נושא 10: התגלות
[19-1] הממלכה אשר תישלט על ידי הכל יכול (חזון יוחנן 19:1-21)
( חזון יוחנן 19:1-21)
"אחרי כן שמעתי קול גדול כקול המון רב בשמים האומרים הללויה הישועה והכבוד והעוז ליי אלוהינו. כי אמת וישר משפטיו כי שפט את הזונה הגדולה אשר השחיתה את הארץ בתזנתה וידרוש מידה את דם עבדיו. וישנו ויאמרו הללויה ועשנה יעלה לעולמי עולמים. ועשרים וארבעה הזקנים וארבע החיות נפלו על פניהם וישתחוו לאלוהים היושב על הכסא ויאמרו אמן הללויה. וקול יוצא מן הכסא ויאמר הללו את אלוהינו כל עבדיו ויראיו הקטנים עם הגדולים. ואשמע כקול המון רב וכקול מים רבים וכקול רעמים חזקים ויאמרו הללויה כי מלך אלוהינו יי צבאות. נשמחה ונגילה ונתנה לו הכבוד כי באה חתונת השה ואשתו התקדשה. וינתן לה ללבוש בוץ טהור וצח כי הבוץ הוא צדקות הקדושים. ויאמר אלי כתוב אשרי הקרואים אל משתה חתונת השה ויאמר אלי אלה הדברים אמת הם דברי אלוהים. ואפול לפני רגליו להשתחוות לו ויאמר אלי ראה אל תעשה זאת עבד כמוך אנוכי וחבר לך ולאחיך אשר להם עדות ישוע השתחווה לאלוהים כי עדות ישוע היא רוח הנבואה. וארא את השמים נפתחים והנה סוס לבן והרוכב עליו נקרא נאמן ואמיתי ובצדק הוא שופט ולוחם. ועיניו כלבת אש ועטרות הרבה על ראשו ויש לו שם כתוב אשר לא ידע איש כי אם הוא לבדו. והוא לבוש בלבוש מאודם בדם ושמו נקרא דבר האלוהים. וצבאות השמים יוצאים אחריו על סוסים לבנים מלובשים בגדי בוץ לבן וטהור. ומפיו יוצאת חרב חדה להכות בה את הגויים והוא ירעם בשבט ברזל והוא דורך פורת יין חמת אף אלוהי הצבאות. ועל בגדו ועל ירכו כתוב שם מלך המלכים ואדוני האדונים. וארא מלאך אחד עומד בשמש ויצעק בקול גדול ויאמר אל ציפור כל כנף אשר תעוף במרום הרקיע בואו והיאספו על זבח האלוהים הגדול. ואכלתם בשר מלכים ובשר שרי אלפים ובשר גיבורים ובשר סוסים ורוכביהם ובשר כל בני חורים ועבדים הקטנים עם הגדולים. וארא את החיה ומלכי הארץ ואגפיהם נקהלים לעשות מלחמה עם הרוכב על הסוס ובצבאו. ותתפש החיה ונביא השקר איתה אשר עשה האותות לפניה אשר הדיח בהן את נושאי תו החיה והמשתחוים לצלמה וחיים הושלכו שניהם באגם האש הבוער בגופרית. והנשארים נהרגו בחרב היוצאת מפי הרוכב על הסוס וכל העוף שבעו מבשרם."
פרשנות
פסוק 1: אחרי כן שמעתי קול גדול כקול המון רב בשמים האומרים הללויה הישועה והכבוד והעוז ליי אלוהינו.
הקטע מתאר את הקדושים מהללים את יי האלוהים כיוון שיום חתונם עם השה מגיע. אדונינו האלוהים נתן לקדושים את ישועתם ותהילתם כך שתהיה להם סיבה טובה להללו. לכן הקדושים ברקיע אשר נלקחו ממשיכים להלל את יי האלוהים כיוון שחסד הישועה שלו מחטאיהם ומכל הרשעותיהם הוא כה גדול.
המילה "הללויה " מורכת מאיחודה של המילה `הלל` שמשמעותה שבח, והמילה "יה" שמשמעותה "יהוה"- לכן המשמעות היא "הללו את יהוה." במיוחד תהילים 113-118 של הברית הישנה נקראים "הלל של מצרים," ותהילים 146-150 נקראים "מזמורי הלל."
