Karena COVID-19 dan gangguan pada layanansuratinternasional,
untuksementara kami menangguhkan ‘LayananCetakBuku Gratis kami’.
untuksementara kami menangguhkan ‘LayananCetakBuku Gratis kami’.
Dalam situasi ini, kami tidak dapat mengirimkan buku-buku tersebut kepada Anda saat ini.
Berdoalah agar pandemi ini segera berakhir dan dimulainya kembali layanan pos.
Berdoalah agar pandemi ini segera berakhir dan dimulainya kembali layanan pos.
נושא 11: המשכן
[11-1] ישועת החוטאים נראתה במשכן (שמות 27:9-21)
(שמות 27:9-21)
"ועשית את חצר המשכן לפאת נגב תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה אורך לפאה האחת. ועמודיו עשרים ואדניהם עשרים נחושת ווי העמודים וחשוקיהם כסף. וכן לפאת צפון באורך קלעים מאה אורך ועמודיו עשרים ואדניהם עשרים נחושת ווי העמודים וחשוקיהם כסף. ורוחב החצר לפאת ים קלעים חמישים אמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה. ורוחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמישים אמה. וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמודיהם שלושה ואדניהם שלושה. ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמודיהם שלושה ואדניהם שלושה. ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רוקם עמודיהם ארבעה ואדניהם ארבעה. כל עמודי החצר סביב מחושקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחושת. לכל כלי המשכן בכל עבודתו וכל יתדותיו וכל יתדות החצר נחושת. ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד. באוהל מועד מחוץ לפרוכת אשר על העדות יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בוקר לפני יהוה חוקת עולם לדורותם מאת בני ישראל."
הגדר של חצר המשכן המלבנית היתה באורך של 100 אמה. בתנ"ך, אמה נקבעה כמידת אורך מהמרפרק ועד קצה האצבעות. במידות של היום בערך 45 סנטימטר. כך, מידת אורך הגדר של המשכן הייתה 100 אמה כלומר בערך 45 מטר ורוחבה היה 50 אמה כלומר רוחבה היה בערך 22.5. זה היה גודלו של הבית אשר אלוהים שכן בו בין בני ישראל בזמן הברית הישנה.
חצרו החיצונית של המשכן הייתה מוקפת גדר
האם יצא לכם לראות דגם של המשכן בתמונה או בציור? באופן כללי, המשכן היה מחולק לחצר ולמשכן בעצמו, בית אלוהים. בבית זה של אלוהים, היה מבנה קטן בשם מקדש. המקדש היה מכוסה על ידי ארבעה כיסויים שונים: כיסוי הארוג מחוטי פשתן שזורים וחוטי תכלת ארגמן ושני; עוד אחד מצמר עזים, אחד מעור אילים הצבוע באדום וכיסוי של עורות תחשים. בצד המזרחי של חצר המשכן היה שער ארוג בחוטי תכלת ארגמן שני וחוטי פשתן שזורים. כשנכנסים לתוך השער הזה היינו רואים את מזבח קורבן העולה ואת הכיור. כשהיינו עוברים את הכיור היינו רואים את המשכן בעצמו. המשכן היה מחולק לקודש ולקודש הקודשים היכן שארון העדות של אלוהים נמצא. גדר חצר המשכן נבנתה עם 60 עמודים שעליהם היו תלויים בדי פשתן לבנים. מצד שני, המשכן בעצמו היה בנוי מ 9 עמודים וארבעה לוחות. צריך להיות לנו לפחות מושג כללי על מבנהו החיצוני של המשכן על מנת להבין מה אלוהים אומר לנו באמצעות תבניתו.
אלוהים שכן בתוך המשכן שנבנה מ 48 לוחות. אלוהים הראה את נוכחותו לבני ישראל באמצעות עמוד ענן ביום ועמוד אש בלילה מעל המשכן. בתוך המקדש היכן שאלוהים בעצמו שכן, תהילת אלוהים מילאה את המקום. בתוך הקודש היה שולחן לחם הפנים, מנורת המאור, מזבח הקטורת, ובתוך קודש הקודשים היה ארון העדות והכפורת. אלה היו מקומות מחוץ לתחום של אנשים רגילים מבני ישראל; רק הכהנים והכהן הגדול יכלו להיכנס למקומות הללו על פי שיטת המשכן. כתוב, "ואחרי שהוכנו אלה ככה באו הכהנים תמיד אל המשכן החיצון לעבוד שם את עבודתם. ואל המשכן אשר לפנים ממנו בא שמה הכהן הגדול לבדו פעם אחת בשנה לא בבלי דם אשר יקריב בעד נפשו ובעד שגגות העם" (אל העברים7-9:6). זה מראה לנו שבתקופה של היום, רק אלה בעלי אמונה של זהב אשר מאמינים בבשורת המים והרוח יכולים לחיות את חייהם עם אלוהים בזמן שהם משרתים אותו.
מה משמעותו של הלחם אשר נמצא על שולחן לחם הפנים? משמעותו היא דבר האלוהים. אם כן מה משמעותו של מזבח הקטורת? הוא מראה לנו על התפילות. בתוך קודש הקודשים, היה ארון העדות, והכפורת שעשויה מזהב טהור, הושמה מעל הארון. הכרובים משכו את כנפיהם מעל כשהם מכסים את הכפורת עם כנפיהם וכשהם עומדים אחד מול השני כלפי הכפורת. זו הייתה הכפורת, היכן שחסדו של אלוהים הוענק. בתוך ארון העדות היו, שתי לוחות הברית אשר עשרת הדברות היו חקוקות בהן, מטה אהרון וצנצנת של מן. הארון היה מכוסה בכיסוי של זהב (הכפורת), ומעליו הכרובים אשר הביטו למטה כלפי הכפורת.
היכן חיו אלה אשר קיבלו את מחילת החטאים?
המקום שבו חיו אלה אשר קיבלו את מחילת החטאים היה בתוך המקדש. המקדש נבנה מ 48 קרשים אשר כולם מצופים בזהב. חשוב על זה, כאשר אתה מסתכל על קיר זהב לא קטן אלא עשוי מ 48 קרשים, עד כמה מבהיק הוא יזהר? כיוון שפנים המקדש וכל כליו נעשו מזהב טהור, הם זהרו מאד.
מזבח קורבן העולה והכיור בחצר החיצונית של המשכן היו כולם עשויים מנחושת וגדר החצר הייתה עשויה מעמודים המצופים כסף ופשתן לבן. בניגוד לכך, כל הכלים אשר בתוך המקדש היו עשויים מזהב; המנורה היתה עשויה מזהב וכך גם שולחן לחם הפנים. כיוון שכל הכלים של המקדש ושלושת קירותיו היו עשויים מזהב טהור, פנים המקדש תמיד זהר בבוהק ובזוהר של זהב.
זה שפנים המקדש זהר בבוהק ובזוהר של זהב מראה לנו שהקדושים אשר נושעו חיים את חייהם היקרים באמונה בתוך קהל האלוהים. הקדושים אשר חיים באמונה בבשורת המים והרוח הינם כמו הזהב הטהור אשר נמצא במקדש. החיים שקדושים כאלה חיים בתוך המקדש הינם חיים מבורכים של שכינה בקהל, של להיות ניזונים מדבר האלוהים, לברכו, להללו, ללכת לפני כיסא הכבוד ולהתכסות בחסדו כל יום, הכל באמצעות הכנסיה. אלה הם חיי אמונה בתוך המקדש. אתה חייב לקחת לליבך שרק הצדיקים אשר נגאלו באמצעות בשורת המים והרוח יכולים לחיות חיים אהובים שכאלה בתוך המקדש.
אלוהים הפריד בבירור בין החוץ והפנים של המקדש
כפי שלכל בית יש גדר, לחצר המשכן גם היתה גדר אשר הייתה עשויה מ 60 עמודים המוקפים ביריעות פשתן לבנות התלויות עליה. במזרח החצר, היה שער העשוי מחוטי תכלת, ארגמן, שני וחוטי פשתן שזורים כדי שכולם יוכלו לראותו, ומידת רוחבו הייתה כ 9 מטר.
כשאנו לומדים על המשכן, אנו חייבים להבין בבירור מהי האמונה הבוהקת שאלוהים רוצה מאיתנו, איזו סוג של אמונה היא אמונה של ישועה, ובאמצעות החומרים אשר השתמשו בהם למשכן, כיצד אדוננו הושיע אותנו. כדי ללמוד מהי האמונה הזהובה והבוהקת אשר הייתה בתוך המשכן, אנו חייבים קודם להסתכל בדקדקנות על הכיור, מזבח קורבן העולה, על הגדר אשר נמצאה בחצר החיצונית של המשכן, ועל כל החומרים שבאמצעותם הם נעשו. על ידי שנעשה כך, אנו יכולים לגלות עם איזו אמונה אנו יכולים להכנס לתוך המקדש הזוהר והבוהק מזהב.
מה היה בחצר החיצונית של המשכן? היה הכיור ומזבח קורבן העולה. החצר הייתה מוקפת ב 60 עמודים, ועל עמודים אלה היו תלויים בדי פשתן אשר שימשו כגדר החצר. העמודים של גדר זו היו עשויים מעצי שיטה, אשר לבד מחוסנם היו גם מאד קלים. העמודים אשר היו עשויים מעצים אלה היו בגובה של 2.25 מטר וכך זה היה בלתי אפשרי לרוב האנשים אשר גובהם רגיל להציץ אל תוך המשכן מחוץ לגדר החצר החיצונית. אם משהו היה מונח שם בכוונה תחילה כדי לעלות עליו, קרוב לוודאי שהאדם יכל לראות את החצר, אך ללא עזרה כזאת, היה בלתי אפשרי להציץ לבפנים. זה מראה לנו שבאמצעות מאמצנו העצמיים אשר הם מאמצי אנוש, לעולם לא נוכל להיכנס למלכות האלוהים.
בקצה התחתית של עמודי העץ של החצר החיצונית היו אדני נחושת אשר על ראשם היה כותרת כסף. כיוון שהעמודים לא יכלו לעמוד בעצמם, חישוקי כסף לפתו בצורה יציבה את העמודים המחוברים אחד לשני. וכדי לתמוך את העמודים בצורה יציבה בכיוונים מנוגדים, ווי הכסף אשר נמצאו על מכסה העמודים נקשרו ליתדות הנחושת עם מיתריהם (שמות 35:18).
מה היו החומרים אשר השתמשו בהם בשביל שער חצר המשכן ?
החומרים אשר השתמשו בהם בשביל שער החצר של המשכן היו חוטי תכלת, ארגמן, שני וחוטי פשתן שזורים. גובה השער היה 2.25 מטר ורוחבו היה בערך 9 מטר. מחיצתו הייתה ארוגה מחוטי תכלת, ארגמן, שני וחוטי פשתן שזורים והייתה תלויה על ארבעה עמודים. כך כל פעם שמישהו רצה להיכנס לחצר המשכן, הוא היה יכול למצוא את הפתח בקלות.
