በኮቪድ-19 እና በዓለም አቀፉ የመላላኪያ አገልግሎት መዛባት ምክንያት ‹ነጻ የታተመ መጽሐፍ አገልግሎታችንን› ለጊዜው አቋርጠናል፡፡
በዚህ ሁኔታ ምክንያት በዚህ ጊዜ መጽሐፎቻችንን ለእናንተ መላክ አንችልም፡፡
ይህ ወረርሽኝ በቅርቡ እንዲያበቃና የፖስታ አገልግሎት እንዲጀምር ጸልዩ፡፡
ይህ ወረርሽኝ በቅርቡ እንዲያበቃና የፖስታ አገልግሎት እንዲጀምር ጸልዩ፡፡
מבנה המשכן
ተዛማጅ ስብከቶች
• חומרי הבניה של המשכן אשר הניחו את יסודות האמונה (שמות 25:1-9)
(שמות 25:1-9)
"וידבר יהוה אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מכל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי. וזאת התרומה אשר תקחו מאיתם זהב וכסף ונחושת. ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים. ועורות אילים מאדמים ועורות תחשים ועצי שיטים. שמן למאור בשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים. אבני שהם ואבני מלואים לאפוד ולחושן. ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו."
חיים אומללים
בשיר הנקרא `מזמור החיים,` הנרי וודורט לונגפלו כתב, "אל תגיד לי בטון עצוב, `החיים הם רק חלום ריק!`"
בכל אופן, אם באמת תחשוב על זה, החיים של בן אנוש אכן מאד אומללים. למרות שחיי כולם יסתיימו לשוא בחזרה לעפר לאחר חיים בודדים וזמניים בשממת העולם, האדמה אינה היעד הסופי. בגלל החטאים, הסוף הסופי של חיי האדם יהיה סבל נורא ונצחי בגיהינום.
למרות זאת, אנשים בדרך כלל אדישים למותם ולעולם שלאחר המוות. לפיכך, כאשר האנשים חיים בעולם הזה, הם חיים ללא שום תכלית, הולכים לעבר הגיהינום ואינם מסוגלים למצוא את אלוהים אשר הושיע אותם. אלה החיים. אך אם אלה באמת היו החיים, כמה אומללים ומעוררי רחמים היינו?
לחיים כאלה, המשיח מחכה. אם האנשים היו נזרקים בחוסר זהירות לעולם הפתוח רק כדי לשוטט ללא מטרה ולהיעלם בחשכה, הם באמת היו מנהלים אורח חיים מעורר רחמים ועלוב. אנו כולנו יכולים לזהות את זה פשוט אם נסתכל על אלה אשר מסביבנו.
יום אחד, כאשר הייתי במכונית ראיתי אדם מבוגר, בגיל 60 בערך הולך בדרך עם גבו אלי, ראשו היה נטוי וכתפיו שחוחות, הכל מסביב נראה שומם לחלוטין. כאשר צפרתי, הוא הסתובב וראיתי שפניו היו מלאים בעצב. כשראתי את הבעות פניו של האיש המבוגר, הרהרתי לזמן מה, אדם מבוגר זה מרגיש קרוב לוודאי עד כמה היו ריקניים חייו. קרוב לוודאי שאומללות הכישלון הוסיפה אף יותר להרגשת הריקנות וגרמה לו להרגיש אף יותר בחוסר התועלת. לא רק חייו של איש זה אלא למעשה חייו של כל אחד הם באמת מעוררי רחמים.
עם הזמן שעובר לידם, האנשים אפילו אינם מבינים שהם מתבגרים עד אשר הם מגלים פתאום בקמטים עמוקים בכל הכיוונים. הרבה מהם התמודדו עם כל כך הרבה קשיים בחיים שאפילו לא היה להם זמן להפסיק, להסתובב ולראות היכן הם הולכים. למרות שכל ההורים חיו ועמלו בשביל ילדיהם ומשפחתם, מילים אינן יכולות לתאר את עצבותם כאשר הם עומדים בפני שקיעת השמש שלהם, שום דבר לא נשאר מחייהם.
