Search

တရားဟောချက်များ

נושא 9: אל הרומיים

[Chapter6-1] הקדמה לאל - הרומים פרק 6

 אנו חייבים להבין את סוד טבילת ישוע

 
האם אתה יודע ומאמין בסוד הטבילה שישוע קיבל מיוחנן? ברצוני לספר לך על זה באמצעות אל הרומים 6:1-4, "אם כן מה נאמר הנעמוד בחטא למען ירבה החסד. חלילה לנו כי מתנו לחטא ואיך נוסיף לחיות בו. או האינכם יודעים כי כולנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו. לכן נקברנו איתו בטבילה למות למען כאשר נעור המשיח מן המתים בכבוד האב כן נתהלך גם אנחנו בחיים מחודשים."
על מנת להבין כתב קודש זה ולגלות את האמת, עלינו קודם כל להבין את אמונתו של פאולוס הנראית באל הגלטיים 3:27 ולהיות בעלי אותה אמונה כמוהו. הוא אומר, "כי כולכם אשר נטבלתם למשיח לבשתם את המשיח." מה משמעותו של פסוק זה? עתה אנו יכולים להבין מילים אלה באמצעות מתי 3:13-17.
פאולוס שאל האם אנו נמשיך לחטוא כיוון שקיבלנו את מחילת החטאים אחת ולתמיד באמצעות האמונה בצדקת אלוהים. תשובת פאולוס הייתה לא, וזוהי גם התשובה שחייבת להיות לאלה אשר מאמינים באמת בצדקת אלוהים. אין זה אומר שהצדיקים אינם חוטאים עם בשרם. אין זה נכון.
אין זה גם אומר שכיוון שחטאינו נמחלו, אנו מתכוונים לחטוא אף יותר. הצדיקים כבר הוטבלו למותו. כיצד יכול להיות שאלה אשר מאמינים בצדקתו ישכנו עם חטא? אין זה יכול להיות נכון. פאולוס הסביר את הסיבה באל הגלטיים 3:27 ואמר, "כי כולכם אשר נטבלתם למשיח לבשתם את המשיח."
במילים אחרות, ישוע לקח את כל חטאינו עם טבילתו ומת על הצלב כך שאלה אשר מאמינים בו יוכלו "להיטבל למשיח" על ידי האמונה. לכן חייבת להיות לנו אמונה כזו.
 
 

