Search

佈道

נושא 9: אל הרומיים

[Chapter7-2] מתנת האמונה של פאולוס: איחוד עם המשיח לאחר שמתנו לחטא (אל הרומים פרק ז 1-4 :7)

  ( אל הרומים פרק ז 1-4 :7 ) 
"או הלא ידעתם אחי וליודעי התורה אנוכי מדבר כי התורה תשלט על האדם כל ימי חייו. כי אשה בעולת בעל קשורה היא באישה כפי התורה בחייו ובמות הבעל פטורה היא מתורת בעלה. והנה אם תהיה לאיש אחר בחיי בעלה נואפת יקרא לה אבל אחרי מות בעלה פטורה היא מן התורה ואיננה נואפת בהיותה לאיש אחר. לכן אחי הומתם גם אתם לתורה בגווית המשיח להיותכם לאחר אשר נעור מן המתים למען נעשה פרי לאלוהים."
  
 
האם פעם ראית חבילת חוטים סבוכה? אם תנסה להבין פרק זה מבלי לדעת את האמת על טבילת ישוע אשר פאולוס השליח האמין בה, אמונתך תהיה רק במצב הרבה יותר מבולבל מאשר קודם.
פאולוס אומר בפרק זה שכיוון שכולם חוטאים גמורים לפני תורת אלוהים, האדם יכול ללכת לישוע המשיח ולהיוולד מחדש רק לאחר שימות מוות רוחני.
 
 

האמת שפאולוס נוכח להבין

 
אל הרומים 7:7 אומר, "אם כן מה נאמר הכי התורה חטא היא חלילה אלא לא ידעתי את החטא בלתי על ידי התורה." פאולוס ממשיך, "כי לא הייתי יודע החימוד לולי אמרה התורה לא תחמוד." נוסף על כך הוא מוסיף, "וימצא החטא סיבה לו במצווה לעורר בקרבי כל חימוד." פאולוס הבין שהוא הפר את כל 613 המצוות של אלוהים. במילים אחרות, הוא היה לא יותר מגוש חטאים אשר לא יכל לעשות דבר מלבד לעשות חטאים, כיוון שהוא היה צאצאו של האדם הראשון, נולד לרשע ולחטא על ידי אימו.
כל אדם שנולד לעולם הזה הוא חוטא החל מלידתו ועד מותו. לפיכך האנשים אינם מסוגלים לשמור את מצוותיו של אלוהים. כיצד יכולים גושי החטאים הללו לשמור את 613 המצוות ואת תורתו של אלוהים? רק כאשר אנו מבינים שאנו אנשים חוטאים לפני תורתו של אלוהים, אנו יכולים ללכת לישוע המשיח, צדקת האלוהים, ולהגיע לבסוף להבנה שאנו יכולים להיוושע מחטאינו באמצעות ישוע המשיח. ישוע המשיח הפך לצדקת האלוהים. הוא הביא לנו את צדקת האלוהים הזו באמצעות הטבלתו בידי יוחנן ודמו על הצלב. לכן, אנו כולנו חייבים לדעת ולהאמין בצדקת האלוהים. הסיבה לכך שאנו חייבים להאמין בישוע היא כיוון שצדקת האלוהים הזו נמצאת בו.
האם אתה מכיר ומאמין בצדקת האלוהים? צדקת אלוהים היא הסוד אשר מוסתר בבשורת המים והרוח. סוד זה כלול כולו בטבילה אשר ישוע קיבל מיוחנן בנהר הירדן. האם ברצונך לדעת סוד זה? אם ברצונך להאמין באמת זו, תקבל את צדקת האלוהים באמצעות אמונתך.
לפני שהכרנו את תורת אלוהים ומצוותיו, היה נראה כאילו איננו אנשים חוטאים למרות שעשינו חטאים על בסיס יומיומי. אך לאחר שהתחלנו לבקר בכנסיה, נוכחנו לדעת שלמעשה היינו מאד חוטאים ושהגענו למוות רוחני בגלל החטאים שנגלו בתוכנו. לפיכך, על מנת להוביל נשמות לישוע המשיח, פאולוס השליח נזכר בימים עברו אשר בהם הוא האמין בטעות עקב אי ההבנה את תורת אלוהים ומצוותיו.
הנה דוגמא אשר תעזור לך להבין את תפקידה של תורת אלוהים. אני מחזיק את התנ"ך ברגע זה. אם אחביא משהו חשוב מאד בתוך דפי התנ"ך ואומר "לעולם אל תנסה להסתכל מה החבאתי בין דפי הספר," ואז אשאיר את התנ"ך על השולחן איתך לזמן מסוים, כיצד תנהג? ברגע שתשמע את דבריי תרגיש דחף לדעת מה מוחבא בתנ"ך זה, וכתוצאה מסקרנות זו אתה תפר את הוראתי. ברגע שאתה חושב לעצמך מה יכול להיות מוסתר בתנ"ך, לא תהיה לך שום ברירה אלא לגלות. אך אם לא הייתי מורה לך לעולם לא להסתכל בתנ"ך, לא היית מרגיש פיתוי. באותו אופן, כאשר אלוהים ציווה אותנו, החטאים המוסתרים בנו יראו את עצמם בהתאם לנסיבות.
לתורת אלוהים אשר ניתנה לבני האדם יש את התפקיד של גילוי החטאים בליבם של האנשים. הוא לא נתן לנו אותה כדי שנשמור ונקיים אותה; התורה ניתנה לנו על מנת להראות את חטאינו ולפיכך עושה אותנו חוטאים. כולנו נושמד אם לא נלך לישוע המשיח ונאמין בצדקת האלוהים אשר נמצאת בטבילה אשר ישוע קיבל מיוחנן ובדם אשר הוא שפך על הצלב. עלינו לשאת בליבנו שתפקיד התורה היא להביא אותנו למשיח ולעזור לנו להאמין בצדקת אלוהים דרכו.
זוהי הסיבה שפאולוס השליח העיד, "וימצא החטא סיבה לו במצווה לעורר בקרבי כל החימוד" (אל הרומים 7:8). דרך תורת אלוהים, פאולוס השליח הראה לנו מהו יסוד בסיס החטא. הוא התוודה שמיסודו הוא היה חוטא אך הוא קיבל חיי נצח על ידי האמונה בצדקת האלוהים אשר ניתנה על ידי ישוע המשיח.
 
