[2-1] אִם נִשְׁמֹר וְנַעֲשֶׂה עַל פִּי הַתּוֹרָה, הַאִם זֶה יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ? (לוקס 10:25-30)

 

 

מַהִי הַבְּעָיָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם?

הֵם חַיִּים עִם אַשְׁלָיוֹת מוּטְעוֹת רַבּוֹת.

 

 

לוּקָס 10:28, "עֲשֵׂה־זֹאת וֶחְיֵה."

בְּנֵי הָאָדָם חַיִּים עִם אַשְׁלָיוֹת מוּטְעוֹת רַבּוֹת. נִרְאֶה שֶׁהֵם פְּגִיעִים בִּמְיֻחָד בְּהִבֵּט זֶה. הֵם נִרְאִים חֲכָמִים אַךְ מִתְפַּתִּים בְּקַלּוּת וְנִשְׁאָרִים לֹא מוּדָעִים לַצְּדָדִים הָרָעִים שֶׁלָּהֶם. אָנוּ נוֹלָדִים מִבְּלִי לְהַכִּיר אֶת עַצְמֵנוּ, וַעֲדַיִן חַיִּים כְּאִלּוּ אָנוּ מַכִּירִים אֶת עַצְמֵנוּ הֵיטֵב. מִכֵּיוָן שֶׁאֲנָשִׁים אֵינָם מַכִּירִים אֶת עַצְמָם, הַכְּתוּבִים הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים לָנוּ שֶׁאָנוּ חוֹטְאִים.

אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים עַל קִיּוּם הַחֲטָאִים שֶׁלָּהֶם. וְהֵם אֵינָם מְסֻגָּלִים לַעֲשׂוֹת טוֹב, אַךְ הֵם נוֹטִים מְאוֹד לְאַפְיֵן אֶת עַצְמָם כְּטוֹבִים. הֵם רוֹצִים לְהִתְפָּאֵר בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים וּלְהַרְאוֹת אֶת עַצְמָם. הֵם אוֹמְרִים שֶׁהֵם חוֹטְאִים אַךְ מִתְנַהֲגִים כְּאִלּוּ הָיוּ טוֹבִים מְאוֹד.

הֵם יוֹדְעִים שֶׁאֵין בָּהֶם טוֹב וְלֹא הַיְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת טוֹב, אַךְ הֵם מְנַסִּים לְהוֹנוֹת אֲחֵרִים וְלִפְעָמִים אַף מְרַמִּים אֶת עַצְמָם. "נוּ, לֹא יִתָּכֵן שֶׁאֲנַחְנוּ רָעִים לְגַמְרֵי. חַיָּב לִהְיוֹת בָּנוּ קְצָת טוֹב."

לָכֵן הֵם מַבִּיטִים עַל אֲחֵרִים וְאוֹמְרִים לְעַצְמָם: "אוֹי, הַלְוַאי שֶׁהוּא לֹא הָיָה עוֹשֶׂה אֶת זֶה. זֶה הָיָה טוֹב בִּשְׁבִילוֹ אִם הוּא לֹא הָיָה עוֹשֶׂה אֶת זֶה. הוּא הָיָה בְּמַצָּב הַרְבֵּה יוֹתֵר אִם הוּא הָיָה מְדַבֵּר כָּכָה. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיּוֹתֵר טוֹב לְהַטִיף אֶת הַבְּשׂוֹרָה בְּצוּרָה כָּזוֹ וְכָזוֹ. הוּא נִגְאַל לִפְנֵי, אָז אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג יוֹתֵר כְּמוֹ מִי שֶׁנִּגְאַל. אֲנִי רַק נִגְאַלְתִּי לַאֲחרוֹנָה, אֲבָל אִם אֶלְמַד יוֹתֵר, אֲנִי אֶעֱשֶׂה הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מִמֶּנּוּ."

הֵם מַשְׁחִיזִים אֶת הַסַּכִּינִים בְּלִבָּם. "חַכֵּה וְתִרְאֶה. תִּרְאֶה שֶׁאֲנִי לֹא כָּמוֹךָ. אָז אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה מִתְקַדֵּם עָלַי עַכְשָׁיו, נָכוֹן? רַק חַכֵּה. כָּתוּב בַּכְּתוּבִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָאַחֲרוֹנִים יִהְיוּ רִאשׁוֹנִים. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה חָל עָלַי. חַכֵּה, וַאֲנִי אַרְאֶה לְךָ." אֲנָשִׁים מְרַמִּים אֶת עַצְמָם.

אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הָיָה עוֹשֶׂה דְּבָרִים בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ אִם הוּא הָיָה בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל הָאָדָם הַהוּא, הוּא עֲדַיִן שׁוֹפֵט אוֹתוֹ.

כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים אִם לַאֲנָשִׁים יֵשׁ יְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת טוֹב, רֹב הָאֲנָשִׁים אוֹמְרִים שֶׁאֵין לָהֶם. אֲבָל יֵשׁ לָהֶם אַשְׁלָיָה שֶׁלָּהֶם עַצְמָם יֵשׁ אֶת הַיְּכֹלֶת. אָז הֵם מְנַסִּים בְּכָל כֹּחָם עַד שֶׁהֵם מֵתִים.

הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם `טוּב` בְּלִבָּם, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַיְּכֹלֶת לַעֲשׂוֹת טוֹב. הֵם גַּם חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם עַצְמָם טוֹבִים דַּיָּם. לֹא מְשַׁנֶּה לִפְנֵי כַּמָּה זְמַן הֵם נוֹלְדוּ מֵחָדָשׁ, אֲפִילוּ אֵלֶּה שֶׁהִשִּׂיגוּ הִתְקַדְּמוּת גְּדוֹלָה יוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת הָאֵל חוֹשְׁבִים: `אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים רַבִּים לְמַעַן הָאָדוֹן`.

אַךְ אִם נוֹצִיא אֶת אֲדֹנָי מֵחוּץ לְחַיֵּינוּ, הַאִם בֶּאֱמֶת אָנוּ מְסֻגָּלִים לַעֲשׂוֹת טוֹב? הַאִם יֵשׁ טוֹב בְּבֶן אָדָם? הַאִם הוּא יָכוֹל לִחְיוֹת בַּעֲשִׂיַּת מַעֲשִׂים טוֹבִים? לִבְנֵי אָדָם אֵין אֶת הַיְּכֹלֶת לַעֲשׂוֹת טוֹב. בְּכָל פַּעַם שֶׁבְּנֵי אָדָם מְנַסִּים לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ בְּכוֹחוֹת עַצְמָם, הֵם חוֹטְאִים.

אֲחָדִים מְנַסִּים לִדְחוֹק אֶת יֵשׁוּעַ הַצִּדָּה לְאַחַר שֶׁהֵם נִגְאָלִים וּמְנַסִּים לַעֲשׂוֹת טוֹב בְּכוֹחוֹת עַצְמָם. בְּלֵב כֻּלָּנוּ אֵין שׁוּם דָּבָר מַלְּבַד רֶשַׁע. אָנוּ יְכוֹלִים רַק לַעֲשׂוֹת רַע. בְּכוֹחוֹת עַצְמֵנוּ (אֲפִילוּ אֵלֶּה שֶׁנּוֹשְׁעוּ), אָנוּ יְכוֹלִים רַק לַחֲטֹא. זוֹהִי הַמְּצִיאוּת שֶׁל בְּשָׂרֵנוּ.

 

הַאִם אָנוּ תָּמִיד עוֹשִׂים טוֹב אוֹ רַע?

הָרָע

 

בְּסֵפֶר הַהַלֵּל שֶׁלָּנוּ, `הַלְלוּ אֶת הָאָדוֹן`, יֵשׁ שִׁיר שֶׁהוֹלֵךְ כָּךְ: "♪אֲנִי גּוּף חֲסַר עֵרֶךְ שֶׁתָּמִיד עוֹשֶׂה רַק טָעֻיּוֹת בְּלִי יֵשׁוּעַ, וּבְלִי יֵשׁוּעַ אֲנִי כְּמוֹ סְפִינָה בְּלִי מִפְרָשִׂים הַשָּׁטָה בַּיָּם♪." בְּלִי יֵשׁוּעַ, אָנוּ יְכוֹלִים רַק לַחֲטֹא. אָנוּ צַדִּיקִים רַק מִפְּנֵי שֶׁנּוֹשַׁעְנוּ. בִּמְצִיאוּת, אָנוּ רָעִים.

הַשָּׁלִיחַ פָּאוּלוֹס אָמַר: "כִּי אֵינֶנִּי עֹשֶׂה הַטּוֹב אֲשֶׁר־אֲנִי רֹצֶה כִּי אִם־הָרַע אֲשֶׁר אֵינֶנִּי רֹצֶה אוֹתוֹ אֲנִי עֹשֶׂה" (אֶל-הָרוֹמִיים 7:19). אִם בֶּן הָאָדָם הוּא עִם יֵשׁוּעַ, זֶה לֹא מַהֶוֶה בְּעָיָה. אֲבָל כְּשֶׁאֵין לוֹ קֶשֶׁר אִתּוֹ, הוּא מְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת טוֹב לִפְנֵי אֱלֹהִים. אֲבָל כָּכָל שֶׁהוּא מְנַסֶּה יוֹתֵר, הוּא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ עוֹשֶׂה יוֹתֵר רַע.

