Wegens COVID-19 en verstoring van de internationale postdienst hebben
wij onze 'Gratis Boekendienst' tijdelijk opgeschort.
wij onze 'Gratis Boekendienst' tijdelijk opgeschort.
In het licht van deze situatie kunnen we u de boeken momenteel niet opsturen.
Bid dat deze pandemie spoedig zal eindigen en dat de postdienst wordt hervat.
Bid dat deze pandemie spoedig zal eindigen en dat de postdienst wordt hervat.
נושא 10: התגלות
[20-1] התנין יכלא בתהום ( חזון יוחנן 20:1-15 )
( חזון יוחנן 20:1-15 )
"וארא מלאך יורד מן השמים ובידו מפתח התהום וכבל גדול. ויתפוש את התנין את הנחש הקדמוני הוא המלשין והוא השטן ויאסרהו לאלף שנים. וישליכהו בתהום ויסגור בעדו ויחתום עליו למען לא ידיח עוד את הגויים עד כלות אלף השנים ואחרי זה יותר לזמן מצער. וארא כיסאות וישבו עליהם והמשפט ניתן בידם ונפשות ההרוגים על עדות ישוע ועל דבר האלוהים ואשר לא השתחוו לחיה ולצלמה ולא קיבלו את תוה על מצחותם ועל ידם ויקומו ויחיו וימלכו עם המשיח אלף שנים. ושאר המתים לא קמו לחיים עד כלות אלף השנים זאת היא התחיה הראשונה. אשרי האיש וקדוש הוא אשר חלקו לקום בתחיה הראשונה באלה לא ישלוט המוות השני כי אם יהיו כוהנים לאלוהים ולמשיחו וימלכו איתו אלף שנים. ואחרי כלות אלף השנים, יותר השטן מבית משמרו. ויצא להדיח את הגויים בארבע כנפות הארץ, את גוג ומגוג ולקבצם למלחמה אשר מספרם כחול הים. ויעלו על מרחבי ארץ ויסבו את מחנה הקדושים ואת העיר החביבה ותרד אש מאת האלוהים מן השמים ותאכל אותם. והשטן אשר הדיחם הושלך באגם אש וגופרית אשר שם גם החיה ונביא השקר ויוסרו יומם ולילה לעולמי עולמים. וארא כסא לבן וגדול ואת היושב עליו אשר מפניו נסו ארץ ושמים ולא נמצא להם מקום. וארא את המתים הקטנים עם הגדולים עומדים לפני הכסא וספרים נפתחים ויפתח ספר אחר אשר הוא ספר החיים וישפטו המתים על פי הכתוב בספרים כמעשיהם. ויתן הים את מתיו והמוות והשאול נתנו את מתיהם וישפטו איש איש כמעשיהם. והמוות והשאול הושלכו כאגם האש והוא המוות השני. וכל איש אשר לא נמצא כתוב בספר החיים הושלך באגם האש."
פרשנות
פסוק 1: וארא מלאך יורד מן השמים ובידו מפתח התהום וכבל גדול.
כדי לתת את גמולו לקדושים אשר עמלו למען הבשורה, אדונינו האלוהים ייתן להם את מתנת מלכות ישוע למשך אלף שנים. כדי לעשות כן, אלוהים יצווה על אחד ממלאכיו לשים את התנין בתהום למשך אלף שנים. אלוהים חייב לעשות את העבודה הזו קודם, כיוון שהתנין חייב להיות מוחזק וכבול מראש בתהום כדי לאפשר לקדושים לחיות במלכות אלף השנים של המשיח. אלוהים ייתן למלאכו את מפתח התהום וכבל גדול ויפקוד עליו להחזיק ולכבול את התנין לתהום.
פסוק 2: ויתפוש את התנין את הנחש הקדמוני הוא המלשין והוא השטן ויאסרהו לאלף שנים.
זה אשר פיתה וגרם לאדם וחווה להיכשל הוא הנחש הקדמוני. התנ"ך קורא לנחש הזה התנין והשטן. אלוהים יחזיק בשטן הזה ויכבול אותו בתהום למשך אלף שנים כדי שהקדושים יוכלו לחיות במשיח במלכות אלף השנים.
פסוק 3: וישליכהו בתהום ויסגור בעדו ויחתום עליו למען לא ידיח עוד את הגויים עד כלות אלף השנים ואחרי זה יותר לזמן מצער.
על מנת לבנות את מלכות המשיח על האדמה הזו ועל מנת שהקדושים ישלטו עם ישוע למשך אלף שנים, אלוהים יכבול את התנין לתהום למשך אלף שנים וימנע ממנו להוליך שולל את הקדושים.
