Search

คำสอน

נושא 10: התגלות

[5-2] השה היושב על הכסא (חזון יוחנן 5:1-14 )

השה היושב על הכסא
 (חזון יוחנן 5:1-14 ) 
  
זה עתה עברנו על חזון יוחנן 5. כאן, דבר האלוהים אומר לנו שישוע הוא האחד אשר גם יושיע וגם ישפוט את בני האדם בסוף הזמנים. מי הוא ישוע זה אשר בו אנו מאמינים? הכתוב אומר לנו שישוע המשיח הוא המושיע של אלה אשר מאמינים בו, השופט של כל בני האדם, ומלך המלכים.
לעיתים קרובות אנו חושבים על ישוע כאלוהים מוגבל. אך אדונינו הוא השופט של כל הבריאה.
ישוע גאל אותנו מכל חטאינו, מהמפשט ומהחורבן, על ידי שנתן לנו את בשורת המים והרוח. לכן אדונינו נעשה למושיע ולאלוהים האמיתי. בו בעת, אלוהינו הוא המלך השופט את כל בני האדם. היום, הבה נעורר את ליבנו אסיר התודה לישוע אשר בו אנו מאמינים ועליו אנו מסתמכים.
מפסוק 1 והלאה, אנו רואים שבימינו של זה אשר ישוב על הכסא היה ספר, ושהשה – כלומר, ישוע המשיח – מיד לקח את הספר הזה. אנו רואים גם בפסוק האחרון שישוע יושב על הכסא הזה. כתוב זה אומר לנו שישוע בקרוב יהיה השופט של כל בני האדם, גם של המאמינים וגם של הלא מאמינים בצורה שווה. לכן אנו יכולים לדעת ולהאמין שישוע הוא האלוהים אשר נעשה לשופט הכל.
אדונינו אינו מגביל את תגמוליו ועונשיו רק לאלה מאיתנו אשר נולדו מחדש, אלא הוא השופט האמיתי ומלך המלכים של כל בני האדם ושל כל הדברים בתבל. לעיתים קרובות אנשים אומרים שנכנסנו למאה ה 21. זה יכול להיות זמן חזרת ישוע. כאשר אנו אומרים שחזרת ישוע ממשמשת ובאה, המשמעות היא שגם חורבן העולם ממשמש ובא.
מה שאנו יכולים לגלות מהכתוב כאן שלישוע יש את הסמכות לשפוט את כולם. אדונינו בא אל הארץ הזו בגוף אדם, ובגיל 30 הוא לקח את כל חטאי בני האדם על עצמו עם טבילתו, אחת ולתמיד. וכשנצלב למוות, הוא נשפט על כל החטאים של בני האדם.
רק אלוהים האב יכול לקבל כבוד ולהיות מוערץ על ידי כל בני האדם ועל ידי כל היצורים אשר בשמים ובארץ. אך לבן האלוהים, ישוע המשיח, ניתנה הזכות לקבל את הכבוד ולהיות מוערץ יחד עם האב על שציית ומילא את רצון אלוהים האב. המשיח, לכן, ירש מהאב את כל סמכויותיו.
לישוע המשיח ניתנה הזכות לשפוט את כל בני האדם, וכל בן אדם נושע ונשפט רק על ידו. זה מאד יועיל לנו לדעת מיהו בדיוק האדון אשר הושיע אותנו. ידע זה הוא חיוני לנו גם כדי שנשמור את אמונתנו חזקה בסוף הזמנים. כאשר אנו מאמינים בישוע עם ידע ברור לגבי איזה סוג של כוח יש לו, ידע זה הופך לכוח רב בשבילנו.
ישוע אשר הושיע אותנו הוא האחד אשר יש לו הסמכות לשפוט כל אחד לטוב ולרע. אנו חייבים להבין ולהאמין שהאדון ראוי לקבל את אותה סגידה כמו אלוהים האב. הקטע אומר לנו שאדונינו בא אל הארץ הזו ונהרג, עם דמו הוא פדה את בני האדם בשביל האלוהים, מכל משפחה ולשון וכל עם וגוי, ושהוא גרם להם להיות מלכים וכהנים בנוכחות אלוהינו כדי לשלוט על הארץ.
לאחר מכן הקטע אומר לנו שהיו קולות מלאכים בשמים רבים ומספרם ריבו רבבות ואלפי אלפים מהללים ועובדים את ישוע בקול גדול: "נאה לשה הטבוח לקחת עוז ואושר וחוכמה וגבורה והדר וכבוד וברכה" יוחנן המשיך בעדות של מה שהוא ראה ושמע בפסוק 13: "וכל בריה אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ ואשר על הים וכל אשר בהם את כולם שמעתי אומרים לאמר ליושב על הכסא ולשה הברכה וההדר והכבוד והעוז ולעולמי עולמים." למי, אם כן, כל הבריות נתנו הלל? לשה אשר ישב על הכסא ניתנו כל הברכה ההדר הכבוד והעוז לעולמי עולמים.
הלל שבח וסגידה מבני האדם שמורים רק לאלוהים האב של ישוע המשיח. אך כיוון שלישוע ניתנו אותם סמכויות כמו לאב על ידי שבא אל הארץ הזו וגאל את כל בני האדם מהחטאים, מהחורבן והמשפט, על ישועת הכפרה הזו ניתנה לו כל התהילה יחד עם האב ובגלל שמושיענו ראוי לקבל את כל הסגידה.
רק המחשבה על כך שישוע אשר ישוב על הכסא, אשר הוא האדון ושופט הכל, הוא מושיענו, נותנת לנו פאר גדול הממלא את ליבנו. זה נכון – ישוע הוא מלך המלכים, אלוהי הבריאה, שעל ידו כל הדברים ביקום נבראו.
כיוון שאדונינו הוא אלוהי הבריאה, אשר בא אל הארץ הזו והושיע אותנו על ידי מימיו ודמו, הוא ראוי לכך שכל בני האדם וכל מה שביקום יכרעו ברך לפני כסאו ויתנו לו את הסגידה, ההלל, ההדר והכבוד. אמונתנו מתחזקת מאד וליבנו מתעודד מאד ביודענו שישוע זה הוא האחד אשר יושב על כיסא הכבוד כשופט הכל.
יש אנשים החושבים על ישוע כאחד מארבעת חכמי העולם, אך ישוע הוא בשום פנים ואופן לא אדם. ישוע הוא אלוהינו אשר ברא, עשה, והושיע אותנו. לכן לעולם איננו יכולים להשוות את אלוהי בריאתנו לבן אנוש ותו לא. לא סוקרטס, לא קונפוציוס, לא בודהא ולא כל בן אנוש אחר יכול להשתוות לאדונינו. ישוע חי כאדם רק במשך 33 שנה כדי להושיענו. אך מהותו היא אותו דבר כמו אלוהים. ייתכן שזה לא דימוי טוב כל כך, אך כפי שבני האדם יולדים בני אדם, ישוע המשיח הוא אלוהים כיוון שהוא בנו של אלוהים האב.
לכן ישוע הוא האלוהים בעצמו, אלוהי הבריאה שלנו. אך ישוע בא אל האדמה הזו כדי להושיע אותנו. כיוון שהוא הושיע אותנו, הוא ראוי לקבל את כל התהילה מאיתנו, ואנו חייבים באופן איתן להאמין בליבנו שישוע אינו ברייה, אלה הבורא. כמה שמחים ואסירי תודה אנחנו!
 
