Search

説教集

נושא 8: רוח הקודש

[8-10] !התהלך ברוח (אל הגלטיים 5:16-26, 6:6-18)

!התהלך ברוח
<אל הגלטיים 5:16-26, 6:6-18 >
"והנני אומר התהלכו ברוח ולא תמלאו את תאות הבשר. כי הבשר מתאוה הפך מן הרוח והרוח הפך מן הבשר ושניהם מתקוממים זה לזה עד שלא תוכלו לעשות את אשר תחפצו. ואם תנהגו על ידי הרוח אז אינכם תחת התורה. וגלוים הם פעלי הבשר אשר הם נאוף זנות טמאה וזימה. עבודת אלילים וכישוף איבות ומצות וקנאה ורוגז מריבות מחלוקות וכיתות. צרות עין ושפיכות דמים ושכרון וזוללות ודומיהן אשר אמר עליהן כמו שאמרתי כבר כי עושי אלה לא ינחלו מלכות האלוהים. ופרי הרוח אהבה שמחה ושלום אורך רוח ונדיבות וחסד ואמונה. וענוה ופרישות אין תורה לנגד עושי אלה. ואשר הם למשיח צלבו את בשרם עם כל תשוקותיו ותאוותיו. אם נחיה ברוח נתהלכה גם ברוח. ולא נרדוף אחרי כבוד שוא להכעיס איש את רעהו ולקנא איש את רעהו."
"המלומד בדבר יחלוק מכל טובו למלמדהו. אל תתעו לא יתן אלוהים להתל בו כי מה שזרע האדם אותו יקצור. הזורע בבשרו יקצור כליון מבשרו והזורע ברוח יקצור מן הרוח חיי עולם. ואנחנו בעשות הטוב אל נחת כי נקצור בעתו לא נרפה. לכן כאשר העת בידנו נעשה נא את הטוב עם כל אדם וביותר עם בני אמונתנו. ראו נא מה גדול המכתב אשר כתבתי אליכם בידי. החפצים להתהדר בבשר מכריחים אתכם להימול רק למען לא ירדפו על צלב המשיח. כי גם הם הנימולים אינם שומרים את התורה אלא רצונם שתמולו למען יתהללו בבשרכם. ואנכי חלילה לי מהתהלל זולתי בצלב אדונינו ישוע המשיח אשר בו העולם נצלב בי ואני נצלב לעולם. כי במשיח ישוע גם המילה גם הערלה אינן נחשבות כי אם בריאה חדשה. וכל המהלכים כפי השורה הזאת שלום ורחמים עליהם ועל ישראל אשר לאלוהים. מעתה איש אל ילאני עוד כי את חבורות האדון ישוע אני נשא בגויתי. חסד ישוע המשיח אדונינו יהי עם רוחכם אחי אמן."
  
 
מה עלנו לעשות כדי להתהלך ברוח?
עלינו ללמד ולנהוג לפי הבשורה היפה
 
השליח פאולוס כתב על רוח הקודש באגרתו אל הגלטיים. באל הגלטיים 14-5:13 הוא אומר, "כי אתם אחי לחרות נקראתם ובלבד שלא תהיה החרות תאנה לבשר אלא שתעבדו איש את רעהו באהבה. כי כל התורה כלולה במצווה אחת והיא ואהבת לרעך כמוך."
בקיצור, המסר הוא, שמכיוון שאנו נושענו ונגאלנו מהחטאים על ידי האמונה בבשורה היפה, אל לנו לתפוס את השחרור הזה כהזדמנות להיכנע לתאוות הבשר שלנו, אלא באמצעות האהבה, עלינו לשרת אחד את השני ולנהוג לפי הבשורה היפה. כיוון שאלוהים הושיע אותנו מהחטאים, זה ראוי מבחינתנו ללמד את הבשורה. פאולוס גם אמר, "אבל אם תנשכו ותאכלו איש את אחיו ראו פן תכלו איש על ידי רעהו." (אל הגלטיים 5:15).
 