"מזמורי ההלל" האלה הינם שירים המלווים בשמחה ובעצב את היהודים ונותנים להם כוח בזמנים של עצב ומצוקה, ומושרים כשירי שמחה בימי ישועה ונצחון. שירים אלה מושרים גם בכל מקום אשר מזמור "הללויה" יכול להיות מושר לאלוהים. הסיבה היא כיוון שדין האלוהים של המכות של שבע הקערות יבוא על העולם הזה הוא נכון וצדיק ובגלל הישועה, העוז והכבוד שייכים רק לאלוהים.
פסוק 2: כי אמת וישר משפטיו כי שפט את הזונה הגדולה אשר השחיתה את הארץ בתזנתה וידרוש מידה את דם עבדיו.
זה שאלוהים ינקום את נקמת הקדושים על ידי שישפוך את המכות של שבע הקערות על הדתיים ועל כל אלה אשר לא מאמינים זהו דינו הנכון והצודק של אלוהים. כיוון שהדתיים של העולם הזה רצחו את משרתי האלוהים הצדיקים וחפי החטא, הם בתמורה ראויים להיות מורשעים למוות נצחי על ידי אלוהים.
האם משרתי האלוהים עשו משהו על הארץ הזו אשר מגיע להם בגלל זה להיהרג על ידי הדתיים החומרניים? כמובן שלא! אך כל הדתיים של העולם התאחדו במזימתם לרצוח את ילדי יי האלוהים. לפיכך, שפיכת המכות של שבע הקערות על אלה אשר רצחו זהו צדק אשר מגלה גם את צדקתו של אלוהים.
פסוק 3: וישנו ויאמרו הללויה ועשנה יעלה לעולמי עולמים.
הקדושים מהללים את יי האלוהים ברקיע כיוון שיום חתונתם עם ישוע, אשר נעשה לשה, מתקרב.
"ועשנה יעלה לעולמי עולמים." הכוונה כאן זה לעשן היוצא מהעולם הזה אשר נהרס ונשרף על ידי המכות הגדולות של שבע הקערות אשר נשפכו על ידי אלוהים. זה מראה לנו שעולם זה לעולם לא יקום מהריסותיו כיוון שחורבנו יהיה קטלני ונצחי.
פסוק 4: ועשרים וארבעה הזקנים וארבע החיות נפלו על פניהם וישתחוו לאלוהים היושב על הכסא ויאמרו אמן הללויה.
העובדה שיום החתונה של הקדושים עם ישוע האדון מתקרב זה אירוע כה נהדר ש 24 הזקנים וארבע החיות בשמים עובדים ומהללים את יי האלוהים היושב על כיסאו. זוהי הסיבה שכל משרתי האלוהים מהללים את יי האלוהים ברקיע.
פסוק 5: וקול יוצא מן הכסא ויאמר הללו את אלוהינו כל עבדיו ויראיו הקטנים עם הגדולים.
כיוון שיום החתונה של השה עם הקדושים הוא שמחה גדולה שאין לתארה בשביל כל משרתיו והקדושים אשר נושעו על ידי האמונה ביי האלוהים, הקול אשר יוצא מן הכסא מצווה את כולם להלל את אלוהים. עתה הזמן הגיע שמשרתי האלוהים וכל קדושיו ישמחו ויהללו את ישוע.
פסוק 6: ואשמע כקול המון רב וכקול מים רבים וכקול רעמים חזקים ויאמרו הללויה כי מלך אלוהינו יי צבאות.
פסוק זה אומר לנו שזמן השלטון של יי האלוהים מתקרב ועתה הוא הזמן של הקדושים ושל המשרתים לקבל את השלווה הנצחית, שמחה וברכות אשר זורמות כמו נהר. זוהי הסיבה שהם מהללים את יי האלוהים. הקדושים מהללים את אלוהינו ברקיע אפילו כאשר המכות הגדולות ממשיכות על הארץ כיוון שהזמן שלהם להישלט על ידי יי אלוהים הגיע – כלומר, עכשיו הזמן של אלוהים להאדיר את כל קדושיו. קול ההלל של הקדושים בזמן ההוא הוא כקול רעמים וכקול מים רבים. סעודת הכלולות של מלכות ישוע מתחילה כך עם ההלל הנפלא של ישוע.
