נושא 9: אל הרומיים
[Chapter 8-12] מי יפריד את הצדיקים מאהבת המשיח? (אל הרומים 8:35-39)
( אל הרומים 8:35-39 )
"מי יפרידנו מאהבת המשיח הצרה או מצוקה או משטמה או רעב אם עריה או סכנה או חרב. ככתוב כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה. אבל בכל אלה גברנו מאד על ידי האוהב אותנו. ובטוח אנוכי כי לא המוות ולא החיים לא מלאכים ולא שררות ולא גבורות לא ההוה ולא העתיד. לא הרום ולא העומק ולא כל בריה אחרת יוכלו להפרידנו מאהבת האלוהים אשר היא במשיח ישוע אדונינו."
פסוק 35 אומר, "מי יפרידנו מאהבת המשיח הצרה או מצוקה או משטמה או רעב אם עריה או סכנה או חרב." מי יכול להפריד אותנו מאהבתו של המשיח אשר ניתנה לאלה אשר מאמינים בבשורת המים והרוח אשר צדקת האלוהים נמצאת בה? האם מצוקה או רדיפה יכולות לנתק את האהבה הזו? האם תקופת שבע השנים של הצרה הגדולה תפריד אותנו מהאהבה הזאת? כמובן שלא!
לא מצוקה ולא אסון בעולם הזה ינתקו אותנו מאהבתו של אדונינו אשר הושיע אותנו מחטאינו. אפילו כאשר אנו רוצים בעיפותנו להישאר לבד, ומישהו שואל אותנו אם ישוע הושיע אותנו מחטאים או לא, אנו כולנו נשיב שישוע אכן הושיע אותנו ושאנו ללא חטא. ללא קשר עד כמה יתכן שליבנו עייף ומוטרד, הוא עדיין הושיע אותנו והוא עדיין מושיענו הנצחי. אפילו אם אנו נהיה עייפים או חולים כך שלא נוכל להחזיק את גופנו בצורה איתנה, אנו עדיין ניתן את תודתנו לצדקת האלוהים. שום לאות לא תוכל להפרידנו מצדקת האלוהים אשר גאלה אותנו מחטאינו.
לא רדיפה, לא רעב, לא עריה, לא סכנה, ולא החרב יכולים להפריד אותנו מצדקת האלוהים. גם לא זה שאנו לפעמים מבודדים ומגונים על ידי האנשים הדתיים ברדיפה שאנו עומדים בה. הרדיפה כוללת את חברינו, שכנינו, קרובינו, ואפילו משפחתנו שלנו העוזבים אותנו בגלל האשמותיהם שאנו כופרים. האם רדיפות אלה יכולות להפרידנו מישועת ישוע המשיח? הן ללא ספק לא יכולות!
ללא קשר עד כמה בחומרה אנו נרדפים, זה לא יכול להפריד אותנו מצדקת האלוהים אשר הושיעה אותנו. מכיוון שצדקת האלוהים עשתה אותנו חפי חטא, ומכיוון שזוהי אמת בלתי משתנה, אף אחד ושום דבר אינו יכול להפריד אותנו מאהבת האלוהים.
רעב, בין אם הוא פיזי או רוחני אינו יכול להפריד ביננו. מכיוון שאנו מאמינים בבשורת המים והרוח מה שתמיד נשאר בליבנו היא צדקת האלוהים – כלומר, האמונה באדונינו אשר עשה אותנו חפי חטא עם בשורת המים והרוח. אמונה היא האמונה והברכה בצדקת האלוהים. "מכיוון שישוע גרם לכל חטאיי להיעלם, אין בי חטא! אלוהים עשה אותי צדיק וחף מחטא וכיסה אותי לחלוטין בצדקתו!" זוהי הסיבה מדוע אמונתנו בצדקת האלוהים לא תיעלם ואין זה משנה עד כמה חמור יהיה הרעב.
