε ώστε αυτή η πανδημία να λήξει σύντομα και να αρχίσει ξανά η ταχυδρομική υπηρεσία.
Προσεύχεστε ώστε αυτή η πανδημία να λήξει σύντομα και να αρχίσει ξανά η ταχυδρομική υπηρεσία.
נושא 10: התגלות
[22-2] היו שמחים וחזקים בתקווה לתהילה ( חזון יוחנן 22:1-21 )
( חזון יוחנן 22:1-21 )
חזון יוחנן 22:6-21 מראה לנו את התקווה לגן עדן. פרק 22, הפרק המסיים של ספק חזון יוחנן, עוסק במהימנות של הנבואות המקראיות ובהזמנתו של אלוהים לירושלים החדשה. פרק זה אומר לנו שירושלים החדשה היא מתנת האלוהים הניתנת לקדושים אשר נולדו מחדש על ידי האמונה בבשורת המים והרוח.
אלוהים גרם לנולדים מחדש להללו בבית האלוהים. על כך, אני מודה מקרב לב לישוע. מילים אינן יכולות לבטא עד כמה אסירי תודה אנו על שאפשר לנו להיות הקדושים ואשר על ידי האמונה בבשורת המים והרוח, נמחלו לנו כל חטאינו בפני ישוע. היש מישהו בעולם הזה אשר אי פעם יקבל ברכה גדולה יותר ממה שאנו קיבלנו? אין אף אחד!
הקטע העיקרי של היום הוא הפרק האחרון של חזון יוחנן. בספר בראשית אנו רואים את אלוהים מכין את כל התוכניות בשביל בני האדם, ובספר חזון יוחנן, אנו רואים את אדונינו מגשים את כל התוכניות הללו. דבר חזון יוחנן יכול להיות מתואר כתהליך ההריסה של העולם הזה על מנת להשלים את כל עבודותיו של אלוהים למען בני האדם בהתאם לתוכניתו. באמצעות דבר חזון יוחנן, אנו יכולים לראות את מלכות השמים מראש כפי שהיא נחשפת על ידי אלוהים.
צורת עיר האלוהים וגנה
פרק 21 מדבר על עיר האלוהים. פסוקים 17-21 אומרים לנו: "וימד את חומתה על מאה וארבעים וארבע אמות במידת איש אשר היא מידת המלאך. ובנין חומתה אבן ישפה והעיר זהב מופז דומה לזכוכית זכה. ומוסדות חומת העיר מרבצות בכל אבני חפץ המוסד הראשון ישפה השני ספיר השלישי שבו הרביעי ברקת. החמישי יהלום השישי אודם השביעי תרשיש השמיני שוהם התשיעי פטדה העשירי נופך אחד העשר לשם שנים העשר אחלמה. ושנים עשר השערים הם שתים עשרה מרגליות כל שער ושער מרגלית אחת ורחוב העיר זהב מופז כזכוכית בהירה."
דבר חזון יוחנן הזה מתאר את ירושלים החדשה שאלוהים ייתן לעמו הנולדים מחדש. העיר ירושלים הזו אשר בשמים, נאמר לנו, בנויה מתריסר סוגים שונים של אבנים טובות ומתריסר שערים העשויים מרגליות.
פרק 22 אם כן מדבר על אופיו של הגן של העיר ירושלים. פסוק 1 אומר, "ויראני נחל של מים חיים זך מבהיק כעין הקרח יוצא מכיסא האלוהים והשה." בעיר האלוהים נחל מבהיק כקרח זורם בגנה, בדיוק כפי שאלוהים יצר ארבעה נחלים בגן עדן בבראשית. אלוהים אומר לנו שזהו הגן אשר הצדיקים יהנו בו בעתיד.
הקטע העיקרי אומר לנו גם שעץ החיים עומד בגן הזה; שהוא מניב תריסר סוגי פירות ומניב את פירותיו כל חודש; ושעליו מרפאים את האומות. נראה לי שטבעו של גן עדן הוא כזה שלא רק פירותיו נאכלים אלא גם עליו, כיוון שלעליו יש כוח מרפא.
!הברכות אשר הצדיקים יקבלו
התנ"ך אומר לנו שבעיר האלוהים, "וכל חרם לא יהיה עוד וכסא האלוהים והשה יהיה בה ועבדיו ישרתהו. והמה יראו את פניו ושמו על מצחותם." זה מראה לנו שאלה מאיתנו אשר נמחלו מכל חטאיהן ישלטו לעד עם אלוהים אשר הושיע אותנו.
אלה אשר חטאיהם נמחקו על ידי אמונתם בבשורת המים והרוח כשחיו על האדמה הזו, לא רק שיקבלו את הברכה שכל חטאיהם ייעלמו, אלא הם יהיו גם ילדיו של אלוהים, יהיו להם הרבה מלאכים אשר ישרתו אותם כאשר הם ילכו למלכות השמים, וימלכו עם ישוע לעד. הקטע אומר לנו שהצדיקים יקבלו מאלוהים ברכות נצחיות שכאלה כעמידה בנהר החיים ואכילה מפירות החיים, וכחלק מהברכות האלה לא יהיו יותר מחלות.
