Search
English
English
Due to COVID-19 and disruption to international mail service
we have temporally suspended our ‘Free Print Book service’.
In the light of this situation we are not able to mail you the books at this time.
Pray that this pandemic will end soon and the resumption of the postal service.

Sermons

נושא 9: אל הרומיים

[Chapter 7-6] הללו את ישוע מושיע החוטאים (אל הרומים 7:14-8:2)

( אל הרומים 7:14-8:2 )
"כי יודעים אנחנו שהתורה היא רוחנית ואני של בשר ונמכר תחת יד החטא. כי את אשר אני פועל לא ידעתי כי אינני עושה את אשר אני רוצה בו כי אם אשר שנאתי אותו אני עושה. ובעשותי זאת אשר לא רציתי בו הנני מודה בזו כי התורה טובה היא. ועתה לא אנוכי עוד הפועל כי אם החטא היושב בי. כי ידעתי אשר בי בבשרי לא ישב טוב הן הרצון יש עימדי אבל עשות הטוב לא מצאתי. כי אינני עושה הטוב אשר אני רוצה בו כי אם הרע אשר אינני רוצה בו אותו אני עושה. ואם את אשר לא רציתי בו אני עושה לא עוד אנוכי הפועל כי החטא היושב בקרבי. ובכן מוצא אני כי זה החוק אנוכי רוצה לעשות הטוב ודבק בי הרע. כי לפי האדם הפנימי חפצתי בתורת אלוהים. אך רואה אני באיברי חוק אחר הלוחם לחק שכלי ויוליכני שבי לתורת החטא אשר באיברי. אוי לי האדם העני מי יצילני מגוף המוות הזה. אודה לאלוהים בישוע המשיח אדוננו. לכן בשכלי הנני עבד לתורת האלוהים ובבשרי אני עבד לתורת החטא. על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח. כי תורת רוח החיים במשיח ישוע שחררה אותי מתורת החטא והמוות."
 
 

בן האדם הוא חוטא אשר ירש חטא

 
כל בני האדם ירשו חטא מאדם וחווה והפכו לזרעי חטא. לפיכך כולנו נולדנו כצאצאי חטא ובאופן בלתי נמנע אנו יצורים בלתי מוסריים. כל האנשים בעולם אינם יכולים שלא להיות חוטאים עקב אביהם הקדמון, אדם, למרות שאף אחד מהם לא רוצה להיות חוטא.
מהו מקור החטא? הוא עבר בירושה מהורינו. אנו נולדים עם חטא בליבנו, זהו הטבע אשר עבר בירושה לחוטאים. יש לנו 12 סוגי חטא אשר עברו בירושה מאדם וחווה. חטאים אלה- ניאוף, זנות, רצח, גניבה, חמדנות, רשעות, רמאות, תאוותנות, עין רעה, חילול השם, גאווה וטיפשות –נמצאים בליבנו מהרגע הראשון שנולדנו. הטבע הבסיסי של האדם הוא חטא.
כך נולדנו עם תריסר סוגי חטא. איננו יכולים שלא להתוודות שאנו חוטאים כיוון שנולדנו עם חטא בליבנו. בן האדם נולד כחוטא והוא באופן בלתי נמנע חוטא כיוון שבמקור יש בתוכו חטא, אפילו אם הוא לא חוטא בכל חייו. האדם הופך לחוטא כיוון שהוא נולד עם חטא בליבו. אפילו אם איננו חוטאים עם בשרנו, איננו יכולים להימנע מלהיות חוטאים כיוון שאלוהים מסתכל על הלב. לפיכך כל בני האדם חוטאים לפני האלוהים.
 
 
בן האדם עושה חטאים של עבירות
 
בן האדם עושה גם חטאים של עבירות. הוא עושה חטאים של הבשר אשר נובטים מהחטא הקדמון שבתוכו. אנו קוראים לחטאים אלה "עוולות" או "עבירות." הם העבירות של ההתנהגות החיצונית שלנו אשר צומחות מתריסר סוגי החטא אשר בליבנו. החטא הרע בתוכו גורם לבן האדם לעשות מעשים מופקרים ועל ידי כך עושה את כל בני האדם חוטאים בלי יוצא מן הכלל. בן האדם לא נראה כחוטא כאשר הוא מאד צעיר. החטאים אינם יוצאים במידה ניכרת מקטין כאשר הוא מאד צעיר, בדיוק כפי שעץ אפרסמון צעיר אינו מניב אפרסמונים. אך החטאים יוצאים החוצה יותר ויותר מרגע שאנו מתבגרים, ואנו נוכחים לדעת שאנו חוטאים. אנו קוראים לזה עוולות או עבירות והם החטאים אשר נעשים דרך ההתנהגות.
אלוהים אומר שגם אלה וגם אלה הם חטאים. אלוהים קורא לבני האדם חוטאים. כל החטאים כלולים בחטאים של הלב ובחטאים בהתנהגות. לכן, כל האנשים נולדים כחוטאים בעיני האלוהים, בין אם הם חוטאים באמצעות התנהגותם או לא.
הלא מאמינים טוענים שהאדם נולד טוב במקור ואף אחד לא נולד רשע. אך דוד התוודה לאלוהים, "לך לבדך חטאתי והרע בעינך עשיתי למען תצדק בדבריך תזכה בשפטך. הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי" (תהילים 5-51:4). המשמעות של קטע זה היא, "אינני יוכל שלא לעשות חטא כזה כי אני במקורי זרע חטא. אני חוטא גמור. לפיכך אם תיקח את חטאיי, אני אוכל להיגאל מכל חטאיי ולהפוך לצדיק. אך אם לא תיקח אותם ממני, אני אהיה חייב ללכת לגיהינום. יש בי חטא אם אתה אומר שיש בי חטא. אך אין בי חטא אם אתה אומר שאין בי חטא. הכל תלוי בך אלוהים ובמשפטך."
אם נגיד באופן מדויק, בעיניו של אלוהים, כל בני האנוש אינם יכולים שלא להיות חוטאים כיוון שהם יורשים חטאים מהוריהם. הם נולדים חוטאים ללא קשר להתנהגותם. הדרך היחידה לברוח מהחטאים זה להאמין בישועתו של ישוע. החינוך הציבורי מלמד את ילדינו טענה שקרית שהמסר העיקרי בה יכולה להיות מסוכם בצורה הבאה: "כל האנשים נולדים טובים לכן עליכם לחיות באופן מוסרי בהתאם לאופיו הטוב של האדם. אתם יכולים לעשות טוב אם רק תנסו." הם אומרים רק דברים טובים. בני האדם חיים תחת עקרונות המוסר. אך מדוע הם עושים חטאים בליבם או עם גופם בחברה שלהם או בביתם? הם עושים כך כיוון שהם נולדו במקור עם חטא. בני האדם נולדים כזרעי חטא. בן אנוש אינו יכול שלא לעשות חטאים, למרות שהוא רוצה לעשות טוב. זה מוכיח שאנו נולדים עם חטאים.
 
 

אתה חייב להכיר את עצמך

 
בני האדם אינם יכולים שלא לעשות חטאים עם הבשר במשך חייהם כיוון שהם נולדו עם חטא. זהו המצב המקורי של בן האדם – אנו חייבים להכיר קודם את עצמנו. סוקרטס אמר "דע את עצמך!" וישוע אמר, "אתה חוטא כיוון שהרית לחטא ונולדת לרשע. לכן אתה חייב לקבל את מחילת החטאים." דע את עצמך. רוב האנשים לא מבינים כשורה את עצמם. כמעט כל האנשים חיים ומתים מבלי להכיר את עצמם. אלה המבחינים ומאמינים באמת של ישוע ויודעים שהם זרע מרעים הם החכמים. יש להם הזכות להיכנס למלכות השמים.
אלה אשר לא מכירים את עצמם מלמדים את האנשים להתנהג כצבועים ולא לחטוא יותר. הם מלמדים את האנשים לא להראות את החטא שבתוכם. מחנכים דתיים מלמדים אותם לא לחטוא ולהדחיק את החטאים כל פעם שהם מנסים לצאת מהם. הם כולם בדרכם אל הגיהינום. מי הם? הם משרתי השטן, רועי השקר. מה שהם מלמדים זה לא מה שישוע לימד אותנו. כמובן, אדונינו לא אמר לעשות חטאים. אך הוא אמר לנו, "יש לכם חטאים, אתם חוטאים, ושכר החטא הוא המוות. אתם בדרכם לחורבן בגלל חטאיכם. לכן אתם חייבים להיגאל מהחטאים. קבלו את מתנת הישועה אשר הושיעה אתכם מכל חטאיכם. אז, כל חטאיכם ימחלו ואתם תקבלו חיי נצח. אתם תהפכו לצדיקים, קדושים יקרים, ולילדי האלוהים."
 
 

מדוע אלוהים נתן לבני האדם את התורה?