 
קינתו של פאולוס ואמונתו
 
לפיכך פאולוס אמר, "או לי האדם העני מי יצילני מגוף המוות הזה. אודה לאלוהים בישוע המשיח אדוננו" (אל הרומים 7:24)
פאולוס הכיר בעובדה שאפילו הוא, אשר החזיק בצדקת האלוהים, עדיין חוטא, ולכן צדקתו של אלוהים נחוצה יותר בדחיפות לא רק בשבילו אלא גם בשביל שאר בני האדם.
עלינו להשיג את צדקת האלוהים על ידי ידיעה נכונה של הסוד אשר מוסתר בטבילת ישוע ולהאמין בה. עלי ועליך לדעת ולהאמין בצדקת אלוהים אשר נמצאת בטבילתו של המשיח ובדמו על הצלב. רק אז נשמותינו ובשרנו, אשר אין להם שום ברירה אלא לחטוא, יגאלו מחטאינו. אל לנו לשכוח את העובדה שטבילת המשיח ודמו על הצלב ביצעו את צדקת האלוהים.
אלה אשר אינם מכירים את צדקתו של אלוהים יכולים רק להישאר כחוטאים לבסוף, אף על פי שהם מתאמצים לשמור את תורתו. אנו חייבים להבין שתורתו של אלוהים לא ניתנה לנו כדי שנקיימה. אך הלגליסטים אינם מבינים שסוד הישועה מונח ב "טבילה" אשר ישוע קיבל יחד עם דמו על הצלב. כתוצאה מכך, הם מבינים לא כשורה את תורתו של אלוהים על ידי זה שהם חושבים שהיא ניתנה להם כדי לקיימה, וכך הם ממשכים לחיות בבלבול. אך אנו חייבים להכיר את חטאינו באמצעות התורה ולחיות באמונתנו בצדקת האלוהים. אל לנו לפנות נגד צדקת אלוהים זו כדי לרדוף אחרי צדקתנו העצמית, אלא עלינו להאמין בצדקת האלוהים אשר יצאה לפועל על ידי טבילתו של המשיח ודמו על הצלב. במילים אחרות, אנו צריכים ללמוד להודות לאדוננו אשר מילא את צדקת האלוהים.
זוהי הסיבה שפאולוס בהסתכלו על בשרו צעק בתחילה, "אוי לי האדם העני" אך עדיין הודה לאלוהים באמצעות ישוע המשיח. הסיבה שפאולוס עשה וידוי זה היא כיוון שככל שהוא חטא יותר, כך טבילתו של ישוע ודמו על הצלב מילאו את צדקת האלוהים לחלוטין. גם אנו מסוגלים לצעוק בשמחה ובנצחון כיוון שנושענו על ידי אמונתנו בישוע המשיח, אפילו שגם אנו חיינו חיים קשים בין תורת הבשר לזו של צדקת אלוהים. האמונה שהייתה לפאולוס הייתה האמונה בטבילתו של ישוע ודמו על הצלב. כך פאולוס הצליח לחיות באמונתו בצדקת האלוהים והיה מסוגל להיות האדם אשר מהלל את אלוהים.
באל הרומים פרק 7 פאולוס מדבר על מצבו האומלל בעברו, בניגוד לאמונתו המנצחת בצדקת האלוהים שלאחר מכן. אמונתו המנצחת של פאולוס הייתה בגלל אמונתו בצדקת האלוהים.
"או הלא ידעתם אחי וליודעי התורה אנוכי מדבר כי התורה תשלט על האדם כל ימי חייו" (אל הרומים 7:1)
השיא של פרק 7 נמצא בפסוקים 24 ו 25. פאולוס כתב, "או לי האדם העני מי יצילני מגוף המוות הזה. אודה לאלוהים בישוע המשיח אדוננו. לכן בשכלי הנני עבד לתורת האלוהים ובבשרי אני עבד לתורת החטא."
באל הרומים פרק 6, פאולוס דיבר על האמונה אשר מובילה אותנו להיקבר ולקום לתחייה באיחוד עם המשיח. על ידי שאנו מתאחדים עם טבילתו ומותו על הצלב, אנו יכולים להשיג את האמונה הזו.
פאולוס הבין שהוא היה איש רשע, שבשרו היה כה חלש כך שהוא הפר את תורת אלוהים לא רק לפני שהוא פגש את ישוע, אלא גם המשיך להפר אותה אחרי פגישתו עם ישוע. לפיכך הוא קונן, "מי יצילני מגוף המוות הזה?" אז הוא הסיק שהוא יוכל להינצל מגוף המוות על ידי האמונה בצדקת האלוהים ואמר, "אודה לאלוהים בישוע המשיח אדוננו" פאולוס השתחרר מחטאי בשרו ושכלו על ידי האמונה בצדקת האלוהים באמצעות המשיח, והתאחד עימו.
וידויו האחרון של פאולוס היה, "לכן בשכלי הנני עבד לתורת האלוהים ובבשרי אני עבד לתורת החטא" (אל הרומים 7:25). ובתחילת פרק 8 הוא מתוודה, "על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח. כי תורת רוח החיים במשיח שחררה אותי מתורת החטא והמוות" (אל הרומים 8:1-2).
במקור היו שתי תורות אשר ניתנו על ידי אלוהים: תורת החטא והמוות ותורת רוח החיים. תורת רוח החיים הצילה את פאולוס מתורת החטא והמוות. הפירוש הוא שעל ידי האמונה בטבילת ישוע ומותו על הצלב אשר לקחו את כל חטאיו, הוא התאחד עם ישוע ונושע מכל חטאיו. לכולנו חייבת להיות אמונה המאחדת אותנו עם טבילת ישוע ומותו על הצלב.
פאולוס התוודה באל הרומים פרק 7 שלפני כן הוא הורשע תחת התורה, אך באמצעות ישוע המשיח, הוא נגאל מכל הרשעותיו. לפיכך, הוא יכל לשרת את אלוהים באמצעות רוח הקודש, אשר שכנה בו.
 
