[11-11] אנו לא מאלה אשר נסוגים לאבדון בגלל חטאיהם (יוחנן 13:1-11)

(יוחנן 13:1-11)

"ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבור מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ. ויהי אחר החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו. וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלוהים בא ואל אלוהים ישוב. ויקם מעל השולחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה. ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחוץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה. ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי. ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עושה אינך יודע כעת ואחרי כן תדע. ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען אותו ישוע אם לא ארחץ אותך אין לך חלק עימי. ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי גם את ידי ואת ראשי. ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחוץ עוד כי אם את הרגלים כי כולו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כולכם. כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כולכם טהורים."

 

 

כל עולם התנ"ך הוא תעלומה למורי השקר שעדיין לא נולדו מחדש. לכן הם מנסים לפרש את דבר האלוהים בדרכם עם מחשבות האנוש שלהם. בכל אופן,אפילו הם בעצמם אינם משוכנעים במה שהם מלמדים. כתוצאה מכך, אפילו בין אלה המאמינים בישוע אין הרבה המשוכנעים בישועתם.

 

מדוע זה כך? זה מכיוון שהם אומרים שהם מאמינים בישוע אפילו שהם אינם יודעים בבירור את בשורת המים והרוח. נוצרים כאלה חושבים שהם לא יושמדו כיוון שהם מאמינים בישוע. אך עליהם להבין שכאשר מסתכלים מנקודת מבט תנ"כית, זוהי רק עובדה מוגמרת שהם יושמדו אלא אם כן הם ייוולדו מחדש מהמים והרוח.

 

בדרך כלל אנשים מחזיקים בדעה שלמרות שהם אינם יודעים את האמת, מכיוון שהם מאמינים בישוע באופן עיוור, הם לפחות לא יושמדו. בכל אופן, מכיוון שהם לא מבינים את דברי כתבי הקודש באופן נכון, הם אינם יכולים להבין מהכתוב שהם למעשה נחשבים אינם מאמינים כיוון שהם לא נושעו כהלכה.

 

לכן אם האנשים מפרשים את דבר התנ"ך פשוטו כמשמעו עם דוקטרינות משלהם המבוססות על מחשבותיהם, אז אנשים כאלה אף על פי שהם מאמינים בישוע, הם אינם יכולים לקבל את מחילת חטאיהם. כשלעצמו, התנ"ך אינו משהו אשר ניתן לפותרו בדרכינו אלא אנו חייבים לחכות לאלוהים שיתן לנו את ההבנה באמצעות הקדושים שנולדו מחדש עם דבר האמת. אנו גם חייבים להבין שכל דבר האלוהים מוסבר במסגרת בשורת המים והרוח.

 

ישוע אמר, "אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלוהים" (יוחנן 3:5). אלה אשר יודעים ומאמינים בקטע זה בצורה נכונה אכן יכולים להיוושע מכל חטאיהם ולהיכנס למלכות השמים. ישוע אמר שרק אלה אשר ליבם התנקה מחטאים על ידי האמונה בבשורת המים והרוח יכולים להיכנס לגן עדן. אך אם האנשים מאמינים מבלי להאמין בבשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי ישוע – כלומר, ללא האמת הנראית בתכלת ארגמן חוט השני ובפשתן השזור במשכן – הם יושמדו בגלל חטאיהם.

 

כמה נורא זה יהיה אם נושמד בגלל חטאינו אף על פי שאנו מאמינים בישוע? זה מאד מעציב אותי לחשוב שלמרות שישנם עתה הרבה אנשים בעולם הזה המאמינים בישוע כמושיעם, רבים מהם אינם יכולים לענות בבטחון כאשר הם נשאלים אם הם באמת משוכנעים שהם נושעו מכל החטאים. אין זו טעות להגיד שכל החוטאים, ללא קשר אם הם מתיימרים באמונה בישוע או לא, יושמדו בגלל חטאיהם. כמה אנשים יושמדו באמת אף על פי שהם מאמינים בישוע?

 

מתי 7 אומר לנו שלמרות שרבים אשר האמינו בישוע יגידו שהם ניבאו, גירשו שדים, ועשו הרבה נפלאות בשמו, הם עדיין ייעזבו על ידו. ישוע אמר שהוא יגיד לאנשים שכאלה, "מעולם לא ידעתי אתכם סורו ממני פועלי האוון" (מתי 7:23) אדונינו אמר שלא כל מי שקורא בשמו יכנס לגן עדן. כך ישוע ינזוף באלה אשר הבינו שלא כהלכה את בשורת המים והרוח.

 

אך אנשים רבים אינם יודעים אפילו שהם אינם מבינים ומאמינים שלא כהלכה בישוע, מצב שהוא מאד מעציב את אדונינו. יש יותר מידי אנשים המתעלמים מהעובדה שישוע למעשה נוזף בהם על אמונתם הלקויה, והולכים אל עבר חורבנם.

 

זוהי הסיבה מדוע ליבנו בוכה על הנקראים נוצרים כביכול של היום. הם מאמינים בישוע רק בצורה מעורפלת ועדיין אינם מסוגלים להגיע להגדרה תנ"כית ברורה של מהי בשורת המים והרוח. זוהי הסיבה מדוע זוהי משימה כה חשובה ודחופה בשבלנו ללמד את כל אלה את בשורת המים והרוח.

 

זה חשוב בצורה קריטית בשבילנו לדעת ולהאמין בבשורת האמת של המים והרוח. כיצד אם כן, אנו יכולים לדעת על בשורת האמת של המים והרוח? על ידי השמיעה, כמובן, של לימוד בשורת המים והרוח המכילה את דבר האלוהים. אנו באמת חייבים לדעת ולהאמין בבשורת האמת ולהיקרא על ידי אלוהים כקדושיו. על ידי שאנו ננהג כךאנו נוכל להיכנס למלכות האלוהים על ידי האמונה, לקבל את מחילת החטאים על ידי האמונה, ולהפוך לילדיו על ידי האמונה.

 

זוהי הסיבה מדוע הנצרות מתרכזת בישועה המתקבלת על ידי האמונה. דתות העולם משבחות את מעשי האדם. אך אמונה אמיתית אומרת לנו שישועה היא מתנת האלוהים, לא מעשי אנוש, שבה כל אחד יכול להתגאות (אל האפסיים 2:8-9). הנצרות האמיתית מצביעה על הדרך שבה ניתן להיוושע מכל החטאים ולהיכנס לגן עדן רק על ידי ידיעה ואמונה בבשורת המים והרוח.

 

הקטע המרכזי של היום מיוחנן 13 הוא גם אודות בשורת המים והרוח. בידעו שזמנו הגיע למות על הצלב, ישוע ביקש לשטוף את רגלי תלמידיו. זה היה ממש לפני סעודת הפסח. סעודת הפסח מאד חשובה ליהודים. כיוון שזה היה היום בו בני ישראל ברחו ממצרים ונושעו מעבדותם, זה הפך ליום חג גדול ליהודים. כך בני ישראל זוכרים את סעודת הפסח של הברית הישנה ושומרים אותה בזכרון על ידי שהם מבצעים את טקס הפסח ביחד.

 

בזמן ארוחת הערב ישוע אסף ביחד את תלמידיו וביקש להגיד להם משהו בעל משמעות חשובה. בשוטפו את רגלי תלמידיו לפני שהוא בעצמו מת על הצלב, הוא רצה ללמדם על האמת אשר שטפה את חטאי היומיום שלהם. עם אירוע סעודת הפסח, ישוע ידע שהוא יתפס כשה הפסח, יצלב, ימות ויקום שוב מן המוות. לכן ישוע רצה ללמד את תלמידיו שבתור שה הקורבן, הוא שטף את חטאי היומיום שלהם. במילים אחרות, הוא שטף את רגלי התלמידים על מנת לתת להם שיעור חשוב מאד לפני מותו על הצלב.

