[2-9] האם נושעתם מהמים והרוח? ( חזון יוחנן 2:18-29 )

( חזון יוחנן 2:18-29 )

קהל תיאטירא שירת בעבודת האלוהים עם אהבה, אמונה, וסבלנות, ומעשיו השתפרו עם הזמן החולף. אך בו בעת, זו הייתה כנסייה אשר הוטרדה על ידי נביאים מושחתים. מעשיה הרעים, במילים אחרות, היו כאשר אחדים מחבריה, רומו על ידי נביאית השקר הזו כדי לבצע ניאוף ולזנות. ישוע תבע מקהל תיאטירא לחזור בתשובה ולהחזיק באמונה הראשונה עד הסוף. ישוע גם הבטיח שלאלה אשר יגנו על אמונתם עד הסוף הוא ייתן להם השלטון על האומות ואת כוכב השחר.

איזבל הייתה נסיכה גויה אשר הביאה את האליל שלה, בעל, לישראל כאשר היא הפכה לאשתו של אחאב (מלכים א` 16:31). בעל היה אליל של השמש, פסל של הפינקים אשר האנשים עבדו אותו כדי לשגשג. הדמות של האלוהים הזה פוסלה ואנשים עבדו אותה והתפללו למען הפוריות של משפחתם ואדמתם. זה היה דומה לעבודת הפגאנים את האדמה והטבע ברחבי העולם. למשל, לשוחח עם סלע גדול ולעבוד אותו כאלוהים הוא נוהג פגאני רגיל בעבודת יסודות הטבע. נוהג דתי כזה ואמונה נמצאת באלה אשר נהוגים על פי הפנתיאיזם.

עם הצגתה של הדת הפגנית הזו על ידי איזבל, בעל נעשה לאלוהים גדול והמושא לעבודת האלילים של בני ישראל. המלך אחאב, אשר נהג לעבוד רק את האלוהים האמיתי יהוה, התחיל לעבוד את בעל בגלל נישואיו לאשה הגויה הזו. הרבה מבני ישראל הלכו בעקבותיו, נטשו את אלוהיהם האמיתי ובמקומו עבדו אלילים עם בעל זה. לכך הם הביאו על עצמם את זעמו של אלוהים.

אלוהים גער במשרת הקהל של תיאטירא על שאפשר לאמונה של נביאת הבעל איזבל להיכנס לקהל. בציוויו על איזבל ועל חסידיה לחזור בתשובה, אלוהים איים שהוא יביא עליהם צרה גדולה וחורבן אם הם לא יצייתו.

המשמעות של זה היא שכנסיית האלוהים האמיתית אינה יכולה לאפשר לעושר ולנכסים חומריים להיות בראש מעייניה. המשמעות היא שהמאמינים של היום אינם יכולים לעבוד את העולם הגשמי כאלוהיהם, כפי שבני ישראל עבדו את בעל, מלך השמש, למען פוריות ושגשוג.

השלישית ליוחנן 1:2 אומר, "חביבי חפצי הוא כי ייטב לך בגל דבר ותחזק כאש טוב לך בנפשך." כאשר אנו מסתכלים על אמונתו של יוחנן השליח, אנו יכולים לראות שדאגתו הראשונה הייתה לשגשוג רוחני. השגשוג של כל שאר הדברים לא באו לפני דאגתו של יוחנן לשגשוג הנשמה. כיצד אם כן אמונה זו השתנתה בעולם של היום? היא הושחתה והפכה לאמונה אשר משחרת רק לברכת הבשר ושמה את השגשוג הגשמי בחזית הקדמית של האמונה ומתעלמת מהדאגה לרוחניות. הרבה מאמינים בישוע לא מעשירים את נשמותיהם, אלא מעשירים קודם את בשרם.

ישנם הרבה כתות דתיות מסביבנו אשר גרועות כסמים ואשר טוענות שהם יביאו עושר ובריאות בתמורה לעבודתם. עבודת האליל בעל של איזבל הייתה כזו. אנשים מצטרפים לכתות כאלה רק כדי לרדוף אחר שגשוג ופוריות לבשרם. ייתכן שבכנסיות של הנולדים מחדש כיום, אחדים ינסו לארח את האמונה של איזבל כדי להרחיב את קהלם. אך היגיון זה דומה לנסיון לשים צלם בהיכל האלוהים.

