Search

מונחים בתנ"ך

הסברים קצרים על מונחים תנ"כיים

-הקשורים לבשורת המים והרוח

  • כופר

    המחיר ששולם עבור שחרורו של שבוי, רכוש משועבד או חוב; פעולה של פתירת בעיה עם כסף. מופיע הרבה פעמים כייצוג חיובי של גאולה (לדוג': שמות 21:30, 'סכום כסף'; במדבר  31-35:32, ישעיה 43:3, 'כופר'). בברית הישנה מתי 20:28 ומרקוס 10:45 כופר מתואר כ "תשלום כסף."

  • כיפור, כפרה

    טקס העברת כל חטאי המין האנושי על ישוע. בברית הישנה, הכפרה הייתה העברת החטאים על הקורבן על ידי סמיכת הידיים על ראשו. בברית החדשה הכוונה להטבלת ישוע על ידי יוחנן המטביל. בעברית וביוונית משמעות מילה זאת היא העברת החטאים על ישוע כך שהחוטאים יוכלו להיות בעלי קשרים טובים עם אלוהים. הברית החדשה ממחישה היטב את קורבן הכפרה: טבילתו של ישוע ומותו על הצלב.
    בברית הישנה: המילה 'כפרה' מוזכרת כמעט 100 פעם בברית הישנה והיא תמיד מבוטאת כ (לדוג': ויקרא 23:27, 25:9, במדבר 5:8) 'כפר' ביוונית (בדרך כלל כתובה כ 'עשית כפרה'). כפרה היא תרגום של מילה בעברית המסמלת את העברת החטאים על ידי סמיכת הידיים על ראש השעיר החי והתוודות על כל חטאיהם של בני ישראל (ויקרא 16:20).
    בברית החדשה: כפרה קשורה למילה הארמית 'כפר' אשר משמעותה לכסות. הכוונה לטבילת גאולתו של ישוע בברית החדשה . ישוע בא לעולם והוטבל בגיל 30 כדי למלא את גאולת כל האנשים.

  • הכפרה המקראית

    א. בברית הישנה הכפרה ניתנה בדרך כלל באמצעות הקרבת חיה. (לדוג' שמות 30 :10, ויקרא 1:4, 20- 4:21).
    ב. בברית החדשה הקונספט של קורבן הכפרה שמר על עצמו אך גאולת בני האדם קשורה שם לישוע המשיח. השליח פאולוס אמר שישוע המשיח מת בגלל חטאינו (הראשונה אל הקורנתיים 15:3).
    המילה כפרה לא מתיחסת רק למותו של המשיח כדי למחוק את החטא הקדמון אלא לקחת את כל חטאי האדם. ולאחר הטבילה שדרכה כל חטאי בני האדם הועברו על ישוע (מתי 3:15), הוא הציל את בני האדם על ידי כך שדימם על הצלב (ויקרא1- 1:5, יוחנן 19:30).
    פאולוס השליח הסביר בשנית אל הקורנתיים 5:14 ש 'מת אחד בעד כולם' ולאחר מכן בפסוק 21, 'בעדנו', באל הגלטיים 3:13, 'המשיח פדנו מקללת התורה'  יש הרבה פסוקים בברית המתיחסים לישוע כקורבן (לדוג'. אל האפסיים 5:2), ויוחנן 1:36,29 ('שה' – יוחנן המטביל) והראשונה אל הקורנתיים 5:7 ('פיסחנו'- פאולוס השליח)   
     בכל אופן, פאולוס ציין שטבילתו של ישוע בירדן הייתה כפרת כל חטאי העולם. הוא הסביר באל הרומים 6 שכל חטאי העולם הועברו על ישוע באמצעות הטבלתו על ידי יוחנן המטביל.
    הוא המשיך והסביר שצליבתו של ישוע הייתה הדין והתשלום על החטא ושקורבן הכפרה הוקרב למען נשמתם של כל האנשים.
    מותו של ישוע מסמל לנו את קורבן הכפרה בברית הישנה. סמיכת הידיים בברית הישנה וטבילתו של ישוע בברית החדשה הן לפי חוקי האלוהים.  (ישעיה 53:10, מתי13- 3:17, אל העברים 1-10, 7:18, הראשונה לפטרוס 3:21).  
    הברית החדשה אינה מסתיימת עם טבילתו ומותו של ישוע אלא ממשיכה ואמרת לנו שקיום הגאולה היא היותנו נטבלים במשיח ומתים עימו. (אל הרומים3- 6:7, אל הגלטיים19- 2:20)
    היא אומרת לנו שישוע המשיח הוטבל על ידי יוחנן המטביל כדי לקחת את כל חטאי העולם וכתוצאה מזה הוא נצלב. ישוע המשיח באמצעות טבילתו ודמו, לא רק שטף את כל חטאי העולם ונשא סבל נורא, אלא גם הציל אותנו מכוחו של השטן והחזירנו לכוחו של אלוהים על ידי שקיבל את העונש במקומם של בני האדם.
    לכן טבילתו של ישוע פתרה את בעיית החטאים אשר חסמה את בני האדם מלהיות קרובים לאלוהים. המאורע החשוב שהחזיר שלום והרמוניה בין בני האדם ואלוהים הביא ישועה, שמחה (אל הרומים 5:11), חיים (אל הרומים17- 5:18) וגאולה (מתי 3:15, יוחנן 1:29, אל העברים 10:1-20, אל האפסיים 1:7, אל הקולסים 1:14 ) ביחד.