 

  

הסיבה לכך שישוע שטף את רגלי פטרוס

 

 הבה נראה מה ישוע אמר כאשר הוא ביקש לשטוף את רגלי תלמידו ופטרוס סירב: "אם לא ארחץ אותך אין לך חלק עימי" (יוחנן 13:8). כמה קריטית ומפחידה אמירה זו? בכל אופן, ישוע באמת רצה ללמד איזו סוג של אמונה שוטפת את חטאי היומיום שלהם, ועד כמה חשוב גם בשבילו וגם בשביל תלמידיו לשטוף את רגליהם לפני שהוא ימות על הצלב.

 

ישוע קם מהארוחה, שם את בגדיו בצד, שם מגבת למתניו, שם מים בכיור והחל לשטוף את רגלי תלמידיו. אז הגיע תורו של שמעון פטרוס, אך פטרוס המשיך לסרב. הוא אמר לישוע, "האתה תרחץ רגליי?" פטרוס היה מוכה יראת כבוד שמא ישוע רוצה לשטוף את רגליו. מכיוון שהוא האמין בישוע ושירת אותו כבן האלוהים, היה קשה לו לקבל מצב אבסורדי שכזה. זוהי הסיבה שפטרוס שאל כיצד ישוע מבקש לשטוף את רגליו, בחושבו שאם מישהו צריך לשטוף את הרגלים זה צריך להיות פטרוס בעצמו שישטוף את רגלי ישוע, ושאין זה הולם או אדיב מבחינתו לאפשר לישוע לשטוף את רגליו. כך כשהוא מוכה הלם פטרוס אמר, "האתה תרחץ רגליי?"

 

ישוע אמר בפסוק 7 "את אשר אני עושה אינך יודע כעת ואחרי כן תדע" המשמעות היא, "אינך מבין עתה מדוע אני נוהג כך, אך לאחר שאמות על הצלב, אקום לתחייה מן המוות ואתרומם לשמים, אתה תבין את הסיבה מדוע שטפתי את רגליך. ואז ישוע אמר בתקיפות, "אם לא ארחץ אותך אין לך חלק עימי" אם ישוע לא היה שוטף את רגלי פטרוס, לא היה קשר בין פטרוס לישוע. המשמעות שלפטרוס לא יהיה חלק עם ישוע היא שלא יהיולו יחסים עם ישוע, וכך לפטרוס לא הייתה ברירה אלא לשים את רגליו לפני ישוע. ישוע שם את רגלי פטרוס בתוך הכיור, שטפם, ואז ניגב את רגליו במגבת.

 

כאשר ישוע אמר לפטרוס, "אם לא ארחץ אותך אין לך חלק עימי," פטרוס נדהם מכך ואמר, "אם כן שטוף אותי אף יותר כך שיהיה לי חלק עימך. שטוף את ידיי, ראשי, ואת כל גופי!" בשומעו את זה ישוע אמר, "המרחץ אין לו לרחוץ עוד כי אם את הרגלים כי כולו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כולכם."

 

ישוע ציין לעיתים קרובות מה גורם לאנשים להיות נבוכים ומבולבלים כהרף עין. כאשר הם לא מסוגלים להבין מה שישוע אומר, אנשים נוטים להבין שלא כהלכה, לא להאמין, ולעשות דברים מוזרים. אלה אשר לא קיבלו את מחילת החטאים על ידי שלא האמינו בבשורת המים והרוח אינם יכולים להבין באופן נכון מה ישוע אמר לפטרוס כאן. מדוע? מכיוון שאלה אשר אין להם את רוח הקודש, אינם יכולים להבין את המשמעות הנכונה של דבר האלוהים.

 

לא כל אחד יכול להבין את האמת המופיעה בתנ"ך, אפילו אם הוא גאון בחסד עם מציונות גשמית נפלאה. עד אשר אנשים כאלה יידעו את האמת של המים והרוח ויבינו את דבר הכתובים כמשמעו, הם פשוט לא יוכלו להרכיב את חלקי הפאזל יחדיו ולגלות עם איזה סוג של אמונה הם יוכלו לשטוף את חטאי היומיום שלהם, ואין זה משנה עד כמה הם יתאמצו.

 

ישוע אמר, "המרחץ אין לו לרחוץ עוד כי אם את הרגלים כי כולו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כולכם" (יוחנן 13:10). לנוצרים רבים היום, קטע זה מאד קשה להבנה כיוון שהם אינם יכולים לשכנע את עצמם עם קטע זה האם הם נפטרו מכל חטאי היומיום שלהם או לא. למעשה, הם מחזיקים בקטע זה כבסיס לדוקטרינת תפילות התשובה שלהם, הנקראת כאחת מהדוקטרינות האורתודוקסית בנצרות.

 

הם מפרשים קטע זה כך: "ברגע שאנו מאמינים בישוע כמושיענו, אז אנו נמחלים מכל חטאינו כולל החטא הקדמון. אך מכיוון שאנו איננו מסוגלים לא לחטוא כל יום, ולפיכך אנו הופכים שוב לחוטאים, אנו חייבים לבקש מחילה מאלוהים כדי להיפטר מכל חטאי היומיום. בעשותנו כך, אנו יכולים להתנקות מכל חטאינו, ולשקם שוב את יחסנו עימו."

 

הבלים! האם באמת אתם יכולים לנקות את חטאי היומיום שלכם על ידי העלאת תפילות תשובה? מה עם החטאים אשר יתכן שתכשלו בבקשת המחילה עליהם? כיצד חטאים אלה יימחלו אז?

 

הכנסייה, גוף האלוהים, מקבצת למעשה את אלה המאמינים בבשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי אדונינו. לכן כאשר ישוע אומר שהגוף לגמרי טהור, אך לא כל התלמידים טהורים, הוא אמר זאת בהתיחסו ליהודה אשר לא האמין בו. מכיוון שהוא ידע שיהודה לא האמין בו הוא אמר, "אך לא כולכם."

 

אנו חייבים להאמין שישוע שטף את כל חטאינו אחת ולתמיד עם בשורת המים והרוח, האמת החשובה של התנ"ך. לכן אם נכשל בידיעת נקודות המפתח של הכתוב וננסה להבין את דבר האלוהים בדרכינו שלנו, אנו יכולים ליפול לטעות גדולה. אפילו עתה, אנשים רבים נפלו לטעות גדולה ונותנים את רכושם ואפילו מתים על אמונתם כאשר הם אפילו אינם מאמינים בישוע באופן נכון, בסופו של דבר, הם יושמדו על חטאיהם.

 

 

הסיבה לכך שהיה על ישוע לשטוף את רגלינו

  

מדוע לפטרוס לא היה יכול להיות חלק עם ישוע אלא אם כן ישוע ישטוף את רגליו? הסיבה הייתה מכיוון שישוע יכל להפוך למושיעו האמיתי של פטרוס רק כאשר הוא ימחק את כל חטאי חייו. ישוע בא אל האדמה הזו, לקח את כל חטאי בני האדם באמצעות הטבילה אשר הוא קיבל מיוחנן, מת על הצלב, קם לתחייה מהמוות ועל ידי כך שטף את כל חטאי פטרוס ואת כל חטאי תלמידיו אחת ולתמיד. ישוע רצה להטביע את חותם האמת הזו בראשם. אך כיוון שתלמידיו חשבו על שטיפת רגליהם רק מבחינה מוסרית, הם לא הבינו את הסיבה מדוע ישוע שטף את רגליהם.

 

הם הבינו שלא רק חטאי ההוה שלהם אלא גם חטאי העתיד שלהם שהם יבצעו לאחר מכן יאיימו להרגם מבחינה רוחנית. לכן היה עליהם להבין שאפילו החטאים אשר הם יבצעו בעתיד כבר הועברו כולם על ישוע על ידי האמונה. מכיוון שלפטרוס לא יהיה חלק עם ישוע אלא במקרה זה, פטרוס היה חייב להבין את השיעור הנפלא הזה של ישוע אשר שטף את רגליו ואת רגלי שאר התלמידים. ישוע היה צריך ללמד את פטרוס את האמת שעל ידי שהוא הוטבל, הוא שטף את "כל החטאים וכל אחד מהם" אשר בוצעו על ידי פטרוס בחולשותיו וחסרונותיו. זוהי הסיבה מדוע היה על ישוע לשטוף את רגלי פטרוס ומדוע היה על רגלי פטרוס להישטף על ידי ישוע. לפטרוס היה יכול להיות חלק עם ישוע רק כאשר הוא האמין שכל החטאים אשר בוצעו על ידו במשך חייו בעקבות חולשותיו וחסרונותיו, נשטפו גם אחת ולתמיד כאשר ישוע הוטבל על ידי יוחנן.

