[11-16] האמת הרוחנית הנסתרת בארון העדות (שמות 25:10-22)

(שמות 25:10-22)

"ועשו ארון עצי שיטים אמתים וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו. וציפת אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב. ויצקת לו ארבע טבעות זהב ונתת על ארבע פעמותיו ושתי טבעות על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית. ועשית בדי עצי שיטים וציפת אותם זהב. והבאת את הבדים בטבעות על צלעות הארון לשאת את הארון בהם. בטבעות הארץ יהיו הבדים לא יסורו ממנו. ונתת אל הארץ את העדות אשר אתן אליך. ועשית כפורת זהב טהור אמתיים וחצי אורכה ואמה וחצי קומתה. ועשית שנים כרובים זהב מקשה תעשה אותם משני קצות הכפורת. ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפורת תעשו את הכרובים על שני קצותיו. והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו אל הכפורת יהיו פני הכרובים. ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך. ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות את כל אשר אצווה אותך אל בני ישראל."

הנושא של היום הוא ארון העדות. מידת ארון העדות הייתה 113 סנטימטר אורך, 68 סנטימטר רוחב, ו 68 סנטימטר גובה. הוא היה עשוי מעצי שיטה ומצופה בזהב טהור. בתוך ארון זה, היו שני לוחות הברית אשר חקוקות עליהן עשרת הדיברות, וצנצנת זהב של המן, ולאחר מכן, מטה אהרון שהוציא ניצנים צורף לשם. מה, אם כן, אומרים לנו שלושת הפריטים הללו אשר הושמו בתוך ארון העדות? באמצעות פריטים אלה, אני רוצה לספק הסבר יסודי על שלושת פעולותיו של ישוע המשיח. הבה נבחן עתה את האמת הרוחנית הנראית בשלושת הפריטים הללו אשר היו בתוך ארון העדות.

שתי לוחות הברית אשר התורה חקוקה בהן

שתי לוחות הברית אשר התורה חקוקה עליהן ואשר היו בארון העדות אומרות לנו שאלוהים הוא המחוקק אשר נתן לנו את חוקיו. אל הרומים 2-8:1 אומר, "על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח. כי תורת רוח החיים במשיח ישוע שחררה אותי מתורת החטא והמוות." מקטע זה, אנו יכולים לראות שאלוהים יסד שתי תורות בליבנו. תורת החיים ותורת ההרשעה.

עם שתי תורות אלה, אלוהים הביא הרשעה וישועה לכל בני האדם. קודם כל, אנו יכולים לזהות באמצעות התורה שאנו חוטאים באופן בלתי נמנע ומיועדים לגיהינום. בכל אופן, לאלה אשר מכירים בטבעם החוטא ובגורל האבדון שלהם, אלוהים נתן את תורת הישועה שלו, "תורת רוח החיים במשיח ישוע." אלוהים הפך למושיע האמיתי של כולם על ידי שנתן את שתי התורות הללו.

המן שהיה בצנצנת הזהב

בצנצנת הזהב אשר גם נמצאה בארון היה מן. כאשר בני ישראל הלכו 40 שנה במדבר, אלוהים נתן להם אוכל מהשמים, ובני ישראל חיו על המן כשהם מבשלים אותו בדרכים שונות. הוא היה כמו זרע גד וטעמו היה כצפיחית בדבש. מן זה שאלוהים נתן לבני ישראל ליווה את חייהם עד אשר הם נכנסו לארץ כנען. לכן לזכרון היה עליהם לשים אוכל זה בצנצנת.

זה אומר לנו שאנו, המאמינים של היום, צריכים גם לאכול את לחם החיים ושילדי האלוהים חייבים להיות ניזונים ממנו כל עוד הם בעולם הזה עד שיכנסו לגן עדן. אך ישנם פעמים בהן אנו רוצים את לחמו של העולם, כלומר, לימודי העולם הזה במקום דבר האלוהים. ברם, מה שילדי האלוהים צריכים באמת ולמעשה לחיות על לפני שהם מגיעים לארץ כנען, הוא דבר האלוהים, אשר הוא הלחם הרוחני של החיים האמיתיים אשר בא מגן עדן.

אל לו לאדם להתעייף מלאכול תמיד את לחם החיים האמיתיים. ככל שיש לנו יותר לחם רוחני זה, כך הוא הופך לחיים אמיתיים לנשמותינו. אך אם נהיה ניזונים מהלחם של לימודי העולם במקום מדבר האלוהים, נשמותינו לבסוף ימותו.

אלוהים ציווה את בני ישראל לשים מן שבא מן השמים בצנצנת ולשמור אותו. כפי שנראה בשמות 16:33, אלוהים אמר, "קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העומר מן והנח אותו לפני יהוה לדורותיכם." המן אשר ירד מהשמים היה לחם החיים האמיתיים לנשמות האנשים. "ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבותיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם" (דברים 8:3).

מיהו, אם כן, לחם החיים בשבילנו?