  • יום הכיפורים

    בעברית משמעות ביטוי זה הוא יום 'כסה' או 'הרמוניה'. היום החשוב ביותר של היהודים היה יום הכיפורים  ביום העשירי של החודש השביעי (ויקרא 23:27). אנו יכולים לראות בספר ויקרא 16 שאפילו הכהן הגדול לא יכל להיכנס לקודש הקודשים חוץ מפולחן מסוים.
    קודש הקודשים היה בעצמו זקוק כפרה כפי שבני ישראל היו זקוקים לה; לכן, הכהן הגדול היה צריך להקריב את הקורבן על מנת להעביר את החטאים באמצעות סמיכת הידיים על הקורבן. בני ישראל חשבו על קדושתו של אלוהים ועל חטאיהם ביום הכיפורים.
    בזמן ההוא, היו 15 קורבנות (כולל השעיר לעזאזל), 12 קורבן עולה ו 3 קורבנות כפרה אשר הוגשו לפני אלוהים. (ויקרא 5-16:29, במדבר7-29:11). אם נספור גם את  'הכבש השני' המוזכר בספר במדבר 28:8, ישנם 13 קורבנות עולה ו 4 קורבנות כפרה.
    היום שבני ישראל כיפרו על חטאי השנה שלהם היה היום העשירי של החודש השביעי. באותו אופן יום הכיפורים של כל העולם היה היום בו ישוע הוטבל על ידי יוחנן המטביל. זה היה יום הכיפורים (מתי13- 3:17). זה היה היום בו אלוהים שטף את כל חטאי העולם (מתי 3:15). זה היה יום הכיפורים אשר אלוהים   "... מלא כל הצדקה."