החומרים של חוטי התכלת, הארגמן, השני וחוטי הפשתן השזורים מראים שאלוהים יושיע אותנו מכל חטאינו באמצעות ארבעת פעולותיו של בנו ישוע. כל 60 העמודים ובדי הפשתן של גדר חצר המשכן גם מראים בצורה ברורה באיזו שיטה אלוהים יושיע אותך ואותי מחטאינו באמצעות בנו ישוע.
במילים אחרות, באמצעות שער החצר החיצונית, אלוהים מגלה לנו את סוד הישועה בצורה ברורה. הבה נעיין שוב בחומרים אשר השתמשו בהם לשער החצר של המשכן: חוטי תכלת, ארגמן, שני וחוטי פשתן שזורים. ארבעת החוטים האלה הם בבירור חשובים בשבילנו כדי שנוכל להיוושע על ידי האמונה בישוע. אם החומרים הללו לא היו חשובים, התנ"ך לא היה כותב אותם כה בפירוט.
כל החומרים אשר השתמשו בהם לשער חצר המשכן היו נחוצים לחלוטין לאלוהים כדי להושיע אותכם ואותי. בכל אופן, העובדה שהשער היה ארוג מחוטי תכלת, ארגמן, שני וחוטי פשתן שזורים היא בעלת חשיבות עליונה לאלוהים בהושעת החוטאים כיוון שארבעת חוטים אלה היו הגילוי הממשי לגאולתו המושלמת של אלוהים. כך אלוהים החליט. זוהי הסיבה שאלוהים הראה למשה את התבנית של המשכן על הר סיני ואמר לו לעשות את שער חצר המשכן בהתאם לכך.
מה המשמעות של חוטי התכלת, הארגמן, השני וחוטי הפשתן השזורים?
הגדר של הקודש הייתה ארוגה מחוטי תכלת, ארגמן, שני וחוטי פשתן שזורים, והפרוכת בין הקודש לקודש הקודשים הייתה גם ארוגה מארבעת חוטים אלה. לא רק זה, אלא גם האפוד והחושן של הכהן הגדול היו גם ארוגים מחוטי תכלת, ארגמן, שני וחוטי פשתן שזורים. מה אם כן אומרים לנו חוטי התכלת, הארגמן, השני וחוטי הפשתן השזורים? מה בדיוק אומרים לנו חוטי התכלת, הארגמן, השני, וחוטי הפשתן השזורים האלה אשר בהחלט נחוצים לאדוננו כדי להצילנו? עלינו לוודא שאנו בוחנים את הנושא הזה בקפדנות.
קודם כל, חוט התכלת מספר לנו על טבילת ישוע המשיח. אלה אשר מתעלמים ממשמעותה של הטבילה אינם יודעים שחוט התכלת מתייחס לטבילת ישוע המשיח. אלה אשר לא נולדו מחדש טוענים בדרך כלל שהמשמעות של חוט התכלת היא, "ישוע המשיח הוא האלוהים בעצמו ושהוא בא אל הארץ הזו בגוף אדם." מצד שני, אחרים טוענים, "חוט התכלת משמעותו העולם." בכל אופן, התנ"ך אומר לנו שמשמעות חוט התכלת היא "טבילת ישוע אשר באמצעותה הוא לקח על עצמו את חטאי העולם לאחר שבא אל האדמה הזו." כתבי הקודש מראים לנו בצורה ברורה שחוט התכלת נוגע למי הטבילה אשר ישוע קיבל מיוחנן המטביל. כשקראתי על המשכן נוכחתי להבין, "אה, אלוהים רוצה להראות לנו את חשיבות האמונה בטבילת ישוע."
החלוק אשר לבש הכהן הגדול כאשר הוא הקריב עולות היה גם הוא ארוג מחוט תכלת. לוחית זהב הייתה תלויה על מצנפתו של הכהן והמיתר אשר קשר את הלוחית למצנפת גם הוא היה תכול. ועל לוחית הזהב הזו היה חקוק הפסוק "קודש ליהוה." אנו יכולים לראות שהמיתר התכול אשר קשר את לוחית הזהב למצנפתו של הכהן הגדול מראה בבירור על טבילתו של ישוע אשר נתנה קדושה לאלוהים.
בדרך זו, באמצעות המיתר התכול אשר קשר את לוחית הזהב למצנפת, אלוהים סיפר לנו על הישועה האמיתית. במילים אחרות, החלק המרכזי אשר נותן לנו קדושה הוא תכלת, וזוהי טבילתו של ישוע. למרות שהצבע התכלת מזכיר לנו בדרך כלל את צבע השמים, תכלת אינו נוגע רק לאלוהים. מתוך חוטי התכלת, הארגמן, השני וחוטי הפשתן השזורים, משמעותו של חוט התכלת ללא ספק היא טבילתו של ישוע המשיח. חוט התכלת אומר לנו שישוע המשיח לקח את חטאיהם של כל חוטאי העולם הזה על ידי שהוטבל (מתי 3:15). אם ישוע לא היה לוקח את החטאים של כולם בזמן שהוטבל, אנו המאמינים לא היינו יכולים לתת "קודש ליהוה." ללא הטבילה שישוע קיבל, לעולם לא היינו יכולים להתכסות בקדושה לפני אלוהים.
האם אתה יודע את המשמעות הרוחנית של ציווי האלוהים לארוג את שער חצר המשכן עם חוט תכלת על פי התבנית שהראה למשה? שער החצר אשר הוליך אל תוך המשכן היכן שאלוהים שכן, מתייחס לישוע המשיח. אף אחד אינו יכול להיכנס למלכות השמים אלא באמצעות ישוע המשיח. שער החצר אשר מתייחס לישוע, היה ארוג מחוטי תכלת, ארגמן, שני וחוטי פשתן שזורים כיוון שאלוהים רצה להראות את האמת אשר מובילה אותנו לישועתנו. חוט הארגמן מתייחס לרוח הקודש ואומר לנו, "ישוע הוא מלך המלכים." חוט השני מתייחס לדם שישוע שפך על הצלב. חוט התכלת, כפי שכבר הוזכר, מתייחס לטבילה אשר ישוע קיבל מיוחנן המטביל.
חוטי התכלת, הארגמן והשני מספרים לנו על טבילת ישוע, התגלותו של אלוהים ומותו על הצלב. מעשיו של ישוע הנראים בשלושת חוטים אלה נותנים לנו את האמונה אשר מאפשרת לנו ללכת לפני יהוה בקודש. ישוע אשר הוא האלוהים בעצמו, בא אל האדמה הזו בגוף אדם, לקח את עוולות החוטאים על גופו על ידי שהוטבל, ובאופן יצוגי נשא את כל ההרשעות של כל החטאים והקללות על ידי ששפך את דמו - זוהי האמת האלוהית הרוחנית של חוטי התכלת, הארגמן והשני.
ייתכן שבמידה רבה חשבת על חוט התכלת כמראה של האלוהים או דבריו. אך עתה אתה חייב לדעת שחוט התכלת למעשה מתייחס לטבילתו של ישוע המשיח. הטבילה אשר באמצעותה ישוע קיבל את כל חטאינו אשר הועברו עליו היא ללא ספק חשובה ואינה יכולה להיעזב מחוץ לעבודתו; מהמשכן של הברית הישנה אלוהים מראה לנו על חשיבותה.
הטבילה היתה האמצעי שדרכה ישוע נשא את חטאינו
עמודי הגדר של המשכן היו עשויים מעצי שיטה. אדני נחושת היו בתחתית עמודים אלה וכותרות כסף הולבשו על ראשם. זה קודם כל מראה לנו שהחוטאים חייבים להישפט על חטאיהם. רק אלה אשר נשפטו פעם אחת על חטאיהם, יכולים להיגאל. אלה אשר לא נשפטו עדיין ולכן אינם גאולים, אינם יכולים להתחמק מגזר הדין של עונש נצחי על חטאיהם כאשר הם יגיעו לפני אלוהים.
כפי שכתוב, "שכר החטא הוא המוות" (אל הרומים 6:23) החוטאים ללא ספק יהיו חשופים לדינו הנורא של אלוהים על חטאיהם. לכן על החוטאים להישפט על חטאיהם פעם אחת לפני אלוהים, ואז לחיות שוב על ידי התכסות בחסדו. זה מה שנקרא להיוולד מחדש. האמונה של חוט התכלת אשר ישוע לקח את כל החטאים על עצמו באמצעות הטבילה, והאמונה של חוט השני אשר ישוע הושיע את כל המאמינים על ידי שנשפט על הצלב – שום דבר מלבד אמונה זו גורם לנו למות פעם אחת על חטאינו ולהיוולד מחדש. אתה חייב להבין שרק הרשעה נצחית מחכה לאלה אשר בגלל אי אמונתם אינם יכולים לעבור את המשפט באמונה.
הטבילה היתה האמצעי שדרכה ישוע נשא את כל חטאינו כדי להושיענו מכל חטאינו. ישוע הוטבל על ידי יוחנן המטביל על מנת לקחת את כל החטאים על עצמו. ישוע הוא אלוהים בעצמו ויחד עם זה כדי להושיענו, הוא בא לאדמה הזו בדמות אדם, לקח את כל עוולות החוטאים על עצמו על ידי שהוטבל בידי יוחנן המטביל, נציגם של בני האדם, ונידון למוות למען החוטאים על ידי שנתן את גופו על הצלב ושפך דם ומים. שער חצר המשכן מראה לנו בפרטי פרטים על המעשים אשר ישוע ביצע כמושיענו. באמצעות שער חצר המשכן, אלוהים מראה לנו בבירור שישוע הפך למושיעם של החוטאים.
חוטי הפשתן השזורים מסמלים את דברי הברית הישנה והחדשה אשר הם מפורטים ומתאימים אחת לשניה. כמה מסובך היה לשזור את חוטי הפשתן האלה? באמצעות חוטי הפשתן השזורים, אלוהים אומר לנו בפירוט כיצד הוא הושיע אותנו.
כאשר אנו מסתכלים על שטיחים אנו יכולים לראות שהם מאוחים על ידי שזירת חוטים שונים. כך, אלוהים אמר לבני ישראל לעשות את שער חצר המשכן על ידי שזירת חוטי תכלת, ארגמן, שני וחוטי פשתן שזורים. זה מראה לנו שישוע אשר בא אלינו על ידי מים (הטבילה) דם (הצלב) ורוח הקודש (ישוע הוא האלוהים), ואשר הם מוסתרים בסבך דבר האלוהים, הם הדלת לישועתנו. על ידי אמונה נכונה בישוע המשיח, אשר נגלית בסבך דבר האלוהים, ועל ידי שהתכסינו עם אהבתו, אנו עתה נגאלים לחלוטין באמצעות האמונה.
