א. בברית הישנה הכפרה ניתנה בדרך כלל באמצעות הקרבת חיה. (לדוג' שמות 30 :10, ויקרא 1:4, 20- 4:21).
ב. בברית החדשה הקונספט של קורבן הכפרה שמר על עצמו אך גאולת בני האדם קשורה שם לישוע המשיח. השליח פאולוס אמר שישוע המשיח מת בגלל חטאינו (הראשונה אל הקורנתיים 15:3).
המילה כפרה לא מתיחסת רק למותו של המשיח כדי למחוק את החטא הקדמון אלא לקחת את כל חטאי האדם. ולאחר הטבילה שדרכה כל חטאי בני האדם הועברו על ישוע (מתי 3:15), הוא הציל את בני האדם על ידי כך שדימם על הצלב (ויקרא1- 1:5, יוחנן 19:30).
פאולוס השליח הסביר בשנית אל הקורנתיים 5:14 ש 'מת אחד בעד כולם' ולאחר מכן בפסוק 21, 'בעדנו', באל הגלטיים 3:13, 'המשיח פדנו מקללת התורה' יש הרבה פסוקים בברית המתיחסים לישוע כקורבן (לדוג'. אל האפסיים 5:2), ויוחנן 1:36,29 ('שה' – יוחנן המטביל) והראשונה אל הקורנתיים 5:7 ('פיסחנו'- פאולוס השליח)
בכל אופן, פאולוס ציין שטבילתו של ישוע בירדן הייתה כפרת כל חטאי העולם. הוא הסביר באל הרומים 6 שכל חטאי העולם הועברו על ישוע באמצעות הטבלתו על ידי יוחנן המטביל.
הוא המשיך והסביר שצליבתו של ישוע הייתה הדין והתשלום על החטא ושקורבן הכפרה הוקרב למען נשמתם של כל האנשים.
מותו של ישוע מסמל לנו את קורבן הכפרה בברית הישנה. סמיכת הידיים בברית הישנה וטבילתו של ישוע בברית החדשה הן לפי חוקי האלוהים. (ישעיה 53:10, מתי13- 3:17, אל העברים 1-10, 7:18, הראשונה לפטרוס 3:21).
הברית החדשה אינה מסתיימת עם טבילתו ומותו של ישוע אלא ממשיכה ואמרת לנו שקיום הגאולה היא היותנו נטבלים במשיח ומתים עימו. (אל הרומים3- 6:7, אל הגלטיים19- 2:20)
היא אומרת לנו שישוע המשיח הוטבל על ידי יוחנן המטביל כדי לקחת את כל חטאי העולם וכתוצאה מזה הוא נצלב. ישוע המשיח באמצעות טבילתו ודמו, לא רק שטף את כל חטאי העולם ונשא סבל נורא, אלא גם הציל אותנו מכוחו של השטן והחזירנו לכוחו של אלוהים על ידי שקיבל את העונש במקומם של בני האדם.
לכן טבילתו של ישוע פתרה את בעיית החטאים אשר חסמה את בני האדם מלהיות קרובים לאלוהים. המאורע החשוב שהחזיר שלום והרמוניה בין בני האדם ואלוהים הביא ישועה, שמחה (אל הרומים 5:11), חיים (אל הרומים17- 5:18) וגאולה (מתי 3:15, יוחנן 1:29, אל העברים 10:1-20, אל האפסיים 1:7, אל הקולסים 1:14 ) ביחד.