 
פאולוס אמר, "אבל התורה נכנסה למען ירבה הפשע ובאשר רבה החטא עדף ממנו החסד" (אל הרומים 5:20). אלוהים נתן לנו את התורה כדי שבאמצעותה חטאינו יתגלו אפילו יותר באופן לא מוסרי (אל הרומים 7:13). הוא נתן לחוטאים את תורתו כך שהם יוכלו להכיר את חטאיהם ברצינות.
אלוהים נתן את התורה לבני ישראל כאשר צאצאי יעקב חיו במדבר לאחר יציאת מצרים. הוא נתן 613 סוגי מצוות. מדוע אלוהים נתן לבני האדם את התורה? קודם כל כיוון שהוא רצה לאפשר להם להכיר את חטאיהם מפני שהם לא ידעו על חטאיהם, ושנית, כיוון שהם נולדים עם חטא.
עשרת הדברות של התורה מראות עד כמה חוטאים כבדים הם בני האדם. "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני. לא תעשה לך פסל כל תמונה...לא תשא את שם יהוה אלוהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא. זכור את יום השבת לקדשו...כבד את אביך ואת אימך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלוהיך נותן לך. לא תרצח. לא תנאף. לא תגנוב. לא תענה ברעך עד שקר. לא תחמוד בית רעיך...וכל אשר לרעיך" (שמות 17-20:3).
אלוהים נתן לכולנו את התורה ובאמצעותה הוא לימד אותנו בדיוק איזה סוגי חטאים נמצאים בליבנו. אלוהים לימד אותנו שאנו חוטאים גמורים לפניו, והוא הסביר לנו את האמת שאנו חוטאים כיוון שאיננו יכולים לשמור את התורה.
האם בן אדם מסוגל לשמור את תורת האלוהים? כאשר אלוהים אמר לבני ישראל ולגויים שלא יהיה להם אלוהים אחרים על פניו, הוא ביקש להסביר להם שהם היו חוטאים אשר מלכתחילה, לא יכלו לשמור אפילו את הדיבר הראשון. באמצעות הדיברות הם נוכחו לדעת שהם אוהבים יצורים אחרים יותר מהבורא. הם הבינו שהם נושאים את שם אלוהים לשוא, שהם עושי ועובדי אלילים שאלוהים שונא, ושהם אפילו לא נחים כאשר אלוהים אמר להם לנוח למען עצמם. הם גילו גם שהם לא מכבדים את הוריהם, שהם רוצחים, נואפים, ושהם עושים את כל מעשי העוולה אשר אלוהים אמר לא לעשות. הם לא יכלו, בקיצור, לשמור את התורה.
 
 
התורה שולטת באלה אשר חטאיהם לא נמחלו עדיין
 
האם אתה מבין עתה מדוע אלוהים נתן לנו את התורה? אלוהים נתן את התורה קודם כל לאלה אשר נולדו מחדש. "או הלא ידעתם אחי וליודעי התורה אנוכי מדבר כי התורה תשלט על האדם כל ימי חייו" (אל הרומיים 7:1). אלוהים נתן את התורה לאלה אשר ירשו חטאים מאבותיהם הקדמונים ועדיין לא נולדו מחדש כדי לגרום להם להתאבל על חטאיהם. התורה שולטת על האדם כל עוד הוא חי. לכל צאצא של אדם יש תריסר סוגי חטאים בליבו. אלוהים נתן את התורה לאלה אשר יש חטא בליבם ואמר להם שיש להם חטאים קטלניים. לפיכך, כל פעם שחטאי הרצח או הניאוף יוצאים מאיתנו וגורמים לנו לחטוא, התורה אומרת לנו, "אלוהים אמר לך לא לנאוף אך שוב נאפת. לכן אתה חוטא. אלוהים אמר לא לרצוח, אך רצחת עם שנאתך. אתה חוטא אשר רצח ונאף. אלוהים אמר לך לא לגנוב, אך שוב גנבת לכן אתה גנב." כך, החטאים קיימים היכן שהתורה קיימת.
זוהי הסיבה מדוע פאולוס אמר, "או הלא ידעתם אחי וליודעי התורה אנוכי מדבר כי התורה תשלט על האדם כל ימי חייו?" התורה שולטת באלה אשר חטאיהם לא נמחלו עדיין. לגויים, אשר לא מכירים את תורת האלוהים, מצפונם הופך לתורה שלהם. כאשר הם עושים רע, מצפונם אומר להם שהם חטאו. באותו אופן, מצפונם של הלא מאמינים מתפקד כתורה שלהם, והם מזהים את החטאים באמצעות מצפונם (אל הרומיים 2:15).
מדוע אינך משרת את הבורא כאשר אפילו מצפונך אומר לך שיש בורא? מדוע אתה לא מחפש אחר האלוהים? מדוע אתה מרמה את ליבך? אתה צריך להתבייש בחטאיך ולפחד שאנשים אחרים יגלו על חטאיך. אך לחוטאים אשר אינם מכירים באלוהים ואשר מרמים את ליבם אין בושה.
אנו מתביישים בעצמנו כאשר אנו מסתכלים על השמים, על הארץ, על אנשים אחרים, או על יצורים אחרים, אם יש בנו חטא. אלוהים נתן לבני האדם מצפון וגם את תורת המצפון המראה על חטאינו. אך רובם חיים ללא אלוהים, מתנהגים כצבועים לפני אלוהים וחיים כרצונם. הם כבולים לגיהינום. כפי שפאולוס הזכיר להם לשים לב לתורה, "או הלא ידעתם אחי וליודעי התורה אנוכי מדבר כי התורה תשלט על האדם כל ימי חייו?" בן האדם חייב להיוולד פעמיים – פעם אחת כחוטא, ולאחר מכן להיוולד מחדש על ידי חסד גאולתו של אלוהים כדי לחיות כצדיק.
פאולוס הסביר כיצד ישוע הושיע אותנו מקללת החטא באופן הבא: "כי אשה בעולת בעל קשורה היא באישה כפי התורה בחייו ובמות הבעל פטורה היא מתורת בעלה. והנה אם תהיה לאיש אחר בחיי בעלה נואפת יקרא לה אבל אחרי מות בעלה פטורה היא מן התורה ואיננה נואפת בהיותה לאיש אחר" (אל הרומיים 3-7:2).
אם לאשה נשואה יש רומן היא נקראת נואפת. אך אם בעלה מת והיא נישאת לאדם אחר, אין שום דבר לא תקין כאן. אותו הגיון חל על הגאולה מתורת החטא. התורה שולטת בכל צאצאיו של אדם אשר חטאיהם לא נמחלו עדיין. היא אומרת להם, "אתה חוטא" אז הם מתוודים על חוסר מוסריותם תחת התורה ואומרים, "אני חייב ללכת לגיהינום. אני חוטא. זה טבעי בשבילי ללכת לגיהינום בגלל חובות חטאיי." אך אם אנו הופכים מתים לתורה באמצעות גופו של המשיח, לתורה אין יותר שליטה עלינו, כיוון שהאני הישן שלנו נצלב עם המשיח על ידי שהוטבל בו.
 
 
האני הישן שלנו מת
 
אדונינו טיפל בבעל הקודם שלנו ואפשר לנו להתחתן עימו. "לכן אחי הומתם גם אתם לתורה בגווית המשיח להיותכם לאחר אשר נעור מן המתים למען נעשה פרי לאלוהים" (אל הרומים 7:4). אלוהים נתן את התורה לכל בני האדם אשר נולדו עם חטא בגלל אביהם המשותף, אדם, כך שחטאים אלא באמצעות המצוות יוכלו להתגלות אף יותר. הוא גרם להם להיות תחת דינו של אלוהים, אך הוא הושיע אותם באמצעות גופו של המשיח. ישוע המשיח מת במקומנו. האם לא מגיע לנו ללכת לגיהינום על פי תורת האלוהים? בדיוק כך. בכל אופן, ישוע נשלח לעולם, לקח את כל חטאינו עם טבילתו בנהר הירדן, נצלב, נשפט וקולל בזעם התורה במקומנו. רק בדרך זו, ודרך זו בלבד, האדם יכול להיוושע ולהיוולד מחדש על ידי האמונה בכך.
אלה אשר לא נולדו מחדש חייבים ללכת לגיהינום. עליהם להאמין בישוע ולהיוושע. אנו חייבים למות פעם אחת עם ישוע המשיח. אם האני הישן שלנו לא מת פעם אחת, איננו יכולים להפוך לברואים חדשים ולהיכנס למלכות האלוהים. אם האני הישן שלנו לא נשפט על פי התורה באמצעות אמונתנו המאוחדת בישוע, אנו חייבים להישפט ולהישלח לגיהינום. כל אלה אשר לא נולדו מחדש צריכים ללכת לגיהינום.
הלא מאמינים חיים היטב ונהנים מכל מה שהחיים הטובים יכולים להציע, אך לא אכפת להם מהעונש הנצחי שלהם. כל בני האדם צריכים לקבל את מחילת החטאים על ידי האדון ישוע בעוד הם חיים על הארץ. כל אני ישן חייב למות פעם אחת באיחוד עם ישוע באמצעות האמונה, כיוון שאיננו יכולים להיוולד מחדש לאחר עזיבתנו את העולם הזה. אנו חייבים למות פעם אחת ולהיגאל מכל חטאינו באמצעות אמונתנו בישוע המשיח. באמצעות מה? באמצעות גופו של ישוע המשיח. כיצד? על ידי האמונה שישוע בא לעולם הזה ולקח את כל חטאינו. האם אתה מת? האם יש מישהו אשר עדיין לא מת? ייתכן שתתפלא, "כיצד אני יכול להיות מת? כיצד אני חי עכשיו אם אני מת?" זהו הסוד; זהו הסוד אשר שום דת אינה יכולה לעולם לפתור.
רק הנולדים מחדש יכולים להגיד שהאני הישן שלהם כבר מת באיחוד עם ישוע. החוטאים יכולים להיוולד מחדש והאני שלהם יכול למות רק כשהם מקשיבים לדבר האלוהים מהנולדים מחדש. ובאמצעות זה הם יכולים להפוך למשרתי האלוהים. כל בני האדם חייבים לשמוע את דברי האלוהים מהקדושים הנולדים מחדש. לא תוכל להיוולד מחדש כאשר תתעלם מלימודם. אפילו פאולוס לא יכל להיוולד מחדש ללא המשיח, למרות שהוא למד את דבר האלוהים מגמליאל, אחד מהמורים הבולטים ביותר של התורה בזמן ההוא. כמה אסירי תודה אנו! אנו יכולים להניב את פירות הצדיקות לאלוהים על ידי האמונה בישוע המשיח, אשר קם לתחייה מן המתים, כאשר אנו הופכים למתים באמצעות גופו של ישוע המשיח על ידי האמונה. לאחר מכן נוכל להניב את תשעת סוגי הפירות של רוח הקודש.
 