ישוע המשיח לא הושיע אותנו במקרה. אנו יכולים לראות זאת כאשר אנו מסתכלים על המשכן. ישוע הושיע את החוטאים בצורה מתוכננת. אנו יכולים לראות עד כמה הוא הושיע אותנו בצורה מתוכננת כאשר אנו רק מסתכלים על עמודי הגדר. מדוע מכל המספרים מספר העמודים של הגדר היה 60? זה מכיוון שהמספר 6 מסמל את האדם, בעוד המספר 3 מסמל את אלוהים. בחזון יוחנן 13 התו של 666 מופיע, ואלוהים אומר לנו שמספר זה הוא המספר של הבהמה ושהפיקח יודע את הסוד של מספר זה. לכן, המספר 666 משמעותו שהאדם פועל כאלוהים. מהו רצונו של בן האדם? האם זה לא להיות ישות מושלמת ואלוהית? אם באמת ברצוננו להפוך ליצורים אלוהיים, אנו חייבים להיוולד מחדש על ידי האמונה בישוע ולהיעשות לילדיו של אלוהים. 60 העמודים מתייחסים למשמעות מתוכננת זו.
בכל אופן, במקום להיות בעלי אמונה, בני האדם מבצעים את המעשה היהיר והרשע של נסיון לקחת חלק באופי האלוהי באמצעות מאמציהם העצמיים. אין שום סיבה מלבד זה לכך שאנשים מפרשים מחדש את דבר האלוהים על פי תאוות הבשר ומאמינים שלא כשורה במחשבותיהם האנושיות, כיוון שאין להם אמונה אלא רק תאוות בשר אשר עומדת מול האלוהים. בגלל תאוות הבשר אשר מנסה להגיע לשלמות בעצמו ולהגיע למושלמות של הבשר, לבסוף הם מסולקים הרחק מדבר האלוהים.
דבר הישועה נראה בכל פרטי המשכן
כדי שישוע המשיח יושיע את החוטאים וימשוך אותם אל המקדש, כל הכלים והחומרים של המשכן היו נחוצים. מזבח קורבן העולה היה הכרחי, הכיור היה נחוץ והעמודים, אדני הנחושת, כותרות הכסף, הווים וחישוקי הכסף כולם היו נחוצים. כל הדברים האלה היו הכלים אשר נמצאו מחוץ למקדש וכל חומריהם היו נחוצים כדי להפוך חוטא לצדיק.
כל הדברים הללו היו נחוצים כדי לאפשר לחוטא להיכנס ולחיות במלכותו של אלוהים, אך החשוב ביותר מתוכם היה חוט התכלת (טבילת ישוע). בחוטי התכלת הארגמן והשני השתמשו כדי לעשות את שער חצר המשכן. חוטים אלה מצביעים על שלושת הפעולות של ישוע הנחוצות לנו כאשר אנו מאמינים באלוהים. ראשית, ישוע בא אל האדמה הזאת ולקח את כל החטאים על עצמו עם טבילתו; שנית, ישוע הוא אלוהים (הרוח); ושלישית ישוע מת על הצלב כדי לשאת את ההרשעה על כל החטאים אשר הוא קיבל על עצמו באמצעות יוחנן בנהר הירדן. זהו הסדר הנכון של אמונה נכונה אשר נחוצה לחוטאים כדי להיוושע ולהפוך לצדיקים.
כאשר אנו קוראים את התנ"ך אנו יכולים להבין עד כמה מורכב אדוננו. אנו יכולים לגלות בבירור שהאחד אשר הושיע אותנו בצורה כה מעובדת, חוט אחר חוט כמו חוטי פשתן שזורים, הוא לא אחר מאשר אלוהים בעצמו. יתר על כן, אלוהים גרם לבני ישראל לבנות את שער חצר המשכן שאורכו היה 9 מטר על ידי אריגת חוטי תכלת, ארגמן ושני על חוטי פשתן שזורים. כך, אלוהים וידא שכל מי שמסתכל על המשכן, אפילו ממרחק, יוכל להבחין בשער החצר של המשכן.
תליית בדי הפשתן הלבנים על עמודי החצר של המשכן מראים את קדושתו של אלוהים. כך, אנו יכולים להבין שחוטאים אינם יכולים להעז להתקרב למשכן ושהם יכולים להיכנס לתוך החצר רק כאשר הם נושעו על ידי האמונה בפעולותיו של ישוע הנראות בחוטי התכלת, הארגמן והשני אשר שזורים בשער חצר המשכן. בדרך זו, אלוהים אפשר לחוטאים לדעת שישוע המשיח מחק את כל חטאיהם והושיע אותם באמצעות המים הדם ורוח הקודש.
לא רק זה, אלא כל החומרים של כל הפריטים אשר עשו את המשכן כולל השער של חצרו, גם מראים את הדבר המורכב הנחוץ לאלוהים כדי להפוך חוטאים לצדיקים. כיוון שאלוהים אמר לבני ישראל לעשות את שער חצר המשכן גדול מספיק כדי שכולם ימצאו אותו, וכיוון ששער זה נעשה על ידי שזירה מסובכת של חוטי תכלת ארגמן ותולעת שני על חוטי פשתן, אלוהים אפשר לכולם להבין בבירור את החשיבות הדבר אשר יכול להפוך את החוטאים לצדיקים.
שער חצר המשכן מראה לנו שאלוהים הושיע אותנו לחלוטין מחטאים, אותנו אשר היינו כעצי שיטה, באמצעות חוט התכלת (טבילת ישוע), חוט השני (הדם על הצלב) וחוט הארגמן (ישוע הוא אלוהים). אלוהים קבע שרק אלה אשר מאמינים בבירור בזה יכולים להיכנס למקדש, ביתו של אלוהים.
ישוע המשיח אומר לנו
אלוהים אומר לנו לחיות חיי אמונה זהובים בוהקים וזוהרים, אנו חייבים לשטוף את כל חטאינו באמצעות טבילת ישוע וללכת לפני ישוע. זוהי הסיבה לכך שאלוהים בעצמו הראה את תבנית המשכן למשה, בנה אותו באמצעות משה, וגרם לבני ישראל לקבל את מחילת החטאים באמצעות ייסוד המשכן הזה. הבה נסכם את האמונה אשר לוקחת אותנו דרך חצר המשכן אל המקדש. דרך חצר המשכן, אלוהים ממשיך לדבר איתנו על אמונתנו באמת שישוע הושיע אותנו באמצעות המים, הדם ורוח הקודש. האמונה בשער החצר אשר היה ארוג בחוטי תכלת ארגמן ושני, בהנחת הידיים של הכהן הגדול על שה הקורבן ובשפיכת הדם של שה זה, והאמונה אשר הכהן הגדול שטף את ידיו ורגליו בכיור – כל הדברים הללו מאפשרים לנו לדעת שרק אמונתנו בבשורת המים והרוח היא אמונה של זהב טהור אשר מאפשרת לנו להיכנס למקדש ולחיות שם בתהילה.
באמצעות המשכן, אלוהים הרשה לכולנו לקבל את חסד הישועה ואת ברכותיו. באמצעות המשכן, אנו יכולים לדעת את הברכות אשר אלוהים העניק לנו. אנו יכולים להבין ולהאמין בחסד הישועה אשר מאפשר לנו ללכת לפני כס מלכות החסד של אלוהים ולהיוושע אחת ולתמיד. האם אתה יכול להבין את זה? באמצעות המשכן אנו יכולים לראות באיזו צורה משוכללת אדוננו הושיע אותך ואותי, באיזו צורה מורכבת הוא תכנן את ישועתנו, ואיך הוא הוציא אותה לפועל על פי התוכנית והפך אותנו החוטאים לצדיקים.
האם האמנת מתישהו בישוע רק באופן מעורפל? האם האמנת שמשמעותו היחידה של צבע התכלת היא השמים? האם היית מודע לאמונה של צבעי הארגמן והשני שישוע המשיח, מלך המלכים, בא לאדמה הזו והושיע אותנו על הצלב, והאמנת בהתאם לכך? אם כן, עתה הוא הזמן למצוא את האמונה האמיתית. אני מקווה שכולכם תדעו על טבילתו של ישוע, האמונה של צבע התכלת ועל ידי כך תבינו ותאמינו בחסדה האין סופי של הישועה אשר אלוהים נתן לכם.
אלוהים לא הושיע אותנו רק באמצעות הדם ורוח הקודש. מדוע? כיוון שאלוהים מדבר איתנו בבירור על צבעי התכלת ארגמן והשני, ובאמצעות שלושת החוטים האלה הוא אומר לנו בדיוק כיצד ישוע הושיע אותנו. באמצעות המשכן אלוהינו מראה לנו את עבודת הגאולה של ישוע לפרטיה. לאחר שציווה באמצעות משה לבנות את המשכן, באמצעות משכן זה, אלוהים הבטיח שהוא יושיע אותנו בדרך זו. כפי שהובטח, ישוע המשיח בא בדמות אדם ולקח את חטאינו על עצמו על ידי שהוטבל במים (תכלת) של נהר הירדן. באמצעות טבילתו, ישוע למעשה הושיע את החוטאים מכל החטאים. לפיכך, כמה מורכבת, כמה נכונה ומדויקת, וכמה בטוחה ישועתנו!
כאשר אנו נכנסים לקודש, אנו יכולים לראות את מנורת המאור, שולחן לחם הפנים, ומזבח הקטורת. לפני שנכנסים לקודש הקודשים, יוצא לנו לחיות לזמן מה במקום הקדוש הזה אשר זוהר בבוהק של זהב ולהיות ניזונים מלחמו של הדבר לשביעות רצון ליבנו. עד כמה מבורך הדבר הזה? לפני שנכנסים למלכותו של אלוהים, אנו חיים בקהלו כאנשים אשר נושעו לחלוטין על ידי שנולדו מחדש באמצעות בשורת המים והרוח. קהל האלוהים אשר נותן לנו את לחם החיים הוא הקודש.
בקודש, - אשר הוא, כנסייתו של אלוהים – היתה מנורת המאור, שולחן לחם הפנים, ומזבח הקטורת. מנורת המאור עם ירכה וקנה וגביעה וכפתוריה ופרחיה נעשתה ממקשה אחת על ידי הלמות פטיש מכיכר כסף טהור. מנורת המאור אשר נעשתה על ידי הלמות פטיש מכיכר זהב טהור מראה לנו בדרך זו שהצדיקים חייבים להתאחד עם קהל האלוהים.
על שולחן לחם הפנים היה לחם ללא שאור המסמל את הלחם של דבר אלוהים הטהור אשר הוא משוחרר מהרשע והלימוד המלוכלך של העולם. מקדש אלוהים –הוא קהל האלוהים – המלמד את דבר האלוהים הטהור אשר הוא ללא שאור, וחי באמונה טהורה מבלי לעשות עוול לפני אלוהים.
לפני הפרוכת של קודש הקודשים, נמצא מזבח הקטורת. מזבח הקטורת היה היכן שניתנו התפילות לאלוהים. באמצעות הכלים במקדש, אלוהים אומר לנו, שכאשר אנו הולכים לפניו, חייב להיות לנו איחוד, אמונה בדבריו הטהורים, ותפילות. רק הצדיקים יכולים להתפלל, כיוון שאלוהים מאזין רק לתפילות הצדיקים (ישעיה 2-59:1, אגרת יעקב 5:16). ורק אלה אשר מתפללים לאלוהים יכולים לפוגשו.
