(אל הרומים פרק ד 1-8 :4 )
"ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר. כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהילה אך לא לפני האלוהים. כי הכתוב מה הוא אומר והאמן אברהם ביי ויחשבה לו צדקה. הנה הפועל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב. אבל לאשר איננו פועל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה. כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלוהים יחשב לו לצדקה בלא מעשים באמרו. אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. אשרי אדם לא יחשב לו יי לעוון."
אשרי אלה אשר חטאיהם התכפרו
אני מודה לישוע על שהושיע הרבה נשמות בימים אלה. התנ"ך מדבר על האנשים המבורכים באל הרומים פרק 4, לכן, ברצוני לדבר על אלה אשר התברכו.
"כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלוהים יחשב לו לצדקה בלא מעשים באמרו. אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. אשרי אדם לא יחשב לו יי לעוון." (אל הרומים 4:6-8). התנ"ך מדבר על האנשים אשר בורכו לפני אלוהים. המבורכים באמת הם אלה אשר חטאיהם נמחקו לפני אלוהים ואלה אשר אלוהים לא מחשיב להם עוון.
לפני שאנו מתעמקים בכתבי הקודש, הבה נבחן את המצב הנוכחי שלנו כמו שהוא. התנ"ך מדבר על האנשים המבורכים אשר קיבלו את המחילה על חטאיהם. אם כן, הבה נחשוב אם אנו גם ראויים להיות מבורכים או לא.
אין אפילו אדם אחד בעולם שאינו חוטא. בני האדם עושים חטאים כמו ענן סמיך כפי שכתוב בישעיה 44:22. אף אחד אינו יכול לחמוק מהדין של אלוהים ללא חסדו של ישוע המשיח.
אנו נושענו מחטאינו ומדינו של אלוהים על ידי טבילת ישוע ודמו על הצלב, אשר באמצעותם ישוע נתן לנו את מחילת החטאים. יתר על כן, אנו מסוגלים לחיות עתה, בגלל הקורבן שישוע המשיח הקריב. האם יכול להיות אדם אשר מעולם לא עשה שום חטא בעולם הזה במשך כל חייו? בין שהאדם הוא אדם אשר קיבל מחילת חטאים או לא, האדם חוטא במשך חייו. מכיוון שאנו עושים חטאים באופן תמידי מבלי אפילו להבין זאת, אנו מיועדים לקבל את הדין עקב חטאינו.
אני מאמין בעובדה שאדם אשר יש לו אפילו את הכמות הזעומה ביותר של חטאים, ילך לגיהינום. מדוע? כיוון שהתנ"ך אומר ששכר החטא הוא המוות. (אל הרומיים 6:23). חוב החטא, לא משנה איזשהו חטא, צריך להיות משולם, וחטאים נמחלים רק לאחר שהאדם שילם את המחיר. חטאים מביאים רק דין.
אנו חיים בתוך כל סוגי חטאים, חמורים וקלי ערך, חטאים שנעשים מתוך אי ידיעה, חטאים שנעשים מתוך ידיעה, וחטאים שנגרמים מתוך חולשה. אם נדבר בכנות, איננו יכולים אלא להודות בחטאינו לפני אלוהים, אפילו אם יש לנו תירוצים טובים לתת לו. האם אתה מסכים עם הרעיון הזה? אין זה נכון מבחינתנו לסרב להודות בחטאינו, למרות שכל חטאינו נמחלו. כל אחד חייב להודות בדברים אשר צריכם להודות בהם.
רק הצדיקים יכולים להלל את ישוע
החוטאים, אשר חטאיהם ורשעיותיהם כבר נמחלו והתכסו, הם חפי חטא ומודים לאלוהים. איננו יכולים שלא להודות לאלוהים כל שעה ודקה, כל פעם שאנו באים לקראתו. על כך שישוע לקח את כל חטאינו אפילו שחטאינו הם רבים כמו ענן סמיך. אנו מודים לישוע אשר לקח את כל חטאינו על ידי שהוטבל בידי יוחנן המטביל בנהר הירדן, וקיבל את הדין על הצלב במקומנו.
