ַּבְּרִית הַיְשָׁנָה: בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַקָּרְבָּנוֹת הָאֲחֵרִים, קָרְבַּן הַכַּפָּרָה הוּגַשׁ בַּמִּשְׁכָּן. הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל נִטְהַר וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי הַפִּשְׁתָּן הַקְּדוֹשִׁים בִּמְקוֹם בִּגְדֵי הַפֻּלְחָן הָרִגִילִים, וּבָחַר פַּר בֶּן־בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעוֹלָה בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ (וַיִּקְרָא 16:3-4).
הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל סָמַךְ אֶת יָדָיו עַל רֹאשׁ הַקָּרְבָּן כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת הַחֲטָאִים. סְמִיכַת הַיָּדַיִם בְּקָרְבַּן הַכַּפָּרָה הָיְתָה חֵלֶק חִיּוּנִי שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים. אִם לֹא הָיָה כָּךְ, וְאִם לֹא נַעֲשְׂתָה סְמִיכַת יָדַיִם, לֹא יָכְלָה לְהִתְקַיֵּם כַּפָּרָה עַל חֵטְא, וּלְפִיכָךְ לֹא יָכְלוּ לְהִתְקַיֵּם קָרְבָּנוֹת, וְגַם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַעֲבִיר אֶת חֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה.
בְּוַיִּקְרָא 16:21 נֶאֱמַר: "וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת־שְׁתֵּי יָדוֹ (יָדָיו), עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי, וְהִתְוַדָּה עָלָיו, אֶת־כָּל־עֲוֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶת־כָּל־פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל־חַטֹּאתָם; וְנָתַן אֹתָם עַל־רֹאשׁ הַשָּׂעִיר, וְשִׁלַּח בְּיַד־אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה."
הוּא לָקַח שְׁנֵי שְׂעִירִים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעוֹלָה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (וַיִּקְרָא 16:5). לְאַחַר מִכֵּן הוּא הִצִּיג אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּשַׁעַר הַמִּשְׁכָּן וְהִפִּיל גּוֹרָל כְּדֵי לִבְחוֹר אֶחָד `לַיהוָה` וְהָאַחֵר `לַעֲזָאזֵל`.
הַשָּׂעִיר לַיהוָה הוּקְרַב כְּקָרְבַּן חַטָּאת, וְהַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל הוּקְרַב חַי לִפְנֵי יְהוָה כְּדֵי לְכַפֵּר עַל חַטָּאֵי הַשָּׁנָה שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְאַחַר מִכֵּן נִשְׁלַח אֶל הַמִּדְבָּר (וַיִּקְרָא 16:7-10).
חַטָּאֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ חַיָּיבִים לַעֲבוֹר לַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל עַל־יְדֵי סְמִיכַת הַיָּדַיִם שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. אַחֲרֵי כֵן, הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל, שֶׁנָּשָׂא עַל עַצְמוֹ אֶת כָּל חֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל, נִשְׁלַח אֶל הַמִּדְבָּר לְמַעַן שָׁלוֹם בֵּין בְּנֵי הָאָדָם וּבֵין אֱלֹהִים. כָּךְ נִטְהֲרוּ חֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה.
בַּבְּרִית הַחֲדָשָׁה: בְּאוֹתוֹ אֹפֶן, בַּבְּרִית הַחֲדָשָׁה נִטְבַּל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עַל־יְדֵי יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל (סְמִיכַת יָדַיִם בַּבְּרִית הַיְשָׁנָה) וְנָשָׂא אֶת כָּל חֲטָאֵי הָעוֹלָם כְּשֶׂה שֶׁל אֱלֹהִים, לְמַלֵּא אֶת יְשׁוּעַת אֱלֹהִים (וַיִּקְרָא 20:22, מַתַּי 3:15, יוֹחָנָן 1:29, 36).
בַּבְּרִית הַיְשָׁנָה, לִפְנֵי הֲפָלַת הַגּוֹרָלוֹת, אַהֲרֹן הָרַג אֶת הַפַּר הַצָּעִיר כְּקוֹרְבַּן חֵטְא בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ (וַיִּקְרָא 16:11). אַחֲרֵי כֵן, לָקַח מַחְתָּה מְלֵאָה גַּחֲלֵי אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ מִלִּפְנֵי יְהוָה וּמִלּוֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה, וְהֵבִיא אוֹתָם מֵעֵבֶר לַפָּרוֹכֶת. וְנָתַן אֶת הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי יְהוָה, וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת אֶת הַכַּפֹּרֶת. גַּם לָקַח מִדַּם הַפָּר וְהִזָּה אוֹתוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ עַל הַכַּפֹּרֶת וּלְפָנֶיהָ שֶׁבַע פְּעָמִים (וַיִּקְרָא 16:12-19).
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַשְׁמִיט אֶת סְמִיכַת יָדָיו שֶׁל אַהֲרֹן עַל רֹאשׁ הַקָּרְבָּן. אַהֲרוֹן סָמַךְ אֶת יָדָיו עַל הַשָּׂעִיר וְהֶעֱבִיר אֶת כָּל הַחֲטָאִים וְכָל הַעֲוֹנוֹת שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁוֹ. אַחֲרֵי כֵן, אִישׁ מוּכְשָׁר לָקַח אֶת הַשָּׂעִיר אֶל הַמִּדְבָּר וְשִׁלַּח אוֹתוֹ. הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל נָדַד בַּמִּדְבָּר עִם חֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר מֵת בַּעֲבוּר חֲטָאֵיהֶם. זֶה הָיָה קָרְבַּן הַכַּפָּרָה בַּבְּרִית הַיְשָׁנָה.
זֶה הוּא אוֹתוֹ דָּבָר בַּבְּרִית הַחֲדָשָׁה, אֶלָּא שֶׁיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, כְּשָׂעִיר לַעֲזָאזֵל, נָשָׂא עַל עַצְמוֹ אֶת כָּל חֲטָאֵי הָעוֹלָם דֶּרֶךְ טְבִילָתוֹ, וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וּמֵת עַל הַצְּלָב בַּעֲדֵנוּ.
לָכֵן, כָּעֵת, יְשׁוּעָה מִכָּל הַחֲטָאִים לֹא תִּהְיֶה בִּלְעֲדֵי הַטְּבִילָה וְהַצְּלִיבָה שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. זֹאת הִיא הַשְּׁלָמַת הַיְשׁוּעָה שֶׁל הֱיוֹת נוֹלָדִים מֵחָדָשׁ מִן הַמַּיִם וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.