כשהם מוצפים ברגשותיהם במהרה הם מוכרעים על ידי דמעותיהם. לאחר שעבר כל כך הרבה זמן, ולאחר שחלפו כל כך הרבה שנים, יש להם הזדמנות לבסוף להסתכל אחורה, וכאשר הם עושים כן, כל מה שהם יכולים להרגיש זה עד כמה באופן מוזר הנוף העצוב של הסתיו המאוחר מתאים לבבואתם. בסתיו, כאשר כל העלים נושרים ועומדים מול החורף הקודר, הם מבינים שגם חייהם בקרוב יסתיימו באופן זה. הם כמובן מתחרטים שזה לקח להם זמן רב כדי להבין זאת. איזו תקווה יש לאנשים אלה כאשר הם עומדים למות מבלי אפילו לפגוש את ישוע? אנשים כאלה אשר הגיעו לסופם מבלי לפגוש את המשיח הינם לעולם מעוררי רחמים.
גם אם אני לא הייתי פוגש את ישוע הייתי מנהל אורח חיים מעורר רחמים. מה לגביך? אם גם אתה לא היית פוגש את המשיח לאן היו פניך מועדות? ישנם יותר מידי אנשים בעולם הזה שבגלל שאינם יכולים לפגוש את המשיח הם ממשיכים בעצבותם.
כאשר אני חושב על האנשים האלה זה שובר את ליבי שישנם כל כך הרבה אנשים אשר ממשכים בעצבותם. כל מה שעל חזירים לעשות זה להאכיל את עצמם עד שהם מגיעים למותם, אך חיינו שונים מחיי החזירים האלה כיוון שעלינו להסתכל מעבר להווה אל העתיד הנצחי. הרבה אנשים מגיעים ליומם האחרון כאשר הם מלאים בחרטה. אף על פי שהם יודעים שיש את מלכות השמים הנצחית, הם מכירים בכך שאין הם מתאימים להיכנס אליה, כיוון שהם נשארו חוטאים. זה שיש כל כך הרבה חיים המלאים בכל כך הרבה חרטה רק גורם לי להצטער ולהתאבל על גורלם העצוב.
כאשר אנו חושבים על החיים הללו, שהם אינם מסוגלים ללכת למקום הטוב אשר הוכן על ידי אלוהים, והם עומדים להיעלם מהעולם הזה מבלי למלא את התכלית האמיתית של חייהם, אנו יכולים רק לרחם על הנשמות הללו ולהתאבל על גורלם. זוהי הסיבה שהחיים לעיתים קרובות מדומים להפלגה על אוקיינוס סוער וגועש. בהתיחסותם לחיים, אנשים אומרים שהם חיים כמו באוקיינוס ומנסים לשרוד במרירות בעולם של בני האנוש, מלידתם ועד מיתתם, הם חייבים לסבול, לבעוט ולזעוק רק כדי לחיות.
כאשר אנו מזכירים לעצמנו שאלה הם החיים, אנו מבינים בוודאות שלהסביר לכל האנשים את האמת על המשכן ולעזור להם לפגוש את ישוע הם כולם עבודות בעלות חשיבות קריטית. מדוע? כיוון שבאמצעות קורבן העולה, אלוהים נתן לאנשים חוטאים אלה את הישועה מהחטאים על ידי פגישתו אותם בביתו, בית האלוהים. המשכן הוא בית האלוהים אשר הוקם במדבר. בבית האלוהים הזה, המשכן, אלוהים פגש את החוטאים באמצעות החסד של מחילת החטאים אשר התבצע על ידי הקרבת העולה. אלוהים אומר לנו, "תבנו את ביתי היכן שאשכון בעתיד, ואני אפגוש אתכם בתוך המשכן הזה, על הכפורת שלו." רק במשכן, בית האלוהים, יש לכל אחד הזדמנות לפגוש את אלוהים.