צדקת האלוהים על ידי בשורת המים והרוח
עד שהאדם אינו מאמין בבשורת המים והרוח יש עדיין חטא בליבו. אך אדם המאמין בצדקת האלוהים אין בו חטא. זוהי הסיבה מדוע אדונינו אמר שאנו יכולים להכיר את העץ לפי פירותיו. אלה אשר אינם מאמינים בצדקת האלוהים מוותרים על אמונתם בישוע כאשר הם עומדים בפני קושי הכי קטן, רעב, רדיפה או מצוקה.
ישנם אנשים שחושבים, "למרות שישוע נצלב על הצלב בגלל חטאיי, רק החטא הקדמון הוסר ואני חייב באופן יומיומי לבקש מחילה על חטאיי האחרים אשר אני עושה יום יום." אלה אשר יש להם אמונה כזו למעשה חוטאים נגד אלוהים על שאינם מאמינים שישוע לקח את כל חטאיהם, ובתהליך זה, הם מרשיעים ומשחיתים את עצמם. הם האנשים אשר מתכחשים לישוע ואשר אינם מאמינים בצדקת האלוהים.
אך אלה המאמינים בבשורת המים והרוח הם אלה המאמינים בצדקת האלוהים בלי קשר לנסיבות אשר הם עומדים בהם, הם יאחזו בחוזקה באמונתם ויגידו, "אלוהים ללא ספק הושיע אותי מכל חטאי העולם. אני חף מחטא!" אפילו אם נעמוד בפני מוות ביום הרעב הרוחני האחרון שלנו, אנו לעולם לא נתכחש שאלוהים עשה אותנו חפי חטא ושאנו הפכנו לאנשיו. צדקת האלוהים אשר לקחה את כל חטאינו תשאר עדיין בליבנו כאמונתנו. בשורת המים והרוח היא כה רבת עוצמה ונפלאה. לא משנה מול איזה סוג של צרות נעמוד בחיינו, כיוון שצדקת האלוהים היא במשיח, אנו לעולם לא נופרד מאהבתו של אלוהים.
מה המשמעות של "עריה" בקטע שלעיל? הכוונה של עריה היא איבוד כל נכסינו. עד תקופת ימי הביניים כאשר הייתה צרה בכפר או בקהילה במדינות אירופה, האנשים היו עסוקים בציד מכשפות כשהם מאשימים שעיר לעזאזל בכל הצרות; האנשים היו לוקחים מהם הכל והיו מאשימים אותם שהם כופרים. זוהי הסיבה מדוע פאולוס השתמש כאן במילה "עריה."
בתקופה ההיא היה אפשר להאשים מישהו בכפירה, ורק על ידי עד אחד או שניים להרשיע את הנאשם, לדון אותו לעמוד האש, להחרים את כל רכושו ולמחוק את שמו.
אפילו אם נובל לעריה שלנו כמו במקרה זה, נאבד את כל מה שבבעלותנו ונוצא להורג, צדקת האלוהים אשר, באהבתו אלינו, לקחה את כל חטאינו, לעולם לא תיעלם מאיתנו – עד כך הבשורה הזו של המים והרוח מושלמת.
גם לא סכנה או חרב יכולים להפרידנו מאהבתו של המשיח. אפילו אם נהיה תחת חרב וניהרג על ידה, לנו המאמינים אין חטאים. הרבה נוצרים בכנסייה הקדומה הואשמו לשוא בשריפת רומא והוצאו להורג בפומבי באמפיתיאטראות כשהם נטרפים על ידי אריות. אפילו כשהם מתו הם היללו את ישוע אשר הושיע אותם. הם היו מסוגלים להלל כיוון שהם האמינו בבשורת המים והרוח. אלה אשר נגאלו על ידי האמונה באמת שאלוהים אהב אותם ולקח את כל חטאיהם יכולים להלל את ישוע, אפילו כאשר הם מתים ונטרפים על ידי אריות.
הכוח בא מהאמונה בצדקת האלוהים אשר לקחה את כל החטאים, ומאהבתו. מכיוון שאלוהים בתוכנו, מדבר אלינו, מחזיק אותנו בחוזקה, מגן עלינו ומעודד אותנו, כוח כזה יכול להימצא. לא סכנה ולא חרב, לא איומים ולא מות קדושים יכולים להפריד אותנו מאהבתו של אלוהים.