 

התהלך ברוח ותתמלא ברוח הקודש

 
באל הגלטיים 5:16 פאולוס אומר, "והנני אומר התהלכו ברוח ולא תמלאו את תאות הבשר" ובפסוק 22-26 הוא אומר, "ופרי הרוח אהבה שמחה ושלום אורך רוח ונדיבות וחסד ואמונה. וענוה ופרישות אין תורה לנגד עושי אלה. ואשר הם למשיח צלבו את בשרם עם כל תשוקותיו ותאוותיו. אם נחיה ברוח נתהלכה גם ברוח. ולא נרדוף אחרי כבוד שוא להכעיס איש את רעהו ולקנא איש את רעהו." כאן פאולוס אומר לנו שאם נתהלך ברוח אנו נניב פירות של רוח. רוח הקודש דורשת מאיתנו להתהלך ברוח. אך אנו חיים בבשר.
אנו בני האדם נולדנו עם בשר אשר אינו יכול להניב את פירות הרוח. אפילו אם ננסה להתהלך ברוח, טיבענו אינו יכול להשתנות זוהי הסיבה לכך שרק אלה המקבלים את שכינתה של רוח הקודש על ידי האמונה בבשורה היפה יכולים להתהלך ברוח ולהניב פירות של רוח.
כאשר התנ"ך אומר לנו להתהלך ברוח, המשמעות היא שאנו צריכים ללמד את הבשורה היפה כך שגם אחרים יוכלו להימחל מחטאיהם. אם אנו נחייה בשביל הבשורה היפה הזאת, אנו נניב את פירות הרוח. במילים אחרות, אין זה מקרה של שינוי טבעו של האדם. כאשר אנו מתהלכים בבשורה היפה הזאת, אנו יכולים להניב את פירות הרוח הנקראים, אהבה, שמחה שלום אורך רוח נדיבות חסד ואמונה ענווה ופרישות. פירות הרוח עוזרים לנו להציל אחרים מחטאיהם ולהשיג חיי נצח.
 
 

תאוות הבשר בהשוואה להשתוקקות הרוח

 
פאולוס אמר, "כי הבשר מתאוה הפך מן הרוח והרוח הפך מן הבשר ושניהם מתקוממים זה לזה עד שלא תוכלו לעשות את אשר תחפצו" (אל הגלטיים 5:17). מכיוון שאנו אשר נגאלנו מחזיקים בתאוות הבשר וברוח באותו זמן, שני יסודות אלה תמיד במחלוקת אחד עם השני. התוצאה היא שאף אחד מהם אינו יכול למלא לגמרי את ליבנו.
הרוח מובילה אותנו להשתוקק מעומק ליבנו ללמד את הבשורה היפה ולשרת את ישוע. היא עושה אותנו לנלהבים לעבוד במלאכת הרוח. היא גורמת לנו להציל אנשים מחטאיהם על ידי לימוד הבשורה היפה של אלוהים.
אך מצד שני, תשוקותינו מסיתות אותנו לתאוות בשרים כך שאנו איננו יכולים להתהלך ברוח. זהו הקונפליקט הנצחי בין הרוח לתאוות הבשר. כאשר האדם מלא בתאוות בשרים, הוא מספק את בשרו. הבשר משתמש בתשוקותיו נגד הרוח. הם מתנגדים אחד לשני לכן איננו יכולים לעשות דברים אשר אנו חפצים בהם.
אם כן, מה כרוך בהתהלכות ברוח? ואלו סוגי דברים משביעים את רצונו של אלוהים? אלוהים אמר שהלמידה וההליכה אחרי הבשורה היפה אלה חיים של התהלכות ברוח. הוא נתן ללבבות להתהלך ברוח לאלה שיש בהם את שכינתה של רוח הקודש, כך שהם יוכלו לנהל חיים רוחניים. המצוות שאלוהים נתן לנו כדי להניב את פירות הרוח על ידי הליכה ברוח היו אזהרה וציווי בשבילנו להציל אחרים מהחטאים על ידי הלימוד של הבשורה היפה. המשמעות של להתהלך ברוח היא לחיות חיים המשביעים את רצונו של אלוהים.