אמונה זו באמת של המשכן אינה יכולה להתחלף בעד שום דבר אחר שבעולם, והיא היקרה ביותר אשר אינה יכולה להירכש בעד שום מחיר. אני מאמין שאלה מאיתנו אשר יש להם את האמונה הנוצרית, אשר מאמינים בישוע המשיח כמושיעם, ואשר יש להם את הידע על האמונה המדויקת במשכן זה, יש להם את הדרך לפסוע בנתיב מבורך אף יותר.
אנו חיים את חיינו המבורכים
ליבי מלא במחשבות שמחות ותוהה האם יש מישהו אחר אשר חי חיים מבורכים שכאלה כמו שאנו חיים. למרות שחיים הם מציאות אומללה, הרבה אנשים ממשיכים בחייהם ומתעלמים מגורלם העצמי. אך אלוהים רוצה לגרום להם להכיר עד כמה היו חייהם עקשניים לפניו ולגרום לליבם לחזור בתשובה. הם, מצד שני, עדיין מנסים לחיות את חייהם מבלי לשמוע את הבשורה אשר אלוהים נתן להם בחינם, ומבלי לפתוח אפילו רווח קטן ביותר בליבם.
ספר שמות מספר לנו על עשרת המכות אשר אלוהים הביא על פרעה. סך הכל עשר מכות נפלו על ארץ מצרים. אלוהים ציווה על פרעה לשחרר את עמו החיים במצרים. הוא אמר לפרעה שאם הוא לא יציית לו, הוא יפיל עליו עשר מכות. אך פרעה לא שמע למה שאלוהים אמר לו, התנגד בעקשנות לציוויו, וסופו היה שהוא קיבל את כל עשר המכות אשר אלוהים הבטיח. קשי העורף של פרעה היה צעד מוטעה. גם, הסיבה שהוא שיחרר לבסוף את בני ישראל לאחר שקיבל את כל העונשים של אלוהים הייתה בגלל שהוא הוחזק על ידי השטן. זה נוגע לעקשנות המוטעית הנמצאת בכל אחד מאיתנו בכל יום.
בכל אופן, אנשים כאלה יכולים עדיין לקבל את מחילת החטאים אשר נקבעה על ידי אלוהים במשכנו, ולחיות עימו באמונה. אך אנשים אלה הם כל כך קשי עורף וממשיכם לדחות ולא להאמין באמת של אלוהים כמו עקשנותו של פרד. זוהי הסיבה שיש כל כך הרבה אנשים אשר נכשלו לפגוש את אלוהי האמת, חיים את חייהם כחוטאים, ולבסוף יעמדו מול חורבנם העצמי. זה מעציב אותי מאד. יותר מידי אנשים עקשניים לפני אלוהים. כיוון שאנשים כאלה נסוגים לזמן מה כאשר הם עומדים בפני קשיים, אך לאחר מכן חוזרים אחורה בדיוק למקום אשר הם היו לפני כן ודוחים את רצונו של אלוהים עוד פעם ומחדשים את דרך עקשנותם, הם יעמדו מול המכה השניה שלהם. עם המכה השניה הזו הם ישתפרו מעט אך זה לא יהיה לאורך זמן כיוון שהם יתחילו שוב לא לציית לאלוהים ולאתגר אותו. וכך הם נידונים למכה השלישית, ולאחריה הרביעית, חמישית, שישית, שביעית, שמינית והמכה התשיעית עד אשר הם נכנעים רק לאחר המכה האחרונה ומושמדים.
כאשר המכה העשירית מגיעה, יהיו הרבה אנשים אשר ישאו את הסבל של הגיהינום על שלא האמינו במה שהמשיח עשה למענם. עד כמה טיפשיים חייהם של אנשים אלה? זוהי הסיבה שהחיים של כולם כה מעוררי רחמים.
למרות שחייהם של האנשים הם כה מעוררי רחמים לפני אלוהים, אתה חייב להאמין שפגישת אלוהים במשכן הינה ברכה נפלאה בשבילך ולדבוק בדבר המשכן עם ההבנה הזו.