 
תשוקות החטא באיברנו פעלו כדי לעשות פרי למוות
 
"כי בעת היותנו בבשר תשוקות החטא אשר התעוררו על ידי התורה היו פועלות באיברנו לעשות פרי למוות" (אל הרומיים 7:5). "בעת היותנו בבשר" משמעותו "לפני שנולדנו מחדש." תשוקות הבשר באיברנו פעלו כדי לעשות פרי למוות כאשר לא הייתה לנו אמונה באמצעות גופו של ישוע המשיח. תשוקות הבשר פעלו ברציפות באיברנו בזמן ההוא. ישנם תריסר סוגי חטאים בלב. במילים אחרות, המשמעות היא שישנם תריסר סוגי יציאות של חטאים בליבנו. כיום, למשל, חטא הניאוף יצא ממוצאו ומסעיר את הלב. לאחר מכן הלב מצווה את הראש, "הניאוף יצא מחורו ואומר לי לנאוף." אז הראש עונה, "אוקיי. אני אצווה את הזרועות והרגליים להוציא את זה לפועל. שמעו זרועות ורגליים, עשו כרצונכם. מהרו!" הראש מצווה את האיברים ללכת למקום שהבשר ינאף. אז הגוף הולך ועושה כפי שהראש ציווהו. באותו אופן, כאשר חטא הרצח יוצא מחורו, הוא מסעיר את הלב והלב גורם לראש להתרגז על מישהו. לאחר מכן הראש מצווה את הגוף להתכונן לזה. החטא פועל באיברנו בצורה כזו.
זוהי הסיבה מדוע עלינו לקבל את מחילת חטאינו. אם לא תהיה לנו מחילת החטאים, לא נוכל שלא לעשות מה שהלב מצווה, גם אם זה לא מה שאנו רוצים לעשות. כולם חייבים להיוולד מחדש על ידי הבשורה האמיתית. האדם יכול להיות שלם כאשר הוא נולד מחדש בדיוק כפי שזחל הופך לצרצר. כמרים יכולים באמת לשרת את ישוע רק לאחר שהם נולדים מחדש. לפני שהם נולדים מחדש כל מה שהם יכולים רק להגיד זה, "קדושים יקרים, אתם חייבים לעשות טוב." זה כמו להגיד לחולה לרפא את עצמו. הם ממריצים את קהלם לנקות את חטאיהם למען עצמם, בעוד הם בעצמם, אינם יודעים כיצד לנקות את ליבם חוטא.
תשוקות החטא באיברנו פעלו כדי לעשות פירות למוות. האם האדם עושה חטא כיוון שהוא רוצה לחטוא? אנו עושים חטאים כמשרתי החטא כיוון שנולדנו עם חטא, כיוון שכל חטאינו לא נמחלו עדיין וכיוון שלא מתנו עדיין באמצעות גופו של ישוע המשיח. אנו חוטאים, למרות שאנו שונאים לעשות זאת. לכן כל אחד חייב לקבל את מחילת החטאים.
עדיף שכמרים אשר חטאיהם לא נלקחו יפסיקו לשרת את ישוע. יהיה יותר טוב בשבילם למכור כרוב סיני. אני ממליץ להם לעשות זאת. יהיה יותר טוב שהם יעשו זאת מאשר שירמו אנשים באמירת שקרים כדי לעשות כסף גדול, לקחת תרומות לעצמם, ולהשמין כחזירים.
אם האדם לא נושע מכל חטאיו, החטא ותשוקתו פועלים באיבריו כדי לעשות פרי למוות. נוכל לשרת את ישוע תחת חסדו על ידי קבלת רוח הקודש לאחר שכל חטאינו יילקחו. אך איננו יכולים לשרת את ישוע תחת התורה. לפיכך אדונינו אמר לנו, "אבל עתה נפטרנו מן התורה כי מתנו לאשר היינו אסורים בו למען נעבוד מעתה לפי התחדשות הרוח ולא לפי יושן הכתב" (אל הרומיים 7:6).
 
 
התורה הופכת את חטאינו לחטאים חמורים
 
"אם כן מה נאמר הכי התורה חטא היא חלילה אלא לא ידעתי את החטא בלתי על ידי התורה כי לא הייתי יודע החימוד לולי אמרה התורה לא תחמוד. וימצא החטא סיבה לו במצווה לעורר בקרבי כל החימוד כי מבלעדי התורה החטא מת הוא. ואני חייתי מלפנים בלא תורה וכאשר באה המצווה ויחי החטא. ואני מתי והמצווה אשר ניתנה לחיים היא נמצאה לי למוות. כי מצא החטא סיבה במצווה להתעות אותי ויהרגני על ידה. ובכן התורה היא קדושה והמצווה קדושה ישרה וטובה. הכי הטובה הייתה לי למוות חלילה אלא החטא למען יראה כי חטא הוא הביא לי על ידי הטובה את המוות למען אשר יהיה החטא לחטאה יתרה על ידי המצווה." (אל הרומיים 13-7:7).
פאולוס אמר שאלוהים נתן לנו את התורה כדי לעשות את חטאינו לחטאים חמורים יותר. הוא גם אמר, "יען אשר ממעשי התורה לא יצדק לפניו כל בשר כי על ידי התורה דעת החטא" (אל הרומיים 3:20). בכל אופן, רוב הנוצרים מנסים לחיות על פי התורה כשהם רודפים אחר צדקת התורה. כל כך הרבה כמרים, אשר לא נולדו מחדש, בטוחים שהאנשים חולים עקב אי ציותם לתורה, ושהם יוכלו להירפא מחוליים אם הם רק יחיו על פי התורה.
האם אנו יכולים באמת להסיק שחוסר ציותינו לתורה גורם לכל מחלותינו? הרבה נוצרים, כמרים וגם חסידיהם, חושבים שדברים לא מתנהלים כשורה עקב הכשלון שלהם לחיות על פי דבר האלוהים. הם חושבים שהם חולים בגלל חטאיהם. לכן הם מפחדים מהחטא. הם בוכים כל יום, ייתכן שהם יוסיפו אפילו קטע לתנ"ך האומר, "בכה אף יותר. בכה ללא הפסקה. בכל עניין בכה," אף על פי שהתנ"ך אומר לנו, "היו שמחים בכל עת. התמידו בתפילה. הודו על הכל כי זה רצון האלוהים אליכם במשיח ישוע" (הראשונה אל התסלוניקים 18-5:16). אך כמרי שקר מלמדים את האנשים לבכות אף יותר, לבכות ללא הפסקה, כאילו הקמטים אשר נוצרים מכל כך הרבה בכיות מראים על אמונתם.
אלה אשר יש להם אמונה לגליסטית טוענים שלבכיינים יש אמונה טובה. נביאי שקר, אשר לא נולדו מחדש, מסמיכים אישה אשר מקוננת היטב ככומר ונוצרי גבר המזיל דמעות, כבכיר. אל תבכה בכנסיה. אם באמת אתה צריך לבכות, בכה בבית. מדוע ישוע נצלב? האם כדי לעשותנו בכיינים? כמובן שלא! ישוע לקח את יגוננו, קללתנו, חוליינו ואת כאבינו אחת ולתמיד, כך שצליבתו תגרום לנו לא לבכות יותר ובמקום זאת לחיות בשמחה. אז מדוע הם בוכים? הם חייבים להישלח חזרה לבתיהם אם הם ינסו לבכות בכנסיות האלוהים של הנולדים מחדש.
 