אלה המאמינים בבשורת המים והרוח הם אלה המאמינים בצדקת האלוהים והם אנשי המשיח. אלה המאמינים בצדקת האלוהים הם אלה אשר נאהבים על ידי המשיח. אך יש אנשים ההופכים את אהבתו המושלמת של המשיח לאהבה אמוציונלית ותו לא, מסתכלים רק על מותו על הצלב, נעצבים ובוכים על סבלו. אך רגשותיהם של בני האדם יכולים להשתנות בן לילה.
למרות שרגשותינו משתנים כל בוקר וערב, האהבה אשר באמצעותה אדונינו הושיע אותנו אינה יכולה להשתנות או להתחלף בשום דבר. אהבתו לעולם לא משתנה. כך בשורת המים והרוח רבת עוצמה, וכך צדקת האלוהים היא נפלאה. אף אחד אינו יכול להפרידנו מאדונינו אשר עשה אותנו שלמים ואשר כיסה אותנו באהבתו המושלמת. זהו כוחה של בשורת המים והרוח וזהו גם כוחה של אמונתנו בצדקת האלוהים.
המילה היוונית ל "בשורה" היא "אוויגליון," ונאמר שיש לה "דומניס" – משמעות מילה יוונית זו היא כוח, יכולת או מסוגלות אשר ממנה אנו מקבלים את המילה "דינמיט" – של אלוהים (אל הרומיים 1:16). מעט דינמיט מספיק כדי להרוס בית עד יסודותיו ולהפכו לאבק. טיל טומהוק המשוגר מאונית מלחמה יכול להרוס מבנה בטון גדול ולהפוך אותו לעפר. לא משנה עד כמה מבוצר יהיה המבנה, הוא אינו שווה לכוחו ההרסני של הטיל.
שני מטוסי נוסעים מוטטו את מגדלי התאומים במרכז הסחר העולמי בניו יורק. מה קרה כאשר המטוסים היכו בבניינים? כשהיא מתלקחת על ידי התפוצצות המטוסים, האש אשר הוזנה על ידי דלק המטוסים הייתה כה לוהטת כך שהיא המיסה את הכל בקומות אשר המטוסים חדרו אליהן. מכיוון שמבנה הפלדה והעמודים אשר תמדו בבניינים הומסו, הקומות התמוטטו לפתע והבניינים לא יכלו לשאת את משקל הקומות המתמוטטות כך שלבסוף הם התמוטטו בשלמותם. אם הקומות היו מתמוטטות בצורה איטית, הבניינים לא היו מתמוטטים. אך מכיוון שהקומות התמוטטו לפתע ובמהירות, העמודים ומבנים תומכים אחרים התמוטטו, וכל הבניינים, וגם האנשים, נחרבו תוך שניות.
כוחה של בשורת האלוהים היא כוחה של בשורת המים והרוח. זהו גם הכוח אשר יש בו את צדקת האלוהים. ייתכן שאין זה ראוי להשתמש בטרגדיה זו כדי להמחיש את צדקת האלוהים, אך כוחה של בשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי צדקת האלוהים הוא כמו דינמיט אשר יכול למחוק את כל חטאינו. צדקת האלוהים היא שאדונינו הושיע אותנו כשלקח את כל חטאינו כשבא לאדמה הזו, הוטבל, מת על הצלב, וקם לתחייה מן המתים.
בשורת המים והרוח היא צדקת האלוהים אשר באמצעותה ישוע לקח את כל החטאים אשר בני האדם עשו, מבראשית היקום ועד סופו. זוהי הסיבה מדוע שום דבר לא יכול להפריד את אלוהים מאלה אשר נאהבים על ידו באמצעות גאולתו על ידי אמונתם בבשורת צדקת האלוהים. גם אמונתו של פאולוס הייתה כזו אשר האמינה בצדקת האלוהים.
האם אם כן אנו יכולים לקבל את צדקת האלוהים על ידי הבשורה של הדם על הצלב בלבד? איננו יכולים. האמונה רק בבשורת הדם בלבד אינה יכולה לתת לנו את צדקת האלוהים. אלה אשר חושבים אחרת ייוותרו בקלות על אמונתם בישוע בשעת רדיפה הכי קטנה.
