Search

Sermões

נושא 10: התגלות

[2-1] אגרת אל קהל אפסוס (חזון יוחנן 2:1-7)

אגרת אל קהל אפסוס
 ( חזון יוחנן 2:1-7 )
"אל מלאך קהל אפסוס כתוב כה אמר האוחז בימינו שבעת הכוכבים המתהלך בתוך שבע מנורות הזהב. ידעתי את מעשיך ואת עמלך ואת סבלך וכי לא תוכל שאת את הרשעים ותנסה את האומרים שליחים אנחנו ואינם ותמצאם כוזבים. ואתה נשאת הרבה ויש לך סבלנות ולמען שמי לא יעפת. אך יש לי עליך כי עזבת את אהבתך הראשונה. זכור איפה אי מזה נפלת ושובה ועשה מעשיך הראשונים ואם לא הנני בא עליך מהר ונסחתי מנורתך ממקומה אם לא תשוב. אבל זאת היא לך כי תשנא את מעשי הניקלסיים אשר שנאתים גם אני. מי אשר אוזן לו ישמע את אשר הרוח אומר לקהילות המנצח אתן לו לאכול מעץ החיים אשר בתוך גן עדן לאלוהים."
 
 

פרשנות

 
פסוק 1: "אל מלאך קהל אפסוס כתוב כה אמר האוחז בימינו שבעת הכוכבים המתהלך בתוך שבע מנורות הזהב."
קהל אפסוס היה קהל האלוהים אשר נוסד על ידי האמונה בבשורת המים והרוח אשר פאולוס לימד. "שבע מנורות הזהב" בקטע זה הן קהילות האלוהים, ההתאגדות של אלה המאמינים בבשורת המים והרוח, ו"שבעת הכוכבים" הם משרתי האלוהים ששם. המשפט, "האוחז בימינו שבעת הכוכבים," מצד שני, משמעותו שאלוהים בעצמו מחזיק ומפיק תועלת ממשרתיו.
אנו חייבים להבין שמה שאלוהים דיבר אל שבעת הקהילות אשר באסיה באמצעות משרתו יוחנן ממוען גם לכל קהילותיו כיום, אשר עומדים בפני סוף הזמנים המתקרב. באמצעות קהילותיו ומשרתיו, אלוהים מדבר אלינו ואומר לנו כיצד להתגבר על הניסיונות ועל הצרות המחכות לנו. אנו חייבים להתגבר על השטן על ידי שנשמע ונאמין בדבר חזון יוחנן. אלוהים דיבר לכל אחת מקהילותיו.
 
פסוק 2: "ידעתי את מעשיך ואת עמלך ואת סבלך וכי לא תוכל שאת את הרשעים ותנסה את האומרים שליחים אנחנו ואינם ותמצאם כוזבים. "
ישוע הילל את קהילת אפסוס על עבודתה, פעולתה, על סבלה ועל שבדקה וחשפה את נביאי השקר. אנו יכולים למצוא מקטע זה עד כמה גדולה ומקודשת הייתה קהילת אפסוס. אך אנו חייבים להבין שמבלי להתחשב עד כמה טובה תחילת האמונה היא, אם לאחר מכן אמונה זו הולכת בדרך הלא נכונה, היא הופכת לחסרת תועלת. אמונתנו חייבת להיות אמונה אמיתית אשר תחילתה וסופה נשארות באופו קבוע אותו דבר.
אך אמונתו של משרת קהילת אפסוס לא הייתה אותו דבר, ולכן הוא ננזף והוזהו על ידי אלוהים שהוא יסיר את המנורה ממקומה. כפי שהיסטורית הכנסייה חושפת, שבע הכנסיות באסיה הקטנה אכן קוללו ומנורותיהם הוסרו. אנו חייבים ללמוד מהלקח של קהילת אפסוס ולזכור שכנסיותינו חייבות להיות מאושרות על ידי אלוהים כשלו, בהתבססותן על בשורת המים והרוח, ושאנו חייבים להפוך למשרתי האלוהים אשר שומרים על כנסיותינו באמונה.
 
פסוק 3: "ואתה נשאת הרבה ויש לך סבלנות ולמען שמי לא יעפת. "
אדונינו מתבונן על כל קהילותיו ויודע היטב כיצד הקדושים עמלים למען שמו. אך הקדושים של קהל אפסוס עזבו את אמונתם הראשונה והתחילו ליפול לדרך שגויה בערבבם את בשורת המים והרוח הטהורה עם אמונות אחרות.
 
