נושא 9: אל הרומיים
[Chapter 9-3] האם זה עוול מבחינת אלוהים לאהוב את יעקב? (אל הרומים 9:30-33)
( אל הרומים 9:30-33 )
"ועתה מה נאמר הגויים אשר לא רדפו אחר הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה. וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע. ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף. ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש."
כשהוא קורא לכולנו אדונינו אמר, "כי לא באתי לקרוא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה" (מתי 9:13). עלינו להבין שבשביל אלה אשר משחרים לצדיקותם העצמית מתנת הגאולה לא מורשה, וכדי להימנע מכך, אנו חייבים קודם להאמין בצדקת האלוהים.
אל הרומיים 9:13 אומר שאלוהים אהב את יעקב ושנא את עשיו. לאלה המקבלים בתודה את צדקת האלוהים, אלוהים נתן את מתנת מחילת החטאים וגם את הברכה אשר עושה אותם לעמו. אנו כולנו חייבים להאמין באלוהים עם הידע של צדקתו.
עלינו ללמוד ולהבין את דבר צדקת האלוהים אשר ניתנה לכולנו. כאשר האדם רוצה להיגאל מחטאיו, הוא חייב לדעת קודם על חסרונותיו וחולשותיו, וגם את צדקת האלוהים. אנו חייבים להאמין ולדעת על צדקתו. אלוהים אמר לנו שרק אלה אשר יודעים שהם מיועדים לגיהינום צריכים את צדקתו. חשוב שנכיר בחטאינו ונבין שבגלל חטאינו, אנו עומדים בפני זעמו של אלוהים אשר יגרום לעונש הגיהינום שלנו להיות בלתי נמנע.
אך אנו יכולים לקבל אל ליבנו את בשורת המים והרוח באמצעות טבילת אדונינו, מותו על הצלב, ותחייתו, מכיוון שרק אלה המכירים את צדקת האלוהים יכולים להאמין בצדקתו. זה מכיוון שחסדו ואהבתו של אלוהים אינם משהו אשר ניתן להשיגם אפילו על ידי תפילות תשובה או חיים אדוקים אשר הרבה אנשים דתיים עוסקים בהם. בכל אופן, מחילת החטאים ניתנת על ידי אלוהים לכל אלה אשר מעריצים ומאמינים בצדקתו.
אנו כולנו חייבים להיות מוכנים להאמין בשמחה בבשורת המים והרוח בליבנו. האם ברצונך לקבל את צדקת האלוהים? אם כן הודה בחסרונותיך לפני אלוהים ולפני תורתו. הכר בכך שבגלל חטאיך אתה תחת זעמו של אלוהים ושהינך זקוק לצדקתו! כאשר תאמין בבשורת המים והרוח ותקבלה בליבך, צדקת האלוהים תהיה שלך. אתה חייב לדעת את האמת הזו.
ראשם של אלה אשר אינם מאמינים בצדקת האלוהים מבולבל וריק
אלוהים אמר לנו שמחשבותינו היו מבולבלות מלכתחילה (בראשית 1:2). מדוע מחשבותיו של האדם היו מבולבלות מלכתחילה? מכיוון שהמלאך הכושל אשר פנה נגד אלוהים מנע מהאנשים מלהאמין בדבר צדקת האלוהים על ידי שבלבל את מחשבותיהם ורוקנם. זוהי הסיבה מדוע החטאים באו ללב האדם (בראשית 3:1-8).
כתבי הקודש אומרים לנו שמלאך אשר נברא על ידי אלוהים פנה כנגדו. מלאך זה ניסה להשתלט על כיסאו של אלוהים בתחבולה ובכוחות עצמו, נכשל בהתקוממות, וסולק מעמדתו המיוחדת. מלאך כושל זה, לאחר מכן הדיח והוליך שולל את בני האדם והסית אותם נגד אלוהים. מלאך זה נקרא שטן. מלאך יהיר זה עדיין פועל בין המאמינים ובין הלא מאמינים בצורה שווה בכל מיני סוגי שיטות יהירות ומרדניות. על ידי שהוא מוליך שולל את בני האדם, הוא מאתגר את דבר צדקת האלוהים ואת שלטונו.
השטן משתמש תמיד בשקרים כדי שבני האדם לא יהיו מסוגלים להאמין בבשורת המים והרוח. כשהם מולכים שולל על ידי השטן, הרבה לא יוצלחים מנסים לבסס את צדקת העצמית. הוא גרם לבני האדם להיכשל בחטא, וכתוצאה מכך, גרם להם לחיות את חייהם בבלבול ובמוח ריק.