בדרך זו, הקודש מראה לנו עד כמה מפואר בשבילנו להיוושע בקהל האלוהים. החומרים העיקריים אשר השתמשו בהם למשכן – חוט התכלת (ישוע הוטבל), חוט השני (לקח את כל חטאינו על עצמו באמצעות טבילתו, ישוע מת על הצלב ונשא את הרשעה על חטאינו), וחוט הארגמן (ישוע הוא האלוהים) – מכוונים לאמונה אשר אסור לנו להיכשל מלקבלה. שלושת אלה מרכיבים את כל אמונתנו. כאשר אנו מאמינים שישוע הוא בן האלוהים, ועצמו אלוהים, ושהוא הושיע אותנו, אנו יכולים להיכנס לקודש הזוהר מזהב, היכן שאלוהים שוכן. אם איננו מאמינים בעבודתו של ישוע אשר נראית בשלושת חוטים אלה, לעולם לא נוכל להיכנס אל הקודש ואין זה משנה עד כמה בהתלהבות אנו מאמינים בישוע. לא כל הנוצרים יכולים להיכנס לקודש הקודשים.
אלה אשר נשארים בחצר המשכן עם אמונה מוטעית
כיום, ישנם הרבה נוצרים אשר אינם מסוגלים להיכנס לקודש אפילו שהם מתימרים להאמין. במילים אחרות, ישנם הרבה אנשים אשר מנסים להיוושע עם אמונתם העיוורת. אלה אשר חושבים שהם יכולים להיוושע רק על ידי האמונה בדמו של ישוע המשיח, ושהוא מלך המלכים, הם בדיוק אותם אנשים. כשהם מאמינים רק בדם של ישוע הם עומדים לפני שולחן מזבח קורבן העולה ומתפללים בעיוורון, "ישוע, אני עדיין חוטא היום. סלח לי ישוע. אני מודה לך על שנצלבת ומתת במקומי. הו, ישוע אני אוהב אותך!"
לאחר שהם עשו זאת בבוקר, הם ממשיכים בחייהם ואז חוזרים שוב למזבח קורבן העולה שוב בערב ומתפללים אותה תפילה. אנשים אשר מבקרים בתדירות במזבח קורבן העולה כל בוקר ערב וחודש אינם יכולים להיוולד מחדש, אלא נופלים לתוך אמונה שיקרית בהתאם למחשבותיהם העצמיות.
הם שמים קורבן על מזבח העולה שורפים אותו עם להבות אדומות ונותנים את קורבנם באש. כיוון שהבשר נשרף שם בלהבות, הריח של הבשר החרוך מתפשט ועשן לבן ושחור ממשיך לעלות. מזבח קורבן העולה אינו מקום אשר אנו בוכים בו ומבקשים מאלוהים שחטאינו יעלמו, אך הוא למעשה מקום המזכיר לנו את האש הנוראה של הגיהינום.
בכל אופן, אנשים באים למקום זה כל בוקר וערב ואומרים, "ישוע, חטאתי. בבקשה מחל על חטאיי." לאחר מכן הם חוזרים הביתה מרוצים מעצמם כאילו באמת כל חטאיהם נמחלו. "נמחל לי, נמחל לך, נמחל לכולנו." אך הרגשה כזאת הינה בת חלוף. כהרף עין, הם חוטאים שוב ומוצאים את עצמם מתוודים, "אלוהים אני חוטא." אלה אשר באים והולכים בקביעות למזבח העולה כל יום, הינם, ללא קשר לאמונתם בישוע, עדיין חוטאים. אנשים כאלה מעולם לא יוכלו להיכנס למלכותו הקדושה של אלוהים.
מי אם כן יכול לקבל את מחילת החטאים במלואה ולהיכנס אל מקום הקודש של אלוהים? הם אלה אשר יודעים ומאמינים באמת האלוהית של חוטי התכלת הארגמן והשני אשר נקבעו על ידי אלוהים. אלה אשר מאמינים בכך יכולים לעבור על יד מזבח העולה על ידי אמונתם במותו של ישוע אשר קיבל את חטאיהם אשר הועברו אליו, לשטוף את ידיהם ורגליהם בכיור ולהזכיר לעצמם שכל החטאים הועברו על ישוע באמצעות טבילתו, ואז להיכנס אל הקודש של האלוהים. אלה אשר מאמינים בבשורת המים והרוח ואשר קיבלו את מחילת החטאים, נכנסים למלכות שבמרום על ידי אמונתם, כיוון שאמונתם אושרה על ידי אלוהים.
אני מקווה שכולכם תבינו ותאמינו שהמשמעות התנ"כית של חוט התכלת היא טבילתו של ישוע. כיום יש הרבה אשר מתיימרים להאמין בישוע, אך רק מעטים מגיעים עד האמונה במים (חוט התכלת), טבילת ישוע. זוהי תופעה עצובה מאד. היא נגרמה ממצוקה גדולה שכל כך הרבה אנשים משמיטים את האמונה החשובה ביותר של הטבילה מאמונתם הנוצרית, אפילו שישוע לא בא אך ורק לאדמה הזאת כאלוהים ורק מת על הצלב. אני מקווה ומתפלל אפילו עתה, שכולכם תדעו ותאמינו באמונה של התכלת הארגמן וחוט השני ועל ידי כך תהיו לאלה אשר יכנסו למלכותו של אלוהים.
אנו חייבים להאמין בישוע הנראה בחוטי התכלת הארגמן והשני של המשכן, החומרים הממשיים אשר הושיעו אותנו.
אדוננו הושיע אותך ואותי. כאשר אנו מסתכלים על המשכן, אנו יכולים לראות באיזו שיטה משוכללת ישוע הושיע אותנו. איננו יכולים להודות לו מספיק על כך. כמה אסירי תודה אנו על שישוע הושיע אותנו באמצעות התכלת, הארגמן וחוט השני, ועל כך שהוא נתן לנו את האמונה המאמינה בחוטי התכלת, הארגמן והשני האלה!
חוטאים לעולם לא יכולים להיכנס אל הקודש מבלי להתכסות בחסדו של אלוהים ומשפטו הנורא על חטאיהם. כיצד יכולים אנשים אשר לא נשפטו על חטאיהם אפילו לפתוח את דלת המשכן ולהיכנס אל הקודש? הם אינם יכולים! כאשר אנשים כאלה יכנסו לקודש, ברגע הראשון הם יהפכו לעיוורים. "ואוו, כל כך בהיר פה, הו, כיצד אני לא רואה כלום? כאשר הייתי בחוץ, חשבתי שבתוך הקודש אוכל לראות הכל, אם רק אכנס לבפנים. מדוע אינני יכול לראות דבר, ומדוע כל כך חשוך פה? יכולתי לראות היטב כאשר הייתי מחוץ לקודש... נאמר לי שבתוך הקודש בהיר כיצד יכול להיות שהוא חשוך יותר?" הם אינם יכולים לראות כיוון שהם הפכו מבחינה רוחנית לעיוורים, כיוון שלא הייתה להם האמונה בתכלת, ארגמן ובחוט השני. כך, חוטאים לעולם אינם יכולים להיכנס אל הקודש.
אדוננו אפשר לנו לא להתעוור בתוך הקודש, אלא לקבל את הברכה של החיים בתוך הקודש לנצח. באמצעות חוטי התכלת, ארגמן השני וחוטי הפשתן השזורים, אשר נמצאו בכל פינה במשכן, אלוהים הראה לנו בדיוק את השיטה לישועתנו ובהתאם לדבר הנבואה הזה, הוא אכן הושיע אותנו מכל חטאינו.
אדוננו הושיע אותנו באמצעות המים, הדם ורוח הקודש (הראשונה ליוחנן 8-5:4), כך שלא נתעוור אלא נחייה לעד בחסדו הזורח. הוא הושיע אותנו באמצעות חוטי התכלת, הארגמן, השני וחוטי הפשתן השזורים. אדוננו הבטיח לנו עם דברו המורכב של אלוהים, והוא אמר לנו שהוא יושיע אותנו על ידי קיום הבטחה זו.
האם אתה מאמין שאתה ואני נושענו באמצעות עבודתו המורכבת של ישוע אשר נראית בחוטי התכלת, הארגמן, השני וחוטי הפשתן השזורים? כן! האם נושענו באקראי? לא! איננו יכולים להיוושע מבלי להאמין בחוטי התכלת הארגמן והשני.
חוט התכלת אינו נוגע לאלוהים. הוא נוגע לטבילתו של ישוע אשר באמצעותה הוא לקח את כל החטאים של כל חוטאי העולם בנהר הירדן.
זה אפשרי לעמוד באקראי לפני מזבח העולה מבלי להאמין בחוט התכלת, טבילתו של ישוע. אנשים יכולים אף להגיע עד הכיור הנמצא ליד מזבח קורבן העולה, אך הם אינם יכולים להיכנס אל הקודש היכן שאלוהים שוכן. אלה אשר יכולים לפתוח את דלת המשכן ולהיכנס אל הקודש הם רק ילדי האלוהים אשר קיבלו את מחילת החטאים במלואה על ידי האמונה בבשורת המים והרוח. אך החוטא, לא משנה מי, אינו יכול אף פעם להיכנס אל הקודש. אם כן עד היכן עלינו להגיע כדי להשיג את ישועתנו? אנו נושעים לא כאשר אנו רק נכנסים למשכן אלא כאשר אנו נכנסים אל הקודש היכן שאלוהים נמצא.
ההבדל בין האמונה שבתוך המשכן לאמונה שמחוץ למשכן
מזבח העולה והכיור אשר היו בחצר המשכן היו עשויים מנחושת, והגדר הייתה עשויה מעץ, נחושת וכסף. אך כאשר נכנסים אל המשכן, החומרים הם לגמרי אחרים. המאפיין העקרי של המשכן הוא שהמשכן היה "בית של זהב." שלושת צידי הקירות היו בנויים מ 48 קרשים של עצי שיטה אשר כולם מצופים בזהב. שולחן לחם הפנים ומזבח הקטורת גם היו בנויים מעצי שיטה המצופים בזהב והמנורה הייתה עשויה מכיכר זהב. כך, כל הכלים אשר בקודש היו עשויים או מצופים בזהב טהור.
מצד שני, ממה היו עשויים האדנים אשר מתחת לקרשים? הם היו עשויים מכסף. בעוד שאדני עמודי הגדר של חצר המשכן היו עשויים מנחושת, אדניהם של קרשי המשכן היו עשויים מכסף. ובעוד שעמודי הגדר של חצר המשכן היו עשויים מעץ, קרשי המשכן היו עשויים מעצי שיטה מצופי זהב. אך אדני חמשת העמודים של שער המשען היו עשויים נחושת.