איזבל הביאה את האליל בעל לא רק לישראל אלא גם למקדש של יהוה. סוג כזה של אמונה הרודפת אחר רווחים חומריים בעוד היא מתעלמת מגאולה מהחטאים בישוע המשיח היא מוטעית כמו האמונה אשר עובדת אלילים ממש לפני עיני האלוהים.

 יום הכנסיות ברחבי העולם מלמדות מתוך יוחנן 1:29 ואומרות, "כל חטאיכם הסתיימו, כיוון שישוע לקח אותם על הצלב." הם הפכו את טבילת ישוע לדבר משני ותו לא, וטוענות שהישועה מושגית רק על ידי האמונה בישוע בדרך כלשהי, אפילו אם האדם אינו מאמין בטבילתו. אך הטבילה אשר המשיח קיבל מיוחנן, הטבילה אשר בעזרתה הוא לקח את כל חטאי העולם על עצמו, היא אינה משהו של בחירה שאנו יכולים באופו שרירותי להכיל או להוציא. לעסוק וללמד את טבילתו של ישוע כדבר משני בלבד בבשורה זה דומה לעבודת הבעל.

מדוע, אם כן, אנשים אלה מלמדים את הבשורה בלי טבילתו של ישוע? הם נוהגים כן כיוון שתקוותם לא נמצאת במלכות האלוהים, אלא בעושרם על הארץ. אנשים אשר יש להם סוג כזה של אמונה הם בדיוק כמו אלה אשר עבדו את האלוהים הפגאני בעל.

אלה אשר, האמינו בבשורת המים והרוח לפני כן ואשר מלמדים עתה רק על דמו של ישוע חייבים להבין שהם עושים חטא גדול כמו עבודת האלילים של בעל.

אף אחד אינו יכול לכהן כהלכה כשהוא קובע את יעדו על הרווחים החומריים של העולם הזה. כאשר הכמרים עוזבים את בשורת המים והרוח ומלמדים רק על דמו שעל הצלב, ייתכן שהם יצברו רווחים חומריים בעולם הזה. אך הם חייבים להבין שאמונה כזו היא לא אמונה אמיתית וגם לא הלימוד הוא לא לימוד אמיתי.

כשאנו מסתכלים על הקטע בחזון יוחנן, אנו יכולים לראות שמנהיג קהל תיאטירא עבד את בעל בכנסייתו, בדיוק כפי שאיזבל עבדה את בעל.

אם האנשים אינם מאמינים בבשורת המים והרוח, רוח הקודש לעולם לא יכולה לשכון בליבם או לפעול בהם. כפי שפאולוס השליח אומר לנו, "כי מי שאין בו רוח המשיח איננו שלו," אם האדם הוא ילדו של אלוהים או לא, תלוי בכך אם רוח המשיח נמצאת בליבו או לא. התנ"ך אומר לנו שאלה אשר אין להם את רוח המשיח, הם הנטושים.

אלה אשר יודעים ומלמדים על טבילת ישוע

כאשר האדם מאמין בטבילה (המים) של ישוע, אשר בעזרתם הוא לקח את כל חטאי העולם על עצמו, ובדמו על הצלב, רוח הקודש יכולה לשכון בליבו.

אך אם האדם אינו מאמין בבשורת המים והרוח, אפילו אם הוא ימות מות קדושים למען ישוע, זה לא יהיה מות קדושים אמיתי, אלא נסיון לייסד צדיקות עצמית. יש אנשים, המאמינים רק בדם של ישוע, הולכים לאיזה פינה נידחת ברחבי העולם כדי ללמד את הבשורה, מבזבזים את כל חיים בהתמסרות למיסיון, ולפעמים אפילו מתים על אמונתם.

כשהם מושפעים מאהבתו של המשיח, האנשים יכולים למות מות קדושים אפילו שהם מאמינים רק בדמו של המשיח על הצלב. אך מתי 7:23 אומר לנו איזו תועלת תהיה לכך אם אלוהים יסרב לקבל להכיר בכל פעולותיהם והקרבתם? אין זה משנה עד כמה בלהט ובנאמנות הם מפיצים את הבשורה – כמו שנוהגים למשל המיסיונרים המורמונים. כיוון שהם לא מלמדים את בשורת המים והרוח, אמונתם וכל מאמציהם הם לשווא.