זה גם אומר לנו שהם לא יצטרכו יותר את האור של היום ולא את השמש כיוון שבממלכות הנפלאה של אלוהים הם יחיו לעד עם אלוהים, שהוא בעצמו האור. ילדי האלוהים אשר קיבלו את מחילת חטאיהם באמצעות בשורת המים והרוח, במילים אחרות, יחיו כמו אלוהים. זוהי הברכה אשר הצדיקים יקבלו.
השליח יוחנן, אחד מתריסר תלמידיו של ישוע אשר כתב את ספר חזון יוחנן, רשם גם את בשורת יוחנן ושלוש אגרות מהברית החדשה – הראשונה, השנית והשלישית ליוחנן. הוא הוגלה לאי פתמוס על שסירב להכיר בקיסר רומי כאלוהים. בזמן הגלות הזו, אלוהים שלח את מלאכו ליוחנן והראה לו מה עתיד לעבור על האדמה הזו, חשף לפניו את חורבן העולם ואת המקום אשר הצדיקים ייכנסו לבסוף ויחיו.
אם נתאר את ספר בראשית כתוכנית הבריאה, אנו יכולים לתאר את ספר חזון יוחנן כתוכנית סיום הבריאה. במשך 4000 שנה אדונינו אמר לבני האדם שהוא יגרום לכל חטאי העולם להיעלם באמצעות ישוע המשיח. ובזמן הברית החדשה, כאשר הגיע הזמן, אלוהים קיים את כל הבטחותיו שהוא ישלח את ישוע המושיע לאדמה הזו, שהוא יגרום לישוע להיטבל על ידי יוחנן, ושהוא יגרום לחטאי העולם להיעלם באמצעות דמו של המשיח על הצלב.
כאשר בני האדם נכשלו ברמאותו של השטן ונלכדו בחורבנם בגלל החטאים, אדונינו הבטיח שהוא יגאל אותם מחטאיהם. הוא כך שלח את ישוע המשיח, גרם לו להיטבל ולדמם, ועל ידי כך הושיע את בני האדם באופן מושלם מחטאיהם.
באמצעות דבר חזון יוחנן, אלוהים כתב בפירוט איזה סוג של תהילה מחכה לאלה אשר קיבלו את מחילת חטאיהם ומצד שני איזה סוג של משפט מחכה לחוטאים. אלוהים אומר לנו, במילים אחרות, שישנם הרבה אשר סופם יהיה גיהינום למרות שהם הצהירו שהם מאמינים במהימנותו (מתי 7:21-23).
אדונינו הושיע את החוטאים מחטאיהם, והוא אמר לנו לא לחתום את דבר הברכות אשר הוא הכין בשביל הצדיקים.
?מי הם החומסים והטמאים
פסוק 11 אומר, "החומס יוסיף לחמוס והטמא יוסיף להיטמא והצדיק יוסיף להצדק והקדוש יוסיף להתקדש " מי הוא ה"חומס" כאן? החומסים האם מי אם לא אלה אשר אינם מאמינים באהבתה של בשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי ישוע. מכיוון שאנשים עושים חטאים כל הזמן, הם חייבים להאמין בבשורת המים והרוח אשר ישוע נתן להם ועל ידי כך לחיות את חייהם כשהם מפארים את אלוהים. מכיוון שאלוהים הוא היחיד אשר יכול לקבל הלל מבני האדם, ומכיוון שהוא היחידי אשר כיסה אותנו עם חסד הגאולה שלו, אנו כולנו חייבים לחיות חיים אשר מפארים את אלוהים. אלה אשר לא מצייתים לאלוהים הם טמאים, כיוון שהם לא תמיד מאמינים בדברו.
במתי 7:23 אדונינו אמר לדתיים אשר הצהירו על אמונתם בו בשפתם בלבד, "מעולם לא ידעתי אתכם; סורו ממני פועלי האוון " אדונינו קרא להם "פועלי האוון." הוא גער בהם כיוון שאנשים אלה האמינו בישוע רק באמצעות מעשיהם, במקום להאמין בבשורת המים והרוח בלב שלם. פעילות אוון זהו חטא, ולא להאמין בדבר האלוהים בלב. לכן, כאשר האנשים פועלי אוון לפני אלוהים, המשמעות היא שהם אינם מאמינים באהבה ובישועה של המים והרוח אשר אלוהים נתן להם. פעילות אוון היא מה אם לא שינוי דבר האלוהים לפי גחמתו של האדם ולהאמין בכך בלהט באיזושהי דרך שהאדם רוצה.
אלה אשר באמת מאמינים בישוע חייבים לקבל כל מה שאלוהים קבע כפי שהוא. אנו מאמינים בישוע אך בשום פנים זה לא מרשה לנו לשנות את תוכנית האלוהים ואת השלמת הישועה. המסר של הקטע העיקרי הוא שאלוהים ייתן חיי נצח לאלה המאמינים בישועתו כפי שהיא, אך ישלח לגיהינום את אלה אשר עושים שינויים בתורת האלוהים ומאמינים במה שמתאים לטעמם.
"החומס יוסיף לחמוס." פסוק זה אומר לנו שאנשים כאלה, בעקשנותם אינם מאמינים בישועה כפי שנקבעה על ידי אלוהים. הם חומסים. וזוהי הסיבה מדוע החוטאים תמיד לא צודקים.