הטבילה שישוע המשיח קיבל כדי לקחת את כל חטאינו על גופו וצליבתו ושפיכת דמו הם לחם החיים האמיתיים שלנו. בנתינתו לנו את גופו ודמו, ישוע המשיח הפך ללחם חיי הנצח. כפי שיוחנן 6:48-58 אומר לנו, "אנוכי הוא לחם החיים. אבותיכם אכלו את המן במדבר וימותו. זה הוא הלחם היורד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות. אנוכי הלחם החי היורד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נותן בעד חיי העולם. ויתווכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכול. ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אומר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם. האוכל את בשרי והשותה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון. כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה. האוכל את בשרי ושותה את דמי הוא ילין בי ואני בו. כאשר שלחני האב החי ואנוכי חי בגלל אבי כן האוכל אותי גם הוא יחיה בגללי. זה הוא הלחם היורד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימותו האוכל את הלחם הזה יחיה לעולם."

אדונינו אמר, "זה הוא הלחם היורד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימותו האוכל את הלחם הזה יחיה לעולם." מהו "הלחם היורד מן השמים?" משמעותו הבשר והדם של ישוע. בתנ"ך, בשרו של ישוע אומר לנו שישוע המשיח לקח את חטאי העולם כשהוטבל על ידי יוחנן בנהר הירדן. והדם של ישוע אומר לנו, שכיוון שישוע הוטבל, הוא נשא את חטאי העולם ונשא את הרשעת החטאים כשנצלב.

המן בצנצנת אשר הייתה בארון העדות היה לחם החיים לבני ישראל כאשר הם היו במדבר, ובזמן הברית החדשה, משמעותו הרוחנית היא בשרו של ישוע המשיח. האמת מראה לנו את הטבילה אשר באמצעותה ישוע המשיח לקח את ההרשעות של כל החוטאים ואת הדם אשר הוא שפך על הצלב. כיוון שישוע המשיח לקח את כל חטאי העולם, על גופו באמצעות טבילתו ושפך את דמו על הצלב ומת, טבילתו ושפיכת דמו הפכו המקור הנצחי של חיים חדשים המאפשרים למאמינים להיוולד מחדש.

הבשר שישוע נתן כדי לקחת את החטאים של החוטאים באמצעות טבילתו והדם שהוא שפך על הצלב, הם לחם החיים המאפשר לכל החוטאים לקבל את מחילת החטאים. לכן אנו חייבים להבין את הסיבה מדוע ישוע אמר, "אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם" (יוחנן 6:53).

מי גדול יותר?

כאשר אנו מסתכלים ביוחנן 6 אנו יכולים לראות שרוב היהודים בזמן ההוא החשיבו את משה כגדול יותר מישוע. כאשר ישוע בא לעולם הזה הם שאלו אותו, "האם גדול אתה ממשה?" למעשה, הם החשיבו את משה כגדול מכולם. כיוון שהיהודים נכשלו בהכרת ישוע כמשיח, הם ראוהו כדוחה. לכן הם אתגרו אותו ושאלו, "האם גדול אתה ממשה?" בני ישראל האמינו ביהוה האלוהים, ופתאום מגיע אדם צעיר בגיל 30 ואומר, "אבותיכם אכלו את המן במדבר וימותו. זה הוא הלחם היורד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות." זוהי הסיבה מדוע הם השוו את כוחם של שני אלה, משה וישוע.

כפי שישוע אמר לאחר מכן, "לפני אברהם הייתי אני," הוא גדול יותר מכל בן אנוש שבהיסטוריה האנושית, כיוון שהוא היוצר בעצמו. כיצד ברואים אפילו מעזים לאתגר את יוצרם? אפילו כך, יש אנשים האומרים שישוע הוא רק מורה גדול ואך ורק אחד מהמלומדים הגדולים בהיסטוריה האנושית. איזה חילול השם! ישוע הוא האלוהים, מלך המלכים והבורא של כל היקום. הוא הכל יכול ואלוהים היודע הכל. אך הוא השפיל את עצמו ובא לעולם הזה בגוף אדם כדי להושיע אותכם ואותי מכל חטאינו ומוות נצחי, כדי להפוך למושיענו האמיתי.

ישוע המשיח אמר, "הלא כתוב בנביאים וכל בניך לימודי יי לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבוא אלי. לא כאילו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלוהים הוא ראה את האלוהים." ישוע בסופו של דבר אמר שהוא המשיח שהיהודים חיכו לו. אך הם נכשלו בהבנת הדברים שישוע אמר, וגם לא היו מסוגלים להאמין ולא לקבל זאת, וזה גרם לתוצאה של חוסר הבנה חמורה כפי שהם תהו, "כיצד תוכל לתת לנו את בשרך לאכול? האם אתה אומר שאנו נשיג חיי נצח אם באמת נאכל את בשרך ונשתה את דמך? האם אתה חושב שאנו סוג של קניבלים כאן?"

אך אלה אשר יאכלו את בשר ישוע וישתו את דמו יחיו לנצח. בשר ישוע הוא לחם החיים. המהות האמיתית של המן אשר הושם בצנצנת זו, לחם החיים, היא הבשר והדם של ישוע המשיח. בבואו לעולם הזה ובנתינתו את בשרו ודמו, ישוע אפשר לנו לאכול את לחם החיים ולקבל חיי נצח.