התרומה אשר אלוהים דורש מאיתנו
אלוהים ציווה על משה לעלות על הר סיני ונתן לו את כל סדרת תורתו. דבר ראשון הוא נתן למשה את עשרת הדברות: "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני; אל תיצור לך דמות ואף אל תשתחווה לה; לא תשא את שמי לשווא; זכור את יום השבת לקדשו; כבד את אביך ואת אימך, לא תרצח; לא תנאף; לא תגנוב; לא תעיד ברעיך עד שקר; לא תחמוד" בנוסף, אלוהים ציווה עליהם חוקים נוספים אשר בני ישראל היו צריכים לשמור בחיי היומיום שלהם: בסך הכל היו 613 מצוות וחוקים של אלוהים.
613 מצוות אלה כיסו היבטים שונים כמו מה לעשות כאשר בקרו של מישהו נפל לבור, שגילוי עריות אסור, שאם יש להם עבדים לשחרר אותם בשנה השביעית, שאם הם נותנים למשרתת להתחתן עם עבד רווק ויש להם ילד הם יכולים לשחררו בשנה השביעית וכך הלאה וכך הלאה. אלוהים אמר למשה את כל החוקים המוסריים האלה שעל בני ישראל לשמור באמונה מול אלוהים בחיי היומיום שלהם.
לאחר מכן אמר אלוהים למשה לרדת מן ההר, לאסוף את הזקנים ולהכריז על מצוותיו. בני ישראל כולם הסכימו ונשבעו עם דמם שהם יצייתו לכל מצוותיו (שמות 4-24:1). לאחר מכן אלוהים קרא למשה אל ההר פעם נוספת הפעם הזו כדי לצוות עליו לבנות את המשכן, דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מכל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי. (שמות 25:2). ואז הוא פירט את התרומה, "וזאת התרומה אשר תקחו מאיתם זהב וכסף ונחושת. ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים. ועורות אילים מאדמים ועורות תחשים ועצי שיטים. שמן למאור בשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים. אבני שהם ואבני מלואים לאפוד ולחושן" (שמות 7-25:3).
הייתה תכלית ממשית לכך שאלוהים אמר להם לתת את התרומה הזו. התכלית לתרומה הזו הייתה לבנות על האדמה הזו את ביתו הזוהר של אלוהים היכן שאין חטאים והיכן שאלוהים שוכן, כך שהוא יפגוש את בני ישראל שם ויעלים את חטאיהם. אין זה אומר, בכל אופן, שאלוהים אמר להם לתת כסף כדי לבנות ארמון הנצחה כמו הכנסיות של ימינו. נביאי השקר של הנצרות של ימינו נוטים להשתמש לרעה בקטע זה כאשר הם מנסים לבנות את בניין הכנסיה שלהם על מנת לספק את תאוותם העצמית.
להיפך, אלוהים אמר לבני ישראל לתת לו את התרומה הזו כדי שהוא יוכל להשתמש בה לבניית ביתו ולברך אותם שם בשפע. למעשה, הסיבה לכך שאלוהים קיבל את התרומה הייתה כדי לגאול אותנו מחטאינו ולהושיע אותנו מגזר דיננו. זה היה כדי שאלוהים בעצמו יפגוש אותנו, אנו אשר חיים חיים מעוררי רחמים, כדי לשטוף את חטאינו, כדי להעלים את חטאינו וכדי לעשותנו לעמו.
המשמעות הרוחנית הנסתרת בתרומה אשר אלוהים ציווה שתינתן לו
לפני שאנו ממשיכים הלאה, הבה נתעכב קצת בהתבוננות במשמעות הרוחנית בתרומה זו אשר אלוהים ציווה שתינתן לו. לאחר מכן, אנו נבחן את אמונתנו לאורה.