פסוק 7: "נשמחה ונגילה ונתנה לו הכבוד כי באה חתונת השה ואשתו התקדשה."
עתה שהמכות של שבע הקערות אשר ניתנו על ידי אלוהים מגיעות לקיצן, פסוק זה אומר לנו שהגיע הזמן שכל הקדושים ישמחו ויגילו. הקדושים שמחים ועולזים כאן כיוון שיום חתונתם עם ישוע והחיים בממלכתו הגיע. כדי לחיות עם הקדושים, אדונינו האלוהים הכין את השמים והארץ החדשים שלו, עיר הקודש וגניה, וכל הכבוד והעושר, והוא רק מחכה להם. מזמן זה והלאה הקדושים יחיו עם ישוע לנצח.
פסוק 8: וינתן לה ללבוש בוץ טהור וצח כי הבוץ הוא צדקות הקדושים.
ישוע נותן לקדושים מלבושים חדשים העשויים מפשתן. כל מי אשר חי כשהוא משרת את יי האלוהים מלובש במלבושים האלה. אלוהים מלביש את הקדושים, במילים אחרות, במלבושי השמים. המלבושים השמימיים האלה של הפשתן אינם נרטבים בזיעה. זה אומר לנו שהעובדה שאנו הפכנו לכלות השה זה לא בגלל השקעתנו ומאמצינו האנושיים, אלא בגלל אמונתנו בבשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי יי האלוהים.
בניגוד מוחלט לשני והארגמן אשר לובש אנטיכריסטוס, הפשתן היפה הזה, הוא פשתן אשר משמש לעשיית בגדים לנסיכים ולמלכים. ללא זיעה, הפשתן הלבן מראה לנו שאלה אשר לבושים בחסד האלוהים ובצדקתו נהפכים עתה לעמו.
משמעות המשפט, "כי הבוץ הוא צדקות הקדושים," היא שאלה אשר הפכו לקדושים על ידי חסד הישועה אשר ניתן על ידי יי האלוהים, נתנו כבוד לאלוהים על ידי שמתו מות קדושים בידי אנטיכריסטוס וחסדיו כדי להגן על אמונתם. המילה "צדקות" במילים אחרות, מתייחסת לא לצדקות התורה אלא למות הקדושים בהגנה על האמונה היקרה. באופן דומה, כל הכלות של ישוע המשיח בסוף הזמנים הינן הקדושים המעונים אשר כדי לשמור על טוהר אמונתם בישוע, עמדו ונלחמו באנטיכריסטוס ובחסידיו כשהיו על הארץ.
כדי להכין את אמונתם במות הקדושים, על כל הקדושים לזון מכך במשך שלוש וחצי השנים הראשונות של הצרה הגדולה, כיוון שכאשר שלוש וחצי השנים האלה יעברו, הם אכן ימותו על קידוש השם.
פסוק 9: ויאמר אלי כתוב אשרי הקרואים אל משתה חתונת השה ויאמר אלי אלה הדברים אמת הם דברי אלוהים.
כאשר מכות האלוהים יגיעו לקיצן בעולם הזה, יי האלוהים יזמין את כל הקדושים אל משתה חתונת השה (הממלכה שנבנתה ונשלטת על ידי ישוע), והוא יאפשר להם לחיות בממלכת המשיח. אלה אשר מוזמנים למשתה החתונה של השה כאן הם אלה המבורכים. אלוהינו אמר לנו שהוא לא יפר את דבר ההבטחה שלו. היום יגיע לבסוף בו הקדושים יתחתנו עם ישוע. אדונינו יחזור אל הארץ הזו כדי לשאת את כלותיו, אשר התנקו מכל חטאיהן באמונתם בבשורת המים והרוח. ישוע יחיה עם כלותיו לעד ולעולמים בממלכתו.