 

אנו יכולים להבין את האמת של המים והרוח על ידי שמיעת דבר האלוהים. על ידי ידיעה ואמונה בדבר בשורת המים והרוח אשר מחלה על כל חטאינו אנו יכולים להתנקות גם מכל חטאי היומיום שלנו. ישוע אמר, "זה אשר שוטף צריך לשטוף רק את רגליו." מכיוון שישוע כבר שטף את כל חטאינו וניקה אותנו, אלה אשר מאמינים בכך הם אלה אשר נמחל להם מכל חטאיהם.

 

ישוע המשיח שטף למעשה את כל החטאים על ידי שהוטבל בנהר הירדן ולקח את כל חטאינו. על ידי שהלך אל הצלב, נצלב, שפך את דמו, מת, וקם לתחייה מן המוות, הוא הפך למושיענו הנצחי. עם הטבילה אשר הוא קיבל והדם על הצלב, ישוע הפך למושיענו המושלם. באותו אופן, באמצעות בשורת המים והרוח, אדונינו אפשר לכל אלה המאמינים בו להישטף מכל חטאיהם אחת ולתמיד על ידי אמונה.

 

אלה אשר יודעים את האמת הזו ומאמינים בה, יכולים להימחל גם מחטאי היומיום שלהם. זה נכון שמנקודת מבטו של אלוהים, כל בני האדם נשטפו מכל חטאיהם על ידי מעשי הצדיקות של ישוע. כל מה שעלינו לעשות כדי להישטף למעשה מכל חטאינו זה לקבל בחינם את חסדו על ידי האמונה בבשורת המים והרוח. האם זה לא כך? כמובן שזה כך! על ידי אמונתנו המאמינה באמת זו, אנו הפכנו לאלה אשר כבר נשטפו.

 

ישוע אמר שאלה אשר נשטפים יש צורך לשטוף רק את רגליהם מכיוון שלמרות שאנו חוטאים מצידנו כל יום, ישוע כבר לקח את כל החטאים כאשר הוא הוטבל והושיע אותנו לחלוטין. על ידי שהוטבל, ישוע שטף את כל חטאי חיינו, ועל ידי שאנו מאשרים מחדש זאת כל יום, אנו יכולים לפתור את כל חטאי היומיום שלנו.

 

זה מה שקטע זה אומר לנו. המציאות היא שאפילו אלה אשר קיבלו את מחילת החטאים על ידי האמונה בבשורת המים והרוח - כלומר, ישוע קיבל את כל החטאים באמצעות הטבילה אשר הוא קיבל מיוחנן, מת על הצלב כאשר הוא לוקח על כתפיו את כל חטאי העולם, וקם לתחייה מן המוות-עדיין חוטאים כאשר הם חיים את חייהם, כיוון שגם להם יש גוף. בכל אופן, אלוהים כבר לקח אפילו את כל חטאי היומיום אשר אנשים עושים יום אחרי יום לאחר שהאמינו בישוע, כיוון שהוא הכל יכול.

 

בהתעלותו על הזמן, מנצח נצחים, אלוהים ביצע בבת אחת את העבודה הזו אשר מחקה את כל חטאי בני האדם. באותו אופן, ישוע קיבל את כל חטאי חיינו באמצעות יוחנן לאחר שהוטבל, מת על הצלב כשהוא נושא אותם, קם לתחייה מן המתים, ועל ידי כך שטף את כל חטאינו. אך למרות זאת, כיצד אנו מאמינים? למרות האמונה באמת הזו, כל יום אנו מוטרדים על ידי החטאים אשר אנו עושים בחיינו ומחסרונותינו.

 

זוהי הסיבה מדוע אנו חייבים לאשר מחדש כל יום עם אמונתנו את האמת שישוע לקח את כל החטאים האלה אשר אנו עושים במשך כל חיינו כאשר הוא התהלך על הארץ הזו. על ידי שהוטבל, ישוע שטף את כל חטאי העולם אחת ולתמיד, אך אנו חייבים לאשר מחדש אמונה זו עם אמונתנו יום אחרי יום, פעם אחר פעם.

 

כדי שפטרוס ישאר מאוחד עם ישוע על ידי האמונה, היה עליו לזכור שישוע שטף את רגליו. כדי שאנו נשאר במסגרת ישועתו, גם אנו חייבים לאשר מחדש כל יום את האמת שהוא כבר מחק את כל חטאינו עם טבילתו והדם על הצלב. אך אלה אשר אינם מאמינים באמת הזו, לעד לא יוכלו לשטוף את חטאיהם. אלה אשר לא שטפו את חטאיהם על ידי אי אמונתם בבשורת המים והרוח הם אלה אשר אין להם חלק עם ישוע. למרות שכל יום ללא הרף הם מנסים לשטוף את חטאיהם, חטאיהם אינם נשטפים כיוון שהחטאים אשר הם מנסים לשטוף על ידי העלאת תפילות תשובה, אינם חטאים כה קלים. לאחר כל חטא יבוא דינו הנורא של אלוהים.

 

לפיכך, אלה אשר מנסים לשטוף את חטאיהם עם תפילות התשובה שלהם, במקום לשטפם על ידי האמונה בבשורת המים והרוח, יגלו ויבינו שאפילו החטא הקטן ביותר לא נשטף. האם אנו יכולים לשטוף את חטאינו על ידי נתינת תפילות תשובה שכאלו? אפילו אם אנו נאמין שאנו נשטפנו מחטאינו על ידי תפילות התשובה שלנו, חטאים אלה למעשה ישארו בשלמותם.

 

רק אלה אשר שטפו את כל גופם על ידי האמונה בבשורת המים והרוח כשירים לשטוף את רגליהם כשהם חיים את חייהם, והם גם רק אלה אשר לבושים בחסד אשר מאפשר להם לשטוף את חטאיהם כל יום עם האמונה ועל ידי כך נשארים נקיים לנצח.

 

על ידי שהוטבל, ישוע לקח את כלחטאי היומיום אחת ולתמיד. לכן אנו מאמינים שעם טבילתו, ישוע לקח את כל החטאים אשר אנו עושים בגלל חסרוננו כאשר אנו חיים את חיינו, ושהוא נשא גם את כל ההרשעה עליהם. ישוע אמר לנו, במילים אחרות, שאסור שיהיה דבר אשר לא ימנע מאיתנו מליפול לחולשותינו.

 

לאחר שישוע שטף את רגלי התלמידים, כל מה שנשאר לו היה למות על הצלב, לקום מן המתים ולהתרומם ישוע לא יהיה לצידם של התלמידים אך בהתאם לדברי הכתוב, הוא יהיה לצידו של הכסא של אלוהים האב. והוא ישוב.

 

אך אם ישוע היה מת על הצלב מבלי ללמד את תלמידיו על כך, כיצד הם היו יכולים להישאר על הארץ הזו ולהפיץ את בשורת המים והרוח? תלמידי ישוע חיו כשהם מבצעים חטאים יומיומיים כיוון שהם היו לא מושלמים ועם חסרונות, ולא ידעו מה לעשות כאשר חטאו את חטא הקנאה תאוות בצע או שנאה, הם לא היו מסוגלים לחיות על ידי אמונה. כיצד הם יכלו אם כן להפיץ את הבשורה לאחרים? הם לא היו יכולים לעשות כן. זוהי הסיבה מדוע ישוע ללא ספק היה צריך להגיד לתלמידיו שהוא כבר שטף את כל חטאיהם וזוהי הסיבה מדוע הוא שטף את רגליהם.

