נושא 9: אל הרומיים
[Chapter 7-3] הסיבה לכך שאנו יכולים להלל את אלוהים (אל הרומים פרק ז 5-13 :7)
( אל הרומים פרק ז 5-13 :7 )
"כי בעת היותנו בבשר תשוקות החטא אשר התעוררו על ידי התורה היו פועלות באיברנו לעשות פרי למוות. אבל עתה נפטרנו מן התורה כי מתנו לאשר היינו אסורים בו למען נעבוד מעתה לפי התחדשות הרוח ולא לפי יושן הכתב. אם כן מה נאמר הכי התורה חטא היא חלילה אלא לא ידעתי את החטא בלתי על ידי התורה כי לא הייתי יודע החימוד לולי אמרה התורה לא תחמוד. וימצא החטא סיבה לו במצווה לעורר בקרבי כל החימוד כי מבלעדי התורה החטא מת הוא. ואני חייתי מלפנים בלא תורה וכאשר באה המצווה ויחי החטא. ואני מתי והמצווה אשר ניתנה לחיים היא נמצאה לי למוות. כי מצא החטא סיבה במצווה להתעות אותי ויהרגני על ידה. ובכן התורה היא קדושה והמצווה קדושה ישרה וטובה. הכי הטובה הייתה לי למוות חלילה אלא החטא למען יראה כי חטא הוא הביא לי על ידי הטובה את המוות למען אשר יהיה החטא לחטאה יתרה על ידי המצווה."
אני מהלל את ישוע אשר הוביל אותי עד הלום
אני מהלל את ישוע אשר הוביל אותי לפגוש אתכם שוב אנשיו האהובים של אלוהים. אני באמת מהללו על שבירך אותי בחיים שמחים עד היום הזה. אלוהים היה תמיד עימי ותמיד ריחם עלי, למרות שהיו זמנים אשר הרגשתי נרפה, התנסיתי בקשיים, ייסורים וחולשות בתוכי בהרבה הזדמנויות שונות. הוא היה חי והיה לצידי במשך חיי, גם בשמחות וגם בעצב. מעולם לא היה מקרה בו הוא עזב אותי לבד, אפילו לשנייה.
עד כמה אלוהים בירך אותנו! אם אלוהים היה כמונו הוא אולי היה מרחם עלינו פעמיים או שלוש אך לבסוף היה מאבד את סבלנותו. אך אלוהים הוא אינו אדם, ולסבלנותו אין גבול. הוא ממשיך להעניק לנו את חמלתו הבלתי פוסקת ללא קשר אם אנו עושים מעשים טובים או לא, ללא קשר אם אנו מצייתים לדבריו או לא. עם אלוהים אוהב שכזה, איננו יכולים שלא להללו או לעובדו. המלך דודו הילל את אלוהים במשך כל חייו והודה לו על ששמר עליו כל פעם שהיה בצרה למרות הקשיים שבחיו. הוא התוודה, "כי בך ארוץ גדוד ובאלוהי אדלג שור" (תהילים 18:30).
עד כמה אלוהים בירך אותנו! איננו יכולים להללו מספיק. האם נהייה מסופקים אם נבנה כנסייה גדולה כמו כל העולם? האם נהייה מסופקים אם נבנה כנסיה אשר תגיע לשמים? כמובן שלא! נוכל לבנות את הכנסיה הכי גדולה והבי יפה מכפי שאנו יכולים אפילו לתאר, אך אין היופי או הגודל של הכנסיה שמשנה אלא העובדה שעבודתו של אלוהים מקפידה לקרוא לנשמות וגורמת להם לשמוע את דבריו ומאפשרת להם להיוולד מחדש על ידי האמונה בדבריו. ואין שום דבר שאנו יכולים לעשות אלא רק להלל את אדוננו על כל הברכות האלו. אנו מודים לאלוהים על שאפשר לנו לשרת אותו ולהניב את פירות עבודתו, שאם לא כן ללא ספק היינו רק מבזבזים את חיינו.
האם אינך אסיר תודה לאלוהים על שאפשר לך לשבת במרכז החדש הזה? אלוהינו בירך אותנו עם חסדו השופע ושמר עלינו כבבת עינו. מי אנו ומה עשינו שאנו ראויים לאהבתו? אנו שום דבר ועשינו שום דבר. אך עדיין אלוהים עשה אותנו אהובים לפניו, לא בגלל שיש לנו מה להראות אלא כיוון שנולדנו מחדש. היינו הכל מלבד אהובים לפני שפגשנו את ישוע המשיח. אלוהים עשה אותנו, אנו אשר היינו מלאים באיוולתנו, נודדים במדבר, מיועדים למות ולהפוך לאבק ואפר, לילדיו.