למשל, כאשר נכסיהם הגשמיים יילקחו, או כאשר הם יעמדו בפני קשיים בעבודה בגלל המוצא הדתי שלהם, הם ייכנעו בקלות ויתנכרו לאמונתם. זוהי תוצאה בלתי נמנעת והיא נכונה לגבי הרבה נוצרים. אלה אשר, עקב אי אמונתם שלהם בבשורת המים והרוח אין להם את רוח הקודש בליבם ולא נגאלו מכל חטאיהם, ייכנעו לאיום הכי קטן.
הסיבה שהנצרות של היום היא כה חלשה בעולם הזה היא בגלל אמונה זו המוגבלת רק לדם על הצלב. סוג כזה של אמונה היא אמונה אשר לא מקבלת את צדקת האלוהים באמצעות בשורת המים והרוח.
מאמין צדיק אשר נגאל מכל חטאיו על ידי שקיבל את צדקת האלוהים יכול לפעול למען הרבה נשמות. מכיוון שהוא מאמין בבשורת המים והרוח ויש לו את רוח הקודש, ומכיוון שאלוהים נמצא בו עם דברו, אדם זה יכול לעשות הרבה עבודות רוחניות ולהחזיר הרבה נשמות אבודות חזרה לאלוהים. זוהי האמונה בצדקת האלוהים, האמונה בבשורת המים והרוח. בשורת המים והרוח ניתנה על ידי אלוהים, לא על ידי מעשינו, ולפיכך באמצעות אלוהים אנו גם יכולים לעשות את עבודתנו.
פסוק 36 אומר, "ככתוב כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה." מתוך אלה המאמינים בבשורת המים והרוח ישנם כאלה, לאמיתו של דבר, אשר קיבלו יחס כזה כאשר חיו על הארץ. למעשה, המאמינים בבשורת המים והרוח לעיתים קרובות שנואים על ידי אחרים, במיוחד על ידי אלה אשר יש להם אמונה מוטעית ואשר מתיימרים להיות נוצרים בעצמם.
הנוצרים הנולדים מחדש הם, במילים אחרות, שנואים יותר על ידי נוצרים כביכול יותר מאשר על ידי בודהיסטים. הקטע, "כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה," הוא דבר האלוהים המדבר למאמינים בבשורת המים והרוח. אפילו אדונינו, כשהוא ממלא את רצון האב עם טבילתו ומותו על הצלב היה, "כצאן טבחה." ישוע הושיע אותנו על ידי שבא וחי חיים שכאלה על האדמה.
צדקת האלוהים ניצחה את כל חטאי העולם
פסוק 37 אומר, "אבל בכל אלה גברנו מאד על ידי האוהב אותנו." כיצד אנו יכולים להתגבר על כל הדברים האלה? אנו מכריזים על נצחוננו על ידי כוח אמונתנו באהבתו של אלוהים.
לאדם המאמין בבשורת המים והרוח יש את הכוח של אלוהים. אך אחד אשר אינו מאמין בבשורת המים והרוח יש בליבו רק חטא. האמונה והישועה של אלה אשר יש בהם חטא אינה יכולה שלא להיות בעלת תהפוכות בגלל רגשותיהם, ולפיכך אין להם כוח. אך לאלה המאמינים בבשורת המים והרוח יש את הכוח. אין להם את הכוח של עצמם אלא יש להם את הכוח של הבשורה אשר ניתנה על ידי אלוהים, ועם כוח זה הם יכולים לעמוד ולהתגבר על כל הרדיפות והמצוקות. הצדיקים חייבים לעסוק במאבק רוחני נגד החוטאים וללמד אותם את בשורת המים והרוח. הצדיקים חייבים גם לקבל כדבר טבעי את החיים כשהם נרדפים למען הבשורה. חיים למען ישוע הם מנת חלקנו.