על מנת להתהלך ברוח, דבר ראשון עלינו להיות בעלי שכינת רוח הקודש. אם אנו משתוקקים לקבל את רוח הקודש אשר שוכנת בנו, עלינו קודם להאמין בבשורה היפה אשר אלוהים נתן לנו. אם לא נאמין בבשורה היפה בעמקי ליבנו, לא נקבל את שכינתה של רוח הקודש ולא נוכל להשיג מחילת חטאים. מה שאומר למעשה שלא נוכל להתהלך ברוח.
הרוח נותנת לנו את התשוקה ללמד את הבשורה היפה, לשרת את ישוע ולתת תהילה לאלוהים. תשוקה זאת באה מהלב אשר הוא מסור לאלוהים, ולימוד הבשורה היפה לכל העולם גם בא מהלב אשר מוכן לעשות כל מה שצריך על מנת ללמד את הבשורה היפה. אלה המאמינים בבשורה היפה ומקבלים את רוח הקודש לאחר שנמחלו מחטאיהם, מסוגלים להתהלך ברוח ולמסור את עצמם כדי ללמד את הבשורה. זוהי הירושה הרוחנית מלמעלה.
אלה שיש בהם את שכינתה של רוח הקודש מצייתים לרוח הקודש ומתהלכים ברוח כי רוח הקודש שוכנת בהם למרות שיש בהם עדיין תאוות הבשר. פאולוס אמר, "התהלך ברוח הקודש" מה שהוא התכוון בכך זה שאנו חייבים ללמד את הבשורה היפה של המים ורוח הקודש אשר ישוע נתן לנו, כדי שנוכל לעזור לאחרים להמחל מחטאיהם.
לפעמיים כשנהלך ברוח, אנו נלך על פי הבשר. תאוות הבשר ותשוקת רוח הקודש נלחמים אחד נגד השני בחיינו, אך מה שעלינו לדעת ולהכיר בבירור זה שאלה שיש בהם את שכינתה של רוח הקודש צריכים לחיות את חייהם בהתהלכות ברוח. רק בדרך זו נהיה מסוגלים לחיות את חיינו מלאים בברכותיו של אלוהים. אם אלה שיש בהם את שכינתה של רוח הקודש יסרבו להניב פירות של רוח, סופם יהיה ארור כיוון שהניבו את פירות הבשר. הפירות שלהם מתכלים מהר ועלובים. זוהי הסיבה שאנו חיים על פי ההליכה ברוח.
שמענו "להתהלך ברוח" אך יכול להיות שאחדים ישאלו, "כיצד אני יכול לעשות כך? מתי אוכל להרגיש את רוח הקודש בתוכי?" חלק מאיתנו חושבים שאנו יכולים לזהות את רוח הקודש כשאלוהים יופיע וידבר ישירות אלנו. אך זוהי אי הבנה. הרוח נותנת לנו את התשוקה לחיות בשביל הבשורה היפה של המים והרוח.
יכול להיות שיש זמנים שאנו בטוחים שהיא שוכנת בנו אך איננו יכולים להרגיש אותה כי אנו מתהלכים לפי הבשר. יכול להיות שאחדים יחשבו שהיא אפילו נמה בתוכנו. הם אלה אשר קיבלו את רוח הקודש אך עדיין הולכים לפי הבשר.
אנשים אלה רק גורמים נוחיות לבשרם ופועלים כאילו זה צו, אך לבסוף סובלים עקב גידול הדרישות של הבשר. אפילו אלה שיש בהם את שכינתה של רוח הקודש, נוטים לחיות על פי תשוקות הגוף, כיוון שהם חושבים שזה טבעי לעשות כן. אך אלה שנכנעים לבשר, לבסוף הופכים לעבדי הבשר.
ישוע אומר לנו לחיות על פי הרוח. המשמעות של זה היא לשרת את הבשורה היפה של המים והרוח. לשמוח בבשורה ולחיות על פיה, זה לחיות על פי הרוח. עלינו לחיות כך על ידי לימוד המשמעות של ההתהלכות ברוח. האם אתה מתהלך ברוח?
 