למרות שאדני קרשי המשכן היו עשויים מכסף, אדני עמודי שער המשכן היו עשויים מנחושת. מה המשמעות של זה? המשמעות של זה היא שכל מי אשר בא אל המקום אשר אלוהים נוכח בו חייב להישפט על חטאיו. כיצד אם כן אנו יכולים להגיע לאלוהים כאשר נשפטנו למוות? אם נמות לא נוכל להיות מסוגלים לבוא לפני אלוהים.
באמצעות הנחושת אשר השתמשו בה לאדני העמודים של דלת המשכן, אלוהים אומר לנו שלמרות שהיה עלינו להישפט על חטאינו, ישוע לקח את חטאינו על עצמו באמצעות טבילתו והורשע על חטאים אלה במקומנו. אנו היינו אלה אשר אמורים להיות מורשעים על חטאים אלה. אך מישהו אחר נשא את ההרשעה על חטאינו במקומנו. במקומנו, מישהו אחר מת למעננו. האחד אשר הורשע ומת במקומנו הוא לא אחר מאשר ישוע המשיח.
האמונה אשר נראית על ידי חוט התכלת הינה האמונה אשר מאמינה שישוע המשיח קיבל את כל החטאים אשר הועברו עליו באמצעות טבילתו ומחל לנו על כל חטאינו. כיוון שאלוהים לקח את חייו של ישוע המשיח בגלל ההרשעה על כל חטאינו אשר הועברו עליו באמצעות טבילתו ועל ידי כך פתר את כל חטאינו, איננו עומדים יותר בפני איזושהי הרשעה על חטאינו. האמונה אשר נראית בחוט השני היא האמונה בדם ישוע אשר נשפך על הצלב, אמונה זו מאמינה שישוע המשיח נשא את ההרשעה על חטאינו אשר אנו היינו צריכים לעמוד בפניה.
רק אלה אשר העבירו את כל חטאיהם על ישוע באמצעות האמונה בטבילתו, ואשר נשפטו על כל חטאיהם על ידי האמונה בדם שישוע שפך על הצלב עם מות גופו בגלל כל החטאים הללו, יכולים להיכנס אל הקודש. זוהי הסיבה לכך שאדני העמודים של דלת המשכן היו עשויים נחושת. כך, עלינו להאמין בדמו של ישוע אשר לקח את כל חטאינו על עצמו באמצעות טבילתו והורשע במקומנו.
אלוהים קבע שרק אלה אשר משוכנעים בעובדה שישוע המשיח אשר הושיע אותנו הוא אלוהים בעצמו (חוט הארגמן), בטבילת ישוע (חוט התכלת), ובאמת אשר ישוע הורשע על חטאיהם במקומם (חוט השני), יוכלו להיכנס אל הקודש. אלוהים הירשה רק לאלה אשר נשפטו פעם אחת על חטאיהם על ידי האמונה בישוע, ואשר מאמינים שישוע הושיע אותם מכל חטאיהם, להיכנס אל הקודש.
אדני העמודים של דלת המשכן היו יצוקים בנחושת. לאדני הנחושת יש משמעות רוחנית שאלוהים הרשה לחוטאים אשר נולדו כצאצאיו של אדם להיכנס אל הקודש היכן שהוא שוכן רק כאשר הם, ולא משנה מי הם, מאמינים בחוט התכלת (טבילת ישוע), חוט השני (משפטו הייצוגי של ישוע במקום החוטאים), וחוט הארגמן (ישוע הוא אלוהים בעצמו). העובדה שחמשת אדני העמודים של דלת המשכן היו מנחושת מראה לנו את בשורת האלוהים כפי שהיא כתובה באל הרומים 6:23, "כי שכר החטא הוא המוות ומתנת חסד אלוהים היא חיי העולם במשיח ישוע אדוננו," ישוע מחל על כל חטאינו עם המים הדם והרוח.
אל לנו להתעלם אלא להאמין בדבר ובאלוהים
אמונה בישוע אין משמעותה שאתה נושע ללא תנאי. אף ביקור בכנסייתך אין משמעותו שהינך נולד מחדש ללא תנאי. אדוננו אומר לנו ביוחנן 3 שרק אלה אשר נולדו מחדש מהמים יכולים לראות ולהיכנס למלכותו של אלוהים. ישוע אמר בפסקנות לנקדימון מנהיג היהודים ומאמין נאמן באלוהים, "אתה המורה של היהודים ועדיין אינך יודע כיצד להיוולד מחדש? רק כאשר האדם נולד מחדש מהמים והרוח הוא יכול לראות את מלכות האלוהים." אנשים המאמינים בישוע יכולים להיוולד מחדש רק כשיש להם אמונה בחוט התכלת (ישוע לקח את כל חטאינו על עצמו ברגע שהוטבל), חוט השני (ישוע מת על חטאינו), וחוט הארגמן (ישוע הוא המושיע ובנו של האלוהים). כך, באמצעות חוטי התכלת, הארגמן והשני אשר נמצאו בכל פינה במשכן, כל החוטאים חייבים להאמין שישוע הוא מושיעם של החוטאים.
בגלל שהרבה אנשים מאמינים בישוע מבלי להאמין באמת הזו הם אינם מסוגלים להיוולד מחדש או לדעת את דבר הלידה מחדש. אדוננו אמר לנו בבירור שאפילו אם אנו מתימרים להאמין בישוע, אם לא נולדנו מחדש לעולם לא נוכל להיכנס אל הקודש, מלכותו של האב, או לחיות חיים הולמים של אמונה.
במחשבותינו של בני אנוש, ייתכן שאנו תוהים עד כמה זה יהיה נפלא אם כל הנוצרים יצליחו להיוולד מחדש בלי קשר לאמונתם. האם זה לא כך? אם היינו יכולים להיוושע רק על ידי קריאה בשמו של ישוע, והיינו מתימרים להאמין בו רק במילים מבלי אפילו לדעת בפרוט מה הוא עשה כדי להושיע את בני האדם, האנשים היו מגלים באופן מפתיע עד כמה קל להאמין בישוע. ייתכן שהיינו מודים לו כל פעם שהיינו פוגשים נוצרי חדש ושרים, "נמחל לי, נמחל לך, נמחל לכולנו." "כיוון שיש כל כך הרבה מאמינים, בשביל מה צריך להעיד? הדברים בסדר איך שהם. האם זה לא נפלא" אם זה היה המקרה, האנשים היו חושבים על הישועה יותר מידי בקלות כיוון שכל מי שהיה קורא בשמו של ישוע היה יכול להיוושע, וישועתם הייתה באה אפילו אם הם היו חיים באיזושהי דרך שהם רוצים. אך אלוהים אמר לנו שלעולם לא נוכל להיוושע עם אמונה עיוורת שכזו. ההיפך הוא הנכון, הוא אמר לנו שאלה הטוענים שהם נושעו מבלי אפילו לדעת את בשורת המים והרוח הם פועלי אוון.
הלידה מחדש היא של הרוח ולא של הבשר
ישוע הפך לאדם, בא אל האדמה הזו, והושיע אותנו באמצעות בשורת המים והרוח. יוסף, אביו של ישוע בבשר, היה נגר (מתי 13:55), וישוע שירת את משפחתו תחת אביו הנגר, כשהוא עובד בעצמו כנגר ב 29 השנים הראשונות של חייו. אך כאשר הוא הגיע לגיל 30, הוא התחיל את עבודתו האלוהית, אשר היא כהונתו הציבורית.
כפי שלישוע היה טבע אלוהי וטבע של אנוש, אנו הצדיקים הנולדים מחדש, גם לנו יש שני סוגי טבע שונים. יש לנו גם את הבשר וגם את הרוח. בכל אופן, כאשר האדם מתיימר להאמין בישוע אף על פי שרוחו לא נולדה מחדש – כלומר, אין לו רוח אשר נולדה מחדש. אם האדם מנסה להאמין בישוע מבלי להיוולד ברוחו מחדש, אדם זה הוא לא יותר מאדם אשר מנסה להיוולד מחדש עם הבשר כמו נקדימון, והוא אינו איש אשר נולד מחדש. למרות שישוע היה בישותו אלוהים בעצמו, הוא בכל זאת היה בגוף של אדם המלא בחולשות. כך, כשאנו אומרים שאנו נולדנו מחדש, המשמעות היא שרוחנו נולדה מחדש לא הבשר.
אם כל אלה המתימרים להאמין איכשהו בישוע היו אכן נולדים מחדש, הייתי מנסה להתפרסם ככומר נדיב. מדוע? כיוון שלא היו מתרגזים עלי כל כך כל אלה אשר אינם מאמינים באמת, ולכן בדרשותיי לא הייתי כה בוטה בתקווה שהם ייווכחו לדעת את האמת. הייתי מתפרסם ככומר בעל נימוסים, מכובד, נדיב, עדין ובעל חוש הומור המסביר כיצד בני האדם יכולים להתקדש בבשרם. כמובן הייתי יכול לייפות את תדמיתי, אך לעולם לא אעשה כך. אין זה בגלל שאין באפשרותי לשתול בראשך את הרושם, "כומר זה באמת תופס את הקדושה ואת דמותו הרחומה של ישוע." אלא זה מכיוון שבשרו של האדם אינו יכול להשתנות, וכיוון שלהיות קצת אדיב, נדיב, ורחום בבשר אין משמעותו שאדם זה נולד מחדש כצדיק. אף אחד אינו יכול להיוולד מחדש בבשר. זוהי הרוח, עוד יסוד אנושי, אשר חייבת להיוולד מחדש על ידי האמונה בדבר האלוהים.
כשהינך מאמין בישוע אתה חייב לדעת את האמת. "וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין" (יוחנן 8:32). רק האמת של אלוהים גורמת לנו להיוולד מחדש, משחררת את נשמתנו משעיבוד החטא וגורמת לנו להיוולד מחדש כצדיקים. רק כאשר אנו יודעים, מאמינים ומלמדים את התנ"ך בצורה נכונה, אנו יכולים להיכנס אל הקודש ולחיות חיי אמונה אמיתיים וגם ללכת אל הכפורת של קודש הקודשים. בשורת המים והרוח אשר גורמת לנשמתנו להיוולד מחדש היא האמת, ואמונתנו בה מוחלת לנו על כל חטאינו ומאפשרת לנו לחיות בעולם האמונה עם אלוהים. בשורת המים והרוח אשר בליבנו, מאפשרת לנו לחיות כילדיו של אלוהים אשר נולדו מחדש, בשמחה, ברוחניות ובעולם זוהר עם ישוע.