 
מה ההבדל בין הנולדים מחדש ואלה אשר לא נולדו מחדש?
 
התורה לעולם אינה טועה. התורה היא קדושה. אנו הניגוד של התורה כיוון שאנו נולדים עם חטא כצאצאיו של אדם. אנו עושים מה שאנו לא צריכים לעשות, בעוד אנו לא יכולים לעשות מה שעלינו לעשות. לכן התורה גורמת לנו להיות חוטאים מאד.
"כי יודעים אנחנו שהתורה היא רוחנית ואני של בשר ונמכר תחת יד החטא. כי את אשר אני פועל לא ידעתי כי אינני עושה את אשר אני רוצה בו כי אם אשר שנאתי אותו אני עושה. ובעשותי זאת אשר לא רציתי בו הנני מודה בזו כי התורה טובה היא. ועתה לא אנוכי עוד הפועל כי אם החטא היושב בי. כי ידעתי אשר בי בבשרי לא ישב טוב הן הרצון יש עימדי אבל עשות הטוב לא מצאתי. כי אינני עושה הטוב אשר אני רוצה בו כי אם הרע אשר אינני רוצה בו אותו אני עושה. ואם את אשר לא רציתי בו אני עושה לא עוד אנוכי הפועל כי החטא היושב בקרבי. ובכן מוצא אני כי זה החוק אנוכי רוצה לעשות הטוב ודבק בי הרע. כי לפי האדם הפנימי חפצתי בתורת אלוהים. אך רואה אני באיברי חוק אחר הלוחם לחק שכלי ויוליכני שבי לתורת החטא אשר באיברי. אוי לי האדם העני מי יצילני מגוף המוות הזה" (אל הרומיים 24-7:14).
לפני קטע זה, פאולוס אמר שכולנו, כולל הוא בעצמו, צריכים להישפט פעם אחת על ידי התורה. הוא אמר שרק אלה אשר קיבלו את כל הזעם ומשפט התורה באמצעות גופו של ישוע המשיח, יוכלו להניב את פירות הצדקה למען אלוהים. הוא גם אמר ששום דבר טוב לא נמצא בו, ושאדם אשר לא נולד מחדש אינו יכול שלא לחטוא. וגם מי שנולד מחדש. אך יש הבדל ברור בין השניים. לאלה אשר נולדו מחדש יש גם את הבשר וגם את הרוח, כך שישנם שני סוגי תשוקות בהם. אך לאלה אשר לא נולדו מחדש עדיין, יש רק את תשוקת הבשר והם רק רוצים לחטוא. כך שכל מה שאכפת להם זה רק באיזו צורה יפה ובאיזו תדירות הם יעשו חטא. זוהי מטרתם בחיים המשותפת לכל מי שלא נולד מחדש.
החטא גורם לאנשים לעשות חטא. אל הרומים 7:20 אומר, "ואם את אשר לא רציתי בו אני עושה לא עוד אנוכי הפועל כי החטא היושב בקרבי" האם יש חטא בלב הנולדים מחדש? לא. אם כן, האם יש חטא בליבם של אלה אשר לא נולדו מחדש? כן! אם יש חטא בליבך, החטא פועל בבשר וגורם לך לעשות אף יותר חטאים. "כי אינני עושה את אשר אני רוצה בו כי אם אשר שנאתי אותו אני עושה. ובעשותי זאת אשר לא רציתי בו הנני מודה בזו כי התורה טובה היא. ועתה לא אנוכי עוד הפועל כי אם החטא היושב בי." בני האדם אינם יכולים שלא לעשות חטאים כל חייהם, כיוון שהם נולדו עם חטא.
הנולדים מחדש יכולים להניב את פירות הרוח באופן ספונטני. אך אלה אשר לא נולדים מחדש לא יכולים להניב פירות כאלה. אין להם רחמים על אחרים. יש בהם כאלה אשר אפילו יהרגו את ילדיהם, אם ילדיהם לא יצייתו להם. אכזריות יוצאת מליבם ותהרוג את ילדיהם בליבם כאשר ילדיהם לא יצייתו להם. למרות שהם למעשה לא הורגים את ילדיהם, עם ליבם הם רצחו אותם מספר רב של פעמים.
האם אתה מבין מה אני מנסה להגיד כאן? אך הצדיקים אינם מסוגלים לעשות דברים כאלה. ייתכן שהם יכנסו לויכוח, אך לא יכול להיות ולא יהיה להם לב אכזר שכזה, מלא כל כך במרירות וכעס כמו שיש לאחרים.
במקום זה, הצדיקים רוצים שתהיה להם חמלה על האנשים בליבם, אפילו לגבי אלה אשר הם מתווכחים איתם בדעות שונות. "ובכן מוצא אני כי זה החוק אנוכי רוצה לעשות הטוב ודבק בי הרע." בני האדם רוצים לעשות טוב כיוון שהם נבראו בצלם אלוהים. אך כל עוד חטאיהם קיימים בליבם, רק דברים רעים באים מהם.
נוצרים אשר לא נולדו מחדש מקוננים אחד לשני, "אני באמת רוצה לעשות טוב, אך אינני יכול. אינני יודע מדוע אינני יכול." הם חייבים לדעת שהם לא יכולים לנהוג כך כיוון שהם חוטאים אשר לא נולדו מחדש עדיין. הם אינם יכולים לעשות טוב כיוון שיש בליבם חטא. לנולדים מחדש יש את תשוקת הרוח כמו שיש להם את תשוקת הבשר, אך אלה אשר לא נולדו מחדש אין להם את הרוח. זהו השוני העיקרי המבדיל בין הנולדים מחדש לאלה אשר לא נולדו מחדש.
פאולוס דיבר בפרק 7 על מצבו כאשר לא נולד מחדש. בהסבירו את התורה מאל הרומיים 7:1 והלאה, הוא אמר שהוא אינו יכול לעשות את הטוב אשר הוא רוצה לעשות, אלא הוא עושה את הרע אשר אינו רוצה לעשות. לפאולוס, במילים אחרות, לא היה רצון לחטוא והוא רק רצה לעשות טוב, אך הוא רק יכל לעשות בדיוק את מה שלא רצה לעשות, בעוד שמה שהוא רצה לעשות בליבו הוא גילה שבלתי אפשרי לעשותו. "אוי לי האדם העני מי יצילני מגוף המוות הזה?" הוא קונן על גורלו האומלל, אך מייד הילל את ישוע ואמר, "אודה לאלוהים בישוע המשיח אדונינו!"
האם אתה מבין את המשמעות של זה? אנו, הנולדים מחדש, יכולים להבין את דבריו, אך אלה אשר לא נולדו מחדש לעולם לא יכולים להבין את זה. זחל אשר מעולם לא הפך לצרצר לעולם לא יכול להבין מה צרצר אומר. "וואו, אני שר שירים במשך מספר שעות ביום על העץ. עד כמה קרירה היא הרוח!" הזחל יכול לענות מהקרקע? "באמת? מהי רוח?" הוא לעולם לא יוכל להבין מה אומר הצרצר, אך הצרצר יודע מהי הרוח.
מכיוון שפאולוס נולד מחדש, הוא יכל להסביר בדיוק מה ההבדל בין אלה אשר נולדו מחדש ובין אלה שלא. הוא אמר שהמושיע אשר הושיע אותו הוא ישוע המשיח. האם ישוע המשיח הושיע אותנו? כן הוא הושיע! "לכן בשכלי הנני עבד לתורת האלוהים ובבשרי אני עבד לתורת החטא."
אלה אשר חטאיהם נמחלו משרתים את תורת האלוהים בליבם. מה, אם כן הם משרתים עם הבשר? הם משרתים את תורת החטא עם הבשר. הבשר אוהב לחטוא כיוון שהוא לא לגמרי לא השתנה. הבשר רוצה את דברי הבשר והרוח רוצה את דברי הרוח. אז אלה אשר חטאיהם נלקחו יכולים ורוצים ללכת אחר ישוע כיוון שרוח הקודש שוכנת בהם עתה. אך אלה אשר חטאיהם לא נלקחו אינם יכולים שלא ללכת אחר החטא גם בשכלם וגם בבשרם. הנולדים מחדש, אשר חטאיהם נלקחו עתה, יכולים ללכת אחר האלוהים בשכלם אפילו שבשרם הולך אחר החטא.
 
