הגדר של החצר המלבנית של המשכן הייתה במידה של 100 אמה באורך. בתנ"ך, מידה של אמה נקבעה כאורך ממרפקו של אדם עד קצה אצבעו, כ- 45 ס"מ (1.5 רגל) במדידה של ימינו. היות שכך, האורך של גדר חצר המשכן שהיתה 100 אמות פירושה שהיא הייתה כ 45 מטר (150 רגל), ורוחבה 50 אמה פירושו שרוחבה היה כ 22.5 מטר (75 רגל).
המשכן היה מחולק לחצר ולמשכן בעצמו, בית האלוהים. בתוך בית האלוהים הזה, המשכן, היה מבנה קטן שנקרא הקודש. הקודש כוסה על ידי ארבעה כיסויים שונים: כיסוי של פשתן ארוג דק וחוט כחול, סגול וארגמן; עוד צמר עזים; זה של עורות אילים צבועים באדום; וכיסוי תחשים.
בחלק המזרחי של חצר המשכן היה שער ארוג בתכלת, ארגמן חוט שני וחוטי פשתן שזורים. בכניסה לשער זה היינו רואים את מזבח העולה ואת הכיור. לאחר שעוברים את הכיור היינו רואים את המשכן בעצמו. המשכן חולק לקודש ולקודש הקודשים שם ארון העדות של האל נמצא. גדר חצר המשכן נבנתה עם 60 עמודים שעליה יריעות של פשתן לבנות מובחרות. המשכן עצמו, מצד שני, היה בנוי מ48 לוחות ו 9 עמודים.