کورونا وائرس تے عالمگیر ڈاک سروس وچ رکاوٹ دے سببوں، اَسیں اپنی ’مُلوں بغیر چھاپی ہوئی کتاب دی سروس‘ نوں تھوڑے چِر لئی بند کر دے پئے آں۔
ایس صورتحال دے چانن وچ اسیں ایس ویلے تہانوں کتاباں گھلن دے قابل نئیں ہیگے آں۔
دُعا ہے پئی ایہہ وبائی بیماری چھیتی ای مُک جاوے تے ڈاک سروس کُھل جاوے۔
دُعا ہے پئی ایہہ وبائی بیماری چھیتی ای مُک جاوے تے ڈاک سروس کُھل جاوے۔
נושא 11: המשכן
[11-8] צבעו של שער חצר המשכן (שמות 27:9-19)
(שמות 27:9-19)
"ועשית את חצר המשכן לפאת נגב תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה אורך לפאה האחת. ועמודיו עשרים ואדניהם עשרים נחושת ווי העמודים וחשוקיהם כסף. וכן לפאת צפון באורך קלעים מאה אורך ועמודיו עשרים ואדניהם עשרים נחושת ווי העמודים וחשוקיהם כסף. ורוחב החצר לפאת ים קלעים חמישים אמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה. ורוחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמישים אמה. וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמודיהם שלושה ואדניהם שלושה. ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמודיהם שלושה ואדניהם שלושה. ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רוקם עמודיהם ארבעה ואדניהם ארבעה. כל עמודי החצר סביב מחושקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחושת. לכל כלי המשכן בכל עבודתו וכל יתדותיו וכל יתדות החצר נחושת."
ישנם הבדלים ברורים בין האמונה של הנולדים מחדש לבין האמונה של אלה אשר נקראים כביכול נוצרים: הראשונים יודעים ומאמינים שאלוהים מחק את כל חטאינו והאחרונים מאמינים בישוע בהתבססותם על מחשבותיהם העצמיות ורק כתרגול דתי ותו לא. אך אלה אשר מאמינים באלוהים רק כעניין דתי משגשגים כל כך כך שידיהם של אלה אשר מלמדים את האמת האמיתית נרפות כשהם רואים את האנשים האלה בעלי האמונה המוטעית מפיצים את הוראתם השקרית ומשגשגים. ידיהם נרפות כיוון שהם יודעים בבירור שכל כך הרבה נוצרים נמשכו לסוג כזה של דת שקרית של רמאות והונאה.
גם אני התיאשתי לזמן מה. כיוון שנולדתי באמת מחדש כאשר נפגשתי באמת, והודיתי לאלוהים בכנות על שהשתמש בי ככלי לעבודתו, וכיוון שליבי השתוקק שהאמת של אלוהים תופץ בכל מקום, כאשר ראיתי כל כך הרבה אנשים מנהלים את חייהם הדתיים כשהם מולכים שולל על ידי שקרים, לא יכולתי שלא להיעצב.
אף על פי כן, מה שברור הוא שרוח הקודש נמצאת בליבי ולמרות חסרונותיי, אין בליבי חטאים. לכן בליבי יש אסירות תודה ואינני בוש בבשורה בה אני מאמין. כאשר אני מלמד את הבשורה הזו לאנשים בכל רחבי העולם, אם הם שומעים את דבר האמת ומאמינים בו, גם להם אין שום בושה לפני אלוהים ובני אדם, כיוון שמהזמן שהם האמינו באמת הזו, הם כולם הפכו באמת לילדיו של אלוהים.
גם לך ללא ספק יכולה להיות אותה ברכה על ידי האמונה. אף על פי שלא למדת תיאולוגיה, אם רק תאמין באמת של בשורת המים והרוח הזו, תקבל את מחילת חטאיך, תהפוך לילדו של אלוהים, ותקבל את רוח הקודש לתוך ליבך. ועם רוח הקודש, תוכל גם להתהלך עם משרתי האלוהים. זוהי האמת הברורה, והאמונה בזה היא האמונה האמיתית.
למרות שאני חי בעולם המלא בשקרים, כיוון שבליבי יש אמונה אמיתית, אני מסוגל להמשיך ללמד את בשורת האמת עד רגע זה ממש. מזמן שהתחלתי ללמד את נושא דבר המשכן, נוכחתי לדעת ביתר בירור על תחבולתם של השקרנים וכך למדתי להבחין בין האמת לשקר. זוהי הסיבה מדוע אני מעיד על האמת הזו של המשכן. זה מביא לי שמחה גדולה שעם הפצת האמת האמיתית באמצעות המשכן, אנשים מסוגלים להבחין בין האמת והשקר.
בכתיבת ספר זה על המשכן, המשימה הקשה ביותר בשבילי הייתה הנסיון לטפל בטרמינולוגיה שלו. הקדשתי כמות עצומה של תשומת לב לנושא זה, חיפשתי בטקסטים המקוריים כדי לוודא שהמונחים הקשים אשר קשורים למשכן לא יגרמו לאיזושהי העברה מוטעית של אינפורמציה ולא לאלו שהם טעויות אשר יתקבלו אצל הקוראים. חרף הבנתי והידע שלי על המשכן, כיוון שהתכונות של המשכן ומשמעותו הרוחנית הנסתרת צריכים להיות מוסברים לאנשים אשר, הידע שלהם מוגבל, דאגתי במקצת מהמשימה ולא הייתי בטוח עד כמה בדיוק ובאופן מוחלט אוכל באמת להסביר את המשמעויות של המשכן.
זה היה כמובן נחמד, אם האנשים היו יכולים להבין ולהאמין ברגע שהם היו שומעים זאת בפעם הראשונה. אך רומא לא נבנתה ביום אחד; באותו אופן, וכמו בכל המקרים, הפצת האמת והאמונה האמיתית אינה מבוצעת ביום, אלא היא מושגת בהדרגתיות, כפי שאנו חופרים עמוק אל המרכז צעד אחר צעד. לכן הייתי מודאג במיוחד מחפירה יותר מידי לעומק מהתחלה כך שלא כולם יהיו מסוגלים להבין את זה, וזה היה אחד מהאתגרים הקשים אשר עמדתי בפניהם כאשר כתבתי ספר זה.
אף על פי כן, בעזרתו של אלוהים, הספר יצא לבסוף ללא שום בעיות. מיותר לציין, אני מאד שמח ואסיר תודה על כך. באמצעות ספר זה, ועל ידי ההבחנה בין האמת והשקר, אני אגלה עד כמה בדיוק, בבהירות וללא ספקות המאמינים של היום בבשורת המים והרוח נושעו וכיצד לעומתם, עד כמה דתית וחסרת תועלת היא האמונה של המאמינים בבשורת אחרות מלבד בבשורת המים והרוח. אני על כן אסיר תודה לאלוהים, יותר מהכל, על שהושיע אותי מחטאיי.
היום, יש הרבה כאלה אשר נקראים אוונגליסטים ואשר מצהירים ללא תנאי שהם חפי חטאים רק מכיוון שהם מאמינים בישוע. ליבם מלא בכל סוגי האמונות חסרות הערך ומאחזות העיניים. כאשר למדתי על המשכן, נוכחתי להבין יותר בבהירות עד כמה חסרת תועלת ושקרית היא אמונתם, ובגלל הבנה זו, אני מודה אף יותר לאלוהים בכל ליבי על ישועתי.
השער וגדר חצר המשכן
מהקטע המרכזי אנו יכולים למצוא את העובדה שהאורך של החצר המלבנית של המשכן היה 45 מטר והרוחב שלה היה 22.5 כיוון שאמה היא יחידת אורך אשר שווה ל 0.45 מטר; באשר חצר משכן הייתה מוקפת על ידי 60 עמודים מכל הצדדים, גובהו של כל עמוד היה 2.25 מטר; במזרחה היה הגדר שמידתה 9 מטר לרוחב; ושאר הגדר (בערך 126 מטר מתוך 135 מטר) היה מוקף על ידי קלעים של חוטי פשתן.
שער חצר המשכן היה ארוג בתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים ומידתו הייתה 9 מטר רוחב ו 2.25 מטר גובה. במילים אחרות, ארבעת החוטים השונים הללו נארגו כדי לעשות מסך שמידתו 9 מטר על 2.25 מטר. חוט התכלת נארג ראשון באורך ורוחב מלא לתוך חוטי הפשתן הלבנים, ואז חוט הארגמן נארג לגובה של 2.25 מטר ואז חוט השני נארג לגובה של 2.25 מטר ולאחריו חוט הפשתן השזור אשר עשה את המסך עבה וחסון וארוג כשטיח לגובה של 2.25 מטר. בדרך זו, המסך הארוג אשר היה במידת גובה של 2.25 מטר וברוחב של 9 מטר הושם על ארבעה עמודים של חצר המשכן במזרח.
כדי להיכנס לחצר המשכן, האנשים היו צריכים למשוך למעלה את המסך הדומה לשטיח. שלא כמו השערים האחרים, שער המשכן לא היה מעץ. למרות שעמודיו היו עשויים מעץ, השער אשר היה תלוי על עמודים אלה היה מסך של תכלת, ארגמן חוט שני וחוטי פשתן שזורים.
יכול להיות שהיית בהצגת קרקס פעם וראית כיצד אוהל הקרקס בנוי. בדרך כלל דלתו עשויה מאריג עבה. שער חצר המשכן היה דומה במידת מה לסוג הדלת הזו. כיוון שהוא נעשה מאריג עבה, הוא לא נפתח על ידי משיכה או דחיפה כמו בדלתות קשיחות, אלא במקום זאת כדי להיכנס הוא הורם למעלה. זה היה המקרה לא רק לגבי שער חצר המשכן אלא גם לשער הקודש וקודש הקודשים אשר בתוך המשכן.
מדוע אלוהים אמר לבני ישראל לעשות את שלושת השערים של המשכן, הקודש וקודש הקודשים באריגת תכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים? עלינו למצוא בבירור מה היה רצונו של אלוהים מאחורי מצוות אלה. ספר אל העברים אומר לנו שכל הדברים הטובים של הברית הישנה הינם צל הדברים הטובים העתידים לבוא שהם ישוע המשיח (אל העברים 10:1). באותו אופן, שער חצר המשכן קשור בצורה מורכבת לטבילתו של ישוע המשיח, מותו על הצלב, וזהותו העצמית. כך כאשר יש לנו בעיה להבין את הברית הישנה אנו יכולים להגיע להבנה בהסתכלות בברית החדשה. בלי לראות את התוכן הממשי, קשה להבין את צילו, אך כאשר אנו יודעים מה או מי מכיל את צילו, אנו יכולים להבין במה מדובר. אנו חייבים כולם להבין בבהירות מיהו באמת המושיע של החוטאים אשר אלוהים הכין מהברית הישנה, להכיר אותו כתוכן הממשי של המשכן ולהאמין שעבודתו הושיעה אותנו מכל חטאינו.
מהו אם כן התוכן הממשי של המשכן, האחד שהפך למושיעם של החוטאים? הוא לא אחר מאשר ישוע המשיח. כאשר אנו בוחנים כיצד ישוע המשיח, מושיענו בא אל האדמה הזו וכיצד הוא הושיע אותנו מחטאינו, אנו נוכל לגלות אז את האמת הוודאית שהוא הושיע את החוטאים באמצעות התכלת, הארגמן, וחוט השני.
בהבנת ישועת ישוע את החוטאים, הידיעה והאמונה באמת הנגלית בצבעי שער חצר המשכן היא הכי חשובה. כאשר אנו מתעמקים במשכן, הדבר הראשון שאנו חייבים להבין הוא ששער החצר היה עשוי מארבעה חוטים. וכאשר נפתור את המסתורין של שער זה, נוכל להבין הבנה עמוקה את כל עבודתו של ישוע המשיח. על ידי ההסתכלות במסך השער הארוג בארבעה חוטים אלה, אנו יכולים להבין גם בבירור כיצד חובה עלינו לדעת ולהאמין בישוע, ואיזה סוג של אמונה בדיוק היא אמונה מוטעית.
למעשה חצרו החיצונית של המשכן מזכירה לנו מכלאת כבשים. ישוע, משיחינו, הוא למעשה הדלת של מכלאת הכבשים של אלוהים, וגם נעשה לרועה צאן טוב (יוחנן 15-1:10). כאשר אנו חושבים על העמודים המקיפים את החצר, אנו למעשה נזכרים במשיח אשר הפך לדלת ולרעה הצאן הטוב של צאנו, הקדושים אשר נולדו מחדש.
רעה הצאן למעשה שם עמודים מסביב למכלאת הכבשים כדי להגן על צאנו ועושה שם דלת. באמצעות הדלת הזו הוא שומר על כבשיו. באמצעות הדלת הזו לרועה יש אחווה קרובה יותר עם כבשיו והוא מגן עליהם. לאמיתו של דבר, אלה אשר הם לא צאנו אינם רשאים להיכנס דרך הדלת הזו. הרעה מבדיל בין כבשים לזאבים. זוהי הסיבה שהכבשים צריכים רועה.
אך עדין זה אפשרי שישנם כאלה מתוך הכבשים אשר מסרבים להיות מובלים על ידי הרועה. יכול להיות שכבשים אלה כיוון שהם לא שמעו לקולו של הרועה וסירבו להיות מובלים על ידו, נכנסים לדרך המוות, כשהם חושבים שזוהי דרך טובה ויפה, כאשר למעשה זוהי דרך בוגדנית ומסוכנת. כבשים אלה יכולים למעשה להישאר בחיים ולהיות ניזונים היטב על ידי הרועה, ולחיות את חייהם בצורה יפה בגללו. הרועה שלנו הוא למעשה ישוע המשיח, אשר נעשה למשיחנו.
המשיח נראה אלינו מארבעת צבעי שער המשכן
המסך אשר הועמד כשער המשכן היה ארוג מתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים. חוט זה של ארבעת הצבעים השונים שימש לעשית שער המשכן. הצבעים מסמלים את ארבעת פעולותיו של המשיח אשר יבוא אל האדמה ויצטרך לבצע כדי להושיע את הכבשים הטועים – כלומר, בני ישראל הרוחניים אשר בכל העולם – מחטאיהם ולעשותם לאנשים חפי חטא לפני אלוהים.
אם למעשה אנו יודעים מיהו משיחנו אשר בא אלינו עם ארבעת פעולותיו, האמת החד משמעית תהיה שאנו נשטפנו מכל חטאינו על ידי אמונה זו, שאנו הקדשנו את חיינו הנותרים כדי ללמד את בשורת המים והרוח, ונכנס לגן עדן באמצעות אמונה זו. לכן, כל אחד חייב למעשה לדעת את דבר האמת שהמשיח בא אלינו עם התכלת, הארגמן, וחוט השני והושיע אותנו מכל חטאינו.
האם אתם רוצים לקבל את מחילת חטאיכם על ידי האמונה בארבעת פעולותיו של המשיח? הבה אם כן, נלמד על המשכן. אלה אשר יודעים על ארבעת הפעולות הללו יוכלו למעשה להיות צדיקים על ידי קבלת מחילת החטאים הארוגה מתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים.
כשבני ישראל הסתכלו על שער המשכן הארוג בארבעה צבעים שונים של חוטים, הם האמינו למעשה שהמשיח באמת יבוא בעתיד ויקיים את ארבעת הפעולות הללו.
האמת שכל חוטא חייב להאמין בה
אם היינו מסתכלים על הפשתן הלבן של קלעי חצר המשכן, היינו מזהים את הצורך שלנו למושיע פשוט על ידי הבנתנו עד כמה קדוש באמת אלוהינו. כל אחד אשר נוכח לדעת את קדושתו של אלוהים, למעשה, אינו יכול שלא להודות ולהגיד, "אלוהים אני מכיר בכך שאני כבול לגיהינום בגלל חטאיי, כיוון שאני רק גוש של חטאים." כשהסתכלו על הפשתן הלבן התלוי על עמודי החצר, כיוון שהוא היה נקי ותפארתו הייתה כה גדולה, האנשים היו מכירים בחטאיהם הנמצאים בליבם והיו מבינים שהם לחלוטין לא כשירים לחיות עם אלוהים. כל פעם שאלה אשר ליבם אינו ישר ניסו ללכת לפני אלוהים, חטאיהם היו מתגלים תמיד. לפיכך, האנשים לא היו מתלהבים ללכת לפני אלוהים כיוון שהם חששו שחטאיהם יתגלו.
אך כאשר אנשים מלאי חטאים כאלה מבינים שמושיעם פתר את בעיית חטאיהם עם התכלת, הארגמן וחוט השני שלו, הם יכולים ללכת לפני אלוהים בהכרה גדולה של ישועה ותקווה בליבם.
ארבעת האמיתויות המקופלות בשער המשכן אומרות לנו, שהמשיח בא אל האדמה הזו בגוף אדם, לקח את כל חטאי העולם על עצמו עם הטבילה אשר קיבל מיוחנן, ושפך את דמו על הצלב. אלה אשר, באמצעות בשורת המים והרוח, יודעים בדיוק ומאמינים באמת של ארבעת הצבעים של שער חצר המשכן, יכולים לקבל את מחילת החטאים הנצחית. טבילתו של ישוע וצליבתו, האמת שישוע הושיע אותנו לחלוטין מכל חטאינו עם טבילתו ודמו על הצלב, הם הישועה כמו ארבעת הצבעים של שער חצר המשכן.
התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, מראים לנו בעצם את תפקידו של המשיח אשר הושיע את כל החוטאים מכל חטאיהם. אמת הישועה אשר אלוהים נתן לבני האדם נגלית בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. אלה אשר יש להם חטא בליבם, למעשה, נמחלים מכל חטאיהם על ידי האמונה באמת הישועה הזו הנראית בבשורת המים והרוח.
מספר רב של דתות צמחו בעולם הזה. כל הדתות הגשמיות הללו הופיעו עם דוקטרינות משלהם אשר הומצאו על ידי מחשבותיהם של אנשים, וכולם גורמים לאנשים לחפש קדושה. אך אפילו לא אדם אחד אי פעם שטף את חטאיו באמצעות דתות גשמיות אלה. הסיבה לזה היא כיוון שהם המציאו והאמינו בדוקטרינת ישועה משלהם המבוססת על מחשבותיהם העצמיות, מבלי להבין שהם רק מלאים בחטא. כיוון שכל אחד הוא גוש חטאים גדול אשר לעולם אינו יכול להתקדש בכוחות עצמו, לא משנה עד כמה האדם מתאמץ להיפטר מיסודות טבעו החוטא, אף אחד לעולם אינו יכול להשיג זאת. זוהי הסיבה מדוע כולם זקוקים בהחלט למשיח אשר יכול להושיע אותם מחטאיהם – כלומר, זוהי הסיבה מדוע כולם זקוקים לישוע. אתה חייב להבין שלבני האדם אין מושיע אמיתי לבד מישוע.
כיוון שתורת אלוהים אינה מרשה לחוטאים להיכנס לבית האלוהים, אנו חייבים לדעת ולהאמין שהמשיח למעשה מחק את כל חטאינו.
הבשורה אשר מחלה על חטאי בני האדם אחת ולתמיד היא לא אחרת מאשר בשורת המים והרוח. האמונה בדוקטרינות דתיות תוביל את האדם רק לקשיים גדולים עקב חטאיו, כיוון שאלוהינו הקדוש מרשיע, ללא ספק, כל עוול של החוטאים.
האמת אשר נראתה על ידי התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים התגשמה על ידי בשורת המים והרוח בזמן הברית החדשה. האם אי פעם שמעת מישהו שמצהיר ששער חצר המשכן נעשה רק עם חוט שני או רק עם חוט ארגמן ושני? אם כן, אתה חייב להאמין מעתה והלאה ששער המשכן היה למעשה ארוג מתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים. אלוהים ציווה את בני ישראל בבירור לעשות את שער חצר המשכן עם מסך הארוג מתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים שנעשו על ידי אורג.
אך בגלל שהרבה אנשים חשבו בטעות ששער חצר המשכן היה ארוג רק בחוט השני, הם לא יכלו לפתור את המסתורין של ארבעת פעולותיו האמיתיות של אדוננו. זוהי הסיבה שיש להם חטאים בליבם אפילו כאשר הם מאמינים בישוע. הבן עתה שהמשיח לקח את כל חטאיך באמצעות פעולותיו של התכלת, הארגמן, חוט השני, וחוטי הפשתן השזורים, והאמן באמת הזו. עבודת הישועה אשר התבצעה על ידי התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים הללו הושיעה אותך למעשה מכל חטאיך. אתה חייב להאמין שישוע לקח את כל חטאיך עם ארבעת הפעולות הללו. במילים אחרות, לקבוע אמות מידה משלך למחילת החטאים מבלי לדעת את האמת, זאת פשוט טעות.
יש אנשים שאפילו שהם לא יודעים מה המשמעות של התכלת, הארגמן, וחוט השני אשר שימשו לחצר המשכן, טוענים בטעות שהאדם יכול להיוושע ללא תנאי פשוט על ידי האמונה בישוע כמושיעו. למעשה, כאשר נשאל את המנהיגים של הקהילות הנוצריות על ארבעת פעולותיו של ישוע, אנו נגלה שהרבה מהם לא בקיאים בהם. הם אומרים שהם מאמינים רק בפעולת חוט השני. אם הם מאמינים בעוד דבר אחד, אולי הם יגידו שהם מאמינים גם בפעולה של חוט הארגמן. בכל אופן, אדוננו למעשה השלים את כל המטלות של הושעת בני האדם עם התכלת, הארגמן, חוט השני, וחוטי הפשתן השזורים. לפיכך, אנו חייבים להאמין שאדוננו ביצע למעננו את ארבעת פעולות הישועה. כל מי אשר יש לו לב החפץ לדעת את האמת הנראית בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים של שער המשכן, יכול למעשה לדעת אותה ולהאמין בה.
"כיצד עלי להבין את המשמעות האמיתית של התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים?" אם תשאל שאלה זו מישהו בחיפוש אחר האמת של חוטים אלה, ייתכן שתינזף בחזרה, "אל לך לנסות להבין את התנ"ך יותר מידי לעומק ולפרטים; זה יכול להזיק לך," וסקרנותך תתקל בהתעלמות. הרבה אנשים יאבדו את סקרנותם לגבי התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. ולעולם לא יפגשו את המשיח אשר נגלה לפרטיו דרך השער.
אלה אשר מנסים לפגוש את המשיח מבלי להבין את תפקיד התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, הינם למעשה, רק דתיים אשר מאמינים בנצרות כאחת מהדתות הגשמיות. כדי להיכנס לבית האלוהים, אנו חייבים לדעת היטב את האמת על ארבעת פעולותיה של ישועת האלוהים הנגלות בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים אשר שימשו לשער חצר המשכן. ואלה אשר מצאו את האמת הזו, חייבים להאמין שישוע ביצע אותן עם בשורת המים והרוח בתקופת הברית החדשה.
אלוהים ציווה את משה לארוג את שער חצר המשכן עם תכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים. מה אם כן המשמעות הרוחנית של זה? כל צבע של התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים אשר שימשו לשער חצר המשכן, הוא פעולה של ישוע אשר עשה למעננו כדי לגרום לחטאינו להיעלם. לכן חוטים אלה קשורים אחד לשני בצורה מורכבת. לפיכך, אלה אשר נותנים תשומת לב ומאמינים בבשורת המים והרוח יכולים להאמין במחילת החטאים הנצחית שלהם כארבעת פעולותיו של ישוע.
חרף זאת, אי הנסיון לדעת ולהתעלם מהאמת אשר נראית בצבעי התכלת, הארגמן, וחוט השני מבטא אדישות מוחלטת מהמשיח וזה אותו דבר כמו להפוך לאויביו העומדים נגדו. הרבה אנשים, למעשה, נשארים אדישים לאמת הנראית בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, והופכים את הנצרות אך ורק לאחת מהרבה דתות גשמיות. אם אנשים אלה מתיחסים לארבעת פעולותיו של ישוע באדישות, אם כך, זוהי ההוכחה שהם הפירות של הדתיים הגשמיים אשר מתיצבים נגד המשיח. בכל אופן למרבה המזל יש לנו עדיין תקווה כיוון שהרבה אנשים בעולם הזה עדיין מחפשים אחר בשורת המים והרוח.
כאשר יש לאנשים את הידע על האמת הרוחנית של מחילת החטאים הנגלית בשער חצר המשכן, הם יכולים לקבל את כל הברכות הרוחניות של גן עדן. כיוון שאמונה זו היא למעשה האמונה הנדרשת אשר האדם חייב לדעת ולהאמין בה כדי לפגוש את המשיח, עלינו להרחיב את היריעה בנושא לא רק פעם אחת, אלא לתמיד. אם אתה באמת נוצרי, עליך לשים לב לאמת זו.
כל מי שרוצה להיכנס לבית האלוהים חייב לגלות את האמת הנגלית בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, ולהלל את אלוהים בהתאם.
המשיח אשר בא כמגשים הנבואות
אלוהים ניבא עם דברו שהמשיח ייוולד מגופה של בתולה. ישעיהו 7:14 אומר, "לכן יתן אדוני הוא לכם אות הנה העלמה הרה ויולדת בן וקראת שמו עמנואל." מצד שני מיכה 5:2 קובע שהמשיח ייוולד בבית לחם: "ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם." המשיח אכן בא אל האדמה הזו בדיוק כפי שנובא על ידי דבר הברית הישנה הזה. הוא בא אל האדמה הזו בגוף אדם כמגשים הנבואות בהתאם לדבר האלוהים.
באיזו נקודה של ההיסטוריה האנושית אם כן המשיח בא? מתי ישוע המשיח בא אל האדמה הזו? הוא בא אל האדמה הזו בתקופת השלטון של הקיסר הרומאי אוגוסטוס (27 לפנה"ס – 14 לספירה). ישוע בא אל האדמה הזו כדי לגאול אותי ואותך מכל חטאינו והרשעותינו על ידי קבלת הטבילה מיוחנן ועל ידי צליבתו ושפיכת דמו על הצלב.
ישוע בא כמושיעם של בני האדם כאשר ישראל הפכה לקולוניה של הקיסרות הרומית כאשר אוגוסטוס שלט כקיסר. כיוון שישראל הייתה קולוניה רומית, היא הייתה חייבת לציית לפסקי הדין של רומא. בזמן ההוא, אוגוסטוס הקיסר הוציא צו לכל אלה אשר בקיסרות הרומית לחזור לעיר מולדתם ולהירשם למפקד תושבים. בהתאם לצו של אוגוסטוס מפקד התושבים הזה התחיל מיד. כיוון שמפקד התושבים הזה ניסה לתת דו"ח על כל אדם אשר חי באימפריה כולל אלה אשר חיו בישראל, כך גם כל בני ישראל היו חייבים לחזור לעיר מולדתם. מרגע זה, ישוע המשיח כבר נכנס להיסטוריה של האנושות.
!ראה את ההתגשמות של דבר הברית הישנה
בזמן ההוא, באדמת יהודה, המשיח כבר היה ברחם מרים הבתולה. מרים זו התארסה ליוסף. גם מרים וגם יוסף היו משבט יהודה, בדיוק כפי שאלוהים הבטיח שמתוך תריסר שבטי ישראל, המלכים ימשיכו להיוולד רק משבט יהודה.
אז כאשר אוגוסטוס ציווה לעשות מפקד תושבים, מרים משבט יהודה כבר נשאה ברחמה תינוק. כאשר זמן לידת התינוק התקרב, בגלל הצו של הקיסר היה עליה ללכת לעיר מולדתו של יוסף כדי להירשם. לכן מרים הלכה עם יוסף לבית לחם אף על פי שהיא הייתה אמורה ללדת כל רגע. כאשר היו למרים צירי לידה, הם היו צריכים למצוא חדר בשבילה אך הם לא יכלו למצוא איזשהו חדר בעיר ולכן היה עליהם להשתמש בכל מקום אשר היה זמין בשבילם אפילו אם הייתה זו אורווה. ומרים ילדה את תינוקה ישוע באורווה.
ב 1 לאחר הספירה, ישוע נולד ונמצא באבוס. אלוהים הכל יכול בא אל האדמה הזו בדמות אדם. במקום אשר שכנו פעם חיות, מושיעם של בני האדם הופיע. המשמעות של זה היא שישוע נולד במקום הנחות ביותר כדי להפוך למושיענו, וכל הדברים הללו נקבעו ותוכננו על ידי אלוהים אפילו עוד לפני הבריאה. למרות שיכול להיות שאנשים ידעו שיהוה אלוהים מניע את ההיסטוריה של האנושות, אף אחד לא יכל להבין למעשה שאלוהים בעצמו יבוא אל האדמה הזו ויושיע אותם. אלוהים, לכן, אפשר לכל אחד להבין שהוא יושיע אותו על ידי שהשפיל את עצמו להיוולד בגוף של אדם עלוב כדי לגאול את כל בני האדם מחטאיהם.
מדוע אם כן נולד ישוע מכל המקומות דווקא בבית לחם? יכול להיות שעלינו לתהות מדוע הוא נולד גם באורווה, ומדוע מתוך כל הזמנים דווקא כאשר ישראל הייתה משועבדת לרומא כמושבה שלה? אך בקרוב נוכל לגלות שכל הדברים הללו באו תחת השגחתו העליונה המתוכננת בקפדנות כדי להושיע את עמו מחטאיהם.
כאשר יוסף ומרים נרשמו למפקד התושבים בעיר מולדתם, היה עליהם לספק הוכחות שהם באמת היו מהעיר הזו, ולתעד את הזהות המדויקת שלהם. הם יכלו להירשם למפקד התושבים רק כאשר הם יכלו לספק את הראיות הנחוצות שאבותיהם באמת חיו בבית לחם. אז היה עליהם לחשוף מי היו אבותיהם ואילו בתים היו שייכים להם ולרשום את כל הפרטים של שושלת משפחתם במרשם התושבים. כיוון שאי אפשר היה לבדות שום דבר מזה או להשמיט, זהותם של יוסף ומרים נרשמה מבחינה היסטורית. אלוהים וידא שההיסטוריה של האנושות גם תעיד על לידתו של ישוע (מתי 16-1:1, לוקס 38-3:23). כל הדברים הללו היו עבודתו של אלוהים אשר הוא עשה כדי להגשים את הנבואות של דבר הברית הישנה.
מיכה 5:2 אומר, "ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם." זה שיום הלידה בא ושהמושיע נולד בדיוק בעיר שנובאה בית לחם על ידי שמרים ויוסף הצטרכו להגיע לעיר זו, משמעותו שאלוהים עשה את העבודה הזו כדי להגשים את הנבואות של נביאיו. זוהי ללא ספק תוכניתו של אלוהים אשר נעשתה על מנת למחוק את כל חטאי בני האדם. זה שישוע היה צריך להיוולד מעיר הקטנה בית לחם היה כדי לקיים את דבר הנבואה של הברית הישנה.
מאות שנים לפני שישוע המשיח נולד בעיר הקטנה בית לחם, אלוהים כבר נתן את דבר הנבואה שלו באמצעות נביאו מיכה כפי שמצוטט לעיל (מיכה 5:2). הנביא ישעיהו גם כן ניבא בערך 700 שנה לפני בואו של אדוננו כיצד המשיח יבוא לעמו כדי להיות מושיע החוטאים (ישעיהו 53). כפי שאלוהים ניבא באמצעות הנביא מיכה וישוע המשיח נולד באמת בבית לחם, הוא תמיד קיים את כל דברי נבואתו.
נבואה זו הוגשמה כעובדה היסטורית כאשר מרים ויוסף הלכו לעיר המולדת של אבותיהם כדי להירשם למפקד התושבים. אלוהים קיים את דברו על ידי שוידא שזמן לידת התינוק יגיע בדיוק כאשר מרים תגיע לבית לחם, כך שלא תהיה לה שום ברירה אלא ללדת בעיר זו.
כאן אנו מגלים שאלוהינו הוא האלוהים אשר אמר לנו את דבר הנבואה שלו וקיים את כל הדברים הללו בהתאם. מזה, אנו יכולים למצוא שה "שש משזר" אשר שימשו לשער חצר המשכן רומזים על הטוהר והשלמות של דבר אלוהים. אלוהים תכנן בצורה מורכבת את ישועתם של בני האדם אפילו עוד לפני הבריאה והוא ביצע אותה בדיוק בהתאם לדבר הנבואה שלו.
לכן אנו יכולים להבין שדבר הברית הישנה הוא ללא ספק דבר האלוהים, וגם דבר הברית החדשה הוא דבר האלוהים. אנו יכולים גם להבין ולהאמין שאלוהים באמת שולט ומניע את כל ההיסטוריה של כל היקום ושל האדמה הזו. אנו יכולים לגלות, במילים אחרות, שבדיוק כפי שאלוהים יצר את כל היקום, הוא מראה לנו שהוא שולט על כל האנשים, כל ההיסטריות, ובכל המצב של כולם ביסודיות. אלוהים לכן מראה לנו ששום דבר, לא משנה מהו, אינו יכול להיות מושג על פי רצונו של האדם, אלא אם הוא מרשה זאת.
כאשר התינוק ישוע נולד ובא אל העולם הזה, הוא נולד במקום המנוחה של חיות כיוון שלא היו חדרים באכסניה. והוא בעצמו אכן נולד בעיר בית לחם. אנו חייבים להבין שכל הדברים הללו היו התגשמות מופלאה של נבואות האלוהים בהשגחה עליונה בהתאם לנאמנותו.
לכן אנו חייבים להאמין שהאחד אשר מניע את ההיסטוריה של היקום הזה הוא אלוהינו, המושיע אשר גאל אותנו מחטאינו. האמת הזו היא דבר אלוהים אשר מראה לנו שהוא שולט על הכל כיוון שאלוהים הוא אלוהי הכל.
כך הוכח עתה שלידתו של ישוע בעיר הקטנה בית לחם לא הייתה התרחשות מקרית או משהו אשר הומצא באופן שרירותי על ידי מניפולטורים של דבר התנ"ך. זה מה שאמר אלוהים בעצמו, וזה גם מה שאלוהים בעצמו ביצע באמצעות ישוע.
אנו חייבים לדעת זאת ולהאמין בזה. אנו חייבים לקחת את זה לליבנו ולהאמין שהישועה של משיחנו היא האמת אשר התבצעה על ידי התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. אלוהים הראה לנו שגם מחילת החטאים אינה משהו אשר מושג במקרה, אלא היא מושגת באמצעות ארבעת פעולותיו של ישוע אשר נעשו על ידי השגחתו העליונה של אלוהים.
