Search

Sermoni

נושא 11: המשכן

[11-17] קורבן מחילת החטאים אשר ניתן על הכפורת (שמות 25:10-22)

קורבן מחילת החטאים אשר ניתן על הכפורת
(שמות 25:10-22)
"ועשו ארון עצי שיטים אמתים וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו. וציפת אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב. ויצקת לו ארבע טבעות זהב ונתת על ארבע פעמותיו ושתי טבעות על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית. ועשית בדי עצי שיטים וציפת אותם זהב. והבאת את הבדים בטבעות על צלעות הארון לשאת את הארון בהם. בטבעות הארץ יהיו הבדים לא יסורו ממנו. ונתת אל הארץ את העדות אשר אתן אליך. ועשית כפורת זהב טהור אמתיים וחצי אורכה ואמה וחצי קומתה. ועשית שנים כרובים זהב מקשה תעשה אותם משני קצות הכפורת. ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפורת תעשו את הכרובים על שני קצותיו. והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו אל הכפורת יהיו פני הכרובים. ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך. ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות את כל אשר אצווה אותך אל בני ישראל."
 
 

הכפורת

 הכפורת
אמה היא מידת אורך הנמשכת מקצה היד למרפק. בתנ"ך מידת האמה היא בערך 45 סנטימטר במידות של היום. אורך הכפורת היה שתים וחצי אמות כך שאם אנו מתרגמים זאת לשיטה העשרונית האורך הוא בערך 112.5 סנטימטר. הרוחב שלה היה אמה וחצי, בערך 67.5 סנטימטר. זה נותן לנו תחושה כללית לגבי גודלה של הכפורת.
 
ארון העדות היה קודם כל עשוי מעצי שיטה ומצופה בזהב מבפנים ובחוץ. אך הכפורת, אשר הייתה על הארון, נעשתה אך ורק מזהב טהור. ומעל שתי קצותיה היו כרובים אשר פרשו את כנפיהם מעל וכיסו את מכסה הארון – כלומר, הכפורת – ופנו כלפי הכפורת. הכפורת היא היכן שאלוהים העניק את חסדו על אלה אשר יצאו אליו על ידי האמונה.
ארבע טבעות זהב היו על כל פינה של הארון. שתי טבעות זהב היו בכל צד ומוטות הושמו דרך הטבעות כך שניתן יהיה לשאת את הארון. מוטות אלו היו עשויים מעץ שיטה ומצופים בזהב. בשימת המוטות בשתי הטבעות בצד אחד ושתי הטבעות הנותרות בצד השני, אלוהים וידא ששני אנשים יוכלו להרים ולסחוב את הארון. ואמר, "ונועדתי לך שמה מעל הכפורת."
אלוהים גרם לבני ישראל לשאת את ארון העדות יחד עם הכפורת בעזרת מוטות. המשמעות היא שאלוהים רוצה מאיתנו שנפיץ את הבשורה ברחבי כל העולם. אותו דבר לגבי מזבח הקטורת – כלומר, גם עליו היו שתי טבעות מכל צד, מוטות הושחלו בתוך טבעות אלו, ושני אנשים היו אמורים לסחוב את המזבח. גם זה, משמעותו היא, שאנו צריכים לבקש את עזרת האלוהים כל פעם שאנו עומדים בפני קשיים, וגם שעלינו להתפלל להפצת הבשורה ברחבי העולם בכל מקום שנלך בו.
בארון העדות, היו שלושה פריטים: צנצנת הזהב של המן, מטה אהרון שפרח, ולוחות הברית. מה המשמעות של זה? קודם כל, צנצנת הזהב של המן משמעותה שישוע המשיח נתן חיים חדשים למאמינים. הוא הצהיר פעם אחת, "אנוכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב" (יוחנן 6:35).
מטה אהרן הפורח אומר לנו שישוע המשיח הוא אדון התחייה ושהוא נתן לנו חיים חדשים. לוחות הברית אשר מאבן אומרות לנו שאנו באופן בלתי נמנע מורשעים למוות לפני התורה. בכל אופן, רחמי האלוהים הם כה גדולים שהוא כיסה את כל הרשעות חטאינו אשר התורה חרצה. הכפורת התאימה בדייקנות לכיסוי הארון כדי שקללת התורה לא תצא החוצה. אלוהים השלים את הכפורת עם הקורבן המושלם של בנו ישוע. לכן כל מאמין בבשורת המים והרוח צריך לבוא באומץ לכסא החסד, הכפורת.
  
