Search

Preken

נושא 9: אל הרומיים

[Chapter 8-9] הדוקטרינות השגויות (אל הרומים 8:29-30)

( אל הרומים 8:29-30 )
"כי את אשר ידעם מקדם אותם גם יעד מקדם להיות דומים לדמות בנו למען יהיה הבכור בתוך אחים רבים. ואת אשר יעדם מקדם אותם גם קרא ואת אשר קראם אותם גם הצדיק ואת אשר הצדיקם אותם גם פאר."
 
 
קטעים אלה אומרים לנו שאלוהים ייעד להושיע את האנשים בישוע המשיח. כדי לעשות כן, אלוהים קרא להם במשיח, הצדיק את אלה אשר קרא להם, ופיאר את אלה אשר הצדיק. כל בסיס כתבי הקודש תוכננו ונעשו בישוע המשיח. זה מה שספר אל הרומיים אומר לנו, אך הרבה תיאולוגים וכמרי שקר הפכו את האמת הברורה והפשוטה הזו ללא יותר מדוקטרינה המורכבת ממחשבותיהם ומהאינטרס העצמי שלהם, והפיצו אותה בלהט. אנו נפנה עתה את תשומת ליבנו כדי לבחון עד כמה מפרשים שלא כראוי את האמת הזו.
יש תיאולוגים המסיקים חמש דוקטרינות עיקריות מקטע זה: 1) ראיית הנולד, 2) גזירת הגורל, 3) קריאה אפקטיבית, 4) צידוק, ו 5) פיאור. חמש דוקטרינות אלה ידועות כ"שרשרת הזהב של הישועה" והופצו כאמת למאמינים וללא מאמינים בצורה שווה. אך טענותיהם מלאות בסדקים.
כל חמש הדוקטרינות מדברות על מה שאלוהים עשה – כלומר, "אלוהים כבר ידע, כבר בחר, כבר קרא, הצדיק, ופיאר מישהו." אך דוקטרינת גזירת הגורל היא דוקטרינה הטוענת שאלוהים בחר ללא תנאי את אלה אשר הוא יושיע אפילו לפני לידתם. אך האמת התנ"כית של גזירת הגורל מלמדת אותנו שאלוהים הפך את החוטאים לילדיו כשהוא מכסה אותם באהבתו. בבוחרו אותם כך, אלוהים קרא להם, צידק אותם, ופיארם.
  
  

הטעויות של הדוקטרינות התיאולוגיות של גזירת הגורל והבחירה

 
בתיאולוגיה הנוצרית, אנו יכולים למצוא את "חמשת העקרונות הגדולים" של הקלוויניזם אשר הוכרזו על ידי ז`אן קלווין. בתוכם נמצאים דוקטרינת גזירת הגורל ודוקטרינת הבחירה. בדיון הבא, אני אצביע על הטעיות התנ"כיות של דוקטרינות אלה ואעיד על בשורת המים והרוח.
דוקטרינת הבחירה צמחה מתיאולוג בשם ז`אן קלווין. כמובן, אלוהים דיבר על הבחירה בישוע המשיח הרבה לפני זמנו של קלווין, אך דוקטרינת הבחירה של קלווין בלבלה הרבה אנשים. דוקטרינת שקר זו מגבילה את אהבתו של אלוהים ומגדירה אותה כמפלה ולא הוגנת. מיסודו של עניין, אין לא סייג ולא גבולות לאהבתו של אלוהים, ולפיכך, דוקטרינת גזירת הגורל אשר יוצרת רושם שיש סייגים לאהבתו של אלוהים אינה יכולה שלא להיות שגויה. אך המציאות היא שהרבה מהמאמינים בישוע כיום קיבלו את הדוקטרינה הזו כטבעית וכפטליסטית.
הרעיון של דוקטרינת גזירת הגורל הזו שולטת בהרבה מוחות, שהרי הדוקטרינה הזו מתאימה לאלה המתפלספים, ולפיכך, שולטת במוחם וגורמת להם להאמין בכך. הדוקטרינה טוענת שאפילו לפני הבריאה, אלוהים ייעד ובחר ללא תנאי אחדים, בעוד האחרים מיועדים להישאר מחוץ לבחירה זו. אם דוקטרינה זו הייתה נכונה, הנשמות אשר לא נבחרו היו מוחות נגד אלוהים והוא היה הופך לאלוהים לא הוגן ומפלה.
בגלל דוקטרינות אלה, הנצרות של היום נבוכה מאד. כתוצאה מכך, הרבה נוצרים סובלים כשהם תוהים, "האם נבחרתי? האם אלוהים נידה אותי לפני הבריאה, מה התועלת בלהאמין בישוע?" לבסוף הם יותר מתעניינים לדעת האם הם מנועים או כלולים בבחירת האלוהים. זוהי הסיבה מדוע דוקטרינת גזירת הגורל יצרה כל כך הרבה בלבול בין המאמינים בישוע, כיוון שהם מקצים חשיבות גדולה יותר לשאלה של בחירתם יותר מאשר לבשורה האמיתית של המים והרוח אשר ניתנה על ידי אלוהים.
הדוקטרינה הפכה את האמת של הנצרות לרק עוד דת בעולם. אך עתה הוא הזמן בשבילנו לסלק את כל הדוקטרינות המוטעות מהעולם הנוצרי עם הבשורה אשר העידה על צדקת האלוהים. לפיכך, אתה חייב לראות קודם בעצמך האם דוקטרינת גזירת הגורל נכונה או לא, ולהיוושע מכל חטאיך על ידי הידיעה והאמונה בבשורת המים והרוח. אלה אשר באמת נבחרו על ידי אלוהים הם אלה אשר יודעים ומאמינים בצדקתו.
 