כמה יפה ונפלאה היא האהבה אשר אלוהים נתן לנו! הללו את ישוע! מתוך הרבה נשמות בעולם, אלוהים הושיע אותנו עם אהבתו ללא תנאי בצדקותו. זוהי יותר ישועה מאשר סתם שחרור. המשמעות היא שנשמותינו עתה הם בקשר עם אלוהים. המשמעות היא שאהבתו עתה היא שלנו. המשמעות היא שגם ברכותיו הם שלנו.
זה על ידי הדרכתו הנפלאה ועידודו של אלוהים שאנו עדיין מוצאים את עצמנו בכנסייתו. אם אלוהים לא היה שם אותנו כאן כיצד היינו יכולים להיות פה? אם הוא לא היה אוהב אותנו ומברך אותנו, כיצד היינו יכולים ללמד את הבשורה ולשרתו? אנו יכולים לשרת את אלוהים כיוון שהוא חי, הוא עימנו והוא בירך אותנו.
אם ישוע לא היה שומר עלנו או מברכנו, לא היינו יכולים לברכו בעבר ואף לא עתה. אלוהים אהב, ברך, עודד וכיסה עלינו עם ידיו הרחומות כך שנוכל לשרתו, ללכת אחריו להללו ולעובדו. האם זה לא נכון? אנו מהללים את ישוע עם כל ליבנו על עבודתו הנפלאה ועל אהבתו האין סופית אלינו.
אלוהים עשה כל כך הרבה למען אלה אשר הוא הושיע. זה שהוא גאל אותנו וזה שהוא המשיך לחזק את האמונה של הנולדים מחדש הקדושים, הינן ההוכחות על כך שאלוהים מחזיק בנו ושומר עלינו. אלוהים פועל וממלא את רצונו באמצעותנו.
אני מאמין שאלוהים בירך את כל כנסיותיו, את קהל הנולדים מחדש שברחבי העולם, ויברכם לנצח. אנו התנסינו בהרבה קשיים, אך אלוהים תמיד היה עימנו, עשה אותנו והמשיך לעשות את עבודתו, חיזוק רוחנו והכין את לבבנו לאמונה הנחוצה לקבל יותר ברכות. עד כמה נפלא חסדו! אני שוב מודה לישוע.
אנו יכולים להלל את ישוע בכל ליבנו
"כי בעת היותנו בבשר תשוקות החטא אשר התעוררו על ידי התורה היו פועלות באיברנו לעשות פרי למוות. אבל עתה נפטרנו מן התורה כי מתנו לאשר היינו אסורים בו למען נעבוד מעתה לפי התחדשות הרוח ולא לפי יושן הכתב" (אל הרומיים 6-7:5). התנ"ך אומר שכאשר היינו בבשר, תשוקות החטא אשר התעוררו על ידי התורה פעלו באיברנו כדי להניב פרי למוות. בכל אופן התנ"ך גם אומר, "אבל עתה נפטרנו מן התורה כי מתנו לאשר היינו אסורים בו למען נעבוד מעתה לפי התחדשות הרוח ולא לפי יושן הכתב."
האם הבשר יכול להיגאל מתשוקות החטא? בבן אנוש יש שני היבטים של הקיום. אחד הוא הבשר והשני הוא של הלב. הבשר אינו יכול להגיע לצדקת האלוהים ולא משנה עד כמה הוא יתאמץ. וגם אינו יכול לשמור את תורת האלוהים. בשרנו לעולם לא יוכל לקיים את תורת האלוהים אפילו לאחר שנולדנו מחדש ולא משנה עד כמה קשה ננסה. לכן פאולוס השליח אמר, "כי בעת היותנו בבשר תשוקות החטא אשר התעוררו על ידי התורה היו פועלות באיברנו לעשות פרי למוות. אבל עתה נפטרנו מן התורה כי מתנו לאשר היינו אסורים בו."
אל הרומים 4:15 אומר, "כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עבירה." אנו חייבים להלל את אלוהינו עם ליבנו. אלוהים גרם לנו להללו בהתחדשות הרוח ולא ביושן הכתב, כיוון שאנו אשר הוחזקנו על ידי התורה כבר קוללנו על ידי זעם התורה.