זה גם מראה בנוסף, שהנצרות אינה אחת מהדתות הגשמיות שבעולם. המייסדים של הדתות הגשמיות הינם אך ורק בני אנוש, אך המייסד של הנצרות הוא המושיע שלנו ישוע, ואלוהים מראה לנו שהאמת של הנצרות מתחילה מהעובדה שמושיענו הוא אלוהים בעצמו. במילים אחרות, אלוהים העיד שהנצרות אשר אנו מאמינים בה אינה פשוט דת גשמית. שלא כמו שאר הדתות הגשמיות, הנצרות נוסדה על כל החסד אשר ניתן על ידי אלוהים. כפי שכתוב באל הרומים 11:36, "הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים," הוא נתן לנו את בנו היחיד כמושיענו, את בשורת המים והרוח למחילת חטאינו, את שכינתה של רוח הקודש ואת מלכות השמים. לכן, אנו כולנו חייבים לדעת ולהאמין בליבנו שעלינו לפחד ולציית לאלוהים ולדברו בכל ליבנו.
לידתו של המשיח על האדמה הזו הייתה בהתאם לתוכנית הישועה אשר נקבעה על ידי אלוהים האב אפילו עוד לפני הבריאה. ישועתנו תוכננה בשלמות במסגרת זו. אלוהים אפשר לנו להבין בבירור שאמת זו היא התוכן הממשי של התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. לכן אנו חייבים להכיר את הישועה אשר באה אלינו באמצעות בשורת המים והרוח כמחילה של חטאינו, ולהאמין בה. באמצעות האמונה אתה ואני יכולנו להיוושע מכל חטאינו. אנו חייבים להאמין שגם האמת הזו של ארבעת הצבעים הופכת לשלמה על ידי אמונתנו בדבר הבשורה של המים והרוח.
ישוע המשיח, המושיע אשר הושיע אותנו עם התכלת, הארגמן, חוט השני, וחוטי הפשתן השזורים שלו
הפעולות אשר באמצעותם ישוע המשיח הושיע את החוטאים מחטאיהם מחולקות לארבע: חוט התכלת (טבילת ישוע); חוט הארגמן (ישוע הוא מלך המלכים – במילים אחרות אלוהים בעצמו); חוט השני (דמו של ישוע); וחוטי הפשתן השזורים (ההשלמה של ישועת כל החוטאים מחטאיהם באמצעות דבריהם המתוכננים של הברית הישנה והחדשה). ישוע הפך בדיוק למושיע עם חוט התכלת, חוט הארגמן, חוט השני, וחוטי הפשתן השזורים.
אנו חייבים להבין שעד שלא נאמין שישוע אשר בא אלינו באמצעות המים והרוח, הושיע אותנו מחטאינו עם חוט התכלת (טבילתו של ישוע), חוט הארגמן (ישוע הוא האלוהים), חוט השני (דמו של ישוע), וחוטי הפשתן השזורים (ישוע ביצע את הישועה דבר הברית החדשה והישנה), לעולם לא נוכל להיגאל מחטאינו ומהרשעתנו על חטאים אלה. אם הוא לא היה מושיע אותנו מכל חטאינו ומההרשעה עליהם, אדוננו לא היה יכול להיות מושיענו המושלם.
אנו חייבים להבין באופן רוחני את הסיבה מדוע מסך שער חצר המשכן היה ארוג מתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים. שער חצר המשכן היה עשוי מתכלת, ארגמן, חוט שני ומחוטי הפשתן השזורים הללו כך שכולם יוכלו ללא ספק לזהות את השער ולמצוא אותו בקלות. דרך שער זה, אלוהים אפשר לכל אחד להיכנס אל ביתו הזוהר.
המשכן עצמו הוא ביתו הזוהר של אלוהים, כל מי אשר חפץ להיכנס לבית האלוהים אינו יכול לעשות זאת מבלי להבין את אמיתות הישועה אשר נראית בגדר ובשער חצר המשכן. אלוהים אמר שאלה אשר יתעלמו מהקדושה של מסך הפשתן הלבן אשר נתלה במשכן, ושאינם יכולים להיכנס אל המשכן דרך השער אלא מטפסים לשם בדרך אחרת, הם כולם גנבים ושודדים. שער הישועה מתייחס לישוע (יוחנן 10).
כאשר התנ"ך אומר ששער זה היה ארוג מתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים, אלוהים מראה לנו בבירור באמצעות דבר האמת של הברית הישנה והחדשה, שישוע המשיח בא אל הארץ הזו כבן האלוהים, הוטבל על ידי יוחנן, מת על הצלב, קם לתחייה מן המתים, ועל ידי כך הפך למשיחנו. כך אנו יכולים לגלות את האמת האלוהית של התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. אנו חייבים להאמין שאלוהים אפשר לנו להאמין שישוע המשיח הוא בן האלוהים אשר בא להושיע אותנו מהדין על חטאי העולם הזה, ושהוא המושיע אשר ביצע עתה את הישועה של בני האדם באמצעות דבר הברית הישנה והחדשה.
אנו חייבים להיות מסוגלים להבין למעשה מדוע שער חצר המשכן היה ארוג עם התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן הללו. מה אומר לנו חוט התכלת? ומה אומרים לנו חוט הארגמן, השני וחוטי הפשתן השזורים? כאשר אנו מבינים את תוכניתו של אלוהים, אנו יכולים להבין גם שהפעולות של התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים הינן כולן תוכנית הישועה של אלוהים למעננו והאמת של חיי הנצח, ועל ידי כך אנו יכולים להיכנס אל ממלכתו באמצעות האמונה במחילת החטאים.
כאשר אנו אומרים שאנו יודעים ומאמינים בתכלת, ארגמן וחוט השני, המשמעות של זה היא שאנו יודעים היטב את הסיבה מדוע ישוע הוטבל על ידי יוחנן המטביל ושפך את דמו על הצלב, מיהו המשיח, את כל האמת האלוהית הנגלית בשיטת ההקרבה של הברית הישנה, ובשורת המים והרוח של הברית החדשה. בקיצור, האמת העולה משער חצר המשכן היא הכרחית לכל המאמינים אשר מחפשים ברצינות את האמת כדי להיות נושעים לנצח.
אולי נראה שהרבה אנשים הם בעלי ידע רב על המשכן אך למעשה אין זה כך. האנשים למעשה מאד אינם בקיאים במשמעויות של התכלת, הארגמן, וחוט השני אשר היו ארוגים בשער חצר המשכן. מכיוון שקשה להבין את האמת האלוהית של התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, להרבה אנשים יש רצון אמיתי ללמוד ולהאמין בהם. בכל אופן, כיוון שהאמת האלוהית אינה יכולה להיות מובנת פשוט על ידי כל אחד, הרבה מהם מפרשים לבסוף בצורה מוטעית כשהם מתבססים על דעותיהם. הרבה מנהיגים דתיים, למעשה, פירשו שלא כהלכה והבינו שלא כהלכה את האמת הזו באיזו דרך אשר הם מצאו לנכון, והשתמשו בזה רק למטרתם הדתית. אך אלוהים אינו יכול לאורך זמן לאפשר לנוצרים להיות מולכים שולל על ידי שקריהם. לכן הוא הסביר בצורה ברורה את משמעות האמת של התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים אשר שימשו לשער חצר המשכן, ועל ידי זה להושיע אותם מכל חטאיהם.
בראשונה ליוחנן 8-6:5 בברית החדשה נאמר, "זה הוא אשר בא במים ובדם ישוע המשיח לא במים לבד כי אם במים ובדם והרוח הוא המעיד כי הרוח הוא האמת. כי שלושה המה המעידים. בשמים האב הדבר ורוח הקודש ושלושתם אחד המה ושלושה המה המעידים בארץ. הרוח המים והדם ושלושתם לאחת המה." קטע זה קובע במפורש שאדוננו בא לעולם הזה בגוף אדם, לקח את כל חטאינו עם טבילתו והושיע אותנו על ידי ששפך את דמו. זוהי הסיבה ששער חצר המשכן היה כולו ארוג מתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים.
ראשית, מה מראה לנו חוט התכלת? הוא מראה לנו חלק מהאמת על ישוע אשר נעשה למשיחם של החוטאים, בא אל האדמה הזו ולקח את חטאי העולם על ידי שקיבל את טבילתו מיוחנן. למעשה, הטבילה הזו אשר שישוע קיבל מיוחנן בנהר הירדן היא האמת שישוע לקח את כל חטאי העולם אחת ולתמיד. על ידי שהוטבל בידי יוחנן המטביל נציגם של כל בני האדם, ישוע למעשה נשא את כל חטאי העולם על כתפיו. כיוון שכל חטאי בני האנוש הועברו על ראש ישוע, לאלה אשר מאמינים באמת הזו, אין חטאים בליבם.
שנית, מהי המשמעות הממשית של חוט הארגמן אשר היה ארוג בשער חצר המשכן? הוא אומר לנו שישוע הוא למעשה מלך המלכים הממשי. ישוע למעשה עשה את היקום. הוא הבורא בעצמו ולא ברייה, והוא המשיח הממשי אשר בא אל האדמה הזו. הוא, המשיח, בא כבר למעשה אל האדמה הזו בדמות אדם. ועל ידי נשיאת כל חטאי העולם על גופו באמצעות הטבילה אשר הוא קיבל מיוחנן, ומות הקורבן שלו ותחייתו, ישוע הושיע את כל עמו, אשר הכירו, פחדו והאמינו במשיח, מכל חטאיהם ומכל ההרשעות על חטאיהם.
ישוע הוא למעשה אלוהינו המוחלט ומשיחנו המוחלט. הוא מושיענו המוחלט. כיוון שישוע לקח את כל חטאי העולם על עצמו עם טבילתו, על ידי שדימם ומת על הצלב וקם לתחייה ממותו, הוא לא רק ניקה את חטאינו, אלא הוא קיבל גם את הדין הייצוגי על החטאים במקומנו.
שלישית, חוט השני מתייחס לדם אשר ישוע שפך על הצלב ומשמעותו היא שהמשיח נתן חיים חדשים לאלה מאיתנו אשר האמינו. אמת זו של חוט השני אומרת לנו שישוע המשיח לא רק קיבל את הדין על חטאינו על ידי שלקח את חטאי העולם על עצמו עם הטבילה אשר קיבל מיוחנן, אלא הוא גם נתן חיים חדשים למאמינים על ידי שהעניק את אמונת נתינת החיים לאלה אשר מתים לחטא. לאלה אשר מאמינים בטבילתו ובדם אשר הוא שפך, ישוע באמת נתן חיים חדשים.
מה אם כן משמעותם של חוטי הפשתן השזורים? הם מראים שעם הברית החדשה, אלוהים קיים את הבטחת הישועה אשר כתובה בברית הישנה. וזה אומר לנו שכאשר ישוע לקח את כל חטאי העולם על עצמו עם טבילתו ונשפט על חטאינו בברית החדשה על הצלב, הוא קיים את הישועה אשר אלוהים הבטיח לבני ישראל ולנו עם דברי הברית שלו.
יהוה אלוהים אמר בישעיהו 1:18, "לכו ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו." שיטת ההקרבה של הברית הישנה אשר קבעה כיצד הקורבנות יועלו במשכן ותחת מי חטאי בני ישראל יועברו על שה הקורבן עם הנחת הידים, הייתה הבטחתו של אלוהים אשר נעשתה לבני ישראל ולנו. זו הייתה התגלות הבטחתו של אלוהים אשר אמרה שהוא יושיע בעתיד את אנשי העולם מחטאי היומיום שלהם ומחטאי השנה באמצעות השה של אלוהים.
זה היה גם הסימן למשיח המובטח העתיד לבוא. לכן בזמן הברית החדשה, כאשר ישוע המשיח לקח את כל חטאי העולם על עצמו אחת ולתמיד באמצעות קבלת הטבילה בהתאם לדרך של הברית הישנה, זו הייתה ההגשמה של הבטחת האלוהים. בזה שהוא נתן לנו את כל דברי ההבטחה שלו, אלוהים מראה לנו שהוא למעשה קיים את כולם, בדיוק כפי שהוא הבטיח. הטבילה אשר ישוע קיבל מראה את האמת הזו, שאלוהי הברית קיים את כל בריתותיו.
ישוע אשר בא במים, דם ורוח
מדוע הוטבל ישוע על ידי יוחנן? הסיבה הייתה כדי לקחת על עצמו את כל חטאי בני האדם ולקבל את הדין על החטאים למעננו. כדי לגרום לכל חטאי בני האדם להיעלם ולהפוך למושיענו האמיתי, ישוע הוטבל על ידי יוחנן המטביל, הלך אל הצלב, דימם ומת עליו. על ידי שעשה כך, הוא לא רק שטף את כל חטאינו, אלא הוא גם קיבל את כל הדין על החטאים הללו במקומנו ועל ידי כך נעשה למושיענו הנצחי. כל חטאינו הועברו על ישוע כאשר הוא הוטבל על ידי יוחנן, והוא נשא את החטאים הללו של העולם אל הצלב. כיוון שהמשיח נשא את כל חטאי העולם הללו אל הצלב, הוא יכל להיצלב, לשפוך את דמו ולמות במקומנו.
ישעיהו 53:5 אומר, "והוא מחולל מפשענו מדוכא מעוונותינו מוסר שלמנו עליו ובחבורתו נרפא לנו." באמצעות טבילתו של אדוננו, החטא הקדמון אשר ירשנו מאבינו המשותף אדם, וחטאינו היומיומיים אשר אנו עושים במשך חיינו, כולם הועברו עליו והוא נשפט על כל החטאים הללו. על ידי שבא אלינו עם המים והדם, אדוננו גרם לכל חטאינו להיעלם (הראשונה ליוחנן 8-5:5).
אם כן מיהו ישוע המשיח הזה, מושיענו והמשיח אשר טיפל בכל חטאינו וגרם להם להיעלם? בראשית 1:1 אומר, "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ." מי היה האלוהים הכל יכול אשר ברא את היקום בדברו? הוא לא היה אחר מאשר המשיח של החוטאים, הוא אשר בא במי טבילתו כדי להושיע אותך ואותי מכל חטאי העולם, האחד אשר בא כמושיע אשר דימם על הצלב כיוון שנשפט על כל חטאי העולם. באמצעות המים הדם והרוח, ישוע גאל אותנו מחטאינו ומהמשפט. אדוננו בא אלינו כמושיענו כדי לקחת את כל חטאינו ולהישפט על חטאים אלה במקומנו.
ישוע המשיח למעשה, הוא בן האלוהים ואלוהים בעצמו, כיוון שהמשיח למעשה הוא אלוהינו. משמעות השם "ישוע" היא, "המושיע אשר יושיע את עמו מחטאיהם" (מתי 1:21). מצד שני, "משיח" ביוונית "בסילוס" משמעותו "מלך המלכים". ישוע הוא הבורא אשר יצר את כל היקום, השליט המוחלט של הכל , מושיע החוטאים, ומלך המלכים אשר שופט את השטן.
האלוהים המוחלט הזה יצר למעשה אדם בצלמו. כיוון שאנו, ברואיו, נכשלנו בחטא ונידונו לחורבן בגלל חולשותינו, מלך המלכים הבטיח לנו להושיע אותנו מכל חטאינו, וכדי לקיים את ההבטחה הזו הוא בא אלינו. כדי לעשותנו, כל האנשים, לעמו של אלוהים וללא חטאים, אדוננו בעצמו בא אלינו על ידי המים, הדם והרוח.
המשיח אשר הוא הבורא, בא למעשה אל האדמה הזו בגוף אדם כדי להעלים את כל חטאינו, לקח את כל חטאינו על עצמו על ידי שקיבל טבילה מיוחנן בנהר הירדן, ועל ידי שמת על הצלב, הוא נשפט על כל חטאינו במקומנו. כיוון שישוע היה למעשה המשיח שלנו, כיוון שהוא מושיענו ואדון חיינו, אנו יכולים להרויח חיים חדשים ונצחיים על ידי האמונה בו. המשיח לכן נעשה באמת לאלוהינו. זוהי הסיבה לכך ששער המשכן היה ארוג מתכלת, ארגמן וחוט שני כיוון שזוהי האמת האלוהית של המים והרוח אשר גאלה אותנו מכל חטאינו ומהמשפט על חטאינו.
האמת שישוע באמת הושיע אותנו מחטאינו אינה מטושטשת. אדוננו לא הבטיח לנו את ישועתו בצורה מעורפלת, לא השיג אותה בערך, ואינו יכול לאשר את אמונתם של אלה אשר מאמינים בו באופן שרירותי ללא האמת המוחשית שהוא באמת הושיע אותנו באמצעות המים והדם שלו. אדוננו לכן אמר לאלה אשר מאמינים בו באופן נומינלי, "לא כל האומר לי אדוני אדוני יבוא אל מלכות השמים כי אם העושה רצון אבי שבשמים" (מתי 7:21).