 
תורת רוח החיים במשיח ישוע שחררה אותנו מתורת החטא והמוות
 
הבה נעבור אל הרומיים 8:1 מעתה. אלה אשר חטאיהם נלקחו על ידי האמונה בגאולתו של ישוע אינם נשפטים יותר על פי תורתו של אלוהים, למרות שהם נולדו כחוטאים. "על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח. כי תורת רוח החיים במשיח ישוע שחררה אותי מתורת החטא והמוות" (אל הרומים 2-8:1).
לכן, אין הרשעה לאלה אשר במשיח ישוע. אין הרשעה! לאלה אשר נולדו מחדש אין חטא, ולא יהיה להם משפט. לא נשאר להם חטא בליבם כיוון שתורת רוח החיים במשיח ישוע שיחררה אותם מתורת החטא והמוות. אדונינו הוא מקור החיים. הוא הפך לשה של אלוהים, הרה מרוח הקודש ולקח את כל חטאי העולם על עצמו בנהר הירדן באמצעות הטבלתו של יוחנן. כשנפט במקומנו, הוא נצלב למענינו. באמצעות זה הוא לקח לחלוטין את כל חטאינו.
האם אנו, אם כן, חייבים למות שוב בגלל חטאינו? האם יש לנו על מה להישפט? האם יש בנו חטא, אם כל חטאינו הועברו על ישוע המשיח באמצעות טבילתו? כמובן שלא! איננו צריכים להישפט, כיוון שישוע הוטבל בנהר הירדן, נצלב במקומנו, וקם לתחייה מן המתים ביום השלישי כדי להושיע את כל החוטאים.
גאולת אלוהים שחררה אותנו ממשפטו בעוד התורה מביאה לידי זעם. "כי תורת רוח החיים במשיח ישוע שחררה אותי מתורת החטא והמוות." זעם האלוהים נגלה לאלה אשר יש להם חטא. אלוהים שולח אותם לגיהינום. אך ישוע גאל אותנו מתורת החטא והמוות על ידי שלקח את כל חטאינו מליבנו. הוא גרם למאמינים, אשר הם במשיח ישוע, להיגאל מכל חטאיהם. האם חטאיך נלקחו?
"כי מה שלא יכלה התורה לעשות הנחלשה על ידי הבשר עשה האלוהים בשלחו את בנו בתואר בשר החטא ובעד החטא וירשיע את החטא בבשר. למען תמלא חוקת התורה בנו המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח" (אל הרומיים 4-8:3).
אדונינו אומר לנו כאן בבירור שהבשר הוא חלש ואינו יכול למלא את דרישות הצדק של התורה. תורת האלוהים היא ללא ספק טובה ויפה, אך איננו יכולים לחיות על פיה כיוון שבשרנו יותר מידי חלש. תורת האלוהים דורשת מאיתנו להיות מושלמים, היא דורשת מאיתנו להגיע לציות מלא לתורת האלוהים, אך בשרינו אינו יכול לחיות על פי כל דרישות התורה בגלל חולשתו. לפיכך התורה מביאה את זעמה עלינו. אז לאיזה צורך יש את ישוע, אם אחרי הכל אנו הולכים להישפט?
אלוהים שלח את בנו היחיד כדי להושיענו. אלוהים נתן לנו את צדקתו על ידי ששלח את בנו בדמות גוף אדם שחוטא, בגלל חטאינו. ישוע נשלח לעולם כשווה לבשר. "בתואר בשר החטא." אלוהים העביר את כל חטאינו על ישוע כך שהצדקה אשר נדרשת על ידי התורה תוכל להתמלא בנו, אשר הולכים לא אחר הבשר, אלא אחר הרוח. חטאינו נלקחים על ידי האמונה בישוע המשיח בליבנו. חטאינו נמחקים כאשר אנו מכירים במה שישוע המשיח עשה למעננו.
 
 
אלה החיים על פי הבשר ואלה החיים על פי הרוח
 
ישנם שני סוגי נוצרים: אלה אשר הולכים אחר מחשבותיהם שלהם, ואלה ההולכים אחר דבר האמת. האחרונים יכולים להיוושע ולהפוך לצדיקים, בעוד הראשונים יושמדו.
"כי אשר המה לבשר בענייני הבשר יחשבו ואשר לרוח בעניני הרוח יחשבו. כי מחשבת הבשר היא המוות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום" (אל הרומים 6-8:5). אלה אשר חושבים שלהאמין באלוהים זה לחיות על פי התורה, לעולם לא יוכלו להיות מושלמים. "כי אשר המה לבשר בענייני הבשר יחשבו."
זהו דבר הבשר המנקה רק את האני החיצוני. אלה הנוהגים כך מבזים את התנ"ך והולכים לכנסיה כל יום ראשון בדרך הילוכם הקדושה, למרות שבבית הם רעים ורבים עם נשותיהם. הם הופכים למלאכים ביום ראשון.
"שלום, מה שלומך?"
"נעים לפגוש אותך שוב."
הם אומרים אמן הרבה פעמים כאשר הכומר שלהם דורש בקול קדוש ובאופן רחום. הם בעדינות יוצאים מהכנסיה לאחר התפילה אך הם משתנים ברגע שהכנסיה נעלמת מעיניהם.
"מה דבר האלוהים אומר לי? אני לא זוכר; הבה נלך לשתות?"
הם מלאכים בכנסיה אך הם הופכים ליצורים תאוותנים כהרף עין כאשר הם מחוץ לכנסיה.
החוטאים, לכן, חייבים להתפלל לאלוהים כדלהלן: "אלוהים בבקשה הושע אותי, יצור עלוב שכמותי. אני לא אוכל להיכנס למלכות השמים ואלך לגיהינום אם לא תושיע אותי. אך אם תשטוף את כל החטאים עד יום מותי, אוכל להיכנס למלכות האלוהים על ידי האמונה." הם חייבים להסתמך לחלוטין על אלוהים.
כל המאמינים יכולים לקבל את מחילת חטאיהם ולנהל חיים רוחניים כאשר הם הולכים אחר דבר האלוהים. "ואשר לרוח בעניני הרוח יחשבו. כי מחשבת הבשר היא המוות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום" אם נחשוב ונאמין על פי האמת של אלוהים, השלום יבוא לנו. "יען מחשבת הבשר רק שנאת אלוהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלוהים ואף אינה יכולה. ואשר המה בבשר לא יוכלו להיות רצויים לאלוהים" (אל הרומיים 8-8:7). אלה אשר חטאיהם לא נלקחו עדיין ועדיין הם בבשר, לעולם לא יוכלו להשביע את רצון האלוהים.
"ואתם אינכם בבשר כי אם ברוח אם אומנם רוח האלוהים שוכן בקרבכם כי מי שאין בו רוח המשיח איננו שלו" (אל הרומיים 8:9). אנשים מתבלבלים מקטע זה כיוון שפאולוס מדבר באופן מעמיק עם מילים רוחניות. אלה אשר לא נולדים מחדש מתבלבלים מאל הרומיים 7 ו 8. הם לעולם לא יוכלו להבין קטע זה של התנ"ך. אך אנו, הנולדים מחדש, איננו בבשר, ואיננו חיים רק למען הבשר.
קרא בקפידה מה אומר פאולוס בקטע זה. האם רוח הקודש שוכנת בך? אם למישהו אין את רוח המשיח, אז המשיח הוא אינו שלו. אינו שלו, משמעות, שהאדם הזה הוא של השטן והוא כבול לגיהינום.
"ואם המשיח בקרבכם אז הגוף מת הוא בדבר החטא והרוח חיים הוא בדבר הצדקה. ואם ישכון בקרבכם רוח המעיר את ישוע מן המתים הוא אשר העיר את המשיח מן המתים גם את גויותיכם המתות יחיה בעבור רוחו השוכן בקרבכם" (אל הרומיים 11-8:10). אמן.
אדונינו אשר הרה מרוח הקודש, נשלח לעולם הזה בגוף, ולקח את כל חטאינו. ישוע בא אל לב המאמינים, המאמינים בגאולת החטאים, והוא יושב בכל אחד מליבם. רוח הקודש באה אל הלב ומוכיחה שאדונינו ישוע שטף את כל חטאינו, לבנים כשלג. אלוהים ייתן גם חיים לגופינו כאשר ישוע יבוא שוב לעולם. "הוא אשר העיר את המשיח מן המתים גם את גויותיכם המתות יחיה בעבור רוחו השוכן בקרבכם."
 