 
!הדם היקר אשר הותז על הכפורת
 
אנו חייבים קודם למצוא מהו המסתורין הנמצא בכפורת. פעם בשנה, הכהן הגדול לקח את דם קורבן העולה ונכנס לקודש הקודשים. לאחר מכן הוא התיז את דם קורבן העולה על הכפורת שבע פעמים בדיוק. אלוהים אמר שהוא יפגוש את בני ישראל על הכפורת הזו. אלוהים פוגש את כל מי שיש לו אותה אמונה ככהן הגדול, כלומר, האמונה במחילת החטאים המתגלה בשיטת ההקרבה.
הדם אשר הותז על הכפורת מראה את הדין הצודק של אלוהים על החטאים ואת רחמנותו על בני האדם. ביום הכיפורים, ביום העשירי של החודש השביעי, אהרון הכהן הגדול סמך את ידיו על קורבן העולה כדי להעביר את כל חטאי השנה של בני ישראל. לאחר מכן הוא שחט את גרונו כדי לשפוך את דמו, ולקח את הדם לתוך הפרוכת והתיזו על הכפורת (ויקרא 16:11-16).
באמצעות הדם שהותז כך, אלוהים פגש את בני ישראל ונתן להם את ברכת מחילת החטאים. זה היה חסדו על בני ישראל שהוא יסד את שיטת ההקרבה. עם סמיכת הידיים על חיית הקורבן ודמה, אלוהים מחק את חטאיהם בצדקה ונתן להם את רחמיו, מחילת חטאיהם על ידי החסד.
כיצד, אם כן, אנו יכולים לקבל חסד זה? עם איזה דבר אלוהים מחק את חטאינו אחת ולתמיד? אלוהים אפשר לנו להבין שחייבת להיות לנו אמונה אשר יודעת ומאמינה באמת הנראית בשיטת הקורבן כדי שנהיה מסוגלים לקבל את המתנה אשר הוא העניק לנו. אלוהים בצדקתו עשה זאת לאפשרי בעזרת שני גורמים: סמיכת הידיים על ראש הקורבן ודמו. קורבן זה של הברית הישנה מראה על מה אם לא על הטבילה אשר ישוע המשיח קיבל והדם שהוא שפך על הצלב.
 