מורי שקר מתעקשים שהם למעשה גרמו לאנשים לקבל את רוח הקודש בשמו של ישוע, גרשו שדים בשמו, ועשו הרבה נפלאות בשמו. אך אלוהים אמר להם במתי 7:23, "מעולם לא ידעתי אתכם סורו ממני פועלי האון" זה מראה לנו שבתוך הנוצרים ישנם למעשה הרבה אשר נשארים עם חטאים ואשר יישפטו על חטאיהם ביום הדין ולאחר מכן יושלכו לגיהינום.
ישנם למעשה הרבה נוצרים אשר אומרים בבירור, "ישוע הוא מושיענו. ישוע הושיע אותנו בצורה חד משמעית מכל חטאינו." אך מלבד להצהיר הצהרות שכאלה, הם לא מנסים אפילו ללמוד שהמשיח באמת לקח את כל חטאיהם עם טבילתו, ושהוא באמת נשא את חטאיהם ואת המשפט על חטאיהם על ידי ששפך את דמו על הצלב. כל האנשים האלה ילכו לפני אלוהים כשהם נשארים חוטאים כיוון שהם האמינו רק באופן נומינלי, כאילו הם עוסקים באחת מיני דתות גשמיות רבות שבעולם.
לפיכך, כיוון שהם לא האמינו בהתאם לאמת אשר אדוננו אמר, "וידעת את האמת והאמת תשימך לבן חורין," הם לא יתקבלו על ידי ישוע. בין אם האנשים מאמינים בישוע או לא, אלה אשר יש להם חטאים בליבם אינם יכולים להיכנס למלכות האלוהים ששם אין שום חטא, כיוון שהם אינם מוסמכים להיכנס לשם. לכן הם חייבים לוודא שהם יהיו מוסמכים להיכנס לגן עדן רק על ידי האמונה באמת של התכלת, הארגמן וחוט השני על האדמה הזו. עשיית שער חצר המשכן על ידי אריגת מסכו בתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים, הייתה ההשגחה העליונה של המשיח. אלה אשר מיועדים לגיהינום בגלל חטאיהם חייבים להאמין בכך.
כיוון שאנשים אלה לא בקיאים באמת, וכיוון שהם מאמינים בישוע עם הידע המוטעה שלהם אשר הושג בכוחות עצמם, יש בהם עדיין חטאים. יש בהם עדיין חטאים כיוון שבמקום להאמין בהתאם לאמת האלוהית המסתתרת בחומרי המשכן, הם חשבו על המושיע בדרכם ויצרו דוקטרינה של ישועה המבוססת על המחשבות האלה המאמינות שהישועה באה באמצעות מאמציהם ועל ידי העלאת תפילות תשובה לאלוהים, ומנסים להגיע להתקדשות הדרגתית שלהם.
יש הרבה בעולם הזה אשר מצהירים שהם מאמינים בישוע כמושיעם, אך למעשה עדיין אינם מאמינים בטבילת ישוע ובדמו. ישנם הרבה בעולם הזה אשר במקום להאמין למעשה בתכלת, ארגמן, חוט השני כישועתם, חושבים שהם יכולים להיכנס לממלכתו הקדושה של אלוהים רק על ידי האמונה בדם של ישוע, אפילו שהם נשארים עם חטא.
ההתאמה בין הברית הישנה לחדשה
אלוהים אומר לנו בישעיהו 34:16, שלכל דבר אלוהים יש את בן זוגו המתאים. במילים אחרות, כל דברי האלוהים מתאימים. אלוהים אמר להסתכל ולראות בעצמנו האם דבר הברית הישנה שלו מתאים עם דבר הברית החדשה שלו או לא. מה שכתוב בברית הישנה יש את המקביל לו בדבר הברית החדשה. למשל, כאשר בברית הישנה בני ישראל העבירו את חטאיהם על שה הקורבן בעזרת הנחת הידיים, בברית החדשה זה מקביל לזה שישוע המשיח הוטבל על מנת לקחת את כל חטאי העולם, ולהעביר את כל חטאינו על עצמו.
באמצעות המים והדם שלו, ישוע בא אל האדמה הזו כקורבן העולה וכמושיעם של החוטאים. אם הוא לא היה לוקח את חטאי העולם על ידי קבלת טבילתו, לא היה לו שום צורך למות על הצלב. אדוננו גרם לכל חטאינו להיעלם עם התכלת, הארגמן וחוט השני. זה גם הובטח על ידי דבר האלוהים ואשר על כן אדוננו בא אלינו באמצעות הדברים הללו, שטף את חטאינו האדומים והפך אותם ללבנים כשלג.
למעשה לפני שהבנו את האמת הזו, ללא ספק חטאינו האין סופיים עלו על גדותיהם. לכן אין לנו שום דבר אשר אנו יכולים להתגאות בו לפני אלוהים. לא רק שאין לנו שום דבר להתגאות לפני אלוהים אלא שאין לנו גם שום דבר להיות בטוחים בו לפניו. במילים אחרות, אין שום דבר אשר יאפשר לנו אפילו להעמיד פנים שאנו חכמים. לפני אלוהים, כל מה שאנו יכולים להגיד זה, "כן אתה צודק."
אם אלוהים אומר, "אתה זרע רע אשר ילך לגיהינום."
"כן אתה צודק; בבקשה הושע אותי."
"הושעתי אותך בדרך זו באמצעות המים הדם והרוח."
"כן ישוע! אני מאמין!"
אנו רק יכולים להגיד "כן" כל הזמן. כשאנו עומדים לפני אלוהים, איננו יכולים להגיד לו, "עשיתי כך וכך: שירתתי את כנסייתי היטב; האמנתי באמת בישוע בלב שלם; הגנתי על אמונתי בעקשנות שאף אחד אחר אפילו אינו יכול לדמיין!"
כיצד ישוע למעשה העלים את כל חטאינו? הוא הראה לנו שהוא העלים אותם באמצעות התכלת, הארגמן וחוט השני, ובאמצעות דבר הברית הישנה והחדשה. בברית הישנה הוא העלים את חטאינו עם התכלת, הארגמן וחוט השני, ואילו בברית החדשה, ישוע נעשה למושיענו על ידי שבא אל האדמה הזו בדמות אדם, לקח את כל חטאינו על עצמו עם הטבילה אשר הוא קיבל מיוחנן, וטיפל בכל חטאינו ובמשפט על חטאים אלה על ידי ששפך את דמו על הצלב.
על ידי שהוטבל, אדוננו לקח את כל חטאי העולם אחת ולתמיד (מתי 3:15). כל החטאים של חיי העולם הזה הועברו על כתפיו של ישוע. לאחר שלקח כך את כל חטאי העולם עם טבילתו, הוא נשא חטאים אלה אל הצלב, נצלב, שפך את דמו, מת על הצלב, קם לתחייה מן המתים, ועל ידי כך העלים באמת את כל חטאינו. כך ישוע המשיח הפך למושיענו הבטוח.
צדקת אלוהים אשר קיבלנו היא הצדקה הנרכשת על ידי האמונה בישוע המשיח אשר בא אל האדמה הזו באמצעות המים, הדם והרוח. זוהי הישועה אשר התקבלה מאלוהים ולא משהו אשר אנו משיגים בכוחות עצמנו. אין משהו אשר אנו יכולים להתרברב בו לפני אלוהים.
למעשה, אנו נושענו מכל חטאינו על ידי האמונה בישוע המשיח אשר הפך למושיענו הבטוח. אנו אשר היינו חוטאים, במילים אחרות, קיבלנו למעשה את מחילת החטאים על ידי האמונה בטבילת ישוע ובדם אשר הוא שפך למעננו. אם עבודתו של ישוע הייתה אחראית על, נגיד בערך 70 אחוזים מישועתנו, ושאר 30 האחוזים הנותרים היו מאמצנו לא לעשות חטאים, כדי שנתקדש בצורה הדרגתית וכדי שישועתנו תהיה מושלמת אט אט, יהיה עלינו פשוט להישאר כל הלילה ולהתפלל בלהט, להעביר כל יום בתפילות תשובה ולשרת את קהילתנו, או במובן אחר, לנסות לעשות כל משהו וכל דבר אפשרי.
אך פאולוס השליח אמר לנו באל הרומים, "אוי לי האדם העני מי יצילני מגוף המוות הזה. אודה לאלוהים בישוע המשיח אדוננו. לכן בשכלי הנני עבד לתורת האלוהים ובבשרי אני עבד לתורת החטא. על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע" (אל הרומים 8:1-7:24). בדיוק כפי שפאולוס התוודה, אנו גם חייבים להאמין בישוע המשיח כפי שהוא האמין. כתבי הקודש אומרים לנו שישוע המשיח הושיע אותנו לחלוטין מגוף המוות הזה, ב 100 אחוז. מי אם כן יכול להרשיע אותנו? אף אחד לעולם אינו יכול להרשיע אותנו כיוון שישוע המשיח כבר הושיע אותנו ב 100 אחוז מבלי להתחשב בחולשותינו.
אתם וגם אני היינו צבועים מבחינה רוחנית
יכול להיות שחלק מאיתכם ידע והאמין קצת בישוע לאורך זמן. במילים אחרות, האמנת בישוע כמושיעך עוד לפני שפגשת אפילו את בשורת המים והרוח. גם אני בעצמי הייתי נוצרי במשך עשר שנים מבלי להיוולד מחדש.
כאשר האמנו לראשונה בישוע כמושיענו, זו הייתה במידת מה חוויה מרעננת. ההתחלה הזו הייתה כה מרעננת שחשבנו שאנו ניוושע ללא תנאי פשוט על ידי האמונה בישוע כמושיענו, אפילו שנשארנו לא בקיאים באמת של התכלת, הארגמן וחוט השני.
כאשר האמנתי לראשונה בישוע, ליבי למעשה התמלא בהנאה. לכן שמחתי מאד כאשר האמנתי בישוע בראשונה, אך לאחר חמש שנים בערך, הסתכלתי על עצמי וראיתי שבאופן תמידי הייתי כבול לחטאים אשר עשיתי ונוכחתי להבין שעדיין לא נגאלתי. האם אתה חושב שבמשך חמשת השנים הראשונות של חיי הנוצריים עשיתי חטאים או לא עשיתי כלל? בין אם הינך מכיר אותי או לא, התשובה היא דיי ברורה: כמובן שעשיתי. במשך הזמן ההוא, כאשר לא הכרתי את האמת, התייסרתי כל פעם שעשיתי חטא, וכדי להיפטר מייסורים אלה, היה עלי להתפלל תפילות תשובה ולפעמיים אפילו לצום במשך שלושה ימים. לאחר מכן נראה שהמשא שעל ליבי נמוג קמעה וזה אפשר לי להלל את אלוהים, "חסד מדהים! כמה נעים הקול, אשר הושיע עלוב כמוני!" אך לאחר מכן, כמובן עשיתי שוב חטאים. כיוון שהיו כל כך הרבה חולשות והייתי מלא בפגמים, כל יום עשיתי חטאים. אפילו ששנאתי את עצמי על שעשיתי אותם. מעולם לא יכולתי לפתור את בעיית חטאיי לצמיתות.
תחת נסיבות אלה, עוד חמש שנים עברו וכך הייתי נוצרי בערך עשר שנים, לפתע נדהמתי לגלות עד כמה כל כך הרבה חטאים עשיתי במשך כל השנים הללו. כשהסתכלתי על עצמי כאשר עשיתי כל יום חטאים גדולים שכאלה, מאד נעצבתי וידיי רפו עד מאד. גיליתי גם עד כמה מלא חטאים הייתי באמת, כאשר עמדתי בפני התורה. היה יותר ויותר קשה בשבילי לעמוד בפני אלוהים ובסוף הפכתי לחוטא אשר לא יכול להצהיר במצפון נקי שהוא מכיר את ישוע היטב ומאמין בו. כך בשנה העשירית להיותי נוצרי, יכולתי רק להתוודות על חטאיי לעצמי.
כאשר האמנתי לראשונה בישוע, חשבתי למעשה שאני נוצרי טוב בהחלט. אך ככל שהזמן עבר, רק הבנתי יותר ויותר שאין לי דבר אשר אני יכול להתגאות בו לפני אלוהים. אני למעשה פרוש. הפרושים אינם נמצאים רק בתנ"ך כיוון שאני בעצמי פרוש של היום!"
צבועים הם סוג של אנשים אשר מעמידים פני קדושים. כל יום ראשון בדרכם לכנסיה כאשר התנ"ך מתחת לזרועותיהם הם קוראים לחבריהם הנוצרים, "בוקר טוב! הללויה!" וכאשר הם מתפללים, כל פעם שהם שומעים מישהו אשר מדבר על הצלב הם בוכים. גם אני הזלתי הרבה דמעות כשחשבתי על דמו של ישוע. חשבתי שזוהי עבודת האל האמיתית. אך כשאנו חיים בעולם הזה, כולם מגלים לבסוף את עצמם כשהם עושים חטא אחר חטא. אז האנשים שוב נותנים תפילות תשובה. יכול להיות שהם אכן מרגישים למשך זמן מה יותר טוב, אך במוקדם או במאוחר, לכולם יאזלו תפילות התשובה האלה כיוון שהם פשוט עושים יותר מידי חטאים. יש אנשים שאפילו מדברים בלשונות, ולאחר מכן רואים חזיונות, אך הם כולם חסרי תועלת. לא משנה איזה סוג של נסיון הם ינסו, אין להם שום תועלת בזה כדי לפתור את בעיית החטאים אשר בליבם.
אם הם לבסוף יבינו שהם פשוט יצורים חסרי ערך לפני אלוהים ויכירו בכך שהם מיועדים לגיהינום בגלל חטאיהם, אפילו אם ההכרה הזו תבוא במאוחר, היא עדיין תהיה תוצאה מוצלחת. למעשה ככל שהאמנו במשך זמן רב יותר בישוע, כך הבנו עד כמה חוטאים גרועים היינו. אך הצבועים טובים בלהסתיר זאת. הם כל כך טובים בהחבאת חטאי ליבם ובלהיות צבועים, שהם אפילו מוכרים על ידי אלה שמסביבם כאדוקים.
הדתיים בעולם הזה מכבדים מאד אחד את השני. אך בלי קשר לכמה כבוד והכרה הם מקבלים מאחרים, כאשר הם עומדים לפני אלוהים הם רק גוש גדול של חטאים.
כאשר לא ידענו את האמת, אנו גם נהגנו להעלות את תפילות התשובה שלנו בחריצות. אך לאחר זמן מה, התעייפנו, ולכן שרנו לבסוף, "ישוע, עשה מה שברצונך לעשות. יש לי כל כך הרבה חטאים. חטאתי שוב. עכשיו אפילו רק לספר לך עליהם מביך אותי." למרות שזה היה יותר מידי מביך, כיוון שנאמר לנו שאלוהים יהיה שבע רצון כל פעם שנתוודה על חטאינו ושהוא ימחל על חטאינו עם צדקתו וינקה אותנו מכל רשעיותינו, המשכנו להתפלל אליו, "ישוע, חטאתי. בבקשה סלח לי ישוע!" אך עדיין למרות זאת חטאינו נשארו בליבנו.
כל פעם שהאנשים מרכינים את ראשם כדי להתפלל לאלוהים, מצפונם מזכיר להם את חטאיהם והורס בהדרגה את ליבם. מצפוננו מכאיב לליבנו ואומר לנו, "עם כל כך הרבה חטאים שנעשו כיצד אתה מעז להתפלל לאלוהים?"
כך, לאחר זמן מה, כיוון שלא היו לנו דברים נוספים להגיד, רק בכינו לבסוף, "ישוע, ישוע!" לעיתים קרובות יותר ויותר, מצאנו את עצמנו הולכים אל ההרים וקוראים בשמו של ישוע. כדי להימנע, מהמבוכה במשיכת תשומת ליבם של האנשים, עלינו להר מאוחר בלילה, נכנסנו לאיזו מערה שם וקראנו בשמו של ישוע. אך גם זה רק הכניס אותנו להיסטריה וכך חטאינו נשארו עימנו.
ניסינו גם להרגיע את מצפוננו ואמרנו לעצמנו שאנו לא חוטאים יותר, "אלוהים הוא רחום על שהעלים את חטאיי. צמתי והתפללתי במשך שלושה ימים, מה עוד, אני חושב שלא חטאתי יותר מידי. האם אלוהינו הרחום לא ימחל לי?"
האם אנו יכולים באמת לרמות את עצמנו אפילו שאנו מהללים את אלוהים על רחמנותו? כיצד אנו יכולים לרמות את ליבנו כאשר אנו נשארים חוטאים לפני אלוהים? לעולם לא היינו יכולים לעשות זאת! לא משנה עד כמה גבוה אנו מטפסים בעמדות ההנהגה של כנסייתנו, ולא משנה עד כמה אנו מהוללים על ידי אחרים, כל זמן שאנו ממשיכים לעשות חטאים בעצמנו, לעולם לא נוכל להיגאל מחטאים אלה, ובסופו של דבר נהיה צבועים.
תשוקות של חטאים ממשיכות לצמוח בליבנו. למרות שאנו מדברים על דמו של ישוע ועל הצלב אין ספור פעמים, למרות שהזלנו הרבה דמעות כאשר חשבנו על דמו שעל הצלב, ולמרות שהיינו נוצרים טובים, אנו עדיין נשאר חוטאים עד שנפגוש את בשורת המים והרוח המושלמת. למרות שאנו חיים בהתאם לכל הפולחנים הנוצריים, יש לנו עדיין חטאים. זו הייתה דתם של הפרושים. ישנם עוד הרבה אנשים על האדמה הזו אשר יש להם סוג כזה של אמונה, והם נמצאים אף בקהילות הנוצריות שלנו.