 

 

כמו שמחילת החטאים נראית במשכן

 

כאשר אנו פותחים ונכנסים דרך שער חצר המשכן, אנו נראה קודם את מזבח קורבן העולה ואת כיור הנחושת. השיעור הראשון שהמשכן מלמד אותנו בחיי האמונה זה שאם יש לנו חטא לפני אלוהים, ההרשעה על החטא מחכה לנו. חיי האמונה שלנו, כפי שנראים גם במזבח העולה, מתחילים במהותם עם ההרשעה על החטא והמוות. אנו מיועדים להיות מורשעים לפני אלוהים על חטאינו, אך ישוע בא אל האדמה הזו לקחת את כל חטאינו.

 

כפי שקורבן העולה של הברית הישנה קיבל את החטאים של החוטאים עם סמיכת הידיים, שפך את דמו, מת, ובשרו הושם על מזבח קורבן העולה ונשרף באש ועל ידי כך הורשע באופן יצוגי על חטאי החוטאים על ידי שנשא דין שריפה, כך גם ישוע עשה כך למעננו. ישוע קיבל את סמיכת הידיים מיוחנן, שפך את דמו ומת על הצלב, ועל ידי כך שילם את חובות חטאינו עם מותו.

 

אנו חוטאים כל יום ואנו נמשיך לחטוא עד יום מותנו. אתם ואני היינו אלה אשר לא יכלנו שלא למות על חטאינו. אך כדי להושיע אנשים כמותנו מחטאינו ומההרשעה, ישוע עזב את כיסא הכבוד וההדר בגן עדן, ובא אל הארץ הזו, לקח את חטאינו על ידי שקיבל טבילה בגופו מיוחנן, נתן את גופו על הצלב, נצלב, שפך את דמו היקר, קם לתחייה מן המתים, ועל ידי כך נעשה למושיענו האמיתי. הבנה והכרה בתורת המוות, שאנו חייבים להיות מורשעים ולמות על חטאינו, היא נקודת ההתחלה של האמונה.

 

רק אלה אשר יודעים ומאמינים שהם חייבים למות על חטאיהם יכולים להפוך לאלה אשר יקבלו את שטיפת החטאים ולקבל את מחילת החטאים על ידי העברת כל חטאיהם על ישוע בעזרת האמונה. אמונה אמיתית מתחילה מאמונה כזו. ואנו אשר התחלנו מאמונה זו הפכנו לשלמים באישור אמונתנו שישוע המשיח מחק את כל החטאים שאנו בצענו על בסיס יומיומי ושטף אפילו את החטאים שאנו נבצע בעתיד.

 

אפילו הכהן הגדול ובניו הנראים במשכן העלו את קורבן העולה שלהם כל בוקר וערב. הם הביאו בקביעות את קורבן העולה שלהם, סמכו את ידיהם על ראשו, הוציאו את דמו, והקריבו אותו לאלוהים. זוהי הסיבה מדוע לא היה כסא במשכן. הם, במילים אחרות, המשיכו להביא קורבן בכל זמן כך שלא היה להם זמן לשבת ולנוח. באותו אופן אנו היינו אנשים כאלה אשר חטאנו ללא הרף ולא היינו יכולים להתחמק מדינו על חטאים אלה. אך ישוע המשיח הושיע אותנו לגמרי מכל חטאינו עם הטבילה שהוא קיבל ועם שפיכת דמו.

 

אנו חייבים להתחיל את אמונתנו על ידי האמונה שאיננו יכולים שלא למות על חטאינו. כיוון שלמען אנשים כמונו, ישוע המשיח בא אל האדמה הזו ולקח את כל חטאינו אחת ולתמיד על ידי שהוטבל. כשהוא לקח את כל החטאים עם טבילתו, לאחר מכן ישוע המשיח נשא את כל החטאים אל הצלב ושילם את חובות החטאים האלו עם שפיכת דמו ועל ידי שנתן את חייו. ועל ידי שקם לתחייה מן המתים, הוא הפך למושיענו הנצחי.

 

אל הרומיים 6:23 אומר, "כי שכר החטא הוא המוות ומתנת חסד אלוהים היא חיי העולם במשיח ישוע אדוננו." אנו באמת היינו כאלה אשר חייבים למות על חטאינו, אך ישוע המשיח הושיע אותנו באופן מושלם. במילים אחרות, על ידי שהוטבל, מת על הצלב, וקם לתחייה מן המתים, אדונינו נתן לנו את מחילת החטאים וחיי נצח. האם אתם מאמינים בזה? מכאן מתחילה האמונה.

 

האם במקרה אינכם חושבים, "אינני יכול יותר ללכת אחר ישוע מכיוון שאני יותר מידי מלא חסרונות?" האם ייתכן שהינכם חושביםשאתם חסרי ערך ויותר מידי גשמיים וכך אף על פי שאתם מאמינים בבשורת המים והרוח יותר מידי קשה לכם להמשיך הלאה? זוהי האמונה אשר נסוגה אחור לאבדון.

 

הבה נפנה אל אל- העברים 10:36-39: "כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלוהים ונשאתם את ההבטחה. כי עוד מעט רגע והבא יבוא לא יאחר. הצדיק באמונתו יחיה ואם יסוג אחור לא רצתה נפשי בו. אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש." נאמר שאנו לא אלה אשר נסוגים אחור לאבדון. אלה המאמינים באמת הזו, נרדפים ביותר, מבוזים, ועומדים בפני קשיים רבים. אך ירושת גן העדן אשר לעולם לא תשקע מחכה לנו. כל הדברים בגן עדן מחכים לנו, בעליהם.

 

 אל העברים 10:34-35 אומר, "כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קניין טוב ממנו וקיים לעד." זה נכון. כיוון שלכם ולי אשר מאמינים בבשורת המים והרוח, הירושה של גן עדן מחכה לנו. אלוהים נותן את גן עדן כמתנת הירושה שלו לאלה אשר קיבלו את מחילת החטאים.

 

זוהי הסיבה מדוע הוא אמר לנו שאסור שבטחוננו בהבטחתו תתערער. ביודענו שאנו עומדים לקבל פרס נפלא על אמונתנו, אל לנו לסגת לאבדון אלא עלינו לעשות את אמונתנו יציבה אף יותר ולא לגרום לבטחוננו להתערער. חייבת להיות לנו האמונה המאמינה בבשורת המים והרוח, האמת האמיתית, ללחום את הקרב הרוחני שלנו עד לסוף, להציל נשמות ולהתגבר.

 

אנו הקדושים, חייבים להיות בעלי אמונה המאמינה בבשורת המים והרוח. חייבת להיות לנו אמונה זו למרות שאנו מלאי חסרונות כך שאנו חוטאים כל יום כל עוד אנו חיים על האדמה הזו, ישוע עדיין הושיע אותנו על ידי שהוטבל על ידי יוחנן ושפך את דמו על הצלב בשבילנו. על ידי אמונה זו יכול להיות בטחון עצום ואנו יכולים לחיות את חיינו בזקפה עד סוף העולם. אנו חייבים לבוא לפני אלוהים באמונה, לרוץ את מרוץ האמונה עם בשורת האמת הזו, להפיץ את הבשורה, ולחיות את חיינו כאשר אנו משרתים את הבשורה. "כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלוהים ונשאתם את ההבטחה". (אל העברים 10:36)

 

 "כי עוד מעט רגע והבא יבוא לא יאחר. הצדיק באמונתו יחיה ואם יסוג אחור לא רצתה נפשי בו. אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש" (אל העברים 10:38-39). אנו החיים עם אמונה בבשורות המים והרוח, אנו גם אלה אשר יכולים להציל אחרים מכל החטאים. כאשר זה המקרה, למרות שיש לנו אמונה אשר יכולה להושיע אחרים מכל החטאים, כיצד אנו יכולים לסגת אחור לאבדון? אם לא נמשיך להסתכל לעבר בשורת המים והרוח, אמונתנו תשקע ולבסוף אנו ניפול לביצת המוות ונמות לגמרי. בקבלנו את מחילת החטאים, משימתנו עתה היא להמשיך לרוץ עם אמונתנו כשאנו ממלאים את רצון האלוהים, לא להיכשל בחולשותינו, להישאר היכן שאנו ולבסוף למות.