אמונה בישוע בצורה עיוורת אינה אמונה נכונה. בהסתכלות מנקודת מבט של בן אנוש, יש בי הרבה חסרונות. אינני אומר זאת רק בשפתיי, אלא כל פעם שאני עושה משהו, אני למעשה נוכח להבין שיש בי הרבה חסרונות. למשל, כאשר התכוננתי למחנה התנ"ך כך שהקדושים המשתתפים והחדשים שבאו ישמעו את הדבר בנוחות, יתעוררו בליבם בחסדו של אלוהים, יקבלו את ברכת הלידה מחדש, ויחזרו לאחר שמצאו מנוחה גם לליבם וגם לגופם, גיליתי שישנם כל כך הרבה דברים אשר היה ניתן לטפל בהם על ידי קצת יותר תשומת לב ואשר תמיד מופיעים בדיוק כאשר זמן ההכנה נגמר והמחנה עומד להתחיל. אני תוהה לעצמי מדוע לא חשבתי על דברים כאלה לפני כן ולא הכנתי אותם מראש, לו רק הייתי דואג קצת יותר ומקפיד יותר בתכנון מחנה התנ"ך, הקדושים והנשמות החדשות היו שומעים היטב את הדבר, נושעים ומעבירים את הזמן בצורה טובה. גם כאשר אפילו אני עובד כל היום, בגלל חוסר תועלת מצידי, ישנם הרבה פעמים שהתוצאות אינן משתוות למאמציי. אני בעצמי מודע היטב לעובדה שיש בי יותר מידי חסרונות.
"מדוע אינני יכול לעשות את זה? מדוע לא חשבתי על זה? כל מה שהיה עלי לעשות היה קצת לשים לב יותר, ועדיין מדוע אינני יכול לעשות זאת?" כאשר אני משרת את הבשורה, אני מבין לעיתים קרובות את חסרונותיי. אז הכרתי את עצמי והתוודיתי "זה מי שאני. כך אני לא מושלם." אינני אומר זאת רק עם שפתיי, ואינני מעמיד פני עניו, אך אני לאמיתו של דבר אחד אשר אינו יכול לקשור את הקצוות אפילו בעניינים קטנים בצורה הולמת, אלא לטפל בהם באקראי. כשאני מסתכל על עצמי אני באמת מרגיש הרבה חסרונות.
אנו מקבלים את הקדושה באמצעות חוט התכלת
כאשר האנשים חושבים על עצמם הם מרגישים כאילו הם יכולים לעשות הכל היטב מבלי לעשות אף טעות. אך למעשה כאשר הם מטפלים במטלה, יכולתם האמיתית וחסרונותיהם מתגלים בבירור. הם מגלים שהם באמת לא מושלמים ואינם יכולים שלא לחטוא ולעשות טעיות. גם כן כאשר אנשים חושבים שהם בסדר, הם מרמים את עצמם כשהם חושבים שהם הולכים למלכות האלוהים כיוון שאמונתם טובה.
אך הבשר לעולם אינו משתנה. אין בשר ללא חסרונות ותמיד הוא עושה עוולות ומגלה את חסרונותיו. אם באיזשהו מקרה, הינך חושב שאתה יכול ללכת למלכותו של אדוננו בגלל אילו שהם מעשים טובים שבשרך עשה, עליך להבין שאין זה משנה אילו דברים טובים עשה בשרך, זה לגמרי חסר תועלת לפני אלוהים. הדבר היחידי אשר מאפשר לנו להיכנס למלכותו של אלוהנו היא האמונה בדבר האמת – חוטי התכלת, הארגמן והשני, אשר ישוע הושיע אותנו. כיוון שאדוננו הושיע אותנו באמצעות התכלת הארגמן וחוט השני, אנו יכולים להיכנס אל הקודש על ידי האמונה בכך.
אם אלוהים לא היה מושיע אותנו באמצעות חוטי התכלת, הארגמן והשני, כולנו לא היינו מסוגלים להיכנס לעולם אל הקודש. לא משנה עד כמה חזקה היתה אמונתנו, לא היינו יכולים להיכנס לשם. מדוע? כיוון שאם זה היה כך המקרה, משמעותו הייתה שאמונתנו בבשר היתה חייבת להיות טובה כל יום כדי שנוכל להיכנס. אם היינו יכולים להיכנס למלכות האלוהים רק כאשר אמונתנו מספיק טובה כל יום, כיצד אנו, אשר יש לנו בשר כה חלש, היינו יכולים לעשות בכלל את אמונתנו טובה כל יום ולהיכנס לשם? כאשר אין לנו שום דרך לקבל את מחילת החטאים בעצמנו, וכאשר אין לנו שם אמונה לחזור בה כל יום כל פעם שאנו חוטאים, כיצד היינו יכולים אי פעם לעשות את אמונתנו טובה מספיק כדי להיכנס למלכותו של אלוהים? ראשית כל גופנו יהיה חייב להיות גוף קדוש, או שנהיה חייבים להתפלל תפילות תשובה ולצום כל יום, אך ליבו של מי הוא קדוש ומי יכול בכלל לעשות כך?
אם אלוהים לא היה מושיע אותנו באמצעות התכלת הארגמן וחוט השני, לא היה אף אחד מתוכנו אשר היה מסוגל להיכנס למלכות האלוהים. אנו כאלה אשר אמונתנו יכולה להיות טובה ברגע אחד וברגע הבא להיעלם. כאשר אמונתנו הופכת טובה רק בשביל להיעלם שוב ושוב, אנו מתבלבלים האם יש לנו באמת אמונה ולבסוף אנו אפילו מאבדים את האמונה אשר היתה לנו בתחילה. בסופו של דבר, אנו הופכים ליותר חוטאים, הרבה יותר מאשר היינו כאשר האמנו לראשונה בישוע. אך ישוע הושיע אותנו באופן מושלם, החוטאים הלא מושלמים, על פי תוכנית הישועה שלו אשר נראית בתכלת, ארגמן חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. הוא נתן לנו את מחילת חטאינו.
רק כאשר יש לנו את הראייה הזו, אנו יכולים לשים את לוחית הזהב "קודש ליהוה" על מצנפותנו כמו הכהן הגדול (שמות 38-28:36). אז נוכל לבצע את כהונתנו. אלה אשר יכולים להעיד על "קודש ליהוה" שלהם לאנשים כאשר הם משרתים אותו ככוהניו, הם אלה אשר יש להם את ההוכחה בליבם שהם קיבלו את מחילת החטאים באמצעות בשורת המים והרוח.
לוחית זהב הייתה צמודה למצנפתו של הכהן הגדול, ומה שקשר את לוחית הזהב הזו היה גם פתיל תכלת. מדוע אם כן אלוהים ציווה שהמצנפת צריכה להיות מהודקת עם פתיל תכלת? מה שהיה נחוץ לאדוננו להושיע אותנו היה חוט התכלת, וחוט תכלת זה מכוון לטבילה שישוע קיבל כדי לקחת את כל חטאינו על עצמו. אם ישוע לא היה מוחק את כל חטאינו על ידי לקיחתם על עצמו באמצעות הטבילה בברית החדשה, אותה הדרך כמו הנחת הידים בברית הישנה, לא היינו יכולים לקבל את הקודש מיהוה ולא משנה עד כמה היינו מאמינים בישוע כראוי. זוהי הסיבה שלוחית הזהב הייתה מהודקת למצנפת בפתיל תכלת. וכל מי אשר היה רואה את הכהן הגדול עם לוחית הזהב אשר היה חקוק בה "קודש ליהוה" יכול היה להזכיר לעצמו שהוא חייב להיות קדוש לפני אלוהים על ידי קבלת מחילה על חטאיו. וזה גם גרם לאנשים לחשוב שהם יכולים להיות קדושים לפני אלוהים.
אנו גם חייבים אם כן לזכור כיצד הפכנו לצדיקים. כיצד הפכנו לצדיקים? הבה נקרא במתי 3:15, "ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לנו למלא כל הצדקה וינח לו." ישוע הושיע אותנו מכל חטאינו על ידי שהוטבל. כיוון שישוע לקח את חטאינו על עצמו עם טבילתו, אלה אשר מאמינים בכך הינם חפי חטא. אם ישוע לא היה מוטבל כיצד היינו יכולים אפילו להעיז ולהגיד שאנו חפי חטא? האם קיבלת את מחילת החטאים רק על ידי וידוי שהינך מאמין במותו של ישוע על הצלב עם דמעות אמיתיות בעינך? ישנם כל כך הרבה אנשים אשר מגלים שקשה להיעצב ממותו של ישוע, מישהו אשר אין להם יחס כלשהו אליו, ומנסים לסחוט דמעות מעיניהם על ידי שהם חושבים על מותה של סבתם, על הקשיים שהיו להם כאשר הם היו חולים, או על המצוקה והסבל בעברם. כל פעם שהינך מעמיד פנים ובוכה כך, או שבאמת אתה נעצב על צליבתו של ישוע, חטאיך לעולם לא יוכלו להימחק בדרך זו.
כפי שלוחית הזהב עם הגילוף "קודש ליהוה" היתה מהודקת למצנפתו של הכהן הגדול עם פתיל תכלת, מה שמחק את חטאינו ועשה אותנו קדושים היא טבילתו של ישוע. ליבנו קיבל את מחילת החטאים כיוון שישוע לקח את כל חטאינו על עצמו עם טבילתו, בגלל שאלוהים העמיס את כל חטאינו על עצמו, ובגלל שכל חטאי העולם הועברו על ישוע באמצעות טבילתו. לא משנה עד כמה נטול רגשות ליבנו, ואין זה משנה עד כמה לא מושלמים אנו במעשינו, אנו נהפכנו לצדיקים ונושענו באופן מושלם על ידי דבר חוט התכלת הכתוב בתנ"ך. כאשר אנו מסתכלים על ליבנו איננו יכולים להיות גאים, אך בגלל שהאמונה בתכלת, ארגמן וחוט השני היא בליבנו – כלומר, כיוון שיש לנו את הבשורה המושלמת של המים והרוח אשר אומרת לנו שישוע לקח את כל חטאינו על עצמו באמצעות הטבילה ונשא את הרשעתנו אל הצלב – אנו יכולים באומץ וללא חת לדבר על הבשורה. בגלל שיש לנו את בשורת המים והרוח אנו יכולים לחיות באמונה כצדיקים, וגם להשמיע את האמונה הצודקת הזו לאנשים.
איננו יכולים להודות מספיק על החסד של אלוהינו. כיוון שישועתנו לא באה באקראי, אנו אפילו יותר אסירי תודה על כך. הישועה אשר קיבלנו אינה ישועה טריוויאלית אשר כל אחד יכול לקבל אפילו אם הוא לא מאמין כהלכה. קריאה אל ישוע בגחמה עצמית ואמירת, "ישוע ישוע" אין משמעותה שכל מי שעושה כך יכול להיוושע. כיוון שישנה בליבנו הראייה שחטאינו נעלמו באמצעות בשורת המים והרוח, שישוע הושיע אותנו בצורה מתוכננת עם התכלת, הארגמן, השני וחוטי הפשתן השזורים, אנו כה אסירי תודה על הישועה הנפלאה הזו.
התנ"ך אומר לנו שכל מי שמאמין בישוע המשיח בן האלוהים יש בתוכו את העדות (הראשונה ליוחנן 5:10). אם לא הייתה עדות בליבנו היינו הופכים את אלוהים לשקרן, ולכן לכולנו חייבת להיות בליבנו הראיה המשכנעת. כך, אין סיבה להירתע כאשר אנשים מאתגרים אותך ותובעים, "הראה לי את ההוכחה לכך שנושעת, אתה אומר שכאשר האנשים מקבלים את מחילת החטאים הם מקבלים במתנה את רוח הקודש, ושישנה ראייה חותכת לישועה. הראה לי את הראייה הזו." אתה יכול להראות באומץ את הראייה בצורה הבאה: "יש בי את בשורת המים והרוח אשר ישוע הושיע אותי לחלוטין. כיוון שנושעתי באופן מושלם על ידו, אין לי שום חטאים."