 

האמת שפאולוס הבין

 
פאולוס התוודה, "הכי התורה חטא היא חלילה אלא לא ידעתי את החטא בלתי על ידי התורה." (אל הרומים 7:7). הוא לא היה מכיר את החמדנות לולא התורה אמרה "לא תחמוד." פאולוס הסביר את היחס בין התורה לחטא כשהוא אומר, "וימצא החטא סיבה לו במצווה לעורר בקרבי כל חימוד." המשמעות של זה היא שלב בן האדם מיסודו מלא בחטא. מהרגע שבו האנשים נמצאים ברחם אימם, הם עם חטאים, וייוולדו עם תריסר סוגי חטאים.
תריסר סוגי חטאים אלה הם ניאוף, זנות, רצח, גניבה, אהבת בצע, רשע, רמיה, זוללות, עין רעה, גדוף, זדון וסכלות. כולם עושים חטאים אלה עד שהם מתים. כיצד מישהו בעולם יכול לציית לתורה ולמצוות אלוהים כאשר הוא נולד לעולם הזה עם תריסר סוגי חטאים? ברגע שאנו שומעים את דברי התורה והמצוות אשר אומרות לנו מה עלינו "לעשות" או "לא לעשות," החטאים מתחילים לפעול בנו.
כאשר לא הכרנו את התורה ואת מצוות האלוהים, החטאים שבנו היו רדומים. אך לאחר ששמענו את המצוות אשר אומרות לנו מה לעשות ומה לא לעשות, חטאים אלה יצאו החוצה וגרמו לנו לחטוא אף יותר.
לכל מי אשר לא נולד מחדש ואינו מאמין ומבין את אמיתות המים והרוח, יש חטאים בתוכו. חטאים אלה, נעשים פעילים על ידי דברי המצוות ואז יוצרים אף יותר חטאים. התורה, אשר אומרת לאנשים מה לעשות או מה לא לעשות, היא כמו מאמן אשר מנסה לאלף את החטא. בכל אופן, החטאים הולכים נגד מצוותיו של אלוהים וממרים אותן. כאשר חוטא שומע את המצוות, החטאים אשר בליבו מופעלים ומובילים אותו לעשות אף יותר חטאים.
אנו יכולים להבין באמצעות עשרת המצוות שיש לנו חטאים בתוכנו. תפקיד התורה לפיכך הוא לחשוף את החטאים אשר בליבנו, לגרום לנו להבין שמצוותיו של אלוהים קדושות, ולגרום לנו להיות מודעים לרשעותנו. מיסודנו, נבראנו עם חמדנות אשר מתאווה לכל מה שאלוהים ברא, כולל רכוש ובני זוג אשר לא שלנו. לכן, המצווה אשר מצווה "לא תחמוד," אומרת לנו שאנו נולדנו חוטאים המיועדים ללכת לגיהינום מיום לידנו. היא גם מראה לנו על הכרחיותו של המושיע אשר ביצע את כל צדקת האלוהים.
זוהי הסיבה שפאולוס התוודה שהחטאים תפסו הזדמנות על ידי המצוות כדי לייצר בתוכו את כל סוגי רשעות התאווה. פאולוס הבין שהוא היה חוטא גדול אשר הפר את המצוות הטובות של אלוהים, כיוון שבמקור הוא נולד חוטא והיו בו חטאים לפני שהאמין בצדקת האלוהים.
כאשר אנו מסתכלים בפרק 7, אנו מוצאים שפאולוס השליח היה מאד רוחני, היה לו ידע נרחב בתנ"ך והייתה לו הבנה רוחנית גדולה ונסיון. הוא ידע בבירור באמצעות התורה שהיו בתוכו חטאים, אשר עם המצוות יצרו את כל סוגי החמדנות. הוא נוכח לדעת שלתורת אלוהים יש תפקיד לחשוף את החטאים אשר בתוכו. כאשר החטאים נחשפו, הוא התוודה שמצוות אשר אמורות לתת לו חיים הביאו לו מוות.
איך היא אמונתך? האם היא כמו של פאולוס? האם אין חטאים בליבך בין אם הינך מאמין בישוע או לא? אם יש, המשמעות של זה היא שעדיין אין לך את צדקת האלוהים, שלא קיבלת את רוח הקודש ושהינך חוטא אשר נועד ללכת לגיהינום כדי להישפט על חטאיך. האם אתה מודה בעובדה הזו? אם הינך מודה, האמן בבשורת המים והרוח אשר צדקת האלוהים נגלת בה. אתה תיוושע מכל חטאיך, תשיג את צדקת האלוהים, ורוח הקודש תבוא אליך. אנו חייבים להאמין בבשורת המים והרוח. 
 