כיצד, אם כן, כולם יכולים לאכול את בשר ישוע ולשתות את דמו? הדרך היחידה לאכול את בשר ישוע ולשתות את דמו היא להאמין בטבילת ישוע ודמו על הצלב. אנו חייבים לאכול את בשר ישוע ולשתות את דמו על ידי האמונה. כדי לתת לכם ולי את מחילת החטאים וכדי לאפשר לנו לחיות לנצח במלכות השמים, אדונינו מחק את חטאינו אחת ולתמיד על ידי שהוטבל ושפך את דמו, ועל ידי כך הוא הפך למזון של נשמותינו. עתה, על ידי האמונה בדבר האלוהים של המים והרוח, אנו חייבים לאכול מזון רוחני זה ולקבל חיי נצח.

הרשו לי להעיד ביתר פירוט כיצד נוכל לאכול את בשר ישוע ולשתות את דמו. כפי שאתם ואני יודעים היטב, ישוע המשיח בא לעולם זה ולקח את החטאים של בני האדם כשהוטבל על ידי יוחנן בגיל 30, ולאחר מכן הוא נשא את כל הרשעות חטאינו על ידי שדימם למוות על הצלב. על ידי האמונה באמת הזו, אנו יכולים לאכול את בשרו ולשתות את דמו. שטיפת החטאים התבצעה כאשר חטאי בני האדם הועברו על גופו של ישוע באמצעות הטבילה אשר הוא קיבל. המשמעות של שתית דמו היא שכפי שישוע הוטבל ושפך את דמו על הצלב, הדם שהוא שפך נשא את הרשעות חטאינו.

לפיכך, אלה המאמינים בדם ישוע בליבם, מרווים מצימאונם כיוון שההרשעות של כל חטאיהם הגיעו לקיצם לגמרי עם העונש על הצלב שישוע נשא. אנו חייבים להבין אמת זו ואנו חייבים להאמין בה. כיוון שישוע המשיח בא אל העולם הזה וקיבל את חטאינו כשהוטבל על ידי יוחנן, על ידי האמונה באמת הזו אנו התנקינו מכל חטאינו אחת ולתמיד.

אלוהים אמר לנו לאכול את בשר ישוע ולשתות את דמו על ידי האמונה. מכיוון שישוע לקח את כל החטאים באמצעות הטבילה אשר הוא קיבל מיוחנן, ולקח את החטאים של כולם, ומכיוון שהוא נתן את גופו לעונש על הצלב ושפך את דמו היקר, ליבם של אלה המאמינים נקי ורווי, כיוון שהם שטפו את כל חטאיהם ונשאו את כל ההרשעות על חטאיהם על ידי האמונה. זוהי הסיבה מדוע ישוע אמר, "כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה" (יוחנן 6:55).

ללא ספק, ישוע זה הוא אכן המושיע, בן האלוהים אשר שטף את חטאינו ונשא את הרשעות חטאינו. כדי לשחררנו מהחוק האומר ששכר החטא הוא המוות, כדי לשטוף אותנו מחטאינו, וכדי לגאול אותנו מכל העונשים שלנו, האחד הזה, המושיע ובן האלוהים, נתן את גופו על הצלב, שפך את דמו, ועל ידי כך ניקה את ליבם של אלה המאמינים והרווה את צמאונם. זהו האפקט של הבשר והדם של ישוע.

ישוע הוא המושיע אשר לקח את כל החטאים וההרשעות של בני האדם. ישוע הוא המושיע אשר קיבל את החטאים של בני האדם באמצעות הטבילה אשר הוא קיבל, אשר נצלב ושפך את דמו כדי לשאת את ההרשעות של חטאים אלה. כיוון שישוע קיבל את כל חטאי העולם אשר הועברו עליו מאיתנו, העונש על החטאים אשר הוא נשא בצליבתו הפך לעונש על חטאינו שלנו.

אנו יכולים לקבל את מחילת החטאים. אתם כולכם חיבים להאמין בטבילת ישוע ובשפיכת דמו כמחילת החטאים שלכם. על ידי האמונה בבשורת האמת אנו יכולים לאכול את בשר ישוע ולשתות את דמו בצורה רוחנית. על ידי האמונה, במילים אחרות, ישוע המשיח בא לעולם הזה, לקח את חטאינו באמצעות טבילתו, ונשא את כל ההרשעות של חטאינו על הצלב כך שאנו יכולים להפוך לאלה האוכלים את בשרו ושותים את דמו ועל ידי כך מקבלים חיי נצח. על ידי האמונה בטבילה ובשפיכת הדם של ישוע, אנו יכולים עתה לאכול את בשרו ולשתות את דמו. על ידי אכילת טבילת ישוע ודמו שהוא שפך על הצלב כמזון מחילת החטאים שלנו, אנו יכולים להימחל מכל חטאינו. באמצעות האמונה הזו אנו היינו מסוגלים לקבל את מחילת חטאינו, להפוך לילדי האלוהים, ולחיות לנצח במלכות האלוהים.