 

אנו המאמינים בבשורת המים והרוח, אנו לא אלה אשר ייסוגו לאבדון. אנו אלה אשר יש להם סוג אמונה אשר יכולה להציל גם את נשמותיהם של אנשים אחרים. כאשר אנו אנשים כאלה, כיצד אנו יכולים פשוט למות בגלל חולשותינו? לעולם לא נוכל לעשות כן. אלה המאמינים בבשורת המים והרוח לעולם אינם אלה אשר יסגו אחור לאבדון. לא משנה עד כמה לא מושלמים וחלשים אתם ואני יכולים להיות, אנו הצדיקים חיים את חיי האמונה שלנו עם שכנוע עמוק בבשורת המים והרוח.

 

אתם ואני חייבים לחשוב על מהיכן מתחילה אמונתנו, לצאת מהאבדון, ולחיות על ידי אמונה. במהותנו, היינו כאלה אשר לא יכולים שלא למות על חטאינו, אך על ידי האמונה בבשורת המים והרוח, הבשורה אשר באמצעותה אדונינו הושיע אתכם ואותי מכל החטאים, קיבלנו את ישועתנו הנצחית.

 

במילים אחרות, מכיוון שאנו התחלנו את אמונתנו על ידי הכרה של 100 אחוז בכל חולשותינו, חוסר מושלמותנו, אי יכולתנו, ורשעותנו, כאשר אנו, קיבלנו את מחילת החטאים ומתהלכים על הארץ בעוד אנו חוטאים, לא נתגבר אלא אם כן נעביר את כל חטאינו על ישוע המשיח על ידי האמונה בבשורת המים והרוח ונשטוף אותם עם האמונה בטבילתו. זוהי הסיבה מדוע אנו חייבים להבין לחלוטין שאנו לא אלה אשר ילכו לאבדון, ובאמת לחיות את חיינו באמונה.

 

לפעמים, מעבר לנסיבות ולמצבנו, ייתכן שנתנסה בנסיונות ובקשיים, וכיוון שאנו חלשים, ייתכן גם שחיי האמונה שלנו יכשלו, ולא יהיו מסוגלים להמשיך. אך אנו לא נעמוד למות. כדי ללמד את פטרוס הוא אמר לו, "אם לא ארחץ אותך אין לך חלק עימי." ישוע מחק את כל חטאי פטרוס. בדיוק כפי שישוע הוטבל ולקח את כל חטאי פטרוס אשר בוצעו במשך כל חייו, מת על הצלב, קם לתחייה מן המוות, ועל ידי כך הושיע אותו, ישוע הושיע גם אתכם ואותי מכל חטאינו ומהרשעותינו.

 

אם הוא לא היה נוהג כך, כיצד היה יכול להיות לכם ולי קשר עם ישוע? אם זה לא היה בגלל בשורת המים והרוח, כיצד היינו יכולים להיוושע מכל חטאינו וגם להוביל אחרים לישועה? לא היינו יכולים לעשות שום דבר מכך אם זה לא היה בגלל בשורת המים והרוח. אמת זו זה מה שישוע רצה ללמד את פטרוס.

 

אתם ואני שמענו והבנו לימוד זה, אך כיצד אנו באמת? האם אנו לא מרגישים לעיתים קרובות מדוכאים בגלל חוסר מושלמותנו? האם אנו נכשלים בחולשותינו, או לא? מכיוון שאנו רואים שאנו בעלי חסרונות וחלשים, אנו נוטים בקלות להיכשל בהרשעה עצמית. ייתכן גם שתגידו לעצמכם, "כיצד אני יכול ללכת אחר ישוע עד הסוף? יותר טוב שבנקודה זו אפסיק ללכת אחריו! אני בטוח שגם ישוע חושב שיותר טוב בשבילי לפרוש מקהילתו." אם לא הייתה בשורת הטבילה אשר ישוע קיבל, היינו לבסוף נופלים לאבדון נצחי.

 

האמינו באמת הזו שאתם ואני ממהותנו לא הייתה לנו ברירה אלא למות על חטאינו, אך אדונינו כבר הושיע אותנו מכל החטאים ומההרשעה. אפילו אם בשרינו הוא יותר מידי חלש, ואיננו יכולים שלא לחטוא שוב לאחר שקיבלנו את מחילת החטאים, אנו עדיין חייבים להכיר לחלוטין בישועה המושלמת והנצחית של ישוע על ידי הטבילה שהוא קיבל ועל ידי שפיכת דמו.

 

אתם ואני חייבים להתוודות על אמונתנו, "אם מדברים באופן בסיסי, אינני יכול שלא למות על חטאיי. זה נכון. אך האם ישוע לא בא אל האדמה הזו למעני ולקח את כל חטאי על ידי שהוטבל? האם ישוע לא קיבל את כל חטאיי אשר הועברו עליו באמצעות טבילתו? והאם הוא לא מת על הצלב? האם הוא לא קם לתחייה והאם הוא לא חי עכשיו? מכיוון שחטאיי הועברו על ישוע המשיח, לא משנה עד כמה חסרונותיי מתגלים, אני עדיין חף מחטא. לכן אני לא מאלה הנסוגים אחור לאבדון ומתים." על ידי האמונה בדרך זו, אנו חייבים לגרש את חולשותינו.

 

אפילו אם נהיה עם חסרונות גם מחר, על ידי האמונה בטבילה שישוע קיבל בבשורת המים והרוח, אנו תמיד יכולים לגרש את חולשותינו. על ידי אמונתנו, אנו חייבים לגרש את מותנו הרוחני ואת הקללות הבאים עלינו בגלל חולשותינו.

 

אנו חייבים להרהר באמת הזו לעיתים קרובות ככל שנוכל, כשאנו אומרים, "ישוע הושיע אותי. מכיוון שכל חטאיי הועברו על ישוע, האם יש לי עדיין חטאים או לא? כמובן שאין לי!" על ידי האמונה בכך, אנו יכולים לגרש את חולשותינו וחטאינו, לאשר את בשורת המים והרוח פעם נוספת, ולתת תוקף לעובדה שאנו נושענו באופן מושלם על ידי האמונה. בצורה כזו אנו יכולים לרוץ לעבר אלוהים כל יום.

 

 

כל החטאים נעלמו כאשר ישוע הוטבל

 

אחים ואחיות, עד כמה היה חשוב הדבר הזה שישוע אמר לפטרוס ולתלמידיו? הוא שטף את רגליהם על מנת לגרום להם לעמוד ביציבות על בשורת המים והרוח אפילו לאחר מותו, במיוחד כשהם יכשלו בחולשותיהם. אם ישוע לא היה שוטף את רגלי פטרוס ושאר התלמידים, מה היה קורה לתלמידים כאשר ישוע היה מת על הצלב, קם לתחייה מן המתים בתוך שלושה ימים, ומתרומם למלכות האלוהים? כיצד התלמידים היו יכולים לפתור את חולשותיהם כאשר הן היו מתגלות? הם חייבים היו לפתור אותם על ידי האמונה המאמינה בטבילה שישוע קיבל, ואם הם לא היו מאמינים בכך, היה להם קשה לפתור את חולשותיהם.

 

אנו חייבים לפתור את בעיית חולשותינו וחטאי היומיום שלנו עם אמונה היודעת ומאמינה באמת הנראית בתכלת, ארגמן חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, מעשיו של ישוע. אם ישוע לא היה מלמד את תלמידיו על כוחה של הטבילה אשר הוא קיבל, תלמידיו היו מתיאשים ומתים מבחינה רוחנית. לא היה להם כוח להחזיק באמונה כדי להקדיש את כל חייהם לבשורה ואפילו למות על קידוש השם, ולכן בסוף הם היו נכשלים בהגנה על אמונתם ומתיאשים.