כל חטאינו נעלמו על ידי האמונה בבשורת המים והרוח
לפני שהכרנו את בשורת המים והרוח ולפני שהאמנו בבשורה זו, לכולנו היו חטאים בליבנו. לפני שהאמנו באמת הזו של התכלת הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, מצפוננו היה עם חטא. בכל הכנות, כולנו היינו חוטאים לפני אלוהים וכולנו היינו מיועדים לגיהינום בגלל חטאינו, כיוון שהתנ"ך אומר לנו ש "שכר החטא הוא המוות." כולנו התייסרנו רבות בגלל חטאינו. וכולנו היינו קשורים לגיהינום גם מבחינה פיזית וגם מבחינה רוחנית בגלל שפיטת האלוהים אותנו על חטאינו.
החלפנו את דתם של הרבה אנשים לנצרות ולימדנו אותם. אך עבדנו בזמן שלא יכולנו אפילו לנקות את מצפוננו שלנו. לא יכלו להכחיש זאת לפני אלוהים. הכרנו בכך לפני אלוהים שליבנו עם חטא ושאנו כבולים לגיהינום.
תמיד הייתה לי שאלה בלתי פתורה: "מדוע אדוננו הוטבל כאשר הוא בא אל האדמה הזו?" רציתי לגלות מדוע ישוע הוטבל. מה הייתה התכלית ולאיזה צורך היה על ישוע להיטבל? יכולתי להבין את טבילתנו שלנו כסימן לאמונתנו בישוע, אך לא יכולתי להבין כלל מדוע ישוע הוטבל על ידי יוחנן המטביל. מדוע הוא הוטבל? מדוע?
אז שאלתי כמה מן המנהיגים בקהילות הנוצריות, "נכבדיי, יש לי שאלה האם אכפת לכם אם אשאל אתכם?" הם אמרו לי להמשיך ואז שאלתי אותם. "זה אודות התנ"ך, הרי ברור שישוע קיבל טבילה מידי יוחנן בברית החדשה. אך אינני בטוח מדוע הוא הוטבל. האם אתם יודעים מדוע נכבדיי?" אז הם חייכו ואמרו לי, "אינך יודע את זה? זה משהו שאפילו ילדנו בבית הספר של יום ראשון יודעים! זה נמצא בטקסט המקורי וגם במילוני התנ"ך. האם ישוע לא הוטבל כדי להוביל אותנו כדוגמא, כמודל ולהראות לנו את ענוותנותו?" אז אמרתי, " אבל נכבדיי, אם התשובה כה פשוטה שאפילו ילדנו בבית ספר של יום ראשון אכן יידעו זאת. בחנתי זאת גם בטקסט המקורי וגם מבחינה היסטורית אך אין זו המשמעות של טבילתו. האם אין סיבה לכך שישוע הוטבל על ידי יוחנן?"
המשכתי לשאול. התחלתי לחפש תשובה מיד אחרי שהפכתי לנוצרי. לא הייתה לי ברירה אלא להקדיש שנים בחיפוש התשובה לשאלה זו. אף על פי שחיפשתי, שאלתי וחקרתי הכל, לא יכולתי למצוא בשום מקום משהו אשר מסביר את טבילת ישוע באופן ברור ומוחלט. נאבקתי למצוא את התשובה הסופית עד שישוע הסביר לי על בשורת המים והרוח אשר נראית בתכלת, בארגמן, בחוט השני ובחוטי הפשתן השזורים.
בזמן שהייתי לכוד בחידה הבלתי פתורה של טבילת ישוע, הזדמן לי המקרה לקרוא בעיון את מתי 17-3:13: "ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להיטבל על ידו. ויוחנן חשך אותו לאמר אנכי צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי. ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לשנינו למלא כל הצדקה וינח לו. ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה השמים נפתחו לו. וירא את רוח אלוהים כיונה ונחה עליו. והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רציתי בו."
כאשר קראתי את הדברים הללו הבנתי לבסוף, "זהו זה! הסיבה לכך שישוע הוטבל הייתה כיוון שהוא היה קורבן העולה של הברית הישנה! זוהי האמת של ישועתנו אשר מוסתרת בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים!"
יוחנן המטביל היה למעשה אליהו אשר אלוהים הבטיח לשלוחו בברית הישנה. אלוהים אמר במלאכי 4:5 שהוא ישלח את אליהו לפני יום הדין, ומתי 11:14 אומר לנו שאליהו זה אשר הוא הבטיח לשלוח לנו, הוא לא אחר מאשר יוחנן המטביל. גיליתי לגבי אליהו אך עדיין לא הייתי בטוח מדוע היה על ישוע להיטבל על ידי יוחנן המטביל. אז חזרתי למתי 17-3:13 וקראתי את הקטע שוב בעיון, "הניחה לי כי כן נאוה לשנינו למלא כל הצדקה... ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים...זה בני ידידי אשר רציתי בו." כל ספקותיי נעלמו אז. כדי "למלא כל הצדקה" הוא למעשה קיבל את טבילתו. ישוע למעשה ביצע את עבודת צדקתו של ישועת האנשים באמצעות טבילתו.
הטבילה היא אותו דבר כמו הנחת הידיים בברית הישנה, ואותו אופן שהונחו הידיים על קורבן העולה בהתאם לשיטת ההקרבה במשכן. זה שהחוטאים הביאו קורבנות עולה לפני מזבח העולה, הניחו את ידיהם עליהם ועל ידי כך התוודו על חטאיהם והעבירו אותם לקורבנות העולה; זה שהכהן הגדול התוודה על כל חטאי בני ישראל והעביר אותם על קורבן העולה למען בני ישראל ובשביל עצמו; וזה שישוע המשיח הוטבל על ידי יוחנן בברית החדשה, כל הדברים האלה תואמים זה את זה. לבסוף הבנתי שישוע לפיכך קיבל את טבילתו על מנת לקחת על עצמו את כל חטאי העולם ולהעלים את חטאי כולם.
זה אומר לנו שישוע הושיע את החוטאים מחטאיהם. זה אומר לנו שישוע ביצע את כל הצדק של האלוהים על ידי שהוטבל ושפך את דמו. זה אומר, במילים אחרות, שהוא לקח את כל חטאינו עם טבילתו. כך כל הבעיות שלנו נפתרו כיוון שהבנו את המשמעות האמיתית של מה שגרם לנו לבלבול ולתהיות. מכיוון שישוע לקחת את כל חטאינו עם טבילתו, הוא הלך אל הצלב ומת עליו כגזר הדין על חטאינו. זו הייתה האמת אשר נמצאה בבשורת המים והרוח.
אנו הנולדים מחדש, נוכחנו להבין, במילים אחרות, שהטבילה אשר ישוע קיבל מיוחנן הייתה מרכיב שאי אפשר בלעדיו בישועתנו, ושהוא לקח את כל חטאי העולם על עצמו אחת ולתמיד עם טבילה זו. עליך גם להאמין באותה אמת בבשורת המים והרוח. רק אז נשמתך תוכל להיות מאורת.
למעשה, איננו יכולים לעולם לשכוח את היום שבו ישוע הוטבל על ידי יוחנן. לעולם לא נוכל לשכוח את היום כאשר נבין שכל חטאינו למעשה הועברו על ישוע. ראינו את השינויים אשר התרחשו בליבנו עם הבנתנו את האמת הזו. הם התפשטו בכל ליבנו כמו אדווה הנפרשת באגם. כשהוא חודר דרך החשיכה, האור הבהיר של הזריחה נכנס אלינו, ואפשר לנו לדעת על האמת של הגאולה.
הטבילה אשר ישוע קיבל העבירה את חטאי העולם עליו
לאחר שקראתי את מתי 17-3:13, לא יכולתי להוציא מילה לזמן רב. למרות שהייתי למעשה חוטא, ישוע קיבל את טבילתו ואמר, "הניחה לי כי כן נאוה לשנינו למלא כל הצדקה." לכן, הסיבה שהיה עליו לשפוך את דמו על הצלב (חוט השני) הייתה טבילת ישוע (חוט התכלת). ישוע זה היה אלוהים בעצמו (חוט הארגמן). ועם דברי הברית הישנה והחדשה, (חוטי הפשתן השזורים), הוא לימד אותנו את האמת האמיתית של הגאולה. ישוע, במילים אחרות, לקח את כל חטאינו.
"אם כן, האם יש לנו חטאים או לא? כאשר ישוע הוטבל על ידי יוחנן המטביל חטאי כולם הועברו עליו. האם גם חטאינו הועברו עליו? האם חטאי העולם הועברו עליו בזמן ההוא? האם החטאים שהיו לנו כבר עוד כשהיינו ברחם אימנו הינם חטאי העולם או לא? מה לגבי החטאים אשר עשינו כאשר היינו רק בגיל שנה? האם הם גם לא חטאי העולם? מה לגבי החטאים אשר עשינו בילדותינו? האם הם גם לא שייכים לחטאי העולם?"
עלינו לשאול שאלות אלה את עצמנו כדי לוודא שאנו נמצאים במקום הנכון. זה מה שאמונה היא, לוודא אם אנו עומדים על הקרקע הנכונה עם דבר האלוהים. החטאים אשר עשינו בילדותינו הינם למעשה חטאי העולם, כפי שהחטאים אשר ביצענו בשנות העשרה שלנו הינם גם חטאי העולם. כל החטאים אשר עשינו במשך חיינו, שלא להזכיר את החטאים שבבגרותנו, הינם חטאי העולם. כל החטאים שכאלה הועברו כבר על ישוע. האם לא כך? כמובן שהם הועברו! כתוב שאדוננו לא לקח רק את חטאינו, אלא את כל החטאים של כל אחד ואחד מבני האנוש. כך הבנו "כל חטאינו הועברו למעשה על ישוע. האם אם כן יש לנו חטאים? לא. לא נשארו בנו יותר שום חטאים!"
מכיוון שישוע הוטבל למעשה על ידי יוחנן ויוחנן המטביל העיד, "הנה שה האלוהים הנשא חטאת העולם!" (יוחנן 1:29) ישוע לקח את כל החטאים של כל אדם ואדם אשר חי ואשר יחיה, מראשית המין האנושי ועד סופו. כל החטאים שמישהו אי פעם עשה במשך כל החיים, ואפילו החטאים של הילדים של כולם, כולם נלקחו על ידי ישוע. לא משנה עד מתי עולם זה יימשך, בין אם אלפי שנים ואפילו מיליארדי שנים, אדוננו לקח את כל החטאים של כל עמו עם טבילתו, נשא את החטאים הללו על כתפיו אל הצלב, נצלב, ועל ידי כך קיבל את כל הדין על חטאינו למעננו – זה מה שהבנו.
כאשר אנו, הנולדים מחדש הבנו למעשה שישוע המשיח קם לתחייה מן המתים ונעשה בגלל זה למושיענו, כאשר האמנו כך, כל שאלותינו נענו.
עם הטבילה אשר הוא כך קיבל ועל ידי ששפך את דמו על הצלב, אדוננו טיפל בכל חטאינו. זוהי הסיבה שהתנ"ך דיבר על התכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים שעל שער חצר המשכן, ומדוע הוא אמר לנו בראשונה ליוחנן 6-4:5 שישוע בא אלינו לא רק במים אלה במים ובדם. כך נוכחנו להבין, "אז זוהי הסיבה שהתנ"ך אומר לנו שאדוננו ישוע מילא את כל הצדקה כשקיבל את טבילתו. זוהי האמת! בכל אופן, המנהיגים הנוצרים שלנו לא לימדו אותנו את האמת הזו כיוון שהם כולם לא בקיאים בה!"
אנו הופכים לחפי חטא רק כאשר האמת האלוהית של התכלת, ארגמן חוט השני וחוטי הפשתן השזורים אומרת לנו שאנו חפי חטא. אף אחד אינו יכול לאשר את הישועה של נשמה אחרת. זה חסר תועלת להגיד מילים טובות על אחרים. כיצד משהו שאנשים אומרים עלינו – שאנו נוצרים מאד טובים, או אפילו לתת לנו ציון של נוצרים א` א` – יכול אי פעם לגרום לישועתנו מחטאים? אנו הופכים לחפי חטא לא כאשר אנשים מביעים דעה חיובית עלינו, אלא רק כאשר דבר האלוהים אומר לנו שהמשיח גרם לכל חטאינו להיעלם עם התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים.
דבר האלוהים אומר לנו שישוע לא רק גרם לחטאיי להיעלם, אלא גם לחטאיך. הוא אומר לנו שכיוון שישוע המשיח גרם לחטאי כל האנשים להיעלם, אנו כולנו נקבל את מחילת החטאים רק אם נאמין. בדרך זו אנו יכולים להיכנס אל שער חצר המשכן, על ידי קבלת מחילת החטאים באמצעות המים והרוח.
?מהי האמונה המושלמת
שער חצר המשכן היה ארוג בתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים. כולם חייבים להיות בעלי אמונה מושלמת זו המאמינה שאדוננו בא אל האדמה הזו וכך הושיע אותנו מכל חטאינו. כאשר אנו מאמינים שישוע נולד על האדמה הזו בגוף אדם, הוטבל על ידי יוחנן, מת על הצלב, קם לתחייה מן המתים, ועל ידי כך נעשה למושיענו, אנו כולנו יכולים להפוך לילדיו של אלוהים. למרות שמעשינו אינם מספיקים, ולמרות שבשרנו חסר ערך, על ידי האמונה בליבנו בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, אנו הופכים לחפי חטא. לכן, כדי להפוך לצדיק זה אפשרי רק באמצעות האמונה. על ידי האמונה בישועה אשר נראית בדרך התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, התכסינו בצדקת האלוהים. בקיצור, על ידי האמונה בבשורת המים והרוח, הפכנו לילדיי האלוהים.
יכול להיות שחלק מכם אינו מבין בצורה מלאה. אם כך, כל מה שעליכם לעשות זה רק להמשיך ולקרוא בעיון ספר זה או לבקר בכנסיית אלוהים. עד עתה דנו רק בהיבטים הכלליים של המשכן, אך ברגע שתתחילו לקרוא את ההסברים המפורטים, תוכלו להגיע להבנה מוחלטת של המשכן. זה כה פשוט שאפילו ילד יכול להבין ברצון.
אם אנשים יבססו את אמונתם על ידע שאינו מושלם על ישוע, הם לעולם לא ייוושעו מחטאיהם ולא משנה כמה זמן הם יאמינו בישוע, במשך אלף שנים או בעשר אלף השנים הבאות. עדיין הם יחטאו כל יום. לאחר מכן הם יבכו כל יום כיוון שהם לא יוכלו לברוח מקללת חטאיהם. כאשר הדברים מתחילים להסתדר טוב מבחינתם, אנשים אלה חושבים שאלוהים עוזר להם. אך כאשר הדברים אינם מסתדרים להם אפילו קמעה, הם תוהים, "האם זה בגלל שלא נתתי מעשר? או בגלל שלא הלכתי לכנסייה ביום ראשון שעבר? חטאתי ונכשלתי בלשרת את האלוהים בצורה הולמת, ואני חושב שהוא למעשה מעניש אותי על כך." בדרך זו, סופם שהם מתים כשהם נעולים בתורה, כיוון שכתבי הקודש אומרים לנו, "התורה מביאה לידי זעם" (אל הרומים 4:15).
כדי להיות באמת בעלי אמונה מושלמת, אנו חייבים לדעת באופן נכון ולהאמין בארבעת פעולותיו של ישוע המשיח אשר בא אלינו עם התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. אנו חייבים להבין את האמת אשר ניתנה על ידי ישוע המשיח. רק כאשר תהיה לנו הבנה ברורה בארבעת האמיתויות הללו ונאמין בהן, תוכל להיות לנו אמונה אשר היא מושלמת בפני האלוהים, ונוכל באמת להפוך לילדיו המושלמים. כיוון שנעשינו חפי חטא על ידי האמונה בארבעת הפעולות הללו של ישוע, אנו תמיד צדיקים חפי חטא אפילו מבלי שאנו נאבקים לשחרר את עצמנו מכבלי החטא; אנו אנשי אמונה חפי חטא מבלי אפילו לתפעל את כוח הרצון שלנו; ואנו הילדים המושלמים של אלוהים אשר חטאיהם כולם נשטפו לבנים כשלג, אפילו ללא מעשינו הטובים וללא נסיונותינו.
כמו תינוק אשר משחק ונח בנחת תחת עיניהם הפקוחות של הוריו, על ידי האמונה באמת הזו, יש לנו למעשה נחת ושלווה בליבנו לפני עיניו הרחמניות של אלוהים האב. למרות שמעשיך אינם מספיקים, כל מה שעליך לעשות זה להאמין בעבודתו של ישוע, כיוון שככל שאתה יותר לא מושלם, אתה תרגיש יותר את אהבתו של אדוננו.