אלוהים גער במשרת קהל תיאטירא כיוון שהוא אפשר לחסידי אמונת איזבל להופיע בכנסייה ואפשר את גדילתם. ישנם הרבה מנהיגים דתיים כיום בעולם שהם בדיוק כך ואשר רוצים להוליך שולל נפשות. בלידתו של המשיח, בטבילתו, בצליבתו, במותו, בתחייתו, ובעלייתו לשמים – בכל הדברים האלה, לכנסייה האמיתית של אלוהים חייבת להיות האמונה הנכונה והיא חייבת להפיץ את הבשורה הנכונה. אם לא כן אמונתה תהיה חסרת תועלת.

נביאי השקר טוענים שכדי להיוושע, מספיק להאמין רק בדם של ישוע על הצלב מבלי להבין את חשיבות טבילתו. מכיוון שהם עזבו את האמת של המים, הנצרות הושחתה והפכה רק לאחת מדתות העולם. זוהי הסיבה מדוע הנצרות לא מביאה יותר ישועה לכל האנשים בעולם.

ללא טבילת ישוע ודמו על הצלב, הנצרות הפכה אך ורק לדת אשר מדגישה את האתיקה ואת המוסר של העולם. באירופה וצפון אמריקה, היכן שהרוב המוחלט של האוכלוסייה היה נוצרי, אמונות מזרחיות הפכו לפופולריות ביותר. מדוע? כיוון שדת נוצרית מונחית שכזו אינה יכולה לספק את מחילת החטאים ואת האמונה האמיתית באלוהים, ולפיכך הרבה אנשים נמשכו לטבע המיסטי של הדתות המזרחיות וחושבים שהן מציעות חלופות טובות יותר מהדתות המערביות. אך נצרות היא לא דת מערבית ולא דת מזרחית.

עתה הוא הזמן בשבילנו להכיר בבשורת המים והרוח ובמצבה של הנצרות כיום. עלינו לשאול ולהרהר מדוע נצרות האמת הושחתה והפכה למה שהיא היום, ומדוע הנצרות של היום הפכה לכה חסרת ערך ומטרידה בעיניהם של כל כך הרבה אנשים. התשובה נמצאת בבשורת המים והרוח. להאמין בישוע מבלי לדעת את בשורת המים והרוח זה כמו לעבוד את בעל ממש לפני העיניים של אלוהים. הדבר שהכי רע לפני אלוהים הוא הסירוב להאמין בבשורת המים והרוח כאמת וכישועה האמיתית.

הנצרות של היום מרותקת לא על ידי היופי של בשורת המים והרוח, אלא על ידי היופי של העולם הגשמי. שבע הכנסיות אשר באסיה שירתו את ישוע על ידי שהאמינו בטבילת ישוע ודמו על הצלב. אך, כפי שנראה בתנ"ך, הם, גם, בחלקן נכנעו לעולם הגשמי, כאשר בשורת המים והרוח במידה הולכת וגוברת נדחקה החוצה, ואת מקומה תפס העולם הגשמי כדי למלא יותר ויותר את ליבם של האנשים.

מה יקרה אם הכנסיה לא תלמד את אמת הישועה, את בשורת הלידה מחדש מהמים והרוח, ובמקומה תלמד רק על הדם שעל הצלב? אני מעלה את השאלה הזו כיוון שאפילו כנסיית האלוהים, אם היא תרדוף אחר העולם הגשמי, תוך זמן קצר תושחת על ידי העולם הגשמי, ואחר לא זמן רב תטען שזה בסדר להתעלם מטבילת ישוע כדי להיוושע. זוהי הסיבה מדוע אני בוחן מחדש וחוזר שוב על הנקודה החשובה הזו באמצעות דבר האלוהים.

ההבדל בין הבשורה עם טבילת ישוע לבין הבשורה ללא טבילתו

אתם ואני קיבלנו את מחילת כל חטאינו על ידי האמונה בבשורת המים והרוח. בשורה זו של המים והרוח היא האמת של ישוע, בעוד טבילת ישוע, דמו על הצלב, ורוח הקודש הם העדות לישועתנו.