הבשר הוא שונה מהלב. הבשר מוגבל אך הלב יכול לקבל את דבר האלוהים ולהללו באמונה. הלב גם יכול להיגאל מחטאים.
אנו מתנו לתורה. אני מת כיוון שמתתי לדבר אשר הייתי מוחזק על ידו. בשרנו כבר מת לאלוהים. עם הבשר, איננו יכולים להגיע לצדקתו ואיננו יכולים להצטדק לפני תורת האלוהים. הבשר אינו יכול להתחמק מלהישפט. עם זאת, אלוהים האב שלח לנו את בנו היחיד ישוע המשיח, והעביר את כל זעם התורה עליו, ולאחר מכן הוא נצלב במקומנו. כך אלוהים אפשר לנו לשרת את ישוע באמונה בהתחדשות הרוח ולא ביושן הכתב אשר החזיק אותנו על ידי התורה תחת זעמו.
אנו יכולים עתה להלל את ישוע באמונה. הלב יכול להלל את ישוע למרות שעדיין יש לנו בשר. ליבנו יכול להאמין שישוע אוהב אותנו. אנו יכולים להלל את ישוע כיוון שאנו מאמינים שמתנו במשיח. אלוהים הושיע אותנו מזעם התורה. אלוהים האב שלח את בנו היחיד למעננו, אנו אשר היינו מוחזקים על ידי קללת התורה ומשפט האלוהים, וכאשר שעת הביצוע הגיעה, הוא העביר את כל חטאינו ואת זעם התורה על בנו. כך אלוהים הושיע את אלה אשר קיבלו את אהבתו והאמינו בו, מחטאיהם, ממשפטו ומזעם התורה. אנו מהללים את ישוע על שהושיע אותנו לחלוטין מכל חטאינו.
אנו מאמינים בלב שלם שאלוהים הושיע אותנו בצדקתו. אנו מודים, מהללים ומפארים את אלוהים בכל ליבנו על אהבתו. אך האם אנו יכולים לעשות דברים אלו עם הבשר? לא. כאשר היינו בבשר, תשוקות החטא, אשר התעוררו על ידי התורה, פעלו באיברנו כדי להניב את פירות החטא. הבשר שוכן רק תחת זעמו של אלוהים.
אנו עתה נגאלנו על ידי אמונה מזעם התורה הזה. אלוהים גרם לנו לשרתו על ידי אמונתנו באהבתו וגאולתו ולא על ידי יושן הכתב וזעם תורת האלוהים, למרות שאנו אמורים להישפט על ידי התורה.
אף אחד מאיתנו אינו יכול לשרת את ישוע על ידי מעשיו. למרות שנולדנו מחדש איננו יכולים לשרתנו עם בשרנו. האם יש מישהו מביננו אשר התאכזב כאשר הוא ניסה לשרת את ישוע עם בשרו? אנו לעולם לא יכולים לשרת את ישוע עם הבשר. תשוקות החטא תמיד שולטות בבשר. איננו יכולים לשרת את אלוהים עם בשרנו אפילו לאחר שנולדנו מחדש. אנו יכולים להלל את אלוהים ולשרתו באמונה רק עם ליבנו. לכן, כאשר אתה מהלל את אלוהים, האמן בליבך והודה על אהבתו. לאחר מכן, הבשר יכול להפוך לכלי אשר ילך על פי האמונה.
אני מהלל את ישוע אשר הציל אותנו מכל זעם התורה, כיוון שאני מאמין בו בליבי. אני מודה לישוע. הוא הושיע אותי לחלוטין. הוא גאל אותי מחטאי היומיום שלי ומזעם התורה. שלא יהיו ספקות: אדוננו הושיע אותנו. למרות כל חולשותינו וחסרונותינו, אלוהים גאל אותנו כיוון שהוא אהב אותנו. כמה נהדר זה שאלוהים עשה אותנו צדיקים, אף על פי שאנו מלאים בחסרונות? כמה נפלא זה שאלוהים עשה אותנו למשרתיו?
אנו יכולים להלל את אלוהים כיוון שהוא הושיע אותנו מזעם התורה. אנו יכולים לשרת את ישוע עם ליבנו והרוח. אנו יכולים ללכת אחריו. אנו מודים לישוע אשר הושיע אותנו מחטאינו ומזעמו. האם אתה מודה לו? האם ישועתנו אינה מגלה בדיוק עד כמה שאנו חלשים? כמה פעמים נכשלו בניהול חיינו כרצונו אפילו שניסנו כמיטב יכולתנו לעשות כן? כמה פעמים היינו יהירים? כמה חולשות יש לנו? לעולם איננו יכולים להלל את ישוע עם בשרנו ומעשינו, לא עתה ולא בעתיד. אנו מהללים את ישוע בליבנו על מה שהוא עשה. רק על ידי ליבנו ואמונתנו אנו יכולים להלל את ישוע.