האם אתה זועק לקבל את מחילת חטאיך ועדיין אינך מסוגל להיות בעל אמונה המאמינה בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים? עתה אלה אשר יודעים את האמת הזו אינם צריכים לזעוק כדי לקבל את מחילת החטאים אלא רק להאמין בשקט. האנשים אשר הופכים לילדיו של אלוהים על ידי האמונה, הם אלה אשר יודעים באמת ומאמינים בישוע המשיח, הוא אשר בא אלינו באמצעות המים, הדם והרוח. הם משרתים את אלוהים לא על ידי מעשיהם השטחיים, אלא הם אוהבים אותו ומשרתים אותו קודם באמונה. כיוון שאנו מאמינים בו, הוא עוזר לנו. וכיוון שאנו מאמינים בישוע אשר הושיע אותנו עם הטבילה והדם אשר שם אנו שמים את אמונתנו, אנו הופכים למשרתיו של אלוהים אשר משרתים את עבודת צדקתו.
אנו חייבים כולנו להבין עתה את האמת שאלוהים עשה את השער לישועתנו בחצר החיצונית של המשכן, כשהוא אורג אותו בתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים, על מנת לתת לנו את הישועה של מחילת החטאים המושלמת. כתבי הקודש אומרים לנו שישוע בא אלינו באמצעות המים, הדם והרוח ושהוא הושיע אותנו מכל חטאינו עם התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים של שער חצר המשכן בברית הישנה. אדוננו הפך לשער ישועתנו מהחטאים. אנו חייבים להאמין, ולהאמין בכך שוב, בארבעת פעולות אלה של המשיח אשר למעשה ומבחינה עובדתית גאל אותנו מכל חטאינו.
הטבילה אשר ישוע קיבל מיוחנן היא התמצית האמיתית של חוט התכלת הנראה בשער חצר המשכן
יוחנן המטביל נולד 6 חודשים לפני ישוע והיה נציגם של כל בני האדם אשר נתן להם את טבילת התשובה (מתי 3:11, 11:11). כאשר ישוע הגיע לגיל 30, הוא בא ליוחנן הזה אשר הטביל אנשים בנהר הירדן, כדי להיטבל. אך יוחנן המטביל ניסה למנוע ממנו ואמר, "אנכי צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי?" ישוע ענה לו, "הניחה לי כי כן נאוה לשנינו למלא כל הצדקה." יוחנן אפשר לו וישוע הוטבל על ידו. כתבי הקודש כותבים גם שכאשר ישוע הוטבל השמים נפתחו לו וקול מן השמים אמר, "זה בני ידידי אשר רציתי בו."
כאן במתי 3:15 ישוע אומר לנו את הסיבה מדוע הוא הוטבל על ידי יוחנן. אמת זו מכוונת לחוט התכלת של חצר המשכן: "הניחה לי כי כן נאוה לשנינו למלא כל הצדקה." תכלית הטבלתו של ישוע על ידי יוחנן הייתה למחול על העוולות של בני האדם באמצעות פעולותיו הנראות בתכלת, ארגמן וחוט השני – "כי כן" [היה] נאווה [להם] למלא את כל הצדקה."
זה שישוע המשיח לקח את חטאי כולם על עצמו על ידי שהוטבל בידי יוחנן המטביל הייתה אהבתו הצדיקה של האלוהים וההוצאה לפועל של עבודת הישועה של כל החוטאים. כפי שיוחנן 3:16 אומר, "כי ככה אהב האלוהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים." ישוע הוטבל כדי להושיע אותנו מחטאי העולם, כך שאנו לא נורשע על חטאינו. זוהי הסיבה שישוע לקח את כל צדקת האלוהים ואת כל החטאים של בני האדם על עצמו על ידי שהוטבל בידי יוחנן, כי כן היה הולם אותם לבצע את כל הצדקה.
מהי "כל הצדקה של אלוהים?" הקטע שלעיל אומר לנו שהסיבה לכך שישוע הוטבל על ידי יוחנן המטביל הייתה כדי למלא את כל הצדקה של אלוהים האב.
כאן אנו צריכים לגלות בדיוק מהי באמת כל הצדקה של אלוהים. "כל הצדקה" מתייחסת לעובדה שישוע המשיח על ידי שהוטבל בידי יוחנן, לקח את כל חטאי בני האדם על עצמו עם טבילתו, הוא לקח את כל חטאי העולם על עצמו, אחת ולתמיד. תכלית לידתו הייתה למחוק את חטאי העולם בבת אחת, הטבילה אשר ישוע קיבל מיוחנן הייתה בבירור צדיקה. המשמעות של למלא את כל הצדקה של אלוהים היא לבצע את עבודת הצדק אשר גורמת לכל חטאי העולם להיעלם - כלומר, זה היה לבצע ישועה.
טבילת ישוע הייתה השיטה ההכרחית שבאמצעותה אלוהים גאל אותנו מחטאינו. אלוהים קבע בברית הישנה שכדי למחוק את חטאינו, הוא יעלה את יוחנן המטביל כנציגם של בני האדם, יגרום לו להטביל את ישוע בנו, ועל ידי כך יעביר את כל החטאים על בנו. מה אם לא זו הייתה עבודתו הרחומה של אלוהים. כיוון שאלוהים אהב אותנו כל כך, אלוהים גרם לישוע להיטבל על ידי יוחנן כדי להפכנו לילדיו וכדי להשלים את עבודת הצדק של מחילת חטאינו. זוהי הסיבה לכך שאלוהים אמר, כאשר ישוע הוטבל ועלה מן המים, "זה בני ידידי אשר רציתי בו." אלוהים האב, במילים אחרות, אמר, "עם טבילתו בני לקח את כל חטאיכם על עצמו."
ישוע המשיח, במילים אחרות, בא אל האדמה הזו, ובאמצעות השיטה של הטבלתו בידי יוחנן, הוא נשא את כל חטאינו אחת ולתמיד בדרך ההולמת ביותר, וכך הפך לקורבן העולה שגרם לחטאינו להיעלם.
מכיוון שבן האלוהים הוטבל למעננו, ומכיוון שהוא לקח כך את כל חטאינו על עצמו, הוא נשא חטאים אלו אל הצלב, נצלב ושפך את דמו היקר, ועל ידי כך נעשה למושיע של כולנו. ישוע הושיע אותנו המאמינים, במילים אחרות, על ידי שהוטבל בגלל חטאינו, הקריב את עצמו עם הדם על הצלב, וקם לתחייה מן המתים. לאחר שקם מן המתים והשלים את עבודת הישועה שלו, הוא יושב עתה לימינו של כיסא הכבוד של אלוהים, וכאשר יגיע זמנו, הוא ללא ספק יחזור. אמת זו היא בשורת המים והרוח ומרכז ישועתנו.
על שער חצר המשכן כתוב בשמות 27:16, "ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רוקם." שער חצר המשכן היה ארוג בתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים. זה מספר לנו על האמת שאנו נכנסים למלכות השמים על ידי האמונה במתנת הישועה.
חוט התכלת אשר היה ארוג בשער חצר המשכן מתייחס אל העובדה שכל חטאינו הועברו על ישוע כאשר הוא בא אל האדמה הזו והוטבל.
חוט הארגמן אומר לנו שישוע המשיח, אשר הוטבל בגלל חטאינו, היה במהותו היוצר בעצמו אשר ברא את כל העולם וכל מה שבתוכו, האדון שלך ושלי. ארגמן הוא צבע המלכים (יוחנן 3-19:2), ולכן זה אומר לנו שישוע המשיח הוא מלך המלכים ואדון הכל. המילה "משיח" משמעותה "המשוח," ורק מלכים, כהנים ונביאים יכלו להימשח. לפיכך, למרות שישוע המשיח בא אל האדמה הזו בגוף אדם, הזהות האמיתית שלו הייתה למעשה מלך המלכים. ישוע, במילים אחרות, היה האדון והבורא אשר יצר את כל היקום הזה. ישוע היה אלוהים הכל יכול בעצמו ובנו היחידי של אלוהים האב.
חוט השני אשר היה ארוג בשער חצר המשכן מתייחס אל הקורבן אשר מלך המלכים הקריב לאחר שבא אל האדמה הזו בגוף אדם ולקח את חטאינו על עצמו עם טבילתו, הוא נצלב ושפך את דמו על הצלב. ישוע המשיח שילם את חובות חטאינו למעננו, על ידי שהוטבל, שפך את דמו היקר וכך הקריב את עצמו לטובתנו. חוט השני מראה את קורבן הדם של ישוע המשיח.
לבסוף, חוט הפשתן השזור מתייחס לדבר אלוהים המורכב של הברית הישנה והחדשה. התנ"ך מספר לנו על ישועתנו דרך דבר הברית הישנה והחדשה. מהברית הישנה, אלוהים הבטיח שהוא יבוא אלינו כמושיע החוטאים, ובברית החדשה, בדיוק כפי שהוא הבטיח, ישוע המשיח, האלוהים בעצמו, אכן בא אל האדמה הזו, הוטבל ושפך את דמו על הצלב – נתן את עצמו כקורבן על חטאינו.
עם חוט התכלת, אלוהים הראה את הדבר שישוע המשיח בא אל האדמה הזו כדי להושיענו מחטאינו ולקחת את החטאים האלה שלנו על עצמו עם טבילתו; עם חוט הארגמן, הוא הראה שהאחד הזה אשר הוטבל היה למעשה אלוהים בעצמו. ועם חוט השני, אלוהים הראה שהוא הושיע אותך ואותי מחטאינו על ידי שבא אל האדמה הזו כמושיענו, הוטבל, נשא את חטאי העולם אל הצלב, ושפך את דמו היקר.
מאידך גיסא, זה שישועה זו באה על ידי דבר אלוהים אשר הובטח מהברית הישנה נראה דרך חוטי הפשתן השזורים. זוהי הסיבה ששער חצר המשכן היה ארוג עם התכלת, הארגמן, חוט השני, וחוטי הפשתן השזורים הללו. כאשר אנו מסתכלים על שער חצר המשכן, שער זה מגלה ומראה לנו בבירור ובדיוק כיצד אלוהים הושיע אותנו מחטאינו ועשה אותנו לילדנו; לפיכך, אנו כולנו חייבים להאמין במשמעות הרוחנית של ארבעת החוטים אשר שימשו לשער חצר המשכן.
כשהוא מדבר על צבעי שער חצר המשכן, התנ"ך מזכיר קודם את חוט התכלת. אנו בדרך כלל חושבים שהסדר הוא ארגמן, תכלת וחוט שני, אך למעשה בתנ"ך הסדר שרשום הוא תכלת, ארגמן וחוט שני. זה מראה לנו על חשיבותו של חוט התכלת. כאשר ישוע המשיח בא למעשה אל האדמה הזו כמושיענו, אם הוא לא היה מוטבל על ידי יוחנן, אנו לא היינו מסוגלים להתנקות מחטאינו. זוהי הסיבה שישוע, כדי להושיענו מחטאי העולם, הוטבל על ידי יוחנן ונצלב, הכל בצייתנות לרצונו של האב.
ישוע הוא אדון היקום אשר יצר את כל הדברים, והוא אדוננו. הוא אלוהים בעצמו אשר גרם לנו להיוולד על האדמה הזו, אשר נותן לנו חיים חדשים, ואשר שולט בחיינו על מנת להושיע אותנו מחטאינו, היה עליו להיטבל על ידי נציגם של כל בני האדם ועל ידי כך לקחת את כל חטאינו על עצמו. במילים אחרות, על ידי הטבלתו בידי יוחנן, ישוע המשיח הפך למושיענו האמיתי.
כדי להושיענו מהחטאים, ישוע המשיח בא אל האדמה הזו, וכדי לקחת אותם על עצמו, הוא הוטבל. מלכתחילה, ללא טבילתו, ישוע המשיח לא היה מסוגל להיצלב. זוהי הסיבה ששער חצר המשכן מראה לנו בבירור כיצד בדיוק ישוע המשיח הושיע אותנו מחטאינו – כלומר, את הסדר המדויק של ישועתו.
צבעי חצר שער המשכן אומרים לנו שישוע המשיח יבוא אל האדמה הזו, ייקח את חטאי בני האדם על עצמו עם הטבלתו בידי יוחנן, וייצלב – כלומר הוא, במילים אחרות, יטפל בכל חטאינו בעצמו. כאשר ישוע הוטבל, שער השמים נפתח ואלוהים האב אמר, "זה בני ידידי אשר רציתי בו." ישוע המשיח הוא מושיענו ומשיחנו, אך הוא גם בן האלוהים, הוא אלוהים הבורא אשר עשה את כל היקום בדברו. כאלוהים הקדוש, ישוע יכל לשאת את כל חטאינו על ידי שהוטבל, על מנת להפוך למושיענו האמיתי.
ישוע המשיח אשר יצר את כל היקום ושולט עליו הראה לנו ישועה ברורה מחטאינו. כדי למחוק את חטאינו, ישוע המשיח בא אל האדמה הזו, לקח את כל סוגי החטאים על עצמו ומת על הצלב וכך אני ואתה באמת נושענו. ישוע המשיח הוא הבורא אשר שולט בחיינו ובמותנו, אשר יצר את כל היקום, אשר הביא את אבותינו הקדמוניים ואת כל בני האדם על פני האדמה הזו. הוא היה תמצית התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים.
אלוהים בעצמו בא אל האדמה הזו כקורבן העולה של החוטאים. ישוע אשר הושיע אותנו היה האלוהים הזה, הכל יכול ואלוהי הרחמים. בגלל שישוע המשיח לקח את כל חטאינו עם טבילתו, הוא הוציא לפועל את כל צדקת האלוהים, וזוהי הסיבה שהוא נשא את חטאי העולם אל הצלב, נצלב ושפך את דמו היקר. בדיוק כפי שזה נראה בשער חצר המשכן, ישוע המשיח נעשה לקורבן העולה שלנו כדי למחוק את כל חטאינו.
זוהי הסיבה שלא רק שער חצר המשכן, אלא גם השער של הקודש, השער של קודש הקודשים ואפילו הכיסוי של בית האלוהים היו כולם ארוגים עם תכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. מכיוון שישוע המשיח הוטבל למענך אתה ואני נשטפנו מכל חטאינו על ידי האמונה בכך. ישוע הוטבל כדי למלא את כל הצדקה, וצדקה זו התבצעה על ידי לקיחת כל חטאי האנשים על עצמו באמצעות טבילתו. לכן מה שאנו חייבים לעשות זה להבין שכל חטאינו גם הועברו על ישוע בזמן ההוא ולהאמין כך.
בכל אופן, ישנם כל כך הרבה נוצרים אשר מאמינים בו באופן שרירותי ונמהר. הם יותר מידי עקשניים מלנטוש את אמונתם הדתית המופקרת ומאתגרים את אלוהים עוד מההתחלה. עלינו להאמין בו בהתאם לדרך הישועה אשר הוא נתן לנו. ישוע אמר, "הנני הדרך והאמת והחיים" (יוחנן 14:6). הוא אומר לנו, "אני הדרך, אני הדרך המביאה אותך לגן עדן. אני הרועה, הדרך והאמת. אני אכן החיים אשר הושיעו אותך." על ידי שהושיע אותנו מחטאינו, ישוע המשיח נעשה בשבילנו לאדון החיים החדשים.
?כאשר אנו מאמינים בישוע כיצד עלינו להבין ולהאמין בו
אנו יכולים להיוושע מכל חטאינו רק על ידי האמונה בדרך המדויקת שהוא בא אל האדמה הזו והושיע אותנו. המילה "אמונה" כוללת בתוכה משמעויות כמו, "להסתמך על," להחזיק מעמד," ו "להפקיד בידי." מבוגרים לעיתים קרובות מסתמכים על ילדיהם כאשר הם מזדקנים ומגלים שזה יותר מידי קשה לחיות בכוחות עצמם. באותו אופן, הסיבה לכך שאנו חיים ומפקידים את עצמנו בידי אלוהים היא פשוט מפני שאיננו יכולים להעלים את חטאינו בכוחות עצמנו. אפילו אם ננסה לא לחטוא בעצמנו, לבסוף נסיים את חיינו כאשר אנו תמיד חוטאים. מכיוון שאיננו יכולים לגאול את עצמנו מחטאינו, אנו מאמינים באלוהים ונותנים את מבטחנו בישוע המשיח מושיענו על ידי האמונה במה שהוא עשה למעננו.
זוהי הסיבה לכך שכאשר אנו מאמינים בישוע ומחפשים אחר ישועתנו, אנו קודם חייבים לדעת איזו אמונה היא האמונה הנכונה. לפני יותר מ 2000 שנה, ישוע בא אל האדמה הזו כדי להושיע אותך ואותי – למעשה, את כל בני האנוש וכל אחד אשר בעולם הזה – מחטאינו. כשהגיע לגיל 30, הוא הוטבל על ידי יוחנן המטביל ועל ידי כך לקח את כל חטאי העולם על עצמו. אנו כולנו חייבים להאמין באמת הזו. אנו חייבים להאמין שכאשר ישוע קיבל לא רק את חטאיי ואת חטאיך אלא את כל חטאי העולם על עצמו עם טבילתו, כל חטאי העבר, ההוה ואפילו העתיד, כולם נלקחו כבר על ידי ישוע המשיח.
בכל אופן, הרבה אנשים מתעלמים מהעובדה הזו שלא רק כל חטאי העולם, אלא גם כל חטאיהם הועברו על ישוע כאשר הוא הוטבל, וממשכים להאמין רק בדם על הצלב. זוהי הסיבה שאף אחד מהם אינו יכול להבחין בקלות איזו אמונה היא הנכונה, למרות שהם רואים שכל שערי המשכן היו ארוגים בתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים.