מטה אהרן אשר פרח

מתוך כל הפרטים אשר נמצאו בארון העדות, מטה אהרון אשר הנץ מראה על ישוע המשיח ככהן הגדול של מלכות האלוהים. זה גם אומר לנו שחיי הנצח נמצאים בו. כדי לסייע לנו בהבנת דבר זה, הבה נפנה לבמדבר 2-16:1: "ויקח קורח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בו פלת בני ראובן. ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם."

הקטע אומר לנו שמתוך הלווים, 250 מנהיגים ידועים של הקהל התאספו יחדיו וקמו נגד משה ואמרו, "מה עשיתם לנו משה ואהרון על ידי שהובלתם אותנו מחוץ לארץ מצרים? האם נתתם לנו כרמים? האם הובלתם אותנו לנווה מדבר? מה עשיתם לנו? האם הבאתם אותנו למדבר רק כדי שנמות לבסוף בחול המדבר? כיצד אתם יכולים לקרוא לעצמכם משרתי אלוהים? האם אלוהים פועל רק באמצעותכם?" הם עוררו, במילים אחרות, מרד נגד מנהיגות משה ואהרון.

בזמן ההוא, אלוהים אמר לקורח, דתן, און, ומנהיגים אחרים של הקהל אשר הנהיגו את המרד, "קח מטה לבית אב ורשום איש את שמו על מטהו. שים את המטות באוהל מועד למשך הלילה ובדוק אותם ביום למחרת. לאחר מכן אלוהים אמר, "והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכותי מעלי את תלונות בני ישראל אשר הם מלינים עלכם" (במדבר 17:20). בפסוק 23 אנו רואים, "והנה פרח מטה אהרון לבית לוי ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים."

לאחר מכן בפסוק 25 אנו רואים, "ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרון לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימותו." כך מטה אהרון שפרח הושם ונשמר בארון העדות.

זה מראה שאהרון, צאצא של לוי, נמשח ככהן הגדול של בני ישראל. משה היה נביא האלוהים ואהרון וצאצאיו היו הכהנים הגדולים של בני ישראל. אלוהים בעצמו הוריש את התפקיד של הכהן הגדול הארצי לאהרון. אלוהים הראה את שיטת ההקרבה למשה שבעזרתה בני ישראל נתנו קורבנות עולה והעלו אותן לאלוהים כל פעם שהם חטאו, והוא גרם לאהרון לפקח על נתינת עולות אלו בהתאם לדרישות של שיטת ההקרבה.

אפילו שאלוהים הפקיד את תפקידי הכהנה לאהרן הכהן הגדול, היו עדיין אנשים אשר אתגרו את כהונתו, וזוהי הסיבה מדוע אלוהים גרם למטה אהרן לפרוח, כדי להראות שכהנתו באה מאלוהים. לאחר מכן הוא גרם לבני ישראל לשמור מטה זה בתוך ארון העדות כדי לזכור לקח זה. כך שתי לוחות הברית של התורה, הצנצנת עם המן, ומטה אהרן שפרח היו כולם בארון העדות. מה מראים שלושת הפריטים האלה מבחינה רוחנית? הם מראים את פעולותיו של ישוע המשיח מושיענו.

אלו תפקידים ישוע המשיח ביצע כדי למחוק את כל חטאינו?

קודם כל, הוא ביצע את תפקיד הנביא. הוא האלף והתו. הוא יודע את הבראשית ואת הסוף והוא לימד אותנו הכל על הראשון והאחרון. אדונינו ידע מה יקרה לבני האדם, לכם ולי, אם נשאר חוטאים.

שנית, ישוע הפך לכהן הגדול הנצחי של מלכות השמים. הוא בא לעולם הזה כיוון שהוא רצה להושיע אותנו מהחטאים על ידי שהוא בעצמו יהפוך למושיענו, להושיע אותנו לחלוטין על ידי שיהפוך לכהן הגדול האמיתי שלנו של מלכות השמים.

שלישית, ישוע המשיח הוא מלכנו. התנ"ך מצהיר, "ועל בגדו ועל ירכו כתוב שם מלך מלכי המלכים" (חזון יוחנן 19:16). הוא הבורא של כל היקום ולכן יש לו השלטון לשלוט על כל מה שבתוכו.

כולנו חייבים להבין שישוע המשיח, אשר הוא מלכנו האמיתי, הנביא אשר לימד אותנו את אמת ישועתנו מהחטאים, והכהן הגדול הנצחי של השמים, הפך עתה למושיענו האמיתי.

אדונינו הושיע אותכם ואותי מהחטא, עשה אותנו לאנשי האלוהים, לילדיו ועובדיו, ואפשר לנו לעשות עבודות טובות. הוא גרם לנשמותינו להיוולד מחדש כך שנוכל לחיות חיים חדשים וכאשר הזמן יגיע, הוא ירים את גופינו ויאפשר לנו לחיות לתמיד עימו בגן עדן. מי הוא ישוע המשיח בשבילכם ובשבילי? הוא מושיענו האמיתי. וישוע המשיח הוא נביאנו, הכהן הגדול הנצחי ומלכינו.