 

?האם אדם שאין בו את שכינתה של רוח הקודש יכל להתהלך ברוח

 
אלה אשר לא נולדו מחדש אינם יודעים את המשמעות של להתהלך ברוח. לפיכך, הרבה אנשים מנסים להשיג את רוח הקודש ומשתוקקים אליה בדרכם הם. הם חושבים שפעולת בקשת רוח הקודש היא אותו דבר כמו להתמלא ברוח הקודש.
למשל, כאשר האנשים מתאספים במקום מסוים בשביל תפילה, הכומר מתפלל בקול רם וכולם מתחילים לקרוא בשם ישוע. אחדים מהם מדברים בלשונות כאילו הם התמלאו ברוח הקודש, אך אף אחד, אפילו הם בעצמם, אינו יכול להבין מה הם אומרים. בינתיים, אחדים מהם נופלים על הקרקע וגופם רועד באקסטזה. ללא ספק הם נשלטים על ידי שדים אך הם בטוחים שהם קיבלו את רוח הקודש. ואז מגיעה המהומה כאשר האנשים צועקים "ישוע, ישוע!" הם קוראים לישוע, מורידים דמעות ומוחאים את כפיהם. תופעה זו נקראת בדרך כלל "להתמלא ברוח הקודש."
הכומר מדבר בלשונות כאשר הוא הולם בדוכן ההטפה, והאנשים צועקים "ישוע!ישוע!" הם אוהבים סוג כזה של אוירה ואחדים אף אומרים שהם ראו חזיון של עץ הדעת טוב ורע אשר בגן עדן ואת פניו של ישוע בשעת הטרנס הלא קדוש שלהם. הם טועים בהבנה שדברים אלה הם רחוקים מקבלת רוח הקודש, מלהיות איתו ולהתהלך עימו. מעשיהם המוטעים נובעים מטעות בהבנה של דבר האלוהים ורוח הקודש.
"התהלך ברוח" זה מה שאלוהים אומר לאלה אשר נולדו מחדש. המשמעות של זה היא לעשות את הדברים אשר משביעים את רצונו. פאולוס השווה את מעשי הבשר לפירות רוח הקודש. הוא אמר, "ופרי הרוח אהבה שמחה ושלום אורך רוח ונדיבות וחסד ואמונה. וענוה ופרישות" (אל הגלטיים 23-5:22).
המשמעות של "התהלך ברוח" היא ללמד את הבשורה היפה ולהציל אחרים מחטאיהם. אם נעשה כן, אנו נהייה מסוגלים להניב את פירות הרוח. פירות הרוח הם, אהבה, שמחה ושלום, אורך רוח ונדיבות, חסד, אמונה ענווה ופרישות, ואנו נהיה מסוגלים להניב פירות אלה רק אם נחייה על פי הבשורה היפה. אם האדם משרת ומלמד את הבשורה היפה ומקריב את עצמו בשבילה, הוא יוכל לחיות חיים רוחניים המלאים ברוח הקודש.
פרי הרוח, "חסד" משמעותו לעשות דברים טובים. משמעות נוספת היא מידה טובה. להתמיד במידות טובות למען הבשורה יפה ולעשות משהו לתועלת האחרים, זהו החסד. הדבר הכי טוב בעיניו של אלוהים היא ללמד את הבשורה לתועלתם של האחרים.
המשמעות של "נדיבות" היא להיות רחום לאנשים. מי אשר אדיב לאחרים, משרת את הבשורה עם סבלנות ואדיבות, יהיה בשלווה. מי אשר מתהלך ברוח, שמח לראות את עבודתו של אלוהים מתבצעת, אוהב לעשות את עבודתו, אוהב אחרים ונאמן לכל הדברים. אף על פי שאף אחד לא מחייבם לעשות כן, מי אשר יש בו את שכינתה של רוח הקודש, נאמן לעבודתו עד אשר היא מושלמת. הוא עניו ושומר על כיבוש היצר. יש לו את פירות הרוח. האדם אשר יש לו את רוח הקודש בתוכו, חייב ללכת ברוח. רק אם הוא ינהג כך, הוא יוכל להניב את פירות הרוח.
אתה גם תוכל להניב את פירות הרוח אם תתהלך ברוח. אך אם לא תנהג כך, תמצא את עצמך מתהלך בתאוות בשרים. כתבי הקודש אומרים באל הגלטיים 21-5:19, "וגלוים הם פעלי הבשר אשר הם נאוף זנות טמאה וזימה. עבודת אלילים וכישוף איבות ומצות וקנאה ורוגז מריבות מחלוקות וכיתות. צרות עין ושפיכות דמים ושכרון וזוללות ודומיהן אשר אמר עליהן כמו שאמרתי כבר כי עושי אלה לא ינחלו מלכות האלוהים."
 
 
פעולות הבשר הן גלויות
 
פעולות הבשר גלויות. פעולת הבשר הראשונה היא. "נאוף" אשר משמעותו לעסוק ביחסים לא ראויים עם המין השני. השני הוא "זנות" השלישי הוא "טומאה" הרביעי הוא "זימה" שמשמעותו להיות שטוף זימה. החמישי הוא "עבודת אלילים" שמשמעותו לשרת אלילים במקום אלוהים. השישי הוא "כישוף" השביעי הוא "איבה" אם האדם הולך על פי הבשר והוא ללא רוח הקודש הוא יכול להראות רק את איבתו לאחרים. השמיני הוא "מצות" פירושו נטיה להסתכסך עם משפחתנו או חברינו. האחרים הם "וקנאה ורוגז מריבות" כל אלה מאפיינים את האנשים אשר מתהלכים בבשר.
העשירי הוא "מחלוקות" כאשר האדם מתהלך רק על פי הבשר, זה בלתי אפשרי עבורו לעשות את עבודת הכנסייה ולבסוף הוא יעזוב את הכנסיה על דעת עצמו. האחד עשר הוא "כיתות" זה אשר מתהלך בבשר עושה זאת כדי להשביע את רצונו העצמי. אך חיים אלה הם כל כך שונים מרצונו של אלוהים שלבסוף הוא מתרחק מהבשורה היפה. המשמעות של כיתות היא, לסטות מהאמת התנ"כית. אף אחד מאלה אשר מאמינים בדבר האלוהים והולכים ברוח אינו מתרחק מרצונו של אלוהים. "צרות עין ושפיכות דמים ושכרון וזוללות ודומיהן" הם גם פעולות הבשר. אלה אשר הולכים רק על פי הבשר, לבסוף נוהגים על פי הדברים האלה. זוהי הסיבה שישוע אמר, "התהלך ברוח." עלינו, על הנולדים מחדש להתהלך ברוח.
בליבם של אלה אשר לא נולדו מחדש מהמים והרוח, אין דבר מלבד תאוות הבשר. זוהי הסיבה שהם מעסקים ב "נאוף זנות טמאה זימה ועבודת אלילים." כמרים לא אמיתיים אשר לא נולדו מחדש מתרגלים "כישוף" על חסידיהם כדי לשכנעם לתרום כסף. הם מעניקים אחריות גדולה ועמדה גבוהה בכנסיה לאלה אשר תורמים הכי הרבה. אלה אשר חיים לפי הבשר מראים את "איבתם" לאחרים. הם מחלקים את הכנסיות לזרמים רבים, מתגאים בזרם שלהם ומגנים אחרים ככופרים. "רוגז מריבות מחלוקות וכיתות. צרות עין" הם כולם בליבם של אלה אשר לא נולדו מחדש. זה יהיה אותו דבר לגבינו הקדושים אם נתהלך רק על פי הבשר.
 