מחילת החטאים והצדקה אשר ניתנו על ידי אלוהים
גאולת החטאים של בני האדם, אשר נכשלו בחטא על ידי פיתויו של השטן, אינה תלויה בלהיטותם או בצדקתם העצמית. בכל אופן, כל כך הרבה אנשים מנסים בנואשות להימלט מחטאיהם לריק כשהם פונים כנגד אלוהים מבלי להבין את חולשותיהם. אלוהים גער באלה אשר משחרים לצדקתם העצמית, אלה אשר מנסים להשיג את צדקת האלוהים בעזרת מעשיהם הטובים. הגאולה אינה בשביל אנשים שכאלה; רק לאלה היודעים שהם חוטאים, ואשר מאמינים בבשורה האמיתית של המים והרוח, אלוהים אפשר את צדקתו.
רצונו הנפלא של אלוהים הוא במהותו שונה ממחשבות האדם. פאולוס אמר לנו שבלי קשר עד כמה האדם מצטיין מבחינה חיצונית באדיקות דתית, ביקור בכנסייה, תפילות לילה מאוחרות, תפילות בוקר מוקדמות, צומות, תרומות, תפילות תשובה, וכו` הוא לעולם לא יהיה מסוגל לנקות את חטאיו.
אלוהים אמר לנו שמעשי התורה אינם יכולים לגאלנו מחטאינו ולעשות את צדקת האלוהים שלנו. כפי שפסוקים 32-33 של פרק 9 אומרים, "ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף. ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש."
לפיכך, כדי לקבל את צדקת האלוהים, אנו חייבים להאמין בטבילת ישוע ודמו על הצלב, אשר באמצעותם ישוע הפך לקורבן העולה בין האלוהים ובני האדם. לכן זה קריטי בהחלט שתבין שחובה עליך להיפטר מצדקתך העצמית על מנת להשיג את צדקת האלוהים. אל לנו לדחות את צדקת האלוהים, אשר ניתנת לנו חינם כאשר אנו מכירים בישוע כמושיענו.
אפילו עתה רבים המכירים באדון ישוע כמושיעם, עדיין נשארים אנשים חוטאים מכיוון שהם אינם מאמינים בבשורה המראה את צדקת האלוהים. בני האדם אינם יכולים להשיג את צדקת האלוהים על ידי קיום תורתו. אלה המאמינים בדבר צדקת האלוהים חייבים להפסיק את העיסוק בצדקתם העצמית. עליך לזכור שישוע הפך לאבן הנגף לאלה הרודפים אחר גאולתם ואחר צדקת האלוהים על ידי שמירתם את התורה.
בשורת המים והרוח אשר ניתנה לנו על ידי אלוהים, היא האמת אשר גואלת את אלה המאמינים בישוע המשיח כמושיעם, וזה חייב ללוות את אלה הרודפים אחר צדקת האלוהים. מה שבהחלט הכרחי לגאולה ולחיי נצח היא האמונה בדבר צדקת האלוהים הנראית באמצעות טבילת ישוע ודמו על הצלב. דבר זה מגלה לנו מי מבין הנוצרים אינו יכול לקבל את מחילת החטאים, ויחד עם זה, הוא מלמד אותנו את האמת שאלה אשר מאמינים בבשורת המים והרוח יקבלו את צדקת האלוהים.
לכן האמונה הנכונה, דורשת את ההבנה שאלוהים לא החליט לבחור ללא תנאי קבוצה מסוימת של אנשים ולשלוח אותם לגיהינום. אם אלוהים אכן היה אוהב אחדים ושונא את האחרים בצורה שרירותית, האנשים לא היו מכבדים צדקתו.
באמצעות בשורת המים והרוח אלוהים קבע את חוק הצדק של הגאולה כדי לגאול את כל החוטאים מחטאיהם, ונתן את ברכת ההתכסות באהבתו. כל אחד חייב להיפטר מצדקתו העצמית בפני בשורת המים והרוח אשר נאמרה על ידי צדקת האלוהים. אלוהים נתן את צדקתו רק לאלה אשר האמינו בה.
אלוהים לא אפשר לאנשים להיות מסוגלים להושיע את עצמם מחטא על ידי צדקתם העצמית. ללא האמונה בבשורת המים והרוח כצדקתו של אלוהים, אף אחד לא יקבל את הצדקה הזו, אפילו אם הוא יתוודה על אמונתו בישוע (יוחנן 8-3:1).