אַפִּילוּ לְדָוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה אוֹתוֹ הַטֶּבַע. כְּשֶׁאַרְצוֹ הָיְתָה שְׁלֵוָה וּמַשְׂגֶשֶׂגֶת, בְּעֶרֶב אֶחָד, הוּא עָלָה לַגַּג לְטִיּוּל. הוּא רָאָה מַרְאוֹת מַפְתִּים וְנָפַל לְתַעֲנוּגוֹת הַחוּשִׁים. כֵּיצַד הָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁכַח אֶת הָאָדוֹן! הוּא הָיָה בֶּאֱמֶת רַע. הוּא הָרַג אֶת אוּרִיָּה וְלָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ, אֲבָל דָּוִד לֹא יָכֹל לִרְאוֹת אֶת הָרַע בְּעַצְמוֹ. הוּא הִצְדִּיק אֶת מַעֲשָׂיו.

וְאָז יוֹם אֶחָד, הַנָּבִיא נָתָן בָּא אֵלָיו וְאָמַר. "הָיוּ בְּעִיר אֶחָת, אֶחָד עָשִׁיר וְאֶחָד רָאשׁ. לְעָשִׁיר, הָיָה צֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה מְאֹד. וְלָרָשׁ אֵין־כֹּל, כִּי אִם־כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה, וַיְחַיֶּהָ וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם־בָּנָיו יַחְדָּו; מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב, וַתְּהִי־לוֹ כְּבַת. וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר, וַיַּחְמֹל, לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ, לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא־לוֹ; וַיִּקַּח, אֶת־כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ, וַיַּעֲשֶׂהָ, לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו" (שְׁמוּאֵל ב 12:1-4).

דָּוִד אָמַר: "כִּי בֶן־מָוֶת, הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת!" וַיָּחַר אַף דָּוִד מְאֹד, וַיֹּאמֶר: "הוּא יֵשׁ לוֹ רַבִּים מִשֶּׁלּוֹ, וְהוּא יָכוֹל לָקַחַת אֶחָד מֵהֶן. אֲבָל הוּא לָקַח מֵהָאִישׁ הֶעָנִי אֶת כִּבְשָׂתוֹ הַיְּחִידָה כְּדֵי לְהָכִין אֹכֶל לְאֹרֵחוֹ. הוּא חַיָּב לָמוּת!" וְנָתָן אָמַר לוֹ: "אַתָּה הָאִישׁ!" אִם לֹא נֵלֵךְ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ וְלֹא נִהְיֶה עִמוֹ, אֲפִילוּ אֵלֶּה שֶׁנּוֹלְדוּ מֵחָדָשׁ יְכוֹלִים לִהְיוֹת כָּאֵלֶּה.

זֶה נָכוֹן לְגַבֵּי כָּל בְּנֵי הָאָדָם, אֲפִילוּ הַמַּאֲמִינִים. בְּלִי יֵשׁוּעַ, אָנוּ תָּמִיד נִכְשָׁלִים וְעוֹשִׂים רָע. לָכֵן אָנוּ מוֹדִים שׁוּב הַיּוֹם לְיֵשׁוּעַ עַל שֶׁהוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ, בְּלִי קֶשֶׁר לָרַע שֶׁבְּתוֹכֵנוּ. "♪אֲנִי רוֹצֶה לָנוּחַ תַּחַת צִלּוֹ שֶׁל הַצָּלָב♪." לִבֵּנוּ נָח בְּצֵל גְּאֻלַּת הַמָּשִׁיחַ. אֲבָל אִם נַעֲזֹב אֶת צֵל גְּאֻלַּת הַמָּשִׁיחַ וְנַבִּיט בְּעַצְמֵנוּ, לְעוֹלָם לֹא נוּכַל לָנוּחַ.

 

 

 

מָה קָדַם לְמָה, הָאֱמוּנָה אוֹ הַתּוֹרָה?

הָאֱמוּנָה

 

הַשָּׁלִיחַ פָּאוּלוֹס אָמַר שֶׁאֱלֹהִים נָתַן לָנוּ אֶת צִדְקַת הָאֱמוּנָה תְּחִלָּה. צִדְקַת הָאֱמוּנָה בָּאָה רִאשׁוֹנָה. הוּא נָתַן אוֹתָהּ קוֹדֶם לְאָדָם וְחַוָּה, לְהֶבֶל, לְאַחַר מִכֵּן לְשֵׁת וַחֲנוֹךְ... עַד לְנֹחַ..., וּלְאַחַר מִכֵּן לְאַבְרָהָם, וּמִשָּׁם לְיִצְחָק, לְיַעֲקֹב וּלִשְׁנֵים עָשָׂר בָּנָיו. גַּם בְּלִי הַתּוֹרָה, הֵם נַעֲשׂוּ צַדִּיקִים לִפְנֵי אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֱמוּנָתָם בִּדְבָרוֹ. הֵם הִתְבָּרְכוּ וְקִבְּלוּ מְנוּחָה דֶּרֶךְ אֱמוּנָתָם בִּדְבַר אֱלֹהִים.

וְהַזְּמַן עָבַר וְצֶאֱצָאֵי יַעֲקֹב חָיוּ בְּמִצְרַיִם כַּעֲבָדִים בְּמֶשֶׁךְ 400 שָׁנָה בִּגְלַל יוֹסֵף. ואז אֱלֹהִים הוֹבִיל אוֹתָם בְּאֶמְצָעוּת מֹשֶׁה אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן. אוּלָם, בְּמַהֲלַךְ 400 שְׁנוֹת הָעַבְדוּת, הֵם שָׁכְחוּ אֶת צִדְקַת הָאֱמוּנָה.

וּבְכֵן, אֱלֹהִים הִתִּיר לָהֶם לַחֲצוֹת אֶת יַם סוּף בְּאֶמְצָעוּת נִסִּים וְהוֹבִיל אוֹתָם לַמִּדְבָּר. כַּאֲשֶׁר הֵם הִגִּיעוּ לְמִדְבַּר סִינַי, אֱלֹהִים נָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי. אֱלֹהִים נָתַן לָהֶם אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת אֲשֶׁר כּוֹלְלִים אֶת 613 הַסְּעִיפִים שֶׁל הַתּוֹרָה. "אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. יַעֲלֶה מֹשֶׁה אֶל הַר סִינַי, וְאֶתֵּן לְךָ אֶת הַתּוֹרָה." אֱלֹהִים נָתַן לְיִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה.

אֱלֹהִים נָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם `דַּעַת הַחֵטְא` (אֶל-הָרוֹמִיים 3:20). זֶה הָיָה כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לָהֶם מָה הוּא אוֹהֵב וּמָה הוּא שׂוֹנֵא וּלְגַלּוֹת אֶת צִדְקָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ.

כָּל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם בְּמֶשֶׁךְ 400 שָׁנָה חָצוּ אֶת יַם סוּף. הֵם מֵעוֹלָם לֹא פָּגְשׁוּ אֶת אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. הֵם לֹא הִכִּירוּ אֶת אֱלֹהִים.

וּבִזְמַן שֶׁהֵם חָיוּ כַּעֲבָדִים בְּמֶשֶׁךְ 400 הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה, הֵם שָׁכְחוּ אֶת צִדְקַת הָאֱלֹהִים. בְּאוֹתָהּ עֵת, לֹא הָיָה לָהֶם מַנְהִיג. יַעֲקֹב וְיוֹסֵף הָיוּ מַנְהִיגֵיהֶם, אַךְ הֵם מֵתוּ. נִרְאֶה שֶׁיּוֹסֵף לֹא הִצְלִיחַ לְהַעֲבִיר אֶת הָאֱמוּנָה לְבָנָיו, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם.

לָכֵן, הֵם הָיוּ צְרִיכִים לִמְצֹא אֶת אֱלֹהֵיהֶם שׁוּב וּלְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ כִּי הֵם שָׁכְחוּ אֶת צִדְקַת הָאֱלֹהִים. וְכָךְ אֱלֹהִים נָתַן לָהֶם קֹדֶם אֶת צִדְקַת הָאֱמוּנָה וְאַחַר כָּךְ נָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה לְאַחַר שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת הָאֱמוּנָה. אֱלֹהִים נָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה כְּדֵי לְהַחֲזִירָם אֵלָיו.

כְּדֵי לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל, לַעֲשׂוֹת אוֹתָם לְעַמּוֹ, עַם אַבְרָהָם, אֱלֹהִים צִוָּה אוֹתָם לְהִמּוֹל.

מַטְּרַת אֱלֹהִים בִּקְרִיאָתוֹ לָהֶם הָיְתָה רֵאשִׁית לָתֵת לָהֶם לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים עַל יְדֵי קְבִיעַת הַתּוֹרָה, וּשְׁנִית לָתֵת לָהֶם לָדַעַת שֶׁהֵם חוֹטְאִים לְפָנָיו. אֱלֹהִים רָצָה שֶׁיָּבוֹאוּ לְפָנָיו, וְיִוָּשְׁעוּ עַל יְדֵי קָרְבַּן הַכַּפָּרָה שֶׁנָּתַן לָהֶם, וְיִהְיוּ לְעַמּוֹ. וֵאלֹהִים עָשָׂה אוֹתָם לְעַמּוֹ.