  • קורבן הכפרה

    בברית הישנה: בדיוק כמו הקורבנות האחרים קורבן הטהרה הוגש במשכן. הכהן הגדול ניקה את עצמו ושם על עצמו את בגדי הפשתן הקדושים במקום בגדים רשמיים רגילים של הפולחן, ובחר פר צעיר כקורבן חטא ואיל אחד כקורבן עולה בשבילו ובשביל ביתו (ויקרא3- 16:4). הכהן הגדול סמך את ידיו על ראש הקורבן כדי להעביר את החטאים.
    סמיכת הידיים הייתה חלק חיוני של יום הכיפורים. אם היא לא נעשתה, העלאת הקורבן לא הייתה מתבצעת מכיוון שכפרת חטאים לא יכולה להיות מושלמת ללא סמיכת הידיים וכך גם העברת חטאי השנה של בני ישראל על קורבן החטא.
    בויקרא 16:21, "וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עוונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אותם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה."
    הוא לקח שני שעירים כקורבן חטא ואיל כקורבן עולה מהאנשים (פס' 5). לאחר מכן הוא הציג שני שעירים לפני אלוהים בשער המשכן והפיל גורל כדי לבחור אחד 'ליהוה' והאחר 'לעזאזל'.
    האחד לאלוהים הוקרב כקורבן חטא והשעיר לעזאזל הוקרב חי לאלוהים כדי לכפר על חטאי השנה של בני ישראל ולאחר מכן נשלח למדבר. (ויקרא7- 16:10).
    חטאי בני ישראל היו חייבים לעבור לשעיר לעזאזל על ידי סמיכת הידיים. לאחר מכן השעיר לעזאזל שלקח על עצמו את כל חטאי בני ישראל נשלח למדבר למען השלום בין האנשים לאלוהים. כך חטאי השנה של בני ישראל נשטפו.
    בברית החדשה: באותה הדרך של הברית הישנה, ישוע המשיח הוטבל על ידי יוחנן המטביל (סמיכת הידיים בברית הישנה) ולקח את כל חטאי העולם כשעיר חטאת כדי לקיים את ישועת אלוהים (ויקרא 20:22, מתי 3:15, יוחנן 1:29, 36).
    בברית הישנה לפני הפלת הגורלות, אהרון הרג את הפר הצעיר כקורבן חטא בשבילו ובשביל ביתו. (ויקרא 16:11). לאחר מכן הוא לקח מחתה מלאה גחלים בוערות מהמזבח שלפני האלוהים עם ידיו המלאות קטורת סמים דקה מעבר לפרוכת. לאחר מכן הוא שם את הקטורת על האש לפני אלוהים כך שענן הקטורת כיסה את כיסא הרחמים. הוא גם לקח קצת מדם הפר ופיזר עם אצבעו על ולפני כיסא הרחמים שבע פעמים (ויקרא12- 16:19).
    ביום הכיפורים, אי אפשר היה להשמיט את סמיכת ידיו של אהרן על ראש הקורבן. אהרון סמך את ידיו על השעיר והעביר את כל החטאים והעבירות של בני ישראל על ראשו. לאחר מכן איש מתאים לקח את השעיר למדבר ושלח אותו לחופשי. השעיר שוטט במדבר עם חטאי בני ישראל ולבסוף מת בגללם. זה היה קורבן הכפרה בברית הישנה.
    בברית החדשה זה אותו דבר חוץ מכך שזה היה ישוע המשיח כשעיר לעזאזל שלקח את כל חטאי העולם על עצמו באמצעות טבילתו ודימם ומת על הצלב למענינו.
    לכן עתה, גאולת כל החטאים לא יכולה לבוא ללא טבילתו וצליבתו של הכהן הגדול של השמים, ישוע המשיח. זוהי הגשמת הגאולה של הלידה מחדש מהמים והרוח.

  • הנחת הידיים, הסמכה

    זהו התהליך של העברת החטאים על קורבן החטא בברית הישנה. (ויקרא 4:29, 16:21). בזמן הברית הישנה, אלוהים אפשר לאנשים לכפר על חטאיהם בתוך המשכן על ידי סמיכת הידיים על ראש הקורבן. וזה הראה את טבילתו של ישוע העתידה לבוא בברית החדשה.

  • טבילה

    משמעות הטבילה היא: 1) להישטף 2) להיקבר (להשקיע) ובמשמעות רוחנית, 3) להעביר את החטאים על ידי סמיכת הידיים כפי שנעשה בברית הישנה.
    בברית החדשה, הטבלתו של ישוע על ידי יוחנן המטביל הייתה כדי לשטוף את כל חטאי העולם. ל 'טבילת ישוע' יש משמעות של לקיחת חטאי האנשים כדי לשטוף את חטאי העולם.
    ישוע הוטבל על ידי יוחנן המטביל, נציגם של כל בני האדם והכהן הגדול על פי מסורת אהרן ולקח את כל חטאי העולם על עצמו. זאת הייתה הסיבה לטבילתו.
    המילים 'טבילת ישוע' הם במשמעות הרוחנית של 'להעביר על, לקבור'. הכוונה של זה שכל חטאי העולם הועברו על ישוע ושהוא נשפט במקומנו. על מנת להציל את בני האדם, ישוע היה צריך לקחת את חטאינו ולמות בגללם.
    לכן מותו הוא גם מיתתך ומיתתי ומיתתם של כל חוטאי העולם ותחייתו היא תחייתם של כל האנשים. הקרבתו היא גאולת החוטאים וטבילתו היא העדות של שטיפת כל חטאי בני האדם.          
    התנ"ך אומר לנו,  "וזה הוא אות הטבילה אשר כעת תושיע גם אותנו." (הראשונה לפטרוס 3:21). טבילתו של ישוע היא הדרך הצדיקה ביותר לגאול את בני האדם על ידי שטיפת כל חטאינו.
    ישוע הוטבל על ידי יוחנן המטביל, נציגם של כל בני האדם והכהן הגדול על פי מסורת אהרן ולקח את כל חטאי העולם על עצמו. זאת הייתה הסיבה לטבילתו.