פתגם מזרחי אומר, "כאשר במשך יום אחד האדם לא יקרא, הוא יגיד מילים פוגעות." מה אם כן לגבינו? גם אנו נוטים להיחפז לשחיתות אם אנו מאפשרים ליום לעבור מבלי לחיות למען אלוהים ובשורתו. כך אנו נחייה את חיינו עד מותנו. אך אם נחייה למען המשיח, נקריב את עצמנו נירדף למען אלוהים, ונערוך מלחמה רוחנית נגד כוחות הרוח הרעים, ליבנו יהיה מלא במזון רוחני ואשר ממנו נפיק כוח חדש כדי להמשיך.
כאשר נוצרים נכשלים זה מכיוון שהם לא חיו למען ישוע. אך כאשר אנו חיים למען ישוע, כוחנו הרוחני גדל אף יותר, וגם כוחנו הפיזי ובריאותנו מתחזקים.
פסוקים 38-39 אומרים, "בטוח אנוכי כי לא המוות ולא החיים לא מלאכים ולא שררות ולא גבורות לא ההוה ולא העתיד. לא הרום ולא העומק ולא כל בריה אחרת יוכלו להפרידנו מאהבת האלוהים אשר היא במשיח ישוע אדונינו." כמאמין בבשורת המים והרוח, פאולוס היה משוכנע בזה. אותה האמת חלה גם עלינו: לא המוות ולא החיים יכולים להפרידנו מהמשיח.
בתקופה העתיקה, אלה אשר הפעילו כוח גשמי, כמו הקיסרים הרומים, ניסו לרדוף נוצרים כדי שיתנכרו לאמונתם וידווחו על חבריהם המאמינים לרשיות, כשהם מציעים את כל סוגי הפתויים, מפקידות בכירה, ועד נשים ורכוש, הכל בתמורה להתנכרותם. אך המאמינים האמיתיים בבשורה לעולם לא נכנעו לפיתויי הכוח, הרכוש או הכבוד.
אמונה זה לא משהו שיכול להיות מוחלף במשהו שהעולם מציע. אם מישהו היה מראה לנו צ`ק פתוח ואומר לנו, "אני אתן לך את הצ`ק הזה אם תפסיק להפיץ את הבשורה," אנו נוכל לענות לו בגלל תקוותנו לעתיד ואמונתנו החזקה באלוהים, "אתה צריך את זה לעצמך, אז תשתמש בו; בשבילי זה שום דבר מלבד חתיכת נייר."
רק בשורת המים והרוח היא הבשורה אשר יש להם את צדקת האלוהים
יש הרבה אנשים אשר אמרו לי, "אם תודה שאמונתנו רק בדם שעל הצלב היא גם אמונה נכונה, אנו גם נאשר את אמונתך. לא רק שנפסיק להאשימך בכפירה, אלא למעשה אנו נעזור לך." המנהיגים הדתיים האלה כביכול ביקשו ממני להגיע לפשרה. אך צדקת האלוהים מדויקת ובטוחה כאשר היא נמדדת על ידי דברו. מה שלא נכון הוא לא נכון, ומה שאמת הוא אמת. לתת הכרה באמונה מוטעית היא בעצמה פעולה של מרידה נגד אלוהים, לכן לא רק שאינני מסוגל לאשר את אמונתם, אלא אני חייב באופן קבוע לציין את טעויותיה.
"אתה מאמין רק בדם שעל הצלב? אם כן יש לבטח חטאים בליבך. אתה מיועד לגיהינום. אינני יכול לעזור בזה אפילו אם הינך חושב שאני יותר מידי רציני ולא מוותר; מה שאמת הוא אמת." בגלל דברים כאלה, אנשים ממשיכים להתרחק ממני – באופן יותר מדויק, הם אינם יכולים להיות קרובים אלי. הרבה אנשים נהגו להתקרב אלי בחושבם שאני כמותם. אך כל פעם אמרתי להם, "אתה רועה צאן שקרי ונוכל אשר סוחר בשם אלוהים למען פרנסה, גנב ותו לא." מי יאהב אותי כאשר אני אומר דברים שכאלה? אך מה שלא הוא לא וזוהי הסיבה מדוע אני כה איתן ובטוח בעמדתי.