אם ישוע לא היה לוקח את חטאינו על עצמו באמצעות טבילתו ולא היה נצלב ומת כדי לשלם על חובות החטאים, האם היינו יכולים לקרוא לו ללא בושה אבינו? כיצד היינו יכולים להלל את ישוע? כיצד היינו יכולים להלל שם אלוהים ולהיות אסירי תודה על הישועה ולפאר אותו? כל אלה הם עקב מתנות החסד של אלוהים.
אנו, כקדושים, יכולים להלל את ישוע ולהודות לו בזמן הזה, כיוון שחטאינו כבר נמחקו. באמצעות הקרבתו של המשיח והעובדה שישוע לקח את כל חטאינו, כולל החטאים הקטנים ביותר, אנו יכולים להלל את ישוע.
למרות שמחל לנו מכל החטאים, איננו יכולים להפוך למושלמים על ידי מעשינו כאשר אנו חיים על הארץ. כולנו חלשים, אך אנו, כצדיקים, מהללים את ישוע אשר שילם את כל החובות של כל החוטאים עם חסדו. האם אתה בחשיכה? לא משנה איזה סוג של חשכה קיימת, אם נכיר לפניו אפילו בחטא הכי קטן שיש, אם נודה שחטאנו לפני אלוהים, ואם נאמין בישוע שלקח את כל החטאים הללו, האמת של ישוע תאפשר לנו להלל אותו ולהודות לו. אנו נהפוך לצדיקים אשר אינם יכולים שלא להלל את ישוע המשיח על חסדו ועל מחילת החטאים. יתר על כן, אנו נהפוך לעובדי האלוהים לאחר קבלת החסד של מחילת החטאים בליבנו.
אם נעשנו צדיקים מבלי לפעול, זוהי מתנתו של אלוהים
"ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר. כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהילה אך לא לפני האלוהים. כי הכתוב מה הוא אומר והאמן אברהם ביי ויחשבה לו צדקה. הנה הפועל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב. אבל לאשר איננו פועל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה." (אל הרומים 4:1-5).
חטאי בני האדם מתכפרים רק לאחר שחובם משולם. האם אתה בטוח שמצפונך נקי? לא משנה איזה סוג של חטאים הם, מצפוננו יכול להיות נקי רק לאחר שחובות החטאים משולמים. אנו, החוטאים, אין לנו שום ברירה אחרת מאשר למות, אך ישוע מת בשביל חטאינו. לכן החוטאים נעשו צדיקים על ידי שנושעו.
באל הרומים פרק 4, פאולוס אמר שהחוטאים נושעו על ידי ישוע המשיח, אשר לקח את כל חטאי העולם על עצמו בנהר הירדן, ונצלב כדי לתת את הדין על חטאיהם, כשהוא משתמש כדוגמא באברהם, אב האמונה אשר האמין בדבר האלוהים. התנ"ך אומר שאברהם הפך לצדיק כיוון שהוא האמין באלוהים. הוא לא נושע על ידי מעשיו העצמיים, אלא על ידי האמונה בדבר אלוהים. לכן, אלוהים החשיב אותו כצדיק. אברהם השיג את הישועה על ידי האמונה בדבר אלוהים, והפך לאב של כל אלה אשר האמינו. הוא הפך לצדיק על ידי האמונה בברית האלוהים.
מהי הישועה מהחטאים והחסד של אלוהים אשר הוענקו לנו החוטאים? הבה נחשוב על כך כדי להבהיר את הנקודה. "הנה הפועל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב." (אל הרומים 4:4). פסוק זה מדבר על ישועת אלוהים, אשר הושיעה אותנו מכל החטאים. הוא מדבר על מחילת החטאים. "הנה הפועל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב." אם האדם מקבל שכר על עבודתו, האם הוא יחשיב את עבודתו כחסד או כחוב? פאולוס השליח הסביר את הישועה כשהוא משתמש באברהם כדוגמא. זה טבעי לאדם אשר עובד לקבל שכר על עבודתו. בכל אופן, אם אנו נעשינו צדיקים כמו הקדושים, אפילו שאיננו מנהלים אורח חיים מושלם, זה בעזרת מתנתו של אלוהים, ולא בעזרת מאמצינו.