הפסוק ממשיך. "והטמא יוסיף להיטמא." הכוונה היא לאלה שלמרות שהם מלאים בחטא, ולמרות העובדה שישוע גרם לחטאיהם להיעלם עם המים והרוח, אין להם שום כוונה להתנקות מחטאיהם עם אמונה. לפיכך, אלוהים יעזוב לבד את האנשים הטמאים האלה כפי שהם, ואז ישפוט אותם. בנתנו לבני האדם מצפון, אלוהים נתן להם אפשרות להכיר בבירור אם יש חטאים בליבם. אך עדיין אין להם שום כוונה לנקות את החטאים מליבם, וגם לא לדעת את בשורת המים והרוח. אלוהים אומר לנו שהוא יאפשר לאנשים כאלה להיות כפי שהם.
משלי 30:12 אומר, "דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו." הנוצרים הדתיים כיום הם אנשים כאלה שאינם רוצים אפילו להתנקות מחטאיהם. בכל אופן, ישוע, שהוא אלוהים בעצמו, בא אל הארץ הזו כדי להושיע את החוטאים, ניקה את כל חטאיהם על ידי שלקח את חטאי בני האדם על עצמו עם טבילתו אחת ולתמיד, ועל ידי כך אכן הושיע אותנו מחטאים, אלה מאיתנו אשר מאמינים.
כל מי שיודע ומאמין בדבר בשורת המים והרוח אשר באמצעותה ישוע המשיח הושיע את החוטאים, אדונינו מאפשר לאדם זה להימחל מכל חטאיו, בלי קשר לאיזה חוטא הוא היה. אך עדיין ישנם אנשים אשר לא קיבלו את מחילת החטאים הזו באמצעות האמונה. הם אלה אשר נחושים בדעתם אפילו לא לנסות להתנקות מחטאיהם. אלוהים יאפשר להם להיות כפי שהם.
זה כדי לקיים את הצדק של אלוהים. זה כדי להראות שאלוהים הוא אלוהי הצדק. אנשים אלה יושלכו לאש של גופרית אשר בוערת לנצח. אז הם יבינו מי הוא באמת אלוהי הצדק. למרות שהם מודים שישוע הוא מושיעם, הם לא רק מרמים את מצפונם שלהם, אלה הם גם מטמאים את מצפונם של אחרים. כיוון שהם דחו את בשורת המים והרוח, אלוהים ישלם להם בחזרה בהתאם למה שהם עשו. כאשר יגיע היום, אלוהים ייתן את זעמו על אלה אשר ראויים לזעמו.
נותן לכל אחד על פי מעשיו
ישנם שני סוגי אנשים על האדמה הזו: אלה אשר פגשו את ישוע, ואלה אשר לא. אדונינו ישלם לכל אחד בהתאם למעשיו.
אף אחד לא יכול להיות צדיק בעצמו, אלא הצידוק בא מישוע. הוא לקח את כל חטאי בני האדם על עצמו אחת ולתמיד עם טבילתו, נשא את חטאי העולם אל הצלב, ועל הצלב קיבל את דין כל החטאים אשר בני האדם בעצמם צריכים לקבל. בני האדם יכולים להפוך לצדיקים על ידי האמונה באמת הזו. אלה אשר מאמינים באמת הזו הם אלה אשר פגשו את ישוע.
אלוהים ביקש מאלה אשר ללא חטאים, אשר יודעים ומאמינים באמת , ללמד את הבשורה על האדמה הזו ולשמור את דברו הקדוש החי. אלוהים אמר, "והקדוש יוסיף להתקדש." אנו חייבים לשמור את המצווה הזו בליבנו, לשמור על אמונתנו הקדושה, ותמיד ללמד את הבשורה המושלמת. מדוע? כיוון שכל כך הרבה אנשים בעולם הזה נשארים בורים לגבי הבשורה האמיתית הזו, וכתוצאה מכך כל אמונתם מוטעית.
יש כאלה בעולם הזה אשר ללא תנאי תומכים בדוקטרינת התקדשות הדרגתית. למרות שאדונינו כבר העלים את חטאי בני האדם, אנשים אלה עדיין מתפללים באופן יומיומי למחילת חטאיהם, אפילו עתה. כשהם מעלים תפילות תשובה אלה על בסיס יומיומי, הם מנסים להתנקות מחטאיהם, להתקדש באופן הדרגתי כך שלבסוף הם יהפכו לצדיקים אשר לא יעשו יותר חטאים, וכך יהיו דומים לישוע. אך ישוע המשיח, בן האלוהים, הוא המלך, הנביא, והכהן הגדול.
המשרתים האמיתיים של אלוהים לא רק מבצעים את המטלה לוודא שכל אחד נמחל מחטאיו, אלה הם מובילים את כולם לאמת כשותפים לעבודה של אלוהים. משרתי האלוהים הם אלה אשר, באמצעות הדבר הכתוב , יש להם את הידע המדויק של הדברים העתידים להתרחש.
פסוקים 12-13 אומרים, "והנני בא מהר ושכרי איתי לשלם לכל איש במעשהו. אני האלף והתו הראש והסוף הראשון ואחרון." אדונינו אכן הוא האלף והתו, הראש והסוף, הראשון והאחרון. אנו חייבים להאמין ביראה בכל מה שישוע אמר לנו.