הראשונה ליוחנן 5:5-7 והראשונה לפטרוס 3:21 אומרים לנו שה"מים" – טבילה, כלומר – הם הסימן לישועתנו וזהו אותו דבר הישועה אשר מופיע במתי 3:15 היכן שישוע לקח את כל חטאי העולם על עצמו עם טבילתו. כאשר טבילת ישוע היא כה חשובה כיצד התעלמות מטבילת המשיח ולימוד רק על דמו של ישוע יכולים להביא לנו ישועה שלמה ומושלמת? אלה אשר נגאלו מהחטאים חייבים לשרטט קו ברור של ישועה על ידי האמונה בכתוב. הם חייבים להזכיר לעצמם שוב ושוב כך שקו זה יהפוך לברור אף יותר.

אם האדם אינו יכול לסמן קו ברור של חתימה על ישועתו, המשמעות היחידה של זה היא שאדם זה לא עדיין נושע. זו טעות לחשוב שגאולתנו מחטאים היא רק שלב מתקדם באמונתנו. גאולה מחטאים היא לא שלב של אישור רוחני, אלה היא הבסיס הממשי של אמונתנו, השלב החשוב ביותר בבניית בית האמונה שלנו על הסלע.

אל לנו גם לחשוב על עניין הגאולה אך ורק כ"מצב של דוקטרינה" של זרמים שונים. ייתכן שדוקטרינה תהיה שונה מזרם לזרם, אך האמת של התנ"ך, האמת שישוע לקח את כל חטאינו על עצמו עם טבילתו, אינה יכולה להיות שונה מאמונה לאמונה. זוהי הסיבה מדוע איננו יכולים לשים בצד את החשיבות המכרעת של טבילת ישוע כאשר אנו מלמדים על בשורת המים והרוח.

איננו יכולים להשאיר בצד את טבילת המשיח וללמד רק על ישוע "כשה של אלוהים אשר לקח את חטאי העולם," או ללמד שהאנשים יכולים להיוושע רק על ידי האמונה בדם שעל הצלב. כיצד יכולים להיעלם חטאיו של מישהו רק על ידי האמונה בדם של המשיח על הצלב מבלי להאמין גם בדמו על הצלב? כאשר האנשים מאמינים רק בדם שעל הצלב, האם החטאים של מצפונם גם נעלמים? כמובן שלא!

באמצעות התנ"ך, ישוע נשא עדות על צדקת האלוהים, חטאינו, ומשפטם. האמונה האמיתית שחייבת להיות לנו היא הידע האמיתי על עדותו של ישוע. מה אני מתכוון בידע אמיתי? אני מתכוון להבנה ברורה מה הם חטאינו אשר יישפטו על ידי אלוהים, מהי צדקתו, ומהי סוג האמונה אשר דינה ייחרץ לפני האלוהים. רק על ידי שנדע את זה, אמונתנו תוכל לנבוע הלאה מהידע הנכון שלנו.

אם, בהשמעת הבשורה, אנו נשאיר בצד גם את טבילת ישוע או את דמו על הצלב, אם כן, מה שאנו נשמיע לא תהיה בשורת המים והרוח. אם נטפל באמת האלוהית על פי מושגים אנושיים ונלמד שכל אחד יכול להפוך לחף מחטא פשוט על ידי האמונה בישוע, אם כן, גם אלה אשר מלמדים וגם אלה אשר יילמדו יישארו כחוטאים. אם אנו מלמדים על טבילת ישוע או לא עושה את כל ההבדל לגבי הושעת הנשמות.

כאשר אנו מסתכלים על אמונת השליחים, אנו רואים שהם לא לימדו רק על הדם שעל הצלב. הם כולם האמינו גם בטבילת ישוע וגם בדמו על הצלב כעבודה אחת של ישועה. לטעון שישוע טיפל בכל חטאינו על הצלב מבלי להאמין קודם שהוא לקח אותם על עצמו עם טבילתו, לא רק שזה לא הגיוני לפי הגיון אנושי, אלא גם אין זה מתאים לאמת של המים והרוח. אלה המאמינים רק בחצי בשורה שכזו, אינם יכולים להיגאל מחטאיהם.