 

אך על פי המסורת שבעל פה אשר הועברה אלינו, נאמר שכל תריסר תלמידיו של ישוע לימדו את הבשורה וכולם מתו מות קדושים. מתוך תריסר תלמידיו של ישוע, התלמיד אשר היה הכי ספק לגביו היה תומס. אך אפילו תומס זה הלך להודו ומת מות קדושים שם.

 

היכן, אם כן, הייתה אמונה זו אשר אפשרה לכל התלמידים של ישוע למות מות קדושים? אמונה זו מלאה בבטחון שישוע לקח את כל החטאים של כל חייהם על ידי שהוטבל, שהם התנקו באופן מושלם כיוון שכל חטאיהם הועברו על ישוע, ושהם כולם הפכו לילדי האלוהים אשר יירשו את המלכות – זה היה מכיוון שהייתה להם האמונה הזו בדיוק שהם יכלו להפיץ את בשורת המים והרוח על האדמה הזו וללכת לאלוהים כאשר הוא קרא להם. גם כולנו, במילים אחרות, יכולים למות מות קדושים עם אמונה זו כאשר אלוהים יחפוץ בכך.

 

כאשר פטרוס התכחש לישוע שלוש פעמים מחוץ לבית המשפט של פילטוס, הוא הבין אף יותר בצורה נוקבת למה ישוע התכוון כאשר אמר לו, "אם לא ארחץ אותך אין לך חלק עימי." לאחר שישוע עלה לשמים, פטרוס ושאר תלמידי ישוע הבינו מדוע ישוע שטף את רגליהם, האמינו בכך והשמיעו את בשורת המים והרוח עם שכנוע עמוק.

 

הנוצרים של היום, אם אינם יודעים את האמת הזו הנמצאת בטבילת ישוע, גם יגלו שקשה להם לחיות את חיי האמונה שלהם ולבסוף יפסיקו להאמין בו. אם נהיה כבולים על ידי חולשותינו, מצפוננו יושחת בגלל חוסר יכולתנו לפתור בעיה זו, ובגלל מצפוננו המושחת, לא נהיה מסוגלים ללכת יותר לכנסיה. זה נכון לגבי כל חבר כנסיה ואפילו לגבי ילדנו.

 

אחים ואחיות, אם הינכם כבולים לחטאים האם תהיו מסוגלים לעבוד את אלוהים? כיום, אפילו אלה אשר לא נולדו מחדש הולכים לכנסיה, נותנים את תפילות התשובה שלהם על חטאיהם, ועובדים את אלוהים. הם עושים זאת רק מכיוון שהם מאמינים בישוע במשמעות של דת.

 

אך בשביל אלה המאמינים בבשורת המים והרוח, אם הם מרגישים שלנשמותיהם יש חטאים בגלל חולשותיהם ובגלל שהם כבולים אליהם, הם אינם יכולים לבוא לפני אלוהים ולעבדו. בזמנים כאלה, אנו חייבים לנקות את נשמותינו על ידי האמונה בכוח של הטבילה אשר ישוע קיבל, על ידי האמונה שישוע קיבל את כל חטאינו באמצעות טבילתו.

 

הנוצרים הנומינליים האלה אשר הם בורים לגבי האמת של בשורת המים והרוח אינם מכירים גם את נתיב האמונה, ולכן הם מנסים בצורה עיוורת להיפטר מכל חטאיהם באמצעות תפילות תשובה. בדיוק כמו אלה אשר הולכים אחר דתות העולם בצורה עיוורת, מתחננים לאלוהיהם ומפצירים, "אני מתחנן לפניך, בבקשה מחל על חטאיי וברך אותי ואת משפחתי. אני אעשה הכל; אני אתן לך יותר תרומות, אני אעשה יותר מעשים טובים; בבקשה מחל על חטאיי," נוצרים נומינליים כאלה בקושי הולכים אחר הדת אשר הם יצרו.

 

ישוע אמר אל פטרוס, "אשר אני עושה אינך יודע כעת ואחרי כן תדע, אם לא ארחץ אותך אין לך חלק עימי." אם תלמידי ישוע לא היו מבינים את האמת הנסתרת בדבר הזה אפילו לאחר מכן, הם לא היו יכולים להיוולד מחדש בבשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי ישוע ולעשות את העבודה אשר הושיעה אף אחרים מהחטאים. אם ישוע, בשוטפו את רגלי פטרוס, לא היה שותל בו את השכנוע בישועה המושלמת באמצעות הכוח של הטבילה אשר הוא קיבל, פטרוס לא היה מסוגל למות מות קדושים ולבצע את תפקידו כמנהיג קהל האלוהים.

 

אם זה לא היה בגלל האמת של בשורת המים והרוח, גם אנו לא היינו מסוגלים לבוא לפני אלוהים ולתת לו את עבודת האמונה בגלל החטאים, בגלל החטאים אשר אנו ממשיכים לבצע. אלה אשר נפטרו בבירור מחטאיהם על ידי האמונה בבשורת המים והרוח יכולים לבוא לקהילתו, ומסוגלים לשטוף את חטאיהם על ידי האמונה בכל מקום שהם נמצאים. בדיוק כפי שישוע אמר שאלה אשר כל גופם טהור צריכים לשטוף רק את רגליהם, כל פעם שאנו חוטאים מתוך חולשותינו, אנו חייבים לזכור ולהאמין שחטאים אלה שלנו הועברו גם על ישוע כאשר הוא הוטבל.

 

חטאינו הועברו על ישוע כאשר הוא הוטבל (מתי 3:15). אם החטאים האלה אשר היו בליבנו הועברו על ישוע, האם יש לנו או אין לנו חטאים? אין לנו חטאים. מכיוון שחטאינו הועברו על ישוע אחת ולתמיד באמצעות טבילתו, אנו הפכנו לטהורים כיוון שחטאינו נמחקו על ידי האמונה, ומכיוון שאנו טהורים, לא משנה עד כמה נהיה עם חסרונות, אנו עדיין כהנים לפני אלוהים. זוהי הסיבה מדוע אלה המאמינים בבשורת המים והרוח יכולים לצאת מהר מחולשותיהם, ללכת אל אלוהים באמונה, לעשות את עבודתו באמונה, להודות על הישועה אשר הוא נתן להם, לתת לו את התשבחות המהללות אותו, ולהפיץ את בשורת המים והרוח גם לאחרים.

 

"אשר אני עושה אינך יודע כעת ואחרי כן תדע." האם הכרתם את האמת הזו כאשר קיבלתם את מחילת החטאים לראשונה? ייתכן שלא. מכל מקום כולנו שמענו לימוד זה ונוכחנו להכיר אותו. למרות שאתם ואני חוטאים כל יום וחסרונותינו מתגלים, בדיוק כפי שישוע שטף את רגלי פטרוס, הוא שטף גם את רגלינו כל יום.

 

בתחילה, שמחנו כאשר האמנו לראשונה שהחטאים אשר היו בליבנו מזה זמן רב והחטאים אשר עשינו לאחרונה, הועברו כולם על ישוע. אך ראינו עד כמה חסרונותינו מתגלים וכיצד אנו כבולים לחולשותינו אפילו לאחר שקיבלנו את מחילת החטאים. בזמנים כאלה, על ידי האמונה והידיעה שישוע לקח אפילו חטאים כאלה באמצעות טבילתו אנו יכולים למעשה להעביר עליו את כל החטאים שאפילו נעשה בעתיד.

 

האם הצדיקים, אם כן, חוטאים בחופשיות בגלל זה? הם לעולם אינם נוהגים כך. אל הרומים 1:17 אומר, "צדיק באמונתו יחיה." יש אנשים אשר עמדו מול בשורת המים והרוח כשהם אומרים בחוסר היגיון, "נעשה הרע למען יצא הטוב" (אל הרומים 3:8). האם הנולדים מחדש חוטאים בחופשיות שלאחר שקיבלו את מחילת החטאים? בהחלט לא!