הקטע אומר כאן, "ואחרי זה יותר לזמן מצער." כאשר יסתיימו אלף השנים, אלוהים ישחרר את התנין לזמן מה, כך שכאשר הוא ייסר שוב את הקדושים, הוא ישלח אותו אז לגיהינום לעד והוא לא ייראה יותר.
פסוק 4: וארא כיסאות וישבו עליהם והמשפט ניתן בידם ונפשות ההרוגים על עדות ישוע ועל דבר האלוהים ואשר לא השתחוו לחיה ולצלמה ולא קיבלו את תוה על מצחותם ועל ידם ויקומו ויחיו וימלכו עם המשיח אלף שנים.
במלכות המשיח, הנותרים שנולדו מחדש יקבלו את הסמכות לשפוט. הקדושים, ביותם כוהניו של המשיח, ישלטו במלכות אלף השנים עם ישוע. תושבי הממלכה יהיו אלה אשר מתו מות קדושים כדי להעיד על ישוע ולהגן על אמונתם, ואלה אשר גם לא קיבלו את תו החיה ולא עבדו את צלמו.
הם אלה אשר מתו מות קדושים על ידי אנטיכריסטוס בזמן הצרה, ואלוהים הקים אותם לתחייה שוב כדי לחיות שוב ולשלוט בממלכת המשיח למשך אלף שנים הבאות. כמובן, כל אלה אשר השתתפו בתחיית המתים הראשונה יקבלו גם את אותה ברכה.
ישנן שתי תחיות מתים אשר ינתנו על ידי ישוע: התחייה הראשונה והתחייה השניה. הקדושים אשר יחיו במלכות אלף השנים הם אלה אשר לקחו חלק בתחיית המתים הראשונה. כל אלה אשר לקחו חלק בתחיית המתים הראשונה יקחו גם חלק בתהילה של חיים במלכות אלף השנים, מלכותו של המשיח. התחייה הראשונה תתרחש כאשר ישוע יחזור כדי לקחת את הקדושים (הראשונה אל התסלוניקים 4:15-17). אך השנייה תתרחש בסוף מלכות אלף השנים כיוון שהיא הוכנה בשביל החוטאים אשר נידונו למוות נצחי.
הסמכות לקדושים לשלוט במשך אלף שנים ניתנת על ידי אלוהים הכל יכול. מלכות המשיח ניתנת להם כיוון שהם האמינו בבשורת ישוע של המים והרוח ונתנו את חייהם כדי להגן על אמונתם בה.
פסוק 5: ושאר המתים לא קמו לחיים עד כלות אלף השנים זאת היא התחיה הראשונה.
אלה אשר לא קיבלו את מחילת חטאיהם מישוע, ויבאו אליו לאחר שחיו על הארץ כחוטאים, לא יוכלו להשתתף בתחייה הראשונה שאלוהים ייתן לקדושים. לפיכך, אף על פי שהקדושים יחיו במשך אלף שנה במלכות המשיח בגילה, החוטאים לא יקבלו את התחייה הראשונה, אלא במקום זאת הם ישתתפו בתחייה השניה. הסיבה היא מכיוון שהקדושים אשר יקבלו את הברכה של תחיית המתים הראשונה, יקבלו גם רשות לשלוט בסמכות המשיח באושר ובכבוד למשך אלף שנים.
בכל אופן, אלוהים יאפשר את "התחייה השניה" לחוטאים. מדוע? מכיוון שבשעת התחייה השניה, אלוהים יקים אותם לתחייה ממותם כך שהם יוכלו להישפט על חטאיהם. גורלם הוא לקום לתחייה מן המתים ולהישפט על חטאיהם. זוהי הסיבה מדוע תחיית המתים של החוטאים שונה מזו של הקדושים בסדרה ובתוצאותיה.
מלבד אלה אשר השתתפו בתחיית המתים הראשונה בגלל אמונתם בבשורת המים והרוח, ישוע לא יאפשר לאף אחד לחיות שוב עד שאלף השנים יחלפו. כך, תחיית המתים של הקדושים מתרחשת אלף שנים לפני תחיית החוטאים. תחיית הצדיקים היא כדי לקבל ברכות וחיי נצח, אך תחיית החוטאים היא כדי לקבל עונש נצחי על חטאותיהם.
פסוק 6: אשרי האיש וקדוש הוא אשר חלקו לקום בתחיה הראשונה באלה לא ישלוט המוות השני כי אם יהיו כוהנים לאלוהים ולמשיחו וימלכו איתו אלף שנים.
התנ"ך אומר לנו שהמוות השני לא ישלוט באלה אשר לקחו חלק בתחייה הראשונה. לפיכך, זה אומר לנו שאלה אשר לקחו חלק בתחייה הראשונה מבורכים, כיוון שהם גם ישלטו במלכות אלף השנים.