עַם יִשְׂרָאֵל נִגְאֲלוּ דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה (מַעֲרֶכֶת הַקָּרְבָּנוֹת) עַל יְדֵי אֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ שֶׁהָיָה אָמוּר לָבוֹא. אֲבָל גַּם מַעֲרֶכֶת הַקָּרְבָּנוֹת דָּעֲכָה עִם הַזְּמַן. הָבָה נִרְאֶה מָתַי זֶה הָיָה.

בְּלוּקַס 10:25, "וְהִנֵּה חָכָם אֶחָד קָם לְנַסּוֹתוֹ." חָכָם הַתּוֹרָה הָיָה פָּרוּשׁ. הַפְּרוּשִׁים הָיוּ אֲנָשִׁים שַׁמְרָנִים שֶׁנִּסּוּ לִחְיוֹת עַל פִּי דְּבַר הָאֱלֹהִים. הֵם הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁנִּסּוּ רִאשׁוֹנָה לְהַגֵּן עַל הַמְּדִינָה וְרַק אַחַר כָּךְ לִחְיוֹת עַל-פִּי תּוֹרַת אֱלֹהִים. וְאָז הָיוּ הַקַּנָּאִים שֶׁהָיוּ מְאֹד פְּזִיזִים וְנָטוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהַפְגָּנוֹת כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת חֲזוֹנָם.

 

אֶת מִי יֵשׁוּעַ רָצָה לִפְגֹשׁ?

חוֹטְאִים לְלֹא רוֹעֶה

 

יֵשׁ אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה גַּם הַיּוֹם. הֵם מַדְרִיכִים אֶת הַתְּנוּעוֹת הַחֶבְרָתִיּוֹת בְּסִיסְמָאוֹת כְּמוֹ `הַצִּילוּ אֶת הָעָם הַמְדֻכָּא שֶׁל הַמְּדִינָה`. הֵם מַאֲמִינִים שֶׁיֵּשׁוּעַ בָּא לְהוֹשִׁיעַ אֶת הָעֲנִיִּים וְהַמְדֻכָּאִים. לָכֵן, הֵם לוֹמְדִים תֵּאוֹלוֹגְיָה בִּסְמִינָרִים תֵּאוֹלוֹגִיִּים, מִשְׁתַּתְּפִים בַּפּוֹלִיטִיקָה, וּמְנַסִּים `לְשַׁחְרֵר אֶת הַמְקֻפָּחִים` בְּכָל תְּחוּמֵי הַחֶבְרָה.

הֵם אֵלֶּה שֶׁטּוֹעֲנִים: "הָבָה נִחְיֶה כֻּלָּנוּ לְפִי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרַחֲמָנִית. נִחְיֶה לְפִי הַתּוֹרָה, עַל־פִּי דְּבָרָיו." אֲבָל הֵם לֹא מְבִינִים אֶת הַמַּשְׁמָעוּת הָאֲמִתִּית שֶׁל הַתּוֹרָה. הֵם מְנַסִּים לִחְיוֹת לְפִי מִלּוֹת הַתּוֹרָה, אֲבָל הֵם אֵינָם מַכִּירִים אֶת הַהִתְגַּלּוּת הָאֱלֹהִית שֶׁבַּתּוֹרָה.

לָכֵן אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לוֹמַר שֶׁבְּמֶשֶׁךְ 400 שָׁנָה לִפְנֵי הַמָּשִׁיחַ, לֹא הָיוּ נְבִיאִים, מְשָׁרְתֵי אֱלֹהִים. בְּדֶרֶךְ זוֹ הֵם הָפְכוּ לְעֵדֶר צֹאן לְלֹא רוֹעֶה.

לֹא הָיְתָה לָהֶם לֹא תּוֹרָה וְלֹא מַנְהִיג. אֱלֹהִים לֹא גִּלָּה אֶת עַצְמוֹ דֶּרֶךְ הַמַּנְהִיגִים הַדָּתִיִּים הַצְּבוּעִים שֶׁל אוֹתָהּ תְּקוּפָה. הַמְּדִינָה הָפְכָה לְמוֹשָׁבָה שֶׁל הָאִימְפֶּרְיָה הָרוֹמִית. לָכֵן יֵשׁוּעַ אָמַר לְאוֹתָם אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהָלְכוּ אַחֲרָיו לַמִּדְבָּר שֶׁהוּא לֹא יִשְׁלַח אוֹתָם רְעֵבִים. הוּא רִחֵם עַל הַצֹּאן לְלֹא רוֹעֶה. הָיוּ רַבִּים שֶׁסָּבְלוּ בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה.

הָיוּ אֵלֶּה בְּעִקָּר חַכְמֵי הַתּוֹרָה וַאֲחֵרִים בְּמִשְׂרוֹת דּוֹמוֹת שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי הַזְּכֻיּוֹת הַמֻּקְנוֹת; הַפְּרוּשִׁים הָיוּ מִשּׁוֹשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל, מִן הַיַּהֲדוּת. הֵם הָיוּ יְהִירִים מְאוֹד.

וְחָכָם תּוֹרָה זֶה שָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ בְּלוּקַס 10:25, "מָה־אֶעֱשֶׂה וְאִירַשׁ חַיֵּי עוֹלָם?" נִרְאֶה הָיָה לְאוֹתוֹ חָכָם הַתּוֹרָה שֶׁאֵין מִי שֶׁטּוֹב מִמֶּנּוּ בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל. לָכֵן אוֹתוֹ חָכָם תּוֹרָה זֶה (שֶׁלֹּא נִגְאַל) אֶתְגֵּר אֶת יֵשׁוּעַ בְּאוֹמְרוֹ: "מָה־אֶעֱשֶׂה וְאִירַשׁ חַיֵּי עוֹלָם?"

אוֹתוֹ חָכָם תּוֹרָה זֶה הוּא רַק הִשְׁתַּקְּפוּת שֶׁל עַצְמֵנוּ. הוּא שָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ: "מָה־אֶעֱשֶׂה וְאִירַשׁ חַיֵּי עוֹלָם?" יֵשׁוּעַ אָמַר לוֹ: "מַה־כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֵיךְ אַתָּה קוֹרֵא?"

וְהוּא עָנָה וְאָמַר: "וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדְךָ וּבְכָל־מַדָּעֲךָ וְאֶת־רֵעֲךָ כָּמוֹךָ."

יֵשׁוּעַ אָמַר לוֹ: "כֵּן הֱשִׁיבוֹתָ עֲשֵׂה־זֹאת וֶחְיֵה."

הוּא אֶתְגֵּר אֶת יֵשׁוּעַ מִבְּלִי לָדַעַת שֶׁהוּא עַצְמוֹ רַע, גּוּשׁ שֶׁל חֵטְא שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת טוֹב. לָכֵן יֵשׁוּעַ שָׁאַל אוֹתוֹ: "מַה־כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֵיךְ אַתָּה קוֹרֵא?"

 

מָה הִיא קְרִיאָתְךָ אֶת הַתּוֹרָה?

אֲנַחְנוּ חוֹטְאִים שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נוּכַל לִשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה.

 

"וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה־כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֵיךְ אַתָּה קוֹרֵא. וַיַּעַן וַיֹּאמַר וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדְךָ וּבְכָל־מַדָּעֲךָ וְאֶת־רֵעֲךָ כָּמוֹךָ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֵּן הֱשִׁיבוֹתָ עֲשֵׂה־זֹאת וֶחְיֵה" (לוּקַס 10:26-28).

"אֵיךְ אַתָּה קוֹרֵא?" זֶה אוֹמֵר אֵיךְ אַתָּה מֵבִין וּמַכִּיר אֶת הַתּוֹרָה.

כְּמוֹ שֶׁרַבִּים עוֹשִׂים כַּיּוֹם, גַּם חָכָם הַתּוֹרָה הַזֶּה חָשַׁב שֶׁאֱלֹהִים נָתַן לוֹ אֶת הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר אוֹתָהּ. לָכֵן הוּא עָנָה: "וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדְךָ וּבְכָל־מַדָּעֲךָ וְאֶת־רֵעֲךָ כָּמוֹךָ."

הַתּוֹרָה הָיְתָה לְלֹא דֹּפִי. אֱלֹהִים נָתַן לָנוּ תּוֹרָה מֻשְׁלֶמֶת. אֱלֹהִים אָמַר לָנוּ לֶאֱהֹב אֶת יְהוָה בְּכָל לְבָבֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ, בְּכָל מְאֹדֵנוּ וּבְכָל שִׂכְלֵנוּ, וְלֶאֱהֹב אֶת רֵעֵנוּ כְּמוֹ אֶת עַצְמֵנוּ. זֶה נָכוֹן לֶאֱהֹב אֶת אֱלֹהֵינוּ בְּכָל לֵבָבֵנוּ וּבְכָל מְאֹדֵנוּ, אֲבָל זֶה הָיָה הַדָּבָר הַקָּדוֹשׁ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נִתָּן לִשְׁמֹר.