"הנה הפועל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב." (אל הרומים 4:4). הישועה באמצעות מחילת החטאים היא עקב טבילתו של ישוע ושפיכת הדם של הקורבן. הישועה הפכה לאפשרית באמצעות החסד ומתנת מחילת החטאים. בני האדם אינם יכולים לעצור מלחטוא, לכן הם נאלצים להודות שהם חטאו. הם אינם יכולים לשטוף את חטאיהם, ואין זה משנה באיזו דוקטרינה הם מאמינים, ועד כמה חזק הם מתפללים על חטאיהם.
הדרך היחידה לחוטאים לשטוף את חטאיהם זה להאמין בישועה אשר אומרת שישוע לקח את חטאי העולם על עצמו על ידי שהוטבל בידי יוחנן המטביל בנהר הירדן. ואשר נצלב כדי לקבל את העונש הייצוגי על חטאיהם. החוטאים אינם זקוקים לכישורים כדי לשלם על חטאיהם באיזושהו סוג של הקרבה אשר נעשית בכוחות עצמם. כל מה שהחוטאים מסוגלים לעשות זה להאמין בישועה באמצעות מחילת החטאים. הדבר היחידי שהם יכולים להסתמך עליו הוא דבר האלוהים.
על ידי שקיבל את הטבילה בנהר הירדן, ישוע לקח את כל חטאינו בדרך ההולמת ביותר, ועל ידי שהקריב את עצמו על הצלב, החוטאים נושעו מכל חטאיהם. זה כולל את החטאים הקטנים אשר עשינו עקב חולשותינו תחת הולכת השולל של השטן ואת החטאים הגדולים כמו הר גבוה. לכן, החוטאים קיבלו את הישועה על ידי האמונה בטבילתו ודמו של ישוע המשיח. באמצעות מתנת החינם של אלוהים, אנו אשר היינו חוטאים, היננו צדיקים עתה.
מחילת החטאים ניתנת רק על ידי חסד ומתנה
פאולוס השליח מדבר על כיצד החוטא נושע מכל חטאיו. "הנה הפועל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב." הוא הסביר את חסד הישועה על ידי שהוא דימה את זה לפועל בעולם הזה. אם חוטא לאחר שהוא פועל לפני אלוהים, אומר שהוא השיג ישועה מחטאיו, זה לא כתוצאה ממתנת האלוהים אלה במקום זאת כתוצאה מפעולותיו.
מחילת החטאים ניתנת רק על ידי חסד ומתנה. שום דבר ממעשינו אינו כלול בחסדו של אלוהים. האם הישועה מהחטאים אשר קיבלנו הייתה מתנת האלוהים בשבילנו או לא? כן היא הייתה מתנת האלוהים. אין לנו שום ברירה אלא למות בגלל חטאינו. בכל אופן, ישוע המשיח, מושיענו, לקח את כל חטאינו על עצמו על ידי שהוטבל בידי יוחנן המטביל בנהר הירדן.
אנו נושענו מחטאינו על ידי האמונה בעובדה שישוע המשיח שילם את החוב המוות ומת למעננו. הוא קידש אותנו על ידי שלקח את כל חטאינו באמצעות טבילתו והושיע אותנו מכל חטאינו על ידי שנשא את חטאינו אל הצליבה. כל זאת היא כתוצאה מחסדו של גאולת ישוע. ישועתנו נהייתה אפשרית באמצעות חסדו של אלוהים. זוהי מתנה. היא חינם אין כסף. החוטאים נושעו על ידי אהבתו של אלוהים לחוטאים. ישוע לקח את כל חטאינו באמצעות טבילתו והושיע את החוטאים מכל החטאים שבעולם ומכל פסקי הדין של אלוהים על ידי שנצלב.