הטבילה שישוע קיבל והדם אשר הוא שפך על הצלב הפכו לצדקת האלוהים. זוהי הסיבה מדוע ישוע הפך לאבן נגף לאלה אשר רודפים אחר צדקתם העצמית. לכן, המאמינים בישוע חייבים להבין ולהסיק שכאשר הם רודפים אחר צדקתם העצמית, הם רומסים את צדקת האלוהים. אף חוטא לא יכול להיכנס בשער גן עדן ללא האמונה בצדקת האלוהים. אנו המאמינים בישוע חייבים לקבל את מחילת חטאינו על ידי האמונה בצדקת האלוהים.
ישוע המשיח אשר בא אל האדמה הזו הוא מושיע החוטאים והוא בעצמו צדקת האלוהים. אנו חייבים באמת להאמין בצדקת האלוהים כיוון שישוע מחל על חטאינו עם דברו על ידי המים והרוח. המאמינים בישוע חייבים להאמין בטבילה אשר הוא קיבל מיוחנן ובדם על הצלב כצדקת האלוהים. רק אלה המאמינים בדבר הכתוב של המים והרוח יכולים להיכנס לגן עדן.
נאמר לנו שחולקנו לכלי הזעם ולכלי הרחמים
ישוע אמר, "כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ונפשו תשחת או מה יתן האדם פדיון נפשו?" (מתי 16:26). אם האדם עומד לאבד את חיי הנצח שלו, הישגיו בעולם הזה חסרי תועלת ולא משנה מה הם. הם חסרי תועלת אפילו אם האדם כבש את העולם או אפילו את כל היקום, אם הוא לא קיבל את צדקת האלוהים על ידי האמונה בטבילת ישוע ודמו על הצלב.
לא משנה עד כמה מפותחות הן הדוקטרינות התיאולוגיות, רק על ידי האמונה בבשורת המים והרוח אשר מילאה את צדקת האלוהים, האדם יכול לקבל ולהאמין בצדקה זו. המאמינים בישוע יכולים להיגאל מחטאיהם רק כאשר הם מקבלים את צדקת האלוהים על ידי האמונה בה.
בימים אלה שכיח למצוא מאמינים, המתיימרים להאמין בצדקת האלוהים ומתייסרים על חטאיהם בכל אסיפה של תפילת בוקר מוקדמת. במציאות הם לא מאמינים באמת בצדקת האלוהים. אנו חייבים להאמין שאמונה כזו של אלה אשר לא מאמינים בגאולתו במסגרת צדקתו, אינה משביעה את רצון האלוהים, אלא רק מכעיסה אותו. מכיוון שהם פנו נגד צדקת האלוהים, הם יכולים להיות רק אויביו.
יוחנן 3:5 אומר לנו, "אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלוהים." זוהי הסיבה מדוע עליך לפתור את כל בעיית חטאיך על ידי האמונה בבשורת המים והרוח ובצדקת האלוהים. בשורת המים והרוח הפכה לצדקת האלוהים היכולה להביא לך את מחילת החטאים ואת צדקתו.
אם ברצונך לביות בעל אמונה כזו אשר תצדיק אותך בצדקת האלוהים, אתה חייב ללכת ולהאמין בדבר המים והרוח המכילים את הצדקה הזו. אתה חייב גם להבין שכדי שליבך יהיה מלא באמונה בצדקת האלוהים, אתה חייב להשליך הצידה את צדקתך העצמית. מה שפאולוס אומר גם לבני ישראל וגם לגויים זה שהם חייבים לנטוש את הרדיפה אחר צדקת העצמית אם ברצונם להשיג את צדקת האלוהים.
אלוהים נתן לאברהם את בנו כפרי לאמונתו בצדקת האלוהים. צדקת האלוהים מופיעה בדבר המים והרוח. כל מי שמאמין בדבר הצדקה הופך לאדם צדיק. רבקה, אשת יצחק, הרתה תאומים ממנו, ועוד אפילו לפני שהם נולדו, או לפני שעשו טוב או רע, נאמר לה "ורב יעבוד צעיר." מקטע זה יש אנשים המסיקים שאלוהים הוא אינו אלוהים הוגן, וזוהי מסקנה שגויה.