חייבת להיות לנו אמונה המאוחדת עם טבילת ישוע

 
חייבת להיות לנו אמונה המאוחדת עם טבילת ישוע ומותו. נאמר, "כי כולכם אשר נטבלתם למשיח לבשתם את המשיח." משמעות פסוק זה היא שכאשר ישוע הוטבל על ידי יוחנן בירדן, הוא לקח את כל חטאינו מיד. המשמעות הנוספת היא, שמות ישוע על הצלב הייתה הכפרה על כל חטאינו כיוון שהוא לקח את כל חטאי העולם באמצעות טבילתו. ההבנה והאמונה באמת הזו זה להיות בעל אמונה אשר מאוחדת עם ישוע.
אנו הופרדנו מצדקת אלוהים בגלל רשעותנו. האם אתה יודע שישוע לקח את כל החטאים והעבירות כאשר יוחנן הטביל אותו? ישוע לקח את כל חטאינו בבת אחת באמצעות טבילתו ומת על הצלב כדי לשלם את חובות החטאים. אנו יצורים אשר איננו יכולים שלא לעשות חטאים לפני אלוהים בכל ימי חיינו. לכן, חייבת להיות לנו אמונה המאוחדת עם המשיח על ידי הנחת בסיס אמונתנו על טבילת ישוע ודמו על הצלב. אנו נתאחד עם המשיח רק כאשר נאמין שישוע מילא את צדקת אלוהים באמצעות טבילתו.
מי ציית לרצונו של אביו, כשהוציא לפועל את צדקתו? זה היה ישוע המשיח בעצמו. ישוע מילא את צדקת אלוהים אחת ולתמיד. ישוע יכל לשלם את חובות החטאים רק עם מותו על ידי לקיחת כל חטאינו באמצעות הטבילה אשר קיבל מיוחנן. אם ברצוננו להתאחד עם המשיח, חייבת להיות לנו אמונה בטבילתו אשר לקחה את כל חטאינו אחת ולתמיד.
אנו חייבים להתאחד עם ישוע ולהאמין בו כיוון שבאמצעות טבילתו הוא הפך למושיענו הנצחי. הברירה היחידה שנשארה לך עתה היא האם אתה מקבל את האמת הזו או לא. להיות ילדו של אלוהים על ידי האמונה בטבילתו ובשפיכת דמו על הצלב או להיות נידון למוות נצחי בגיהינום על דחיית האמת. זה לגמרי תלוי בך. ישוע הוטבל כדי שחטאינו יסתלקו (מתי 3:13-15).
אם נסתכל במתי 3:15, נוכל למצוא ש "כי כן" כמשמעות של מילוי כל צדקת אלוהים. צירוף המילים "כי כן" זה "הוטוס" ביוונית, אשר משמעותן `בדרך זו,` `במתאים ביותר,` או `אין שום דרך אחרת מלבד זו,` המראה שטבילתו הייתה הדרך המהימנה ביותר להעברת חטאינו. מילה זו מבהירה שישוע המשיח לקח באופן בלתי הפיך את חטאי בני האדם על עצמו באמצעות הטבילה אשר הוא קיבל מיוחנן.
כאשר ישוע הוטבל, חטאינו הועברו עליו. עלינו להאמין באמת אשר באל- הרומים 6:5-11, האומרת שישוע הוטבל כדי שחטאינו יוכלו להסתלק על ידי זה, ושהוא מת על הצלב על מנת להציל את בני האדם.
על מנת לפרוע חוב למישהו, עליך לשלם בחזרה גמול השווה ערך לחובך. באותה דרך, אנו חייבים לדעת באיזו דרך ועד כמה אדוננו שילם את חובנו על מנת להיפטר מחטאינו.
כאשר ישוע הוטבל הוא לקח את כל החטאים אשר נעשו מאז לידתנו ועד גיל 10, ומגיל 10 עד גיל 20, 30, 40, 50, 60, 70, 80, 90, ואת החטאים אשר אנו נעשה עד נשמתנו האחרונה. הוא לקח את כל חטאינו באמצעות טבילתו ושילם את חובם. ישוע לקח את כל רשעתנו בבת אחת אשר ביצענו ביודעין ואשר ביצענו בצורה לא מודעת. ישוע הוטבל על מנת לשטוף את חטאינו, והוא שילם על הצלב את חובות החטאים. זו היא האמת הכלולה בבשורת המים והרוח, ואשר כתבי הקודש מדברים עליה.