התחברות הקדושים עם ישוע הושלמה כאשר הם נלקחו על ידי המשיח ובשעה שהם קיבלו תהילה אינסופית וגמול במלכות אלף השנים. הללויה! אני מהלל ומשבח את יי האלוהים אשר הפך אותנו לעמו.
פסוק 10: ואפול לפני רגליו להשתחוות לו ויאמר אלי ראה אל תעשה זאת עבד כמוך אנוכי וחבר לך ולאחיך אשר להם עדות ישוע השתחווה לאלוהים כי עדות ישוע היא רוח הנבואה.
הקדושים חייבים לתת את כל הכבוד הזה אך ורק ליי האלוהים. האחד אשר יקבל את התפילות והלל מהקדושים הוא אלוהינו השילוש הקדוש.
משמעות המשפט, "כי עדות ישוע היא רוח הנבואה," היא שהעדות והנבואה של ישוע באו באמצעות רוח הקודש.
פסוק 11: וארא את השמים נפתחים והנה סוס לבן והרוכב עליו נקרא נאמן ואמיתי ובצדק הוא שופט ולוחם.
כאשר סוף הזמנים יגיע, אדונינו האלוהים ברוכבו על סוס לבן ילחם בצדיקותו נגד השטן ויביס אותו על ידי שיזרוק אותו לבאר התהום ולאגם של אש.
כאן, שמו של ישוע הוא "נאמן" ו "אמיתי." משמעות המילה "נאמן" היא שישוע ראוי לאימון, ומבטאת את כנותו ונאמנותו, בעוד המילה "אמיתי," משמעותה שהוא נקי משקר, זה אומר לנו שישוע המשיח יתגבר על אנטיכריסטוס עם דין הצדק של אלוהים.
פסוק 12: ועיניו כלבת אש ועטרות הרבה על ראשו ויש לו שם כתוב אשר לא ידע איש כי אם הוא לבדו.
זה שעיניו של ישוע הן "כלבת אש" אומר לנו שיש לו את הכוח לדון את כולם. המשפט, "ועטרות רבות על ראשו," מצד שני, משמעותו שאדונינו תמיד מנצח את השטן במאבקו בו כיוון שהוא האלוהים היודע הכל והכל יכול.
פסוק 13: והוא לבוש בלבוש מאודם בדם ושמו נקרא דבר האלוהים.
אדונינו ינקום את נקמת הקדושים מאויביהם על ידי שישפוט את האויבים שלו האלה, אשר התייצבו נגדו, עם זעמו הנורא. אלוהים זה הוא לא אחר מאשר ישוע המשיח בעצמו. בדיוק כפי שהוא הבטיח בדברו, אדונינו אכן בא אל הארץ הזו בגוף אדם, הוטבל על ידי יוחנן כדי לשאת את כל החטאים של העולם, לקח אותם לצלב, וגרם לחטאים של כל בני האדם להיעלם.
ה "מאודם בדם " אין הכוונה לדמו של ישוע. הכוונה היא לדם האויבים אשר ניתז על חלוקו של ישוע בשעה שהוא ייתן את דין זעמו הנורא ובשעה שירמסם בכוח רגליו.
הכוונה ב "דבר האלוהים " זה אופיו של ישוע. כיוון שאדונינו עושה הכל עם דברו החזק, הוא נקרא בשם "דבר האלוהים"
פסוקים 14-16: וצבאות השמים יוצאים אחריו על סוסים לבנים מלובשים בגדי בוץ לבן וטהור. ומפיו יוצאת חרב חדה להכות בה את הגויים והוא ירעם בשבט ברזל והוא דורך פורת יין חמת אף אלוהי הצבאות. ועל בגדו ועל ירכו כתוב שם מלך המלכים ואדוני האדונים.
הצבא של יי האלוהים תמיד משרת את מעשיו כשהוא לבוש בחסד תפארתו.
אלוהים ישפוט את העולם הזה עם דברו אשר ייצא מפיו. אדונינו תמיד הבטיח לנו עם דברו היוצא מפיו, ותמיד הוא קיים את ההבטחות האלה עם כוחו. האחד אשר ידון את העולם וישמיד את השטן הוא ישוע המשיח מלך המלכים ואדוני האדונים.