בגלל חטאינו, ישוע המשיח בן האלוהים הוטבל על ידי יוחנן כדי לקחת את חטאי העולם, הפך לקורבן העולה על הצלב כדי לשלם את חובות החטאים הללו, מת למענינו, וקם לתחייה מן המתים כדי לתת לנו חיים. הטבילה שישוע המשיח קיבל ושפיכת דמו על הצלב התקיימו כדי לתת לנו את מחילת החטאים, והם החסד של הברכות האמיתיות אשר מאפשרות לאלה אשר יש להם אמונה כזו לפגוש את אלוהים. אמת זו היא הצל של בשורת המים והרוח. בשורת המים והרוח היא האמת אשר יסדה את בסיס האמונה האמיתית המאפשרת לחוטאים לקבל את מחילת החטאים מאלוהים. ישוע המשיח הפך לקורבן העולה של חטאינו. הוא הפך לגשר האמת אשר מאפשר לנו ללכת לאלוהים האב הקדוש.
שוב, אנו יכולים למצוא ראיה חותכת לאמת זו בצבעים של ארבעת החוטים אשר שימשו לשער המשכן: תכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים. ארבעת החוטים של שער המשכן, במילים אחרות, מספקים לנו רמזים על הבשורה האמיתית.
הרמז הראשון הוא האמת האלוהית של חוט התכלת הנראה בשער המשכן. האמת האלוהית היא שישוע המשיח הוטבל על ידי יוחנן, שפירושו שהוא לקח את חטאינו של העולם. אדונינו, במילים אחרות, קיבל את חטאינו אשר יוחנן העביר לו, זוהי הסיבה שהוא המריץ את יוחנן להטבילו באומרו, "הנח לי כי כן נאווה לנו למלא כל הצדקה" (מתי 3:15).
הרמז השני הוא חוט הארגמן הנראה במשכן. הצבע "ארגמן" הוא צבעו של המלך ישוע המשיח אשר הוא מלך המלכים אשר בא לעולם הזה כמושיעם של בני האדם כדי לגאול אותם מחטאים. הוא עזב את התהילה בגן עדן ובא לעולם הזה כדי למחוק את חטאינו. ישוע המשיח הוא במהותו אלוהים בעצמו, אך כדי להושיע אותנו מכל חטאינו, הוא בא לעולם הזה, הוטבל ונצלב בציותו לרצון האב. כדי למחוק את כל חטאינו, במילים אחרות, אלוהים עזב את כיסא התהילה של גן עדן ונולד בגופה של בתולה בעולם זה כדי להושיע את החוטאים. לכן אנו חייבים להאמין שעל אלוהים בעצמו היה להיוולד לבתולה, להיטבל ולשפוך את דמו על הצלב, כל זה בהתאם להבטחה שהוא הבטיח לנביא ישעיה לפני יותר מ 700 שנה.
הרמז השלישי הוא חוט השני. הוא מרמז על הדם של ישוע. האמת מראה שישוע השלים את המשימה של ישועת האלוהים על ידי ששפך את דמו על הצלב. שפיכת דמו על הצלב הייתה העונש אשר נשמר על רשעותם של כל הפושעים. עם עונש החטאים שישוע נשא באמצעות טבילתו, כל חטאי בני האדם נשפטו. על ידי שנצלב ושפך את דמו, הוא נשא את ההרשעות של כל חטאי העולם ועל ידי כך הושיע אותנו מהחטאים. בקבלו את חטאינו מיוחנן באמצעות טבילתו ובצייתו לאב עד מוות, אלוהים הושיע את כל החוטאים מחטאיהם.
האם אתם מבינים שישוע הביא לקיצן את כל ההרשעות על החטאים והפך את המאמינים לילדי האלוהים על ידי שנשא את ההרשעות באופן יצוגי עם עונש הצליבה שלו? אלוהים עשה את כל הדברים הללו כדי שנאמין באמת הזו ונקבל חיי נצח. המשמעות שישוע הוטבל ואז הורשע על הצלב היא שהוא הושיע אותנו מהחטא. זוהי הסיבה מדוע הוא צעק עם נשימתו האחרונה "כולה!" (יוחנן 19:30) ישוע הכריז בשמחה גדולה ובהקלה שהוא השלים את ישועתנו מהחטא בהתאם לרצון אלוהים האב.
 לבסוף, הפשתן השזור מרמז שישוע הוא האלוהים של הכתוב. הוא מגלה את רצון האלוהים באמצעות הכתוב המתוחכם והצודק. בברית הישנה, הוא אמר מראש שהוא יבוא לעולם הזה ויושיע את כל בני האדם עם טבילתו וצליבתו. לאחר מכן הוא קיים בדיוק את כל הבטחותיו בברית החדשה. זוהי הסיבה מדוע התנך אומר, "בראשית היה הדבר והדבר היה את האלוהים ואלוהים היה הדבר...והדבר נהיה בשר וישכון בתוכנו ונחזה תפארתו כתפארת בן יחיד לאביו רב החסד ואמת" (יוחנן 1:1, 14).