אנו יכולים לראות שרוב הנוצרים מתאמצים לקבל את ישוע כמושיעם על ידי ביסוס ותמיכה בדוקטרינת ההתקדשות, כיוון שהם אינם מבינים את סוד "הטבילה" אשר פאולוס דיבר עליו. אם ישוע לא היה בא לארץ ולא היה מקבל את "הטבילה" אשר יוחנן נתן לו, חטאיהם של בני האדם היו נשארים לנצח. לכן, אל לנו להאמין בדוקטרינה שקרית כזו המלמדת שליבנו וגופנו יכולים להתקדש ככל שהזמן חולף.
האמת היחידה הנצחית עלי אדמות היא שישוע הוטבל ולקח את כל חטאינו. האמונה בבשורת המים והרוח עוזרת לנו להתגבר על כל הדוקטרינות השקריות ומביאה ניצחון לאלה המאמינים. לכן, עלינו להאמין באמת הזו. יש נוצרים אשר ילכו לגיהינום כיוון שלא נולדו מחדש מפני שהם לא התאחדו עם טבילת ישוע.
האם ראית אי פעם תמונה של לב המנוקב עם פגיון? זה מראה את אהבתו של אלוהים. שאלוהים כה אהב אותנו כך שהוא הושיע אותנו מכל חטאינו עם בשורת המים והרוח. "כי ככה אהב אלוהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים" (יוחנן 3:16).
עליך לקבל את האהבה אשר ישוע נתן לנו על ידי שהוטבל ועל ידי ששפך את דמו על הצלב. ליבנו חייב להתאחד עם צדקת אלוהים. אנו חייבים לחיות באיחוד עם ישוע. חיי אמונה המאוחדים עם צדקתו של משיח הם נפלאים. פאולוס אמר באופן מוחלט באל הרומים פרק 6 שעלינו לחיות באמונה ובאיחוד עם צדקת אלוהים.
האם אנו, כפי שפאולוס אמר באל הרומים 7:25, עובדים בשכלנו את תורת אלוהים ובבשרנו את תורת החטא? האם אנו נוהגים כך? כן, אנו נוהגים כך. זוהי הסיבה שעלינו, כמו פאולוס, תמיד להיות עם לב אשר מאוחד עם צדקת אלוהים. מה קורה אם ליבנו לא מתאחד עם צדקת אלוהים? חורבן מוחלט.
אלה אשר מאוחדים עם צדקת אלוהים חיים חיים המאוחדים עם כנסייתו. אם הינך מאמין בצדקת אלוהים, אתה חייב להתאחד עם כנסייתו ועם משרתיו. הבשר תמיד מנסה לעבוד את תורת החטא, לכן אנו חייבים לחיות באמונה ושוב ושוב להרהר בתורת החיים של אלוהים. אם נזכור ונהרהר כל יום בצדקת אלוהים, אנו נתאחד עימו. לכן התנ"ך אומר שבהמה אשר מעלת גירה היא טהורה (ויקרא 11:2-3).
התאחד עם צדקת אלוהים. האם אתה מרגיש בכח החדש מגביה עוף או לא? נסה להתאחד עם צדקת אלוהים עתה! הבה נגיד שאיחדת את ליבך עם טבילת ישוע. לאחר מכן, האם יש לך עדיין חטא בליבך או לא? –אין לנו.– עתה ישוע המשיח מת על הצלב. האמן בכך בליבך. האם איחדת את ליבך עם עובדה זו? אם כן, האם מתנו או לא? –אנו מתים.– והאם המשיח קם מן המתים? –כן.– אם כן, גם אנו קמנו מן המתים. כאשר אנו מאחדים את ליבנו עם המשיח, חטאינו נשטפים; אנו מתים על הלב יחד איתו וקמים מן המתים עם המשיח.