אם אין לך את ההוכחה לישועתך בליבך, אז לא נושעת. לא משנה עד כמה האנשים מאמינים בהתלהבות בישוע, זה כשלעצמו אינו מהווה את ישועתם. זוהי רק אהבה שאינה זוכה לגמול. זוהי אהבה שאין בה התייחסות כיצד האדם האחר מרגיש. כאשר ליבו של מישהו אשר איננו יכולים לאהוב יוצא אלינו, והוא מצפה מאיתנו משהו, ומסתכל עלינו כאילו הוא משתוקק להיות נאהב, אין זה אומר שאנו חייבים לאהוב בחזרה את אותו אדם. באותו אופן, אלוהים אינו מחבק בזרועותיו את אלה אשר לא קיבלו את מחילת חטאיהם רק בגלל שליבם משתוקק אליו. מה אם לא זו היא אהבה של החוטאים שלא זוכה לגמול מאלוהים.
כאשר אנו אוהבים את אלוהים, אנו חייבים לאהוב אותו על ידי אמונה אמיתית בדברו. אהבתו אליו חייבת לא להיות של צד אחד. אנו חייבים לספר לו את אהבתנו אליו, ואנו חייבים למצוא קודם האם הוא באמת אוהב אותנו או לא לפני שאנו אוהבים אותו. אם ניתן את כל אהבתנו לאדם אחר אשר לא אוהב אותנו באמת, הסוף יהיה שליבנו ישבר.
אדוננו כיסה אותנו בתהילת הישועה מחטאינו כך שאנו לא נורשע בהם. הוא אפשר לנו להיכנס למלכותו של אלוהים ולחיות עם אלוהים, והוא נתן לנו את המתנה אשר מאפשרת לנו לקבל את מחילת החטאים באמצעות חסדו של אלוהים. ישועת אלוהים הביאה לנו מספר עצום של ברכות רוחניות של גן עדן. במילים אחרות, ישועה זו היחידה במינה שאלוהים נתן לנו, אפשרה לנו לקבל את כל הברכות ממנו.
הישועה אשר ישוע בעצמו הביא לנו
אדוננו הושיע אותנו באמצעות התכלת, הארגמן וחוט השני. הוא נתן לנו ישועה העשויה משלושה חוטים שונים. ישועה זו של התכלת, הארגמן וחוט השני, היא מה אם לא מתנת הישועה אשר ניתנה על ידי אלוהים. מתנה זו של הישועה היא אשר מאפשרת לנו להיכנס ולחיות בתוך הקודש.
בשורת המים והרוח הפכה אותך ואותי לצדיקים. היא מאפשרת לנו לבוא אל הכנסיה ולחיות חיי טוהר. והיא גם מאפשרת לנו להיות ניזונים מדבר אלוהים הרוחני ולקבל את חסדו. היא גם מאפשרת לנו ללכת לפני כס המלכות של חסד אלוהים ולהתפלל, ועל ידי כך לקבל את האמונה אשר בעזרתה אנו יכולים לקחת את חסדו השופע של אלוהים אשר הוענק לנו, כשלנו. רק בעזרת ישועתנו, אלוהים עשה את הברכה הנפלאה הזו שלנו. זוהי הסיבה שהישועה היא כה יקרת ערך.
ישוע אמר לנו לבנות את בית אמונתנו על הסלע (מתי 7:24). סלע זה הוא לא אחר מישועתנו הבאה באמצעות בשורת המים והרוח. כך, אנו כולנו חייבים לחיות את חיי האמונה שלנו על ידי שניוושע – נהפוך לצדיקים על ידי שניוושע, נשמח בחיי נצח על ידי שניוושע, ונכנס לגן עדן על ידי שניוושע.
סוף זמנו של העולם מתקרב אלינו. לכן בתקופה זו, לאנשים יש אפילו יותר הרבה סיבות כדי להיוושע על ידי הדבר המדויק. ישנם אנשים האומרים שהאדם יכול להיוושע על ידי שיאמין בערך בישוע מבלי להכיר את האמונה של התכלת, הארגמן וחוט השני, ואין צורך לדבר על חיי אמונה, כיוון שמספיק להיוושע בדרך זו.
בכל אופן, הסיבה שאני אומר זאת שוב ושוב היא כיוון שרק אלה אשר קיבלו את מחילת החטאים בליבם יכולים לחיות את חייהם באמונה שאלוהים אישר. כיוון שליבו של קדוש אשר קיבל את מחילת החטאים הוא בית מקדש היכן שרוח הקודש שוכנת, הוא חייב לחיות את חייו באמונה על מנת לא לזהם את קדושתו.
הצדיקים חיים את חייהם במימד שונה לגמרי מדרך חיי החוטאים. מנקודת מבטו של אלוהים, הדרך שהחוטאים חיים היא מתחת לתקן שלו. חייהם מלאים רק בצביעות. הם מתאמצים לחיות על פי התורה. הם קבעו תקנים משלהם, כיצד עליהם ללכת, כיצד עליהם לחיות את חייהם, כיצד עליהם לדבר וכיצד עליהם לצחוק.
אך זה רחוק במידה ניכרת מחיי האמונה אשר הצדיקים חיים. אלוהים אומר לצדיקים בפרוטרוט, "ואהבת את אדני אלוהיך בכל לבבך ובכל מאודך ואהבת לרעך כמוך." זהו סגנון החיים אשר אלוהים נתן לצדיקים. זה הולם אותנו הצדיקים לחיות את חיינו כשאנו אוהבים את אלוהינו בכל ליבנו וממלאים את רצונו בכל מאודנו ובכל כוחנו. כדי להציל את שכננו, עלינו להשקיע הרבה בעבודתו. אלו הם חיי הנוצרים.
אם אנו נשארים בדרגה שאנו חושבים שכל מה שחשוב היא שלא נחטא, לא נוכל לנהל את חיי אמונה של נוצרים הנולדים מחדש. לפני שנולדתי מחדש, ניהלתי חיי אמונה של לגליסט בזרם פרסביטריאני קונסרבטיבי, ולכן ניסיתי לחיות את חיי התורה ביסודיות. בימים אלה, האנשים כבר לא נוהגים לעשות כך. כיוון שניהלתי את חיי האמונה שלי לפני הרבה זמן, השתדלתי מאד לקיים את התורה בחיי היומיום שלי. צייתי כל כך ביסודיות לתורה, כך שמעולם לא עבדתי ביום האלוהים, כפי שהתורה ציוותה שצריך לזכור לשמור את יום השבת קדוש, עד שאפילו לא נכנסתי למכונית ביום ראשון. אם היה נדרש ממישהו לחיות כפי שאני חייתי, אף אחד לא היה יכול לחיות חיים לגליסטים שכאלה. כך היו חיי הלגלסטים לפני שנולדתי מחדש. בכל אופן, לא משנה עד כמה בצדקנות העברתי את חיי הדתיים, לא היה להם שום קשר עם רצונו של אלוהים ולא הייתה בהם שום תועלת.
קורא, האם יש לך את אמונת התכלת, הארגמן וחוט השני? כיוון שישועתו של ישוע מוכלת בשלושת החוטים האלה, אנו יכולים על ידי אמונתנו להיכנס אל הקודש. ישועתנו התבצעה כמעט לפני 2000 שנה. ישוע המשיח, עוד אפילו לפני שנוכחנו להכירו, לקח כבר את כל חטאינו על עצמו על ידי שהוטבל ונשא את הרשעתנו על ידי שמת על הצלב.
הישועה מחטאים מתחילה מישוע המשיח
כאשר אלה אשר לא נולדו מחדש נכנסים למשכן הם אינם נכנסים דרך שער חצרו אלא מטפסים על הגדר באופן לא חוקי. הם אומרים, "מדוע חוט הפשתן של הגדר כה לבן? זה כה מעיק, היו צריכים לצבוע אותו עם קצת אדום וכחול. זה מה שנהוג בימים אלה אך הגדר הזו היא פשוט יותר מידי לבנה! היא בולטת יותר מידי ומדוע היא כה גבוהה? היא יותר מ 2.25 מטר הגובה שלי אפילו לא מגיע ל 2 מטר; כיצד אני אמור להיכנס פנימה כאשר הגדר כה גבוהה? ובכן, אני יכול לטפס עליה עם סולם!"
אנשים כאלה מנסים להיכנס עם מעשיהם הטובים. הם מטפסים על גדר חצר המשכן עם מנחתם, מעשיהם נדיבי הלב ואורך רוחם, הם קופצים מהגדר ואומרים, "בכל מקרה בטוח שאני אוכל לקפוץ למטה 2.25 מטר." אז הם מטפסים לתוך חצר המשכן, הם מסתכלים ורואים את מזבח העולה. אז הם מסירים את עיניהם מהמזבח ומסתכלים לעבר הקודש והדבר הראשון שהם רואים זה את הכיור המונח לפניו.
גובה עמודי גדר חצר המשכן הוא 2.25 מטר אך גובה העמודים והמחיצה של דלת הקודש היכן שאלוהים שוכן, הוא 4.5 מטר. אנשים יכלו להיכנס למשכן כרצונם אם הייתה להם מספיק נחישות. אך אפילו אם הם קפצו מעל 2.5 מטר של גובה הגדר לתוך חצר המשכן, כאשר הם ינסו להיכנס להיכן שאלוהים שוכן הם ייתקלו בעמודים בגובה של 4.5 מטר ובמחיצת הדלת של הקודש. אנשים יכולים בעזרת מאמציהם לקפוץ מעל 2.5 מטר. אך הם אינם יכולים לקפוץ מעל 4.5 מטר אשר נקבעו על ידי אלוהים. זהו גבול יכולתם.
המשמעות של זה היא שכאשר האמנו בתחילה בישוע, יכלנו להאמין בו כדת גרידא. גם כן, יש אנשים אשר מאמינים בישוע כמושיעם כפי רצונם, ומאמינים שהמושיע הוא אחד מארבעה חכמים גדולים. בלי קשר לאיך שהאנשים מאמינים, הם יכולים להאמין בכל מה שהם בוחרים, אך הם לא יכולים להיוולד מחדש באמת באמצעות אמונה כזאת.
כדי להיוולד באמת מחדש, הם חייבים לעבור על ידי אמונתם דרך השער של התכלת, הארגמן והשני. אנו נולדים מחדש לפני אלוהים על ידי האמונה שישוע הוא מושיענו ודלת האמת, ושהוא הושיע אותנו באמצעות המים, הדם והרוח. האמונה אשר מאמינה בעבודתו של ישוע הנראית בשלושת החוטים היא לא אחרת מאשר האמונה של המים הדם והרוח. האנשים חופשיים להאמין במשהו אחר, אך בהחלט אין שום הוכחה חיובית לכך שהם ייוושעו ויתברכו במידה עצומה על ידי אמונה שכזו. רק עם אמונתנו בבשורת המים והרוח אנו יכולים לקבל את אישרו של אלוהים ואת חסדו הגדול ולהתברך בישועתו. המטרה של אמונה זו בבשורת המים והרוח היא לכסותנו בחסדו של אלוהים.