איננו יכולים להלל את ישוע עם הבשר
צדקתנו העצמית תשבר לחתיכות כאשר נלך אחרי ישוע. עולם השכל ועולם הבשר חייבים להיות מופרדים. זוהי ההבדלה בין הרוח לבשר.
האם אתה מאמין בכך? זה חסר תועלת בשבילנו לנסות עם הבשר. כאשר אנו שרים, שמחים, מהללים, מאמינים מצייתים ומודים עם ליבנו, בשרנו יכול לשרת את ישוע כשהוא נכנע לליבנו. אנו מהללים את ישוע ומודים לו על ישועתנו ושרים, "♬כל חטאיי נעלמו, בגלל צליבתו של ישוע; החיים מלאים בשיר, הכל בגלל הצליבה; המשיח המושיע חי כדי לשחררני מחטאיי; יום יבוא והוא יגיע הו יום מבורך ונפלא! הכל, כן בגלל הצליבה.♬" אך אנו נכשלים לפעמים בגלל הבשר. אנו חושבים לעצמנו "מדוע אני כל כך חלש למרות שאין לי חטא?" אז אנו מתפלאים, "`♪כל חטאיי נעלמו♪` – זה נכון - `♪החיים מלאים בשיר♪` – זה גם נכון- `♪הכל בגלל הצליבה♪` - הכל נכון, אך למה אני כה חלש? עלי להודות וללכת אחרי ישוע יותר בשמחה עם הזמן, אך מדוע אני כה מלא בחסרונות? אה, בשרי מעורר הרחמים!"
כאשר אנו מרגישים עצובים, אלוהים אומר לנו, "מדוע אתה כה מדוכדך, הו נשמתי? האם אינך יודע שאני מושיעך? עשיתי אותך צדיק." איננו יכולים להלל או ללכת אחרי ישוע עם הבשר. אנו יכולים לשרת את אלוהים על ידי האמונה במה שהוא עשה כדי להושיענו, על ידי שנאהב אותו, נודה לו ונפאר אותו עם ליבנו.
אני רוצה שתהלל את אלוהים עם ליבך. אני רוצה גם שתאמין ותודה לו עם ליבך. דברים אלה אפשריים רק באמצעות ליבנו. הם בלתי אפשריים עם הבשר. הבשר תמיד נשאר ללא שינוי אפילו לאחר שנגאלנו. מה שפאולוס השליח אומר בקטע שלעיל מתייחס גם לפני וגם אחרי שנגאלנו. דבר אלוהים הוא אותו דבר לאלה אשר נגאלו ולאלה אשר לא נגאלו.
האם המשכת להשביע את רצון האלוהים עם הבשר לאחר שנגאלת?
האם המשכת להשביע את רצון האלוהים עם הבשר לאחר שנגאלת? האם אתה חושב שהינך יכול להשביע את רצון האלוהים כיוון שאתה שונה מאחרים והינך יכול לשרת את אלוהים יותר ממה שהם יכולים? אלה אשר מלאים בצדקתם העצמית ייפלו באחד הימים לתוך בור. ישנם אנשים אשר כבר התנסו בנפילה לתוך בור ואמבט שפכים.
ישנה אחות אחת אשר נפלה בקיץ זה בכינוס התנ"ך זה לבור שפכים. אני מתכוון שזה היה באמת בית שימוש, אך למרבה המזל הוא עדיין לא היה בשימוש. אם מישהו היה משתמש בו לפני כן, היא הייתה שוקעת בצרה גדולה באמת. חפרנו חפירה עמוקה ועשינו בית שימוש על הגבעה הירוקה כאשר הכנו את כינוס התנ"ך הזה. לאחר מכן, שמנו משען רגל על כל בית שימוש, אך לא עדיין לא קבענו את משעני הרגל לבית השימוש. אז אחות זו החליקה ונפלה לבור הזה. אלוהים חפר חור כזה לאלה עם צדיקותם העצמית. אלוהים רוצה מאיתנו שנשבח רק אותו.