 

החטא אשר נגרם על ידי המצווה התעה את פאולוס

 
פאולוס השליח אמר, "והמצוה אשר נתנה לחיים היא נמצאה לי למוות. כי מצא החטא סיבה במצוה להתעות אותי ויהרגני על ידה." (אל הרומים 7:10-11). במילים אחרות, החטא התעה את פאולוס על ידי שניצל את המצוות. פאולוס האמין שהמצוות היו באמת טובות וצודקות, אך עדיין תריסר סוגי החטאים התקיימו והעלו מוגלה בליבו. המשמעות של זה היא שהוא הותעה על ידי החטאים כיוון שהוא לא הבין את התכלית של מצוות האלוהים.
בתחילה, פאולוס חשב שאלוהים נתן לו את התורה כדי לקיימה. אך מאוחר יותר, הוא הבין שהתורה לא ניתנה על מנת לקיימה אלא כדי לחשוף את החטאים אשר בלב האנשים, יחד עם קדושתו של אלוהים, ולגרום ללא מאמינים להישפט על ידי אלוהים. באופן זה פאולוס חשב שהוא הותעה על ידי החטא כיוון שהוא לא הבין באופן נכון את מצוות האלוהים ותורתו. רוב האנשים היום גם מותעים באותה דרך.
אנו חייבים להבין שהסיבה שאלוהים נתן לנו את התורה והמצוות לא הייתה כדי שנציית להן, אלא כדי שנבין את חטאינו ונגיע לצדקת האלוהים על ידי האמונה בבשורת המים והרוח. אך מכיוון שאנו מנסים לחיות על פי התורה עם חטאינו, בסופו של דבר אנו חושפים את טבענו המושחת.
לכן, החוטא מבין באמצעות התורה שלמרות שהתורה קדושה, אין לו שום כוח או מסוגלות לחיות חיים קדושים. ברגע ההוא, הוא הופך לחוטא אשר אין לו שום ברירה אלא להישלח לגיהינום על ידי התורה. אך חוטאים אשר אינם מאמינים בבשורת המים והרוח, ממשיכים לחשוב שאלוהים נתן להם את התורה כדי לציית לה. הם ממשיכים לנסות לציית לתורה אך הם מרמים את עצמם ולבסוף ייפלו לחורבן.
אלה אשר לא נולדים מחדש על ידי שהם ממשיכים להיות בורים לגבי צדקת האלוהים, עושים חטאים ואז מנסים לקבל מחילה עם תפילות תשובה. לבסוף, בכל אופן, הם נוכחים להבין שהם רימו את עצמם והבינו שלא כשורה את התכלית של תורת אלוהים. החטא שנגרם על ידי המצוות התעה אותם. תורת אלוהים היא קדושה, אך החטאים שבתוכה הובילו אותם למוות.
פאולוס אמר, "ובכן התורה היא קדושה וישרה וטובה. הכי הטובה הייתה לי למוות חלילה אלא החטא למען יראה כי חטא הוא הביא לי על ידי הטובה את המוות למען אשר יהיה החטא לחטאה יתרה על ידי המצווה" (אל הרומים 7:12-13). אלה אשר מבינים את האמת הזו, מבינים את הצורך שלהם בצדקת האלוהים, ולפיכך, מאמינים שבשורת המים והרוח היא האמת האמיתית. אדם המאמין בבשורת המים והרוח, מאמין גם בצדקת האלוהים. הבה ניגאל מכל חטאינו ונגיע לקדושתו של אלוהים על ידי האמונה בצדקתו. אני מקווה בשביל כולכם שתתברכו על ידי הבשורה הזו.
  