בכל אופן, מה קורה כאשר איננו מתאחדים עם המשיח? "על מה אתה מדבר? אה כן, אתה מדבר על טבילת ישוע. אתה מתכוון שבברית הישנה זו הייתה סמיכת הידיים על הקורבן, ובברית החדשה זוהי הטבילה אשר ישוע קיבל מיוחנן. אולי זה נכון! אך מה כל כך נפלא בזה שכולם עושים כל כך הרבה רעש מכך?"
אלה אשר מאמינים בטבילתו רק בתיאוריה, אין להם אמונה אמיתית, כך שלבסוף הם יעזבו את המשיח. אמונה תיאורטית, הדומה למידע אשר התלמידים לומדים מהמורים בבית ספר, היא אינה מספיקה כדי להיות זכאים לצדקת אלוהים. אך ישנם תלמידים אשר באמת מכבדים את מוריהם ומנסים ללמוד את האופי ואת המנהיגות של מוריהם. אל לנו לקבל את דבר אלוהים כמידע ותו לא, אלא לשבץ אותו בליבנו, ביחד עם אופיו, אהבתו, רחמנותו, ודברי הצדק שלו. כאשר אנו לומדים את דבר אלוהים, אנו חייבים לזרוק את רצוננו ללמוד רק את הידע.
שיכלם של אלה אשר כבר התאחדו בחוזקה עם דבר אלוהים מקובע כבר לעבוד את ישוע ולהתאחד עימו והם אינם זזים בקלות עקב סיטואציות שונות. הם רק זזים בשיקול דעת על מנת להגיע לדרגה הגבוהה. אך אלה אשר ליבם עדיין לא אוחד עם ישוע, דברים קטנים משפיעים עליהם בקלות.
אנו חייבים שאמונתנו תתאחד עם צדקת אדוננו. אל לנו לאפשר לליבנו להזדעזע על ידי הדברים הקטנים של העולם. אלה אשר איחדו את ליבם עם המשיח, הוטבלו עם ישוע, מתו על הצלב עימו, וקמו מחדש מן המתים על מנת להיגאל מכל חטאיהם. אנו איננו אנשים של העולם החילוני הזה, לכן אנו חייבים להאמין. עלינו להתאחד עם צדקתו כדי להשביע את רצונו, אשר קורא לנו משרתי צדקתו.
אם תתאחד עם צדקת אלוהים, ליבך יהיה תמיד שליו ומלא בשמחה כיוון שכוחו של ישוע יהיה כוחנו. אנו נוכל לחיות חיים מבורכים מאד כיוון שאלוהים העניק לנו בשפע את ברכותיו ואת כוחו השמימי.
אפשר לליבך להתאחד עם צדקת האלוהים. אז תוכל להתאחד עם עבדי האלוהים, כמוני, תהייה לך אמונה חזקה בדבריו באמצעות שותפות הדדית ותשרת את עבודתו במרץ. ישוע שטף את חטאיך אף על פי שייתכן שאמונתך קטנה כמו זרע של חרדל. הישאר מאוחד עימו במיוחד עם טבילתו אף על פי שהינך חלש.
אנו מודים לאלוהים על שנתן לנו את האמונה המאוחדת עם ישוע ועם דמו על הצלב. עלינו לאחד את לבבנו עם ישוע מעכשיו עד ליום בו נפגוש בו. אנו חלשים לבדנו לכן עלינו להתאחד. האם למדת את האמונה כדי שתוכל לאחד את לבבך עם הצדקה אשר ישוע עשה? האם השגת את האמונה המאוחדת עם טבילת ישוע? חייבת להיות לך עתה האמונה המאוחדת עם טבילת ישוע ושפכית דמו. אלה אשר אין להם אמונה כזו, יכשלו בלהיגאל ולא יחיו חיי אמונה. לכן, צדקת אלוהים היא הכרחית לחייך.
האיחוד עם ישוע באמצעות האמונה בצדקת אלוהים מביא לידי ברכת מחילת החטאים ולחיים כילדיו של אלוהים. משאלתי היא שצדקתו של אלוהים תהפוך לצדקתך. ישוע המשיח הוא האדון של אמונתך ושל צדקת אלוהים. האמן! והשג את צדקת אלוהים. לאחר מכן, ברכותיו של אלוהים יהיו עימך.
 