אדונינו יתגמל את הקדושים עם ברכות הגדולות הרבה יותר ממעשיהם, כיוון שהוא מהולל ורחום. הוא הרחום וחנון אשר הושיע אותנו מכל חטאינו, וכפי שדבר חזון יוחנן אומר לנו, אלוהי הכוח והצדק אשר ישלים את עבודת הישועה שלו. השלמת הישועה הזו, אשר היא קרובה להגיע, היא ההרשאה לקדושים להיכנס בתהילה לעיר ירושלים החדשה, התגמול הנדיב והמספק של אדונינו על עבודתם.
אשרי העושים את מצוותיו
בהמשך עם פסוק 14 הקטע המרכזי אומר לנו, "אשרי העושים את מצוותיו למען תהיה ממשלתם בעץ החיים ובאו העירה דרך השערים." ישנם הרבה אנשים הטוענים, בהתבססם על פסוק זה, שהישועה באה על ידי המעשים – במלים אחרות, על ידי קיום מצוותיו.
אך למעשה, המשמעות ב"לעשות את מצוותיו" היא לשמור את כל דברי אלוהים הכתובים עם אמונה. יוחנן השליח כתב, "וזאת היא מצותו להאמין בשם בנו ישוע המשיח ולאהבה איש את רעהו כאשר ציונו." (הראשונה ליוחנן 3:23). לכן, כאשר אנו מאמינים בבשורת המים והרוח, ומוסרים את עצמנו כדי ללמד את הבשורה על מנת להציל את כל הנשמות האבודות ברחבי העולם, אנו עושים את מצוותיו בנוכחותו.
האמת היא שכל החטאים אשר אנו עושים במשך חיינו כבר נמחקו באמצעות הטבילה אשר ישוע קיבל מיוחנן המטביל. לאחר הטבילה שלו, דמו של ישוע על הצלב, תחייתו והתרוממותו גרמו לנו להיוולד מחדש ואפשרו לנו לחיות חיים חדשים.
כל פעם שאנו נכשלים בחטא לאחר שנולדנו מחדש, אנו חייבים לחזור לדבר האמת אשר ניקתה אותנו מכל חטאינו; בהביננו ששורשנו הוא כזה שאיננו יכולים שלא לחטוא; ובחזרנו שנית לאמונה של נהר הירדן היכן שאדונינו לקח את כל חולשותינו, חסרוננו, וחטאינו, נוטבל יחד עם טבילתו של ישוע, וניקבר ביחד עם ישוע אשר מת על הצלב. כאשר אנו עושים כן, אנו יכולים בסופו של דבר להיגאל מהחטאים אשר נעשו לאחר שנולדנו נחדש, ולהישטף בצורה נקיה. אנו מחזקים בצדקת האלוהים על ידי שאנו מאשרים מחדש את ישועת הכפרה הנצחית ובהודאתנו לו על ישועתו המושלמת והתמידית.
ישוע כבר שטף את כל חטאי העולם הזה. הבעיה נמצאת במצפונינו. למרות שאדונינו טיפל בחטאי העולם עם טבילתו, כיוון שאנו בני האדם איננו מבינים שישוע כך ניקה את כל חטאינו עם טבילתו וצליבתו, מצפונינו נשאר מוטרד כמו של החוטאים. לכן אנו נוטים להרגיש שעדיין נשארו בנו חטאים, כאשר למעשה, כל מה שעלינו לעשות זה רק להאמין שכל חטאינו נשטפו כבר למעשה באמצעות בשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי ישוע המשיח.
אם ליבנו נפצע על ידי חטאינו, עם איזו אמת אנו יכולים אם כן לרפא את פצעי החטאים האלה?
פצעים אלה גם, יכולים כולם להירפא על ידי האמונה בבשורת המים והרוח – כלומר, על ידי האמונה שאדונינו לקח את כל חטאי העולם על עצמו כשהוטבל על ידי יוחנן בנהר הירדן, ושהוא העלים את כל החטאים האלה על ידי שלקח אותם אל הצלב ושפך את דמו עליו. במילים אחרות, גם חטאי מעשינו אשר אנו עושים לאחר שקיבלנו את מחילת החטאים יכולים להישטף כאשר אנו מאשרים פעם נוספת את אמונתנו בבשורה שישוע המשיח ניקה את כל חטאינו כולל החטאים של מעשינו.
חטאי העולם הזה נשטפו אחת ולתמיד כאשר ישוע המשיח קיבל את טבילתו ונצלב. לפיכך, לא חטאי העולם וגם לא חטאינו הפרטיים שלנו צריכים להישטף פעמיים או שלוש, כאילו הם צריכים להישטף ברציפות. אם מישהו מלמד שמחילת החטאים מושגת אט אט, אם כן, הבשורה שהוא מלמד היא בשורה שקרית.
אלוהים גרם לחטאי העולם להיעלם אחת ולתמיד. אל העברים 9:27 אומר לנו, "וכאשר נגזר על בני אדם פעם אחת המוות ואחריו הדין." כיוון שאנו מתים פעם אחת בגלל החטא, רצונו של אלוהים הוא שנקבל את מחילת החטאים בבת אחת. בבואו אל האדמה הזו, ישוע המשיח לקח את כל החטאים על עצמו, פעם אחת, מת פעם אחת, וגם נשפט במקומנו פעם אחת. הוא לא עשה את הדברים הללו מספר פעמים.
