Search

उपदेश

נושא 10: התגלות

[11-2] ישועת בני ישראל (חזון יוחנן 11:1-19)

ישועת בני ישראל
( חזון יוחנן 11:1-19 )
 
מדוע ישלח אלוהים את שני הנביאים לבני ישראל? אלוהים ירצה לנהוג כך במיוחד כדי להושיע את בני ישראל. הקטע העיקרי אומר לנו שבשביל להושיע את בני ישראל בפעם האחרונה, אלוהים יגרום לשני העדים להתנבא במשך 1260 ימים. המשמעות של זה שאלוהים יושיע כך את בני ישראל היא גם שזמן סוף העולם הגיע.
פסוק 2 אומר,  "ואת החצר אשר לפנימה מחוץ להיכל השלך החוצה ואל תמדנה כי ניתנה לגויים ורמסו את העיר הקדושה ארבעים ושנים חודשים." המשמעות של זה היא שכאשר המכות הנוראיות יבואו על הגויים, כאשר תקופת שבע השנים של הצרה הגדולה תתחיל ובהדרגה תביא מכות יותר חזקות ובלבול, וכאשר אלה מתוך הגויים אשר שמעו והאמינו בבשורה ימותו על קידוש השם, אלוהים יקים את שני הנביאים למען עם ישראל, יגרום להם להעיד שישוע הוא האלוהים והמושיע, וכך יושיע את בני ישראל. זה אומר לנו שאלו הם מעשי האלוהים אשר יבואו.
אנו חייבים ללמד את הדברים האלה לאלה אשר הולכו שולל על ידי השטן ואשר טוענים שהמנהיגים של הזרם שלהם הם שני עצי הזית של סוף הזמנים, או שהמייסד של הפלג שלהם הוא אליהו אשר נובא בסוף הזמנים. כל פעם שהכנסיות הגשמיות מדברות על חזון יוחנן, על פי רוב הם מנצלות את הקטע הזה של שני עצי הזית. מתוך כל האנשים אשר הולכו שולל על ידי כתות כופרות ואשר פגשתי בחיי האמונה שלי עד עתה, אף אחד לא נמנע מלהצהיר הצהרות משונות שהמנהיג של הפלג שלו הוא אחד משני עצי הזית אשר מוזכרים פה. כל כופר שאני מכיר הצהיר לבסוף הצהרה שכזו.
אך שני עצי הזית ושתי המנורות של חזון יוחנן אינם מה שהכופרים מצהירים שהם. למען האמת, שני עצי הזית האלה מסמלים את שני הנביאים אשר אלוהים יקים מבני ישראל כדי להושיעם.
פרק 11 אומר לנו בפירוט כיצד אלוהים יושיע את בני ישראל. כמו בספר אל הרומים, כל פרק בספר חזון יוחנן יש לו את הנושא המיוחד שלו. רק על ידי ידיעת הנושאים האלה נוכל להבין על מה מדבר כל פרק. בקוראם שהגויים ירמסו את העיר הקדושה במשך ארבעים ושנים חודשים, יש אנשים הטוענים, מבלי לדעת את הנושא הזה, שתקופת הגויים תעבור ובמקום תתחיל תקופת הושעת בני ישראל ומאז והלאה רק בני ישראל ייוושעו.
אך זה רחוק מהאמת. פרק 7 אומר לנו שגם מספר רב מהגויים ייוושע מהצרה – כלומר, גם הגויים וגם בני ישראל ייוושעו במשך הצרה, ולא רק בני ישראל. לפיכך, מה שפסוק 11 אומר לנו זה שאלוהים יקים כך שני נביאים כדי להושיע את בני ישראל בסוף הזמנים, אך אין המשמעות היא שהגויים לא ייוושעו יותר.
אחדים ישאלו בחזרה, "האם 144,000 מבני ישראל כבר לא נושעו כפי שפרק 7 אומר לנו שזהו המספר של בני ישראל אשר נחתמו על ידי אלוהים?" להיות חתום אינו אותו דבר כמו להיוושע. אין אף אחד אשר יכול להיוושע מבלי לעבור דרך ישוע המשיח. ישועה מגיעה רק על ידי האמונה שישוע המשיח נעשה למושיענו על ידי שבא אל הארץ הזו, הוטבל כדי לקחת את כל חטאינו, נשא את כל חטאי העולם האלה אל הצלב, מת עליו, וקם שוב לתחייה מן המתים.