 
אל לנו להגיש רק את מסירותנו לאלוהים
 
יש נוצרים אשר אינם מאמינים בצדקת אלוהים ורק מהללים אתו, "אלוהים קח את מה ששיך לי ועשהו שלך, התמסרותי המועטה, חיי, קורבני, למרות שאלו דברים קטנים, אני נותן לך הכל מלכי. אני אחייה רק למענך אדוני! הו, רוח הקודש באה כמו אש." אל לנו להיות כמו נוצרים אלה. כל יום הם מהללים וממשכים לשים את מסירותם לפני אלוהים כך שאלוהים אין שום הזדמנות לעשות משהו למענם.
בני האדם מטרידים את אלוהים כשהם יותר מידי מסורים. אלוהים עייף מהתמסרותנו העיוורת. הם ממרצים את אלוהים לקבל את צדקתם "האנושית." הם צועקים ללא הרף לישוע, "הו אלוהים, קבל את מסירותנו!" כאשר הם מנקים את הרצפה, מטאטאים את פתח הכניסה, מתפללים, מהללים ואפילו אוכלים. זוהי התגרות שרוב הנוצרים היום רק אומרים לישוע לקבל את התמסרות בשרם בעוד הם אינם מכירים בצדקת אלוהים או מאמינים בה. עלינו לשמים בצד לרגע את מסירותינו ולקבל את צדקת אלוהים אשר מכילה את טבילת ישוע ודמו על הצלב.
להתמסרות בשרנו אין שום השפעה לפני אלוהים. אך בני האדם עדיין מבקשים מאלוהים לקבל את מסירותם ובתמורה למחול על חטאיהם. זה טיפשי כמו קבצן עני וטיפש הנותן את כל נכסיו למיליארדר ומבקש לחיות בארמונו המפואר בתמורה לתרומתו חסרת הערך והמלוכלכת. אלוהים אינו רוצה מאיתנו שנתגאה בצדקתנו. אלוהים רוצה מאיתנו שתהיה לנו אמונה על ידי אמונתנו בטבילת ישוע ודמו על הצלב.
הנצרות היא אינה סוג של דת אשר האדם יצר בעולם הזה. נצרות היא לא כמו שאר הדתות הארציות כמו בודהיזם אשר דורשת מהאדם להתפלל ברציפות, להשתחוות ולנקות את עצמו. אל לנו להיות בעלי אמונה כזו; להשתחוות ולהתפלל לברכה למייסד דת ארצית. אל לנו לתת את מסירותינו ולבקש בתמורה את ברכתו, אלא במקום זאת, לדעת ולקבל את צדקת אלוהים כיוון שהוא רוצה לתת אותה לנו.
אנו נקבל את מחילת החטאים כאשר נאמין בטבילת ישוע מיוחנן ושפיכת דמו על הצלב. ישוע הוטבל כדי לקחת את חטאי העולם ומת כדי למחוק את החטאים אחת ולתמיד. לכן, הוא אינו צריך לחזור על טבילתו ומותו שוב.
אל העברים 10:18 אומר, "והנה כאשר נסלחו החטאים אין עוד קורבן עליהם." ישוע לקח את כל חטאינו על ידי שהוטבל ומת פעם אחת, ומילא את כל צדקת האלוהים. עתה אמונתנו בטבילה ובדם של ישוע שיקמה את יחסנו עם אלוהים.
פאולוס דיבר על, "אם כן איפה אל תמלוך החטאת בגופכם אשר ימות לנטות אחריה בתאותיו" (אל הרומים 6:12). אנו נמלוך עם ישוע המשיח שהוא אדוננו ומלך המלכים הנצחי. אסור שהחטא ישלוט בך. הזמן שחטא שלט עלינו עבר. אל לנו ללכת אחר תאוות הבצע המרושעת והשאפתנות של בשרנו. אנו יכולים להתגבר על כל הדברים האלה לגמרי כיוון שאלוהים נתן לנו את צדקתו המושלמת.
  
 