פסוק 4: "אך יש לי עליך כי עזבת את אהבתך הראשונה."
עבודות האמונה של המשרת והקדושים בקהל אפסוס היו כה נפלאות שישוע בעצמו הילל אותם על מעשיהם, עמלם וסבלם. הם בדקו וחשפו נביאי שקר, הם התמידו ועמלו למען שמו של ישוע, והם לא התעייפו. אך באמצע כל עבודות האלה הראויות לשבח, הם איבדו את מה שיותר חשוב מכל הדברים האלה: הם עזבו את האהבה הראשונה שלהם אשר ניתנה על ידי ישוע המשיח.
מה המשמעות של זה? המשמעות היא שהם נכשלו בשמירת בשורת המים והרוח אשר מאפשרת להם להיגאל אחת ולתמיד מכל חטאיהם על יד קבלה ואמונה בישוע. נטישתם את בשורת המים והרוח, מצד שני, משמעותה שהם אפשרו להוראות שקריות ובשורות אחרות להתגנב לקהילתם.
מה אם כן, היו ההוראות והבשורות האחרות? הם היו הפילוסופיות הגשמיות והאידאולוגיות ההומניות. דברים אלה עומדים עדיין נגד האמת של הישועה אשר אלוהים נתן לבני האדם. ייתכן שהן מועילות לבשר האדם, או ייתכן אף שהם מביאות איחוד ושלום בין האנשים, אך הם אינן יכולות לגרום ללב האדם להתאחד עם אלוהים. כך המשרת והקדושים של קהל אבסוס הפכו את אמונתם לבוגדנית ומקוללת לפני אלוהים. וזוהי הסיבה שהם ננזפו על ידי אלוהים.
כאשר מסתכלים על היסטורית הכנסיה, אנו יכולים לראות שבשורת המים והרוח החלה להתדרדר בתקופת הכנסיה הקדומה. בלמדנו מלקח זה, אנו חייבים לאחוז איתן בבשורת המים והרוח להשביע את רצון ישוע עם אמונתנו הבלתי מעורערת, ולנצח את העולם ואת השטן במאבקינו נגדם.
מה הייתה אם כן ה"אהבה הראשונה" של המשרת והקדושים של קהל אפסוס? אהבתם הראשונה הייתה מה אם לא בשורת המים והרוח אשר אלוהים נתן להם. בשורת המים והרוח היא דבר הישועה אשר יש בכוחה לגאול כל אחד מכל חטאי העולם.
אלוהים גילה לפאולוס, יוחנן, ולשבע הקהילות באסיה מהי בשורת המים והרוח ואפשר להם להבין אותה. באופן זה הם יכלו להאמין בבשורה, וכך אלה אשר שמעו והאמינו בבשורה אשר נלמדה על ידם יכלו להיגאל מכל חטאי העולם.
בשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי אדונינו נמצאת בדבר טבילתו של ישוע ודמו על הצלב. אך משרת קהל אפסוס, למרות שפגש את ישוע באמצעות בשורת המים והרוח ולימד אותה בתחילה באסירות תודה, נטש את הבשורה הזו לאחר מכן. לפיכך ישוע גער בו על טעותו בקטע זה.
 
פסוק 5: "זכור איפה אי מזה נפלת ושובה ועשה מעשיך הראשונים ואם לא הנני בא עליך מהר ונסחתי מנורתך ממקומה אם לא תשוב."
המשמעות שמשרת קהל אפסוס נפל מאהבתו של אלוהים היא שהקהל נטש את בשורת המים והרוח. זוהי הסיבה שישוע אמר להם לשוב להיכן שהם איבדו את אמונתם, לחזור בתשובה, ולעשות את מעשיהם הראשונים.
 