אמת זו מאפשרת לנו לשטוף את כל חטאינו לבנים כשלג. הטבילה שישוע קיבל ושפיכת דמו הם מה אם לא סמיכת הידיים של כפרת הדין של שיטת ההקרבה. כיוון שישוע הכתיף את כל חטאי העולם על גופו, הוא שפך את דמו על הצלב. כיוון שישוע הוטבל כדי לשאת את כל חטאינו למענינו, והלך לצלב ושפך את דמו עליו, אמת זו היא מה שהפכה הכפרה אשר שטפה את חטאינו.
הטבילה שאדונינו קיבל כאשר הוא בא לעולם הזה כאדם והדם אשר הוא שפך על הצלב הם האמת הנראית בתכלת, ארגמן וחוט השני. ישוע נולד בעולם הזה לפני 2000 שנים, לקח את חטאי העולם כשהוטבל, מת על הצלב, קם לתחייה מן המתים תוך שלושה ימים, נשא עדות במשך 40 יום לאחר מכן, ואז התרומם לימינו של כיסא האלוהים – זוהי האמת אשר בתכלת, ארגמן, וחוט השני. אלוהים אומר לנו להאמין באמת הזו, שהוא הושיע אותנו מכל חטאינו על ידי שמחקם.
כאשר אנו מאמינים באמת, אלוהים אומר לנו, "עתה הפכתם לילדי, אינכם חוטאים. אתם עמי ולא חוטאים יותר. אני הושעתי אותכם מכל חטאיכם, הרשעותיכם, ומהקללות. אני הושעתי אותכם עם אהבתי אשר היא ללא תנאי. כיוון שאתם כה נחמדים אלי, הושעתי אותכם ללא כל תנאי. כיוון שאני אוהב אותכם, הושעתי אותכם בעצמי. לא רק שאהבתי אותכם, אלא למעשה הפגנתי גם את אהבתי אליכם בדרך זו. ראו את דם קורבני. זוהי ההוכחה לאהבתי אליכם. הצגתי לכם את ההוכחה הזו."
כאשר באנו לישוע כעניים ברוח, הוא הראה לנו שהוא הושיע אותנו עם התכלת, הארגמן, וחוט השני. ישוע בא אל הארץ הזו, הוטבל, הושפל והורשע למוות על הצלב, קם לתחייה מן המתים, והתרומם לגן עדן. אלוהים פוגש כל מי שמאמין באהבת הישועה שלו.
אלוהים מעניק את חסד הישועה לאלה אשר מאמינים. ישועתו הפכה יצורים בלבד לילדי האלוהים. אלוהים אומר לנו, "אתם עתה ילדיי. אתם בניי ובנותיי. אינכם ילדי השטן יותר, אלא ילדיי. אינכם יצורים יותר אלא עמי. אני כיפרתי על כל חטאיכם באמצעות בני ישוע. אני הפכתי אותכם עתה לעמי, ואתם הפכתם לעמי על ידי האמונה." אלוהים לא רק הושיע את החוטאים, אלא הוא העניק להם גם את החסד של עשייתם לילדיו.
אלוהים כינה את כיסוי ארון העדות בשם כפורת. שני כרובים היו מעליה. מדוע אלוהים אמר שהוא יפגוש את בני ישראל מעל הכפורת? הסיבה לכך היא כיוון שאלוהים מחל על כל חטאי בני ישראל על ידי קבלת הדם של קורבן החיה אשר הועברו עליה כל חטאיהם עם סמיכת הידיים.
אלוהים אמר זאת, במילים אחרות, כיוון שהוא רצה לתת לבני ישראל את מחילת חטאיהם כמתנה על ידי שהם יעבירו את חטאיהם על קורבן העולה שלהם על ראשו, ועל ידי שקורבן העולה ישלם על חטאיהם באופן יצוגי למענם, הכל כדי למחוק את חטאי עמו. כיוון שאלוהים לא יכל לפגוש את החוטאים ללא קורבן הכפרה, באמצעות קורבן העולה הוא מחק את כל חטאיהם ופגש אותם.
כצאצאו של אדם, כל אחד נולד בעולם הזה עם חטאים. לכן לכולם יש חטאים ואף אחד אינו יכול לפגוש את אלוהים ללא עולת הקורבן. זוהי הסיבה מדוע אלוהים אמר שהוא יקבל את קורבן העולה אשר יכפר על חטאי בני ישראל ויפגוש אותם מעל הכפורת.
אלוהים גרם לבני ישראל לקבוע את היום העשירי בחודש השביעי כיום הכיפורים. הוא גרם לכהן הגדול להעביר את חטאי השנה של בני ישראל על קורבן העולה ולתת לו את דם הקורבן. ביום ההוא, החטאים של בני ישראל נמחלו במשך כל השנה, וזה היה בגלל שביום הזה, הכהן הגדול נתן את קורבן החטא בשמם.
  