 
הרוח מעידה ברוחנו שאנו בניו של אלוהים
 
אנו חייבים לחיות על ידי אמונה באלוהים ועל ידי רוח הקודש לאחר שאנו נולדים מחדש. "לכן אחי חייבים אנחנו לא לבשר לחיות לפי הבשר. כי אם תחיו לפי הבשר מות תמותון ועם על ידי הרוח תמותתו את מעללי הבשר חיה תחיו. כי כל אשר רוח אלוהים ינהגם בני אלוהים המה. כי אם לא קיבלתם רוח עבדות לשוב לירא כי אם קיבלתם רוח משפט בנים אשר בו קוראים אנחנו אבא אבינו. והרוח ההוא מעיד ברוחנו כי בני אלוהים אנחנו. ואם בנים אנחנו גם יורשים נהיה יורשי אלוהים וחברי המשיח בירושה אם אומנם נתענה איתו למען גם איתו נכובד" (אל הרומיים 17-8:12). אנו קוראים "אבא אבינו" מכיוון שקיבלנו את רוח האימוץ ולא את רוח העבדות והפחד.
"והרוח ההוא מעיד ברוחנו כי בני אלוהים אנחנו" קודם כל, רוח הקודש מעידה שאנו קיבלנו את מחילת החטאים באמצעות דבר האלוהים המוחשי. העדות השניה שיש לנו זה שאין בנו חטא. הרוח נושאת עדות שאנו נושענו. רוח הקודש עושה כך בליבם של אלה אשר חטאיהם נלקחו. "אין צדיק אין גם אחד" (אל הרומיים 3:10). נכון, אך זה לפני שאלוהים גאל אותנו. מתחת לקטע זה כתוב שנצדקנו חינם בחסדו על ידי הפדות אשר הייתה במשיח ישוע (אל הרומיים 3:24). נאמר גם שהרוח עצמה נושאת עדות שאנו ילדיו של אלוהים. הרוח באה אלינו כאשר אנו מכירים בליבנו במה שאלוהים עשה למעננו, אך אם לא נאמין בכך, הרוח לא תימצא אצלנו בשום מקום. אם נקבל לתוך ליבנו את מה שאלוהים עשה למעננו, הרוח תעיד, "אתם צדיקים, אתם ילדיי, אתם צודקים. אתם עמי." "גם יורשים נהיה יורשי אלוהים וחברי המשיח בירושה אם אומנם נתענה איתו למען גם איתו נכובד" זה לגמרי הולם בשביל ילדי האלוהים לסבול עם ישוע ולהתכבד איתו. אלה אשר יש להם את רוח הקודש, מודרכים על ידי הרוח ותולים את תקוותם בכניסתם למלכות השמיים.
 
 
אנו חיים בתקווה למלכות אלף השנים ולמלכות השמים למרות הסבל העכשווי
 
הבה נפנה לאל הרומיים 25-8:18. "כי אחשוב אשר עינויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להיגלות עלינו. כי הבריאה תערוג ועיניה תלויות להתגלות בני האלוהים. כי נכבשה הבריאה להבל לא מרצונה כי אם למען הכובש אותה אלי תקווה. אשר הבריאה גם היא תשוחרר מעבדות הכליון אל חירות כבוד בני האלוהים. כי ידענו אשר הבריאה כולה יחד תאנח ותחיל עד הנה. ולא זאת בלבד כי גם אנחנו אף אם יש לנו ביכורי הרוח נאנח בנפשנו ונחכה למשפט הבנים פדות גויתנו. כי נושענו בתקווה אך התקווה הנראה לעיניים איננה תקווה כי איך ייחל איש לדבר אשר הוא רואה. אבל אם נקווה לאשר לא ראינהו נחכה לו בסבלנות."
אנו פירות הרוח. אנו, הנולדים מחדש היננו פירות הביכורים של התחייה. אנו ניקח חלק בתחייה הראשונה. ישוע המשיח הוא פרי התחייה הראשון ואנו אלה אשר דבוקים אליו. אלה השייכים למשיח יקחו חלק בתחיית המתים הראשונה; ולאחר מכן יבוא הסוף. הכופרים יקחו חלק בתחיית המתים השניה כדי להישפט. זוהי הסיבה מודע פאולוס אמר, "כי אחשוב אשר עינויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להיגלות עלינו." הכבוד כאן הוא מלכות אלף השנים ומלכות השמים. אנו כולנו נשתנה כאשר הזמן המבורך הזה יגיע. בני האלוהים יקומו כולם מן המתים וכל אחד מהם יקבל את חיי הנצח של ישוע. הגוף למעשה יקום לתחייה מן המתים (נשמותינו כבר קמו לתחייה מן המתים). אלוהים יחדש את כל הדברים והצדיקים יחיו באושר כמלכים למשך אלף שנה.
כל היצורים בעולם מחכים לפרסום של ילדי האלוהים. הבריאה תשתנה וגם אנו נשתנה. לא יהיה דבר כזה כמו כאב, סבל, או מוות בזמן מלכות אלף השנים. אך אנו נאנחים עתה. מדוע? כיוון שהבשר עדיין חלש. מדוע נשמותינו נאנחות? הם נאנחות לגאולות גופינו.
"ולא זאת בלבד כי גם אנחנו אף אם יש לנו ביכורי הרוח נאנח בנפשנו ונחכה למשפט הבנים פדות גויתנו. כי נושענו בתקווה אך התקווה הנראה לעיניים איננה תקווה כי איך ייחל איש לדבר אשר הוא רואה. אבל אם נקווה לאשר לא ראינהו נחכה לו בסבלנות" (אל הרומיים 25-8:23).
אנו מחכים בלהט לאימוץ, כיוון שאנו נושעים בתקווה זו. אנו, אשר חטאינו נלקחו לגמרי, נכנס למלכות אלף השנים ולמלכות השמים. אנו לא נושמד, אפילו אם העולם לפתע יגיע לקיצו. אדונינו יבוא שוב אל העולם הזה כשהעולם יגיע לקיצו. הוא יחדש את כל הדברים ויקים לתחייה את הגוף המחודש של הצדיקים. הוא יגרום להם לשלוט במשך אלף שנה.
סוף העולם הוא יאוש לחוטאים אך תקווה חדשה לצדיקים. פאולוס ייחל לזה. האם אתה נאנח ומחכה לגאולת גופך? האם הרוח גם מחכה? גופנו ישתנה לגוף רוחני, כמו הגוף של ישוע המשיח שקם לתחייה, ולא ירגיש כאב או חולשה.
 
 
רוח הקודש עוזרת לצדיקים להיות עם אמונה
 
רוח הקודש עוזרת לנו להיות עם אמונה. האם אנו מקווים למה שאנו רואים? לא, אנו מקווים למה שאנו איננו יכולים עדיין לראות. "וכן גם הרוח תומך אותנו בחולשותינו כי לא ידענו מה להתפלל כראוי אכן הרוח הוא מפגיע בעדנו באנחות עמוקות מדבר. והחוקר לבבות יודע את אשר יחשוב הרוח כי כרצון האלוהים יפגיע בעד הקדושים" (אל הרומים 27-8:26).
מה באמת רוצה הרוח בתוכנו? מה היא עוזרת לנו לעשות? למה אתה מייחל? אנו מייחלים לשמים ולארץ החדשים (השנית לפטרוס 3:13), למלכות השמים. איננו רוצים לחיות יותר בעולם הגווע. אנו עייפים, ולכן מייחלים ליום אדונינו. אנו רוצים לחיות לנצח ללא חטא, ללא חולי, ללא רוח רעה; אנו רוצים לחיות שם באושר ובשמחה, שלום, אהבה וענווה, בשיתוף מלא עם ישוע האדון ועם אחד עם השני.
לכן הרוח נאנחת ומשתדלת עבורנו, המחכים לשמים ולארץ החדשים. למען האמת, אנו, הצדיקים, אין לנו שום עונג בעולם מלבד, יכול להיות, לשחק פעם בשבוע כדורגל עם חברינו משרתי האלוהים. אנו חיים על הארץ כיוון שאנו מעוניינים ללמד את הבשורה. אך מלבד תפקיד גדול זה, לצדיקים אין סיבה להיות בעולם הזה.
  