הכן את ליבך וגופך ככלי לצדקת האלוהים

 
"גם אל תכינו את אבריכם להיות כלי עוול לחטא אך תכינו את נפשכם לאלוהים כחיים מעם המתים ואבריכם כלי צדקה לאלוהים" (אל הרומים 6:13).
פאולוס דיבר על שלושה יסודות חשובים להתנגדות לחטא. קודם כל, אל לנו לציית לגופנו האנושי בתאוותיו. אנו חייבים לסרב למה שהאדם הישן שלנו מנסה לעשות בתאוותיו. שנית, אל לנו להכין את איברינו ככלי לחטא. אנו חייבים לעצור את איברינו, אשר הם היכולות שלנו, מלהיות משומשים ככלי לחוסר צדק. שלישית, אנו חייבים להכין את איבירנו ככלי לצדקת אלוהים.
לפני שהאמנו בישוע, הכנו את ידינו, רגלנו, פינו ועינינו לחטוא. נעשינו כלי של החטא והלכנו להיכן שהוא הוביל אותנו. אך עתה, עלינו להחליט על ריסון איברינו ככלי של אי צדק שחוטא. אל לנו לתת לחטא לשלוט עלינו ללא שום התנגדות. כאשר פיתוי החטא מתקרב, אנו חייבים להצהיר "חטא, אתה מתת עם המשיח." ואנו חייבים להתוודות שישוע הוא האדון של כל קיומינו.
בחיי אמונה, עלינו לזכור יחדיו את שני הדברים אשר צריכים להיעשות ואשר אינם צריכים להיעשות. אל לנו להכין את איברינו לחטוא, אלא להכין אותם לאלוהים. מה שעלינו לעשות הוא חשוב כמו הדבר שאל לנו לעשות. אם לא נכין דבר לאלוהים, משמעות התוצאה היא שאנו מוכנים לחטוא. למשל, אם אנו מכינים את זמננו לאלוהים, לא יהיה לנו זמן להכין אותו לחטא. אנו חייבים להיות אויבים לחטא ולהימנות כמשפחה אחת עם אלוהים.
יכלנו להגיד במקרה, "אין לי את האומץ לנצח את החטא." בכל אופן, פאולוס אומר לנו באל הרומים 6:14, שאל לנו לחשוב בדרך זו. "כי החטא לא יוכל למשול עוד בכם יען אינכם תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד." אם אנו עדיין תחת שלטון החטא, ללא ספק נחטא שוב. אך אם אנו תחת חסדו של אלוהים, הוא ישמור עלינו ויתן לנו את הניצחון. לכן מחבר ספר תהילים אמר, "פעמי הכן באמרתך ואל תשלט בי כל אוון" (תהילים 119:133).
כל עוד אנו חיים על האדמה הזו, החטא ימצא את דרכו אלינו. אפילו לאחר שנתוודה שמתנו כבר במשיח, החטא ינסה להפילנו ולשלוט בנו. אם ננסה להיות צדיקים בעצמנו תחת התורה, לא נוכל להשתחרר משלטון החטא. אך עלינו לשאת בליבנו שיש בנו אמונה המאמינה בצדקת אלוהים. אז שום חטא לא יוכל לשלוט בנו. עלינו לדעת זאת, ולצעוק זאת.
כולכם חייבים להאמין בצדקת אלוהים ולהודות בה בפיכם. "כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה" (אל הרומים 10:10). זה באמת חשוב בשבילך להאמין בליבך בצדקת אלוהים ולהודה בה בליבך.
לכן, כל פעם שהחטא מנסה לשלוט בנו- כל פעם שהכעס שולט בנו, כל פעם שניאוף ותאווה מנסים להשחית אותנו, בצע כסף מפתה אותנו לרמות אחרים על מנת לשפר את חיינו, שנאה וחשד גדלים, או הקנאה תופסת את ליבנו – עלינו לצעוק: "ישוע לקח את כל החטאים הללו."
עלינו לצעוק, "חטא! אינך יכול לשלוט בי. אלוהים עם צדקתו הושיע אותי לגמרי מכל חטאיי, חורבן, קללות ומהשטן."
צירוף המילים, `אנו חיים בשביל אלוהים` משמעותן שאנו חיים בצדיקות כיוון שאמונתנו היא בצדקתו. צדקת אלוהים עשתה את אלה אשר מאמינים בצדקת ישוע ודמו, מושלמים. זוהי הסיבה שאנו מתנו לחטא וחיים בשביל אלוהים על ידי האמונה בצדקתו. אין דבר חשוב כמו לדעת ולהודות שאנו חיינו מחדש באופן רוחני על ידי האמונה בצדקת אלוהים.
פאולוס אמר, שכאשר רבה החטא, עדף ממנו החסד (אל הרומים 5:20). האנשים הבינו אותו בצורה לא נכונה ואמרו שהאדם ממשיך לחטוא כדי להשיג יותר חסד. אך פאולוס הפריך אותם. דברים עדיין עומדים להתרחש לאחר האמונה בטבילתו ודמו. החטאים הגשמים יקיפו אותנו וינסו להשתלט על ליבנו.
בכל אופן, כל פעם שזה קורה, אנו יכולים להסתמך על צדקת אלוהים ולנצח את חולשתנו או פקפוקנו עם אמונה. אנו יכולים לחיות כילדיו של אלוהים, עם אלה אשר הוא שבע רצון מהם. עם כזו אמונה, אנו מסוגלים לחיות למען אלוהים. אנו מסוגלים לחיות את שאר חיינו כשאנו מאמינים ורודפים אחרי צדקת אלוהים, ונחייה לעד בממלכתו ברגע שנגיע לשם.
אל הרומים 6:23 אומר, "כי שכר החטא הוא המוות ומתנת חסד אלוהים היא חיי העולם במשיח ישוע אדוננו." אמן. אלה אשר מתוודים על המשיח כמושיעם, מאמינים בכוח טבילתו ובהשפעת דינו על הצלב. אמן
הללויה. השבח לישוע!