תשובה: אם נאבד מחט במקום מסוים מחוץ לבית, קרוב לוודאי שנחפש אותה במקום שאיבדנו. אך זה יהיה באמת אבסורד אם ננסה לחפש אותה בתוך הבית מכיוון שיותר בהיר שם. בכנסיות של היום, אני מוצא אנשים אבסורדים בצורה כזו. אף על פי שהם נמצאים בתוך ויכוח תנ"כי לא מושלם על טבילתנו, הם אף פעם לא שאלו את עצמם מהי הסיבה לכך שישוע הוטבל על ידי יוחנן. עקב התנהגות כזו יצאו הרבה כתות וזרועות בדת הזאת.
על מנת לשים קץ למחלוקת הבלתי פוסקת, אנו צריכים לצאת ממקום התוהו ובהו ולחזור למקום שבו איבדנו את המחט שלנו. אם אנו בכנות מחפשים את האמת, עלינו להיפטר מהסטריאוטיפים מכיוון שאנו לא יכולים למצוא אותה במקום של הדת. מדוע השליחים שמו כל כך הרבה דגשים על טבילתו של ישוע המשיח? זהו סוד האמת של בשורת המים והרוח שהם קיבלו מישוע ולימדו אותה ברחבי העולם.
ישוע אמר: "אמן אמן אני אומר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלוהים" (יוחנן 3:5). התנ"ך אומר לנו שישוע בא על ידי המים והרוח כדי להצילנו מכל חטאינו (הראשונה ליוחנן 5:6). משמעות הדם זה הצלב. אם כן, מהי משמעות המים? מדוע ישוע הוטבל על ידי יוחנן המטביל? מדוע הוא קרא בשעת טבילתו: "הניחה לי כי כן נאוה לשנינו למלא כל הצדקה "? (מתי 3:15). אני רוצה שתבין את בשורת המים והרוח וטבילתו של ישוע. הנה כמה הסברים קצרים על בשורת המים והרוח שהוא נתן לתלמידיו. השליחים, כאשר הם לימדו את הבשורה, הם נתנו דגש חזק ביותר על טבילתו של ישוע. השליח פאולוס אמר: "כי ראשית כל דבר מסרתי לכם מה שקיבלתי כי המשיח מת לכפר על חטאתינו כפי הכתובים. ונקבר והוקם ביום השלישי כפי הכתובים" (הראשונה אל הקורנתיים3-15:4)
כשכתוב כאן שהמשיח מת לכפר על חטאינו 'כפי הכתובים' למה הכוונה? הכוונה לברית הישנה. הוא מת למעננו על פי ההתגלות והברית שבתנ"ך. באל העבריים 10:1 נאמר: "כי התורה בהיות בה צל הטובות העתידיות." הבה נראה מספר ויקרא3- 1:5 מספר חוקים מסורתיים להעלאת הקורבן. החוטא צריך למלא שלושה תנאים בקורבן כדי לכפר על חטאיו.
1) אם עלה קורבנו מן הבקר זכר תמים (ויקרא 1:3)
2) וסמך את ידיו על ראש העולה (ויקרא 1:4). כאן אנו צריכים להבהיר את חוקי התורה של אלוהים: סמיכת הידיים על ראש הקורבן היא העברת החטאים עליו.
3) ושחט את בן הבקר (ויקרא 1:5)
ביום הכיפורים אהרון שם את ידיו על ראש העז החי, התוודה על כל פשעי וחטאי בני ישראל ושם אותם על ראש העז (ויקרא 16:21). בזמן ההוא אהרון היה הנציג של בני ישראל והוא לבדו שם את ידיו על ראש העז והטיל עליו את כל חטאי השנה של בני ישראל (בערך 2-3 מיליון אנשים). קורבן התנ"ך הוא צל הדברים הטובים העתידים לבוא. ישוע הקריב את עצמו על פי רצון אלוהים כדי להפוך אותנו לקדושים בהתאם לכתבי הקודש.
ראשית ישוע הופיע בצורת אדם כשה ללא פגם של אלוהים. הוא בנו היחיד של אלוהים וקיים בדמות אלוהים. לכן הוא מתאים להיות הקורבן של כל בני האדם.
שנית ישוע הוטבל על ידי יוחנן המטביל בירדן. הטבילה ניתנה בצורת "סמיכת הידיים" ויוחנן המטביל הוא צאצאו של אהרון. כאשר יוחנן הניח את ידיו על ראשו של ישוע, כל חטאי בני האדם הוטלו עליו בהתאם לחוקי האלוהים. ישוע אמר ליוחנן: "הניחה לי כי כן נאוה לשנינו למלא כל הצדקה " ואז הוא הטבילו ואנו הטלנו סוף סוף את חטאינו עליו. למחרת היום שיוחנן הטביל אותו הוא קרא: "הנה שה האלוהים הנשא חטאת עולם" (יוחנן 1:29).
שלישית, ישוע מת על הצלב למען מחילת כל חטאינו תוך שהוא אומר "זה נגמר" (יוחנן 19:30) וקם לתחייה מן המתים על מנת לעשות אותנו צדיקים לפני אלוהים. זכור שהקורבן הוגש כמחילת חטאים, החוטא היה צריך להניח את ידיו על ראש הקורבן לפני שהוא הורג אותו. אם הוא שכח "לסמוך את ידיו " הוא לא יכל להיגאל מכיוון שהוא נהג לא על פי החוק. אם לאיזה נוצרי אין מושג מה היא משמעות הטבילה, ברור שיש לו חטא בליבו והוא לא יוכל להינצל על ידי אמונתו.
רוב הנוצרים יודעים רק על מחצית תפקידו. השליח יוחנן הבהיר את הבשורה באיגרת הראשונה וכתב: "זה הוא אשר בא במים ובדם וברוח ישוע המשיח לא רק במים בלבד כי אם במים ובדם והרוח הוא המעיד כי הרוח הוא האמת" (הראשונה ליוחנן 5:6). יש הרבה פסוקים בתנ"ך המוכיחים עד כמה הכרחית הטבילה במעשה הצדק שלו למען גאולתנו. כל הנוצרים צריכים לחזור לבשורה של המים והרוח.