זה מכיוון שאלוהים ידע כבר את אמונתם העתידית של יעקב ועשיו, אפילו שהם היו עדיין ברחם רבקה. סוד צדקת האלוהים נסתר בבשורת המים והרוח. מכיוון שעשיו היה אדם אשר התגאה במעשיו הטובים, אלוהים ראה שאין לו קשר לאמונה בצדקת האלוהים, וזוהי הסיבה מדוע אלוהים שנא אותו. יעקב, מצד שני, היה אדם אשר האמין בצדקת האלוהים ונתן רק לו את כל התהילה; לפיכך אלוהים לא יכל שלא לאהבו.
לכן זה שאלוהים אהב את יעקב ושנא את עשיו פשוט מבוסס על האמת. אלוהים אינו מעריך אנשים כמו עשיו, המתגאה בכוחו ללא האמונה בצדקת האלוהים, אך הוא מרוצה ואוהב אנשים הדומים יעקב, אשר הכיר את חולשותיו ואשר האמין רק בצדקתו.
לעיתים קרובות אנשים לא מבינים את צדקת האלוהים בשואלם כיצד אלוהים יכל לפעול בצורה כזו כלפי יצחק. הם חושבים שאם אלוהים אוהב אחדים בעוד הוא שונא את האחרים, בטוח שיש משהו לא הוגן באלוהים, ויתכן שהם אפילו יסרבו להאמין בישוע כיוון שהם מחשיבים אותו כאלוהים שאינו הגון.
אך כיצד יכול להיות אלוהים לא הוגן? אם האדם חושב שאלוהים אינו הוגן זוהי רק השתקפות של העובדה שהוא לא מבין נכונה את צדקת האלוהים. על אחת כמה וכמה, זה בדיוק אלה אשר, על ידי אי האמונה בצדקת האלוהים, מכסים את צדקתו עם צדקתם האנושית אשר עושה עוול חמור לפני אלוהים. כולם חייבים להשליך את צדקתם העצמית בפני צדקת האלוהים ולהאמין בדבר בשורת המים והרוח.
זוהי הדרך היחידה להאמין בדבר הגאולה המכילה את צדקת האלוהים. זה שאלוהים אינו הוגן זהו חלק מדמיונך הנובע מבורות לגבי המטרה העמוקה של אלוהים, אשר נקבעה במסגרת תוכניתו וגזירת הגורל שלו. תוכנית הצדק של אלוהים הייתה להראות את צדקתו לפנינו. מכיוון שאלוהים ידע כבר את עתידם של התאומים, אלוהים תכנן בהתאם לצדקתו וקבע לאהוב את זה המאמין.
אנו חייבים להבין ולהאמין בצדקת האלוהים בתוכניתו. למי מבין יעקב ועשיו אלוהים קרא? אדונינו אמר שהוא לא בא "לקרוא את צדיקים כי אם את החטאים." צדקת האלוהים, במילים אחרות, קוראת לאנשים כמו יעקב. לגבי עשיו, לא רק שהוא לא נענה לקריאת הצדק של אלוהים, אלא הוא גם התגאה בצדקתו העצמית. זוהי הסיבה מדוע עשיו היה שנוא בעוד יעקב היה לזה אשר ענה לקריאת הצדק של אלוהים.
כל האמת התנ"כית הזו חייבת להיות מובנת במסגרת האמונה היודעת ומאמינה באהבת צדקת האלוהים. אם האדם מנסה לפתור את חידת גזירת הגורל האלוהית ללא הידע הנכון של אהבת הצדק של אלוהים, הוא יפול בפח שהוא בעצמו טמן ואשר מוביל אותו לחורבנו שלו.
אלוהים קבע את הייעוד כדי להראות את אהבת צדקתו. יעקב היה אדם אשר נוכח להכיר בחסרונותיו והאמין בדבר צדקת האלוהים. זה שאלוהים אהב את יעקב ושנא את עשיו זהו צדק. מנקודת מבטו הצודקת של אלוהים, כולם ראויים לזעמו, אך הוא סיפק לנו, לכל אלה המאמינים בצדקתו, את גאולתו. אלה אשר התכסו ברחמים לפני אלוהים, הם אלה אשר לא התגאו בצדקתם העצמית אלא האמינו בצדקת האלוהים כגאולתם. הם האנשים אשר מתוודים, "מגיע לי להיות מורשע ולהישלח לגיהינום על חטאיי. אלוהים אדני רחם עלי ולמדני את צדקתך."
אלוהים נתן את מחילת החטאים רק לאלה אשר האמינו באהבת צדקתו, ותוכניתו של אלוהים בשבילנו אשר הוא כבר גילה לנו, היא שנהפוך לילדיו. אסור לך להבין שלא כשורה את תוכניתו של אלוהים לאהוב את יעקב ולשנוא את עשיו. אם, במקרה, הבנת שלא כשורה את צדקת האלוהים, אם כן זהו הזמן בשבילך להאמין שוב באהבת הצדק של אלוהים בצדקתו.