למרות שאנו יודעים שאנו כרוכים אחר החטא עד מותנו, אף על פי כן נושענו על ידי האמונה שישוע המשיח העלים את כל חטאינו וכך נעשה למושיענו. בעת ש 144,000 מבני ישראל יהיו מוחתמים, אלוהים גם יקים את שני נביאיו, ובאמצעותם ילמד את בשורתו לבני ישראל האלה. מה שהכתוב אומר לנו, במילים אחרות, זה ששני הנביאים ילמדו את הבשורה לבני ישראל, ולפיכך 144,000 מהם ייוושעו.
התנ"ך לעולם אינו מפלה או בעל דעות קדומות. אין אף אחד אשר יכול להיוושע מבלי לעבור דרך ישוע המשיח. אלוהים אינו אומר מבלי שעוברים דרך ישוע המשיח, "אתה נושעת, אך אתה לא."
שני הנביאים, אשר הם שני עצי הזית אשר מוזכרים בקטע המרכזי, ייהרגו במקום אשר נקרא גולגולתא. גופותיהם ישארו חשופות ללא קבורה, ואלה אשר לא קיבלו ולא האמינו בישוע ישמחו על מותם וישלחו אחד לשני מתנות. אך פסוקים 11 ו 12 אומרים לנו,  "ויהי אחר ימים שלושה וחצי ותבוא בהם רוח חיים מאת האלוהים ויעמדו על רגליהם ואימה גדולה נפלה על כל רואיהם. וישמעו קול גדול מן השמים מדבר אליהם לאמר עלו הנה ויעלו בענן השמימה ושונאיהם רואים אותם ."
זה מראה לנו בצורה ישרה שאנו – כלומר, אתם ואני אשר אנו גויים – גם נמות מות קדושים על ידי האמונה כאשר הזמן יגיע, וזמן קצר לאחר המוות על קידוש השם תבוא תחייתנו והלקיחה שלנו. נושא זה ממשיך להופיע בכל ספר חזון יוחנן. ישנם גם קטעים האומרים לנו שכאשר המכות של שבע הקערות יישפכו על הארץ הזו, הקדושים שנלקחו יהללו את אלוהים ברקיע.
פרק 14 גם מדבר על 144,000 שנושעו אשר מהללים את אלוהים עם שיר שאף אחד מלבד פירות הביכורים של הישועה יכול לשיר. מה שזה אומר לנו זה שכאשר בני ישראל ייוושעו, הם ימותו מות קדושים בכל מקום, וזמן קצר אחרי מות הקדושים שלהם, תבוא תחייתם ולקיחתם.
 כך גם לגבי הגויים, בסוף הזמנים, אתם ואני נתנסה בהרבה קשיים מהמכות של שבעת השופרות, אך אלוהים עדיין יגן עלינו מהמכות האלה. כאשר הצרה הגדולה של שבע השנים תגיע לשיאה לאחר ששלוש וחצי השנים הראשונות יעברו, רדיפת הקדושים תגיע לשיאה. אך הרדיפה הקיצונית הזו תמשך רק לזמן קצר. תוך זמן קצר הרבה קדושים ומשרתי אלוהים ימותו על קידוש השם, וזמן קצר לאחר מות הקדושים שלהם תבוא לקיחתם.
מדוע? כיוון שחזון יוחנן כותב שוב ושוב שבשעה שהמכות של שבע הקערות יישפכו על הארץ, הקדושים כבר יהיו בגן עדן כשהם מהללים את אלוהים. הכתוב מתאר את זה כדבר נפלא.
חזון יוחנן 10:7 אומר  "אך בימי קול המלאך השביעי בעת עמדו לתקוע ונשלם סוד האלוהים כאשר בישר את עבדיו הנביאים." זה נוגע לשום דבר אחר מלבד הלקיחה, הסוד אשר הוסתר על ידי אלוהים. בראשונה אל התסלוניקים 4:16, גם פאולוס השליח אומר לנו,  "כי הוא האדון יירד מן השמים בתרועה בקול שר המלאכים ובשופר אלוהים ואז יקומו ראשונה המתים במשיח."