"אֵיךְ אַתָּה קוֹרֵא" פֵּרוּשׁוֹ שֶׁהַתּוֹרָה נְכוֹנָה וּמְדֻיֶּקֶת, אֲבָל אֵיךְ אַתָּה מֵבִין אוֹתָהּ? הֶחָכָם הַתּוֹרָה חָשַׁב שֶׁאֱלֹהִים נָתַן אֶת הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיְּצַיְּתוּ לָהּ. אֲבָל תּוֹרַת אֱלֹהִים נִתְּנָה כְּדֵי שֶׁנֵּדַע אֶת חֶסְרוֹנוֹתֵינוּ וְנַחְשֹׂף אֶת עֲווֹנוֹתֵינוּ בְּאֹפֶן מָלֵא. תּוֹרַת אֱלֹהִים חוֹשֶׂפֶת אֶת חֲטָאֵינוּ: "חָטָאתָ. רָצַחְתָּ כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ לֹא לִרְצֹחַ. מַדּוּעַ לֹא צִיַּתְתָּ לִי?"

הַתּוֹרָה חוֹשֶׂפֶת אֶת הַחֲטָאִים בְּלִבּוֹת הָאֲנָשִׁים. הָבָה נַנִּיחַ שֶׁבְּדַרְכִּי לְכָאן, רָאִיתִי אבטיחים בְּשֵׁלִים וּטְעִימִים בַּשָּׂדֶה. אֱלֹהִים הִזְהִיר אוֹתִי בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה: "אַל תִּקְטֹף אֶת הָאֲבַטִּיחִים הָאֵלֶּה לֶאֱכֹל. זֶה יְבַיֵּשׁ אוֹתִי אִם תַּעֲשֶׂה זֹאת." "כֵּן, אָבִי." "הַשָּׂדֶה שַׁיָּךְ לְמַר פְּלוֹנִי, ולָכֵן לְעוֹלָם אַל תִּקְטֹף אוֹתָם." "כֵּן, אָבִי."

בָּרֶגַע שֶׁאָנוּ שׁוֹמְעִים מִן הַתּוֹרָה שֶׁאָסוּר לָנוּ לִקְטֹף אוֹתָם, אָנוּ מַרְגִּישִׁים דַּחַף חָזָק לִקְטֹף אוֹתָם. אִם נִלְחַץ קְפִיץ כְּלַפֵּי מַטָּה, הוּא נוֹטֶה לִדְחֹף כְּלַפֵּי מַעְלָה בְּתְגוּבָה. חֲטָאֵי הָאֲנָשִׁים הֵם בְּדִיּוּק כָּךְ.

אֱלֹהִים אָמַר לָנוּ לְעוֹלָם לֹא לַעֲשׂוֹת רַע. אֱלֹהִים יָכוֹל לוֹמַר זֹאת כִּי הוּא קָדוֹשׁ, כִּי הוּא שָׁלֵם, כִּי יֵשׁ לוֹ אֶת הַיְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת זֹאת. מִצַּד שֵׁנִי, אֲנַחְנוּ `לְעוֹלָם` לֹא יְכוֹלִים שֶׁלֹּא לַחֲטֹא וְ`לְעוֹלָם` לֹא יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת טוֹב. `לְעוֹלָם` אֵין טוֹב בְּלִבֵּנוּ. הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת `לְעוֹלָם` (זֶה נִקְבַּע בַּמִּלָּה `לְעוֹלָם`). מַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁלִּבְנֵי הָאָדָם יֵשׁ תַּאֲוָה בַּלֵּב. אָנוּ פּוֹעֲלִים עַל פִּי תַּאֲוָתֵנוּ. אֲנַחְנוּ נוֹאֲפִים כִּי יֵשׁ נִאוּף בְּלִבֵּנוּ.

אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִקְרֹא אֶת הַכְּתוּבִים הַקְּדוֹשִׁים בִּזְהִירוּת. כְּשֶׁהֶאֱמַנְתִּי בְּיֵשׁוּעַ לָרִאשׁוֹנָה, הֶאֱמַנְתִּי לְפִי הַדָּבָר. קָרָאתִי שֶׁיֵּשׁוּעַ מֵת עַל הַצְּלָב בִּשְׁבִילִי וְלֹא יָכֹלְתִּי לַעֲצֹר אֶת הַדְּמָעוֹת מִלִּזְרֹם. הָיִיתִי כָּל כָּךְ רָשָׁע וְהוּא מֵת עַל הַצְּלָב לְמַעֲנִי. קְרִיאַת הַדָּבָר גָּרְמָה לְלִבִּי לִכְאֹב כָּל כָּךְ עַד שֶׁהֶאֱמַנְתִּי בּוֹ. אָז חָשַׁבְתִּי: `אִם אֲנִי הוֹלֵךְ לְהַאֲמִין, אַאֲמִין לְפִי הַדָּבָר.`

כְּשֶׁקָּרָאתִי אֶת שְׁמוֹת פֶּרֶק 20, נֶאֱמַר: "לֹא יִהְיֶה־לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל־פָּנָיַ." הִתְפַּלַּלְתִּי תְּפִלַּת תְשׁוּבָה לְפִי דְּבַר אֱלֹהִים. חִפַּשְׂתִּי בְּזִכְרוֹנִי לִרְאוֹת אִם אֵי פַּעַם הָיוּ לִי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְפָנָיו, אִם נָשָׂאתִי אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא, אוֹ שֶׁמָּא הִשְׁתַּחֲוִיתִי לִפְנֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים. הֵבַנְתִּי שֶׁהִשְׁתַּחֲוֵיתִי לֵאלֹהִים אֲחֵרִים פְּעָמִים רַבּוֹת בְּמַהֲלַךְ הַטְּקָסִים לְכָבוֹד אֲבוֹתַי. עָבַרְתִּי עַל הַחֵטְא שֶׁל עֲבוֹדַת אֱלִילִים.

אָז הִתְפַּלַּלְתִּי בִּתְשׁוּבָה: "אֲדֹנָי, עָבַדְתִּי אֱלִילִים. עָלַי לְהִשָּׁפֵט עַל כָּךְ. אָנָּא סְלַח לִי עַל חֲטָאַי. לְעוֹלָם לֹא אֶעֱשֶׂה זֹאת שׁוּב." וְכָךְ טֻפַּל חֵטְא אֶחָד.

אָז נִסִּיתִי לַחְשֹׁב אִם אֵי פַּעַם נָשָׂאתִי אֶת שֵׁם אֲדֹנָי לַשָּׁוְא. אָז נִזְכַּרְתִּי שֶׁכְּשֶׁהִתְחַלְתִּי לְהַאֲמִין בֵּאלֹהִים, עִשַּׁנְתִּי. חֲבֵרַי אָמְרוּ לִי: "הַאִם אַתָּה לֹא מֵבִישׁ אֶת אֱלֹהִים עַל יְדֵי זֶה שֶׁאַתָּה מְעַשֵּׁן? אֵיךְ יָכוֹל נוֹצְרִי לְעַשֵּׁן?"

זֶה הָיָה נְשִׂיאַת שֵׁם אֲדֹנָי לַשָּׁוְא, הֲלֹא כֵּן? אָז הִתְפַּלַּלְתִּי שׁוּב: "אֲדֹנָי, נָשָׂאתִי אֶת שִׁמְךָ לַשָּׁוְא. סְלַח לִי בְּבַקָּשָׁה. אֲנִי אַפְסִיק לְעַשֵּׁן." אָז נִסִּיתִי לְהַפְסִיק לְעַשֵּׁן, אֲבָל בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה הִמְשַׁכְתִּי לְהַדְלִיק וּלְכַבּוֹת סִיגַרְיוֹת שׁוּב וָשׁוּב. זֶה הָיָה מְאֹד קָשֶׁה, כִּמְעַט בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לְהַפְסִיק לְעַשֵּׁן. אֲבָל לְבַסּוֹף, הִצְלַחְתִּי לְהַפְסִיק לְעַשֵּׁן לַחֲלוּטִין. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁעוֹד חֵטְא אֶחָד נִפְתַּר.

הַבָּא הָיָה "זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ." זֶה הָיָה אוֹמֵר לֹא לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים אֲחֵרִים בְּיוֹם רִאשׁוֹן; לֹא לַעֲסֹק בְּעֵסֶק, וְלֹא לְהַרְוִיחַ כֶּסֶף. אָז הִפְסַקְתִּי גַּם אֶת זֶה.

אַחַר כָּךְ הָיָה "כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ." כִּבַּדְתִּי אוֹתָם כְּשֶׁהָיִיתִי רָחוֹק, אֲבָל הֵם הָיוּ מְקוֹר לִכְאֵב לֵב כְּשֶׁהָיִיתִי קָרוֹב וְלֹא יָכֹלְתִּי לְכַבֵּד אוֹתָם יוֹתֵר. "הוֹ אֱלֹהִים, חָטָאתִי לִפְנֵי אֱלֹהִים. אָנָּא סְלַח לִי, אֲדֹנָי." הִתְפַּלַּלְתִּי בִּתְשׁוּבָה.

אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי לְכַבֵּד אֶת הוֹרַי יוֹתֵר כִּי שְׁנֵיהֶם כְּבָר הָיוּ מֵתִים אָז. מָה יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת? "אֲדֹנָי, אָנָּא סְלַח לְחוֹטֵא חַסַר הֶעֶרֶךְ הַזֶּה. אַתָּה מַתְּ עַל הַצְּלָב בִּשְׁבִילִי." כַּמָּה אֲנִי אָסִיר תּוֹדָה!