 

גזירת הגורל והבחירה שנאמרו על ידי האמת

 
אל האפסיים 5-1:3 אומר, "ברוך הוא האלוהים ואבי אדונינו ישוע המשיח אשר ברכנו בכל ברכות רוח במרומים במשיח. כאשר בחר אותנו בו לפני מוסדות תבל להיות קדושים ותמימים לפניו באהבה. יעדנו לו לבנים על ידי ישוע המשיח כחפץ רצונו." הבחירה אשר מדובר עליה בקטע זה באל האפסיים היא בחירה שנבחרה "בו (המשיח) לפני מוסדות תבל" (אל האפסיים 1:4). הוא גם אומר לנו שישוע המשיח לא שלל אפילו מאדם אחד את חסד הישועה מהחטא.
מקטע זה אנו חייבים לברר מה בדיוק שגוי בדוקטרינת גזירת הגורל. הטעות המהותית של דוקטרינה זו זה שהיא נוטה נגד הסטנדרט של בחירת האלוהים – כלומר, הבסיס שלה אומר שמי שייוושע או לא אינו תלוי בדבר האלוהים אלא במקום זה בהחלטה שרירותית וללא תנאים.
אם היינו צריכים לבסס את אמונתנו בישוע על הגיון כזה של בחירה ויעוד ללא תנאי, כיצד היינו יכולים אי פעם להאמין בישוע עם האי ודאות המתוחה שלנו ועם חששותינו? הקלוויניזם מלמד דוקטרינת שקר ההופכת את אלוהים לאלוהים לא הוגן ולא צודק. הסיבה לכך שקלווין עשה טעות שכזו היא כיוון שהוא הוציא את התנאי של "בישוע המשיח" מיעוד האלוהים, והטעות הייתה חמורה מספיק כדי לבלבל ולהטעות רבים. אך כתבי הקודש אומרים לנו בבירור, "אלוהים בחר אותנו בבנו ישוע המשיח" (אל האפסיים 1:4).
אם, כפי שהקלוויניסטים טוענים, אלוהים בחר ללא תנאי אחדים על מנת להיות אלוהיהם בעוד שהוא שלל זאת מאחרים ללא כל סיבה, מה יכול להיות יותר אבסורדי מזה? קלווין הפך את אלוהים לאלוהים לא הוגן במוחם של הרבה אנשים. אך התנ"ך אומר לנו באל הרומיים 3:29, "או האלוהים רק אלוהי היהודים הלא גם אלוהי הגויים אדן גם אלוהי הגויים הוא." אלוהים הוא אלוהי הכל ומושיעם של כולם.
ישוע הוא המושיע של כולם. הוא נתן גאולה לכולם על ידי שלקח את חטאי בני האדם על עצמו עם הטבלתו בידי יוחנן ועם דמו על הצלב (מתי 3:15). כתבי הקדוש אומרים לנו שישוע הושיע כל חוטא על ידי שנשא את כל חטאי העולם עם טבילתו, נשא חטאים אלה אל הצלב (יוחנן 1:29), ונשפט על חטאים אלה במקומנו (יוחנן 19). גם יוחנן 3:16 אומר לנו, "כי ככה אהב האלוהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים." ישוע המשיח לקח את כל חטאי כולם עם טבילתו, מת על הצלב, וקם לתחייה מן המתים למען כל האנושות בצדקת האלוהים.