האם אתה מחשיב את המשכן כחצר מלבנית עם בית העומד בתוכו ותו לא? זה לא ייתן איזושהי תועלת לאמונתך. המשכן מספר לנו על האמונה בשלמותה ואנו חייבים לדעת מהי האמונה הזו.
מבלי להכיר את המשכן בצורה טובה, ייתכן שתחשוב שגובה המשכן הוא בערך גובה הגדר, 2.25 מטר. אך זה לא המקרה. אפילו אם לא היינו נכנסים לחצר אלא מסתכלים על המשכן ממרחק, היינו יכולים לראות שהמשכן גבוה כפליים מהגדר. למרות שלא היינו מסוגלים לראות את חלקו התחתון של המשכן, היינו עדיין רואים בבירור את דלתו, וזה בא להגיד לנו שהמשכן מתנשא גבוה יותר מהגדר של חצרו.
אלה אשר קיבלו את מחילת חטאיהם על ידי האמונה בישוע ועל ידי כך נכנסו דרך שער החצר המשכן חייבים לאשר את נכונות אמונתם במזבח העולה ובכיור, ואז להיכנס אל הקודש. כדי להיכנס אל הקודש חייבת להיות הקרבה עצמית ללא הפסק. הכלים אשר בתוך הקודש חייבים להיות מיוחדים משאר הכלים אשר נמצאים מחוץ לקודש.
האם אתה יודע מה השטן הכי שונא? הוא שונא את התחום אשר נמתח בין הפנים והחוץ של הקודש. כיוון שאלוהים פועל בין אלה אשר מחלקים את החוץ והפנים של הקודש, השטן שונא שקו כזה נמתח ומנסה למנוע מהאנשים מלמתוח קו כזה. אך זכור זאת: אלוהים עובד בבירור בין האנשים אשר תוחמים את קו האמונה הזה. אלוהים שבע רצון מאנשים כאלה אשר מותחים את קו התחום הזה. והוא מעניק להם את ברכותיו כך שהם יוכלו לחיות בתוך הקודש עם אמונתם הבורקת.
האמן שכל הכלים בחצר החיצונית של המשכן וכל החומרים אשר השתמשו בהם היו מתוכננים ומסודרים מראש על ידי אלוהים כך שהאנשים יוכלו לקבל את מחילת חטאיהם. וכאשר תכנס אל הקודש על ידי האמונה בכך, אלוהים יעניק לך אף ברכות וחסד גדול יותר.
הכפורת היא המקום היכן שחסד הישועה התקבל
בקודש הקודשים, שני כרובים פרשו את כנפיהם והסתכלו ממעל למכסה אשר מכסה את ארון העדות. הרווח אשר בין שני הכרובים נקרא הכפורת. הכפורת נמצאה היכן שאלוהים העניק את חסדו הגדול עלינו. מכסה ארון העדות הוכתם בדם כאשר הכהן הגדול התיז את דם הקורבן אשר הוקרב למען בני ישראל שבע פעמים על הכפורת. כך אלוהים ירד אל הכפורת והעניק את חסדו על בני ישראל. לאלה אשר מאמינים בכך, הברכות של אלוהים, הגנתו והדרכתו יתחילו. מאותו רגע, הם יהפכו לעמו האמיתי של אלוהים ויהיו כשירים להיכנס אל הקודש.
מתוך הרבה נוצרים שבעולם הזה, ישנם אחדים אשר אמונתם מאפשרת להם להיכנס אל הקודש, בעוד לאחרים אין כזו אמונה אשר בעזרתה הם יכולים להיכנס אל הקודש. איזה סוג של אמונה יש לך? אנו צריכים את האמונה אשר יכולה לשרטט קו ברור של ישועה ולהיכנס אל הקודש של אלוהים, כיוון שרק על ידי שנעשה את זה, אנו נתברך מאד על ידי אלוהים.
אך אין כה פשוט להיות בעל אמונה כזו. כיוון שהשטן שונא כאשר האנשים מותחים קו ברור של ישועה, הוא משתדל ברציפות לטשטש את הקו הזה. "אינך חייב להאמין בדרך זו. לא כולם מאמינים כך, אז מדוע אתה נותן חשיבות גדולה לכך וחוזר על זה בעצמך? קח את זה בקלות; לך עם הזרם." כשהוא אומר דברים כאלה, השטן מנסה לטשטש את הקו הברור הזה של הישועה. השטן גם מראה את חולשות הבשר שלנו ומנסה להפנותם לעשיית צרות. האם תהיה האדם אשר מקשיב לדברי הרמאות של השטן אשר מנסה להפרידנו מהאלוהים? או שמא תחייה את חייך על ידי שתזכיר לעצמך את ישועתך כל יום, תתאחד עם הכנסיה, תלך אחר דבר האלוהים, תנהל חיי תפילה, ותקבל את החסד אשר אלוהים העניק לך?
למעשה, אלה אשר קיבלו את מחילת החטאים אוהבים להזכיר לעצמם על ישועתם. הם אוהבים להתעכב על בשורת המים והרוח שוב ושוב. הרהור בבשורה הוא טוב וחיוני בשבילך. האם אינך כזה? "אל אלוהים, האם זה לא אותו סיפור שוב, מתי נושענו? ייתכן שחומרי הסיפור ועלילתו הם שונים, אך זה עדיין אותו סיפור ישן. מתחיל להימאס לי ממנו!"
האם ייתכן שיש מישהו האומר את זה? הייתי מצטער להגיד את אותו סיפור על עצמי כל יום, אך כאשר התנ"ך אומר לנו שעלינו להרהר בישועתנו כל יום, מה אני יכול לעשות? כאשר גם הברית החדשה וגם הברית הישנה מספרות לנו על בשורת המים והרוח, כמה עוול לפני אלוהים זה כשאנשים מלמדים למעשה משהו אחר מזה. כל דברי התנ"ך מדברים על בשורת המים והרוח. "ישועה, חיי אמונה, אמונה, חיי רוח, מאבק בשטן, גן עדן, תהילה, חסד, ברכות, תחיית המתים, חיי נצח, תקווה, ורוח הקודש" – כל מושגי המפתח הללו של הקדושים נגלים בבשורה האמיתית הזו. לדבר על משהו אחר מזה זה לא יותר מכפירה והוראה מוטעית. מה שנראית דומה אך תוכנה שונה היא ההוראה השקרית. בשורות הנראות דומות מבחוץ אך מבפנים הן שונות מבשורת המים והרוח הם בשורות מזויפות ותו לא.
כמה נפלא שקהל האלוהים מפיץ את דברו של אלוהים כל יום, ולא את דבריה המוטעים של דת כוזבת? זוהי ברכה שאנו מאוחדים עם קהל האלוהים, מאזינים ומאמינים בדבר אלוהים הטהור. על ידי לימוד תמידי של בשורת המים והרוח, קהל האלוהים מאפשר לקדושים לחשוב על חסדו של אלוהים כל יום, להתפלל אליו, לכבדו, ולחיות חיים אשר אינם רודפים אחר הרשע. האם אינך שמח ששמעת שוב והאמנת בדבר האמת אשר מאפשר לך לקבל את מחילת החטאים? גם אני מאד שמח.
אם הייתי נאלץ ללמד משהו אחר מבשורת המים והרוח, הייתי סובל מאד. אם הייתי נאלץ להפיץ לא את דבר הישועה אלא לימוד אחר מעשי ידי אדם, הייתי רוצה להימלט. כמובן זה לא בגלל שאין לי משהו אחר לדבר עליו, יש כל כך הרבה נושאים הומניים אחרים שאני יכול לדבר עליהם, אך בשביל אלה מאיתנו אשר נולדו מחדש הם כולם לא נחוצים והם לא יותר מלימוד קלוקל.
רק בשורה זו של המים והרוח אשר באמצעות ישוע, אלוהים בעצמו, הושיעה אותנו היא דבר אלוהים יקר הערך אשר שומרת על מתיקותה אפילו אם אנו לועסים אותה שוב ושוב. ישנם כל כך הרבה סיפורים אחרים שיכולתי להגיד לך, אך אני הכי אוהב כאשר אני מדבר על בשורת המים והרוח אשר הושיעה אותנו. אז רוחי מתרוממת. אני הכי שמח כאשר אני מדבר על הישועה הזו, כיוון שאני יכול להעלות זכרונות ישנים, להזכיר לעצמי כיצד ישוע הושיע אותי, להודות לו פעם נוספת, ולהיות ניזון פעם נוספת מלחם הישועה.
אני בטוח שגם אתה נהנה הכי הרבה כאשר אתה שומע את דבר הישועה. ייתכן שתתלונן שזה אותו סיפור כל יום, אך עמוק בפנים, אתה תחשוב, "עתה כששמעתי את זה שוב זה אפילו מהנה יותר, בהתחלה זה לא היה כה נפלא, אך כשהמשכתי לשמוע את זה, אני יכול לראות שאין סיפור אחר ששוה להקשיב לו יותר מהסיפור הזה. חשבתי שהסיפור של היום יהיה משהו מיוחד, אך מסקנתי היא שזה אותו סיפור. אך עדיין אני שמח." אני בטוח שכך ליבך מרגיש.
אחים ואחיות, מה שאני משמיע כאן זה דברו של ישוע. המטיפים חייבים ללמד את דבר ישוע. ללמד את מה שישוע עשה למעננו ולהפיץ את האמת של המים והרוח באמצעות דברי הכתוב, זהו הדבר אשר קהל האלוהים אמור לעשות. עתה אנו מנהלים את חיי האמונה שלנו בקהל האלוהים, נכנסים אל הקודש, מוארים מתחת למנורת המאור עם שבעת הקנים אשר עשויה ממקשה אחת של כיכר זהב, אוכלים לחם בבית של זהב טהור, מתפללים במזבח הקטורת , הולכים אל מקדש האלוהים, עובדים אותו, וחיים בבית זה של זהב – אלה הם חיי האמונה שלנו.
אתה ואני מנהלים עתה את חיי האמונה אשר ניתנו על ידי אלוהים. קבלת מחילת החטאים ולחיות חיי אמונה הם חיים בתוך בית הזהב של אלוהים. "ואף אם יכלה בנו האדם החיצון הנה האדם הפנימי יתחדש יום יום" (השנית אל הקורנתיים 4:16). עם אמונתנו בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים הנראים במשכן, נשמתנו חיה בבית האלוהים הזוהר בזהב.
אני מודה לאלוהים לעד על שהושיע אותנו מהרשעה ומכל חטאינו. הללויה!
Copyright © 2021 by The New Life Mission