זהב כסף ונחושת
קודם כל עלינו לגלות היכן השתמשו בזהב, כסף ונחושת. במשכן השתמשו בזהב בקודש, בקודש הקודשים והפריטים אשר נמצאו בהם, כולל מנורת המאור, שולחן לחם הפנים, מזבח הקטורת, הכפורת, וארון העדות. הזהב הוא האמונה בדבר האלוהים, והכסף הוא חסד הישועה. זה אומר לנו שחייבת להיות לנו אמונה המאמינה במתנת האמונה אשר ניתנה אך ורק על ידי המשיח ואמונה אשר מאמינה שאדוננו לקח את כל חטאינו ונשפט למעננו.
לעומת זאת, הנחושת שימשה לאדני העמודים של המשכן, ליתדותיו, לכיור ולמזבח העולה. כל כלי הנחושת היו קבורים או מונחים בקרקע. הכוונה בזה היא למשפט על חטאי האנשים והנחושת גם מראה לנו שאנו מיועדים להיות מורשעים על ידי אלוהים בגלל כשלוננו בשמירת התורה ובגלל חטאינו.
מה אם כן המשמעות הרוחנית של הזהב, הכסף והנחושת? הם מיסדים את בסיס האמונה בקבלת מתנת הישועה אשר ניתנה על ידי אלוהים. התנ"ך אומר לנו שכולנו חוטאים אשר אינם מסוגלים לשמור את התורה במלואה ולכן אנו עומדים למות בגלל חטאינו, ובמקום מותנו, ישוע בא לעולם הזה והורשע על חטאינו במקומנו על ידי שהפך לקורבן החטא אשר הועלה במשכן.
כדי לפתור את בעיית חטאיהם, החוטאים הביאו למשכן חיה ללא פגם בהתאם לשיטת ההקרבה והעבירו את חטאיהם עליה על ידי הנחת ידיהם על ראשה: לאחר מכן קורבן העולה אשר קיבל את חטאיהם, שפך את דמו ונהרג. בעשותם כן, בני ישראל אשר היו קשורים לגיהינום (נחושת), יכלו לקבל את מחילת חטאיהם (כסף) ולהימלט מההרשעה על חטאיהם בעזרת האמונה (זהב).
התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים
ארבע החוטים האלה שימשו לא רק בשביל שערי המשכן אלא גם בשביל בגדי הכהן הגדול והכיסוי הראשון של המשכן. זו הייתה הבטחתו של אלוהים שישוע המשיח יבוא אל האדמה הזו ויושיע אותנו מחטאינו על ידי ביצוע העבודה של תכלת, ארגמן, וחוט השני. ולמעשה אדוננו שמר את הבטחתו ובאמת הושיע אותנו מכל חטאי העולם.
הנקודה הקריטית החשובה ביותר בשערי המשכן היא חוט התכלת. מדוע ישוע המשיח אשר בא אל האדמה הזו היה חייב למות על הצלב? הסיבה היא בגלל שהוא הוטבל. חוט התכלת מתייחס לטבילתו של ישוע, חוט הארגמן אומר לנו שישוע הוא המשיח, וחוט השני מתייחס לשפיכת דמו וצליבתו. התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים הינם חומרי הבנייה ההכרחיים אשר יוצרים את מתנת הישועה אשר ישוע המשיח הביא לנו על ידי שבא אל הארץ כמשיח ולקח את כל החטאים על עצמו.
הרבה אנשים בעולם הזה מדגישים רק שישוע המשיח הוא בן האלוהים והוא ביסודו אלוהים בעצמו. אך אלוהים אומר לנו בבירור שהוראה כזו אינה יכולה להיות כל האמת.
פאולוס השליח אמר בראשונה לפטרוס 3:21, "וזה הוא אות הטבילה אשר תושיע גם אותנו לא בהסיר טינוף הבשר כי אם בשאול לנו מאת האלוהים רוח שלמה על ידי הקמת ישוע המשיח."