מה אם כן גרם לקהילת אפסוס לאבד את בשורת המים והרוח? חולשת האמונה של קהילת אפסוס גרמה להם ללכת אחר מחשבותיו הגשמיות של משרתם וזה מה שגרם להובלת הקהל בדרך לא נכונה. בשורת המים והרוח היא מאלוהים, האמת המוחלטת אשר גילתה את כל השקרים של ההוראות והדוקטרינות השקריות של כל דתות העולם. המשמעות של זה היא שכאשר קהל אפסוס לימד והפיץ את בשורת המים והרוח, קונפליקט עם האנשים החומרניים היה בלתי נמנע.
קונפליקט זה, גרם לקושי גדול יותר של קהל אפסוס להתנהל מול האנשים החומרניים, ואפילו גרם להם להירדף על אמונתם. כדי למנוע זאת, וכדי לגרום לאנשים ביתר קלות להיכנס לקהל האלוהים, משרת קהל אפסוס נפרד מבשורת המים והרוח ואפשר ליותר בשורות פילוסופיות להילמד.
ה"בשורת הפילוסופיות" שכאן הם בשורת הנובעות ממחשבות הומניות אשר מחפשות לא רק לשקם את היחסים בין האלוהים לבני האדם אלא גם להביא שלום ביחסים בין בני האדם. סוג כזה של אמונה אנכית ואופקית היא לא סוג האמונה אשר אלוהים רוצה מאיתנו. האמונה שאלוהים רוצה שתהיה לנו היא האמונה שבאמצעות הקשר עם האלוהים, תשקם את השלום עימו.
הסיבה לכך שמשרת קהל אפסוס איבד את בשורת המים והרוח היא מכיוון שהוא ניסה לקבל את מה שלא יכול להתקבל בכנסיית אלוהים – כלומר, אנשים חומרניים אשר לא מאמינים בבשורת המים והרוח – והתאים את הוראותיו לגחמותיהם. קהילת האלוהים יכולה להיות מיוסדת רק על יסודות דבר בשורת המים והרוח.
אך ישנם הרבה אנשים כיום כמו בתקופת הכנסיה הקדומה, החושבים שמספיק להאמין בישוע בדרך כלשהי על מנת להיוושע, ואינם מבינים מדוע עליהם להאמין בבשורת המים והרוח. אך להאמין בישוע תוך כדי התעלמות מבשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי אלוהים היא אמונה מוטעית מאד. אלה אשר מאמינים בישוע רק כתרגול דתי ובלי התלהבות ממשיכים בתנועה, יהפכו לאויבי האלוהים. זוהי הסיבה שישוע נזף והזהיר את משרת קהילת אפסוס לחזור בו מאמונתו המוטעית ולשוב לאמונתו הראשונה האיתנה והאמיתית, האמונה הראשונה שהייתה לו כאשר הוא שמע את בשורת המים והרוח בפעם הראשונה.
יש לנו כאן לקח חשוב: אם קהילת האלוהים מתרחקת מאמונתה בבשורת המים והרוח, אלוהים לא יכנה אותה יותר קהילתו. זוהי הסיבה שישוע אמר שהוא יזיז את המנורה ממקומה ויתן אותה למאמינים בבשורת המים והרוח.
כנסיה אשר נטשה ולא מלמדת יותר את בשורת המים והרוח, היא אינה כנסייה של אלוהים. זה בהחלט קריטי בשבילנו שהאמונה, ההגנה, והשמעת בשורת המים והרוח הם הרבה יותר חשובים ממעשים אחרים.
אסיה הקטנה, היכן ששבע הקהילות בקטע שלעיל היו ממוקמות היא עכשיו אזור מוסלמי. ישוע כך הסיר את המנורה, קהל האלוהים, לכאן, וגרם לנו ללמד את בשורת המים והרוח לכל העולם. אך בקהל האלוהים האמיתי נמצאת האמת של בשורת המים והרוח. קהילות האלוהים אינן יכולות להתקיים בלעדיה. לתריסר תלמידי ישוע הייתה אמונה עקבית בבשורת המים והרוח בתקופת השליחים (הראשונה לפטרוס 3:21, אל הרומים פרק 6, הראשונה ליוחנן פרק 5).
אף על פי כן מה שמצער זה שקהילות האלוהים באסיה הקטנה איבדו את בשורת המים והרוח מאז תקופת הכנסיה הקדומה, וכתוצאה מכך אזור זה נהפך למוסלמי. יותר מכך, אפילו קהל רומא הוכה בטרגדיה של איבוד בשורת המים והרוח עם הוצאתו של צו מילאנו על ידי קונסטנטין קיסר רומי.
 
פסוק 6: "אבל זאת היא לך כי תשנא את מעשי הניקלסיים אשר שנאתים גם אני."
הניקלסיים היו אלה אשר השתמשו בשמו של ישוע כדי לרדוף אחר רווחיהם הגשמיים והחומרניים. אך קהל אפסוס שנא את הדוקטרינות של הניקלסיים ומעשיהם. על דבר זה קהל אפסוס צוין מאד לשבח על ידי אלוהים.
 
פסוק 7: "מי אשר אוזן לו ישמע את אשר הרוח אומר לקהילות המנצח אתן לו לאכול מעץ החיים אשר בתוך גן עדן לאלוהים."
משרתי וקדושי האלוהים חייבים לשמוע למה שאומרת להם רוח הקודש. מה שרוח הקודש אומרת להם זה להגן על אמונתם ולהפיץ את בשורת המים והרוח עד הסוף. כדי לעשות כן, הם חייבים להיאבק ולנצח את אלה אשר מפיצים שקרים. הפסד במאבק נגש השקרנים משמעותו חורבן. המאמינים ומשרתי האלוהים חייבים לכבוש ולנצח את אויביהם עם נשקם – כלומר, עם דבר האלוהים ועם בשורת המים והרוח.
אלוהים אמר, "המנצח אתן לו לאכול מעץ החיים אשר בתוך גן עדן לאלוהים." אלוהים יתן את פרי עץ החיים רק ל"מנצח." אבל מי לנצח או את מה? אנו חייבים לנצח עם אמונתנו את אלה אשר לא מאמינים בבשורת המים והרוח. המאמינים חייבים להמשיך באופן קבוע בקרב הרוחני באלה אשר שייכים לשקר, והם חייבים להופיע כמנצחים בקרבות האלה על ידי אמונתם. הם חייבים גם לתת את כל התהילה לאלוהים ולחיות חיי מנצחים עם אמונתם בבשורת המים והרוח. רק אלה, עם אמונתם באמת, אשר ינצחו את אויביהם במאבקם, יהיו מסוגלים לחיות בשמים ובארץ החדשים אשר ניתנים על ידי אלוהים.
בתקופת הכנסיה הקדומה, אלא אשר חיפשו ושיחרו להאמין ולהגן על בשורת המים והרוח היו צריכים לעמוד בפני מות הקדושים שלהם. באותו אופן, כאשר הזמן יגיע להופעת אנטיכריסטוס, יהיו הרבה יותר קדושים מעונים