למרות שאיננו רוצים להמרות את רצון האלוהים, אנו כה לא מושלמים וחלשים שאיננו יכולים שלא לחטוא כל הזמן. אם נמשיך לחיות כך, נמות כך ונעמוד לפני אלוהים, מה יהיה המקום ההולם לנו שנלך אליו? האם זה יהיה הגיהינום או גן עדן? אם כולנו היינו נשפטים על פי התורה הקובעת "שכר החטא הוא המוות," האם כולנו לא היינו מושמדים? זה אשר הושיע אנשים כמותנו מחטא וחורבן והפך למושיענו הוא ישוע המשיח. הוא בעצמו בא לעולם זה, אהב אותנו, והפך למושיע אשר גאל אותנו מהחטא, ועל ידי כך הפך לרועה הגדול של צאנו.

יוחנן 3:16 אומר, "כי ככה אהב האלוהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים" אלוהים אהב אותכם ואותי כל כך שהוא בעצמו בא לעולם הזה בשבילנו, הוטבל כדי לקחת את חטאי העולם, נצלב ומת על הצלב, קם לתחייה מן המתים, ועל ידי כך הפך באמת למושיענו. לכן, על ידי האמונה בישוע המשיח שהפך למושיענו בליבנו, אנו הפכנו לאלה אשר התנקו מחטאים, אשר קיבלו את מתנת הישועה, אשר מאפשרת לנו להפוך לילדי האלוהים ולהשיג חיי נצח.

ישנו דבר אחד שאנו חייבים לוודא שאנו מאמינים בו לפני אלוהים. הדבר הוא שכיוון שאלוהים אהב אותנו, וכדי למחוק את חטאינו, הוא בא לעולם הזה כשהוא מתגלם בגוף אדם, הוטבל, מת על הצלב, קם לתחייה מן המתים, ועל ידי כך הפך למושיענו האמיתי. על ידי אכילת בשרו של ישוע ושתיית דמו על ידי האמונה בליבנו, חיי נצח ניתנים לנו. כיוון ששום דבר לא יכול להיות ברור יותר מעובדה זו, איננו יכולים שלא להכיר בה ולהאמין בה.

אנו חייבים לאכול את בשר ישוע ולשתות את דמו על ידי האמונה. כל אחד יכול להיות בעל אמונה זו המכירה והמאמינה בבשורת המים והרוח אשר התבצעה על ידי ישוע כפי שהיא. מה עוד יש לנו לבד מלהאמין? איננו יכולים לעשות דבר אחר מלבד לעמוד נגד אלוהים. אנו ממהרים להמרות את פי אלוהים ולחטוא. אך אלוהים עדיין הושיע אותכם ואותי מכל חטאינו אחת ולתמיד, כיוון שהוא אהב את כולנו.

באמצעות איזו שיטה, אם כן, ישוע הושיע אותנו? בברית הישנה, הוא סיפר על ישועתו באמצעות הצבעים של התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים הנראים בשער המשכן אשר הם מראים לנו את ישועתו המושלמת. ועל מלבושי הכהן הגדול נוסף חוט זהב.

חוט התכלת אומר לנו שישוע המשיח בא לעולם זה כמושיענו ולקח את החטאים כשהוטבל. חוט הארגמן אומר לנו שישוע המשיח הוא מלך המלכים ואלוהים הבורא אשר ברא את כל היקום. חוט השני אומר לנו שמכיוון שישוע המשיח לקח את כל החטאים באמצעות טבילתו, הוא נשא את חטאי העולם והורשע בגללם על הצלב כשהוא שופך את דמו ומת ועל ידי כך נתן לנו את הישועה אשר גאלה אותנו מההרשעות על כל חטאינו.

משמעות חוטי הפשתן השזורים היא דבר האלוהים המתוכנן של הברית הישנה והחדשה אשר אומר לנו שאדונינו בא לעולם הזה, הוטבל, מת על הצלב, קם לתחייה מן המתים, ועל ידי כך מחק את החטאים של אלה אשר מאמינים באמת, ניקה את נשמותיהם לבנות כשלג והושיע אותם. חוט הזהב מרמז על האמונה המאמינה במה שישוע המשיח עשה למענינו. זוהי הסיבה מדוע חוט הזהב זוהר. לכם ולי אין שום דבר להתגאות בו מלבד כאשר אנו מאמינים בלב שלם במה שישוע המשיח, אלוהים בעצמו, עשה בשבילנו. אנו יכולים בקלות להתכסות באהבת האלוהים, לקבל את ברכתו, ולהיות נאהבים על ידו רק כאשר יש לנו אמונה במעשי הצדק אשר הוא עשה. זה מה שאלוהים אומר לנו באמצעות המשכן.

אנו חייבים להבין מה אומר לנו אלוהים באמצעות ארון העדות אשר היה בתוך המשכן. אנו חייבים לדעת ולהאמין שישוע המשיח בא לעולם הזה, לקח את חטאי בני האדם ואת חטאינו שלנו כשהוטבל על ידי יוחנן המטביל, נשא את הרשעות חטאינו כשמת על הצלב, וקם לתחייה מן המתים כדי לחיות שוב. באמצעות ארון העדות, אלוהים מראה שאנו חייבים באמת להאמין בישוע המשיח כמושיענו כאלוהינו. אלה המאמינים בטבילת ישוע כטבילה אשר לקחה את כל חטאיהם, בשפיכת דמו של ישוע על הצלב כהרשעה על חטאיהם, במוות של ישוע המשיח כמוות שלהם, בתחייתו כתחייתם, הם אלה אשר אלוהים הושיע.