 
אלוהים גורם לכל הדברים לעבוד יחדיו לטובת הנולדים מחדש שאוהבים אותו
 
הבה נקרא אל הרומיים 30-8:28. "והנה ידענו כי לאוהבי האלוהים הקרואים בעצתו הכל יעזור לטוב להם. כי את אשר ידעם מקדם אותם גם יעד מקדם להיות דומים לדמות בנו למען יהיה הבכור בתוך אחים רבים. ואת אשר יעדם מקדם אותם גם קרא ואת אשר קראם אותם גם הצדיק ואת אשר הצדיקם אותם גם פיאר."
באל הרומים 8:28 פאולוס אמר, "והנה ידענו כי לאוהבי האלוהים הקרואים בעצתו הכל יעזור לטוב להם." הקטע הוא מאד חשוב. הרבה אנשים חושבים, "מדוע נולדתי? אלוהים היה צריך לשים אותי במקום בו השטן לא קיים והוא היה צריך לאפשר לי לחיות במלכות השמים מההתחלה. מדוע הוא עשה אותי כזה?" יש אנשים אשר נולדו למצב לא טוב שומרים טינה, קודם כל להוריהם, ולאחר מכן לאלוהים. "מדוע גרמת לי להיוולד לסבל כזה?"
קטע זה מספק לנו תשובה נכונה לשאלה שכזו. אנו נבראנו כברואיו של אלוהים. נכון? אנו ברואיו. אלוהים ברא אותנו בדמותו ובצלמו, אך אנו עדיין ברואיו. ישנה סיבה שאלוהים שם אותנו בעולם הזה. כתב הקודש אומר, "והנה ידענו כי לאוהבי האלוהים הקרואים בעצתו הכל יעזור לטוב להם." בגלל החטא הקדמון אשר עבר בירושה מאדם וחווה, אבותינו הקדמונים, אשר הולכו שולל על ידי השטן, אנו סובלים ונולדים כחוטאים. אך אלוהים שלח לנו את ישוע המשיח על מנת לעשותנו לילדיו באמצעות האמונה. זוהי הסיבה שהוא ברא אותנו. הוא גם מוכן לתת לנו חיי נצח ושמחה של אלוהים עם ישוע המשיח ואלוהים האב במלכות אלף השנים ומלכות השמים.
"והנה ידענו כי לאוהבי האלוהים הקרואים בעצתו הכל יעזור לטוב להם." רצון האלוהים בשבילנו הוא לבצע את לקיחת החטאים. האם זה לא נכון? האם עלינו לא להיות שמחים על שנולדנו לעולם זה? כאשר נחשוב על התהילה שנהנה בעתיד, איננו יכולים שלא להיות שמחים על שנולדנו מחדש. אך רוב האנשים אינם שמחים, וזה מכיוון שהם דוחים את אהבתו של אלוהים.
האם אתה יודע מדוע יש חטאים ומחלות ומדוע נראה שלרשעים הכל מתנהל בצורה טובה בעוד נראה שאלה המנסים לעשות טוב רק סובלים? זה מכיוון שרק כאשר נסבול אנו נחפש את אלוהים, נפגוש אותו ונהפוך לילדיו על ידי קבלת מחילת חטאינו. אלוהים מאפשר לרשעים לחיות עדיין בעולם כדי לגרום שכל הדברים יעבדו יחדיו לטובת אלה אשר אוהבים אותו.
אל תחשוב כך: "אינני יודע מדוע אלוהים עשה אותי כך. מדוע אלוהים גרם לי להיוולד למשפחה עניה שכזו ולסבול?" אלוהים אפשר לנו להיוולד בעולם הזה תחת שלטון השטן והתורה כדי לעשותנו ילדיו וכדי ולגרום לנו לחיות לנצח כמלכים עם אדונינו בממלכתו. כל הדברים פועלים יחדיו לטובה ואלוהים עושה אותנו לילדיו. זוהי הסיבה שאלוהים עשה אותנו בצורה כזו. אין לנו על מה להתלונן ולרטון נגד אלוהים. "מדוע נוצרתי כך? מדוע אני בדרך זו?" רצונו הטוב של אלוהים מתמלא באמצעות הקשיים האלה.
אל תתלונן על סבלך. אל תשיר יותר שירים פסימיים כאלה על חייך. "וכאשר נגזר על בני אדם פעם אחת המוות ואחריו הדין" (אל העברים 9:27). יש את חסד הגאולה בין לידתו של האדם והמשפט. אנו מאמינים בישוע המשיח, כל חטאינו נלקחו בחסדו של אלוהים, ואנו נשלוט לנצח במלכות אלף השנים ובמלכות השמים. אנו עתידים להיקרא ל "אדוני הבריאה." האם אתה מבין עתה מדוע אלוהים גורם לך לסבול? הוא נתן לנו סבל וקשיים כדי לברכנו בלהיות ילדיו על ידי שהוא גורם לנו לחזור לאלוהים.
 
 
אלוהים יעד אותנו להידמות לדמות בנו
 
לוקח לנו כהרף עין לקבל את מחילת החטאים, להינצל ממשפט האלוהים ולהפוך לצדיקים. אנו הופכים לצדיקים אחת ולתמיד ותכף ומיד אנו יכולים להפוך על ידי האמונה לילדיו של אלוהים. ישועת האלוהים היא לא תוצאה של תהליך ממושך או של התקדשותנו. אלוהים הושיע אותנו אחת ולתמיד ועשה אותנו לצדיקים בבת אחת.
"כי את אשר ידעם מקדם אותם גם יעד מקדם להיות דומים לדמות בנו למען יהיה הבכור בתוך אחים רבים. ואת אשר יעדם מקדם אותם גם קרא ואת אשר קראם אותם גם הצדיק ואת אשר הצדיקם אותם גם פיאר" (אל הרומיים 30-8:29).
הרבה אנשים מציבים את "חמש הנקודות של הקלוויניזם" על קטע זה. אך הם טועים. כאן פאולוס אומר "כי את אשר ידעם מקדם אותם גם יעד מקדם להיות דומים לדמות בנו." אלוהים יעד אותנו להיות ילדיו בישוע. אלוהים יעד אותנו להיוולד בעולם הזה בהתאם לתוכניתו. הוא עשה אותנו. כדי להיות דומים לדמותו של מי? להיות דומים לדמות האלוהים, לדמות בנו.
אלוהים אפשר לנו להיוולד וקבע לאמץ אותנו כילדיו באמצעות ישוע המשיח, בהתאם לרצנו הטוב. הוא הבטיח לשלוח את בנו כדי לעשותנו ילדיו, הדומים לדמות בנו. אלוהים קרא לנו באמצעות ישוע המשיח כאשר היינו אנשים חוטאים כצאצאיו של אדם. "לכו אלי כל העמלים והטעונים ואני אניח לכם" (מתי 11:28). הוא קרא לנו לאחר שלקח את כל חטאינו. הוא קרא לנו על מנת לעשותנו צדיקים על ידי האמונה.
 
 
אלוהים עשה אותנו צדיקים ופיאר אותנו
 
אלוהים קרא לחוטאים ועשה אותם לצדיקים אחת ולתמיד. אנו נעשינו לצדיקים אחת ולתמיד על ידי האמונה בישוע המשיח כמושיענו, לא על ידי התקדשות הדרגתית, כפי שטוענים התיאולוגים. אלוהים קורא לחוטאים ועושה אותם צדיקים – זוהי הסיבה מדוע הוא קורא לחוטאים.
"ואת אשר קראם אותם גם הצדיק." אלה הנקראים על ידי אלוהים ומאמינים במה שישוע עשה, הופכים לצדיקים. ללא ספק יש לנו חטאים כצאצאיו של אדם, אך כל חטאינו נלקחו כאשר האמנו באמת שישוע אכן לקח את כולם. אם כן, האם יש לך חטא או לא? כמובן שלא! לא נשארו בנו חטאים יותר. "ואת אשר קראם אותם גם הצדיק."
הצדיקים הם אלה אשר הפכו לילדי האלוהים. אין זה נכון שאנו הופכים לילדיו בשלבים, צעד אחר צעד. במקום זה אנו בבת אחת מפוארים כילדי האלוהים על ידי גאולתו.
"ואת אשר הצדיקם אותם גם פיאר." אלוהים עשה אותנו לילדיו. אינני יכול להבין מדוע כל כך הרבה נוצרים מאמינים במה שנקרא "חמשת השלבים לישועה." הישועה וההפיכה לילדי האלוהים נעשים אחת ולתמיד. זה לוקח לנו זמן מה להשתתף בתחיית גופינו, כיוון שעלינו לחכות לביאתו השניה של אדונינו, אך הגאולה מחטאים מושגת בבת אחת, כהרף עין. אנו יכולים להיגאל תכף ומיד כאשר אנו מגיבים לדבר מחילת חטאינו אשר אלוהים, הקורא שלנו, הציע לנו, ובקבלנו את מה שהוא עשה למעננו. "תודה לך ישוע. הללויה! אמן! נושעתי כיוון שהושעת אותי. לא הייתי יכול להיגאל אם לא היית שוטף את כל חטאיי. תודה לך אדוני! הללויה!" חטאינו נמחקו בדרך זו.
לגאולה לא דרושים מעשינו וגם לא זמננו. למעשינו אין תפקיד בגאולה, אפילו לא 0.1% מגאולתנו. הקלוויניזם אומר שהאדם צריך להצטדק צעד אחר צעד כדי להיגאל ולהיכנס למלכות השמים. בדיוק כפי שתולעת לא יכולה לרוץ 100 מטר בשניה בלי קשר למאמציה, האנשים אינם יכולים להפוך לצדיקים על ידי מאמציהם, בלי קשר לעד כמה טובים הם יהיו או עד כמה הם ינסו לשמור את התורה. תולעת היא עדיין תולעת ולא משנה עד כמה היא מנסה לשטוף את עצמה או עד כמה היא מתאפרת עם מוצרי קוסמטיקה יקרים. באותו אופן, כל עוד לחוטאים יש חטא בליבם, הם עדיין אך ורק חוטאים ואין זה משנה עד כמה טובים הם נראים.
כיצד יכול חוטא להיות צדיק גמור כשהוא מתקדש צעד אחר צעד? האם הבשר משתפר ככל שהזמן עובר? לא, הבשר נעשה לא טוב ואף יותר רשע ככל שהוא מתבגר. אך התנ"ך אומר, "ואת אשר יעדם מקדם אותם גם קרא ואת אשר קראם אותם גם הצדיק ואת אשר הצדיקם אותם גם פיאר" קטע זה מסדר בשורה מה קורה בבת אחת בחסדו של אלוהים; הוא אינו אומר שגאולה והצטדקות נעשות בשלבים. האדם יכול להיעשות צדיק אחת ולתמיד כשיש לו אמונה בישוע, ולא בהדרגה.
הרבה תיאולוגים לא יודעים מה הם עושים, טוענים תיאוריות שלא מתקבלות על הדעת ושולחים את האנשים לגיהינום. אלוהים הבטיח לנו גאולה וקרא לנו באמצעות ישוע המשיח, עשה אותנו לצדיקים, ופיאר את אלה באו להיענות לקריאתו. "והמקבלים אותו נתן עוז למו להיות בנים לאלוהים המאמינים בשמו" (יוחנן 1:12). האם אלוהים פיאר אותנו? כמובן! האם אנו יכולים להיות מפוארים על ידי שנעשה דברים טובים ועל ידי נסיונות? האם עלינו להתאמץ קשה יותר כדי להפוך לצדיקים? כמובן שלא! אנו כבר הפכנו לצדיקים.
 