"אבל לאשר איננו פועל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה." (אל הרומים 4:5). לפני כן, דיברנו על אדם אשר פועל. צירוף המילים, "אבל לאשר איננו פועל" מתייחס לאלה אשר אינם עושים דברים טובים מתוך כוונה להיות צדיקים. פאולוס ממשיך עם שאר הפסוק ואומר "כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה."
הוא משתמש ברשע כדוגמא להסביר את צדקתו של אלוהים. מה הכוונה של להיות רשע? אדם `רשע` הוא אדם אשר אינו עומד ביראת כבוד לאלוהים ואשר חי חיים מופקרים עד נשמתו האחרונה, וזה בדיוק ההפך מלהיות אדוק. מילה זו מצביעה על אדם אשר חוטא לפני אלוהים עד יום מיתתו. זה נכון שבני האדם נולדים מלאים בחטאים. נוסף על כך, זהו הטבע הנכון של בני האדם להיות מיועדים לקבל את דינו של אלוהים עקב חטאיהם.
בכל אופן כתוב, "אבל לאשר איננו פועל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה." כאן, צירוף המילים, "אבל לאשר איננו פועל" משמעותם "אף על פי שהוא אדוק." האם אנו אדוקים לפני אלוהים? –לא, איננו.–
ישוע אומר לנו המרושעים, "הינכם ללא חטאים והינכם צדיקים." ישוע סילק את חובות כל חטאינו ושילם עליהם. האם אתה מאמין שישוע כבר שילם לגמרי את חובות החטאים? למאמין, אמונתו תחשב לו לצדקה. "אתם צודקים, אתם באמת מאמינים בכך. אתם אנשיי הצדיקים. אין לכם חטאים כיוון שמחקתי אותם בזמן שהוטבלתי על ידי יוחנן המטביל, ועל ידי שנשפטתי על כל חטאיכם על הצלב!"
אלוהים סילק את כל החטאים המרושעים של העולם הזה על ידי טבילת ישוע, למרות שכל בני האדם הם רשעים. אלוהים שלח את בנו היחיד וסילק את החטאים על ידי טבילתו, והוא נצלב במקומם של הרשעים. אלוהים קיים גם את התורה האומרת ששכר החטא הוא המוות וגם את תורת אהבתו של אלוהים ביחד. הוא הושיע את כל החוטאים מחטאיהם.
אלוהים אומר לאלה אשר מאמינים שישוע לקח את כל החטאים של העולם הזה בנהר הירדן באמצעות פעולתו הצדיקה לתועלתם של החוטאים "כן אתם חפי חטא. בני הושיע אותכם. נושעתם." לכן, הם נעשו צדיקים אף על פי שהם לא היו טובים. כאשר הוא רואה את אמונתם בישועתו של ישוע, אלוהים אומר שהם אנשיו חפי החטא, למרות שהם רשעים. אשרי האיש אשר לא יחשב לו יי לעוון.
אלוהים שואל אותנו האם אנו טובים. "אבל לאשר איננו פועל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה." האם אנו עושים מעשים טובים? איננו עושים טוב אלא היננו ממהרים לחטוא. אף על פי כן, אלוהים בעצמו הושיע אותנו עם מתנת הישועה. אנו מאמינים בישועתו של ישוע, כלומר, בטבילה ובדם של ישוע!
אנו חייבים לחיות באמונה בישועתו של ישוע
אנו מהללים את ישוע ומודים לו על מתנת אהבתו וחסדו של הישועה מכל החטאים, כשאנו יודעים עד כמה בשמחה הוא שילם את כל חובות החטאים שלנו, הרשעים. איננו יכולים להודות לו מספיק על תשלום חובות חטאינו באמצעות טבילתו והצלב, כאשר אנו מודים שהיננו רשעים לפני אלוהים. בכל אופן, איננו יכולים להודות על חסדו של אלוהים אם אנו חושבים שאנו טובים.