 

שיטת ההקרבה של הברית הישנה למען גאולת החוטאים מחטאיהם

  
כפי שויקרא 1:4 אומר, "וסמך ידו על ראש העולה ונרצה לו לכפר עליו," כל חטאי החוטאים הועברו למעשה על השעיר לעזאזל על ידי סמיכת הידיים על ראש הקורבן. אלוהים קיבל בעונג סוג עולה אשר ניתן באמונה אשר באמת מאמינה בדברו. זה היה הכרחי והצעד הראשון של שיטת הקורבן אשר אלוהים קבע לעמו בני ישראל.
לאחר מכן האדם היה שוחט את גרונו מוציא את דמו ונותן את הדם הזה לכהנים. הכהנים היו שמים את הדם על קרנות מזבח קורבן העולה, שמו את בשרו על המזבח ושרפו אותו ועל ידי כך נתנו את זה לאלוהים כקורבן העולה של חטאי החוטאים. זה היה חוק הישועה שאלוהים קבע כדי למחוק למעשה כל אחד מחטאי החוטאים.
בכל אופן, ביום הכיפורים, היום העשירי של החודש השביעי, אלוהים אפשר לעמו להעלות קורבן אשר יכול למחוק את חטאי השנה שלהם. ביום ההוא, על הכהן הגדול, נציגם של כל בני ישראל, היה להכין שני שעירים. "ונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל. והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת" (ויקרא 16:8-9). היה עליו לסמוך את ידיו על ראש השעיר הראשון כך שחטאי השנה של כל בני ישראל יוכלו לעבור אל הקורבן. לאחר מכן הוא הוציא את דמו כשהוא למעשה הורגו, הלך לקודש הקודשים והתיז את הדם עם אצבעו על הכפורת בצד המזרחי, ולפני הכפורת הוא התיזו שבע פעמיים. על ידי קבלתו את הדם הזה של קורבן העולה, אלוהים שטף את חטאיהם ואישר אותם כעמו.
לאחר מכן, הכהן הגדול יצא מהמשכן, ונתן את השעיר השני בנוכחות בני ישראל. כדי להעביר למעשה את חטאי האנשים, הוא סמך שוב את ידו על ראש קורבן העולה. לאחר מכן הוא התוודה, "העברתי את כל החטאים אשר עמי עשה במשך השנה שעברה על העולה הזו." לאחר מכן, הוא שלח את העולה אל המדבר בידי אדם מתאים.
על שעיר זה היה להישלח אל המדבר הצחיח כדי למות (ויקרא 16:20-22). זה אומר לנו שחטאי בני ישראל נמחקו לגמרי אחת ולתמיד עם קורבן החטאת אשר ניתן ביום הכיפורים.
השעיר לעזאזל הזה היווה אות לאף אחד אחר מלבד ישוע. קורבן החטאת הזה מראה את אמת הישועה אשר ישוע המשיח השלים על ידי שהוטבל בידי יוחנן ונצלב כדי למחוק את חטאי כולם בעולם הזה. אלוהים הבטיח לפגוש את בני ישראל מעל הכפורת כאשר הם יקריבו קורבן כהלכה באמצעות הכהן הגדול. בני ישראל החשיבו את הכהן הגדול ואת הכפורת רבי ערך, כיוון שהיה זה הכהן הגדול אשר נתן את קורבן החטאת כל שנה למענם, והייתה זו הכפורת אשר שם חטאיהם התכפרו.
באותו אופן, ישוע פישר ביננו לבין אלוהים בהקריבו את קורבנו עם גופו למען חטאינו לעד באמצעות טבילתו ושפיכת דמו. זוהי הסיבה מדוע איננו יכולים להודות מספיק לישוע האדון, ולמה עלינו להאמין בטבילתו יחד עם צליבתו.
 
 
הכפורת חתמה את שתי לוחות האבן של עשרת הדברות אשר היו בתוך ארון העדות
   
על הר סיני, אלוהים ציווה את משה לשים את שתי לוחות הברית אשר עשרת הדברות חקוקות בהן בתוך ארון העדות ולחתום את הארון עם הכפורת. אלוהים עשה כן כיוון שהוא רצה להעניק את אהבת הרחמים שלו לבני ישראל, כיוון שהם לא יכלו לשמור את התורה. במילים אחרות, זה היה מכיוון שאלוהים לא יכל לטפל עם בני ישראל אשר חטאו כל יום עם תורתו הצודקת אשר אומרת ששכר החטא הוא המוות. זה, היה גם כדי לתת את מחילת החטאים לבני ישראל.
 