 
הרוח גורמת לנוצרים אשר נולדו מחדש להניב את פירות רוח הקודש
 
אלה אשר נולדו מחדש חייבם לחיות כדי ללמד את הבשורה היפה. כיוון שזה יותר מידי קשה ללכת אחרי ישוע לבדנו, עלינו לעשות את עבודת שירות הבשורה היפה בכנסייתו של אלוהים. עלינו להתפלל יחדיו ולהקדיש את מרצנו כדי להפוך לאנשים אשר מתהלכים על פי הבשורה היפה של הרוח. האנשים המתהלכים ברוח חיים כדי ללמד את בשורת המים והרוח. במילים אחרות, להתהלך על פי הבשר משמעותו לחיות את חיים רק בשבילנו, בעוד המשמעות של להתהלך ברוח היא לעבוד כדי להציל את הנשמות של האחרים. הרבה נוצרים הנולדים מחדש מנהלים סוג כזה של חיים יפים. הם חיים לרווחתם של האחרים.
יש מספר עצום של אנשים ברחבי העולם אשר לא שמע את הבשורה היפה. אנו אוהבים את האנשים אשר באפריקה ובאסיה. אנו אוהבים כל אחד באירופה ובאמריקה וגם את אלה אשר נמצאים באיים מבודדים. עלינו להראות את אהבתנו על ידי כך שנעשה להם היכרות עם בשורת המים והרוח. עלינו להתהלך ברוח. אין שום חוק נגד זה. "ופרי הרוח אהבה שמחה ושלום אורך רוח ונדיבות וחסד ואמונה. וענוה ופרישות" (אל הגלטיים 23-5:22). האם יכול להיות איזשהו חוק נגד זה? לא זהו חוק הרוח אשר אנו חייבים לציית. פאולוס אמר לנו להתהלך ברוח. בדיוק כפי שאדוננו נתן את חייו למעננו החוטאים, אנו חייבים לדרוש את הבשורה לאחרים. להציל אחרים מחטאיהם זה להתהלך ברוח. עלינו להתהלך ברוח.
פאולוס אמר באל הגלטיים 26-5:24, "ואשר הם למשיח צלבו את בשרם עם כל תשוקותיו ותאוותיו. אם נחיה ברוח נתהלכה גם ברוח. ולא נרדוף אחרי כבוד שוא להכעיס איש את רעהו ולקנא איש את רעהו." אם אנו רוצים לחיות ברוח, עלינו לחיות כדי להציל את הנשמות האבודות. רוח הקודש אשר אלוהים נתן לנו מובילה אותנו לחיות עם ישוע המשיח בליבנו. רוח הקודש היא מלכת האהבה. אלוהים משתמש בנו כמכשיר לאהבתו.
פאולוס אמר, "ואשר הם למשיח צלבו את בשרם עם כל תשוקותיו ותאוותיו" (אל הגלטיים 5:24). הוא גם אמר שאלה אשר נולדו מחדש מתו יחד עם ישוע המשיח. אלה אשר באמת נולדו מחדש מתו כבר עם המשיח. איננו מעכלים זאת, אך אנו מתנו עם ישוע המשיח כאשר הוא נצלב כדי לשלם על חטאינו. במילים אחרות, משמעות העובדה שישוע המשיח נצלב היא שאתה ואני מתנו יחד איתו על הצלב. מותו היה מיתתנו ותחייתו מסמלת את תחיית המתים המובטחת. באמצעות אמונתנו, אני ואתה חיינו ומתנו בישוע המשיח. עלינו להיות בעלי אמונה. אמונתנו מובילה אותנו להתהלך ברוח.
אלוהים נתן לנו את הכוח להתהלך ברוח. לכן, אנו אשר נסלחו לנו כל חטאינו, חייבים להתהלך ברוח. אלה אשר קיבלו את רוח הקודש חייבים להיות אסירי תודה שחטאיהם נמחלו וצריכים להקדיש את עצמם לדרוש את הבשורה היפה למען הושעת האבודים. אף על פי שנמחלו לאדם כל חטאיו והוא נולד מחדש, אם הוא יחיה על פי תאוות הבשר, הוא יופרד מכנסייתו של ישוע ולא יהיה מסוגל לשרתו. עלי ועליך לחיות לפי בשורת המים והרוח עד ליומו של אדוננו ישוע המשיח.
 