 

אדונינו אשר השלים את תוכנית האלוהים

 
אף אחד מלבד ישוע אינו יכול לפתוח את הספר החתום בשבע חותמות. ספר זה החתום בשבע חותמות הוא ספר ההבטחה של אלוהים. אלוהים ברא את כל הדברים ביקום, כולל אותנו, בישוע המשיח. אפילו לפני הבריאה, אלוהים קבע תוכנית בישוע המשיח כדי לעשותנו לילדיו. אדונינו קיבל את הספר החתום הזה כדי להוציא לפועל את תכלית הבריאה של אלוהים ואת תוכניתו להושיע אותנו ולשפוט את בני האדם.
דבר אלוהים אומר לנו "ולא יכל איש גם בשמים גם בארץ גם מתחת לארץ לפתוח את הספר או להביט אליו." לא היה אף אחד, במילים אחרות, אשר היה מסוגל להשלים לבסוף את תוכנית האלוהים. רק ישוע המשיח יכול לעשות זאת. מדוע? כיוון שאלוהים תכנן את הכל באמצעות בנו.
המשמעות של זה היא גם שלישוע יש את סמכות המשפט לפתוח את הספר החתום בשבעה חותמות, תוכניתו של אלוהים האב. עם סמכות זו, ישוע השלים כל היבט בתוכנית של השילוש הקדוש על ידי שלקח את כל חטאינו על עצמו עם טבילתו והושיע אותנו על ידי שהוענש על חטאים אלה על הצלב במקומנו. ישוע עשה אותנו לכהנים לפני אלוהים על ידי שגאל אותנו מהחטאים באמצעות הקרבתו ובמחיר חייו.
ישוע המשיח גם גרם לאלה אלה אשר מאמינים בישועתו לשלוט עימו. כפי שדבר האלוהים אומר לנו, "וימלכו על הארץ," כאשר אדונינו יחזור למעשה אל הארץ הזו, הוא ינצח שוב את כל הדברים ויביא למימוש את מלכות אלף השנים על הארץ.