 
אך אחד לא יוכל להפרידנו מאהבת האלוהים
 
מי יוכל להיות נגדנו אם אלוהים למעננו? אף אחד. "ועתה מה נאמר על זאת אם האלוהים לנו מי יריב איתנו. אשר על בנו יחידו לא חס כי אם נתנו בעד כולנו הלא גם יתן לנו עמו את הכל. מי יענה בבחירי אלוהים הן אלוהים הוא המצדיק. ומי הוא יאשימם הן המשיח אשר מת וביותר אשר נעור מעם המתים הוא לימין האלוהים והוא יפגיע בעדנו. מי יפרידנו מאהבת המשיח הצרה או מצוקה או משטמה או רעב או עריה או סכנה או חרב. ככתוב כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה. אבל בכל אלה גברנו מאד על ידי האוהב אותנו. ובטוח אנוכי כי לא המוות ולא החיים לא מלאכים ולא שררות ולא גבורות לא ההוה ולא העתיד. לא הרום ולא העומק ולא כל בריה אחרת יוכלו להפרידנו מאהבת האלוהים אשר היא במשיח ישוע אדונינו." (אל הרומיים 39-8:31).
אף אחד לא יוכל להפרידנו מאהבת האלוהים. אף אחד לא יכול לגרום לנו, הצדיקים, להיות חוטאים שוב. אף אחד לא יוכל להפריע לאלה אשר הפכו לילדי האלוהים ואשר יחיו במלכות אלף השנים ובמלכות השמים. האם מצוקה יכולה לעשותנו חוטאים? האם משטמה יכולה לגרום לנו להיות חוטאים? האם רדיפה יכולה לעשותנו חוטאים? האם רעב, עריה, סכנה או חרב יכולים לעשותנו חוטאים שוב? "אשר על בנו יחידו לא חס כי אם נתנו בעד כולנו הלא גם יתן לנו עמו את הכל?" אלוהים נתן לנו את מלכות השמים. הוא נתן לנו בחופשיות את כל הדברים כיוון שכדי להושיענו הוא לא חס על בנו היחיד. כאשר אלוהים היה מוכן להקריב קורבן גדול שכזה למעננו, מדוע אם כן הוא לא יעשה אותנו לילדיו?
 
 
הגאולה שאלוהים העניק לנו היא...
 
אלוהים אומר שכדי שנגאל מחטאינו, אנו ראשית חייבים להודות שישוע המשיח נשלח בגוף בהתאם לרצונו של אלוהים האב. שנית, אנו חייבים להודות שישוע לקח את כל חטאינו על עצמו באמצעות טבילתו בנהר הירדן. שלישית, אנו חייבים להודות בכל שישוע נצלב למענינו, ולבסוף, שהוא קם לתחייה. לא נוכל להיוושע אם לא נאמין בכל אחת ואחת מהדרישות שלעיל.
אלה אשר לא מאמינים שישוע הוא בן האלוהים, או שהוא האלוהים והבורא, נשללת מהם ישועתו של אלוהים. אם אדם מתכחש לאלוהותו של ישוע המשיח, הוא הופך לילדו של השטן. אלה המתכחשים לעובדה שישוע לקח את כל חטאינו כשהוטבל על ידי יוחנן המטביל, גם אינם יכולים להיוושע. ישוע איננו יכול להפוך למושיעם. הם אינם יכולים להיוושע בליבם, למרות שהם מאמינים בישוע במחשבותיהם. הם ילכו לגיהינום למרות שהם מכירים את ישוע. ישוע המשיח מת במקומנו כיוון שהוא לקח את כל חטאינו עם טבילתו. ישוע מת בגלל חטאינו, לא בגלל חטאיו. לאחר מכן הוא קם לתחייה מן המתים כדי להצדיק את כל אלה המאמינים ולהקים אותם לתחייה בתחיית המתים.
 
 
אנו נושענו על ידי האמונה בטבילה
 
עד עתה דרשתי על פרק 7 בהקשר לפרק 8. פרק 7 אומר שהאדם אשר יש בו חטא אינו יכול לעשות טוב. אך פרק 8 אומר שעכשיו אין אשמה לאלה אשר במשיח ישוע ושאמונתנו בישוע המשיח עושה אותנו לחפי חטא. אנו חלשים ואיננו יכולים לחיות על פי רצונו של אלוהים, לכן אלוהים האב שלח את ישוע המשיח כמושיענו, והוא לקח את כל חטאינו עם טבילתו כאשר היינו עדיין חוטאים. אנו נושענו מכל החטאים ונעשינו צדיקים באמצעות ישוע המשיח. זוהי האמת שפאולוס לימד דרך פרק 7 ו 8.
"על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח." עתה אין לנו חטאים. האם אתה בישוע המשיח? האם אתה מודה במה שישוע עשה למענך? בדיוק כפי שפאולוס נגאל מחטאיו, גם חטאינו כולם נלקחו, באמצעות אמונתנו בטבילת ישוע ודמו על הצלב. אנו נגאלנו על ידי האמונה בטבילה, בדם ובתחייה של ישוע. אם האדם מסרב ביהירות להאמין בטבילת ישוע המשיח, ואם האדם מתעקש שישוע הוטבל רק כדי להראות על ענוותנותו, אלוהים ישלח את האדם הזה לגיהינום. אל תהיה יהיר בפני דבר האלוהים. כיצד כמרים ומשרתים בקודש יכולים להתעלם מטבילתו של ישוע כאשר פאולוס בעצמו דיבר כה הרבה עליה? כיצד הם יכולים להתעלם מהאמונה של מי אם לא של פאולוס, אחד מאבות האמונה הגדולים ביותר? כיצד הם יכולים להתעלם מהוראתו של משרת האלוהים, אשר אלוהים בעצמו עשה אותו לשליח?
אם ברצוננו ללמד על ישוע המשיח, אנו חייבים ללמד כפי שזה כתוב בתנ"ך ואנו חייבים להאמין על פי מה שכתוב בתנ"ך. ישוע אמר לנו, "אם תעמדו בדברי תלמידי אתם. וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין" (יוחנן 32-8:31). אתה ואני נוכחנו להאמין בטבילת ישוע כמו פאולוס.
מתי חטאיך הועברו אל גופו של ישוע המשיח? כל חטאינו הועברו על ישוע המשיח כאשר הוא הוטבל על ידי יוחנן המטביל. ישוע אמר ליוחנן, "הניחה לי כי כן נאווה לשנינו למלא כל הצדקה." כאן, "כי כן" זה "הוטוס" ביוונית, אשר משמעותו, "בדרך זו," "המתאים ביותר," או "אין שום דרך אחרת מלבד זו." דבר זה מראה לנו שישוע לקח באופן שאינו ניתן לשינוי את חטאי בני האדם על עצמו באמצעות טבילתו אשר קיבל מיוחנן. טבילה משמעותה, "להישטף." כדי שכל החטאים בליבנו יישטפו, חטאינו חייבים לעבור על ישוע המשיח.
ישוע המשיח לקח את חטאינו, נצלב במקומנו, ונקבר ביחד איתנו. לפיכך פאולוס הצהיר, "עם המשיח נצלבתי" (אל הגלטיים 2:20). כיצד אנו יכולים להיצלב כאשר למעשה זה היה ישוע אשר הוצא להורג על הצלב? אנו נצלבנו עם המשיח כיוון שאנו מאמינים שישוע לקח את כל חטאינו על עצמו ונצלב בגלל חטאים אלה.
 
אני מהלל את ישוע אשר הושיע אותי מכל חטאיי. אנו יכולים באומץ להשמיע את הבשורה כיוון שישוע עשה אותנו צדיקים. אני מודה לאדונינו על שהושיע אותנו, אנו אשר בשרינו הוא כה חלש ואשר לא מספיק לתהילתו, מכל חטאינו. *