 
לעולם אל תרדוף אחר הכבוד אלא חייה על פי התמלאותה של רוח הקודש
 
"ולא נרדוף אחרי כבוד שוא להכעיס איש את רעהו ולקנא איש את רעהו." מהי רדיפת כבוד? זה ללכת על פי תאוות הבשר. יש הרבה אנשים בעולם זה אשר חיים למען כבודם העצמי. הרבה אנשים צוברים כסף, נאבקים למען עליונותם, אוהבים יופי גשמי וחיים בשביל כאן ועכשיו. בדברים אלה אין נאמנות והם יעלמו וירקבו ככל שהזמן יעבור. זוהי הסיבה שאנשים אשר הולכים על פי תאוות הבשר, נקראים רודפי כבוד. אפילו אם האנשים הם עשירים, האם יש להם באמת שלווה וסיפוק בליבם? פירות הבשר נרקבים לבסוף. בדברים גשמיים אין תועלת לנשמתם של אחרים והם רק טובים למען האדם בעצמו.
התנ"ך אומר, "יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור" (משלי 11:24). אלה אשר לא נולדו מחדש מנסים להימנע מלתת יותר מידי כסף. כיוון שדברים גשמיים הם הכל בשבילם אין בתוכם מקום לדאוג לאחרים. זוהי הסיבה שאיכפת להם רק מחייהם. אך נאמר בתנ"ך שיש הרבה יותר אנשים שנמנעים לתת יותר ממה שצריך וזה מוביל לעוני. כל הדברים האלה הם תוצאה של רדיפת כבוד.
 