 
?כיצד היה בשרו ושכלו של פאולוס
 
פאולוס היה מלא ברוח והייתה לו הבנה עמוקה בדברי אלוהים, בכל אופן, הוא דיבר על בשרו במילים הבאות, "כי יודעים אנחנו שהתורה היא רוחנית ואני של בשר ונמכר תחת יד החטא. כי את אשר אני פועל לא ידעתי כי אינני עושה את אשר אני רוצה בו כי אם אשר שנאתי אותו אני עושה. ובעשותי זאת אשר לא רציתי בו הנני מודה בזו כי התורה טובה היא. ועתה לא אנוכי עוד הפועל כי אם החטא היושב בי" (אל הרומים 7:14-17). הוא אמר שהוא עשה חטאים כיוון שהוא גשמי מטבעו. כיוון שהוא היה גשמי, הוא ראה את עצמו מחפש אחר רצונות הבשר אף על פי שהוא רצה לעשות טוב.
פאולוס לפיכך הבין, "כי לפי האדם הפנימי חפצתי בתורת אלוהים. אך רואה אני באיברי חוק אחר הלוחם לחק שכלי ויוליכני שבי לתורת החטא אשר באיברי" (אל הרומים 7:22-23). זוהי הסיבה שהוא קונן על גופו וקרא, "אוי לי האדם העני" (אל הרומים 7:24) אפילו לאחר שפאולוס נולד מחדש, הוא עדיין היה במצוקה כיוון שהרשע עדיין היה בתוכו, למרות שהוא רצה לעשות טוב. כאשר פאולוס אמר שהרשע נמצא בו, הוא התייחס לבשרו. הוא ראה תורה נוספת באבריו הנאבקת נגד תורת הרוח, גורמת לו להפסיד לבשר ומוליכה אותו לעשות חטאים. הוא יכל להודות רק בזה שאין לו שום ברירה אלא להיות חשוף למשפט כאשר הוא ראה את החטא שולט בו לחטוא. כיוון שגם לפאולוס היה בשר, הוא קונן על החטאים אשר נבעו מבשרו.
זוהי הסיבה מדוע פאולוס הצהיר, "אוי לי האדם העני" אך הוא גם הודה לישוע המשיח על שמילא את צדקת האלוהים. זה היה כיוון שהוא האמין שישוע בא אל האדמה, הוטבל, ונצלב כדי לתת את מחילת החטאים לכל בני האדם. הוא יכל להודות מכל הלב לאלוהים כיוון שהייתה לו האמונה אשר איחדה אותו עם הטבילה והדם של ישוע המשיח.
פאולוס ידע שכאשר יוחנן הטביל את ישוע, כל חטאיו וגם כל חטאי העולם הועברו על ישוע אחת ולתמיד. הוא גם ידע שכאשר ישוע מת על הצלב, גם אנו כולנו הומתנו לחטא. לכן עלינו להיות בעלי אמונה המאחדת אותנו עם האמת של המים והרוח. האם ליבך מאוחד עם טבילתו ודמו של ישוע המשיח? במילים אחרות, האם איחדת את לבבך עם בשורת המים והרוח אשר מילאה את צדקת האלוהים? חייבת להיות לנו אמונה שתתאחד עם הטבילה שאדוננו קיבל מיוחנן ועם הדם אשר הוא שפך על הצלב. זה מאד חשוב בשבילנו להיות בעלי אמונה מאוחדת כיוון שלהתאחד עם בשורת המים והרוח זה להתאחד עם צדקתו של אלוהים.
אל הרומים 6:3 אומר, "כי כולנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו." המשמעות של זה היא שעל ידי האמונה בטבילתו של ישוע, אנו גם הוטבלנו עימו, כלומר שאנו התאחדנו עם המוות של אדוננו. זאת אומרת, על ידי איחוד הטבילה באמצעות האמונה, אנו באופן רוחני הוטבלנו למותו. להתאחד עם ישוע זה להתאחד עם טבילתו ולמות באיחוד עם מותו.
לכן, אנו חייבים להתאחד ולהאמין בטבילתו של ישוע ומותו על הצלב אשר מילאו את צדקת האלוהים. אם עדיין אינך מאמין בבשורת המים והרוח, אשר מכילה את צדקת האלוהים, אתה לא מאוחד עם טבילתו של ישוע ומותו. ובבשורה זו צדקת אלוהים נגלית.
אם ליבנו אינו מאוחד עם טבילתו של ישוע ומותו על הצלב, אמונתנו היא אך ורק תיאורטית וחסרת תועלת. אחד את עצמך עם טבילתו של ישוע ומותו על הצלב והאמן בהם. בצורה זו עלינו להאמין. אמונה תיאורטית היא חסרת תועלת. מה טוב למשל בבית יפה אם הוא לא שלך? כדי לעשות את צדקת האלוהים שלנו, אנו חייבים לדעת שתכלית טבילתו של ישוע הייתה לשטוף את כל חטאינו, ושמותו על הצלב היה בשביך המוות של בשרנו. באמצעות אמונתנו בצדקתו של אלוהים אשר מולאה על ידי אדוננו, אנו חייבים להיגאל אחת ולתמיד ולהתהלך בחיים מחודשים.
באמצעות אמונתך אשר תאוחד עם טבילת ישוע ודמו על הצלב, צדקת אלוהים תהפוך למעשה לשלך. אנו חייבים להתאחד עם הטבילה והמוות של ישוע, שאם לא, לא תהיה משמעות לאמונתנו.
"אוי לי האדם העני מי יצילני מגוף המוות הזה?" (אל הרומים 7:24). איו זו רק הקינה של פאולוס אלא גם שלי ושלך וגם של כל אלה המופרדים מהמשיח. זה אשר יושיע אותנו מהמצוקה הזו הוא ישוע, וזה יכול להיפתר רק על ידי האמונה בישוע, אשר הוטבל, נצלב, וקם לתחייה למעננו.
פאולוס אמר, "אודה לאלוהים בישוע המשיח אדוננו" זה מראה שפאולוס איחד עצמו עם ישוע. אנו חייבים להאמין שאם נתאחד ותהיה לנו אמונה שישוע הושיע אותנו מחטאינו באמצעות טבילתו ודמו, יימחל לנו ונקבל חיי נצח. כל חטאיך יועברו על ישוע המשיח כאשר תאמין בלב מאוחד בטבילתו של ישוע. אתה תמות ותקום עימו לתחייה לאחר שתשיג את האמונה המאוחדת עם מותו על הצלב.
ישוע החל את תפקידו על האדמה בגיל שלושים. הדבר הראשון שהוא עשה במשימתו היה לשטוף את חטאינו על ידי הטבלתו בידי יוחנן המטביל. מדוע הוא הוטבל? זה היה בשביל שהוא יוכל לשאת את כל חטאי העולם. לכן, כאשר אנו מאחדים את ליבנו עם צדקת האלוהים, אשר בוצעה על ידי ישוע, כל חטאינו עוברים למעשה על ישוע באמצעות טבילתו. כל חטאינו הועברו על ישוע ונשטפו אחת ולתמיד.
אדוננו למעשה בא לעולם הזה והוטבל כדי לשאת את כל חטאינו, ומת כדי לשלם את חובותיהם. ישוע אמר ליוחנן ממש לפני שהוטבל, "הניחה לי כי נאווה לשנינו למלא כל הצדקה" (מתי 3:15). "כל הצדקה" נוגעת לקבלת הטבילה של ישוע ששטפה את כל החטאים של בני האדם, אשר היו מיועדים לגיהינום, וגם למותו ותחייתו. מהי צדקת האלוהים? על פי הבטחתו של אלוהים בברית הישנה, טבילת ישוע ומותו על הצלב אשר הושיעו את כל החוטאים, היא צדקתו. הסיבה שישוע בא לאדמה בדמות אדם והוטבל הייתה כדי לקחת את חטאי בני האדם על עצמו ולשוטפם.
מדוע יוחנן הטביל את ישוע? זה היה כדי למלא את צדקת האלוהים על ידי לקיחת כל חטאי בני האדם. אנו אשר הוטבלנו למשיח ישוע, גם הוטבלנו למותו ומתהלכים בחיים מחודשים, כיוון שהוא קם לתחייה מן המתים. להיות עם אמונה בצדקת האלוהים זה להאמין ולהתאחד עם ליבנו עם טבילת ישוע, מותו על הצלב ותחייתו. זה מאד חשוב בשבילנו להאמין שישוע לקח את כל החטאים על עצמו כאשר הוא הוטבל. אנו נקברנו איתו כאשר הוא מת על הצלב כיוון שהתאחדנו עימו באמצעות טבילתו. זה הכרחי בשבילנו לאחד את ליבנו עם ישוע על ידי האמונה בצדקת האלוהים, אפילו לאחר שנושענו מכל חטאינו. אנו יכולים להודות לאלוהים כיוון שכולנו מתנו עם המשיח כאשר הוא מת על הצלב, כיוון שהוא כבר לקח את כל חטאינו באמצעות טבילתו.
האיחוד עם ישוע על ידי האמונה נחוץ אפילו לאחר השגת צדקת אלוהים באמצעות ישועתנו. לאחר קבלת מתנת הישועה, אמונתנו יכולה להתדרדר לשגרה. אך אם נאחד את ליבנו עם צדקת ישוע, ליבנו יחיה עם אלוהים. אם נתאחד עם צדקת האלוהים, אנו נחייה עימו, אך אם לא ננהג כך, נהיה לא רלוונטיים לגביו. אם לא נתאחד עם ישוע האלוהים ורק נצפה בו כאילו אנו מתפעלים מגינתו של השכן, אנו נהפוך מבחינת אלוהים ללא רלוונטיים על ידי שנהיה פרודים ממנו. לכן, אנו חייבים להתאחד באמונה עם דבר אלוהים ועם צדקתו.
 