זה שישוע יירד מן השמים, בכל אופן, אין משמעותו שהוא יירד אל הארץ הזו מייד. הוא יירד מן השמים אל הרקיע, וכאשר תחיית המתים הראשונה אשר תעורר את הישנים ותהפוך את הנולדים מחדש לחיים תתרחש, הלקיחה אשר באמצעותה הקדושים יפגשו את ישוע ברקיע תתרחש מייד לאחריה. לאחר שסעודת הכלולות של השה תיערך ברקיע, ולאחר שעולם זה ייחרב לחלוטין על ידי שפיכתן של המכות של שבע הקערות הנותרות על הארץ הזו, ישוע יירד עימנו אל הארץ המחודשת, ויופיע בפני אלה אשר עדיין יהיו בחיים.
לפרש את דבר חזון יוחנן ואת התנ"ך בהתבססות על דעתו האינדיבידואלית של האדם זה לפתוח את הדרך לחורבן. זו פשוט טעות להאמין בהיפותזה אשר מוצעת על ידי אחדים מהתיאולוגים ולתמוך בטענות האלה מבלי להבין כראוי את הכתוב.
מתוך התיאולוגים אשר מאד מעורכים ומפורסמים בקהילה הנוצרית הקונסרבטיבית, כמה מלומדים כמו ל. ברקהוף ו אברהם קוויפר דוגלים באמילניאלזים. מתוך התיאוריות של הלקיחה לפני הצרה, לקיחה אחר הצרה והאמילניאלזים, האמונה בדוקטרינה האחרונה היא כמו לא להאמין לגמרי בתנ"ך עצמו.
הזמן שבו אנשים האמינו בתיאוריה של הלקיחה לאחר הצרה עבר, ובימים אלה למעשה כולם מאמינים בתיאוריה של הלקיחה לאחר הצרה. אך תיאוריה זו גם אינה מבוססת באופן תנ"כי. אך האנשים אוהבים אותה מאד כל פעם שנאמר להם על הלקיחה שלפני הצרה. מדוע? כיוון שעל פי התאוריה הזו של הלקיחה לפני הצרה, לא יהיה לנוצרים מה לדאוג מהצרה הגדולה של שבע השנים.
לפיכך, זה מקובל על המאמינים לחיות חיי אמונה שאינם חמים או קרים, וגם הכנסיות דואגות רק לגודל של קהלם. כך, אמונתם של האנשים הופכת לרופפת. מכיוון שהם חושבים שאין להם צורך לדאוג מהתנסות בצרה הגדולה, אמונתם מחווירה ונעשית רופפת בדיוק כאשר אמונתם צריכה למעשה להתחזק עם ההתקרבות של סוף הזמנים. האנשים נהגו להאמין באמילניאלזים לפני הרבה זמן, ולאחר מכן בתיאוריה של הלקיחה שלאחר הצרה לזמן מה, ועתה הם מאמינים בתיאוריה של הלקיחה לפני הצרה.
בשנים של 1830, כומר סקופילד, פרופסור ב "מודי בייבל אינסטיטיוט," החל לכתוב את הערותיו על התנ"ך. סקופילד היה מושפע ביותר מתיאולוג מפורסם בעולם בשם דרבי.
דרבי, מורהו הרוחני של סקופילד אשר היה כומר קתולי לפני כן, היה אדם נבון מאד ובעל ידע נרחב. הוא עזב את הכנסיה הקתולית לאחר שהבין את טעויותיה, הצטרף לארגון נוצרי קטן והפך למנהיגו. למרות שדרבי באופן קבוע קרא ולמד את התנ"ך, הוא לא יכל להבין מחזון יוחנן האם הלקיחה תתרחש אחרי או לפני הצרה הגדולה. לכן הוא יצא למסע בחיפוש אחר ראיות ברורות לנושא זה.
בזמן מסעו הוא פגש בחורה בשנות העשרה. בחורה זו טענה שהיא ראתה בחזיונה שהלקיחה תתרחש לפני הצרה הגדולה. כשהוא מאמין למה שהיא אמרה לו ושוכנע שהלקיחה תתרחש לפני הצרה, דרבי הסיק את מסקנותיו התנ"כיות עם התאוריה של הלקיחה לפני הצרה.