 
אלה אשר אוהבים לנהוג לפי רצון הרוח
 
פאולוס רצה לחיות את חייו ברוח, ועשה כן. הוא לימד אותנו לחיות טוב באמצעות דבר האלוהים. הוא אמר באל הגלטיים 10-6:6, "המלומד בדבר יחלוק מכל טובו למלמדהו. אל תתעו לא יתן אלוהים להתל בו כי מה שזרע האדם אותו יקצור. הזורע בבשרו יקצור כליון מבשרו והזורע ברוח יקצור מן הרוח חיי עולם. ואנחנו בעשות הטוב אל נחת כי נקצור בעתו לא נרפה. לכן כאשר העת בידנו נעשה נא את הטוב עם כל אדם וביותר עם בני אמונתנו."
פאולוס הציע לאלה אשר יודעים את דבר האלוהים לחלוק כל דבר טוב עם מוריהם. מה שהוא התכוון ב "כל טוב" זה להשביע את רצון ישוע על ידי הצלת נפשות אבודות באמצעות החיים של התהלכות ברוח ודרישת הבשורה. על אלה אשר נולדו מחדש לצרף את אלה אשר מלמדים ומתהלכים ברוח להיות בעלי אותה מחשבה, אהבה ואותה כושר שיפוט.
"המלומד בדבר יחלוק מכל טובו למלמדהו." המשמעות של כל טוב זה להציל אחרים מחטאיהם באמצעות הכנסייה. פאולוס אמר לנו לעשות כל דבר באותה מחשבה, באותה תפילה ובאותה מסירות. עלינו לעשות את עבודת האלוהים ביחד.
פאולוס אמר, "אל תתעו לא יתן אלוהים להתל בו כי מה שזרע האדם אותו יקצור." כאן, המשמעות של "להתל" היא "ללעוג, לבוז" לכן "אל תתעו לא יתן אלוהים להתל בו" משמעותו אל תלעגו ותבוזו לאלוהים. למשל, אל לו לאדם לקחת את דברי האלוהים בקלות ראש, לתרגם אותם למילותיו שלו ולהיכשל בלהאמין בהם. פאולוס אמר, "מה שזרע האדם אותו יקצור." המשמעות של זה היא שזה אשר זורע את הבשר יקצור רקבון, אך זה אשר יזרע רוח יקצור חיי נצח.
מה נקצור אם נחייה על פי הבשורה היפה של המים והרוח? אנו נשיג חיי נצח וגאולה מחטאינו. אנו נקצור את פירות הרוח על ידי הובלת נשמותיהם של אחרים לגאולה מחטאיהם ולחיי נצח באמצעות דבר האלוהים.
אך מה לגבי האנשים אשר חיים בשביל בשרם? הם קוצרים רקבון ולבסוף אין להם כלום מלבד מוות. שום דבר לא נשאר להם לאחר מיתתם. האדם נולד עם ידיים ריקות ומת עם ידיים ריקות.
אם הוא עושה את עבודת הצלת האחרים מחטאיהם, הם יקצרו את פירות הרוח ויהיו להם חיי נצח. אך אם הוא ימשיך ללכת לפי תאוות הבשר, לבסוף הוא יקצור רקבון. הוא יקצור קללה ויעביר את הקללה לאחרים. לכן, פאולוס אשר ידע הכל על חיי אמונה, יעץ לנו לא להתהלך לפי הבשר.
"ואנחנו בעשות הטוב אל נחת כי נקצור בעתו לא נרפה." פאולוס היה משרת האלוהים אשר התהלך ברוח. כאשר האנשים רואים בתנ"ך שהוא התהלך ברוח, יכול להיות שחלק חושבים שרוח הקודש ציוותה עליו ישירות לנהוג כך, כמו, "פאולוס לך שמאלה ופגוש מישהו" או, "עליך להתחמק מהאיש" אך זה לא נכון.
הוא התהלך ברוח על ידי שלימד את בשורת הגאולה לאחרים ועזר להציל את נשמותיהם. פאולוס גם שירת את ישוע על ידי שהתחבר לאלה אשר גם התהלכו ברוח. בין הנוצרים, יש אנשים אשר לא מתהלכים ברוח אלא הולכים לפי תאוות הבשר. הם לא קיבלו את פניו בברכה ואפילו השמיצו אותו. פאולוס אמר שאין לו שום רצון להיות קשור עם אלה אשר נלחמו והשמיצו את תלמידי ישוע המשיח.
אם ברצונך להתהלך ברוח, עליך לחיות על פי הבשורה. פאולוס, הנימול אשר נרדף אמר באל הגלטיים 5:11, "ואני אחי אם אכריז עוד המילה על מה אהיה נרדף הלא אז מבוטל מכשול הצלב." הנימולים היו אלה אשר דגלו בעשיית המילה כשהם אומרים, "אפילו אם האדם נולד מחדש על ידי האמונה בישוע, עליו להימול. אם הוא לא נימול בבשר ערלתו, הוא אינו ילדו של אלוהים." מדוע הם רדפו אותו? פאולוס האמין שהגאולה והברכה של חיי נצח באות רק מהאמונה בטבילת ישוע ודמו על הצלב. זה מה שהוא לימד.
האמונה אשר עושה את האנשים צדיקים באה מלימוד האמת והוראתה. פאולוס החשיב את האמת של המים והרוח כמאד חשובים. הוא האמין שאלה אשר יודעים את האמת יכולים להתהלך ברוח ושאין צורך להיות נימול. זה מה שהוא לימד. אך הנימולים האמינו שהמילה היא חלק הכרחי באמונת האדם לגאולה. בכל אופן אין שום בשורה אחרת מלבד זו אשר נמסרה על ידי אלוהים ולכן אל לנו להוסיף או להחסיר דבר ממנה.