 
אם יש לנו אמונה המאוחדת עם טבילת ישוע ומותו על הצלב, אנו נוצרים המאוחדים עימו
 
להאמין בצדקת האלוהים זה להתאחד עם ישוע ולהיות בעלי ידע על צדקתו. כל היבט בחיינו חייב להתאחד עם צדקת האלוהים. כך עלינו לחיות. אם לא נתאחד עם צדקתו, נהפוך עבדים לבשרנו ונמות, אך ברגע שנאמין שנאחד את עצמנו עם צדקת האלוהים, כל חטאינו ימחלו. רק כאשר נאחד את ליבנו עם צדקת האלוהים, כל חטאינו ימחלו. רק כאשר נאחד את ליבנו עם צדקת ישוע, נהפוך לעובדי האלוהים. כל עבודות האלוהים יהיו רלוונטיים לגבינו, וכך, כל עבודותיו וכוחותיו יהפכו לשלנו. בכל אופן, אם לא נתאחד עימו, נשאר לא רלוונטיים לצדקתו.
בדיוק כפי שפאולוס היה, אנו איננו מושלמים וחלשים בבשר, לכן אנו חייבים לאחד את ליבנו עם צדקת האלוהים. אנו חייבים להתאחד ולהאמין שישוע הוטבל על ידי יוחנן ונצלב כדי להושיענו מכל חטאינו. זוהי סוג האמונה אשר משביעה את רצון האלוהים ונותנת ברכה לגופנו ולנשמתנו. אם נאמין בהשתדלותו של ישוע בליבנו המלוכד עם אמונה, גם כל הברכות המובטחות של גן עדן יהיו שלנו. זוהי הסיבה שאנו חייבים להתאחד עימו.
מצד שני, אם לא נאחד את ליבנו עם צדקת האלוהים, לא נוכל לשרתו. הנוצרים הללו אשר לא מאחדים את ליבם עם צדקתו של אלוהים, אוהבים ערכים גשמיים יותר מכל דבר אחר. הם לא שונים מהלא מאמינים שבעולם. הם נוכחים להכיר את צדקתו של אלוהים רק כאשר נכסיהם, אשר הם כה אוהבים כחייהם שלהם, נלקחים מהם. לחומר אין ערך או כוח אשר שולט על חיי האנשים. רק צדקתו של ישוע יכולה לתת לנו מחילת חטאים, חיי נצח וברכות. החומר אינו שווה את חיינו. אנו חייבים להבין שאם נתאחד עם צדקת ישוע, אנו וגם שכננו, נחייה.
ליבנו חייב להתאחד עם צדקתו של ישוע. אנו חייבים להאמין באמונה ולאחד את ליבנו עם המשיח. אמונה אשר מאוחדת עם צדקתו של המשיח היא נפלאה. מה שפאולוס אמר לבסוף בפרק 7 זה שעלינו לחיות חיי רוח באיחוד עם ישוע.
האם ראית אי פעם מישהו אשר הפך למשרתו של אלוהים מבלי שליבו התאחד עם צדקת האלוהים? אין אף לא אחד! האם ראית מישהו אשר מכיר בבשורת המים והרוח כתנאי הכרחי למחילת החטאים מבלי להתאחד עם צדקתו של אלוהים? אין אף לא אחד! לא משנה עד כמה אנו יודעים את התנ"ך, אמונתנו תהיה חסרת תועלת אלא אם כן נתאחד עם צדקתו של אלוהים ונאמין שעל ידי האמונה בטבילתו של ישוע ודמו על הצלב אנו יכולים להיוושע מכל חטאינו.
אפילו אם פעם קיבלנו את מחילת החטאים וביקרנו בכנסיה, אם לא התאחדנו עם צדקתו, אנו חוטאים אשר אין לנו חלק בתוכניתו של ישוע. למרות שאנו אומרים שאנו מאמינים באלוהים, אנו נופרד ממנו אם לא נתאחד עם צדקתו. אנו חייבים להתאחד עם צדקת האלוהים אם ברצוננו להיות מעודדים, נעזרים ומודרכים על ידי המשיח.
האם קיבלת את צדקת האלוהים ואת מחילת החטאים על ידי האמונה בבשורת המים והרוח? האם אתה משרת, בדיוק כפי שפאולוס עשה, את תורת האלוהים בשכלך בעוד בשרך משרת את תורת החטא כל יום? אנו חייבים להתלכד עם צדקת האלוהים כל הזמן. מה יקרה אם לא נאחד את עצמנו עם צדקת האלוהים? אנו נושמד. אך אלה אשר יתאחדו עם צדקת האלוהים, ינהלו אורח חיים המאוחד עם כנסייתו של אלוהים.
להאמין בצדקתו של אלוהים משמעותו להתלכד עם הכנסייה ועם משרתי האלוהים. אנו יכולים להמשיך לחיות באמונה רק כאשר אנו מתאחדים עם צדקת האלוהים כל יום. אלה אשר חטאיהם נמחלים להם על ידי האמונה בצדקתו, חייבים להתאחד עם כנסיית האלוהים כל יום. כיוון שהחטא כל הזמן רוצה לשרת את תורת החטא, אנו חייבים תמיד להרהר בתורת אלוהים ולחיות באמונה. אנו יכולים להתאחד עם ישוע אם נמשיך להרהר ולהתמקד בצדקת האלוהים.
עלינו המאמינים בצדקת האלוהים להתאחד עם הכנסיה ועם משרתי האלוהים על בסיס יומיומי. אנו חייבים להתמקד בעובדה שישוע הוטבל כדי לשאת את כל חטאינו במקומנו. כאשר אנו מלוכדים עם אמונה זו ועם צדקת האלוהים, יהיה לנו שלום מאלוהים, נתחדש, נתברך ונוסמך על ידו.
אחד את עצמך עם צדקת האלוהים. אז תגלה כוח חדש. התאחד עתה עם טבילת ישוע בצדקת האלוהים. חטאיך יסולקו. אחד את ליבך עם מותו של המשיח על הצלב. התאחד עם תחייתו. גם אתה, תחייה שוב. בקיצור, כאשר אתה מאוחד עם המשיח בליבך, אתה תמות ותקום לתחייה עם המשיח, וכך תגאל מכל חטאיך.
מה יקרה אם לא נתאחד עם ישוע? ייתכן שנתבלבל ונשאל, "מדוע ישוע הוטבל? השוני היחידי בין הברית הישנה והחדשה היא שהראשונה מדברת על `סמיכת הידיים` והשנייה מדברת על הטבילה. אז? מה הביג דיל?" ידע מוכוון או אמונה תיאורטית הם לא אמונה ממשית ולבסוף הם מולכים את המאמינים לנדוד הרחק מאלוהים.