לאדם אשר מאמין בישוע המשיח, אשר מצדיק את הרשע, אמונתו נחשבת לו לצדקה. אלה המאמינים בישועה ובמשפט של ישוע אשר עשו אותם לצדיקים, מקבלים את מתנתו של אלוהים. אף אחד אינו טוב לפני אלוהים, כיוון שהאדם עושה הרבה טעויות בזמן שהוא מנסה לחיות בדרך טובה.
העובדה שבני האדם אינם יכולים שלא להפסיק לחטוא, מראה על רשעותם. לכן, אני חי באמונה בישועת האלוהים, אף על פי שהנני רשע. לחיות באמונה אין משמעותה לחיות כפי שהאדם רוצה. לאדם אשר נעשה לצדיק על ידי האמונה, ישנה דרך מסוימת לחיות באמונה.
כל יום ויום, בשורת גאולתו של ישוע נחוצה לכל הקדושים אשר נולדו מחדש. מדוע? כיוון שמעשיהם אינם טובים על האדמה והם אינם יכולים שלא לחטוא כל חייהם. על כולם לשמוע את החדשות הטובות האומרות שישוע לקח את כל חטאי העולם באמצעות טבילתו. הצדיקים חייבים לשמוע ולזכור את הבשורה כל יום ויום. ואז, נשמתם תוכל לחיות ולהתחזק שוב ושוב כמו מעיין. "אבל לאשר איננו פועל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה." למי מיועד מסר זה? מסר זה מיועד לכל האנשים בעולם הזה, כולל אותך ואותי.
התנ"ך אומר לנו בפירוט כיצד אברהם נעשה צדיק. אדם אשר פועל אינו מוקיר את ישועת אלוהים ובמקום זאת הוא דוחה אותה. אדם כזה אינו מודה על הבשורה. קודם כל, פסוק 4 מתאר אדם אשר פועל, כלומר, מנסה לעשות דברים טובים כדי להיכנס למלכות השמים. אדם מסוג זה לעולם אינו מודה לקורבנו של ישוע. מדוע לא? כיוון שהוא פועל ועושה הרבה מעשים טובים בזמן שהוא מעלה תפילות תשובה כדי להימחל מחטאיו היומיומיים, ולכן הוא חושב שמעשיו עבדו איכשהו בקבלת מחילת החטאים שלו, והוא אינו אסיר תודה לחסדו המוחלט, שזוהי הבשורה. לכן, אדם זה אינו יכול באמת לקבל את מתנת ישועת אלוהים.
התנ"ך אומר, "אבל לאשר איננו פועל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה." (אל הרומים 4:5). המשמעות של זה היא, שישוע הושיע באופן מושלם את אלה אשר היו רשעים ואשר חטאיהם לא היו יכולים להימחל על ידי מעשיהם העצמיים. זה גם מראה לנו, שחסדו של אלוהים התגלה לצדיקים, אשר ניצלו על ידי קבלת מחילת החטאים.
אך אדם הפועל אינו מחשיב את חסדו כחסד
אל הרומים 4:5 מתאים לאדם אשר מכיר באלוהים ואשר מאמין במעשיו בדיוק כפי שאברהם עשה. אנו מאמינים בישוע אשר הושיע את הרשעים. ישנם שני סוגי אנשים מתוך הנוצרים: אלה אשר עדיין פועלים כדי להימחל מחטאיהם, ואלה אשר נגאלו לחלוטין מחטאיהם. כפי שכתוב בפסוקים 4 ו 5, "הנה הפועל" ו "לא יחשב לו שכרו על פי החסד," הוא דוחה את החסד של מחילת החטאים כיוון שלאחר שהוא מאמין בישוע הוא בא לאלוהים עם פעולותיו.