בכל אופן, בגלל שהאנשים בזמנים ההם האמינו במיוחד בתיאוריה של הלקיחה לאחר הצרה, התיאוריה של דרבי על הלקיחה לפני הצרה לא התקבלה באהדה.
דרבי טען שמה שכתוב בספר חזון יוחנן זה על ישועת בני ישראל ואין לזה שום קשר לישועתם של הגויים. ועל ידי הפסוק, "עליך לשוב להינבא " (10:11), הוא פירש את זה לא כלימוד בשורת המים והרוח, אלא כבשורת הממלכה המכריזה על בואה.
 סקופילד, אשר קיבל את התיאוריה של דרבי, השאיר אותה כפי שהיא, צירף את התיאוריה הזו של הלקיחה לפני הצרה לתנ"ך המפורש שלו, ויצר את ההיפותזה שלו על שבע התקופות. הטענות האלה של סקופילד פגשו את הביקוש של זמנו, תאמו למדי את הרקע, גרמו לתנועה גדולה בקרב הדתיים בעולם והפכו למקובלים בהיקף נרחב.
אך מה אלוהים אומר בתנ"ך? בכתבי הקודש אנו רואים את ישוע לוקח ופותח את הספר החתום בשבע החותמות לפני כיסאו של אלוהים אשר חילק את ההיסטוריה לשבע תקופות עם שבע חותמות.
התקופה הראשונה היא של הסוס הלבן. זוהי התקופה של הישועה, התקופה שבה אלוהים החליט להושיע אותנו מאותו הרגע שהוא ברא את היקום הזה ואת בן האדם, ואכן הושיע אותנו בהתאם לכך. כפי שחזון יוחנן 6:2 אומר לנו,  "ואביט והנה סוס לבן והרוכב עליו קשת בידו ותינתן לו עטרה וייצא מנצח ולמען ינצח," ישוע ניצח וימשיך לנצח. אפילו עוד לפני הבריאה, הבשורה כבר הייתה קיימת והישועה כבר החלה.
התקופה השניה היא התקופה של הסוס האדום, התקופה של השטן. זוהי תקופת השטן אשר בה הוא לוקח את השלווה מבני האדם וגורם להם לצאת למלחמה אחד בשני, לשנוא אחד את השני, ולהיכנס לקונפליקטים דתיים.
התקופה השלישית היא התקופה של הסוס השחור, אשר היא התקופה של מחסור רוחני ופיזי, והתקופה הרביעית היא התקופה של הסוס הירקרק, התקופה של מות הקדושים. התקופה החמישית היא התקופה של לקיחת הקהילה- אלוהים קבע את לקיחת הקדושים כאחת מתקופותיו. התקופה השישית היא התקופה של שבע הקערות אשר תגרום לחורבן העולם הזה, והתקופה שלאחריה היא התקופה של מלכות אלף השנים ושל הארץ והשמים החדשים. כך אלוהים קבע את זמנו של העולם בשבע תקופות במסגרת הספר החתום בשבעת החותמות.
חלוקת הזמן של סקופילד לשבע התקופות נקבעה על ידו. בניגוד לכך, שבע התקופות אשר מנובאות בחזון יוחנן 6 דרך הספר החתום בשבע חותמות אשר בידיו של אלוהים, נקבעו על ידי אלוהים בעצמו. אך האנשים מדברים על התיאוריה של לקיחה לפני הצרה אשר נקבעה על ידי בני אדם, והרבים אשר מאמינים בה, מסיקים שאין להם שום צורך להאמין ברצינות בישוע.
הם החליטו בליבם, "כיוון שאנו נילקח לפני הצרה הגדולה, אנו נהיה כבר עם אלוהים כאשר הצרה הגדולה של שבע השנים תבוא. לכן אין לנו מה לדאוג!" אם דבר האלוהים היה אומר לנו שאנו נילקח לפני הצרה, לא היה שום צורך להכין את אמונתנו, וביקור בכנסייה פעם אחת או פעמיים בשנה היה מספיק. אך זה לא מה שאלוהים אמר לנו.