אלה אשר מאמינים בצורה כזו הם כמו תלמידים המקבלים רק ידע ממורם. אם התלמיד באמת מכבד את מוריו, הוא ילמד גם מהתנהגותם המכובדת, מאופיים או מאישיותם הנפלאה. אל לנו לקבל את דבר האלוהים כעוד חתיכת ידע, אלא עלינו ללמוד עם ליבנו על אישיותו של אלוהים, אהבתו, חמלתו, וצדקתו. עלינו להיפטר מהרעיון של לימוד דבריו רק כידע, אלא להתאחד עם צדקתו. הליכוד עם צדקתו של אלוהים מוביל את המאמינים להשיג חיים אמיתיים. התאחד עם ישוע! האמונה המאוחדת היא האמונה האמיתית. אמונה תיאורטית ושל ידע מוכוון היא אינה אמונה מאוחדת אלא רדודה.
"חמלתו של אלוהים," כפי שנאמר בפיוט, "היא כאוקינוס שמיימי ללא גבול וזרמתו עמוקה ללא חקר." כאשר ליבנו יתאחד עם צדקת האלוהים, תהיה לנו שלווה תהומית וללא גבולות כמו חמלתו של אלוהים אשר נתנה לנו את צדקתו. אך אמונה תיאורטית ושל ידע מוכוון, אשר אינה מלוכדת עם אלוהים, היא כמו מים רדודים. אם הים רדוד, הוא מעלה בקלות קצף, אך הזרם הנהדר של הגלים הכחולים, היכן שמימי האוקינוס מאד עמוקים, הוא בלתי יתואר. אך במים הרדודים, כאשר הגלים מכים בחוף, הם נקרשים, נשברים, מעלים קצף ומתערבלים באי סדר. אמונתם של אלה אשר לא מאוחדים עם צדקת אלוהים היא כזאת.
ליבם של אלה המאוחדים עם דבר האלוהים, עמוקים, מרוכזים בישוע, נאמנים ובלתי מעורערים בכל תנאי. ליבם נע לעבר רצונו של הנעלה במרומים. אך אלה אשר ליבם אינו מלוכד עם צדקתו, מטלטלים בקלות בשעת צרה הכי קלה.
אנו חייבים להיות עם אמונה המאוחדת עם ישוע. עלינו להתלכד עם דבר האלוהים. אל לנו להיטלטל מדברים פעוטים. אלה אשר מאוחדים עם ישוע, הוטבלו עם המשיח, מתו עם המשיח, וקמו שוב מן המתים עם המשיח. מכיוון שאיננו שייכים יותר לעולם, אנו חייבים להתאחד עם צדקתו של אלוהים כדי להשביע את רצונו, הוא אשר קיבל אותנו כעבדי הצדקה.
אם נתאחד עם צדקת האלוהים, נהייה תמיד בשלווה, שמחה, ומלאי כוח כיוון שכוחו של ישוע יהפוך לכוחנו. עם כוחו וברכותיו שנעשו שלנו, נחייה בברכה גדולה. אם נצטרף על ידי האמונה לטבילתו של ישוע ומותו על הצלב, כל כוחותיו יהפכו לשלנו.
אחד את ליבך עם ישוע. אם תתאחד עם ישוע גם תתאחד עם כנסית האלוהים. ואלה אשר התאחדו עם אלוהים, יתאחדו אחד עם השני ויעשו בשותפות את עבודתו וביחד תגדל אמונתם בדברו.
בכל אופן, אם לא נאחד את ליבנו עם ישוע, נאבד הכל. אפילו אם אמונתנו היא קטנה כמו זרע חרדל, ישוע כבר מחל על חטאינו אחת ולתמיד. עלינו להצטרף לאמת הזו כל יום, למרות חולשותינו. רק אמונה מאוחדת תדריך אותך לחיות ולהודות לאלוהים דרך ישוע המשיח.
כאשר אנו מתאחדים עם צדקתו של ישוע, אנו מגלים כוח חדש וליבנו נעשה חזק. ליבנו מתחזק כאשר אנו מאמינים בדבר האלוהים. זה בלתי אפשרי להשיג החלטה נחושה לשרת את ישוע בהליכה אחר מחשבותינו. כאשר אנו מתאחדים עם טבילת ישוע, צלבו ותחייתו, אמונתנו תגדל ותעמוד באופן יציב על כתבי הקודש.
אנו חייבים לאחד את ליבנו עם ישוע. רק אמונה המאוחדת איתו היא האמונה האמיתית; בעוד זו שלא מאוחדת איתו היא האמונה השקרית.
אנו מודים לאלוהים על שאפשר לנו לאחד את אמונתנו עם ישוע על ידי שהביא לנו את טבילתו של ישוע ודמו על הצלב. אנו חייבים לאחד את ליבנו עימו מעתה ועד אחרון הימים כאשר נפגוש את ישוע שוב. הבה נתאחד עימו.
אנו צריכים לאחד את ליבנו עם אלוהים כיוון שאנו חלשים לפניו. גם פאולוס התאחד עם אלוהים ונגאל מחטאיו. הוא הפך למשרתו האהוב של אלוהים, אשר לימד את הבשורה בכל רחבי העולם, על ידי שידע והאמין בבשורת המים והרוח אשר ניתנה על ידי ישוע המשיח, צדקת האלוהים. כיוון שאנו חלשים ומשרתים את תורת האלוהים בשכלנו אך את תורת החטא בבשרנו, אנו יכולים לחיות רק על ידי איחודנו עם ישוע.
האם למדת עתה על האמונה אשר מאוחדת עם צדקת האלוהים? האם אמונתך מאוחדת עם טבילתו של ישוע? עתה הוא הזמן בשבילך להיות בעל אמונה מאוחדת המאמינה בטבילה ובדם של ישוע. אלה מכם אשר אמונתם לא מאוחדת עם צדקת האלוהים, נכשלו באמונתם, בישועתם ובחייהם.
לכן, צדקת ישוע היא צורך הכרחי לישועתך. להיות מאוחד עם ישוע זו ברכה המובילה את כולנו לקבל את מחילת החטאים ולהפוך לילדיי האלוהים. קבל את צדקת האלוהים והתאחד עימה והאמן בצדקתו. אז צדקת האלוהים תהיה שלך וברכותיו של אלוהים תמיד יהיו עימך.
 