עבודת המלמד על הבשורה

 אם מדברים מבחינה תנ"כית, השדכנים הרוחניים הם אלה אשר מלמדים את בשורת המים והרוח. השדכנים של הישועה הרוחנית חיבים לתווך בין ישוע לבין כלותיו. הדבר הראשון שעליהם לדעת זה להשמיע לחוטאים מה ישוע עשה למענם. הם חייבים ללמד אותם שישוע הוטבל כדי לקחת את חטאיהם על עצמו, ושהוא נשפט על כל חטאיהם על הצלב. הם חייבים גם להבחין במדויק אם הכלות מאמיניות בכך או לא, וכאשר הכלות מאמינות, אז תפקיד המשדך בוצע.

כדי להשיג את זה, זה מאד חשוב שהשדכנים יסבירו לכלות מיהו החתן ומה הוא עשה למענן, כדי שהכלות יבינו זאת בקלות. כאשר ליבן של הכלות יבין מה החתן עשה למענן, השדכן חייב ללמדן את העובדה שהחתן לקח את כל חטאיהן עם מימיו ודמו.

כאשר הכלות מקבלות כך את כל הדברים אשר החתן עשה למענן, הן הופכות ונקראות ככלותיו של המשיח. אלה אשר הופכות לכלותיו של המשיח חייבות לדעת שהמשיח קנה אותן עם הפדיון של בשורת המים והרוח. הן חייבות להבין שכדי להיות שלו, הבעל ניקה אותן מכל חטאיהן עם מימיו ודמו, הפך אותן ללבנות כשלג, וקיבל אותן ככלותיו.

רק אז יכולות הכלות לכבד ולהכיר לעד את החתן. אלה אשר קיבלו את מחילת כל חטאיהם הם הצדיקים, הצדיקים הם חפי חטא, והחפי חטא הם כלותיו של ישוע המשיח. כאשר יש לכלות אמונה שכזו, הן יכולות להתחתן עם החתן, והחתן יכול לקבל אותן לזרועותיו. לפיכך, רק כאשר השדכנים הרוחניים מכינים את הכלות עם דבר האמת, הם יכולים לארגן בהצלחה את חתונותיהן.

כדי להצליח, השדכנים של הישועה הרוחנית חייבים לדעת איזה סוג של כלה החתן רוצה. בישוע, חתנינו, אין חטא. הוא קדוש. זוהי הסיבה מדוע ישוע רוצה כלות חפות מחטאים וללא פגם. וזוהי הסיבה מדוע השדכנים משתמשים בעבודתו של התן כדי לנקות ולקשט את הכלות. המשמעות של קישוט הזה של הכלות היא שהם יובאו אל החתן רק לאחר שחטאיהן התנקו לגמרי על ידי בשורת המים והרוח אשר התבצעה על ידי החתן. אם הן יובאו אליו כאשר מחצית מחטאיהן התנקו, החתן לא יקבל אותן, כיוון שהוא רוצה שכלותיו יהיו חפות מחטא לחלוטין. משרתי האלוהים אשר ממלאים תפקיד זה הם השדכנים של הישועה הרוחנית.

לכן משרתי האלוהים חייבים להכין את הכלות לישועתם הרוחנית. באותו זמן, אנו גם חייבים להבין שבנצרות של היום ישנם בכל מקום הרבה שדכני שקר אשר מנצלים וסוחטים למען רווחים חומריים. השדכנים האלה של הבשר יוכו גם על ידי ישוע המשיח וגם על ידי הכלות הדחויות. אל לנו להיות השדכנים של הבשר.

לדעת את עמוקות השטן

אפילו בין משרתי ואנשי האלוהים, ישנם הרבה אשר לא מכירים את עומק תחבולותיו של השטן. ישנם הרבה, במילים אחרות, אשר אינם מבינים עד כמה מתאמץ השטן להכשיל אותנו. יותר מידי ממשרתי האלוהים נכשלו בהבנה כיצד השטן שינה והשחית את בשורת המים והרוח, וכיצד הוא הוליך שולל את המאמינים כדי שינהגו על פי אמונתו השקרית. כתוצאה מכך, הרבה מאמינים בישוע האמינו לבסוף בבשורה מושחתת במקום בבשורת המים והרוח, וגם נשמותיהם בניגוד לרצונו של אלוהים, נהרסו.