לאחר הגאולה, נשמתי מרגישה אי נוחות וחסר סיפוק כאשר אני סוטה מהנתיב הנכון. כאשר הרהרתי מדוע אני מרגיש כך, הבנתי שכסותי מוכתמת בלכלוך. נוכחתי לדעת שאינני אמור ללכת בדרך זו, אך עד מהרה שכחתי. ברגע שהבנתי את זה, עשיתי תשובה ואמרתי, "אל לי לעשות את זה. מה חשבתי לעצמי? הו ישוע, אני מודה לך על ששטפת את חטאיי." אך לאחר זמן קצר חטאתי. לפעמים שכנתי בחסדו של אלוהים ופתאום נכשלתי בחטא. לאחר מכן מצאתי את עצמי בורח מהחטא לחסדו של אלוהים. התנועעתי הלוך ושוב, נאנחתי בצער והתייאשתי מקיומי.
נוכחתי לדעת עד כמה מלוכלך הייתי לאחר שכל חטאיי נמחלו. נוכחתי להבין לעומק וחשבתי, "זה נורא, מדוע אני חלש ולא מושלם למרות שאני מאמין בך אלוהים?" תשוקות החטא, אשר התעוררו על ידי התורה, פועלות באיברנו. הבנתי שככל שאני מנסה לחיות על פי התורה, כך הבשר נופל יותר לתשוקות החטא. נוכחתי לדעת שהבשר לעולם לא יכול אחרי אלוהים. התחלתי לשרת את ישוע על ידי שהכנתי את בשרי ככלי צדק לאלוהים והיללתי את מה שאלוהים בירך לאחר שהאמנתי בו בליבי.
הבשר אינו אלא גוש של חטאים
אלה אשר אינם יודעים שהם גדושים בתשוקות לחטא מופתעים עד כמה במהירות הם מחליקים לחטא לאחר שהם מפסיקים לשרת את ישוע לזמן מה. אנו חייבים להאמין בישוע. להללו, לשבחו וללכת אחריו עם ליבנו. ללכת אחריו עם ליבנו היא ברכת החסד של ישוע. רק כאשר אנו מאמינים עם ליבנו, אנו יכולים ללכת אחריו. כאשר אנו בבשר, תשוקות החטא אשר התעוררו על ידי התורה, פעולות באיברנו כדי להניב את פירות המוות. כאשר איננו מהללים את ישוע או שאיננו הולכים אחריו עם ליבנו, בשרנו נופל במהירות לתשוקות הבשר. לכולנו יש את הנטייה הזו; גם לפאולוס השליח הייתה הנטיה הזו.
פאולוס נשאר רווק כל חייו ולימד את הבשורה. אך הוא נוכח לדעת שהחטאים מתגלים באמצעות תשוקות החטא של הבשר. ייתכן שהוא חשב, "אני חושש. הייתי מלא בשמחה לפני זמן מה, אך מדוע אני כה מדוכדך עתה? מה לא בסדר איתי? לפני זמן מה הייתי רוחני אך עתה אני מרגיש כמו אשפה." מחשבותיו של פאולוס עברו, הוא נוכח להבין שהוא אינו יכול לשרת את ישוע מבלי להפריד את הבשר מהלב. "הו כמה עלוב אני! אינני יכול לעשות טוב עם הבשר."
הבשר נכנע ללב כאשר אנו מהללים והולכים אחרי אלוהים עם ליבנו. פאולוס הבין את האמת הזאת. איננו יכולים אלא לחטוא. האם אתה מבין את זה? כאשר אלה ללא חטא מהללים, מאמינים והולכים אחרי ישוע עם ליבם, הבשר הולך בעקבות הלב. ייתכן שאדם יחשוב בתחילה, "נגאלתי מכל חטאיי. הללויה. אני כה שמח." אך עם הזמן יותר ויותר תשוקות חטא מתגלות באדם. אלה המלאים בצדקתם העצמית, מתאכזבים יותר בקלות מעצמם כאשר תשוקות החטא יוצאות מהם אט אט. למרות שייתכן שהם אינם חושבים כך, הם למעשה גרועים יותר ממה שהם חושבים על עצמם.
אנו חייבים לדעת שבשרנו גדוש בתשוקות חטא. אין לנו בטחון בבשר; אל לך להסתמך עליו. אלא במקום זאת האמן בחסדו של אלוהים, שבח את ישוע, ולך אחריו בכל ליבך. זה אפשרי רק באמצעות הלב. אני מהלל את ישוע על כך שחסדו של אלוהים מאפשר לי, אשר הייתי נורא בדיבור ומלא בצדקותי העצמית, ללמד את הבשורה! כיצד אני יכול לעשות זאת ללא חסדו של ישוע? אני יכול רק להלל את ישוע.