אני מאמין בצדקת האלוהים. אלה אשר יכולים להבין באופן נכון את אהבת הצדק של אלוהים יכולים להבין גם באופן נכון את השגחת הצדק של אלוהים במסגרת צדקתו. אך למעטים בעולם הזה יש את הידע הנכון על תוכנית הצדק של אלוהים ואשר מאמינים בה, ורבים מוטרדים על ידי חוסר הבנתם את אלוהים.
אנשים אלה חושבים שמכיוון שכתבי הקודש אומרים לנו שאלוהים שנא את עשיו, יש אנשים אשר נקבעו על ידי אלוהים באופן שרירותי להיות שנואים על ידו. אך אלוהינו אינו אלוהים רודני שכזה. אלוהים הוא שופט צודק והוגן בצדקתו. אלוהים רוצה לתת לכולנו ולכל אחד מאיתנו את רחמי צדקתו ואת אהבתו.
אלוהים רצה לתת לנו את צדקתו באמצעות ישוע המשיח, והוא כיסה את אלה המאמינים בצדקתו, בחסדו ועשה אותם לילדיו.
אמת זו נראית בברית החדשה במתי 13-9:12 היכן שישוע אמר, "החזקים אינם צריכים לרופא כי אם החולים. ואתם צאו ולמדו מהו חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרוא את הצדיקים כי אם את החטאים לתושבה." אלה אשר אינם זקוקים לרופאים יכולים לחשוב על הרופאים כמטרד. בדיוק כפי שאנשים אינם מבינים את החשיבות של הרופאים כאשר הם בריאים, הם אינם מבינים את החשיבות בקבלת צדקת האלוהים לליבם על ידי האמונה בה. באי ידיעתם את צדקת האלוהים, הם עסוקים ברדיפה אחר צדקתם העצמית.
אך החוטאים צריכים לזנוח את צדקתם העצמית ולהאמין בצדקת האלוהים. אתה יכול להיות יעקב או עשיו לפני אלוהים. מי אתה רוצה להיות? גמולו של אלוהים ועונשו תלוי בהחלטתך האם להאמין או לא בצדקת האלוהים.
אין עוולה באלוהים
כל אדם מטבעו הוא יצור תחרותי. אחדים מהם יכולים להיות אנשים אינטליגנטים מאד ומוצלחים ויתכן שיש בהם אשר עשו הרבה מעשים טובים למען אחרים. אך ללא ההבנה והאמונה בצדקת האלוהים, הם לא יקבלו את אישורו של אלוהים. כולם, אתה ואני ואפילו בני ישראל נחרץ גורלם ללכת לגיהינום לפני אלוהים. למרות זאת, אנו הוצדקנו, לא בכוחות עצמנו, מעשינו, או מאמצינו, אלא רק על ידי אמונתנו בצדקת האלוהים.
מכיוון שאלוהים ביושר ובהגינות נתן לכולם את אהבת הצדק שלו, כל אלה המאמינים בזה יכולים להיגאל מכל חטאיהם. אלוהים הוא לא אלוהים לא הוגן כמו שיתכן שחשבת שהוא.
אם האדם מקבל או לא מקבל את ברכת הגאולה של אלוהים, זה תלוי באם הוא מחליט לקבלה או לדחותה. זוהי הסיבה מדוע יש אנשים אשר הופכים לכלי זעמו של אלוהים בעוד אחרים הופכים לכלי הרחמים. יעקב, הפך לכלי רחמים בעוד עשיו הפך לכלי זעם.
אך ישנם תיאולוגים וגם כאלה ללא רוח הקודש אשר מוצאים את דיבת אלוהים. הם אומרים, "ראה, האם אלוהים לא עשה את פרעה ככלי לזעמו? ראה את יעקב ועשיו! ראה את רבקה! ראה מה הקדר עשה! האם אלוהים לא עשה מישהו כלי כבוד מלכתחילה? זה יכול להיות רק גורל!" הגיונם הוא כזה: יש אנשים אשר כבר נבחרו כדי להפוך לילדי האלוהים אפילו לפני הולדתם; ואנשים שכאלה אשר יועדו ונבחרו להתכסות באהבתו של אלוהים הופכים כולם לילדיו, בעוד האחרים מיועדים לגיהינום. כך בחירת האלוהים מותקפת. אך אלוהים נתן את צדקתו לכולם, והוא ללא משוא פנים בחר באלה המאמינים בכך.