בני ישראל היו, במילים אחרות, לא מושלמים לפני אלוהים כדי לקיים את תורתו עם מעשיהם. לכן אלוהים נתן להם את מערכת הקורבן עם התורה. זה היה כדי לטהרם מכל חטאיהם באמצעות עולת הקורבן. זה מראה לנו שכדי למחוק את החטאים של בני ישראל, אלוהים דרש מאיתם להעביר את חטאיהם על קורבן העולה בעזרת סמיכת ידיהם על ראשו, ולהרוג אותו למענם על ידי שחיטת גרונו. אלוהים נתן את חוק אהבת הישועה שלו יחד עם חוק זעמו הצודק לבני ישראל. לפיכך, אנו גם צריכים להאמין בשתי האמיתויות העיקריות הללו של ישועת האלוהים; הטבילה אשר המשיח קיבל מיוחנן והדם אשר הוא שפך על הצלב.
חיית העולה של קורבן החטאת בברית הישנה הייתה גופו של המשיח בברית החדשה. קורבן העולה אשר ניתן לנו בכתבי הקודש היה אהבת הרחמים של אלוהים אשר מחקה את כל חטאינו. עתה כמו אז, כדי להימחל מכל חטאינו, אנו ללא ספק צריכים את קורבן העולה של הכפרה. מאז ומתמיד, כדי למחוק את חטאי בני האדם, משפט האלוהים ואהבת החסד שלו חייבים להתקיים.
כיוון שמשפט האלוהים חייב לשפוט אותנו אם יש לנו חטא, אנו חייבים לשטוף את חטאינו על ידי העברתם לקורבן החטאת. כפי שפתגם בקוריאה אומר, "שנא את החטא אך אל תשנא את החוטאים," אלוהים שנא את חטאינו אך הוא לא שנא את נשמותינו. כדי שאלוהים ימחק את חטאי נשמותינו, היינו צריכים לסמוך את ידינו על עולת הקורבן, להוציא את דמה, ולתת לו אותו. בברית הישנה, המשמעות שאלוהים כיפר על חטאי בני ישראל היא שהוא קיבל את עולת הקורבן שלהם ועל ידי כך מחל על חטאיהם.
לבני ישראל, היוצר היחידי של התורה היה אלוהים. יהוה, אשר גילה את עצמו לפני בני ישראל, הוא אשר חי בזכות עצמו. כפי שאנו מכירים באלוהים כמחוקק היחידי של התורה, אנו חייבים להכיר שהוא האלוהים של כולנו ולקבל את שיטת ההקרבה אשר הוא קבע כדי למחוק את חטאינו. באמצעות שיטת ההקרבה אשר אלוהים יסד, אנו מסוגלים להבין עד כמה אלוהים אהב אותנו ועד כמה בצדיקות הוא הושיע אותנו מהחטאים. ובאמצעות תורת האלוהים, אנו גם מסוגלים להבין עד כמה פשוט איננו יכולים לקיים את מצוותיו. מיסודנו, היינו עובדי אלילים לפני אלוהים העושים את כל סוגי החטאים והעבירות. לכן, איננו יכולים שלא להודות בכך שאנו מיועדים לגיהינום בכל זמן שהוא. זוהי הסיבה מדוע אלוהים בעצמו היה צריך לבוא אלינו כמושיע.
ישוע המשיח נתן את גופו כקורבן על חטאי העולם לעד. הוא הקריב את עצמו בדיוק באותה דרך בה קורבן החטאת של הברית הישנה ניתן, במיוחד הקורבן הנראה בקטע של יום הכיפורים: על ידי סמיכת הידיים על ראש הקורבן ושפיכת דמו. שני לוחות האבן שבארון העדות והכפורת היו נחוצים בהחלט לבני ישראל כדי לקבל את מחילת חטאיהם, כיוון שאלוהים אפשר לאלה אשר האמינו בתורת הצדק שלו והבטחת החיים לקבל חיים חדשים. היום, התורה המראה את הצדק של אלוהים ודבר האמת אשר מביא ישועה נצחית מהחטאים מתאפשר לא רק לבני ישראל אלא גם לכולנו כדי לפגוש את אלוהים ולקבל חיים חדשים.
אתם ואני אשר חיים בתקופה זו חייבים להאמין ולדעת מיהו אלוהינו, מה הוא אומר לנו, ובאמצעות מה הוא גרם לנו לקבל את מחילת חטאינו. באמצעות האמת של התכלת, הארגמן, וחוט השני, הוא גרם לנו לקבל את מחילת חטאינו. באמצעות האמת של התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים הנראים בשער המשכן של הברית הישנה, אלוהים קרא לכם ולי, קיבל אותנו, ונתן לנו את האמונה המאמינה בזה.
 
  