פסוקים 7-8: ואחרי כלות אלף השנים, יותר השטן מבית משמרו. ויצא להדיח את הגויים בארבע כנפות הארץ, את גוג ומגוג ולקבצם למלחמה אשר מספרם כחול הים.
כשישתחרר לאחר שיהיה כלוא במשך אלף שנים בתהום, התנין ינסה להתייצב נגד הקדושים פעם נוספת, ואז אלוהים ישליכו לאש גופרית כך שהוא לעולם לא יהיה מסוגל לצאת משם שוב. עם דין זה התנין ייראה רק בגיהינום.
ייתכן שנשאל אז, "האם המשמעות של זה היא שאלה אשר לא נולדו מחדש גם יתקיימו במלכות אלף השנים?" התשובה היא, "כן." חזון יוחנן 20:8 רושם שיש הרבה מאנשי הארץ במלכותו של המשיח. איננו יודעים לוודאי אם הם אנשים אשר ייבראו מחדש על ידי אלוהים, או אלה אשר חיו על הארץ לפני כן. אך מה שאנו יודעים זה שאלוהים יודע מי הם וכדי שהקדושים ישלטו, יהיו הרבה מהם, כחול הים.
האמת היא שכאשר הקדושים יחיו במלכות המשיח, הם עדיין יראו את אנשי הארץ. הם יתקיימו כדי לשרת את הקדושים ומספרם יהיה כחול הים. למרות שהם יתאחדו עם התנין כדי להתייצב פעם נוספת נגד הקדושים, הם כולם יושמדו על ידי האש שתצא מאת האלוהים, יקבלו את דינו הנצחי על כיסאו הלבן, ויושלכו לגיהינום הבוער לעד. כשזה יקרה, מלכות אלף השנים תגיע לקיצה, ומאז והלאה הקדושים יועברו לשמים ולארץ החדשים ויחיו שם לנצח.
פסוק 9: ויעלו על מרחבי ארץ ויסבו את מחנה הקדושים ואת העיר החביבה ותרד אש מאת האלוהים מן השמים ותאכל אותם.
התנין הוא השטן אשר בעקביות התייצב נגד אלוהים וקדושיו. למרות שהוא ירמה את אנשי הארץ החיים בממלכתו של המשיח ויאיים על הקדושים, כיוון שאלוהים הוא כל יכול הוא יוריד אש מן השמים, ישמיד את כולם, ויזרוק את התנין לאש הנצחית כך שלא יתייצב שוב לעולם נגדו ונגד קדושיו.
פסוק 10: והשטן אשר הדיחם הושלך באגם אש וגופרית אשר שם גם החיה ונביא השקר ויוסרו יומם ולילה לעולמי עולמים.
בהשליכו את השטן לאגם אש וגופרית, אלוהים יוודא שהוא מתייסר יומם ולילה. זהו דין הצדק של אלוהים, הסבל שהתנין וחסדיו ראויים לו.
פסוק 11: וארא כסא לבן וגדול ואת היושב עליו אשר מפניו נסו ארץ ושמים ולא נמצא להם מקום.
בהשלימו את גמולו לחוטאים במשך אלף שנים, אלוהים יברא את השמים והארץ החדשים שלו ויחיה עימם לעד במקום ההוא. כדי לבצע זאת, אלוהים יצטרך להביא את כל העבודות אשר עשה לסיום. המעשה האחרון, כמובן, הוא שישוע יישב על הכסא הלבן כשופט וייתן את דינו האחרון על כל החוטאים, אשר מעשיהם רשומים בספר המעשים, חוץ מאלה אשר שמותיהם רשומים בספר החיים.
משפט אלוהים את החוטאים יסתיים עם זה, ומאז והלאה יפתחו השמים והארץ החדשים. אדונינו יעלים את השמים והארץ הראשונים, יברא את העולם השני של השמיים והארץ החדשים, ויאפשר לקדושים לחיות במלכות השמים הזו. בהתאם למה שכתוב בספר החיים ובספר המשפט שלו, אלוהים ייתן את השמים והארץ החדשים לקבוצת אנשים אחת ואת עונש הגיהינום לקבוצה אחרת.
פסוק 12: וארא את המתים הקטנים עם הגדולים עומדים לפני הכסא וספרים נפתחים ויפתח ספר אחר אשר הוא ספר החיים וישפטו המתים על פי הכתוב בספרים כמעשיהם.
משפטו של ישוע בזמן ההוא יקבע את העונש הסופי – כלומר, הוא ייתן את דינו הסופי על החוטאים את עונש הגיהינום. הם יישפטו על פי מעשיהם, כפי שהם כתובים בספר המשפט. החוטאים אם כן ימותו פעמיים. המוות השני שלהם הוא הסבל של הגיהינום, שהתנ"ך מתארו כמוות נצחי. החוטאים לא יכולים להימלט מעונש הגיהינום. לכן בעוד הם חיים על האדמה הזו הם חייבים לרדוף עתה אחד דבר בשורת המים והרוח, להאמין בה, ועל ידי כך לקבל את הברכה ששמותיהם ירשמו בספר החיים.