בני האדם אינם יכולים שלא להישאר חוטאים כיוון שהם מעלים את מעשיהם לפני אלוהים. דוקטרינת הצידוק היא דוקטרינה נוצרית הקובעת שהמאמין יכול ועליו להתקדש בהדרגה אט אט עד ליום שהוא מת, וכך זה מוביל את המאמינים לדחות את מתנת מחילת החטאים ולהילחם כנגד אלוהים. התנ"ך אינו אומר שאדם הופך לצדיק באופן הדרגתי. אלה אשר מנסים להתקדש באופן הדרגתי על ידי תפילה למחילת חטאים, על ידי עשיית טוב ועל ידי ניקוי לכלוכם, הם אלה אשר פועלים. אלה האנשים אשר ראויים ללכת לגיהינום כמשרתיו של השטן. צדקתם אינה יכולה להיחשב כיוון שהם דוחים את חסדו של ישוע.
אף אחד מאיתנו הוא לא טוב. בכל אופן, ברגע זה, כל כך הרבה אנשים מובילים ומאמינים בהוראה הלא נכונה. הם מאמינים שחטאי היומיום שלהם נמחלים כאשר הם חוזרים בתשובה באופן יומיומי, יודעים שישוע שטף את כל חטאי העבר שלהם. הם נוהגים כך כיוון שהם חושבים שהם קצת טובים. הם מתרברבים בטוב ליבם ובנקיונם לפני ישוע. לבסוף, הם מחטיאים את המטרה של מחילת החטאים, מתנתו של אלוהים.
?מיהו המבורך
הקדושים אשר נושעו מכל חטאיהם הופכים לצדיקים על ידי האמונה בישוע. התשובה לשאלה איזה סוג של אדם יכול להפוך לצדיק היא זאת: אדם אשר מכיר היטב את חולשותיו ואשר אינו מסוגל לעלות תפילות תשובה על חטאיו, הוא מהיר להיות צדיק על ידי האמונה יותר מכל האחרים. רק אלה אשר אינם טובים בלעשות מעשים טובים, להתפלל תפילות, להראות שמימיות ואשר דלים ברוח יקבלו את מתנת מחילת החטאים מישוע. הם יהפכו לצדיקים. אנשים אלה לא עשו דברים טובים לפני אלוהים.
הדבר היחידי אשר הם עשו זה להודות בגילוי לב על חטאיהם, כשהם אומרים, "חטאתי. אני חוטא אשר אין לו שום ברירה מלבד ללכת לגיהינום כאשר אמות." אז ישוע המשיח נותן לו את מתנת הגאולה המושלמת אשר הוא ביצע. האמונה בעובדה שישוע הוטבל על ידי יוחנן המטביל בנהר הירדן כדי לקחת את כל החטאים ונצלב, מאפשרת באמת לחוטאים להיגאל מכל חטאיהם לפניו.
הם כוסו עם הברכה של הפיכתם לילדי האלוהים. זוהי מתנת אלוהים לחוטאים להיוושע מכל חטאיהם לפני אלוהים. אני מודה לאדון, ישוע המשיח, על הגאולה מהמוות. בפסוק 6, פאולוס השליח מתאר את האדם המבורך על ידי אלוהים "בלא מעשים." הוא הבהיר את שלושת החלקים הבאים באשר "למעשים." בתחילה "הפועל," לאחר מכן "אשר איננו פועל," ולבסוף "בלא מעשים." התנ"ך אומר, "כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלוהים יחשב לו לצדקה בלא מעשים באמרו. אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. אשרי אדם לא יחשב לו יי לעוון." (אל הרומים 4:6-8). "לא יחשב לו יי לעוון" אין משמעותו שאלוהים מחשיב את האדם כחף מחטא אפילו שהוא עם חטא, אלה המשמעות היא באמת שאין למעשה לאדם כל חטאים.