כשישוע התהלך ברוח הוא נתקל בהתעלמות ונרדף על ידי עמיתיו היהודים. "החפצים להתהדר בבשר מכריחים אתכם להימול רק למען לא ירדפו על צלב המשיח. כי גם הם הנימולים אינם שומרים את התורה אלא רצונם שתמולו למען יתהללו בבשרכם. ואנכי חלילה לי מהתהלל זולתי בצלב אדונינו ישוע המשיח אשר בו העולם נצלב בי ואני נצלב לעולם. כי במשיח ישוע גם המילה גם הערלה אינן נחשבות כי אם בריאה חדשה." (אל הגלטיים 15- 6:12). ופאולוס אמר לנימולים. "החפצים להתהדר בבשר מכריחים אתכם להימול רק למען לא ירדפו על צלב המשיח."
פאולוס נזף באלה אשר הולכים למעשה לפי תאוות הבשר והיו הרבה אנשים כאלה. אך פאולוס סיים את יחסיו איתם. פאולוס אמר, "ואנכי חלילה לי מהתהלל זולתי בצלב אדונינו ישוע המשיח" ישוע המשיח הוטבל על ידי יוחנן כדי לקחת את כל חטאי העולם ומת על הצלב כדי להציל את פאולוס ואת כל האנשים הרבה ככל אשר ישוע אלוהינו קורא. פאולוס אמר, "ואנכי חלילה לי מהתהלל זולתי בצלב אדונינו ישוע המשיח אשר בו העולם נצלב בי ואני נצלב לעולם. כי במשיח ישוע גם המילה גם הערלה אינן נחשבות כי אם בריאה חדשה." פאולוס אשר מת לעולם, חי שוב באמצעות ישוע המשיח.
אנו למעשה מתים בישוע המשיח. אך לפעמים אנו שוכחים אמת זו. עלינו להאמין בה. אם לא תהייה לנו אמונה באמת, אנו נכבל על ידי תאוות הבשר ועל ידי משפחתנו וזה ימנע מאיתנו מלהתהלך עם ישוע. גופנו הוא כל כך חלש שאפילו משפחתנו אינה יכולה לעזור לנו מללכת בעקבותיו. רק ישוע יכול לעזור לנו. אך עתה אנו צלובים אל העולם. כיצד אדם מת יכול לעזור לאנשים ארציים בענינים גשמיים? אנשים אשר הם מתים בעולם הזה אינם יכולים להיות בעלי דברים בעולם.
ישוע קם לתחייה. תחייתו מאפשרת לנו להיוולד מחדש לחיים רוחניים חדשים. יש לנו כאן עבודה חדשה, משפחה חדשה, תקווה חדשה. אנו האנשים אשר נולדו מחדש. אנו כחיילי גן עדן, יש לנו אחריות ללמד את דבר האלוהים. פאולוס התוודה שהוא נהייה אדם על ידי שעזר לאחרים להשיג גאולה לא באמצעות אמצעיים פיזיים אלא על ידי שיטות רוחניות. הוא אמר שהוא כבר מת ונולד מחדש באמצעות ישוע המשיח. הבה ניאבק כדי להיות סוג כזה של אנשים אשר מעיזים לתת אותו וידוי על אמונתנו.
פאולוס אמר באל הגלטיים 18-6:17, "מעתה איש אל ילאני עוד כי את חבורות האדון ישוע אני נשא בגויתי. חסד ישוע המשיח אדונינו יהי עם רוחכם אחי אמן." פאולוס נשא את סימנו של האדון ישוע. על מנת להתהלך ברוח, לא היה אכפת לו מבריאותו. הוא אפילו לא יכל לכתוב, כאשר בהדרגה הוא איבד את מאור עיניו. אף על פי שהוא היה חלש פיזית, הוא שמח להיות מסוגל להתהלך ברוח ואמר, "ובעבור זאת לא נחת ואף אם יכלה בנו האדם החיצון הנה האדם הפנימי יתחדש יום יום." (אל הקורנתיים 4:16).
פאולוס יעץ לנו להיות מסוג האנשים אשר מתהלכים ברוח. הוא גם אמר, "המשמעות של התהלכות ברוח היא לחיות למען הבשורה" עלי ועליך לזכור בראשנו מה המשמעות של להתהלך ברוח. אל לנו לרדוף אחרי אוביקטים של גאווה ובמקום זאת לשרת ולחיות למען הבשורה. הבה נתהלך ברוח על ידי האמונה במשך שארית חיינו.
עתה על ידי האמונה בבשורת המים והרוח, הרוח האמיתית היא בליבנו. אלוהים יגיב בשמחה רבה אם נתפלל על פי הבשורה. המשמעות של להניב את פירות הרוח היא, להתהלך ברוח ולגאול נשמות. תוכל להניב את פירות הרוח הנקראים, אהבה, שמחה, שלום, אורך רוח, נדיבות, חסד, אמונה, ענוה ופרישות, כאשר תתהלך ברוח ותחייה למען הבשורה. כדי ללמד את בשורת המים והרוח, עלינו לסבול, להישאר סבלניים, להתנהג באדיבות ולעשות טוב למען האבודים.
פירות הרוח צומחים באלה אשר מצילים את הנשמות האבודות על ידי עשיית טוב ובמלמדים את הבשורה אשר גורמת להם לקבל את שכינתה של רוח הקודש. זה כל מה שדרוש כדי להניב את פירות הרוח ולהתהלך ברוח.