 

כשאנו חושבים על ידי האמונה בבשורת המים והרוח, אחים ואחיות, האם יש לנו חטא או לא? כמובן שאין לנו! גם, אפילו אם יש לנו חסרונות, האם אנו מושלמים או לא מושלמים באמונה? אנו מושלמים. כשישוע אמר לנו שכל גופנו טהור, הוא התכוון שבאמצעות טבילתו, דמו ותחייתו, הוא עשה אותנו באופן מושלם לטהורים.

 

אנו, גם, נוכחנו להכיר את כוח בשורת המים והרוח לאחר שהאמנו בישוע. לפיכך, אנו חייבים לפנות לכוח זה של בשורת המים והרוח כל יום בחיינו. כיוון שאנו מיישמים אמונה זו כל יום, ייתכן שלאחר מכן נתעייף מכך, ונתהה כמה זמן נצטרך לעשות כן. אך, ברגע זה ממש, להיכן אנו צריכים שוב לחזור? אנו חייבים לחזור לישוע על ידי האמונה שלמרות שבאופן בסיסי אנו יכולים רק למות על חטאינו, ישוע הושיע אותנו מכל החטאים על ידי שלקח את כל חטאינו באמצעות טבילתו, מותו על הצלב, ותחייתו שוב מן המתים.

 

זכרו שהכהנים היו צריכים לתת כל יום קורבן עולה בחצר המשכן ולשטוף את ידיהם ורגליהם בכיור הנחושת כל פעם שהם עברו לידו. כמוהם, אנו חייבים לחשוב על האהבה הראשונה של ישוע ולהרהר בה עם אמונתנו. באופן בסיסי היינו חייבים למות, אך ישוע לקח את כל חטאינו ושטף אותם, ועל ידי שהוא הורשע על חטאינו על הצלב, הוא הביא את ההרשעות על החטאים לסופם המוחלט. בדרך זו, עם הטבילה עם הטבילה והדם של ישוע, הוא הושיע אותנו באופן מושלם מכל חטאינו ומהרשעתם.

 

כל יום, אנו חייבים לחקוק בליבנו אהבה זו אשר הושיעה אותנו לגמרי, אנו אשר יכולנו רק למות, ולבוא לפני אלוהים על ידי האמונה אשר מאמינה בכך. לא הייתה לנו ברירה אלא למות, אלא בגלל ישוע, אנו באופן מושלם נושענו והפכנו באופן מושלם לילדים הצדיקים של אלוהים. כאשר ישוע נתן לנו אמונה שכזו, האם אמונה כזו לא צריכה להיות תמיד עימנו?

 

אנו עולי רגל החיים על האדמה הזו רק לזמן מה ואז עוזבים. המילה `עולי רגל` משמעותה נוסעים. המשמעות של נוסעים זה אלה הנעים ממקום אחד לשני. אנו הנוסעים אשר נשארים במקום רק לזמן קצר ואז עוזבים למקום אחר כאשר אנו מסיימים את משימתנו שם. אנו עולי הרגל אשר יחזרו למלכות השמים לאחר שנחיה בעולם זה רק לזמן קצר. כיוון שאנו חיים את חיינו כעולי רגל העוברים דרך ארץ זו והולכים למלכות השמים, ישנם זמנים אשר אנו רוצים פשוט לפרוש וליפול על הקרקע. יהיו זמנים שגם אתם תרצו ליפול אל הקרקע, גם מבחינה גשמית וגם מבחינה רוחנית. זמנים כאלה יכולים לבוא כיוון שבעוד אתם בעצמכם שלמים, התנאים שלכם לא כל כך אידאלים, או כאשר התנאים שלכם בסדר, המחשבות הרעות של בשרכם ממשיכות לצמוח.

 

לנו שאנו כאלה, אדונינו נתן לנו את הכתוב הנחוץ לנו. "את אשר אני עושה אינך יודע כעת ואחרי כן תדע." כן, עתה אנו יודעים. כיוון שאנו חיים את חיינו כעולי רגל, כל פעם שחסרונותינו הרבים מתגלים, וכל פעם שאנו כבולים על ידי חולשותינו ולכודים בנסיבות שלנו, אנו חייבים לזכור שאנו קיבלנו את מחילת החטאים על ידי האמונה בטבילת ישוע אשר מחק אפילו דברים אלו, ובדם על הצלב. על ידי האמונה בבשורת המים והרוח אנו קיבלנו את מחילת החטאים באופן מושלם.

 

כאשר אנו מסתכלים על המשכן, אנו מגלים עד כמה מתוכנן הוא. כפי שנראה גם במזבח קורבן העולה, שכר החטא הוא המוות. מכיוון שאנו חוטאים כל יום, היה עלינו להיות מורשעים ולמות כל יום על חטאים אלה שלנו. במזבח קורבן העולה נראית האמת שישוע המשיח בא כקורבן העולה, קיבל את סמיכת הידיים ומת במקומנו. כשעוברים את מזבח קורבן העולה, כיור הנחושת מופיע, היכן שאנו מהרהרים בבשורת המים והרוח כדי לנקות את כל החטאים אשר אנו עושים כל יום. בשורת המים והרוח היא האמת המושלמת אשר הושיעה אותנו מחטאינו המקורים והיומיומיים.

 

מהי מתנת האלוהים אשר באדונינו ישוע המשיח? האם היא לא מחילת החטאים וחיי נצח? ישוע הושיע אותנו באופן מושלם. הוא הושיע אותנו לגמרי, אנו אשר היינו אמורים למות על חטאינו בכל פעם. כל החטאים אשר אנו עושים במשך כל חיינו התנקו על ידי אמונתנו במים ובדם, ועל ידי הכתוב שישוע שטף אפילו את רגלינו. מכיוון שאדונינו שטף ולקח את כל חטאינו כאשר הוא הוטבל, וכל החטאים אשר אנו עושים במשך כל חיינו הועברו אליו, ישוע המשיח בנושאו את חטאינו, הורשע עליהם על הצלב ומת, קם לתחיה מן המתים, ועל ידי כך הפך למושיענו המושלם. כאשר אנו מאמינים לגמרי בישוע המשיח אנו הופכים לשלמים. ולמרות שיתכן שבשרינו יהיה עם חסרונות, כיוון שיש לנו את האמונה המושלמת, אנו נחייה חיים מבורכים מבחינה רוחנית ונכנס למלכות האלוהים הנצחית.

 

 

?האם אנו לא כמו פטרוס עתה

 

בדיוק כמו שישוע שטף את רגלי פטרוס, האם הוא לא שטף גם את רגליכם? זה נכון שישוע שטף גם את רגלינו כל יום. זוהי הסיבה מדוע ישוע לקח את כל חטאינו על ידי שהוטבל, ועל חטאים אלה, הוא מת על הצלב במקומנו וקם לתחייה מן המתים בתוך שלושה ימים. באותו אופן, באמצעות טבילתו, דמו על הצלב, ותחייתו, ישוע הפך למושיענו המושלם. אנו מאמינים בישוע המשיח בשלמות.

 

על ידי האמונה אנו עובדים בשלמות את אלוהים, ועל ידי האמונה אנו עושים בשלמות את עבודתו. מעשינו אינם יכולים להיות מושלמים. זוהי אמונתנו העושה אותנו זוהי הסיבה מדוע אנו חייבים לחיות כתלמידי ישוע על ידי האמונה בבשורת המים והרוח. אנו לא אלה אשר נסוגים אחור לאבדון של אמונה. למרות שיתכן שאנו לא מושלמים, אנו יכולים לרוץ על ידי אמונה, ואנו למעשה חייבים לרוץ אף יותר באמונה. "הצדיק באמונתו יחיה ואם יסוג אחור לא רצתה נפשי בו." "אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש." בהעברת העובדה שאנו הופכים לזקופים על ידי האמונה, ועל ידי כך לאלה אשר מצילים נשמות של אנשים אחרים, אם לא נקדיש את עצמנו למשימה אשר ניתנה לנו על ידי אלוהים להציל נשמות אחרות, אנו ניפול לתוך ביצת האבדון, ניעלם ונמות לבסוף על חטאינו.