הבנתנו למי אלוהים קרא חייבת להיות מבוססת על דברו. כדי לעשות כן, הבה נסתכל בקטע מאל הרומים 11-9:10. "ולא זאת בלבד כי כן היה גם ברבקה בהיותה הרה לאחד ליצחק אבינו. כי בטרם יולדו בניה ועוד לא עשו טוב או רע למען תקום עצת האלוהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקורא."
נאמר כאן שלמען תקום עצת האלוהים "כרצון הקורא." למי אם כן אלוהים קרא בישוע המשיח? הם בדיוק החוטאים אשר אלוהים קרא להם. בין עשיו ויעקב, את מי אלוהים אהב? הוא אהב את יעקב. אלוהים אינו אוהב אנשים כמו עשיו, אשר היה מלא בצדקתו העצמית, אלא הוא קרא לחוטאים כמו יעקב ואפשר להם להיוולד מחדש באמצעות בשורת המים והרוח. זה היה רצון צדקת האלוהים אשר בחר חוטאים כמו יעקב כדי לאהבם ולקרוא באמצעות ישוע המשיח.
מכיוון שאדם היה האב הקדמון של כולם, כולם נבראו כצאצאים של חוטא. בתהילים 51 דוד אומר שהוא היה עם חטא כאשר נמצא ברחם אימו. כיוון שהאנשים נולדים חוטאים, הם עושים חטאים, בלי קשר להחלטתם. במשך חייהם, הם ממשיכים להניב את פירות החטא ממש עד לסופם. מרקוס 23-7:21 אומר לנו שבדיוק כמו שעץ תפוח מניב תפוחים ועץ אגסים מניב אגסים, האנשים מיועדים לחיות בחטא במשך כל חייהם כיוון שהם נולדו עם חטא.
בטוח שיש לך ניסיון בעשיית חטא כנגד רצונך. זה מכיוון שממש מהתחלה נולדת חוטא. בני האדם נולדים עם מחשבות רעות לרבות ניאוף, זנות, רצח, גניבה, חמדנות, רשעות, רמאות, זימה ועם חטאים אחר בליבם. זוהי הסיבה מדוע חיים את חייהם בחטא. החטא עובר בירושה. מכיוון שנולדנו עם חטאים שאבותינו הקדמוניים העבירו לנו, אנו במהותנו נחושים לחיות בחטא. זוהי הסיבה מדוע אנו צריכים להאמין בישוע כמושיעינו ובצדקת האלוהים.
האם המשמעות היא אם כן שעבודתו הראשונה של אלוהים, אדם, הסתיימה בכשלון? לא. אין זו המשמעות. אלוהים החליט לעשות את בני האדם לילדיו, לכן הוא אפשר לאדם הראשון להיכשל בחטא. הוא אפשר לנו באופן יסודי להיות חוטאים על מנת שאלוהים יושיע אותנו ויעשה אותנו לילדיו עם טבילת ישוע המשיח ודמו. לכן אנו חייבים לדעת שאנו נולדנו חוטאים בלי יוצא מן הכלל.
בכל אופן, אלוהים החליט לפני הבריאה לשלוח את ישוע המשיח אל האדמה הזו, ביודעו שבני האדם יהיו חוטאים. הוא שם עליו, באמצעות הטבילה שישוע קיבל מיוחנן, את כל חטאי העולם וגרם לו למות על הצלב. במילים אחרות, הוא החליט להעניק לכל אחד אשר מאמין את ברכת הגאולה מחטאים ואת ברכת ההפיכה לילדי האלוהים. זוהי תוכניתו של אלוהים ותכלית בריאתו את בני האדם.