בְּדֶרֶךְ זוֹ, חָשַׁבְתִּי שֶׁטִּפַּלְתִּי בַּחֲטָאַי אֶחָד אֶחָד. הָיוּ חֻקִּים אֲחֵרִים, כְּמוֹ לֹא לִרְצֹחַ, לֹא לִנְאֹף, לֹא לַחְמֹד... הֵבַנְתִּי שֶׁלֹּא שָׁמַרְתִּי אֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם. הִתְפַּלַּלְתִּי כָּל הַלַּיְלָה. אֲבָל אַתֶּם יוֹדְעִים, לְהִתְפַּלֵּל בִּתְשׁוּבָה זֶה לֹא מְהַנֶּה. בּוֹא נְדַבֵּר עַל זֶה.

כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי עַל צְלִיבָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ, יָכֹלְתִּי לְהִזְדַּהוֹת עִם הַכְּאֵב הָעַז. וְהוּא מֵת לְמַעֲנֵנוּ, אָנוּ שֶׁאֵינָנוּ יְכוֹלִים לַחְיוֹת עַל פִּי דְּבָרָיו. בָּכִיתִי כָּל הַלַּיְלָה כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי עַל אַהֲבָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ אֵלַי וְהוֹדֵיתִי לוֹ עַל שֶׁנָּתַן לִי עֹנֶג אֲמִתִּי.

שְׁנָתִי הָרִאשׁוֹנָה בְּבִקּוּר בַּכְּנֵסִיָּה הָיְתָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל קַלָּה מְאוֹד, אֲבָל הַשָּׁנָתַיִם הַבָּאוֹת אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה נַעֲשׂוּ קָשׁוֹת מְאוֹד, כִּי עָשִׂיתִי זֹאת לְעִתִּים קְרוֹבוֹת כָּל כָּךְ עַד שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לַחְשֹׁב בְּצוּרָה עֲמֻקָּה יוֹתֵר כְּדֵי שֶׁהַדְּמָעוֹת יִזְלְגוּ.

כְּשֶׁהַדְּמָעוֹת עֲדַיִן לֹא בָּאוּ, לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָלַכְתִּי לְהִתְפַּלֵּל בֶּהָרִים וְצַמְתִּי שְׁלוֹשָׁה יָמִים. אָז הַדְּמָעוֹת חָזְרוּ. הָיִיתִי סָפוּג בְּדִמְעוֹתַי, חָזַרְתִּי לְמָקוֹם שֶׁהָיִיתִי, וּבָכִיתִי בַּכְּנֵסִיָּה.

הָאֲנָשִׁים סְבִיבִי אָמְרוּ: "הִפַּכְתָּ לִהְיוֹת כָּל כָּךְ קָדוֹשׁ עִם תְּפִלּוֹתֶיךָ בֶּהָרִים." אֲבָל הַדְּמָעוֹת שׁוּב יָבְשׁוּ לִי. זֶה נַעֲשָׂה קָשֶׁה מְאוֹד בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית. הָיִיתִי חוֹשֵׁב עַל הָעֲוֵלוֹת שֶׁעָשִׂיתִי לַחֲבֵרַי וְלַנּוֹצְרִים עֲמִיתַי וּבוֹכֶה שׁוּב. אַחֲרֵי 4 שָׁנִים שֶׁל זֶה, הַדְּמָעוֹת הִתְיַבְּשׁוּ שׁוּב. הָיוּ בְּלוֹטוֹת דֶּמַע בְּעֵינַי, אֲבָל הֵן כְּבָר לֹא עָבְדוּ.

אַחֲרֵי 5 שָׁנִים, לֹא יָכֹלְתִּי לִבְכּוֹת, לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה קָשֶׁה נִסִּיתִי. אַחֲרֵי עוֹד כַּמָּה שָׁנִים שֶׁל זֶה, נִגְעַלְתִּי מֵעַצְמִי וּפָנִיתִי שׁוּב לַכְּתוּבִים הַקְּדוֹשִׁים.

 

 

 

מָה עָלֵינוּ לְהָבִין לְגַבֵּי הַתּוֹרָה?

לְעוֹלָם לֹא נוּכַל לִשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה.

 

בְּאִגֶּרֶת פּוֹלוֹס אֶל-הָרוֹמִיים 3:20, אָנוּ קוֹרְאִים: "כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה דַּעַת הַחֵטְא." הִתְיַחַסְתִּי לָזֶה כְּמֶסֶר אִישִׁי אֶל פָּאוּלוֹס הַשָּׁלִיחַ וְהֶאֱמַנְתִּי רַק בַּמִּלִּים שֶׁבָּחַרְתִּי. אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁדִּמְעוֹתַי יָבְשׁוּ, לֹא יָכֹלְתִּי לְהַמְשִׁיךְ אֶת חַיֵּי הָאֱמוּנָה שֶׁלִּי.

אָז, חָטָאתִי שׁוּב וָשׁוּב וְגִלִּיתִי שֶׁיֵּשׁ חֵטְא בְּלִבִּי וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת לְפִי הַתּוֹרָה. לֹא יָכֹלְתִּי לִסְבֹּל אֶת זֶה. אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי לְהַשְׁלִיךְ אֶת הַתּוֹרָה כִּי הֶאֱמַנְתִּי שֶׁהִיא נִתְּנָה כְּדֵי לְצַיֵּת לָהּ. בַּסּוֹף, הָפַכְתִּי לְחָכָם הַתּוֹרָה כְּמוֹ אֵלֶּה שֶׁרוֹאִים בַּכְּתוּבִים הַקְּדוֹשִׁים. נַעֲשָׂה קָשֶׁה מְאוֹד לְהַמְשִׁיךְ בְּחַיֵּי אֱמוּנָה.

אָז, כְּדֵי לְהִתְרַחֵק מֵהַקֹּשִׁי, הִתְפַּלַּלְתִּי וְחִפַּשְׂתִּי אֶת הָאָדוֹן בְּכָנוּת. לְאַחַר מִכֵּן, נִתְקַלְתִּי בַּבְּשׂוֹרָה שֶׁל הַמַּיִם וְהָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ דֶּרֶךְ הַדָּבָר, וְהִגַּעְתִּי לָדַעַת וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל חֲטָאַי נִמְחוּ לַחֲלוּטִין.

בְּכָל פַּעַם שֶׁרָאִיתִי אֶת הַמִּלִּים שֶׁאֲנִי לְלֹא חֵטְא, הִרְגַּשְׁתִּי כְּמוֹ אֲוִיר צַח הַמַּנְּשֵׁב בְּלִבִּי. הָיָה לִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חֵטְא שֶׁבִּזְמַן קְרִיאַת הַתּוֹרָה, הִתְחַלְתִּי לְהַכִּיר בַּחֲטָאִים הָאֵלֶּה. הֵפַרְתִּי בְּלִבִּי אֶת כָּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וְגַם לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹר אוֹתָם. לַחֲטֹא בַּלֵּב זֶהוּ גַּם חֵטְא, וּלְלֹא יוֹדְעִין נַעֲשֵׂיתִי מַאֲמִין בַּתּוֹרָה.

כְּשֶׁשָּׁמַרְתִּי אֶת הַתּוֹרָה, הָיִיתִי שָׂמֵחַ. אֲבָל כְּשֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה, הָיִיתִי אֻמְלָל, מְגֻרֶּה וְעָצוּב. לְבַסּוֹף, נִלְאֵיתִי וְהוּתַשְׁתִּי מִכָּל זֶה. אִלּוּ רַק לִמְּדוּ אוֹתִי מֵהַהַתְחָלָה, "לֹא, לֹא. יֵשׁ מַשְׁמָעוּת אַחֶרֶת לַתּוֹרָה. זֶה מַרְאֶה לְךָ שֶׁאַתָּה גּוּשׁ שֶׁל חֵטְא; שֶׁיֵּשׁ בְּךָ תַּאֲוָה לְכֶסֶף, יֵשׁ בְּךָ אַהֲבָה לַמִּין הַאַחֵר וְלַדְּבָרִים יָפִים לְמַרְאֶה. יֵשׁ לְךָ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה אוֹהֵב יוֹתֵר מֵאֱלֹהִים. אַתָּה רוֹצֶה לָלֶכֶת אַחֲרֵי תַּאֲווֹת הָעוֹלָם. הַתּוֹרָה נִתְּנָה לְךָ לֹא כְּדֵי לְקַיֵּם אוֹתָהּ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתַּכִּיר אֶת עַצְמְךָ כְּחוֹטֵא עִם רִשְׁעָה בַּלֵּב."

אִלּוּ רַק מִישֶׁהוּ הָיָה מְלַמֵּד אוֹתִי אָז, לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לִסְבֹּל בְּמֶשֶׁךְ 10 שָׁנִים. כָּךְ חָיִיתִי תַּחַת הַתּוֹרָה בְּמֶשֶׁךְ 10 שָׁנִים עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְהַבְנָה זוֹ.