חוט התכלת מרמז בדיוק על הטבילה שישוע קיבל

  
הבה נפנה אל מתי 3:13-17: "ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להיטבל על ידו. ויוחנן חשך אותו לאמר אנכי צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי. ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לשנינו למלא כל הצדקה וינח לו. ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה השמים נפתחו לו. וירא את רוח אלוהים כיונה ונחה עליו. והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רציתי בו."
באמצעות העולה אשר ניתנה על ידי שיטת ההקרבה של הברית הישנה, אלוהים האב הראה למעשה שהוא יעביר את כל חטאי העולם על בנו היחיד ישוע המשיח. יוחנן המטביל הטביל למעשה את ישוע כדי למלא את כל צדקת האלוהים. כיוון שחטאי העולם אכן הועברו על ישוע כאשר הוא הוטבל על ידי יוחנן, אלה המאמינים בכך יכולים להימחל מכל החטאים של ליבם.
לטבילה זו אשר ישוע קיבל יש משמעות שונה לגמרי מהטבילה אשר האנשים מקבלים כטקס הקבלה לנצרות. במילים אחרות, מי הטבילה אשר האנשים מקבלים כיום הם אך ורק סימן חיצוני של קבלת הדת הנוצרית. ישוע הוטבל בנהר הירדן כדי לקחת את כל חטאי העולם עם סמיכת הידיים של יוחנן המטביל, נציגם של בני האדם. הטבילה שישוע קיבל הייתה הטבילה אשר מילאה את הבטחת האלוהים לישועה נצחית של מחילת החטאים אשר אלוהים יסד באמצעות שיטת ההקרבה בויקרא. זה שישוע לקח את חטאי העולם כשהוטבל אישית ושפך את דמו על הצלב כדי לשלם את חובות החטאים הללו, זה אהבת האלוהים לבני האדם ומחילת החטאים המושלמת.
כדי להושיע אותנו מכל חטאי העולם אלוהים האב גרם לבנו להיטבל על ידי יוחנן. "הניחה לי כי כן נאווה לשנינו למלא כל הצדקה" (מתי 3:15). "כי כן" כאן משמעותו שישוע יקח את כל חטאי בני האדם שבעולם על ידי שיוטבל. כיוון שיוחנן הטביל את ישוע המשיח, חטאינו הועברו עליו. כיוון שישוע המשיח לקח את חטאינו עם טבילתו, הוא שפך את דמו ומת במקומנו. הטבילה אשר ישוע קיבל היא אהבת אלוהים של הקורבן ושל מחילת החטאים. לאחר שהוא למעשה קיבל את כל חטאינו אשר הועברו עליו, הוא שקע במים. השקיעה מרמזת על מותו והיציאה שלו מן המים מעידה מראש על תחייתו.
  
 

ישוע הוא יוצרנו ומושיענו

  
זה נכון שישוע המשיח אשר בא אלינו הוא אלוהים בעצמו אשר יצר את היקום ואת כל הדברים אשר בתוכו. בראשית 1:1 אומר, "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ," ובראשית 1:3 אומר, "ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור." יוחנן 1:3 גם אומר, "הכל נהיה על ידו ומבלעדיו לא נהיה כל אשר נהיה." ישוע המשיח למעשה יצר את כל היקום עם האב ורוח הקודש.
אל הפילפיים 2:5-8 אומר, "כי הרוח ההיא אשר היתה במשיח תהי גם בכם. אשר אף כי היה בדמות האלוהים לא חשב לו לשלל היות שווה לאלוהים. כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד וידמה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם. וישפל את עצמו ויכנע עד מוות עד מיתת הצליבה." הוא היוצר למעשה אשר יצר את העולם הזה וברא אותנו בני האדם. כדי לגאול אותנו מהחטא, אלוהים זה בעצמו בא אלינו כאדם, לקח את חטאי העולם כשהוטבל על ידי יוחנן, שפך את דמו בגלל טבילה זו, ועל ידי כך הושיע אותנו מכל החטאים.
המשיח למעשה גרם לבני ישראל לעשות את כל שערי המשכן על ידי אריגת תכלת, ארגמן, וחוט שני בלבן, חוטי פשתן שזורים. זה שהוא גרם להם להשתמש בתכלת, ארגמן וחוט שני לשערי המשכן מראה על כוונתו להושיע את כל בני האדם מחטאיהם: לקחת את כל חטאי העולם עם הטבילה שישוע יקבל מיוחנן, ולשלם את חובותיהם עם הדם על הצלב.
בברית הישנה, החוטאים הביאו את קורבן העולה שלהם למשכן והעבירו את חטאיו עליו על ידי סמיכת ידיהם על ראשו לפני מזבח קורבן העולה. לאחר מכן הם הוציאו את דמו על ידי ששחטו את גרונו ונתנו דם זה לכהנים. לאחר מכן הכהנים נתנו את העולה לאלוהים כשהם שמים את דמו על ארבע קרנות מזבח העולה, וגם שפכו את שאר הדם על הקרקע.
ביום הכיפורים, כאשר הכהן הגדול לקח את הדם של קורבן העולה אשר על ראשו הונחו ידיו, לקודש הקודשים והתיז את דמו על הכפורת, אלוהים קיבל את הדם של קורבן העולה הזה כדין יצוגי של עמו. מדוע היה על חיית הקורבן להיהרג? כיוון שהיא לקחה את כל חטאי בני ישראל באמצעות סמיכת הידיים של הכהן הגדול על ראשה. דמה היה, במילים אחרות, התוצאה של סמיכת הידיים הזו. כך, אלוהים קיבל את דם חיית הקורבן והריח הניחוח של הבשר הנשרף על המזבח, ועל ידי כך מחל על כל החטאים של בני ישראל.
גם בזמן הברית החדשה ישוע בא כדי לעשות בדיוק כך. כדי לקחת את חטאינו ולשאת את חובות החטאים, היה על אדונינו לבוא לעולם זה באמצעות גופה של מרים הבתולה, והוא השלים את הישועה על ידי שהוטבל בידי יוחנן ושפך את דמו על הצלב. התכלת, הארגמן וחוט השני הם למעשה הבשורה המראה את האמת שישוע, אלוהים בעצמו, הוטבל ונצלב.
מכיוון שישוע לקח את חטאינו עם טבילתו הוא נצלב, שפך את כל דמו, מת, קם לתחייה מן המתים תוך שלושה ימים, ועל ידי כך הפך למושיע שלנו אנו המאמינים ויושב עתה לימין כיסאו של אלוהים. ישוע המשיח אפשר לאלה אשר למעשה מאמינים בו כמושיעם לקרוא לאלוהים אבא, אב, על ידי שמחל על כל חטאיהם אחת ולתמיד לפני אלוהים האב. זוהי האמת האלוהית הנסתרת בתכלת, ארגמן וחוט השני.
באמצעות טבילתו והדם של הצלב, המשיח השלים את טיהורנו מהחטאים וסבל את הרשעות חטאינו במקומנו. עתה, הוא הפך למושיע העולם. לפיכך, אנו חייבים להאמין ששער המשכן בברית החדשה נעשה על ידי שזירת תכלת, ארגמן וחוטי שני על חוטי פשתן שזורים, ואנו חייבים גם להאמין שבברית החדשה, המשיח מושיענו למעשה בא לעולם הזה, לקח את חטאי העולם עם טבילתו, וסבל את ההרשעות של כל חטאינו על הצלב – על ידי זה, אנו חייבים לקבל את מחילת חטאינו.
 