כאשר אנו מקבלים את מחילת החטאים על ידי האמונה בליבנו בישוע המשיח, זה גם נכון בשבילנו להאמין אחת ולתמיד ולקבל את מחילת החטאים הנצחית על כל חטאינו. מכיוון שהחטאים אשר אנו עושים מאז מכאיבים לליבנו מפעם לפעם, כל מה שעלינו לעשות זה ללכת לפי דבר הישועה הזו, שאדונינו שטף את כל חטאינו אחת ולתמיד ניקה וריפא עם אמונה את ליבנו המושחת: "ישוע אני כה מלא בחסרונות. עשיתי שוב חטא. לא הייתי מסוגל לחיות את כל החיים על פי רצונך. אך כאשר הוטבלת על ידי יוחנן בנהר הירדן ודיממת על הצלב, האם לא לקחת גם את כל חטאיי? הללויה. אני מהלל אותך ישוע!"
עם אמונה כזו, אנו יכולים לאשר את מחילת חטאינו פעם נוספת ולהודות תמיד לישוע. פרק זה האחרון של חזון יוחנן, אומר לנו שבהליכתנו לפני ישוע, שהוא עץ החיים, ובהאמיננו שישוע שטף כבר את כל חטאי העולם, אלה אשר קיבלו את מחילת חטאיהם קיבלו את הזכות להיכנס למלכות האלוהים, עיר הקודש, באמצעות אמונתם.
כל מי שרוצה להיכנס לעיר האלוהים, חייב להאמין שישוע המשיח כיפר על חטאיהם של בני האדם לעד על ידי שקיבל את טבילתו פעם אחת ושפך את דמו. למרות שלכולנו יש מעשים עם חסרונות, על ידי האמונה בטבילה ובדם של ישוע המשיח, מושיענו, אמונתנו יכולה להיות מאושרת על ידי אלוהים כאמיתית, ואנו כולנו יכולים להתהלך לפני עץ החיים.
רק על ידי האמונה בטבילת המשיח ודמו יכולה להיות לנו הזכות לשתות את מי החיים הזורמים מהעיר ירושלים החדשה ולאכול את פירות עץ החיים. כיוון שההסמכה להיכנס לשמים ולארץ החדשים, אשר לעולם לא תורשה להילקח על ידי מישהו, באה רק מבשורת המים והרוח, אנו חייבים להגן על אמונתנו וללמד אותה להרבה אנשים אחרים. באותו אופן, המשפט, "העושים את מצוותיו" משמעותו בשבילנו היא לגבור על העולם עם אמונה - כלומר, להאמין ולשמור את בשורת המים והרוח ולמסור את עצמנו ללמד את בשורת האמת בכל רחבי העולם.
במתי 22, ישוע אומר לנו את "משל סעודת החתונה." המסקנה של המשל הזה היא שאלה אשר אין להם בגדי חתונה צריכים להיות מושלכים לחושך החיצון (מתי 22:11-13). כיצד אנו יכולים ללבוש את בגדי החתונה שלנו כדי להשתתף בסעודת החתונה של השה, ומהם בגדי החתונה? בגדי החתונה אשר מאפשרם לנו להיכנס לסעודת החתונה של השה היא צדקת האלוהים אשר ניתנה לנו באמצעות בשורת המים והרוח. האם אתם מאמינים בבשורת המים והרוח? אם כן, אתם לבושים בצורה יפה בצדקתו ותוכלו להיכנס לגן עדן ככלות חפות החטא של הבן.
אנו, הנולדים מחדש גם עושים חטאים כל יום. בכל אופן, רק הצדיקים אשר נמחלו להם חטאיהם לפני אלוהים מוסמכים לשטוף את חטאי היומיום שלהם ממלבושי הצדק עם אמונה. מכיוון שאלה אשר חטאיהם לא נמחלו אינם מוסמכים לשטוף את כל חטאיהם, הם לעולם לא יהיו מסוגלים לנקות את עצמם מחטאיהם עם תפילות התשובה היומיומיות שלהם. ישועתנו מחטאי העולם על ידי אמונתנו בישוע נעשתה אפשרית על ידי הידיעה והאמונה שישוע שטף את כל חטאי העולם כשבא לעולם הזה, הוטבל, ושפך את דמו.
אנו יכולים לאשר, במילים אחרות, שחטאינו היומיומיים נשטפו כבר רק בבשורת האמת שלו. אלה אשר קיבלו את מחילת החטאים מישוע באמצעות דבר המים והדם יכולה להיות להם גם ההכרה בישועה מהחטאים אשר הם עושים במשך חייהם.
מכיוון שאדונינו גרם לחטאינו להיעלם אחת ולתמיד, אנו יכולים לשטוף גם את החטאים אשר עשינו במעשנו על ידי האמונה בישועת הכפרה הנצחית. אם זה לא היה המקרה, אם אדונינו לא היה שוטף את כל חטאינו אחת ולתמיד, במילים אחרות, כיצד היינו יכולים להיות אי פעם חפי חטא?