אלוהים אומר לנו "אל תדבקו בתורת איזבל, האמינו והשמיעו בקביעות את בשורת המים והרוח עד חזרתי. אז אתן לכם שלטון על העמים." אך על אלה אשר מרומים על ידי אמונת איזבל, אלוהים גם אומר לנו שהוא ישליך אותם לצרה ולכבשן.

כאשר שעת חזרת המשיח תגיע, אנו נראה את אלה אשר האמינו ואשר לימדו רק על הדם של ישוע, בוגדים באמונתם. אנשים אלה נוטים להתגאות באמונתם ותמיד מרגישים עליונים יותר מאלה אשר אמונתם שונה משלהם. אך אלוהים הבחין והבדיל בין אמונתם לאמונה של אלה המאמינים בבשורת המים והרוח: "והמנצח ושומר את מעשי עד עת קץ אתן לו שלטן על הגויים. ורעם בשבט ברזל ככלי יוצר ינפצו כאשר קיבלתי גם אנוכי מיד אבי."

כאשר אדונינו יחזור אל הארץ הזו, יהיו הרבה נוצרים אשר יהיה עליהם לפגוש את ישוע מבלי שהם נולדו מחדש. מכיוון שהם לא האמינו בבשורת המים והרוח, הם יפגשו את ישוע עם חטא בליבם. אך בניגוד לכך, אלה אשר נמחל לליבם מכל חטאיהם על ידי האמונה בבשורת המים והרוח, ישתנו עם בואו של ישוע וישלטו עימו. כפי שנאמר כאן, הכוח של ישוע ושל אנשיו הוא כמו הכח של מוט ברזל אשר מנפץ כלי יוצר.

אלוהים ייתן ללא ספק את הכוח על העמים לאלה אשר יגנו על אמונתם בבשורת המים והרוח עד הסוף. אדונינו אומר לנו שכוח זה הוא כמו הכוח אשר הוא קיבל מהאב. אני חייבים להיאבק נגד ולגבור על נביאי השקר כמו איזבל ובלעם, כך שנשלוט לנצח עם הכוח הזה על העמים אשר ייתן לנו.

!ישועת האמת הברורה

כדי להושיע את החוטאים, על אדונינו היה לבוא אל האדמה הזו, וכדי לקחת את כל חטאי בני האדם על עצמו, היה עליו להיטבל על ידי יוחנן. כיוון שישוע הוטבל כדי לקחת את כל חטאינו, הוא יכל לשאת החטאים האלה אל הצלב, למות עליו, ולקום לתחייה שוב מן המתים. הוא עשה את הפעולות הצדיקות האלה למעננו, כיוון שהוא לא יכל יותר לשאת ולראות את בני האדם נאבקים בחטאיהם ועושים אותם. בשורת המים והרוח היא האמת אשר יכולה להושיע אתכם מכל חטאיכם.

אדונינו יכל להפוך למושיע של כל אלה אשר מאמינים בבשורת המים והרוח. כיוון שהיה על ישוע להיטבל על ידי יוחנן, הוא יכל להניב פירות של תוצאה מדהימה כזו אשר יוחנן 1:29 ויוחנן 19:30 מעידים עליה: "הנה שה האלוהים הנשא חטאת העולם" וכן, "כולה." אלה אשר יש להם את ההכרה בגאולה באמצעות דבר האלוהים הזה, מסוגלים להיות בעלי אמונה חזקה בו כיוון שהם יודעים שישוע טיפל בכל חטאיהם עם טבילתו. אנו חייבים להסתכל בכנות לתוך ליבנו, כיוון שאם לא נאמין בבשורת המים והרוח, חטאינו ימשיכו להיות נוכחים בליבנו.

כאשר אנו מביטים מקרוב על ליבם של אלה אשר מתעלמים מטבילת ישוע ומאמינים רק בדמו על הצלב, אנו רואים שאי אפשר להכחיש את קיום החטאים בליבם. אנו חייבים לתת תשומת לב מיוחדת להטבלתו של ישוע על ידי יוחנן המטביל ולהאמין בצורה חזקה אף יותר, כיוון שאיננו יכולים להחסיר או להוסיף את מחשבותינו לדבר האלוהים. אנו כולנו חייבים להיאבק בבשורות השקר כיוון שהן יכולות להרוס את אמונתם של אלה המאמינים בבשורת המים והרוח.