פותיתי גם על ידי כאלה שאמרו שאם רק אאמין בדם של ישוע הם יתנו לי סמכיות כאלה ואחרות. אך כפי שהקטע שלעיל אומר, "לא ההוה ולא העתיד לא הרום ולא העומק ולא כל בריה אחרת," אין לנו צורך בשררות לא הרום ולא העומק. אין לנו צורך בכוחות ריפוי שחלק מהנוכלים טוענים שיש להם. אלה מאיתנו אשר נולדו מחדש אין להם צורך בדברים כאלה, ואנו אף לא אוהבים אותם.
הקטע גם אומר לנו שגם לא בריה אחרת יכולה להפריד אותנו מאהבתו של אלוהיים באדונינו ישוע המשיח. אפילו אם היו חייזרים ביקום הזה, הם לא היו מסוגלים להפריד אותנו מאהבת האלוהים אשר הושיע אותנו.
ישנם נוצרים אשר מאמינים בקיומם של יצורים מהלל החיצון. אפילו בין הכמרים, הרבה מאמינים בקיומם. אך אין דברים כאלה כמו חייזרים. כאשר למדתי בסמינר, אחד מהמורים שלי אשר לימד יוונית, האמין בקיומם של חייזרים. אז שאלתי אותו, "האם אתה יכול לחת סימוכין לאמונתך עם איזושהי הוכחה מכתבי הקודש?" כמובן שהוא לא יכל לבוא עם איזושהי תשובה להתנגדותי. ללא ספק אין חייזרים. אלוהים אהב את העולם כל כך שהוא נתן לנו את בנו היחידי. אם אכן היו חייזרים, לא היה צורך שישוע ייוולד על האדמה הזו.
לאחר השקעות מסיביות ומחקרים אנו מסוגלים כבר להגיע לירח, והלוויינים שלנו נחתו אפילו על המאדים, אך לא גילנו אפילו ראיה אחת המצביעה על קיום של צורות חיים מחוץ לכדור הארץ. אני יכול לטעון בבטחון בהתבססות על כתבי הקודש, שבלי קשר עד כמה מפותח המדע האנושי והיכולת הטכנולוגית נעשית, ובלי קשר עד כמה בהרחבה אנו חוקרים את היקום, לעולם לא נמצא יצורים מהחלל החיצון. התנ"ך אומר לנו ששום בריה אחרת אינה יכולה להפרידנו מאהבת האלוהים באדונינו ישוע המשיח. מהי, אם כן, אהבתו זו של אלוהים? היא לא אחרת מבשורת המים והרוח. זוהי אהבתו של אלוהים. הגאולה אשר הושיעה אותנו ואשר עשתה אותנו לחפי חטא עם בשורת המים והרוח היא אהבתו של אלוהים, ושום דבר לא יכול להפרידנו מאהבה זו.
פאולוס מדבר שוב על אמונה בפרק 9, אך ממסקנתו מפרק 8 הוא הגיע לשיא האמונה. פרק 1 עד 8 בספר אל הרומיים יוצרים נושא, ועם פרק 8 שהוא פרק המסקנה כאן, מגיעה פסגת האמונה. כפי שדבר האלוהים בפרק 8 מראה לנו רק אלה המאמינים בבשורת המים והרוח יכולים להפוך לבלתי נפרדים מאהבתו של אלוהים.
אלה אשר אינם מאמינים כך, בכל אופן, אף פעם לא יהיו כך. ייתכן שהם יהיו מסוגלים לחיות למען ישוע באופן זמני, אך הם אינם יכולים להגן על אמונתם ולחיות למענו עד מותם. ייתכן שהם יחיו בצורה דתית למשך 10 או 20 שנה, אך אמונתם לבסוף תרקיב ותדעך, תביא אותם למצב שהם לגמרי מופרדים מאלוהים ולא קשורים אליו. זה לא שמעשיהם חסרים, אלא שהאהבה בליבם למשיח תיעלם מהם. מכיוון שאין להם את רוח הקודש בקרבם, אין להם גם את אהבתו של ישוע בליבם. יש, בקיצור, חטא בליבם במקום זאת.