 

חפי החטא שמחים כשהם עושים את עבודת הצדק שלו. הם שמחים להפיץ את בשורת המים והרוח של אלוהים אשר מושיעה נשמות אחרות. אך החוטאים לא שמחים לעשות מה שנכון. כיוון שאלה אשר קיבלו את מחילת החטאים, לחמם הרוחני הוא לעשות מה שנכון. הפצת הבשורה ברחבי העולם הוא הדבר הנכון לעשות כדי להציל את נשמותיהם של אחרים, אך בו בזמן, זהו גם לחם חיינו. כשאנו עושים מה שנכון, ליבנו מתמלא ברוח, וכח חדש עולה בתוכנו. כאשר כוחנו גדל ומבשיל, אנו הופכים לאמיצים יותר. כך שכדי לחיות עם אברהם, להתברך על ידי אלוהים ולחלוק ברכות אלו עם אחרים, אנו חייבים לאהוב צדק, לאהוב את מה שנכון, ולאהוב להפיץ את הבשורה. למרות שאנו חלשים, אם לא נמשיך לעשות את עבודת הצדקה הזו, נשמותינו ימותו. אנו הצדיקים ללא ספק נמות מבחינה רוחנית אם נפסיק לעבוד למען משימת הצדק שלו. זוהי הסיבה מדוע ישוע אמר, "אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי בם ישבעו" (מתי 5:6).

 

ישוע גם אמר, "אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלוהים" (מתי 5:8). אלה אשר קיבלו את מחילת החטאים והאמינו שישוע שטף לגמרי את כל חטאם, נוכחים לראות את אלוהים. הם גם נוכחים להאמין באלוהים, ללכת אחריו, ולהפיץ את הברכות השמימיות ברחבי כל העולם.

 

אנו הפכנו למושלמים על ידי האמונה. לא יכלנו שלא למות על חטאינו אך ישוע בא אל הארץ הזו, הוטבל ומת על הצלב במקומנו, ועל ידי כך הושיע אותנו באופן מושלם. זוהי האמת, והדרך למלכות השמים. להבין את זה, זה להבין את דרך האמונה. אין שום דרך אחרת מלבד זו. איננו יכולים להיכנס לגן עדן על ידי מעשינו הטובים. רק על ידי ההבנה והאמונה במה שישוע עשה למעננו אנו יכולים להיכנס לגן עדן.

 

באופן כללי, אם היה עלינו לחלק את בני האדם לשני סוגים, ישנם אלה אשר רגילים למה שנכון, ויש כאלה הרגילים למה שרע. אלה הרגילים לרע הם לא אלה אשר קיבלו כיאות את מחילת החטאים. על ידי האמונה במה שישוע עשה למעננו, אנו הפכנו לכלי הצדקה, אך אלה אשר לא קיבלו את מחילת החטאים אינם יכולים שלא להיות כלי השטן, בלי קשר לרצונם.

בשעה זו, אני אומר לכם באופן מושלם שאלוהים נתן לנו את ישועתו המושלמת, האמונה המושלמת, ומחילת החטאים המושלמת. האם מעשיכם אינם מספיקים למרות שאתם מאמינים בבשורה זו והאם במקרה ליבכם נסוג אחורה בגלל זה? אין צורך להיות כך כיוון שהצדיקים באמונתם חיים. האם ישוע, אשר אינו יכול שלא להיות בקי בחסרונותינו וחולשותינו, לא לקח את כל החטאים האלה עם טבילתו?

 

הרשו לי לתת לכם דוגמא יומיומית עד כמה אנו לא מושלמים. אנו משחקים לפעמים כדורגל. כאשר קבוצתי נמצאת בצרות והכדור מגיע מלמעלה לכיוון השער, לעיתים קרובות אני רק זורק אותו או אוחז בו בחוזקה בידיי. האם הייתי השוער? כמובן שלא! רק רציתי לנצח. במצב כזה, כולנו, הכמרים, הקדושים, ועובדי האלוהים, כולם עושים כמיטב יכולתם כדי לנצח ועושים את כל עברות המשחק. המשחק הוא בדיוק מאבק שכולם עושים הכל כדי לנצח. תשכחו ממתינות, כדי לנצח, אנו עושים את כל סוגי עברות המשחק. המשחק הוא כמו מאבק שכולם עושים כמיטב יכולתם כדי לנצח, עד כדי כך, שייתכן שנראה שאין משחק אחר יותר מכדורגל החושף את הדיוקן העצמי, היסודי והערום של ההתנהגות האנושית. אם קבוצתנו נמצאת בצרות, אנו לא נהסס לבצע עבירות, לעשות טריקים ולהמשיך בדרכינו.

 

כל הדברים הללו מותרים לנו, אך אם קבוצה אחרת נוהגת שלא בהגינות, אנו צועקים עבירה ודורשים מהשופט להוציא כרטיס צהוב, אך אפילו מקביעות השופט אי אפשר לצפות שיהיו משפיעות. זה מה שבאמת אנחנו. אנו תמיד רוצים מה שמועיל לנו, מה ששלנו, מה שמועיל לקבוצתנו, ומה שרווחי בשבילנו. אך אלוהים הושיע אנשים כאלה כמונו. למרות שאנו מלאים פגמים, ומשתוללים בהפקרות, בכל מה שנוגע לאמונתנו, אנו הפכנו לאלה אשר נולדו מחדש ללא פגם.

 

ישוע הושיע אותנו לגמרי מכל חטאינו. זוהי הסיבה מדוע אנו קוראים לישוע אלוהי הישועה. ולאלוהי הישועה כישוע. ישוע הוא אלוהי הישועה שלנו. פטרוס התוודה, "אתה הוא המשיח בן אלוהים חיים" (מתי 16:16). ואלוהים אישר את אמונתו המבורכת כאמונה אשר ניתנה על ידי אלוהים. המילה משיח כאן משמעותה האחד אשר לקח את חטאינו על גופו ומחק את כולם. ישוע המשיח הוא בן אלוהים חיים. כבן האלוהים ומושיענו, הוא הושיע אותנו באופן מושלם. לכן, היו אמיצים באמונתכם אף על פי שייתכן שתרגישו לא מושלמים וחלשים לשרת את הבשורה.

 

אסור שנשמותיכם, ליבכם, וגופכם, יסוגו אחור ויעצרו; במקום זאת, חזקו אותם על ידי האמונה והפכו לאנשים אמיצים ונפלאים של הצדק אשר מפיצים הלאה ובאופן נרחב את האמונה אשר ניתנה על ידי אלוהים. תסתכלו עלי. אין לי שום דבר להראות עם גופי, אך האם אני לא מפיץ את הבשורה ברחבי העולם? האם אתם גם לא כאלה? אל תחשבו שלאלה הנראים ללא חסרונות באמת אין להם פגמים. החוטאים הם רק צבועים. גם הצבועים הם אותם בני אנוש כמותכם. וכך כיצד גופם יכול להיות כה טוב, מעורר כבוד וטהור? מה שתמיד מלא בחסרונות זה גופם של בני האדם. עליכם להבין שאלה המתפארים בצדקתם, במיוחד בקהילות הנוצריות, מראים אך ורק את טבעם השקרן והרמאי.

 

 אלוהינו הושיע אותנו באופן מושלם. לכן אנו יכולים לשרת את בשורת המים והרוח על ידי אמונתנו אשר שיפרה אותנו, והסמיכה אותנו על ידי צדקת האלוהים המושלמת הזו. אנו מודים לאלוהים על שאפשר לנו להיוושע על ידי האמונה, באמצעות אמת הישועה אשר הוא תכנן אפילו עוד לפני ייסוד העולם. כל חטאיכם כבר נשטפו כאשר ישוע הוטבל ושפך את דמו על הצלב. אני מקווה שכולכם מאמינים באמת זו.