ישוע בעצמו אמר לנו, "ראו והשמרו לכם משאור הפרושים והצדוקים." השאור כאן אין כוונתו לסוג אשר משתמשים בו לעשות ליקר או לחם, אלא לבשורה אשר אין בה את טבילתו של ישוע. אנו חייבים לדעת ולהאמין בעובדה שישוע נשא את חטאי העולם אל הצלב על ידי שלקח אותם על עצמו עם טבילתו, ושהוא נעשה למושיענו האמיתי כשנצלב על הצלב וקם שוב לתחייה מן המתים.

ישוע מצידו קיבל את כל חטאי העולם עם הטבלתו על ידי יוחנן, וגרם לכולם להיעלם עם דמו על הצלב. אך מצד האנשים, כיוון שהם לא מאמינים בטבילה שישוע קיבל מיוחנן, חטאיהם רק יכולים להמשיך להתקיים. מבלי להאמין באמת שישוע הוטבל על ידי יוחנן כדי להעביר את כל חטאי העולם על עצמו, חטאיהם אינם יכולים במהותם להימחק. בשורת המים והרוח היא בשורת הכוח אשר מנקה את כל חטאינו, ומנקה אותנו לבנים כשלג כאשר אנו מאמינים בטבילת ישוע ודמו על הצלב כאחד.

 הבה נהיה אלה אשר מנצחים

מהקטע המרכזי הזה, ראינו את דבר האלוהים שנאמר לקהל תיאטירא. אלוהים הבטיח למשרת קהילת תיאטירא שהוא יתן לו כוח על העמים. כל נולד מחדש חי בשדה קרב רוחני ועוסק באבק רוחני. אנו חייבים תמיד לנצח בשדה הקרב הרוחני הזה עם אמונתנו בבשורת המים והרוח. הקרב הרוחני הזה מתחיל מהרגע שהאדם מאמין בבשורת המים והרוח.

אלה המאמינים בבשורת המים והרוח חייבים להתגבר על השטן במאבקם בו. יש מאיתנו אשר נלחמים בשטן ואשר נאבקים בבשורות השקר ממש עד ליום אשר הם יעמדו לפני אלוהים. אלה המנצחים, מאמינים שאדונינו לקח את כל חטאינו על ידי שבא אל האדמה הזו, הוטבל, מת על הצלב, וקם שוב לתחייה מן המתים. אין זה משנה מה אחרים אומרים, הם אינם מודעים באמונתם שהמקום אשר הם התנקו מחטאיהם הוא נהר הירדן, ושכל חטאיהם הועברו לישוע באמצעות הטבילה אשר הוא קיבל מיוחנן.

אלוהינו הורה לנו להיאבק ולגבור על השטן. ייתכן שבשרנו יעבוד קשה ויתעייף לפעמים, אך אמונתנו בבשורת המים והרוח לעולם אינה יכולה להפסיד במלחמתה נגד נביאי השקר.

ישוע אמר לנו, "בואו בפתח הצר כי רחב הפתח ומרווח הדרך המביא לאבדון ורבים אשר יבואו בו. ומה צר הפתח ומוצק הדרך המביא המביא לחיים ומעטים הם אשר ימצאוהו." (מתי 7:13-14). נביא הברית הישנה אליהו נאבק ב 850 כהני בעל וניצח.

גם פאולוס השליח אמר שאין בשורה אחרת מלבד האחת שהוא לימד (אל הגלטיים 1:7). בשורה זו של פאולוס הייתה לא אחרת מהאמונה בטבילתו של ישוע ודמו על הצלב. אלה המאמינים בבשורה זו, בועד שייתכן שיש להם כמה חסרונות אפילו לאחר שהם נולדו מחדש, לעולם אין להם חטא כלשהו בליבם. אדונינו ניקה את כל חטאינו עם מימיו וקיבל את כל הדין עליהם עם דמו. טבילתו של ישוע ודמו על הצלב הביאו גאולה נצחית לאלה אשר מאמינים.