אנו מצטדקים על ידי האמונה בצדקת האלוהים, כאשר, למעשה, לא היינו עמו לפני כן. אלוהים יכול לאשר את אמונתנו מכיוון שהצטדקנו על ידי האמונה בבשורת המים והרוח באמצעות דברו. זוהי האמת של הבשורה המראה את כוחו הנפלא של אלוהים.
במקור, אלוהים לא היה בתוכנו, לא הכרנו אותו וכולנו היינו חוטאים, אך על ידי האמונה בצדקת האלוהים הפכנו לעמו. בשורת המים והרוח אשר בה אנו מאמינים אינה בשורה לא מושלמת אלא היא השלמה והמושלמת. עלינו להלל את אלוהים על שנתן לנו את האמת אשר בעזרתה אנו יכולים להשיג את צדקתו.
חיינו יכולים להיות מלאים בצרות אך אנו חייבים לא לשכוח את צדקת האלוהים כיוון שאלוהים לימד אותנו את נפלאות ככוחו. האדם המאושר בתבל הוא אדם המכיר את צדקת האלוהים. לאלה מאיתנו המאמינים באלוהים, השילוש הקודש הוא אבי הרחמים. הוא אלוהינו הקדוש. הוא שם את האמונה בצדקת האלוהים בנשמות אלה מאיתנו המאמינים בכך. אנו נעשינו לילדי האלוהים ומקבלי חסדו וברכותיו על ידי הידיעה והאמונה בצדקתו.
אך הרבה אנשים עדיין עסוקים במאמציהם לעשות מעשים טובים. נתינת מנחות, התנדבות בכנסייה, תרומת תרומה נדיבה בהתחרות עם אחרים – ייתכן שתחשוב שכל אלה הם מעשים טובים, אך הם לבד לא יושיעו וגם אינם יכולים להושיעך. ההתרכזות רק במעשים אלה אינה סימן לאמונתך בצדקת האלוהים, אלא סימן שאתה רודף אחר צדקתך העצמית. אלה העוסקים במאמצי הבשר שלהם, הולכים נגד אלוהים. הם אלה אשר לא מכירים את צדקת האלוהים כך שהם עוסקים בדברים כאלה של הבשר.
כתבי הקודש אומרים לנו שישועת אלוהים אינה ניתנת לאלה אשר רצים אליה, אלא רק לאלה המאמינים בצדקתו. צדקה זו יכולה להיות מושגת רק על ידי האמונה באלוהים הרחום. אין זה בזכות מעשינו שאנו נאהבים על ידי אלוהים, אלא רק על ידי האמונה בצדקתו אנו מקבלים את אהבתו הרחומה. זוהי הסיבה מדוע אמונה אמיתית תלויה לגמרי באם אנו יודעים ומאמינים בצדקת האלוהים או לא.
האם לא היינו יצורים חסרי תועלת מבראשית? אך האם אנו כבר לא כאלה, ובגלל אמונתנו בצדקת האלוהים הפכנו לאצילים? אנו יכולים לשמור את אמונתנו עד הקץ על ידי האמונה בצדקת האלוהים ולהתגאות בעצמנו בעובדה שהפכנו עתה לילדיו.
ישנם רבים בעולם הזה אשר עושים רע וטוענים שאין אלוהים, אך אלוהים ריחם עלינו כיוון שהאמנו בצדקתו. אנו באמת מכובדים לפני אלוהים ואמונתנו באלוהים ראויה לו ביותר. ייתכן שנעמוד בפני נסיונות וצרות כאשר אנו על הארץ הזו, אך כולנו עשירים מבחינה רוחנית ושמחים. אנו כולנו חייבים ללכת אחר צדקת האלוהים ולשבח את ישוע.
אלוהים הפך את כל החוטאים לילדיו, חפי חטא, צדיקים, ומושלמים לפניו. אנו חייבים להבין למי צדקת האלוהים באה. צדקת האלוהים פגשה את כל חסרונותינו וניקתה את כל חטאינו המזוהמים. בין אם אתה מאמין באמת הזו או לא, זה לגברי תלוי בך. גם אתה נושעת לחלוטין מחטאיך על ידי האמונה בצדקת האלוהים. מה, אם כן, תעשה? האם תדחה למחר את החלטתך אם להאמין?
יהי רצון שצדקת האלוהים תהיה עימך.
Copyright © 2021 by The New Life Mission