ככל שהימים עברו, הבנתי עוד יותר עד כמה עמוקה ומושלמת אהבת הגאולה היא, אשר אדונינו הושיע אותנו באמצעות בשורת המים והרוח. כאשר פגשתי לראשונה בישוע, ההערכה העמוקה שלי לאהבת ישוע הייתה שקטה ושלווה, כפי שאבן הנזרקת לאגם יוצרת גלים שכמעט אינם מורגשים. תגובתי הייתה רק הבנה שקטה של העובדה שישוע לקח את כל חטאיי ושעל ידי כך הפכתי לחף מחטא. אך בחיותי חיים של לימוד הבשורה, הגלים אשר בליבי נעשו גדולים ועמוקים מעל ומעבר, כאילו פצצה התפוצצה בליבי.
מי אומר שעלינו להאמין רק בדם שעל הצלב? בספר אל הרומיים פאולוס באופן לא מעורפל ובבירור דיבר על בשורת המים והרוח, "או האינכם יודעים כי כולנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו. לכן נקברנו איתו בטבילה למוות למען כאשר נעור המשיח מן המתים בכבוד האב כן נתהלך גם אנחנו בחיים מחודשים" (אל הרומיים 4-6:3).
האם בשורת המים והרוח אינה נפלאה עד מאד ומושלמת לחלוטין? בלי קשר לכמה קטנה אמונתו של האדם, אם הוא מאמין בבשורת המים והרוח הוא נושע מחטאים. לא משנה כמה חסרונות יש לך, אמונתך נעשית לשלמה על ידי בשורת המים והרוח. לא משנה עד כמה חלש אתה, אתה נושע על ידי האמונה בבשורת המים והרוח. אפילו שאין לנו כוח משלנו, אם נחייה למען אלוהים ועם אלוהים, כל הלכלוך יוסר מליבנו.
אך אלה אשר לא האמינו מלכתחילה לבסוף יתייצבו נגד אלוהים ויעזבו אותו, אפילו אם הם שמעו את הבשורה הזו וחיו עימה במשך 10 שנים. אלה אשר החליטו לא לראות ולא לשמוע את האמת האלוהית כשהם עוצמים את עיניהם ואוטמים את אוזניהם הם כה טיפשים על שהם דוחים את ברכת האלוהים עם ידיהם והולכים לעבר מותם. הם צולבים את המשיח כל יום עם חטאיהם, אף על פי שהמוות על הצלב לא היה מתרחש אם לא הייתה טבילתו של ישוע.
הבנתי עם כל יום שעבר עד כמה נפלאה ומושלמת בשורה זו – ככל שהייתי יותר חלש הבנתי יותר עד כמה נורא ושלמה אהבתו של אלוהים היא הנראית בבשורה הזו, והודיתי לו אף יותר על כך. ככל שלימדתי יותר את הבשורה הזו, נהייתי יותר קולני; ככל שלימדתי יותר את הבשורה הזו, הפכתי ליותר חזק; וככל שלימדתי את הבשורה האמיתית הזו, הפכתי ליותר משוכנע.
אפילו אם נולדת מחדש, אם אינך מאזין לדבר האלוהים ולא משרתו, עשבים יצמחו בליבך ובגלל עשבים אלה ליבך יהפוך לשומם. כאשר זה קורה, שיר את שירי ההלל שלך שוב וחשוב על יהוה. על ידי שירי ההלל לאלוהים, ליבך יתנקה ותהיה מסוגל לגדל שוב את הרוח.
עליך לנער את ליבך כדי לפרוק אותו מכל מה שטמא, וחדש שוב את ליבך על ידי שתמלא אותו עם דבר האלוהים. ליבנו כבר התנקה, אך כאשר הטומאה של העולם הזה נכנסת למוחנו ומנסה לבלבל ולגרום לאיבוד חוש ההתמצאות שלנו, אנו יכולים לעבוד את אלוהים ולהתפלל אליו שוב על ידי שנשיר הלל לישוע, כשאנו מחדשים ומגדלים מחדש את ליבנו.
בלי קשר איפה נמצא את עצמנו, להלל את אלוהים זו חוויה משמחת ועליזה. אין חטא בליבם של אלה אשר נגאל, לכן ההלל והשמחה באים באופן טבעי מליבם. שירי השמחה של ליבנו יכולים לגרום לעשבים הגדלים בליבנו להיעלם.
