ישוע אמר, "הניחה לי עתה כי כן נאווה לשנינו למלא כל הצדקה" (מתי 3:15). כאן, "כל הצדקה" ביוונית עתיקה היא 'דיקאסין' שמשמעותה מצב הוגן. המשמעות היא שישוע הושיע את כל בני האדם בדרך הראויה ביותר.
כאן, עלינו לחשוב מה היה על ישוע לעשות על מנת להקריב את עצמו כקורבן החטאת בהתאם לשיטת ההקרבה של התורה. הוא לא בא להפר את התורה אלא לבצעה. הוא אמר כך במתי 5:17. "אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת."
לכן, מבחינת ישוע לא היה ניתן לוותר על קבלת הטבילה מיוחנן המטביל בצורת סמיכת הידיים ולקחת את כל חטאי העולם על עצמו בדיוק כפי שהכהן הגדול אהרן סמך את ידיו על ראש העז והעביר את כל חטאי השנה של בני ישראל ביום הכיפורים. זו הייתה חוקת עולם (ויקרא 16:34).
על מנת לקיים את חוקת העולם של האב, ישוע, הבן, הוטבל על ידי יוחנן המטביל, אשר הוא צאצאו של אהרן הכהן הגדול והאיש הגדול מכולם בעולם (לוקס 1:15, מתי 11:11). על יוחנן המטביל היה להעביר את כל חטאי העולם על ישוע בסמכו את ידיו על ראש ישוע כיוון שהוא היה הכהן הגדול הארצי כנציגם של כל בני האדם.
זוהי הסיבה מדוע יוחנן 1:6-8 אומר כך. "ויהי איש אחד שלוח מאת האלוהים ושמו יוחנן. הוא בא לעדות להעיד על האור למען יאמינו כולם על ידו. הוא לא היה האור כי אם להעיד על האור." גם ישעיה 53:6 אומר, "ויהוה הפגיע בו את עוון כולנו." זוהי הסיבה מדוע אלוהים שלח את יוחנן המטביל, שליחו, שישה חודשים לפני ישוע. יוחנן המטביל אמר, "הנה שה האלוהים הנשא חטאת העולם" (יוחנן 1:29). ביום לאחר שהוא הטביל את ישוע.
בברית הישנה, כדי לכפר על החוטאים היה צורך בקורבן ללא פגם, בסמיכת הידיים ובשחיטתו כדי לקחת את דמו. לכן הכי הולם מבחינת ישוע אשר היה קדוש וללא חטא כבנו של אלוהים לקבל את הטבילה בצורת סמיכת הידיים מיוחנן המטביל ולהיצלב על מנת למלא את כל הצדקה בתאם לברית האלוהים.
כל כתבי הקודש נכתבו בהשראתה של רוח הקודש ואיננו יכולים להבין אותם רק עם מחשבות הבשר. לכן אנו חייבים עם הארתה של רוח הקודש למצוא את המשמעות הנסתרת, אשר היא המשמעות הרוחנית. לכן פאולוס אמר, "כי האות ימית והרוח יחיה" (השנית אל הקורנתיים 3:6). הוא התכוון שאל לנו להאמין בהתאם לאותיות אלא להבין את המשמעות הרוחנית הנסתרת מאחורי האותיות.
וישעיה 34:16 אומר, "דרשו מעל ספר יהוה וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי פי הוא ציווה ורוחו הוא קבצן."
אלוהים לא אמר כך: "ישוע קיבל את כל חטאי העולם באמצעות טבילתו." בכל אופן, הוא אמר את אותה האמת באמצעות כל כתבי הקודש והסתיר אותם מהעיוורים אשר אין בהם את רוח הקודש. כאשר אנו אומרים "אמא," אנו מתכוונים שהיא ילדה אותי והביאה אותי עד עתה. למילה "אמא" יש הרבה משמעויות נסתרות אף על פי שהיא רק מילה. באותו אופן, גם ל "כל הצדקה" יש משמעות רוחנית שישוע נשא את החטאים בדרך ההולמת והחוקית ביותר בהתאם לתורת האלוהים. אנו חייבים להבין את המשמעות הרוחנית הנסתרת הזו.
כשאנשים אומרים שהוא לקח את כל החטאים על הצלב, האם יש איזשהו פסוק אשר אומר כך מילה במילה? אני מקווה שתשובה זו תהיה לך לעזר.