אלוהים מספר לנו על המאושרים בבני האדם. האנשים אשר כל חטאיהם נמחלו להם הם מאושרים, הלא כן? אף אחד אינו מאושר יותר מאיתנו. אף אחד אינו מאושר מאדם אשר קיבל את מחילת החטאים. המשמעות של זה היא שכל מי שיש לו חטאים, אפילו קרטוב של חטא, יישפט על ידי אלוהים, ולעולם לא יהיה מאושר. בכל אופן, הצדיקים מאושרים כיוון שיש להם את מחילת החטאים. "אשרי אדם לא יחשב לו יי לעוון." (אל הרומים 4:8). המשמעות של "כסויי חטאה" היא שישוע מחק את החטאים של כל בני האדם. גם דוד אמר "אשרי נשוי פשע." מבורכים אלה אשר חטאיהם נמחלו אף על פי שהם חוטאים כל יום בעולם הזה. הצדיקים, אשר קיבלו את מחילת החטאים, נושעו מחטאי חייהם באמצעות ישוע המשיח. הצדיקים הם באמת שמחים.
אשרי כסויי חטאה
שנית, איזה סוג של אדם שמח? "אשרי כסויי חטאה." אנו תמיד חוטאים, אך המשמעות של כיסוי החטאים היא שישוע סילק את כל חטאינו על ידי טבילתו וצליבתו. אם כן, האם אלוהים האב ישפוט אותנו? האם כל חטאי החוטאים כוסו? אנו לא נישפט כיוון שישוע לקח את כל חטאינו, שפך את דמו על הצלב, ומת למעננו כיוון שאנו בתוכו.
אשר אלה אשר חטאיהם כוסו. מוות, אשר זהו שכר החטא, לא נפל עליהם כיוון שישוע סילק את כל חטאינו על ידי הטבילה. הללויה! אנו מאושרים. האם יש לנו חטאים? לא. אלה אשר אינם מכירים את ישוע המשיח אשר בא במים ובדם, ואשר אינם יודעים שכל חטאי העולם הועברו עליו כאשר הוא קיבל את הטבילה בנהר הירדן, תמיד יהיו להם חטאים אפילו אם יאמינו בלבט בישוע.
בכל אופן, אלה אשר יודעים על אמיתות הישועה ומאמינים בה, אינם בעלי חטא. אשרי אלה אשר חטאיהם כוסו. אשרי אלה אשר העבירו את כל חטאיהם לישוע המשיח בזמן שהוא הוטבל על ידי יוחנן המטביל. מיהו באמת המאושר בעולם הזה? מאושרים אלה אשר יש להם את המושיע לעצמם, למרות חולשותיהם. מבורכים אלה אשר מאמינים בישוע, המושיע, אשר לקח את כל חטאיהם, כולל החטאים הקטנים ביותר, ואשר נצלב כדי לתת את הדין במקומם.
אשרי אדם לא יחשב לו יי לעוון
אשרי אלה אשר מאמינים באמיתות הישועה ואשר יש בתוכם את הרועה הרוחני הטוב. שלישית, דוד אמר, "אשרי אדם לא יחשב לו יי לעוון." (אל הרומים 4:8).
אנו אשר יש לנו את מחילת החטאים, היננו צדיקים למרות שאנו חלשים. בשרנו עדיין חלש אף על פי שאנו צדיקים על ידי האמונה. האם ישוע סילק את כל חטאינו על ידי טבילתו? האם ישוע מחשיבנו כאנשים אשר ישפטו? לא. ישוע אינו מודה שעלינו להישפט למרות שהיננו חלשים ולא מושלמים. מדוע ישוע אינו מחשיב לנו את העוונות? כיוון שהוא כבר שילם את חובות החטאים וכבר נשפט למעננו. ישוע אינו זוכר את חטאיו של האדם אשר נעשה לצדיק על ידי האמונה ואינו מחשיב את האדם כעומד להישפט.
אשרי האדם אשר נעשה צדיק על ידי האמונה. אשרי האדם אשר נולד מחדש מהמים והרוח (יוחנן 3:5). אנו בדרך כלל מחפשים אחר דברים גשמיים ומאבדים את ברכתו, שוכחים את העובדה שאלוהים הושיע אותנו ובירך אותנו. אנו נפנה נגד אלוהים כאשר נאבד את חסדו. אנו חייבים לשאת את חסדו של אלוהים בנפשנו. ישועת אלוהים קיימת בתוך המאמינים.