כאשר ישוע המשיח בא אל האדמה הזו כדי להושיענו, הוא לא הושיע אותנו באופן נמהר. מכיוון שהוא לקח למעשה על עצמו את כל חטאינו עם טבילתו וסבל את כל ההרשעות על חטאינו עם צליבתו, אני ואתה נושענו לחלוטין. כך ישוע המשיח הושיע את כל בני האדם. זוהי הסיבה שאדוננו אמר, "והבא אלי לא אהדפנו החוצה" (יוחנן 6:37).
כאשר אנו אומרים שאנו מאמינים בישוע, איננו מאמינים רק באופיו ולא רק ביכולתו האינסופית. ליתר דיוק, אנו נושעים על ידי האמונה שישוע, חרף העובדה שהוא אלוהים, בא אל האדמה הזו, לקח את כל חטאיך וחטאיי על עצמו עם טבילתו, והוקרב על הצלב למעננו. כאשר אנו מסתכלים על הישועה אשר נראית במשכן, מהי באמת האמונה הנכונה שחייבת להיות לנו כאשר אנו מתימרים להאמין בישוע, נראית לנו כקריסטל צלול.
כיום, ישנם הרבה אנשים אשר מאמינים רק בדם על הצלב וחוזרים שוב ושוב על הפזמון, "האם תרצה להיגאל ממשא חטאיך? יש כוח בדם, בדם יש כוח," וצועקים בעיוורון בהתלהבותם, "ישוע! אני מאמין!" לא משנה עד כמה בהתלהבות הם מאמינים בישוע, הם לעולם לא יוכלו להיגאל מחטאיהם אך ורק על ידי האמונה בדם בלבד.
כיוון שאנו כאלה שלעולם לא יכולים להיגאל מחטאנו במשך כל חיינו, אנו בהחלט צריכים את המושיע, והמושיע הוא לא אחר מאשר ישוע המשיח. ישוע המשיח אשר בא לגאול אותך ואותי הוא המושיע, מלך המלכים, הבורא אשר יצר את כל היקום וכל אשר בו, והאדון של חיינו. הוא בא אל האדמה הזו, לקח את חטאינו על עצמו עם טבילתו, וניקה את כל חטאינו על ידי שמת על הצלב. במילים אחרות, אנו נושעים על ידי האמונה בישוע המשיח אשר נשא את כל ההרשעות על חטאינו עם טבילתו והצלב, כמושיענו. זה מה ששער חצר המשכן מראה לנו בבהירות ובהחלטיות.
אנשים המאמינים בישוע רק בצורה דתית
בימים אלה, אנשים טוענים שהם יכולים להיוושע רק על ידי האמונה בדם על הצלב בלבד. לטעון טענה ריקה שכזו היא שום דבר מלבד גילוי של אמונתם הדתית. אנשים אלה אומרים, "כאשר התפללתי תפילות תשובה לאלוהים, רוח הקודש דיברה בליבי, `ילדי אני מוחלת על חטאיך.` כמה אסיר תודה הייתי כאשר שמעתי את קולה!" הם טוענים טענות שכאלה ואומרים שאמונה כזו מעידה על אמונתם.
אך ישועתנו אינה באה על ידי רגשותינו שלנו. אדרבא, אנו נושעים באמצעות המימד השלם של אישיותנו: ידע, רגשות, ורצון. במילים אחרות, אנו חייבים להיוושע על ידי שנדע קודם כיצד אלוהינו מושיענו הושיע אותנו, ואז להאמין בכך. אך מה לגבי הדתות? מה הן? דתות הן שום דבר מלבד מנהג קבוע של מעשי אדם המבוסס על מחשבותיהם של אנשים.
לפני זמן רב, במשפחתי, כשאימי הייתה הטבחית, נהגתי להיות העוזר שלה, הלכתי אחריה ברחבי המטבח ושאלתי איזה סוג של עזרה היא צריכה – בערך כמו יעקב מהתנ"ך. כאשר אימי הייתה עסוקה במטבח בהכנת הארוחה, אני הייתי עסוק בהכנת השולחן בחדר האוכל. אימי ואני נהגנו להיות שילוב נהדר. כשקמנו בבוקר, הדלקנו את האש, הכנו את השולחן ולאחר הארוחה טאטאנו את רצפת המטבח עם מטאטא. כל מטלות הבוקר היו מסתיימות עם המטאטא הזה.
זה לא היה מראה מיוחד בקוריאה בימים ההם. אך הדבר המעניין יותר היה שהמטאטא הזה אשר שימש לניקוי רצפת המטבח הפך פתאום לאלוהים אשר כביכול נותן לנו כל מה שאנו מבקשים. במילים אחרות, היו אנשים אשר התפללו למטאטא הבלוי הזה. דברים חסרי הגיון שכאלו היו שכיחים בחיינו; לא רק זה, אלא בכל פעם שהיה מזל רע במשפחה או בשכונה, נהגנו לקרוא לשאמאן כדי שיבצע כשפים. כיוון שהאנשים בזמנים ההם החזיקו באמונה פנתיאיסטית, והאמנו שאלוהים נמצא בכל מקום, לא רק מטאטא זה שנהגנו בו לטאטא בו את הרצפה יכל להפוך לאלוהים, אלא גם פנקס שעליו היו רשומים שמות אבותינו, סלע גדול בגבעה, או למעשה כל דבר אחר אשר יכלו לראות בעיניהם, יכל להיהפך לאלוהים.
בימים אלה, עם הזמן שחלף, האנשים אט אט מחקו את הבערות הזו, אך בזמן ההוא, היה קורה לעיתים קרובות שכל דבר היה יכול להפוך לאלוהים. לכן אחד מהעסקים המרעננים ביותר בזמן ההוא היה לא אחר מאשר מעשי כישוף. אני זוכר שראיתי מכשפות המדקלמות כשף בלתי מובן כאשר הם עשו קסמים. נהגתי לחקות את דרך המכשפות כשהם מדקלמות את הכישוף ואומרות, "אבראקדאברה אבראקדאברה יהי רצון שאור היום יבוא, יהי רצון שאור היום יבוא, הכל שלי כאשר אור היום יבוא. חבית הדלעת נשברה בגלל חוסר מסירות. אבראקדאברה אבראקדאברה." כמובן לא היה לי שום מושג למה הן התכוונו.
כאשר כישוף כזה התבצע באחת מבתי השכונה, כול האנשים מכל הכפר נהגו להתאסף יחד כדי לראות את זה. נקודת השיא של אירוע כזה הייתה כאשר שטרות נתחבו בראשו של חזיר מת. כמה שטרות שנתחבו קבעו את כישופה של המכשפה ואת עוצמתה. מכשפה זו המשיכה כל הלילה עד שאור היום עלה.
מתוך מכריי מזמנים עברו, היה מישהו אשר טען שהוא נשלט על ידי רוח בתולה. הוא נהג לטעון שהוא יכול לגרש במידה רבה את כל השדים, כיוון שהוא נשלט על ידי רוח בתולה – רוח בתולה ככל הנראה הייתה בעלת יותר כוח מהאחרים. הוא אמר שאם לבסוף הוא יעמוד בפני שד חזק יותר, הוא בעצמו יוכל להחנק למוות מאשר לגרש את השד הזה, אך למרות זו הוא טען שהוא יכול לסלק את כל סוגי שדי הגן. הוא היה שום דבר אחר מלבד מכשף.
הוא בילה את זמניו הרגילים כמו כל אחד אחר. אך כאשר מישהו ביקש ממנו לבצע את גירוש השדים שלו, הוא שינה את בגדיו לבגדי מכשף וביצע את המופע המרהיב שלו. כיוון שראשם של האנשים החזיק באמונות תפלות שכאלה, הם הלכו אחר דתות פרימיטיביות שכאלו אשר אין להם ולא כלום עם דבר האלוהים והאמינו בכל מיני דברים משוגעים ומחפירים.
אנשים, במילים אחרות, המציאו לעצמם דתות. כמו בסיפור שלעיל והמציאו לעצמם אלוהים. כיוון שלאנשים יש אינסטינקט כזה, אפילו כנוצרים, כאשר נאמר להם שישוע נצלב למענם, הם בקלות יכולים להיות מוצפים ברגשותיהם על ידי זה, ולבסוף יאמינו בו באובססיביות ובעיוורון. כאשר נאמר להם שישוע הוא בן באלוהים והבורא אשר עשה את כל היקום, הם פשוט אהבו את זה, ושוב עוד פעם האמינו לחלוטין. הם גם אהבו לשמוע, "אנוכי הנני הדרך והאמת והחיים לא יבוא איש אל האב כי אם על ידי," ועוד פעם שוב, האמינו בזה לחלוטין ללא שום הבנה. כיוון שאין דבר אלוהים מוטעה, אפילו שהם שומעים את הדבר הטוב בפעם הראשונה, כל מה שהם אומרים זה רק שהם אוהבים את ישוע.
אך ישוע ישפוט את האנשים האלה אשר ליבם נשאר חוטא למרות שהם מתימרים להאמין בישוע. הוא יבוא גם לקחת את אלה המאמינים בבשורת המים והרוח. רוב האנשים אשר לא בקיאים באמת של בשורת המים והרוח, ומאמינים בישוע רק בהתבססות על מחשבותיהם, יבינו לבסוף, בערך לאחר 10 שנים מאז שהתחילו את חיי הדת שלהם, שהם באמת חוטאים אשר אינם מסוגלים לחיות על פי תורתו של אלוהים.
גם אני, נהגתי להאמין בישוע באופן שרירותי. נהגתי לשיר שבחים כל הזמן, ופשוט שמחתי להיתקל במשיח. אך לאחר שהכרתי את ישוע נוכחתי לדעת את התורה, ולאחר שהכרתי את התורה נוכחתי לדעת את חטאיי. נוכחתי להבין אז שיהיה משפט נצחי על החטאים, וכתוצאה מכך באו לאחר מכן ייסורי החטאים.
כדי לפתור את ייסורי החטאים, העליתי תפילות כנות של תשובה. בכל אופן, אמונה כזו הייתה כמו אמונה תפלה כפי שהאנשים התפללו לכל הדברים כדי להתברך. כיוון שליבי היה כה מוטרד לאחר שנוכחתי לדעת את התורה אשר נרשמה על ידי דבר האלוהים והבנתי את חטאיי, חשבתי שעלי לתת תפילות תשובה, ותפילות תשובה שכאלה באמת הביאו לי קצת הקלה רגשית. אך עדיין נשארו חטאים במצפוני, וכשגיליתי שנשמתי עדיין כבולה לחטא המשכתי לסבול.
באופן זה, לא מכיוון שהייתי כבול בחטאיי שנוכחתי להאמין ולאהוב את ישוע, אלא בגלל שהאמנתי בישוע נוכחתי להבין את חטאיי, ולאחר שהבנתי כך את חטאיי, הסבל בא אלי. "כנראה שהאמנתי בישוע יותר מידי מוקדם." אפילו חשבתי והצטערתי שנוכחתי לדעת ולהאמין בישוע כה מוקדם בנעוריי. אך לא יכולתי פשוט להפסיק להאמין בישוע וכדי להתנתק מכבלי החטא, התפללתי תפילות תשובה אך ללא תועלת כיוון שתפילות אלה עשו מעט כדי לפתור את הבעיה מיסודה.
אנשים רגילים אינם מודעים לחטאים שהם עשו אף על פי שהם עשו אותם, אך כאשר הם מתחילים לבקר בכנסיה, הם שומעים על התורה, מתחילים להבין את חטאיהם, ולכן נלכדים בהם. אז הם קודם מנסים לפתור את בעיית חטאיהם על ידי תפילות תשובה רגשיות, אך ככל שהזמן חולף, הם מבינים יותר שהם כבולים בחטאיהם והם חייבים לקבל מחילה עליהם.
לא משנה עד כמה הם מתפללים את תפילות התשובה שלהם, ככל שהם מתפללים יותר, כך הם מבינים יותר שחטאיהם רחוקים מלהיעלם, ואפילו מתגלים יותר בבירור ומזכירים להם יותר ויותר את נוכחותם. מנקודה זו ואילך, החיים הדתיים של אנשים אלה הופכים לעינוי כואב והם ממשיכים לסבול. הם תוהים, "הרגשתי כל כך טוב כאשר האמנתי לראשונה, אך מדוע אני מרגיש כה גרוע לאחר ש 5, 10 שנים עברו? מדוע יש לי יותר קושי?" הם מבינים שאפילו השכנוע בישועתם, אשר היה כה יציב כאשר הם האמינו בתחילה, אינו שם יותר. כשהם חושבים שהם הפכו לחוטאים לאחר האמונה בישוע, הם מתאימים את כל סוגי הדוקטרינות לאמונתם, ולבסוף הופכים לדתיים שכאלה.
מכיוון שאנשים אלה אינם בקיאים באמת שישוע הושיע אותם מחטאיהם עם התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, הם בסופו של דבר הופכים לדתיים ותו לא. למרות שהם מתימרים להאמין בישוע, הם עדיין מוטרדים כיוון שאין בליבם שלווה. אנשים כאלה אינם יכולים אפילו לשנות לאלוהים אחרים, כיוון שאפילו אם הם ינסו, הם כבר יודעים שלהאמין במשהו אחר מלבד באלוהים בעצמו זה לבצע עבודת אלילים. כיוון שהם יודעים בבירור שרק ישוע הוא בן האלוהים, שהוא בעצמו אלוהים, ושרק הוא מושיעם, הם אפילו אינם יכולים להאמין באלוהים אחרים. ועדיין כיוון שהם אינם יודעים את האמת, הם חיים בסבל ותמיד מוטרדים בגלל חטאיהם.
זוהי הסיבה שהם חייבים לדעת ולהאמין בישוע המשיח אשר בא באמצעות התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. נוצרים אלה אשר הפכו לדתיים גם יודעים שישוע הוא המלך, שהוא שפך את דמו על הצלב, ושדבר התנ"ך הוא דבר האלוהים.
בכל אופן, מה שהם אינם יודעים זה שישוע לא רק לקח את חטאיהם אלא גם את כל חטאי העולם על עצמו עם טבילתו, ואי ידיעה זו היא הסיבה לכך שהם חיים כחוטאים אפילו שהם מתימרים להאמין, ומדוע הם כולם ילכו בסופם למקום השמור בשביל החוטאים. כיוון שלדתיים נוצרים שכאלה אין שום מושג כיצד בדיוק ישוע טיפל בחטאיהם, הם מאמינים כל פעם שהם חשים התפרצות רגשות. כתוצאה מכך, המציאות הממשית אינה עולה בקנה אחד עם מה שהם מאמינים, בדומה לעיוור המנסה לראות פיל על ידי שהוא נוגע בחלקיו. זוהי הסיבה שהם לא חשים בטעות אשר באמונתם וזוהי הסיבה, שוב, שהם בבלבול.
?מה היה קורה אילו לא היינו מאמינים באמת של חוט התכלת
מה היה קורה אם היינו מאמינים בישוע כמושיענו בהשאירנו את חוט התכלת מחוץ לשער חצר המשכן? כאשר אלוהים ציווה לבנות את שער חצר המשכן על ידי אריגת תכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים, מה הוא היה אומר אם משה במקום זאת היה אומר לבני ישראל לבנות את השער רק מארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים, ובני ישראל היו באמת משלימים את השער בדרך זו? האם אלוהים היה מאשר את השער הזה כשער משכנו? הוא מעולם לא היה מאשר אותו כך. כיוון שאלוהים אמר לבני ישראל לבנות את שער המשכן עם ארבעה חוטים בצבעים שונים, אם הוא לא היה נבנה בהתאם לכך, הוא מעולם לא היה נקרא שער המשכן. אפילו לא חוט אחד מארבעת חוטים אלה יכול להישאר בחוץ.
שער חצר המשכן היה חייב להיות ארוג מתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים. בגלל שישוע, אלוהים בעצמו, בא אל האדמה הזו בגוף אדם כמושיענו, לקח את כל חטאי העולם על גופו, מת על הצלב, קם לתחייה מן המתים, ועל ידי כך שטף את חטאינו כשלג לבן, על ידי הבטחון והאמונה בישוע המשיח הזה, אנו נגאלנו מכל חטאינו. צבעי שער המשכן אומרים לנו כיצד עלינו להאמין בישוע בכדי להיוושע מחטאינו. אלה אשר האמינו באמת הנראית בשער המשכן, נושעו כולם מחטאיהם. הם כולם קיבלו את מחילת חטאיהם, לבנים כשלג. ישוע המשיח שטף את חטאיך וחטאיי והפך אותנו לבנים כשלג. ישוע המשיח הפך למושיע הממשי שלך ושלי.
זוהי האמת הנראית בשער המשכן. אך ישנם הרבה אנשים היום אשר אינם מאמינים במשמעויות של חוט התכלת, אפילו שהם מתימרים להאמין בארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים.