  • חטא

    חטא הוא כל דבר המנוגד לאלוהים. זה נוגע לכל החטאים כולל החטא הקדמון והעבירות שאנו עושים בעצמנו במשך ימי חיינו.
    חטא ביוונית זה 'המרטיה' ולחטוא זה 'המרטנו' שמשמעותו 'להחטיא את המטרה', במילים אחרות, להאמין בישוע אך להחסיר את היכולת להיגאל. או לא לדעת או להאמין באמת, זה לעשות חטא של אי ציות ולבוז לאלוהים.
    אם אנו באמת לא רוצים לחטוא לפני אלוהים, אנו חייבים להבין את דברי אלוהים בצורה נכונה ולדעת את האמת שישוע הפך למושיענו.
    עלינו להאמין בטבילתו של ישוע ובצלב באמצעות דברי האלוהים. זהו חטא לא לקבל את דברי האלוהים ולסטות מהאמת  ולהאמין בתיאוריות כוזבות.
    התנ"ך אומר לנו שהחטא החמור ביותר הוא לא להאמין שאלוהים שטף את כל חטאי העולם. עלינו להאמין בלידתו של ישוע, בשטיפת החטאים באמצעות טבילתו ובכך שהוא העניק לנו חיים עם דמו על הצלב. זהו חטא אם מישהו לא מאמין במילים הכתובות שישוע הוטבל ומת על הצלבו קם לתחייה כדי לשחרר אותנו מהחטאים.

  • חזרה בתשובה

    כאשר אדם שהתרחק מאלוהים מבין את חטאיו ומודה לישוע על ששטף אותם וחוזר לאלוהים זה נקרא חזרה בתשובה.
    כולנו גושי חטאים. חזרה בתשובה אמיתית היא להודות באמת שדלקמן. עלינו להודות שאנו חוטאים לפני אלוהים ושאיננו יכולים אלא לחטוא במשך כל ימי חיינו וללכת לגיהינום כאשר נמות. עלינו גם להודות שאנו צריכים לקבל את ישוע על ידי האמונה שהוא בא לעולם הזה כדי להציל חוטאים כמונו ושהוא לקח את כל החטאים (באמצעות טבילתו) ומת וקם לתחיה כדי להצילנו. חזרה בתשובה אמיתית היא לוותר על מחשבותינו העצמיות ולחזור לאלוהים. (מעשי השליחים 2:38)
    חזרה בתשובה היא להודות בחטאינו ולחזור לדברי האלוהים , לקבל את גאולת המים והדם עם כל ליבנו (הראשונה ליוחנן 5:6).   
    חזרה בתשובה אמיתית היא להכיר בעצמנו כחוטאים גמורים ולהאמין בישוע, בן האלוהים כמושיענו אשר הציל אותנו מכל חטאינו. על מנת להיוושע ולהישטף מן החטאים עלינו להפסיק לנסות להתנקות באמצעות מעשינו ולהודות שאנו חוטאים גמורים לפני אלוהים ולפני תורתו. עלינו לקבל את האמת, את גאולת המים והרוח הגאולה שישוע נתן לנו עם טבילתו ודמו.
    חוטא צריך לוותר על כל מחשבותיו העצמיות ולרצות ולחזור בצורה מושלמת לישוע. אנו ניגאל כאשר נצליח להאמין שטבילתו של ישוע הייתה כדי לקחת את כל חטאינו על עצמו.
    במילים אחרות, האמונה בעובדה שטבילתו של ישוע, צליבתו, ותחייתו הייתה הדרך להצלת החוטאים. ישוע בא בגוף אדם הוטבל ונצלב כדי לשטוף את כל חטאינו. להיות בעלי אמונה מושלמת בכל זה ובאמונה שישוע קם לתחייה כדי להיות מושיעם של אלו שהאמינו בו היא חזרה בתשובה נכונה ואמונה אמיתית.