 
?כנוצרים, כמה תשומת לב אתם מפנים לדברו
  
שמות 25:22 אומר, "ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות את כל אשר אצווה אותך אל בני ישראל." עד כמה אתם קרובים, אם כן, לבשורת המים והרוח, בשורת הכפרה? מהיכן אלוהים אמר שהוא ידבר אל אלה מאיתכם המאמינים בישוע כמושיעם? בשמות 25:22 הוא אמר שהוא יתן לכם את כל מצוותיו מעל כיסוי ארון העדות. לבני ישראל אשר בברית הישנה, אלוהים אמר שהוא ידבר איתם על הכל מעל הכפורת.
אתם חייבים להבין שזוהי הבטחת האלוהים שהוא יוביל את חייכם לאחר שיתן לכם את מחילת החטאים באמצעות קורבן עולה חוקי ויעשה אותכם לעמו. אלוהים אומר לנו שאין זה משנה עד כמה מכם המאמינים בנצרות מנסים להיות מובלים על ידי ישוע, אם תאמינו בישוע בעוד אתם נשארים בורים לגבי האמת של בשורת המים והרוח, הוא לא יוכל להוביל אותכם. לפיכך, אם באמת ברצונכם להיות מובלים על ידי ישוע, אתם חייבים קודם לדעת ולקבל את האמת של מחילת החטאים אשר מחלה על חטאיכם אחת ולתמיד, ואז תמתינו להדרכתו.
ישנו דבר אחד שברצוני להגיד לכם והוא שאם ברצונכם להיות ילדי האלוהים, ואם ברצונכם להיות חלק מקהילתו, אתם חייבים קודם להימחל מחטאיכם על ידי אמונה בבשורת המים והרוח, האמת האלוהים של התכלת, הארגמן וחוט השני. רק לאחר מכן אתם יכולים לקבל גם את מצוות האלוהים אשר נאמרות לכם מעל ארון העדות.
אנו חייבים לזכור ולהאמין שישוע תמיד ציווה והדריך את חיינו כאשר יש לנו אמונה בבשורת המים והרוח אשר אפשרה לנו לקבל את מחילת החטאים. האם אתם מקבלים עתה את מצוות האלוהים אשר ניתנו לכם מעל הכפורת? או שמא אתם הולכים אחר ישוע בהתבססות על רגשותיכם?
הרגשות העצמיים שלכם ותחושותיכם אינם יכולים לבנות את אמונתכם אלא רק להוביל אותכם לבלבול. אם ברצונכם למלא את מצוות האלוהים אשר נאמרו לכם מעל ארון העדות, אתם חייבים להבין ולהאמין שהתכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים אשר דובר עליהם במשכן, הם מחילת החטאים אשר אלוהים נתן לנו.
הללויה! אני מודה לאלוהים על טבילת ישוע, על הדם על הצלב, ועל כוחו ואהבתו אשר הושיעו אותנו מכל חטאי העולם.