הַדִּיבֵּר הָרְבִיעִי הוּא "זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ." זֶה אוֹמֵר שֶׁאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. זֶה אוֹמֵר שֶׁעָלֵינוּ לָלֶכֶת בְּרֶגֶל, וְלֹא לִרְכֹּב אִם אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים לְמֶרְחַקִּים אֲרֻכִּים. וְחָשַׁבְתִּי שֶׁעָלַי לָלֶכֶת בְּרֶגֶל לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיִיתִי אָמוּר לִדְרֹשׁ כְּדֵי לִהְיוֹת מְכֻבָּד. אַחֲרֵי הַכֹּל, עָמַדְתִּי לִדְרֹשׁ אֶת הַתּוֹרָה. לָכֵן, חָשַׁבְתִּי שֶׁעָלַי לְיַשֵּׂם אֶת מַה שֶּׁאֲנִי מַטִּיף. זֶה הָיָה כֹּה קָשֶׁה עַד שֶׁכִּמְעַט הִתְכַּוַּנְתִּי.

כְּפִי שֶׁכָּתוּב כָּאן: "אֵיךְ אַתָּה קוֹרֵא?" לֹא הֵבַנְתִּי אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת וְסָבַלְתִּי בְּמֶשֶׁךְ 10 שָׁנִים. גַּם חָכָם הַתּוֹרָה הֵבִין אוֹתָהּ לֹא נָכוֹן. הוּא חָשַׁב שֶׁאִם יְצַיֵּת לַתּוֹרָה וְיִחְיֶה בִּזְהִירוּת, הוּא יִתְבָּרֵךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים.

אֲבָל יֵשׁוּעַ אָמַר לוֹ: "אֵיךְ אַתָּה קוֹרֵא?" כֵּן, עָנִיתָ נָכוֹן; אַתָּה מְקַבֵּל אוֹתָהּ כְּפִי שֶׁנִּכְתְּבָה. נַסֵּה לִשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה. אִם תַּשְׁמֹר אוֹתָהּ, תִּחְיֶה, וְאִם לֹא, תָּמוּת. שְׂכַר הַחֵטְא הוּא מָוֶת. "אִם לֹא תַּעֲשֶׂה זֹאת, תָּמוּת." (הַהֵפֶךְ מֵחַיִּים הוּא מָוֶת, נָכוֹן?)

אֲבָל חָכָם הַתּוֹרָה עֲדַיִן לֹא הֵבִין. חָכָם הַתּוֹרָה הַזֶּה הוּא אֲנַחְנוּ, אַתָּה וַאֲנִי. לָמַדְתִּי תֵּאוֹלוֹגְיָה בְּמֶשֶׁךְ 10 שָׁנִים. נִסִּיתִי הַכֹּל, קָרָאתִי הַכֹּל וְעָשִׂיתִי הַכֹּל: צוֹמוֹת, חֲזוֹנוֹת, דִּבּוּר בִּלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת... קָרָאתִי אֶת הַכְּתוּבִים הַקְּדוֹשִׁים בְּמֶשֶׁךְ 10 שָׁנִים וְצִפִּיתִי לְהַשִּׂיג מַשֶּׁהוּ. אֲבָל בְּרוּחָנִיּוּת הָיִיתִי אָדָם עִוֵּר.

זֹאת הַסִּבָּה שֶׁחוֹטֵא צָרִיךְ לִפְגֹּשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁיּוּכַל לְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁהַמּוֹשִׁיעַ הוּא אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ. אָז הוּא מֵבִין: "אָהָה! לְעוֹלָם לֹא נוּכַל לִשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה. לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה קָשֶׁה נְנַסֶּה, אָנוּ רַק הוֹלְכִים לַגֵּיהִנֹּם. אֲבָל יֵשׁוּעַ בָּא לְהוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ בַּמַּיִם וּבָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ! הַלְלוּיָהּ!" אָנוּ יְכוֹלִים לְהִוָּשַׁע עַל יְדֵי מַיִם וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. זוֹהִי חֶסֶד, מַתְּנַת אֱלֹהִים. לָכֵן אָנוּ מְשַׁבְּחִים אֶת הָאָדוֹן.

הִתְמַזַּלְתִּי לְהִפָּטֵר מִדֶּרֶךְ נוֹאָשָׁה, אֲבָל יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁמְּבַלִּים אֶת כָּל חַיֵּיהֶם בְּלִמּוּד תֵּאוֹלוֹגְיָה לַשָּׁוְא וְלְעוֹלָם לֹא מְבִינִים אֶת הָאֱמֶת עַד יוֹם מוֹתָם. יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁמַּאֲמִינִים עַשְׂרוֹת שָׁנִים אוֹ מִדּוֹר לְדוֹר אַךְ לְעוֹלָם לֹא נוֹלָדִים מֵחָדָשׁ.

אָנוּ מִשְׁתַּחְרְרִים מִמַּצָּב שֶׁל חוֹטְאִים כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְבִינִים שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נוּכַל לִשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה, וְאָז עוֹמְדִים לִפְנֵי יֵשׁוּעַ וּמַקְשִׁיבִים לִבְשׂוֹרַת הַמַּיִם וְהָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. כְּשֶׁאָנוּ פּוֹגְשִׁים אֶת יֵשׁוּעַ, אָנוּ מְסַיְּמִים אֶת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וְכָל הַקְּלָלוֹת. אָנוּ הַחוֹטְאִים הַגְּרוּעִים בְּיוֹתֵר, אַךְ נַעֲשִׂים צַדִּיקִים כִּי הוּא הוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ בַּמַּיִם וּבַדָּם.

יֵשׁוּעַ אָמַר לָנוּ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נוּכַל לִחְיוֹת בִּרְצוֹנוֹ. יֵשׁוּעַ אָמַר זֹאת לְחָכָם הַתּוֹרָה, אַךְ הוּא לֹא הֵבִין. לָכֵן יֵשׁוּעַ סִפֵּר לוֹ סִפּוּר כְּדֵי לַעֲזֹר לוֹ לְהָבִין.

 

מַה גּוֹרֵם לְבֶן אָדָם לְהִכָּשֵׁל בְּחַיֵּי הָאֱמוּנָה?

חֵטְא

 

"אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ וְנָפַל בִּידֵי שֹׁדֲדִים וְהֵם הִפְשִׁיטֻהוּ וְגַם־פְּצָעֻהוּ וַיַּעַזְבוּ אוֹתוֹ וְהוּא עוֹמֵד בֵּין־מָוֶת לַחַיִּים וַיֵּלְכוּ לָהֶם" (לוּקָס 10:30). יֵשׁוּעַ אָמַר לוֹ שֶׁכָּל אֶחָד סוֹבֵל כָּל חַיָּיו, כְּפִי שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה הֻכָּה עַל יְדֵי שׁוֹדְדִים וְכִמְעַט מֵת.

אִישׁ יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ. יְרִיחוֹ הִיא הָעוֹלָם הַחִלּוֹנִי, וִירוּשָׁלַיִם מְיַצֶּגֶת אֶת עִיר הַדָּת, עִיר הָאֱמוּנָה, שֶׁל הַמִּתְפָּאֲרִים בַּתּוֹרָה. זֶה אוֹמֵר לָנוּ שֶׁאִם אָנוּ מַאֲמִינִים בַּמָּשִׁיחַ כְּדָת, אֵינֶנוּ יְכוֹלִים אֶלָּא לְהֵחָרֵב.

"אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ וְנָפַל בִּידֵי שֹׁדֲדִים וְהֵם הִפְשִׁיטֻהוּ וְגַם־פְּצָעֻהוּ וַיַּעַזְבוּ אוֹתוֹ וְהוּא עוֹמֵד בֵּין־מָוֶת לַחַיִּים וַיֵּלְכוּ לָהֶם." יְרוּשָׁלַיִם הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה עִם אוּכְלוּסִיָּה רַבָּה. גָּרוּ בָּהּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, כֹּהֲנִים, לְוִיִּים, וְכֵן הַרְבֵּה אֲנָשִׁים דָּתִיִּים בּוֹלְטִים. הָיוּ שָׁם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שֶׁיָּדְעוּ אֶת הַתּוֹרָה הֵיטֵב. שָׁם, הֵם נִסּוּ לִחְיוֹת לְפִי הַתּוֹרָה, אַךְ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נִכְשְׁלוּ וּפָנוּ לְיְרִיחוֹ. הֵם הָלְכוּ וְנָפְלוּ לָעוֹלָם (יְרִיחוֹ) וּפָגְשׁוּ שׁוֹדְדִים.

אותו אִישׁ פָּגַשׁ שׁוֹדְדִים בְּדַרְכּוֹ מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ וְהוּפְשַׁט מִבְּגָדָיו. הַכַּוָּנָה בְּ`הוּפְשַׁט מִבְּגָדָיו` הִיא שֶׁהוּא אִבֵּד אֶת צִדְקָתוֹ. אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתֵנוּ לִחְיוֹת לְפִי הַתּוֹרָה. הַשָּׁלִיחַ פָּאוּלוֹס אָמַר בְּאִגֶּרֶת אֶל-הָרוֹמִיים 7:19-20, "כִּי אֵינֶנִּי עֹשֶׂה הַטּוֹב אֲשֶׁר־אֲנִי רֹצֶה כִּי אִם־הָרַע אֲשֶׁר אֵינֶנִּי רֹצֶה אוֹתוֹ אֲנִי עֹשֶׂה. וְאִם אֶת־אֲשֶׁר לֹא־רָצִיתִי אֲנִי עֹשֶׂה לֹא־עוֹד אֲנִי הַפֹּעֵל כִּי אִם־הַחֵטְא הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבִּי."

הַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת טוֹב וְלִחְיוֹת עַל פִּי דְּבַר אֱלֹהִים. אֲבָל "מִלִּבּוֹ יֹצְאוֹת הַמַּחֲשָׁבוֹת הָרָעוֹת נָאֹף וְזָנֹה וְרָצוֹחַ. וְגָנוֹב וְאַהֲבַת בֶּצַע וְרִשְׁעָה וּרְמִיָּה וְזוֹלֲלוּת וְעַיִן רָעָה וְגִדּוּף וְזָדוֹן וְסִכְלוּת" (מַרְקוֹס 7:21-22).

מִכֵּיוָן שֶׁהֵם בְּלִבֵּנוּ וְיוֹצְאִים בְּאֹפֶן מַתְמִיד, אָנוּ עוֹשִׂים מַה שֶּׁלֹּא רוֹצִים לַעֲשׂוֹת וְלֹא עוֹשִׂים מַה שֶּׁרוֹצִים לַעֲשׂוֹת. אָנוּ חוֹזְרִים עַל אוֹתָן רָעוֹת בְּלִבֵּנוּ שׁוּב וָשׁוּב. כָּל מַה שֶּׁהַשָּׂטָן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הוּא לָתֵת לָנוּ דַּחַף קָטָן לַחֲטֹא.

 

 

 

הַאִם אָנוּ יְכוֹלִים לִחְיוֹת לְפִי הַתּוֹרָה?

לֹא

 

נֶאֱמַר בְּמַרְקוֹס פֶּרֶק 7: "אֵין דָּבָר מִחוּץ לְאָדָם אֲשֶׁר יוּכַל לְטַמֵּא אוֹתוֹ בְּבֹאוּ אֶל־קִרְבּוֹ כִּי אִם־הַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ הֵמָּה יְטַמְּאוּ אֶת־הָאָדָם."

יֵשׁוּעַ אוֹמֵר לָנוּ שֶׁיֵּשׁ מַחְשָׁבוֹת רָעוֹת, נִיאוּף, זְנוּת, רֶצַח, גְּנֵיבָה, אַהֲבַת בֶּצַע, רִשְׁעָה, זוֹלֵלוּת, עַיִן רָעָה, חִלּוּל הַשֵּׁם, זָדוֹן וּסִכְלוּת בְּלֵב הָאָדָם. לְכֻלָּנוּ יֵשׁ רֶצַח בַּלֵּב.

אֵין אֲפִלּוּ אָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא רָצַח. אִמָּהוֹת צוֹעֲקוֹת עַל יַלְדֵיהֶן: "לֹא. אַל תַּעֲשֶׂה אֶת זֶה. אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה, אָרוּר אַתָּה. אָמַרְתִּי שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה." וְאַחַר כָּךְ: "בּוֹא הֵנָּה. אָמַרְתִּי לְךָ שׁוּב וָשׁוּב לֹא לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה. אֲנִי הוֹלֶכֶת לַהֲרֹג אוֹתְךָ עַל זֶה." זֶה רֶצַח. אַתֶּם יְכוֹלִים לַהֲרוֹג אֶת יַלְדֵיכֶם בְּמִלִּים הַנֶּאֱמָרוֹת בְּלִי מַחְשָׁבָה.

אֲבָל אִם נוֹצִיא אֶת כָּל כַּעֲסֵנוּ עֲלֵיהֶם, הַיְּלָדִים יָמוּתוּ. נִהְיֶה הָרַגְנוּ אוֹתָם לִפְנֵי אֱלֹהִים. לִפְעָמִים אָנוּ מַפְחִידִים אֶת עַצְמֵנוּ. "הוּ אֱלֹהִים! לָמָּה עָשִׂיתִי אֶת זֶה?" אָנוּ מִסְתַּכְּלִים עַל הַחַבּוּרוֹת אַחֲרֵי שֶׁהִכִּינוּ אֶת יְלָדֵינוּ וְחוֹשְׁבִים שֶׁבֶּטַח הָיִינוּ מְשֻׁגָּעִים לַעֲשׂוֹת זֹאת. אָנוּ מִתְנַהֲגִים כָּךְ כִּי יֵשׁ רֶצַח בְּלִבֵּנוּ.

לָכֵן `וְאִם אֶת־אֲשֶׁר לֹא־רָצִיתִי אֲנִי עֹשֶׂה` פֵּרוּשׁוֹ שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים רַע כִּי אָנוּ רָעִים. וְקַל מְאוֹד לַשָּׂטָן לְפַתּוֹת אוֹתָנוּ לַחֲטֹא.

נַנִּיחַ שֶׁאָדָם שֶׁלֹּא נִגְאַל יוֹשֵׁב בְּצָרִיף בְּמֶשֶׁךְ 10 שָׁנִים, מוּל קִיר וּמְהַרְהֵר כְּמוֹ סוּנְג-צ`וֹל הַנָּזִיר הַקּוֹרֵיאָנִי הַגָּדוֹל. זֶה בְּסֵדֶר כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב כְּשֶׁפָּנָיו אֶל הַקִּיר, אֲבָל מִישֶׁהוּ צָרִיךְ לְהָבִיא אֹכֶל וּלְנַקּוֹת אֶת הַלִּכְלוּךְ.

אָז הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּקוֹנְטַקְט עִם מִישֶׁהוּ. זֶה לֹא הָיָה בְּעָיָה אִם זֶה הָיָה גֶּבֶר, אֲבָל נַנִּיחַ שֶׁזּוֹ הָיְתָה אִשָּׁה יָפָה. אִם הִזְדַּמֵּן לוֹ לִרְאוֹת אוֹתָהּ בְּמִקְרֶה, כָּל הַיְּשִׁיבָה שֶׁלּוֹ תִּהְיֶה לַשָּׁוְא. הוּא חוֹשֵׁב: "אָסוּר לִי לִנְאֹף; יֵשׁ לִי אֶת זֶה בַּלֵּב, אֲבָל אֲנִי חַיָּב לְהִפָּטֵר מִזֶּה. אֲנִי חַיָּב לְנַעֵר אֶת זֶה. לֹא! צֵא מֵהַמֹּחַ שֶׁלִּי!"

אֲבָל הַחֲלָטָתוֹ הַנְּחוּשָׁה מִתְנַדֶּפֶת בָּרֶגַע שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ. אַחֲרֵי שֶׁהָאִשָּׁה עוֹזֶבֶת הוּא מַבִּיט בְּלִבּוֹ. 10 שָׁנִים שֶׁל עֲבוֹדָה קָשָׁה, הַכֹּל לְחִנָּם.

זֶה כֹּה פָּשׁוּט לַשָּׂטָן לְהָסִיר אֶת צִדְקָתוֹ שֶׁל אָדָם. כָּל מַה שֶּׁעַל הַשָּׂטָן לַעֲשׂוֹת זֶה רַק לָתֵת לוֹ דַּחַף קָטָן. כַּאֲשֶׁר אָדָם שֶׁלֹּא נִגְאַל מְנַסֶּה לִמְנוֹעַ מֵעֲשִׂיַּת חֵטְא, הוּא מַמְשִׁיךְ לִפֹּל לְתוֹךְ הַחֵטְא. הוּא מְשַׁלֵּם בֶּאֱמוּנָה כָּל יוֹם רִאשׁוֹן מַעֲשֵׂר, צָם לְמֶשֶׁךְ 40 יוֹם, 100 יְמֵי תְּפִלּוֹת שַׁחַר... אֲבָל הַשָּׂטָן מְפַתֶּה אוֹתָם עִם הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים בַּחַיִּים.

"הָיִיתִי רוֹצֶה לָתֵת לְךָ תַּפְקִיד חָשׁוּב בַּחֶבְרָה, אֲבָל אַתָּה נוֹצְרִי וְאֵינְךָ יָכוֹל לַעֲבֹד בְּיָמֵי רִאשׁוֹן, נָכוֹן? זֶה תַּפְקִיד כֹּה נִפְלָא. אוּלַי תּוּכַל לַעֲבֹד 3 יְמֵי רִאשׁוֹן וְלָלֶכֶת לַכְּנֵסִיָּה רַק פַּעַם בְּחֹדֶשׁ. אָז תֵּהָנֶה מִיּוֹקְרָה גְּבוֹהָה וּמִמַּשְׂכֹּרֶת שְׁמֵנָה. מָה הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלְּךָ?" עַל זֶה, כַּנִּרְאֶה 100 מִתּוֹךְ 100 אֲנָשִׁים יִתְפַּתּוּ.

אִם זֶה לֹא עוֹבֵד, יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֻלְשָׁה לְנָשִׁים. הַשָּׂטָן מַצִּיב אִשָּׁה לִפְנֵיהֶם, וְהֵם מִתְאַהֲבִים וְשׁוֹכְחִים אֶת אֱלֹהִים בְּרֶגַע אֶחָד. כָּךְ נִגְזֶלֶת צִדְקָתוֹ שֶׁל הָאָדָם.