  • גאולה

    משמעות הגאולה היא 'להינצל מטביעה' אנו מקבלים גאולה כאשר אנו מודים שאיננו יכולים אלא ללכת לגיהינום על חטאינו ולהאמין שישוע הציל אותנו מכל חטאינו באמצעות לידתו, טבילתו והדם שעל הצלב.
    אלו שהופכים לנקיים מחטאים על ידי האמונה בגאולת ישוע טבילתו ודמו נקראים 'הנגאלים, הנולדים מחדש, הצדיקים.'
    אנו יכולים להשתמש במילה 'גאולה' כלפי אלו שניצלו מכל חטאיהם כולל החטא הקדמון וחטאי היומיום שלהם על ידי האמונה בישוע. בדיוק כפי שאיש טובע ניצל, האדם שטובע בחטאי העולם יכול להינצל על ידי האמונה בישוע כמושיעו, על ידי האמונה בטבילתו ובדמו ועל ידי האמונה במילותיה של האמת הרוחנית.

  • נולד מחדש

    'להיוולד בפעם השניה.' אדם חוטא נולד מחדש כאשר הוא ניצל רוחנית על ידי האמונה בטבילתו של ישוע וצלבו.
    אנו נולדים רוחנית מחדש על ידי האמונה בטבילתו ודמו של ישוע. הנולדים מחדש הם אלו אשר נשטפו מכל חטאיהם ואשר 'מחכים לבואו של ישוע ללא חטא.'

  • כפרת חטאים

    המושג החשוב הזה ידוע גם בתור מחילת החטאים. החטאים נמחלים כאשר אנו הופכים לנקיים מחטא אחת ולתמיד באמצעות בשורת המים והרוח. האמונה בבשורת המים והרוח זה להאמין בקיומו של ישוע כבן האלוהים, ירידתו לעולם כאדם, טבילתו וצליבתו למען גאולת כולנו.
    הגאולה שישוע נתן לבני האדם היא באמצעות האמונה בטבילתו ודמו (כפי שכתוב בברית הישנה) שישוע המשיח הציל את כל האנשים מהחטא. הגאולה בתנ"ך מצביעה על שטיפת כל החטאים באמצעות האמונה בטבילתו של ישוע ודמו. כל החטאים הועברו על ישוע, כך שאין יותר חטאים בליבם של בני האדם.
    אנו יכולים לכנות את עצמנו נגאלים וצדיקים רק לאחר העברת כל חטאינו על ישוע באמצעות טבילתו.

  • ישוע המשיח

    ישוע: 'המושיע אשר הציל את כל האנשים מחטאיהם ומעונשם של החטאים.'  ישוע, פירושו המושיע אשר יציל את כל בני האדם מחטאיהם.
    המשיח: 'הנמשח' יש שלושה תפקידים רשמים אשר למענם האנשים נמשחו על ידי אלוהים. ישוע מילא את שלושתם.
    1) מלך
    2) נביא
    3) כהן
    ישוע המשיח היה כל אלו. הוא עשה את העבודה של כל התפקידים הללו. עלינו להאמין בישוע כמלך, כנביא וככהן אשר לימד אותנו על הגאולה וההצלה, לכן אנו קוראים לו 'ישוע המשיח' הוא היה הכהן הגדול של השמים אשר הצילנו מכל חטאי העולם עם טבילתו ודמו.
    לכן הוא המלך של כל אלו המאמינים בו והוא גרם לנו להבין את חטאינו כאשר אנו באים לפניו. הוא לימד אותנו שאנו חוטאים עוד מזמן אבותינו וכצאצאיהם של החוטאים אנו נולדנו חוטאים  וכתוצאה מכך אנו תחת דינו של אלוהים.
    הוא גם לימד אותנו שאנו נשטפנו מחטאינו באמצעות טבילתו ודמו. הוא עשה את כל הדברים הללו למענינו החוטאים.