ייתכן שיש אנשים אשר ישאלו בחוסר הבנתם, "ראה את יעקב ואת עשיו. האין זה נכון שאחד נבחר ואחד ננטש על ידי אלוהים?" אך אלוהים לא העדיף ללא תנאי את אלה אשר התעקשו להיוושע מחוץ לישוע המשיח. הוא בחר בבירור לעשות את כולם ילדיו באמצעות ישוע המשיח. כאשר אנו מתייחסים רק לברית הישנה, ייתכן שנקבל את הרושם שאלוהים בחר רק צד אחד, אך עם הברית החדשה, אנו יכולים לראות בבירור שהוא בחר אנשים כמו יעקב כדי להושיע את כל החוטאים באמצעות ישוע המשיח. אנו חייבים להאמין ולהבין בבירור למי אלוהים קרא עם דברו.
מעשיו ויעקב למי אלוהים קרא ואהב? הוא קרא למי אם לא ליעקב, אדם המלא חסרונות, רמאות ואי צדק, כדי לאהבו והושיע אותו בצדקת האלוהים. גם אתה, חייב להאמין באמת הזו, שאלוהים האב קרא לך בצדקתו באמצעות ישוע המשיח. אתה חייב גם להאמין בעובדה שבשורת המים והרוח בישוע המשיח היא צדקת האלוהים המוחלטת.
מדוע אם כן אלוהים בחר אנשים כמו יעקב? אלוהים בחר ביעקב כיוון שהוא ייצג את כל האי צדק של האנושות; קריאת יעקב על ידי אלוהים הייתה קריאה בהתאם לרצונו; קריאה בהתאם לדבר האלוהים ש "אנו נבחרנו בישוע המשיח." קריאה זו עקבית גם לדבר האמת ש "תקום עצת האלוהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקורא."
הדרך להושיע את החוטאים באמצעות ישוע המשיח הייתה להוציא לפועל לגמרי את צדקת האלוהים עם אהבתו. זה היה חוק הישועה אשר נקבע על ידי צדקת האלוהים למען החוטאים. כדי לכסות אותם בצדקתו, אלוהים קרא לאנשים כמו יעקב, אשר לא הייתה לו צדיקות עצמית כלל, ולאלה אשר ענו לקריאתו באמצעות ישוע המשיח.
האם אלוהים קרא לאלה אשר האמינו בצדקתם ונראו טוב? או שמא הוא קרא לאלה אשר לא הייתה להם צדיקות עצמית ואשר היו מלאים בחסרונות? אלה אשר אלוהים קרא להם היו אנשים כמו יעקב. אלוהים קרא והושיע את החוטאים אשר יועדו לגיהינום על חטאיהם. אתה חייב להבין שמאז לידתך, גם אתה היית חוטא עם חסרונות לפני תהילת האלוהים, וככזה, מיועד לגיהינום. עליך להכיר, במילים אחרות, את האישיות שלך. אלוהים קרא לכל החוטאים באמצעות ישוע המשיח והושיע אותם בצדקתו.
אנשי האלוהים הם אלה אשר הוצדקו על ידי האמונה בצדקתו. אלוהים ייעד לקרוא לכל החוטאים ולפדות אותם בישוע, והוא ביצע מה שהוא ייעד. זוהי גזירת הגורל והבחירה האמיתית בישוע המשיח אשר אלוהים דיבר עליה. כדי להבין את הבחירה האמיתית של אלוהים, אנו חייבים להבין קודם את הרקע לאמת הזו של הבחירה כפי שמתואר בברית הישנה.
 