כיצד היינו יכולים אי פעם להיכנס לעיר הקדושה של גן עדן? כיצד היינו יכולים להתהלך אי פעם לפני ישוע המשיח עץ החיים? בהאמיננו באדונינו אשר גרם לכל חטאינו להיעלם, אנו יכולים להיכנס למלכות השמים כאנשים נקיים ללא רבב; וכל פעם שאנו חוטאים במשך חיינו, בהתהלכנו לפני אדונינו ובאימות שאכן אדונינו העלים גם את החטאים הללו, אנו יכולים להיגאל מכל חטאים שכאלה. זוהי הסיבה שאני אומר לכם שרק לנולדים מחדש יש את הפריבילגיה להימחל מחטאי היומיום שלהם על ידי אמונה.
המלך דוד עשה חטאים גדולים לפני אלוהים, אף על פי שהוא היה משרתו של אלוהים. הוא נאף עם אישה נשואה, והרג את בעלה אשר היה נתין נאמן שלו. אף על פי כן, הוא הילל את אלוהים על מחילתו הרחומה כך:
"אשרי נשוי פשע
כסוי חטאה.
אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עוון
ואין ברוחו רמיה " (תהילים 32:1-2).
מי הם הכי מבורכים בעולם הזה ולפני אלוהים? המבורכים הם מי אם לא אלה מאיתנו אשר נולדו מחדש; אשר נושעו; ואשר כל פעם שנעשה חטא בחייהם, מסתכלים על העובדה שאדונינו גרם לכל חטאינו להיעלם, הולכים למעיין החיים כל יום, ורוחצים באופן יומיומי את כתמי ליבם. הם אלה אשר מהרהרים בגאולתנו ומאמתים את חסדו הגדול של ישועת אדונינו.
רק הצדיקים קיבלו את מחילת החטאים ועושים את כל חסרונותיהם שלמים. מעשיהם שלמים, וכך גם ליבם. על ידי שאנו נעשים צדיקים ללא פגם, אנו יכולים להיכנס לממלכה שאלוהים הכין בשבילנו, מלכות השמים. אם רק נקבל מה שישוע המשיח, השער לישועה ועץ החיים, עשה למעננו, כוחו יתגלה, ואנו כולנו נקבל את מחילת החטאים וניכנס לגן עדן.
אלה אשר מתהלכים לפני עץ החיים
אדונינו גרם לכל חטאינו להיעלם, כדי להרהר בחסד הישועה פעם נוספת, כדי לזכור, וכדי להלל את אלוהים על כך, כך שכולנו נהיה מסוגלים להיכנס לממלכתו. זוהי הסיבה שאנו מלמדים את הבשורה.
מספר רב של נוצרים אשר לא מסוגל לפגוש את משרתי האלוהים שיכולים להדריכם על ידי הוראתם את התנ"ך בצורה נכונה, תקועים בחוסר ההבנה שלהם את הכתוב ובאמונתם המוטעית. אפילו עתה, ישנם אנשים אשר עסוקים במעשיהם, מעלים תפילות תשובה כל בוקר וכל הלילה. מדוע הם עושים דברים שכאלה? מכיוון שהם מאמינים שבעשותם כך חטאיהם יימחלו, והם מאמינים בצורה כזו כיוון שהם למדו דוקטרינות מוטעות. אך אלה הם מעשים בלתי נסלחים לפני אלוהים. אנשים כאלה הם מעוררי רחמים אשר לא מכירים את צדקת האלוהים וגם לא את אהבתו המוחלטת.
התנ"ך אינו משהו אשר יכול להילקח בקלות ראש, כאילו הוא יכול להיות מפורש באיזושהי דרך שהאדם רוצה. אך מכיוון שאנשים פירשו, לימדו, והאמינו בו בהתבססם על מחשבות האנוש שלהם, התוצאה היא מה שלעיל – כלומר, הם נשארים בורים לגבי צדקתו של אלוהים ואהבתו. לכל קטע של התנ"ך יש את משמעותו המדויקת, והוא יכול להתפרש באופן נכון רק על ידי נביאי האלוהים אשר קיבלו את מחילת חטאיהם.
להתהלך לפני עץ החיים זה בשבילנו להאמין בישוע כשאנו עדיין על האדמה הזו, לזכור כל יום שאדונינו גרם לכל חטאינו להיעלם, להלל אותו, וללמד את הבשורה הזו. אנו, הנולדים מחדש, זוכרים גם שהוא לקח את חטאינו על עצמו, מאשרים את האמת הזו כל יום, עובדים אותו בשמחה של הכרת תודה, ומתהלכים לפני אדונינו.
בכל אופן, אין זו הגזמה להגיד שהנוצרים ברחבי בעולם פירשו שלא כהלכה קטע זה ומאמינים בטעות שהם יכולים להיכנס למלכות האלוהים על ידי שחטאיהם נשטפים על בסיס יומיומי באמצעות תפילות תשובה. אך אין זו משמעות הקטע.
לאחר קבלת מחילת החטאים, ליבנו יכול להישאר בשלווה על ידי שאנו מוודאים שאדונינו גרם לכל החטאים אשר אנו עושים להיעלם. כשאנו מאשרים את מחילת כל חטאינו, איננו כבולים יותר לחטא. זוהי הדרך להתהלך לפני עץ החיים בגן עדן.
כתב הקודש הוא שונה לחלוטין מהמימד של מחשבות אנוש. לפיכך, כדי לדעת את האמת, אנו קודם חייבים ללמוד ולשמוע את האמת מהנולדים מחדש משרתי האלוהים.