פסוק 17: וארא מלאך אחד עומד בשמש ויצעק בקול גדול ויאמר אל ציפור כל כנף אשר תעוף במרום הרקיע בואו והיאספו על זבח האלוהים הגדול.
עולם זה, ביחד עם השטן וחסדיו, יושמד בסופו של דבר על ידי ישוע המשיח. התנ"ך מתאר את הרס העולם הזה כסעודה גדולה של אלוהים.
פסוק 18: "ואכלתם בשר מלכים ובשר שרי אלפים ובשר גיבורים ובשר סוסים ורוכביהם ובשר כל בני חורים ועבדים הקטנים עם הגדולים."
כתוב זה אומר לנו שכיוון שכל העולם וכל מה שבתוכו ייהרג עד שהמכות הגדולות של יי האלוהים יגיעו לקיצן, הציפורים העפות בשמים ימלאו את בטנן באוכלן את הגופות. הם יעשו כן כיוון שאלוהים שפך את המכות הגדולות של שבע הקערות על העולם. אדונינו אמר לנו, "כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים " (מתי 24:28). בעולם של סוף הזמנים, לחוטאים יהיה רק הרס, מוות ועונש של גיהינום. אך הקדושים יתברכו בשליטה בממלכתו של המשיח.
פסוק 19: וארא את החיה ומלכי הארץ ואגפיהם נקהלים לעשות מלחמה עם הרוכב על הסוס ובצבאו.
ממש עד לסופם, אנטיכריסטוס, משרתי השטן וחסידיו יתייצבו נגד אלוהים משרתי האלוהים וקדושיו וינסו לנצחם. אך כיוון שאדונינו הוא מלך המלכים, הוא יתפוס את אנטיכריסטוס ואת נביאי השקר, יזרוק אותם לאגם של אש ויהרוג את כל משרתיהם עם חרב דברו.
פסוק 20: ותתפש החיה ונביא השקר איתה אשר עשה האותות לפניה אשר הדיח בהן את נושאי תו החיה והמשתחוים לצלמה וחיים הושלכו שניהם באגם האש הבוער בגופרית.
ה"חיה" פה היא אנטיכריסטוס. "נביא השקר" הוא משרתו של אנטיכריסטוס אשר בעשותו ניסים ואותות החזיר את האנשים מהאמונה בדבר האמת. אדונינו האלוהים ישמיד את השטן, את החיה (אנטיכריסטוס), את נביא השקר ואת חסידיו של השטן אשר עבדו את צלמו של אנטיכריסטוס והתייצבו נגד אלוהים, נגד הקדושים, ונגד בשורת המים והרוח.
ה "אגם האש הבוער בגופרית " הוא הגיהינום. הגיהינום שונה מבאר התהום. בעוד שבאר התהום הוא המקום אשר כוחות השטן כבולים באופן זמני, "אגם האש" הוא המקום של עונשם הנצחי. במיוחד, אש וגופרית תמיד שימשו בתנ"ך כאמצעי לעונש של אלוהים ודינו.
לאחר שעולם זה ייהרס, אדונינו יחזור אל הארץ הזו עם הקדושים, ישמיד את השטן ואת משרתיו קודם, ולאחר מכן יפתח את מלכותו של המשיח. הקדושים יחיו אז וישלטו עם ישוע במלכות המשיח למשך אלף שנים.
פסוק 21: והנשארים נהרגו בחרב היוצאת מפי הרוכב על הסוס וכל העוף שבעו מבשרם.
העולם נוצר על ידי הדברים אשר יצאו מפיו של יי האלוהים; באותו אופן, אויבי האלוהים יושמדו כולם על ידי דבר המשפט אשר ייצא מפה זה. לאחר מכן מלכות המשיח תיווסד על הארץ הזו. לכן, הקדושים חייבים לתלות את תקוותם במלכות המשיח ולתת תהילה לאלוהים על ידי שילחמו נגד השטן, אנטיכריסטוס וחסידיו, ועל ידי שיאמצו את מות הקדושים שלהם באמונה.
Copyright © 2021 by The New Life Mission