רוח הקודש של אלוהים שוכנת באלה אשר חטאיהם נמחקו. רק הצדיקים לא ישפטו על ידי אלוהים. אשרי אלה אשר לא ישפטו על יד אלוהים בעולם הזה ובמלכות שמיים. מדוע? כיוון שהם נחשבים לצדיקים על ידי אלוהים, מקבלים את אהבתו והופכים לילדיו.
אנו התברכנו על ידי האמונה
אשרי אלה אשר נעשו לצדיקים על ידי האמונה. האם הנולדים מחדש מבורכים לפני אלוהים? –כן.– פאולוס השליח אמר, "היו שמחים בכל עת. התמידו בתפילה. הודו על הכל." (הראשונה אל התסלוניקים 5:16-18) כיוון שהוא בורך על ידי האמונה כצאצאו של אברהם, אב האמונה. אנו גם צאצאיו של אברהם. אברהם ניצל על ידי אמונתו בדבר האלוהים, בדיוק כמונו. אלוהים אמר לאברהם, "אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד" (בראשית 15:1).
אך אברם אמר, "אדני יהוה מה תיתן לי ואנכי ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר?" לאחר מכן אברם אמר, "הן לי לא נתת זרע והנה בן ביתי יורש אותי!" דבר אלוהים בא אליו ואמר, "לא ירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך." לאחר מכן הוא הוציא אותו החוצה ואמר, "הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם." והוא אמר לו, "כה יהיה זרעך." "והאמין בה." וכך אברהם האמין בדבר האלוהים.
האם אתה יכול להאמין בדבר אלוהים כמו אברהם בעולם הזה? האם זה לא נראה בלתי אפשרי לבני אדם לנהוג כך? אשת אברהם הייתה יותר מידי מבוגרת מכדי להביא בן ראשון. בכל אופן, אברהם האמין בדבר אלוהים בזמן שהייתה תקווה קטנה. לכן, אברהם נחשב לצדיק לפני אלוהים.
ישוע מחק את כל חטאינו. ישוע לקח את כל חטאינו על עצמו על ידי טבילתו, ונשפט בשבילנו עם דמו. אנו הפכנו לצאצאי אברהם על ידי קבל מחילת החטאים וישועת אלוהים, כיוון שהיינו כל כך רשעים, בעוד האחרים לא האמינו. התנ"ך אומר, "יען כי סכלות האל חכמה היא מאדם וחולשת האל חזקה היא מאדם" (הראשונה אל הקורנתיים 1:25). אלוהים הופך את אלה אשר מאמינים בבשורת אלוהים לילדיו באמצעות אמונתם בטבילתו של ישוע (המים) וצלבו (הדם). זה אולי נראה טיפשי לבני אדם, אך ישועת אלוהים וחוכמתו במחילת החטאים הם כאלה. יכול להיות גם שזה יראה טיפשי מנקודת המבט של בני אדם, אך אלוהים הושיע את החוטאים מכל חטאיהם עם מתנת החינם שלו.
ישוע קרא לאחד מתוך עשרת אלפים איש מארבע קצות העולם ובירך אותם, הושיע אותם, וקיבל שבחים באמצעותם. האם אנו מבורכים או לא? –כן, אנו מבורכים.- אל תשכח שזה לא היה בגלל מעשיך. אנו מבורכים כיוון שאנו מאמינים בברכה אשר אלוהים נתן לנו, וכיוון שהוא נתן לנו אמונה באמצעות דבריו. אלוהים עשה אותנו לילדיו על ידי שבא במים בדם וברוח (הראשונה ליוחנן 5:4-8), וכיוון שהוא נתן לנו את אהבתו.
אנו מבורכים אפילו אם אנו חיים עם הרבה חולשות על הארץ. אני באמת מודה לישוע. הוא נתן לנו את הברכות היקרות האלה, לא החשיב לנו עוון, מחל על כל רשעותנו וכיסה אותנו, אפילו כשאנו, הרשעים, היינו לא מסוגלים לפעול להתקדשותנו. אנו בורכנו בישועה רק באמצעות האמונה.