אם כן, על מי מצביע משכן זה? הוא מצביע על ישוע המשיח. הוא מספר לנו על שיטת הישועה אשר באמצעותה ישוע המשיח הושיע אותכם ואותי מחטאינו. בברית החדשה, זה היה ישוע המשיח אשר הוטבל ומת על הצלב, ועל ידי כך מחק את כל חטאינו, שטף אותם, הורשע על כל עבירותינו, והושיע אותנו מכל חטאינו אחת ולתמיד.

בברית הישנה, זה היה קורבן העולה אשר הושיע את החוטאים כשקיבל את כל חטאיהם כאשר ידיהם הושמו על ראשו, ועל ידי ששפך את דמו ומת. הברית הישנה מתארת את מותו של קורבן העולה אשר לקח את החטאים של חוטאים אלה באמצעות סמיכת הידיים ומת במקומם, כמוות של כפרה. שיטת ההקרבה של הכפרה נראית בברית הישנה, כאשר בברית החדשה היא נראית בישוע המשיח, ביצוע בשורת המים והרוח אשר באה מהטבילה והדם.

מי, אם כן, עשה וקבע את חוק הישועה הזה? אלוהים מושיענו קבע אותו. אלוהים יסד את חוק הגאולה הגואל את החוטאים מהחטא, והוא נתן חוק זה לנו. בארון העדות היו שתי הלוחות של התורה, צנצנת המן, ומטה אהרון הפורח, וכל הדברים הללו אומרים לנו על תכונותיו ותפקידיו של ישוע המשיח.

מטה אהרון הפורח אומר לנו שאלוהים מושיע אותנו כאשר אנו מאמינים בישוע המשיח אשר מבחינה רוחנית הפך לכהן הגדול של מלכות השמים והרועה הגדול שלנו, צנצנת המן גם מספרת לנו על הבשר והדם של ישוע המשיח אשר הפך ללחם החיים שלנו. שתי לוחות הברית של התורה גם מספרות לנו שאלוהים הוא מחוקק התורה. החוקים אשר נוסדו על ידי אלוהים הם חוק החטא והמוות וחוק מחילת החטאים והישועה. כאלוהינו, ישוע יסד את חוק החיים וחוק ההרשעה בשבילנו.

באופן זה, ארון העדות וכל מה שבתוכו מספרים לנו על ישוע המשיח. על ידי האמונה בישוע המשיח כמושיענו אנו יכולים להיטהר מכל חטאינו ולקבל את ישועתנו. לא משנה עד כמה בלתי מושלמים וחלשים נהיה, אם נקבל ונמלא את שני החוקים אשר ישוע המשיח יסד, אנו יכולים להיות פעם אחת חוטאים ופעם אחת צדיקים על ידי קבלת מחילת כל חטאינו פעם נוספת ועל ידי כך להפוך לאנשי האלוהים. האם אתם מאמינים?

עתה בזמן זה, כמעט כל הנוצרים ברחבי העולם נוטים להאמין בישוע לחינם, כיוון שהם אינם מכירים את האמת הנראית במשכן. הם מאמינים שהם יכולים לקבל את מחילת החטאים פשוט על ידי האמונה בדם ישוע על הצלב בלבד. הם מאמינים, במילים אחרות, שישוע הושיע אותם רק עם הדם על הצלב. אך האם ישוע למעשה רק מת על הצלב למען ישועתנו? האם זה כל מה שהוא עשה למען גאולתנו? האם הוא לא, בניגוד לכך, לקח את כל חטאי העולם אחת ולתמיד כשהוטבל בידי יוחנן? (מתי 15-3:13, הראשונה לפטרוס 3:21, הראשונה ליוחנן 5:6).

אך הנוצרים של היום המאמינים רק בדם של ישוע על הצלב בלבד מקבלים מחילת חטאים לא משולמת. או מאמינים שהם נמחלו מחטאם הקדמון על ידי האמונה בישוע המשיח כמושיעם ונותנים את תפילות התשובה שלהם כל יום בנסיון לשטוף את חטאי היומיום שלהם. כמה סותרת היא ישועה זו? זה כמו לשטוף מחצית מחטאיהם על ידי האמונה, ולאחר מכן לנסות לשטוף את השאר באמצעות מאמציהם.

כאשר זהו המקרה, כיצד אני יכול שלא להשמיע שוב ושוב ביחד את טבילת ישוע ודמו? עד עתה, נוצרים רבים בעולם זה, מלבד הנוצרים של תקופת הכנסיה הקדומה, האמינו בחצי ישועה ריקה. האם זוהי לא הסיבה מדוע אנשים מאמינים כיום בנצרות כאחת מיני דתות בעולם?