לעיתים, חולשותינו מתגלות. מכיוון שמחשבותינו ורגשותינו יכולים להשתנות בקלות בנסיבות שונות, למרות שיתכן שנהיה שמחים ועם מצב רוח טוב כאשר אנו נמצאים עם אחינו במשיח, כאשר אנו לבד יתכן שיהיו לנו מחשבות טמאות ולא נקיות. זוהי הסיבה מדוע פאולוס קרא, "אוי לי האדם העני מי יצילני מגוף המוות הזה. אודה לאלוהים בישוע המשיח אדונינו."
פאולוס הפך לשלם כשנושע על ידי בשורת המים והרוח, אף על פי שהוא היה עדיין חלש בבשר. האם פאולוס היה האדם היחיד שכזה? גם אני כמו פאולוס. האם גם אתה לא כמו פאולוס?
כאשר אנשים חומרניים מתאספים יחדיו הגברים בדרך כלל אוהבים לשתות, מדברים לעיתים קרובות על העבודה ומי קיבל קידום ומי לא וכך הלאה, בעוד הנשים מתגאות בבעליהן, ילדיהן, ביתן וכיוצא בזה. אך השיחה בין הצדיקים מבחינה איכותית שונה מזו של האנשים החומרניים. אפילו כאשר אנו חולקים את לחמנו יחדיו, אנו מדברים על הנשמות אשר נושעו ברחבי העולם: בהודו, יפן, אירופה, אפריקה, ארצות הברית, וכך הלאה, מהללים את אלוהים וחולקים חברות ברוחנו.
כאשר אנו קוראים את ספר אל הרומיים, אנו יכולים לחוות ולחלוק בליבנו את אמונתו של פאולוס. אנו יכולים גם לגלות עד כמה נפלאה היא הישועה אשר ניתנה על ידי אלוהים. אנו יכולים להרגיש את נפלאותיה של הבשורה. אנו יכולים להבין את הקטע ולגלות את המשמעות הנסתרת בטקסט. מכיוון שאנו מבינים עד כמה שלמה ומושלמת ישועתנו של אדונינו היא, איננו יכולים שלא להלל את צדקתו.
אפילו אם כל העולם היה משתנה עתה, בשורת המים והרוח אשר הושיעה אותנו מכל חטאינו תישאר ללא שינוי. מכיוון שאהבתו של המשיח הושיעה אותנו, ומכיוון שהאהבה הזו לעולם לא עזבה אותנו ועדיין נשארת בנו, כל מה שעלינו לעשות זה להרחיק את ליבנו מהעולם הגשמי ולהתמקד שוב באלוהים. אנו חלשים, ובגלל חולשות אלה אנו לפעמים נכשלים לדרכי העולם, אך כל פעם שזה קורה, אנו רק צריכים להפנות את ראשנו כלפי אלוהים ולהאמין באמת שאדונינו הושיע אותנו. בשרנו לא השתנה וחי עדיין תחת תורת החטא. לפיכך אנו חייבים ברציפות לדחות את בשרנו ולחיות את חיינו על ידי מחשבותינו הרוחניות. על מנת לעצור את גידול העשבים בליבנו, אנו חייבים תמיד לחזור לאלוהים ולהלל את צדקתו.
האם אתה מבין עתה עד כמה רבת עוצמה היא הבשורה הזו של המים והרוח? מכיוון שכל ספר אל הרומיים מבוסס על בשורת המים והרוח, איננו יכולים לפתוח את דבר האלוהים מבלי להאמין קודם בבשורה הזו.
אני מודה לישוע על שאפשר לי לפתוח ולראות את הסוד הכתוב הזה. אף אחד אינו יכול להפרידנו מצדקת האלוהים, אשר היא אהבתו של המשיח. אם ברצונך להאמין בצדקת האלוהים, האמן בטבילת ישוע בידי יוחנן ובדמו על הצלב כגאולתך וכישועתך. גם אתה אז, תקבל את צדקת האלוהים.
יהיה רצון שברכת צדקת האלוהים תהיה עימך.
Copyright © 2021 by The New Life Mission