אני מודה לישוע על שאפשר לי להללו
אני מודה לישוע על ששטף את כל חטאינו ונתן לנו את רוח הקודש כדי לגרום לנו להללו עם ליבנו ולא עם הבשר. אנו יכולים להללו ולשבחו כיוון שאנו מאמינים בו עם ליבנו.
"כי כל עוד שמושבנו בגוף רחוקים אנחנו מן האדון" (השנית אל הקורנתיים 5:6). אני מהלל את ישוע אשר הושיע אותנו מכל חטאינו. אני משבחו ומאמין בו. ישוע הושיע אותנו מכל חטאינו אפילו שנועדנו למות לאחר שחיינו בתשוקות החטא. הוא אפשר לנו להיוושע על ידי האמונה באלוהים בליבנו. הוא גרם לנו להללו ונתן לנו שמחה.
אל תנסה לשרת את אלוהים עם הבשר- זה בלתי אפשרי. אל תנסה להיות ירא שמים עם הבשר- זה לא יכול להתגשם. וותר על מאמצים שכאלה עם הבשר. אם כן, כיצד אנו יכולים ללכת אחרי אלוהים? התשובה היא עם ליבנו. אנו יכולים לשרתו עם הלב, בהתחדשות הרוח. אלוהינו הושיע אותנו לכן לך אחריו עם ליבך, אשר אפשר לך לקבל ישועה.
אני מהלל את אלוהים. כמה אנשים מקוננים על עצמם? הם נאנחים בצער ומייסרים את עצמם ואומרים, "מדוע אני מתנהג כך?" אל תהיה כמותם. אין זה אפשרי מבחינתך לא לעשות חטאים עם בשרך. אל תנסה לעשות את הבלתי אפשרי לאפשרי. אני רוצה שתאמין באלוהים ותהללו עם ליבך. לאחר מכן הבשר ילך בעקבות הלב. האם ניסית ללכת לאורך זמן אחרי ישוע עם בשרך לאחר שנגאלת? האם יש לך בעיה בעשיית מה שאינך אמור לעשות? אם כן, הבעיה היא שאתה מנסה לשרת את ישוע עם הבשר, לא עם הלב. האם אתה יודע מה אומרים אלה אשר נוהגים בי בחוסר כבוד ואשר משמיצים אותי? הם צוחקים עלי. ולועגים לי. אך אני רק מחייך אליהם כיוון שאני יודע שהם אינם יודעים מה קורה בתוכי.
אני יכול ללמד את הבשורה כיון שישוע כבר שטף את כל חטאיי. אם ישוע לא היה שוטף את כל חטאיי, הייתי כבר נשפט ומת לאלוהים. אלוהים עשה אותנו מושלמים על ידי שעשה אותנו מאוחדים עם הרוח. הוא עשה אותנו לאלה המהללים אותו. הוא גרם לנו לחיות בהודיה. הוא גרם לנו לשמוח בברכותיו. הללו את אלוהים! הללו את ישוע אשר עשה אותנו לילדיו! יהי רצון שכל התהילה תהייה שלו ורק שלו.
זה לעולם לא מאוחר. אל תבטח בבשרך. תשוקות החטא יוצאות מאיתנו בשמץ ההזדמנות הראשונה. הבשר תמיד רוצה להיות בעדיפות על רצון האלוהים. זוהי הסיבה שההליכה אחרי רצון האלוהים אפשרית רק על ידי האמונה. אין זה אפשרי עם הבשר. אל תרמה את עצמך אפילו לאחר שנגאלת. זה עדיין אפשרי מבחינתנו להיכשל, למרות גאולתנו, תחת שליטתו של הבשר, כיוון שאנו יודעים היטב שהבשר הוא תמיד לא מושלם וחלש.
אנו אנשי הרוח, אנשי האמונה. אל תבטח בבשרך. חזור אחרי "בשרי הוא כמו פח אשפה." אני רוצה שתזכור זאת. אל תבטח בעצמך. אנו חייבים להאמין וללכת אחרי אלוהים עם ליבנו. אני מודה לישוע ומהללו על שהציל אותנו מכל זעם התורה. הללויה!
Copyright © 2021 by The New Life Mission