לא לפני זמן רב, אישה בשם ולריה ג`ונס מארצות הברית קיבלה את מחילת החטאים לאחר שקראה את הכרך הראשון מסדרת המשכן הזו. לפני שהיא קראה ספר זה, היא קראה מספר ספרים אחרים שהוצאנו לאור. למרות שהיא הסכימה עם מה שספרינו אמרו, היא לא יכלה להשתכנע לגמרי בבשורת המים והרוח. היא אמרה לנו שיש לה עדיין מספר ספקות, ותהתה, "זה נראה נכון, אם כן כיצד אנשים כה רבים לא מלמדים זאת?" אך התוודתה שכאשר היא סיימה לקרוא את הכרך הראשון של סדרת המשכן, היא התחילה להאמין בבירור בישועה, והאמינה שבשורת המים והרוח היא נכונה, ושזוהי האמת הנראית במשכן.

קורא אחר של אותו ספר מבנין גם כתב לנו, אתם תופתעו מאד לדעת שלאחר שקיבלתי את מחילת החטאים על ידי קריאת ספר זה, עזבתי עתה את כנסייתי. מדוע עזבתי את הכנסייה בה ביקרתי? כיוון שהיא מלמדת את דוקטרינת ההתקדשות ההדרגתית אשר היא לא נלמדת בתנ"ך. דוקטרינה זו של התקדשות הדרגתית היא לחלוטין לא מקראית. כיוון שהם ממשכים ללמד שאני חייב ויכול להתקדש כאשר למעשה בשרי לעולם לא יכול להתקדש, זה היה בלתי נסבל מבחינתי לשבת ולשמוע דרשות שכאלה.

זוהי הסיבה מדוע יצאתי מכנסייה זו ונפרדתי ממנה. כיוון שקיבלתי את מחילת חטאיי על ידי קריאת ספר זה, לא הייתה לי ברירה אלא לעזוב את הכנסייה אשר בה ביקרתי ולהיפרד ממנה עכשיו. כיוון שאנו אשר התנסינו בכל הדברים הללו הפכנו לאנשי אמונה והתאחדנו עם כנסיית האלוהים, כל אנשי העולם הזה יכולים גם להשתנות אם רק יאמינו באמת, כפי שהכתוב אומר, "וידעתם את האמת והאמת תשימכן לבני חורין."

ארון העדות של המשכן גם מראה על ישוע המשיח. ארון העדות הזה נמצא בעמקי המשכן. האדם יכול היה לראות אותו רק על ידי שהרים את מסך המשכן ונכנס אליו ולאחר מכן ירים את הפרוכת של קודש הקודש וייכנס אליו. במילים אחרות, שער המשכן נמצא במזרח, והארון נמצא במערב, בסוף המשכן.

המוטות לא יסורו מהארון

שמות 15-25:14 אומר, "והבאת את הבדים בטבעות על צלעות הארון לשאת את הארון בהם. בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו." מה המשמעות של פסוק זה? עם פסוק זה, אלוהים אומר לנו שעלינו לשרת את בשורת המים והרוח כשאנו מקדישים את עצמנו אליו. הבשורה מתפשטת רק כאשר אנו מוסרים את עצמנו לעבודתו. לשרת את אלוהים על ידי התמסרותנו לבשורה זה ללכת בדרך הצלב אשר אדונינו הלך בה לפנינו. זוהי הסיבה שהוא אמר לתלמידיו, "החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי" (מרקוס 8:34).

כדי להפיץ את בשורת המים והרוח לכל העולם, הקרבה עצומה, מאמץ, וסבל נדרשים. אנו יכולים לגלות זו בראותנו עד כמה פאולוס השליח סבל בשביל בשורת המים והרוח. "משרתי המשיח הם כמתהולל אומר אנוכי יותר מהם יותר ביגיעות יותר למאד במכות יותר במסורות ורוב פעמים במצוקות מוות. חמש פעמים ספגתי בידי היהודים ארבעים חסר אחת. שלוש פעמים יוסרתי בשוטים פעם אחת סוקלתי ושלוש פעמים נשברה לי הספינה ואהי במצולות ים לילה ויום. במסעות רבות בסכנות נהרות בסכנות שודדים בסכנות מצד בני עמי בסכנות מצד הגויים סכנות בעיר סכנות במדבר סכנות בים סכנות בתוך אחי שקר. בעמל ובתלאה בשקידות הרבה ברעב ובצמא ובצומות הרבה בקור ובעירום. מלבד שאר הדברים הבאים עלי יום יום והדאגה לכל הקהילות" (השנית אל הקורנתיים 28-11:23).

בכל אופן, אלה אשר אוהבים את עצמם יותר מישוע אשר נתן את עצמו לגאול אותם מכל ההרשעות, אינם יכולים להקריב את עצמם למען מלכות האלוהים. אין דרך קלה לשרת את בשורת המים והרוח. כיצד איכר יכול לצפות ליבול טוב ללא זיעה?