 
רקע מהברית החדשה לבחירת האלוהים
 
בראשית 26-25:21 מספר לנו את הסיפור על יעקב ועשיו עוד כשהם ברחם אימם רבקה. מבין שניהם, אלוהי בחר את יעקב. קלווין ביסס את דוקטרינת הבחירה שלו על קטע זה, אך אנו נמצא בקרוב שהבנה זו נפרדת מרצון האלוהים. ישנה סיבה מדוע אלוהים אהב את יעקב יותר מעשיו. סיבה זו היא שאנשים כמו עשיו, יותר מאשר להסתמך על ולבטוח באלוהים, חיו כשהם מאמינים בכוחם, בעוד אנשים כמו יעקב חיו כשהם סומכים ובוטחים בצדקת האלוהים. כאשר כתוב שאלוהים אהב את יעקב יותר מעשיו, המשמעות היא שאלוהים אהב אנשים כיעקב. זוהי הסיבה מדוע "נבחרנו במשיח" (אל האפסיים 1:4).
"בחירה ללא תנאי" ללא ישוע ומחוץ לצדקת האלוהים היא רק דוקטרינה נוצרית שקרית. רעיון זה הוא כמו להאמין ולהביא את אלוהי הגורל לנצרות. אך האמת אומר לנו שאלוהים בחר את כל החוטאים בישוע. כיוון שאלוהים בחר להושיע את כל החוטאים "בישוע המשיח," בחירתו הייתה בחירה נאותה. אם אלוהים היה בוחר את יעקב ללא תנאי והיה מנדה את עשיו בצורה שרירותית הוא היה אלוהים לא הוגן, אך הוא קרא לנו בישוע המשיח. כדי להושיע את אלה אשר הוא קרא להם, הוא שלח את ישוע אל האדמה הזו כדי לקחת את כל חטאי העולם עם טבילתו, אשר מילאה את צדקת האלוהים, וכדי לשפוך את דמו היקר על הצלב. כך אלוהים בחר ואהב אותנו באמצעות ישוע המשיח.
עלינו להיפטר ממחשבות האנוש שלנו ולהאמין בדבר כתבי הקודש, לא אמונה ליטראלית, אלה באמונתנו הרוחנית. אלוהים האב, במילים אחרות, בחר את כולנו באמצעות ישוע המשיח. אך כיצד קלווין מתייחס לבחירתו של אלוהים? אמונה אמיתית נמצאת כאשר האדם יודע ומאמין בצדקת האלוהים. להאמין במחשבות אנוש כאמת זה אותו דבר כמו לעבוד אלילים, לא את אלוהים.
להאמין בצדקת האלוהים באמצעות ישוע המשיח, זה במידה ניכרת שונה מלהאמין בדוקטרינה המוטעית של גזירת הגורל. אם לא היינו יודעים ומאמינים בישוע בהתאם לדבר אלוהים הכתוב, לא היינו שונים מבהמות אשר לא מסוגלות לחשוב. אנו נבחרנו כילדי האלוהים על ידי חותמת צדקת האלוהים "בישוע המשיח." עלינו לבחון את אמונתנו עם בסיס דבר כתבי הקודש.
אחת מחמש העקרונות של הקלוויניזם מדברת על "כפרה מוגבלת." הדוקטרינה טוענת שמתוך הרבה האנשים שבעולם, ישנם כאלה שנמנעת מהם ישועת האלוהים. אך אהבת האלוהים וצדקתו אינן יכולות להיות כה לא הוגנות. כתבי הקודש מספרים לנו שאלוהים, "אשר חפצו שייוושעו כל בני האדם ויגיעו להכרת האמת" (הראשונה אל טימותיוס 2:4). אם ברכת הישועה הייתה ברכה מוגבלת אשר מוענקת לכמה אך אינה אפשרית לאחרים, היו הרבה אנשים אשר היו מוותרים על אמונתם בישוע. אלה המאמינים בדוקטרינות שקר שכאלה חייבים לחזור אל בשורת המים והרוח, להימחל מחטאיהם ולקבל חיי נצח על ידי הידיעה והאמונה בישוע המשיח כמושיעם. אלוהים הושיע את כולם עם צדקתו באמצעות ישוע המשיח.
אם אלוהים אכן היה אוהב אחדים ושונא אחרים, האנשים היו מפנים את גבם לאלוהים. הבה נניח שאלוהים עומד ממש כאן. אלוהים היה בוחר את כל אלה אשר עומדים לימינו לישועה ואת אלה אשר עומדים לשמאלו לגיהינום ללא כל סיבה, האם זה יהיה צדק? לאלה שלשמאלו לא תהיה שום ברירה אלא לפנות נגדו. אם אלוהים אכן היה כזה, מי בעולם הזה היה עובד ומשרת אותו כאלוהים האמיתי? כל אלה אשר היו שנואים על ידי אלוהים ללא תנאי היו מוחים, ובחזרה, הם גם, היו שונאים את אלוהים. אפילו לפושעים של העולם הזה אמור להיות מוסר משלהם והגינות. כיצד אם כן, יכול להיות יוצרנו כה לא הוגן, ומי יאמין באלוהים לא הוגן שכזה?
אבינו החליט להושיע את כל החוטאים עם צדקת האלוהים הנמצאת בבנו ישוע. זוהי הסיבה מדוע לדוקטרינה הקלוויניסטית של כפרה מוגבלת אין שום קשר לצדקת האלוהים. אך בגלל דוקטרינות מוטעות שכאלו, הרבה אנשים למרבה הצער הולכים עם רגל אחד מכל צד, מאמינים באלוהים באופן מוטעה, או מתרחקים ממנו, הכל בגלל אי הבנתם.
 