פסוק 13: ויתן הים את מתיו והמוות והשאול נתנו את מתיהם וישפטו איש איש כמעשיהם.
"ויתן הים את מתיו והמוות והשאול נתנו את מתיהם," כיוון שכל החוטאים חייבים לקבל את ההרשעה הסופית על חטאיהם. המקומות המוזכרים בפרק זה – המוות והשאול, כלומר – הכוונה במיוחד היא למקומות שבו משרתי השטן אשר הולכו שולל על ידיו והיו תחת שליטתו כשחיו, חטאו והתייצבו נגד אלוהים, יכלאו בו. פסוק זה אומר לנו שלמרות שאלוהים דחה את משפט החוטאים לזמן מה, עתה הגיע הזמן שלהם לדין הסופי.
לפיכך, בכל מקום שהאנשים חיים בו, הם חייבים להבין שחשוב מאד למי הם שייכים. אלה אשר עבדו כמשרתי השטן כשהיו על הארץ הזו, יקומו מן המתים עם תחייה של עונש כדי לקבל את דינם הסופי, אך אלה אשר שירתו את בשורת המים והרוח, יהיו שייכים לתחייה של חיי נצח וברכות.
לכן, האנשים חייבים להבין כשהם עוד על הארץ הזו שבשורת המים והרוח שבאמצעותה ישוע מחק את כל חטאי בני האדם, היא החשובה ביותר. אלה אשר עבדו כמשרתי השטן על הארץ הזו יקמו עם התחייה של העונש, אך אלה אשר שירתו את עבודת הצדק של ישוע, יקומו עם התחייה של חיי נצח וברכות. כל החוטאים יישפטו על עוולותיהם ויקבלו את עונשם הסופי בגיהינום. כאן אנו מוצאים את הסיבה המדויקת מדוע אנו חייבים, כשעוד אנו על האדמה הזו, להאמין בבשורת המים והרוח, הבשורה אשר אלוהים מחל עימה על כל חטאינו.
פסוק 14: והמוות והשאול הושלכו כאגם האש והוא המוות השני.
פסוק זה מספר לנו על משפט החטאים לפני אלוהים, אשר נעשו בהתייצבות לצדו של השטן. העונש השמור לרשעים אשר הובילו את האנשים לשטן, זה להיות מושלכים לאגם אש. זהו המוות השני אשר אלוהים ייתן לחוטאים, וזהו העונש של אגם אש. המוות שהתנ"ך מדבר עליו כאן אינו פשוט היעלמות אלא עונש של סבל נצחי בגיהינום הבוער.
הישועה אשר מדובר בכתבי הקודש אינה זמנית, אלא נצחית. אלה אשר מאמינים בבשורת המים והרוח בעוד הם על הארץ הזו, ייכנסו למלכות השמים ויחיו שם לנצח בשמחה. ההבדל בין הגמול למאמינים בבשורת המים והרוח לבין העונש של הלא מאמינים הוא גדול כמו ההבדל בין שמים וארץ.
פסוק 15: וכל איש אשר לא נמצא כתוב בספר החיים הושלך באגם האש.
עם המילה "כל איש" כאן, הפסוק אומר לנו שזה ששמות האנשים יהיו כתובים בספר החיים או לא תלוי לחלוטין באם הם מאמינים בדבר בשורת המים והרוח, שבאמצעותה כל החטאים נמחלו, לבנים כשלג, ללא קשר אם הם מבקרים לעתים קרובות בכנסייה, או אם כנסייתם שייכת לזרם האורתודוקסי או לא. לכן אלה אשר שמותיהם לא כתובים בספר החיים של ישוע, יושלכו כולם לאגם של אש בלי יוצא מן הכלל.
האנשים הדתיים נוהגים לתת דגש רב יותר על מנהגיהם הדתיים יותר מאשר על הושעתם מחטאים. אך בעמידתם לפני האלוהים, אם בשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי ישוע לא נמצאת בליבו של האדם, שמו של האדם הזה לא ירשם בספר החיים, והוא יושלך כך לאגם של אש אפילו שהוא היה נוצרי טוב.
לכן, כאשר אתם עדיין חיים בעולם הזה, עליכם לשמוע באוזניכם את בשורת ישוע של המים והרוח אשר גרמה לכל חטאיכם להיעלם, ועליכם להאמין בה בכל ליבכם. אז תקבלו את התהילה ששמותיכם יירשמו בספר החיים.
Copyright © 2021 by The New Life Mission