"ונבאו ימים אלף ומאתים ושישים מתכסים בשקים." "ורמסו את העיר הקדושה ארבעים ושנים חודשים." דבר אלוהים שכזה אומר לנו שגם הגויים ייוושעו בזמן הצרה. אלוהים יקים את שני נביאיו כדי שיפיצו את בשורת המים והרוח. כאשר יגיע זמן הקשיים, אין אף אחד אשר יוכל לעמוד בפני אלוהים מבלי לעבור קודם את שלוש וחצי השנים הראשונות מתוך שבע השנים של הצרה הגדולה אשר נקבעה על ידיו. אלוהים גם אומר לנו שהרבה קדושים יתגלו מתוך הצרה בזמן ההוא.
כדי להאמין בישוע באופן נכון, האדם חייב ללמוד את התנ"ך באופן מדויק ולהאמין במה שנכון בדיוק. אם האנשים ילמדו ויאמינו בדרכם מבלי לקרוא כל דף ודף של התנ"ך בקפידה, הם בסוף יהיו כופרים. הסיבה לכך שיש מספר עצום של זרמים בעולם הזה, זה גם בגלל העובדה שהרבה אנשים מבססים את אמונתם על הפירוש העצמי שלהם על התנ"ך.
זה שבני ישראל ייוושעו אומר לנו שתוכניתו של אלוהים תתבצע בהתאם לדבר ההבטחה שלו. זה גם אומר לנו שאלוהים לעולם לא יפר את דברי ההבטחה שלו אשר אמר לנו, אלא יקיים את כולם. זוהי הסיבה שיש לנו תקווה גדולה שכזו.
שני הנביאים של בני ישראל יקומו לתחייה בתוך שלושה וחצי ימים לאחר מיתתם ויעלו לגן עדן. זוהי הלקיחה. זוהי דוגמה שמראה כיצד הקדושים של הצרה הגדולה ילקחו, וזה גם מראה לנו את הדבר המקדים ללקיחה שלנו. התנ"ך אומר לנו שלאחר תקיעת השופר השביעי, הארץ הזו תהפוך לממלכתו של המשיח והוא ימלוך עליה לעד. כך, גם אלה אשר בטחו בישוע יישלטו עימו.
אלוהים יחריב את הארץ לגמרי לאחר שיקח את הקדושים. איננו יודעים אם החורבן יהיה ב 100 אחוז כיוון שפרט זה אינו כתוב בתנ"ך, אך אלוהים אומר לנו בחזון יוחנן 11:18,  "והגוים קצפו ויבוא קצפך ועת המתים להישפט ולתת שכר לעבדיך הנביאים ולקדושים וליראי שמך למקטנם ועד גדולם להשחית את משחיתי הארץ."
לקיחת הקהילה תתרחש ללא ספק כאשר הצרה הגדולה תגיע לשיאה לאחר שלוש וחצי שנים – לא בדיוק כששלוש וחצי השנים הראשונות מגיעות, אלא כשהן עוברות קמעה. נקודת האמצע של תקופת שבע השנים היא כשהצרה תגיע לשיאה כאשר בני ישראל ימותו מות קדושים, והלקיחה תבוא תוך זמן קצר לאחר מכן. כאשר הלקיחה תתרחש, אנו כולנו נשמח בסעודת הכלולות של השה ברקיע.
כאשר נשתתף בסעודות הכלולות של השה ברקיע, כפי שמתי 25 אומר לנו שנשתתף, המכות של שבע הקערות יישפכו על הארץ הזו. בהללנו את אלוהים ברקיע וכשנראה את כל הדברים אשר קורים על הארץ הזו, אנו נודה על אחת כמה וכמה לאלוהים על חסדו.
אני מקווה ומתפלל שבאמצעות דבר חזון יוחנן, תוכלו להבחין בזמנים כאשר סוף הזמנים יגיע, תאמינו בכתוב כהלכה, תחיו את חייכם בחריצות על ידי האמונה, ותהיו מוכנים לעתיד. כדי להלל, לתת כבוד ולעבוד את ישוע בלקיחת חלק בסעודת הכלולות של השה עימו, אתם חייבים להכין את אמונתכם.
אני מקווה שדבר חזון יוחנן יהיה מורה הדרך שלכם לימים שיבואו, ויזכיר לליבכם פעם נוספת שעליכם לחיות בחריצות ובנאמנות באמונתכם בבשורת המים והרוח.