 
!הודה לאלוהים על ישוע המשיח
 
פאולוס השליח אמר שהוא מודה לאלוהים באמצעות ישוע המשיח אדוננו. הוא הודה על צדקת האלוהים המתקבלת על ידי האמונה בישוע המשיח. אפילו לאחר שפאולוס האמין בצדקת האלוהים, הוא לא יכל שלא לשרת את תורת האלוהים עם שכלו ואת תורת החטא עם בשרו. אך מכיוון שהוא האמין בצדקת האלוהים בכל ליבו, לא היו בליבו חטאים.
פאולוס הודה שהוא כבר הואשם על ידי התורה בישוע המשיח, וניצל מהחטאים באמצעות האמונה בגלל צדקתו של האלוהים. הוא גם אמר שאלה אשר עמדו בפני חמת האלוהים ועונשי תורתו, יוכלו להניב את פירות הישועה על ידי שיאמינו בליבם בצדקת האלוהים. בליבם של הנולדים מחדש יש השתוקקות לרוח הקודש נוסף על השתוקקות הבשר. אך לאדם אשר לא נולד מחדש, יש רק את תאוות הבשר. לכן, חוטאים משתוקקים רק לחטוא ויותר כך, באמצעות האינסטינקטים הטבעיים שלהם, הם מנסים לייפות את חטאיהם לפני עיניהם של אחרים.
כמרים ובכירי הכנסייה אשר לא נולדו מחדש אומרים בדרך כלל, "אני רוצה לחיות ביושר אך אינני יודע מדוע זה כה קשה." אנו חייבים לקחת בחשבון מדוע הם אינם מסוגלים אלא לחיות בדרך זו. זה מכיוון שהם חוטאים אשר לא קיבלו גאולה על ידי האמונה בצדקת האלוהים. בליבם יש חטא כיוון שצדקת האלוהים לא נמצאת בהם. אך בליבם של הנולדים מחדש יש גם את צדקת אלוהים וגם את רוח הקודש, אך אין חטא.
כאשר לפאולוס היה חטא בליבו הוא קונן, "כי אינני עושה הטוב אשר אני רוצה בו כי אם הרע אשר אינני רוצה בו אותו אני עושה. אוי לי האדם העני מי יצילני מגוף המוות הזה." בכל אופן פאולוס הוסיף מיד, "אודה לאלוהים בישוע המשיח אדוננו" (אל הרומים 7:25) המשמעות של זה היא שהוא השיג גאולה מכל חטאיו על ידי האמונה בישוע המשיח אשר מילא את צדקת האלוהים.
מה שפאולוס מנסה להגיד בפרק 7 זה שלפני כן כאשר הוא היה דתי מבלי שנולד מחדש הוא לא ידע מה היה תפקידה של התורה. אך הוא אמר שאחד אשר הושיע אותו ממצבו האומלל שנגרם על ידי החטא, היה ישוע המשיח אשר הוציא לפועל את צדקת האלוהים. כל מי אשר מאמין שישוע המשיח מילא את צדקת האלוהים כדי להושיענו נהחטאים, יינצל.
אלה אשר מאמינים בצדקת האלוהים משרתים את תורת אלוהים עם שכלם אך משרתים את תורת החטא עם בשרם. בשרם עדיין נוטה לעבר החטא כיוון שהוא עדיין לא השתנה למרות שהם נולדו מחדש. הבשר משתוקק לחטוא, אך השכל, אשר מאמין בצדקת אלוהים, משתוקק ללכת אחר צדקתו. מצד שני, אלה אשר לא קיבלו את מחילת החטאים יובלו גם על ידי שכלם וגם על ידי בשרם רק לעשות חטאים, כיוון שבבסיס ליבם נמצא חטא. אך אלה אשר יודעים ומאמינים בצדקת האלוהים, פועלים על פי צדקתו.
אנו מודים לאלוהים באמצעות ישוע המשיח, על שהמשיח מילא את כל צדקת אלוהים. תודה לאלוהים על שנתן לנו את צדקתו ואשר הדריך אותנו להאמין בה.