Search

मसीही विश्वास पर पूछे गए ज्यादातर प्रश्न

विषय ४: हमारी किताब के पाठकों की ओर से ज्यादातर पूछे गए प्रश्न

כתבת בספרך שאנו יכולים לקבל את מחילת החטאים אחת ולתמיד על ידי האמונה בטבילת ישוע ודמו על הצלב. אם כן, כיצד אתה מפרש את הקטע "וסלח לנו את עבירותינו כאשר סלחנו גם אנו לעוברים נגדנו" בתפילתו של ישוע?

הקטע אשר ציטטת נראה לכאורה סותר את בשורת המים והרוח. אך מותר לך להאמין שהתנ"ך משולם ואין בו סתירות.
 
ובכן, האם בשורת המים והרוח אינה נכונה? לא, כמובן שלא!
 
באמצעות כל הכתוב, אלוהים הראה לנו שבשורה זו היא הבשורה היחידה האמיתית והמושלמת.
 
ישנן התאמות בין הברית הישנה לברית החדשה. שיטת ההקרבה בברית הישנה מותאמת בשלמות לקורבנו הנצחי של ישוע המשיח. בשיטת ההקרבה, הקרבה חוקית הייתה צריכה שלושה תנאים יסודיים: 1) חיית קורבן ללא פגם 2) סמיכת הידיים עליה 3) דם (מוות יצוגי)
 
וישוע המשיח בא לעולם הזה באמצעות מרים הבתולה כחף מחטא, כדי לקבל את כל חטאי העולם, הוטבל על ידי יוחנן המטביל, נציגם של כל בני האדם. לאחר מכן, הוא הלך לצלב עם כל חטאינו ונצלב למוות. אך הוא קם לתחייה מן המתים לאחר שלשה ימים. אנו נמחלים עתה מכל חטאינו (של העבר, ההווה והעתיד) על ידי האמונה באמת אשר ישוע ביצע.
 
אם כן, מה לגבי הקטע "סלח לנו את עבירותינו כאשר סלחנו גם אנו לעוברים נגדנו"? פירושו הוא שאלוהים רוצה מאיתנו שנסלח אחד לשני על חסרונותינו. אף על פי שנולדנו מחדש, אנו עדיין נמצאים בבשרנו החלש ועושים הרבה עוולות. אם נגנה ונגער אחד בשני על עולותינו, אז אפילו כוחה של הבשורה האמיתית ימוג, והחברות של הנולדים מחדש תיהרס.
 
עליך לשים לב שהמילה 'עבירה' חייבת להיות מתוקנת למילה 'חוב'. למעשה בגרסת התנ"ך של 'ניו קינג ג'מס' כתוב, "וסלח לנו את חובותינו כאשר סלחנו גם אנו לחייבנו" (מתי 6:12).
 
במתי, תפילת ישוע באה מיד לאחר הוראות כגון: "אם תסלחו לבני אדם את חטאתם אביכם שבשמים יסלח גם לכם. ואם לא תסלחו לבני אדם גם אביכם לא יסלח לכם את חטאותיכם."
 
ישוע לא נתן לנו את התפילה כדי שנדקלמה כל יום כפי שהיא. זהו אוסף של נושאי תפילות חשובות שעלינו לזכור בחיי היומיום של האמונה.
 
בבקשה קרא בעיון מתי 18:21-35 ואז תגיע להבנה מהו רצונו של אלוהים מהמשרתים אשר אינם סולחים:
 
"ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדוני כמה פעמים יחטא לי וסלחתי לו העד שבע פעמים. ויאמר אליו ישוע לא אומר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע. על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו. וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חייב לו עשרת אלפים ככרי כסף. ולא היה לו לשלם ויצו אדוניו למכור אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם. ויפול העבד וישתחו לו לאמר אדוני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך. ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב. ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חייב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חייב לי. ויפול חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל. והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו. וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבואו ויגידו לאדוניהם את כל אשר נעשה. ויקרא אליו אדוניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר ביקשת ממני. הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר ריחמתי אני עליך. ויקצוף אדוניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו. ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם."
 
המשמעות היא שאנו חייבים תמיד לסלוח לאחינו כאשר הם חוטאים נגדנו כיוון שישוע סלח כבר על כל חטאי העבר ההוה והעתיד שלנו אחת ולתמיד באמצעות טבילתו וצלבו. לכן, אם לא נסלח לאחינו אפילו שישוע מצידו כבר סלח על כל חטאיהם, הוא יכעס על אי סליחתנו ולא יסלח על חטאינו נגד אחינו. רק כאשר אנו סולחים לאחינו על ידי האמונה שאלוהים כבר סלח לכולנו באמצעו טבילת ישוע והצלב, הוא יהיה שבע רצון מאיתנו.
 
לכן הקטע יכול להיות מפורש כך. "ישוע, אנו סולחים לאחינו כיוון שאתה כבר סלחת על כל חטאינו. לכן, בבקשה אל תכעס על חטאינו." ישוע אמר זאת על הנחת היסוד שהוא כבר שטף את כל חטאי העולם. האדם אשר מאמין בכל יכול למחול לאחיו כאשר הם חוטאים נגדו.