כדי לעשות מחקר מקדמי בשביל ספר זה, הלכתי פעם לחנות של ספרי נצרות. מצאתי שם מספר ספרים על המשכן אשר נכתבו על ידי חלק מהמנהיגים הנוצרים המפורסמים ביותר. בכל אופן, אחדים מהם אפילו לא הזכירו את שער חצר המשכן, בעוד האחרים טענו טענות נטולות יסוד כמו הטענה הבאה: "מה אומרים לנו התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן של חצר המשכן? תכלת הוא צבע השמים ולכן הוא אומר לנו שישוע הוא האלוהים. השני מתייחס לדם היקר אשר ישוע שפך על הצלב כאשר הוא בא אל הארץ הזו, וארגמן אומר לנו שהוא המלך."
סוג כזה של ביאור הוא רחוק מהמטרה. זה שישוע הוא אלוהים נאמר לנו באמצעות חוט הארגמן. כאשר אלוהים כבר אמר לנו באמצעות חוט הארגמן שישוע הוא מלך המלכים ואדוני האדונים, מדוע הוא יחזור על כך שוב עם חוט התכלת? מכיוון שאנשים אלה אינם יודעים את האמת האלוהית של חוט התכלת, הם נכשלו בפירושו הנכון.
כיוון שהם יודעים רק על הדם שעל הצלב, הם נותנים דגש חשוב על חוט השני. כאשר אנו מסתכלים על ציורם את חצר המשכן, אנו רואים שהוא נשלט על ידי צבעי אדום ולבן. בעוד ארבעת הצבעים, תכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי הפשתן השזורים חייבים להיראות בבהירות בשער חצר המשכן, ציורם מראה רק חוט שני וחוט לבן עם קצת חוט ארגמן וכלל ללא חוט תכלת.
ישנם כל כך הרבה אנשים בעולם הזה אשר מדברים על אמונה רופפת כזו מבלי אפילו להבין את האמת של חוט התכלת. ישנם כל כך הרבה בזמננו אשר טוענים שהם יכולים להיוושע רק על ידי האמונה בדם של ישוע על הצלב בלבד, מבלי שהם אפילו מבינים שישוע לקח את חטאי העולם על עצמו עם טבילתו אחת ולתמיד כדי לשאת את הרשעותינו. ליבם של אנשים כאלה תמיד נשאר עם חטא. היום, מחר ובהמשך – למעשה, עד שהם מתים – אנשים כאלה ממשכים להתייסר כיוון שהם אינם יכולים להיגאל מחטאיהם. כל כך הרבה אנשים מתוודים, "אני חוטא לפני אלוהים עד שאמות." אך האם זוהי באמת האמונה הנכונה שהם ישארו חוטאים עד מותם אפילו שהם מאמינים בישוע?
אם כן, לאחר האמונה בישוע, מתי בדיוק אנו הופכים לצדיקים? האם גן עדן אינו מקום השמור לאלה אשר נעשים חפי חטא על ידי האמונה בטבילת ישוע ודמו? גן עדן הוא אכן מקום לצדיקים, לא לחוטאים. רק הצדיקים אשר נושעו לחלוטין מחטאיהם ואשר נעשו לחפי חטא יכולים להיכנס לגן עדן.
אלה אשר מצהירים על עצמם שהם חוטאים עד מותם אפילו שהם מאמינים בישוע אין להם הכרה בישועתם כיוון שהם אינם יודעים על התכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים ולא משנה עד כמה פעמים הם מתוודים על אמונתם בו. אפילו שהם מאמינים בישוע ומתפללים אליו, אין בהם שום שכנוע שתפילותיהם ייענו. למרות שהם מאמינים בישוע, הם לא מקבלים עזרה ולא נאהבים על ידו. יכול להיות שהם מרגישים אהבה כאשר הם מראים את מסירותם, אך כאשר מסירותם מתמתנת, הם מרגישים כאילו הם ננטשים על ידי אלוהים וכאילו הם שנואים על ידו. הם חושבים שאלוהים אוהב אותם ומברך אותם רק כאשר הם נותנים לו תרומות ומתמסרים לו, ושהוא אינו אוהב אותם כאשר הם נכשלים בנתינתם לו את תרומותיהם. כאשר הם נתקלים בזמנים קשים, הם חושבים שאלוהים שונא אותם, אינם מסוגלים להבין מדוע היה עליהם להתנסות בזמנים קשים כאלה, ובסופו של דבר הם מאשימים אותו במצוקותיהם ואינם מאמינים בו יותר.
לבסוף, האמון בין אנשים כאלה ואלוהים נשבר. כיוון שאמונתם היא תוצר של מחשבותיהם העצמיות ורגשותיהם, היא מאד שרירותית, לא יציבה ומוטעית. כאשר אנו הולכים לאלוהים, אנו חייבים להניח בצד את רגשותינו. כאשר אנו הולכים לאלוהים אנו חייבים ללכת רק עם אמונתנו אשר מאמינה בבירור באמת שישוע המשיח הושיע אותנו עם טבילתו ודמו, אותנו אשר היינו כבולים לגיהינום בגלל חטאינו. לפני דבר אלוהים ודבר התורה, לפני בשורת המים והרוח ועם מצפוננו גם, אנו חייבים להכיר בבירור שאנו היינו אלה אשר נגזר עלינו ללכת לגיהינום ללא יוצא מן הכלל. רק כאשר אנו יודעים, לומדים מאמינים ובטוחים איזה יצורים חוטאים אנו באמת וכיצד אלוהים הושיע אותנו מחטאינו, אנו כולם יכולים להבין שישוע המשיח הפך כבר למושיענו.
רק על ידי אמונה אמיתית נוכל לקבל את מתנת הישועה
לכן, אתה ואני חייבים להבין שאנו נושעים מחטאינו על ידי האמונה בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים ולא על ידי עשיית מעשים טובים בעצמנו. אנו חייבים לדעת ולהאמין שכדי להושיע אותנו מחטאינו, ישוע המשיח בא אלינו בבירור בארבע אמיתיות אלה. הוא הבטיח בברית הישנה לבוא כמשיח ובדיוק כפי ההבטחה הזו, הוא אכן בא אל האדמה הזו ועם טבילתו לקח את חטאינו ואת חטאי כל העולם על עצמו אחת ולתמיד. לאחר מכן הוא נשא את חטאי העולם האלה אל הצלב, נצלב, שפך את דמו היקר, ומת לאחר שאמר, "כולה!" (יוחנן 19:30) קם לתחייה מן המתים לאחר שלושה ימים, העיד במשך עוד 40 יום והתרומם לשמים לימין כיסא הכבוד של אלוהים והבטיח לחזור. אנו חייבים להאמין בזה.
"הושעתי אותכם בהחלט עם פעולותיי של התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. ואני אשוב כדי לקחת את אלה המאמינים באמיתות הישועה הזו. אני גם אתן להם את הזכות להיות ילדיו של אלוהים. לאלה המאמינים באמת הזו בליבם, אני אנקה את חטאיהם ואעשה אותם לבנים כשלג, אני אתן להם את רוח הקודש, ואעשה אותם לילדיי שלי." זה מה שאדוננו אמר לנו.
אנו חייבים להאמין בדבר הזה. אדוננו כבר קיים את ההבטחות הללו, והוא למעשה פועל בחייהם של אלה שעל האדמה. הוא מגן על אלה אשר מאמינים באמת הזו ומעיד עליהם. באופן זה אנו נושעים באמצעות עבודת הטבילה והדם של אדוננו, שוכנים בחסד, מוגנים ונאהבים על ידי אלוהים, וחיים חיים של צדיקים. מכיוון שהוא הושיע אותנו אנו נושענו מחטאינו על ידי האמונה.
כאשר ספר זה על המשכן יתורגם לשפות כל העולם, אני בטוח שאנשים בכל העולם יגאלו מחטאיהם באמצעות אמונתם באמת הזו. אלה אשר טוענים שמחילת החטאים באה רק על ידי הדם של ישוע, לא יהיו מסוגלים לטעון טענות שכאלה אלא במקום זאת הם ייווכחו לדעת עד כמה מוטעית הייתה טענתם. הם לא יוכלו יותר להחזיק במשהו מוטעה ולטעון שזוהי גאולה. הם לעולם לא יהיו מסוגלים להגיד שהם יכולים להיוושע רק על ידי האמונה בדמו של ישוע בלבד.
בשער חצר המשכן נמצאת בשורת המים והרוח, דבר הגאולה של התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. כיוון שזהו דבר האלוהים אשר הובטח ונובא מהברית הישנה, וכיוון שאלוהים קיים את ההבטחה הזו בברית החדשה על ידי שביצע את הישועה מכל החטאים עם טבילתו וצליבתו, אם רק נאמין במתת הישועה הזו בשמחה ובאסירות תודה, אנו כולנו יכולים לקבל את מחילת החטאים הנצחית.
זהו הדבר אשר הוא כה פשוט ומושלם, אך הוא גם האמת שאינה יכולה להיות מובנת אפילו עם כל הידע של כל היקום, אם לא תהיה לך אמונה טהורה בדברו. זוהי הסיבה שאנו חייבים להאמין בדברו כפי שהוא. כיוון שזוהי אמת יקרה כל כך שאיננו יכולים להישאר בורים לגביה, אתה ואני חייבים להאמין ללא ספק בבשורת המים והרוח. על ידי שלימד אותנו את האמת של התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים אשר נראים במשכן באופן גלוי ומוחלט, אלוהים אפשר לנו לקבל את מתנת הישועה אשר אין ערוך לה עם אמונתנו.
אתם ואני ושכמותנו, המאמינים באמת הזו, אנו כולנו נותנים תודה לאלוהים על אהבת האמת שלו. אך יש עדיין הרבה אשר אינם יודעים את המשמעות האמיתית של התכלת, הארגמן, וחוט השני והם מלמדים ומדריכים את האנשים בדרכיהם המוטעות. גם להם אנו רוצים להפיץ את האמת. לאלה אשר ליבם מתייסר באי ידיעתם את האמת, אנו משמיעים את בשורת האמת של המים והרוח, ורוצים שהם ייגאלו מחטאיהם ויכנסו אל שער הישועה. כאשר אנו מלמדים את האמת של המשכן, אלה אשר מאמינים בזה ייוושעו. אך אלה אשר לא יאמינו יורשעו על חטאיהם. אם החלטנו להאמין בישוע, אנו חייבים להאמין בו כשאנו יודעים את האמת של התכלת, הארגמן, וחוט השני.
אף אחד לא יודע את האמת של התכלת, ארגמן, וחוט השני מהתחלה. אלוהים אמר לנו, "וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין" (יוחנן 8:32). מהי האמת? האמת היא הבשורה האמיתית (אל האפסיים 1:13), כלומר, בשורת המים והרוח הנראית בתכלת, בארגמן ובחוט השני. ידיעה נכונה על התכלת, הארגמן וחוט השני והאמונה בהם, היא האמונה הנכונה באמת.
מדוע אלוהים אמר שהאמת תעשה אותנו לבני חורין? כיצד נושעת מחטאיך? על ידי האמונה בתכלת, ארגמן, וחוט השני לא רק שנגאלת מחטאיך אלא האם בליבך גם שוכנת רוח הקודש? האם גם ממצפונך וגם מליבך חטאיך נעלמו? האם אתה באמת מאמין ובאמת יכול להתוודות מעמקי ליבך שאלוהים באמת הוא אכן אביך? כיוון שאלוהים מכיר רק באלה אשר הם חפי חטא כילדיו, הוא מאשר רק את האמונה של אלה אשר יודעים ומאמינים בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים אשר נארגו בשער חצר המשכן. החוטאים אינם ילדיו של אלוהים; רק הנולדים מחדש המאמינים בבשורת המים והרוח, הבשורה היחידה אשר אלוהים נתן לנו, הם ילדיו של אלוהים האב.
למרות שאנו מתנסים בהרבה קשיים, מצוקות, וסבל כאשר אנו חיים בעולם הזה, כיוון שאלוהים שוכן בתוכנו, אנו שמחים. למרות שאנו לא מושלמים, אנו חיים את חיינו המבורכים, מאמינים בצדקת האלוהים ומשמיעים לכל העולם את הבשורה של התכלת, הארגמן וחוט השני, הבשורה אשר מעניקה לנו את צדקת האלוהים.
אני מודה לאלוהים יותר מהכל, על התכלת, הארגמן וחוט השני. כאשר האמנתי לראשונה בישוע, מבלי להתחשב עד כמה במסירות האמנתי, ליבי עדיין נשאר עם חטא והתייסרתי מאד על כך. לא משנה עד כמה בכנות האמנתי בישוע, במצפוני היו חטאים. האדם יכול לגלות אם יש בו חטא או אין בו חטא לפני אלוהים, על ידי שיסתכל במצפונו. במילים אחרות, אלה אשר עדיין רשומים להם חטאים במצפונם, הם אלה אשר עדיין לא מסוגלים לקבל את מחילת החטאים שלהם. אפילו אם במצפונם יש את החטא הקטן ביותר מכל החטאים, זוהי הוכחה לכך שהם לא קיבלו את מחילת החטאים.
בכל אופן, כאשר לא ידעתי את האמת אשר תפתור את כל בעיית חטאיי, אפילו הקטנים ביותר, ובשעה שכל סוגי השאלות והתהיות עלו בליבי כתוצאה מכך, אלוהים פגש אותי באמצעות דבר התכלת הארגמן וחוט השני שלו.
הדבר הזה נמצא בקטע הבשורה של מתי שקראנו לפני כן. כאשר קראתי את מתי 17-3:13, נתקלתי בקטע, הניחה לי כי כן נאוה לשנינו למלא כל הצדקה" (מתי 3:15). הבנתי אז והאמנתי שכאשר ישוע הוטבל ועלה מן המים, אלוהים העיד על צדקתו, וכל הצדקה התבצעה כאשר כל החטאים נמחקו באמצעות טבילתו של ישוע.
כאשר ישוע המשיח הוטבל על ידי יוחנן, כל חטאיי הועברו עליו בבירור, ומיד הם כולם נפתרו על הצלב. ברגע שהבנתי והאמנתי בסיבה שישוע הוטבל, כל הבעיות והשאלות הלא פתורות על חטאיי נענו, כפי שכל החטאים מיד נותקו ממני. הייתי כה אסיר תודה על האמת הזו של מחילת החטאים, על העובדה שקיבלתי את מחילת החטאים על ידי הידיעה והאמונה בבשורת המים והרוח, דבר האלוהים האמיתי.
ישוע הגיע אלי באמצעות דברו הכתוב, ועל ידי האמונה בכך בליבי, קיבלתי את מחילת חטאיי באמצעות דבר המים והרוח. מאז והלאה, באמצעות דבר הברית הישנה והחדשה, העדתי על בשורת התכלת, הארגמן וחוט השני להרבה אנשים, ואפילו עתה, אני ממשיך להפיץ את כל האמת הזו והאמת האלוהית של הישועה. הבשורה האמיתית היא לא משהו אשר נעשה על ידי מחשבותיהם של בני אדם, דוקטרינות או חויות רגשיות.
עם התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, כולם ברחבי העולם ייווכחו להבין באופן ברור את אמיתות הישועה ולהכיר בכך שאמת זו היא לא אחרת מאשר בשורת המים והרוח. זוהי גם האמת אשר בהחלט נחוצה בתקופת סוף הזמנים האלה. אין ספור אנשים ייווכחו להאמין באמת הזו.
העידן של היום הוא עידן שבו צדיקותם של האנשים נפרצת ורשעותם נפוצה במהירות. כאשר התנאים הסביבתיים קלוקלים, האנשים שופכים את כל הרוע אשר באופן בסיסי טבוע בהם. אך למרות זאת, אדוננו הושיע אותך ואותי מחטאינו, באמצעות הבשורה של התכלת, הארגמן וחוט השני. עד כמה יקרה וטובה היא ברכה זו? אני מודה לאדוננו על ישועה ברורה זו, כיוון שאני מלא בשמחה ואושר.
העולם עתה צועד לעבר סוף הזמנים אשר נובא על ידי אלוהים, וכבר נכנס לעידן הזה. בזמנים כאלה, כאשר יש פחות ופחות אנשים אשר משרתים את אלוהים במסירות, וכאשר אפילו אמונתם של המאמינים חלשה, אם תנסה להתמסר למשהו אחר מאשר האמת של בשורת המים והרוח, לבסוף תשאר רק עם פצעים בליבך. כאשר אתה מאמין באלוהים, אם לא תאמין בבשורת התכלת, הארגמן וחוט השני, אתה רק תתאכזב מפני שלא ישאר שום דבר משמעותי בליבך ולא ייווצרו תוצאות מוחשיות.
כיוון שהאמת של הבשורה של ארבעת הצבעים שבמשכן – תכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים – היא האמת הברורה, רק היא הבשורה הטובה ביותר לעולם האפל הזה. זה שאנו חיים את חיינו וקיבלנו את מחילת חטאינו על ידי הידיעה והאמונה באמת אשר נראית במשכן, היא ברכה שאין ערוך לה, מתנה יקרה ואושר גדול בשבילנו.
כיוון שאלה אשר יודעים ומאמינים באמת של התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים הנראים בשער המשכן, משרתים את האמת ולא את השקר, אושר גדול נמצא בליבם לנצח.
האם גם אתה מאמין ויודע את האמת אשר נראית בשער חצר המשכן? אתה חייב לדעת אותה ואתה חייב להאמין בה.
- ایس توں پہلاں
[11-7] חומרי הבניה של המשכן אשר הניחו את יסודות האמונה (שמות 25:1-9)
- ایس توں بعدوں
Copyright © 2021 by The New Life Mission