כתבת, "אנו יכולים להיות חפי חטא באופן מושלם כאשר נאמין בבשורת המים והרוח בליבנו." אך התנ"ך אומר, "אם נאמר כי אין בנו חטא הננו מתעים את נפשותינו והאמת אין בנו. ואם נתוודה את חטאותינו נאמן הוא וצדיק לסלוח לנו את חטאותינו ולטהרנו מכל עוון. ואם נאמר כי לא חטאינו לכוזב נשימנו ודברו אין בנו" (הראשונה ליוחנן 1:8-10). כיצד אתה מפרש קטע זה? האם המשמעות של קטע זה היא לא שאנו חפי חטא עד אשר אנו מתים ושעלינו לתת תפילות תשובה כל יום כדי להימחל מחטאינו?