אלה שמחוץ לעיר
פסוק 15 אומר, "ומחוץ לה הכלבים והמכשפים והזונים והמרצחים ועובדי האלילים וכל אוהב שקר ועושהו." כתוב זה מתכוון לכל אלה אשר בסוף הזמנים לא נולדו מחדש. זה פשוט מדהים שאדונינו תיאר את האנשים האלה בדיקנות כזו.
אחד ממאפיני הכלבים הוא שהם מעלי גירה – כלומר, הם מוצאים מקרבם מה שהם אכלו, אוכלים את זה שוב, ואז שוב מוציאים מקרבם ושוב פעם נוספת אוכלים מה שהקיאו. אדונינו אומר כאן שה"כלבים" לא יהיו מסוגלים להיכנס אל העיר.
אם כן, למי הכוונה בכלבים אלה? ישנם אנשים הצועקים, "ישוע, אני חוטא; בבקשה שטוף את חטאיי," ואז מהללים את אלוהים ושרים, "נמחל לי, נמחל לך, נמחל לכולנו!" אך ברגע הבא אנשים אלה צועקים שוב, "ישוע אני חוטא; אם רק תמחל לי עוד פעם אחת לעולם לא אחטא שוב." ואז הם שרים שוב, "נמחל לי על ידי הדם של הצלוב!"
אנשים האלה הולכים הלוך ושוב כל כך הרבה פעמים כך שאף אחד אינו בטוח האם למעשה נמחל להם או לא. מי אם לא סוג כזה של אנשים הם ה"כלבים" שהתנ"ך מדבר עליהם. כלבים נובחים כל יום. הם נובחים בבוקר, הם נובחים אחר הצהרים, והם נובחים עם עלות השחר. אנשים אלה אינם נובחים בדיוק באותה דרך, אך הם צועקים שהם חוטאים, אף על פי שנמחל להם מחטאיהם. הם הופכים לצדיקים רגע אחד, וברגע השני הופכים לחוטאים.
בדרך זו הם כמו הכלבים אשר מקיאים מה שבפנים ואוכלים זאת שוב. ולאחר מכן מקיאים את זה שוב רק כדי לאכול את זה פעם נוספת. בקיצור, התנ"ך מתייחס לנוצרים אשר עדיין יש להם חטא בליבם כמו ל"כלבים." כלבים אלה לעולם לא יכולים להיכנס לגן עדן, אלא חייבים להישאר מחוץ לעיר.
הלאה, מי הם ה"מכשפים?" הם אלה המנצלים את רגשותיהם של המבקרים בכנסיה התמימים, גוזלים מהם את כספם עם דברי החלקות שלהם, והם אלה המרמים אנשים עם אותות שקריים וניסים בטענה שהם יכולים לרפא את מחלתם. מכיוון שהם כולם נושאים לשוא את שמו של אלוהים, הם אינם יכולים להיכנס אל עיר הקודש.
גם, הזונים, הרוצחים, המנאפים, וכל אלה אשר משקרים אינם יכולים להיכנס אל העיר. כאשר סוף הזמנים יגיע, הכלבים והמכשפים ירמו את האנשים, ואנטיכריסטוס יופיע. אנטיכריסטוס אשר יוליך שולל הרבה אנשים עם ניסים שקריים ואותות, יגנוב את נשמתם, יתייצב נגד אלוהים, ינסה להיות נערץ יותר ולרומם את עצמו גבוה יותר מאלוהים, וכל חסידיו, מעולם לא יהיו מסוגלים להיכנס אל העיר.
לפיכך, אם ניכשל ברמאותם של אלה אשר טוענים שיש לנו עדיין חטאים, או אם נכשל באותות ובניסים אשר יסיתו את רגשותינו, הסוף של כולנו יהיה מחוץ לעיר יחד עם אנטיכריסטוס והשטן, כאשר אנו מייללים וחורקים בשינינו בדיוק כפי שהכתוב מזהיר אותנו.
פסוקים 16-17 אומרים, "אני ישוע שלחתי את מלאכי להעיד לכם את אלה בפני הקהילות אנוכי שורש דוד ותולדתו כוכב נוגה השחר. והרוח והכלה אומרים בא והשומע יאמר בא והצמא יבוא והחפץ יקח מים חיים חינם."
האם קיבלתם את מחילת חטאיכם בחינם? באמצעות רוח הקודש וקהל האלוהים, אדונינו נתן לנו את בשורת המים והרוח אשר מאפשרת לנו לשתות את מי החיים. כל מי שרעב לצדקת האלוהים, כל מי שצמא לדבר האמת, וכל מי שרוצה נואשות לקבל את מחילת החטאים – לכל האנשים האלה, אלוהים הציע לכסות אותם בחסדו והרחיב את הזמנתו לדברו, למי החיים של ישועתו. קבלת מחילת החטאים היא הדרך היחידה שבה ניתן להשיב להזמנת הכניסה אל השמים והארץ החדשים היכן שמי החיים זורמים.