 
סרט שאין בו אמת
 
רומנו של סטיבן קינג הנקרא בשם "העמדה," עובד למיני סדרה בטלוויזיה לפני מספר שנים וקצר שבחים בכל רחבי העולם. עלילת הרומן מתנהלת כך: בשנת 1991 מגיפה המכה באמריקה, משאירה רק מספר אנשים חיים ה "מחוסנים" מהמגיפה. מתוך השורדים, יש כאלה אשר באופן אינסטינקטיבי משרתים את אלוהים נפגשים בבולדר, קולרדו, בעוד אלה אשר עובדים את "האיש האפל" יוצאים לנבדה, לאס וגאס. שתי הקבוצות בונות בנפרד חברה, עד שאחת צריכה להרוס את השניה.
מתוך השורדים, אדם צעיר בשם סטיוארט חולם שוב ושוב שסוף העולם הגיע ואישה קשישה בשם אביגיל אומרת לו בחלום ללכת למקום מסוים, מזכירה לו שאלוהים כבר בחר בו. בסרט זה, אלוהים הושיע את האיש הצעיר הזה כיוון שהוא העיד אותו לפני הבריאה, אפילו כשהוא לא האמין באלוהים או בישוע.
האם אלוהים, אם כן, ללא תנאי מושיע את אלה אשר אפילו לא מאמינים בישוע? כמובן שלא. אלוהים ייעד את כולם בישוע המשיח כדי להושיע מחטאיהם את אלה המאמינים בצדקתו.
קוי העלילה של ספר זה מבוססים על הדוקטרינה של קלווין גזירת הגורל והבחירה. הסרט הוא אך ורק סיפור אשר מספר רק חלק מהדוקטרינה התיאולוגית. כיצד יכול אלוהים להחליט בשרירות לשלוח אנשים אחדים לגיהינום אך בוחר אנשים אחרים לישועה? כיוון שאלוהים הוגן, הוא ייעד ובחר את כולם בישוע המשיח, ואין אף אחד אשר ישועת צדקתו סגורה בפניו. גזירת הגורל של אלוהים ובחירתו ללא ישוע המשיח הן חסרות משמעות ולא תנ"כיות. מצער שכל כך הרבה תיאולוגים ממשיכים לטעון שאלוהים בחר אחדים בעוד הוא הרשיע אחרים.
אפילו לפני שהוא ברא את העולם, אלוהים תכנן להושיע את כל החוטאים ולעשות אותם לילדיו עם צדקתו באמצעות ישוע המשיח. הוא בחר, במילים אחרות, את כל החוטאים באמצעות הבשורה של ישוע. כיצד, אם כן, אתה מאמין?
האם אתה מאמין שהנזירים הבודהיסטים העוסקים במדיטציה בהרים מנועים מבחירתו של אלוהים? אם הייעוד של אלוהים ובחירתו היו ללא תנאים בלי ישוע המשיח, לא היה צורך בשבילנו ללמד את דברו או להאמין בו. אם ללא המושיע, ישוע המשיח, אנשים אחדים היו מיועדים להיוושע ואילו אחרים לא, ללא ספק לא היה צורך מבחינת החוטאים להאמין בישוע. גם זה שישוע הושיע אותנו מחטאינו באמצעות טבילתו ודמו על הצלב, בסופו של דבר, יהיה חסר משמעות. אך בצדקת האלוהים הנמצאת בישוע המשיח, אלוהים אפשר ישועה אפילו לנזירים הבודהיסטים אשר אינם מאמינים בישוע, רק אם יחזרו בתשובה ויפנו את מחשבותיהם לעבר אלוהים.
ישנם הרבה אנשים בעולם הזה אשר חיים את חייהם כשהם מאמינים בישוע. אם נחלקם לשתי קבוצות, קבוצה אחת תהיה כמו עשיו, והקבוצה השניה תהיה כמו יעקב. אנשים כמו יעקב מזהים את עצמם כחוטאים המיועדים לגיהינום, ולפיכך, הם נושעים מחטאיהם על ידי האמונה בבשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי ישוע. הקבוצה השניה מורכבת מאנשים כמו עשיו, המנסים להיכנס לשער גן עדן כשהם מוסיפים את מאמציהם לאמונתם בישוע.
למי אתה דומה? ליעקב או עשיו? האם אתה מאמין בצדקת האלוהים? או האם אתה מאמין בדוקטרינה המוטעית של גזירת הגורל? בחירתך בין שתי האפשרויות האלה תקבע האם בסופך תהיה בגן עדן או בגיהינום. אתה חייב להשליך את הדוקטרינות השקריות האלה ולקבל את צדקת האלוהים כדי לעשות שלום עימו על ידי האמונה בבשורת המים והרוח, אשר נאמרה על ידי צדקת האלוהים. רק אמונה זו נותנת לנו גאולה מושלמת מחטאינו וחיי נצח.