באותו אופן, על הארון העדות להיות נישא על ידי קורבננו. המלך דוד ניסה פעם להביא את ארון העדות על עגלה הנסחבת על ידי שור, במקום לשאת אותו עם המוט על ידי אנשיו כפי שהוא אמור להיסחב. בדרכם, השור מעד ואיש בשם עוזא הושיט את ידו לארון האלוהים ותפסו. זעם האלוהים התעורר על עוזא ואלוהים הכהו על טעותו. עוזא מת שם ליד הארון (שמואל 7-6:1). דוד נבעת מכך ופחד מאלוהים ביום ההוא, לקח את הארון ושם אותו בביתו של עובד אדום הגיטי. רק על ידי נשיאת הארון על כתפי האנשים הוא יכל להביא אותו לארמונו שלושה חודשים לאחר מכן. כפי שדבר זה ממחיש, אנו חייבים לשאת את ארון העדות בדיוק כפי שאלוהים אמר לנו, עם זיעתנו ודמנו, עם הקרבתנו עם מסירות גדולה לבשורתו.

אלה אשר באמת קיבלו את מחילת החטאים באסירות תודה גדולה שמחים להקדיש את עצמם לישוע אשר מסר את עצמו לנו. אנו נותנים את תודותינו שוב ושוב לישוע, מושיענו והאלוהים. אנו מודים לו על שאפשר לנו לשרת את הבשורה בעולם הזה.

אנו כולנו מתפעלים ושמחים בעובדה- כחלום שישוע בחר בנו כדי לגרום לנו לשרת את בשורת האמת הזו, ללכת אחריו ולחיות את סוג החיים אשר משביע את רצונו. האפשרות שניתנה לנו לדעת את אמת הישועה לבד היתה מספיקה כדי לגרום לנו להתפעל בשמחה, אך ישוע אפילו אפשר לנו לשרת את הבשורה הזו. בנתינתו לנו ברכה כה גדולה כיצד אנו יכולים שלא להודות לו? אנו נותנים את כל תודותינו לאלוהים. זוהי הסיבה מדוע אנו מוכנים להקריב את עצמנו להפיץ את הבשורה האמיתית, לא חוסכים בזמן, מאמצים, או ברכוש שלנו כדי לעשות את המשימה הקדושה של הטפה לעולם.

זה שאנו קיבלנו את מחילת החטאים, למעשה, זה לבד משהו אשר אנו לנצח אסירי תודה עליו. אך אלוהים לא עצר כאן, אלא הוא אף אפשר לנו לפגוש ולהפיץ את בשורת האמת, בשורת המים והרוח – מה מלבד זה היא ברכה גדולה בשבילנו?

מי עוד מסוגל אפילו להעז לשרת את בשורת המים והרוח הזו? לא כל אחד יכול לשרת בשורה זו. האם פוליטיקאים יכולים לשרתה? ראשי ערים? נשיאים? מלכים? לא משנה עד כמה יהיה גבוה מעמדם החברתי של אנשים כאלה, אם הם לא יודעים ולא מאמינים בבשורת המים והרוח, הם לעולם לא יוכלו לשרת את הבשורה האמיתית. אך אלוהים נתן לנו הזדמנות כזו שאינה מגיעה לנו ולמעשה אפשר לנו לשרת את הבשורה הזו. איזו ברכה נפלאה היא זו?

אני מודה לאלוהים על החסד אשר הוא הושיע אותנו כיוון שהוא אהב אותנו. אחים ואחיות, אנו מאמינים שישוע המשיח הוא אלוהינו ומושיענו. אנו אנשי האלוהים האוכלים את בשר ישוע ושותים את דמו באמצעות אמונתנו הרוחנית. התנ"ך אומר שישוע הוא לא אלוהי המתים אלא החיים (לוקס 20:38), והחיים כאן הם לא אחרים מאשר אלה אשר קיבלו חיי נצח על ידי האמונה בבשורת המים והרוח. כל מי שלא מאמין באמת של בשורה זו הוא מת מבחינה רוחנית, וכל מי שמאמין בה הוא חי מבחינה רוחנית. אלוהים הוא אכן האלוהים של אלה אשר מאמינים בבשורת המים והרוח.

אחים ואחיות, ישוע בעצמו נתן לנו את מחילת חטאינו באמצעות בשרו ודמו. אתם חייבים להבין שאם לא תאמינו באמת הזו, לא יהיה לכם קשר עם ישוע. ישוע המשיח נותן לכם ברכות שמימיות, חיי נצח ומחילת חטאיכם. מי הוא אשר הפך לרועה הצאן ואשר העניק לכם ברכות נצחיות ואשר מוביל ושמר עליכם? זה הוא ישוע המשיח מבצע בשורת המים והרוח. ישוע הוא האלוהים. אני מקווה ומתפלל שכולכם וכל אחד מכם יאמין בישוע זה כמושיעו.

אשר לגביי, לא רק שאני מאמין באמת הזו ומשרת את אלוהים עתה, אלא אני תמיד ימשיך לעשות כן בעתיד. אך מה לגבכם? האם אתם מאמינים בבשורת המים והרוח? והאם אתם מאמינים שאתם חייבים לשכון בכנסיית האלוהים ובאהבת ישוע על ידי אמונתכם? הבה נחייה כולנו את חיינו על ידי האמונה בבשורת המים והרוח עד ליום שבו נפגוש את אדונינו.