  • תורת אלוהים (עשרת הדיברות)

    עקרי כל הדברים שאנו צריכים לשמור לפני אלוהים הם עשרת הדיברות וישנם 613 סעיפים הנוגעים לחיי היומיום. יש צווים ואיסורים כמו "עשה" ו "אל תעשה". אלו קווי המנחה שצריך לחיות על פיהם. מצוותיו של אלוהים ניתנו לנו כך שנוכל להבין את חטאינו. באמצעות מצוותיו הכתובות של אלוהים, אנו יכולים לזהות עד כמה אנו ממרים את פי אלוהים (אל הרומים 19-3:20).
    הסיבה שאלוהים נתן לנו את מצוותיו היא כדי לגרום לנו להבין את חטאינו. לעולם איננו יכולים לקיים את כל מצוותיו, לכן עלינו לקבל בהכנעה את העובדה שאנו חוטאים עוד לפני שאנו מאמינים בישוע. עלינו לעולם לא לחטוא את חטא היוהרה על ידי כך שננסה לחיות על פי מצוותיו. כולנו אנשים חוטאים ואלוהים יודע שאנו לעולם לא נוכל לחיות על פי תורתו. לכו הוא בא לעולם הזה כאדם, הוטבל ונשפט על הצלב.
    זה בא להראות עד כמה מושלמת תורתו של אלוהים וכן עד כמה חלשים אנו באמת בני האדם. יחד עם זה קדושתו ומושלמותו של אלוהים נחשפת בתורת אלוהים.

  • נהר הירדן אשר בו הוטבל ישוע

    נהר הירדן זורם במהירות לים המוות אשר אין בו שום דבר חי שמתקיים. גובה פני ים המלח נמוכים בהרבה מגובה פני הים. לכן, מי ים המלח אינם יכולים לזרום לשום מקום והם נעולים בים המלח.
    ישוע הוטבל על ידי יוחנן המטביל בנהר המוות (נהר הירדן).
    זה מסמל שכל בני האדם מלבד אלו שאין להם חטאים בליבם, יעמדו לבסוף בפני דין גיהינום על חטאיהם.
    לכן, נהר הירדן הוא הנהר של שטיפת החטאים, הנהר שבו החוטאים מתים. בקיצור, זהו נהר הגאולה היכן שכל חטאי העולם נשטפו באמצעות טבילתו, באמצעות העברת החטאים על ישוע.
    ישוע הוטבל על ידי יוחנן המטביל בנהר המוות (נהר הירדן).

  • הצדיקים

    אלה אשר על ידי האמונה בבשורת המים והרוח קיבלו את מחילת החטאים והפכו לחפי חטא לפני אלוהים נקראים צדיקים. אל הרומיים 4:7-8 אומר, "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. אשרי אדם לא יחשב לו יי לעוון." המבורכים כאן הם מי אם לא הצדיקים אשר קיבלו את מחילת החטאים. מכיוון שאלוהים הוא קדוש וצדיק, הוא אינו מאשר כצדיקים את אלה אשר יש בליבם חטא. להימחל ממעשי הפשע שלנו, ולכסות את חטאינו זה להפוך למעשה לחפי חטא וקדושים על ידי האמונה בישוע המשיח - כלומר, על ידי האמונה שאנו העברנו את חטאינו על ישוע באמצעות טבילתו, ושעם מותו על הצלב ישוע שילם למענינו את חובות חטאינו בצורה יצוגית.
    מכיוון שאלוהים לעולם אינו משקר, הוא לעולם אינו מאשר כצדיקים את אלה אשר יש בליבם חטא. להיפך, הוא מרשיע אותם ומשליך אותם לאש הגיהינום. כדי להפוך לחפי חטא לפני אלוהים, אנו חייבים להאמין בליבנו שכל חטאי העבר, ההווה והעתיד הועברו על ישוע אחת ולתמיד כאשר הוא הוטבל על ידי יוחנן המטביל, ולפיכך אנו חייבים לקצוץ את חטאינו מליבנו. לפיכך הצדיקים לפני אלוהים הם אלה אשר הפכו לחפי חטא בליבם על ידי האמונה בטבילת ישוע והצלב. אם יש עדיין אנשים אשר יש להם חטא בליבם אפילו כאשר הם מאמינים בישוע והם עדיין מתפללים את תפילות התשובה שלהם, אם כן, אנשים שכאלה הם חוטאים ולא ילדי האלוהים.
    אלוהים אינו מצדיק את הרשעים (שמות 23:7), כיוון שהוא אינו יכול לשקר. לכן, אלה אשר משמיטים את טבילת ישוע ומאמינים רק בדם שעל הצלב לעולם אינם יכולים להפוך לצדיקים.