אִם נְנַסֶּה לִחְיוֹת לְפִי הַתּוֹרָה, כָּל מַה שֶׁיִּשָּׁאֵר לָנוּ בַּסּוֹף הֵם פִּצְעֵי הַחֵטְא, כְּאֵב וְדַּלּוּת; אָנוּ מְאַבְּדִים אֶת כָּל צִדְקָתֵנוּ. "אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ וְנָפַל בִּידֵי שֹׁדֲדִים וְהֵם הִפְשִׁיטֻהוּ וְגַם־פְּצָעֻהוּ וַיַּעַזְבוּ אוֹתוֹ וְהוּא עוֹמֵד בֵּין־מָוֶת לַחַיִּים וַיֵּלְכוּ לָהֶם."

זֶה אוֹמֵר שֶׁלְמְרוֹת שֶׁאָנוּ מְנַסִּים לְהִשָּׁאֵר בִּירוּשָׁלַיִם עַל יְדֵי חַיִּים לְפִי רְצוֹן הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, אָנוּ נִכְשָׁלִים פַּעַם אַחַר פַּעַם בִּגְלַל חֻלְשׁוֹתֵינוּ, וּלְבַסּוֹף נִשָּׁמֵד.

אַחֲרֵי כֵן נִתְפַּלֵּל בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי אֱלֹהִים. "אֲדֹנָי, חָטָאתִי. אָנָּא סְלַח לִי; לְעוֹלָם לֹא אֶעֱשֶׂה זֹאת שׁוּב. אֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ שֶׁזֶּה בֶּאֱמֶת יִהְיֶה הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה. אֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן שֶׁתִּסְלַח לִי רַק הַפַּעַם הַזֹּאת."

אַךְ זֶה לְעוֹלָם לֹא מִתְמַשֵּׁךְ. אֲנָשִׁים לֹא יְכוֹלִים לִחְיוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּלִי לַחֲטֹא. הֵם אוּלַי יוּכְלוּ לְהִמָּנַע מִזֶּה מִסְפָּר פְּעָמִים, אֲבָל יִהְיֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לֹא לַחֲטֹא שׁוּב. אָז הַחֲטָאִים מִתְבַּצְּעִים שׁוּב. "אֲדֹנָי, אָנָּא סְלַח לִי." אִם זֶה יִמָּשֵׁךְ, הֵם יִתְרַחֲקוּ מֵהַכְּנֵסִיָּה (הַדָּת). הֵם מִתְרַחֲקִים מֵאֱלֹהִים בִּגְלַל חֲטָאֵיהֶם וְהֵם יִסְתַּיְּמוּ בַּגֵּיהִנֹּם.

לִנְסֹעַ לִירִיחוֹ פֵּרוּשׁוֹ לִפֹּל לְתוֹךְ הָעוֹלָם הַחִלּוֹנִי, לְהִתְקָרֵב לָעוֹלָם וּלְהִתְרַחֵק מִירוּשָׁלַיִם. בַּהַתְחָלָה, יְרוּשָׁלַיִם עֲדַיִן קְרוֹבָה יוֹתֵר. אֲבָל כְּכָל שֶׁמַּעֲגַל הַחֵטְא וְהַחֲרָטָה חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ, אָנוּ מוֹצְאִים אֶת עַצְמֵנוּ עוֹמְדִים בִּרְחוֹבוֹת יְרִיחוֹ, שְׁקוּעִים עָמֹק בָּעוֹלָם.

 

מִי יָכוֹל לְהִוָּשַׁע?

אֵלּוּ שֶׁמַּפְסִיקִים לְנַסּוֹת בְּעַצְמָם

 

אֶת מִי פָּגַשׁ הָאִישׁ בְּדַרְכּוֹ לִירִיחוֹ? הוּא פָּגַשׁ שׁוֹדְדִים. מִי שֶׁאֲפִלּוּ לֹא חַי עַל פִּי הַתּוֹרָה הוֹפֵךְ לְכֶלֶב שָׁפָל. הוּא שׁוֹתֶה, וְנִרְדָּם בְּכָל מָקוֹם, מִשְׁתִּין בְּכָל מָקוֹם. הַכֶּלֶב הַזֶּה מִתְעוֹרֵר לַמָּחֳרָת וְשׁוֹתֶה אַלְכּוֹהוֹל שׁוּב. כֶּלֶב שָׁפָל יֹאכַל אֶת הַצּוֹאָה שֶׁל עַצְמוֹ. זֶה לָמָּה הוּא כֶּלֶב. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאָסוּר לוֹ לִשְׁתּוֹת. הוּא מִתְחָרֵט בַּבֹּקֶר שֶׁלְּמָחֳרָת, אֲבָל שׁוֹתֶה שׁוּב.

זֶה כְּמוֹ הָאִישׁ שֶׁפָּגַשׁ שׁוֹדְדִים בְּדַרְכּוֹ לִירִיחוֹ. הוּא נִשְׁאָר מֵאָחוֹר, פָּצוּעַ וְכִמְעַט מֵת. יֵשׁ רַק חֵטְא בְּלִבּוֹ. זֶה מַה שֶּׁהָאָדָם הוּא.

אֲנָשִׁים מַאֲמִינִים בְּיֵשׁוּעַ וְחַיִּים עַל פִּי הַתּוֹרָה בִּירוּשָׁלַיִם, אַךְ נִשְׁאָרִים מֵאָחוֹר עִם חֵטְא בִּלְבַד בְּלִבָּם. כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְהַרְאוֹת מֵחַיֵּיהֶם הַדָּתִיִּים הֵם פִּצְעֵי הַחֵטְא. אֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ חֵטְא בְּלִבָּם מוּשְׁלָכִים לַגֵּיהִנֹּם. הֵם יוֹדְעִים זֹאת אַךְ אֵינָם יוֹדְעִים מָה לַעֲשׂוֹת. הֲלֹא גַּם אַתָּה וַאֲנִי הָיִינוּ שָׁם? כֵּן. כֻּלָּנוּ הָיִינוּ אוֹתוֹ הָאָדָם.

חָכָם הַתּוֹרָה שֶׁהֵבִין לֹא נָכוֹן אֶת תּוֹרַת אֱלֹהִים יִתְאַמֵּץ כָּל חַיָּיו, אַךְ יִסְתַּיֵּם בַּגֵּיהִנֹּם, פָּצוּעַ. הוּא אֲנַחְנוּ, אַתָּה וַאֲנִי.

רַק יֵשׁוּעַ יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ. יֵשׁ סְבִיבֵנוּ אֲנָשִׁים חֲכָמִים רַבִּים וְהֵם תָּמִיד מַרְאִים אֶת מַה שֶּׁהֵם יוֹדְעִים. כֻּלָּם מִתְיַמְּרִים לִחְיוֹת לְפִי תּוֹרַת הָאֱלֹהִים. הֵם לֹא יְכוֹלִים לִהְיוֹת כֵּנִים עִם עַצְמָם. הֵם לֹא יְכוֹלִים לוֹמַר בְּיֹשֶׁר מַה נָכוֹן אוֹ לֹא נָכוֹן, אֶלָּא תָּמִיד מִתְאַמְּצִים לְטַפֵּחַ אֶת מַרְאֵיהֶם הַחִיצוֹנִי כְּדֵי לְהֵרָאוֹת נֶאֱמָנִים.

בֵּינֵיהֶם יֵשׁ חוֹטְאִים בַּדֶּרֶךְ לִירִיחוֹ, אֵלֶּה שֶׁהֻכּוּ עַל יְדֵי שׁוֹדְדִים, וְאֵלֶּה שֶׁכְּבָר מֵתִים. עָלֵינוּ לָדַעַת כַּמָּה שְׁבִירִים אָנוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.

עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת לְפָנָיו: "אֲדֹנָי, אֵלֵךְ לַגֵּיהִנֹּם אִם לֹא תּוֹשִׁיעַ אוֹתִי. אָנָּא, הוֹשַׁע אוֹתִי. אֵלֵךְ לְכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְצֶה, בֵּין אִם יֵרֵד בָּרָד אוֹ תִּהְיֶה סוּפָה, אִם תַּרְשֶׁה לִי לִשְׁמֹעַ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הָאֲמִתִּית. אִם תַּעֲזֹב אוֹתִי, אֵלֵךְ לַגֵּיהִנֹּם. אֲנִי מִתְחַנֵּן שֶׁתּוֹשִׁיעַ אוֹתִי."

אֵלֶּה שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהֵם בְּדַרְכָּם לַגֵּיהִנֹּם, אוֹתָם שֶׁיַּפְסִיקוּ לְנַסּוֹת בְּעַצְמָם וְיִדְבְּקוּ בָּאָדוֹן, אֵלֶּה הֵם שֶׁיְּכוֹלִים לְהִוָּשַׁע. לְעוֹלָם לֹא נוּכַל לְהִוָּשַׁע בְּכוֹחוֹת עַצְמֵנוּ.

עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁאָנוּ כְּמוֹ הָאִישׁ שֶׁנָּפַל בֵּין הַשּׁוֹדְדִים.

 

הדרשה הזו זמינה גם בפורמט ספר אלקטרוני. לחץ על כריכת הספר למטה.