!אמן, בוא ישוע האדון
פסוק 19 אומר, "מעיד אני בכל השומע דברי נבואת הספר הזה אם יוסיף איש עליהם יוסיף עליו אלוהים את המכות הכתובות בספר הזה." לפני אלוהים, איננו יכולים להאמין באיזושהי דרך שאנו רוצים לבסס עליה את מחשבותינו. אם זה כתוב בדבר האלוהים, כל מה שאנו יכולים להגיד זה רק "כן," כיוון שאם מישהו יגיד "לא" לכתוב, אדונינו יסלק גם אותו ויגיד ,"אתה לא ילדי." זוהי הסיבה שאנו חייבים להאמין בו בהתאם לכתוב. איננו יכולים להוסיף או להחסיר מאיזשהו דבר האלוהים, אלא אנו חייבים להאמין בכך כפי שזה כתוב.
להאמין למשרתי האלוהים ולהאמין במה שרוח הקודש אומרת באמצעות קהל האלוהים, היא כל מה שאמונה אמיתית היא. אך הרבה אנשים, כיוון שהם גירשו את בשורת המים והרוח מאמונתם, עדיין יש להם חטאים שנשארו בליבם. אפילו שהכתוב אומר להם שוב ושוב שרק אלה אשר הם חפי חטא יכולים להיכנס לעיר הקודש של אלוהים, הם עדיין משאירים את טבילת ישוע מחוץ לאמונתם ובמקום זה מוספים את עקשנותם במעשים כאלה כמו העלאת תפילות תשובה ומנחות גשמיות.
אלה אשר מאמינים בישוע כמושיעם חייבים להיות מסוגלים להתוודות עם אמונתם שכל חטאי בני האדם הועברו על ישוע באמצעות הטבילה שישוע קיבל מיוחנן המטביל בנהר הירדן. אם תשמיטו את טבילת ישוע תשמיטו בעיקר את אמונתכם שלכם. במילים אחרות, אם לא תאמינו בבשורת המים והרוח, אפילו דם הצלב יהיה חסר משמעות, וגם תחייתו של המשיח תהיה לא רלבנטית לגביכם. רק אלה המאמינים שאלוהים גרם לכל חטאיהם להיעלם רלבנטיים לתחייתו של ישוע ורק הם יכולים לצעוק בקול רם לשובו של ישוע האדון כפי שהשליח יוחנן עשה בפסוק 20.
פסוק 20 אומר, "המעיד את אלה אומר אמנם כן אני בא מהר אמן בואה נא האדון ישוע." רק הצדיקים יכולים להגיד את זה. אדונינו יבוא בקרוב שוב אל האדמה הזו, בהתאם לתפילתם של הצדיקים. רק הצדיקים, אשר קיבלו את המחילה המושלמת מהחטאים בהאמינם בבשורת המים והרוח, ישמחו ויחכו בלהיטות לביאתו המהירה של ישוע. זה מפני שאלה אשר מוכנים לקבל את ישוע הם אלה רק אלה אשר לבושים במלבושי בשורת המים והרוח – כלומר, אלה אשר חפי חטא.
אדונינו מחכה ליום בו הוא יגיב לצדיקים הממתינים, היום בו הוא יבוא אל האדמה הזו. הוא יתגמל אותנו עם מלכות אלף השנים, ויכסה אותנו, הצדיקים, עם ברכותיו הגדולות של הכניסה לשמים ולארץ החדשים היכן שמי החיים זורמים. ההמתנה הזו לאדונינו אינה כה ארוכה. לפיכך, כל מה שאנו יכולים זה רק להגיד, "אמן. אפילו כך, בוא ישוע האדון!" ועם אמונה והבעת תודה, אנו ברצינות כמהים לחזרתו של ישוע.
בסוף, פסוק 21 אומר, "חסד אדונינו ישוע המשיח עם כולכם אמן." יוחנן השליח סיים את ספר חזון יוחנן עם תפילתו האחרונה לברכה של כולם. הוא העלה בסוף את תפילת הברכה שלו עם ליבו המקווה שכולם יאמינו בישוע, ייוושעו, ויכנסו לעיר האלוהים.
קדושיי האהובים, המשמעות של הושעתנו על ידי אלוהים היא שהוא אהב אותנו, גאל אותנו מכל חטאינו, ועשה אותנו לעמו. לכן זה פשוט נפלא שאדונינו עשה אותנו לצדיקים כך שנוכל להיכנס לממלכתו.
זהו העיקר שעליו מדבר התנ"ך אלינו. כדי לגרום לנו לחיות לעד בממלכתו, אלוהים אפשר לכם ולי להיוולד מחדש על ידי שמיעת הבשורה האמיתית, והוא גאל אותנו מכל חטאינו ומהדין. אני מודה ומהלל את ישוע על ישועתו.
זה מזל כה גדול שאנו קיבלנו את מחילת חטאינו באופן מושלם. אנו כל האנשים אשר התברכו רבות על ידי אלוהים, ואנו נביאיו. לפיכך, אנו חייבים להפיץ את בשורת מחילת החטאים לכל הנשמות האלה אשר עדיין לא שמעו את הבשורה הזו, וגם ללמדם את דבר חזון יוחנן, הסיום של הבשורה.
אני מקווה ומתפלל שכולם יאמינו בישוע אשר הוא הבורא, המושיע והשופט. ועל ידי כך, כאשר סוף הזמנים יגיע, ייכנסו למקום הקדוש של השמים והארץ החדשים אשר ניתנים על ידי ישוע. יהיה רצון שחסד ישוע אדונינו יהיה עם כולכם.
Copyright © 2021 by The New Life Mission