זה מראה לנו שישוע המשיח קיים את הבטחת הישועה שלו והניח את כל יסודות האמונה על טבילתו, האות אשר הושיעה אותנו. מי הוא המשיח שלנו? משמעות המשיח היא המושיע וזה אומר לנו שישוע בא אל האדמה הזו, הוטבל כדי לקחת על עצמו את כל חטאינו ואת כל חטאי העולם, ולמעשה לקח את כולם על עצמו עם טבילתו.
אלוהים אמר לבני ישראל לבנות את שער חצר המשכן על ידי שיארגו אותו עם תכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים. והתכלית של אדוננו, שהוא מלך המלכים ואדוני השמים, לבואו אל האדמה הזו בגוף אדם הייתה להוציא לפועל את האמת של התכלת, הארגמן, חוט שני וחוטי הפשתן השזורים. אדוננו בא בגוף אדם וקיבל מיוחנן המטביל, נציגם של בני האדם, את הטבילה אשר מילאה את כל צדקת האלוהים.
זה דמה לקורבן העולה של הברית הישנה אשר קיבל את חטאי בני ישראל אשר הועברו עליו על ידי הנחת הידיים של הכהן על ראשו ואשר הורשע על חטאים אלה במקומם. במילים אחרות, בדיוק כמו קורבן העולה בברית הישנה, ישוע הופיע בברית החדשה כקורבן העולה על כל חטאי החוטאים, הוטבל, נצלב, ועל ידי כך נשא את כל ההרשעה על חטאי העולם. ישוע הוציא לפועל את האמת של חוט התכלת על ידי שהוטבל על ידי יוחנן כשה העולה של אלוהים. עם הטבילה הזו, ישוע לקח את חטאי בני האדם על עצמו אחת ולתמיד.
הסיבה לכך שרוב הנוצרים הפכו לסוג של אנשים הגרועים יותר מאנשים של דתות גשמיות אחרות זה מכיוון שהם אינם מסוגלים לדעת ולהאמין באמת הזו של חוט התכלת, טבילתו של ישוע, ולכן לא קיבלו את מחילת חטאיהם לאלתר. כאשר לנוצרים אין את הפירוש הנכון לטבילה זו אשר ישוע קיבל כדי לקחת על עצמו את כל חטאים, היסוד הבסיסי של אמונתם אינו יכול להיות מונח בצורה נכונה מההתחלה.
למען הדיוק, חוט התכלת הוא הדרך והאמת בה המשיח בא אל האדמה הזו ולקח את חטאינו על עצמו. חוט השני מתייחס לדמו של ישוע. הסיבה לכך שישוע המשיח נצלב, שפך את דמו, ומת על הצלב היא כיוון שכל חטאינו הועברו עליו באמצעות טבילתו. מכיוון שישוע המשיח לקח את חטאינו על עצמו עם טבילתו אשר קיבל מיוחנן המטביל הוא יכל למות על הצלב, ובגלל זה, העובדה שהוא הוקרב על הצלב למעננו לא הייתה לשוא. מכיוון שישוע המשיח נשא את כל הרשעותינו על החטאים עם טבילתו וצליבתו, הוא יכל להשלים את ישועתנו.
משמעות חוט הארגמן היא שישוע המשיח הוא האלוהים ומלך המלכים. אף על פי שישוע המשיח הוא מלך המלכים (חוט הארגמן) אם הוא לא היה מוטבל על ידי יוחנן המטביל, נציגם של כל בני האדם, ולכן לא היה לוקח על עצמו את חטאינו (חוט התכלת), לא היה משנה בכמה ייסורים וכאב הוא היה מת על הצלב (חוט השני), מותו רק היה לחינם. חוטי הפשתן השזורים אומרים לנו שדבר הנבואה אשר אלוהים אמר בברית הישנה מתקיימת כולה בברית החדשה.
הנצרות של היום איבדה את המשמעות של חוט התכלת
אך ישנה נטייה בנצרות של היום להתעלם מחוט התכלת אחד מארבעת השלבים ולפרש באופן שרירותי את דבר האלוהים כל אחד על פי דרכו – עושי חטא גדול זה ללא ספק יורשעו.
התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים אשר שימשו לשער חצר המשכן מספרים לנו על אמת הישועה שכדי להושיע אותנו מחטאינו, ישוע המשיח משיחינו, היה חייב לבוא אל האדמה הזו בגוף אדם, להיטבל ולהיצלב. ישוע לקח את כל חטאינו על עצמו.
כיצד ישוע לקח את חטאינו על עצמו? הוא לקח אותם באמצעות הטבילה שהוא קיבל מיוחנן. רק על ידי לקיחת החטאים על עצמו ישוע יכל להפוך למושיענו האמיתי. זוהי הסיבה ששערי המשכן היו צריכים להיות ארוגים בארבעת חוטים אלה, מכיוון שהם אומרים לנו שישוע אשר בא אל האדמה הזו, הוטבל, שפך את דמו על הצלב, וקם לתחייה מן המתים, הוא אלוהים בעצמו.
לפיכך שער חצר המשכן היה עשוי מחוטי התכלת, ארגמן, שני וחוטי הפשתן השזורים. ישוע הוא דלת הישועה המובילה אותנו למלכות השמים. דלת זו היא דלת השזורה מתכלת, ארגמן, שני וחוטי פשתן שזורים. ישוע הוא המושיע של החוטאים. טבילת ישוע וצליבתו הם מתנת הישועה שלו אשר הושיעה חוטאים מחטאיהם.
כיוון שהנצרות של היום נכשלה בהבנה הנכונה של טבילת ישוע ובחוסר יכולתה לפגוש את האלוהים האמיתי, היא נהפכה לבסוף לאחת מיני דתות רבות גשמיות שבעולם. לכן ככל שזה נוגע לאמונתנו, אנו חייבים להניח קודם את היסוד האיתן של האמונה בתכלת, ארגמן וחוט השני. יסוד האמונה הזה הוא העובדה שאדוננו בא לאדמה הזו והושיע אותך ואותי מחטאי העולם באמצעות התכלת שלו, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים.
ישוע בא אל האדמה הזו והשלים את מתנת הישועה אשר הושיעה אותנו מכל חטאינו עם טבילתו ודמו על הצלב. כדי להיות יותר ספציפי, ישוע בא אל האדמה הזו בגוף אדם, לקח את חטאי העולם על עצמו באמצעות טבילתו, מחק את כל חטאינו עם דמו על הצלב, ואז נשא את כל הרשעתנו עם מותו על הצלב. זהו ישוע אשר כך הושיע אותנו באמצעות המים והדם (הראשונה ליוחנן 8-5:4) הוא מיסודו אדון הבריאה אשר עשה אותנו, והאחד אשר נתן לנו את מתנת הישועה אשר הושיעה אותנו. ישוע זה אשר הושיע אותנו מכל חטאינו ומכל ההרשעות, הפך למושיענו. זה מה שחומרי הבניה של המשכן אומרים לנו.
לפיכך, אנו חייבים לייסד את אמונתנו בצורה איתנה על ידי האמונה בחומרים אלה. כשאנו מאמינים בישוע זה אשר בא כמשיחנו וכמושיענו, אנו חייבים להאמין בצורה ברורה ובהחלטיות בכל ליבנו בטבילה אשר הוא קיבל, בכל ההרשעות אשר הוא נשא למעננו על הצלב, ובתחייתו מן המתים. המושיע אשר הביא לנו את מתנת הישועה מכל חטאינו באמצעות טבילתו והדם אשר הוא שפך על הצלב היה לא רק אדם, אלא היה גם הבורא אשר ברא את כל בני האדם ואת כל היקום. אנו חייבים להודות באמונתנו בתכלת, ארגמן, ובחוט השני. מבלי וידוי כזה של אמונה, פשוט אי אפשר להאמין בצורה איתנה בישוע כמשיחנו.
האם אי פעם שיחקת במשחק של העברת מילים בשקט? משחק זה מתחיל מאדם אשר ניתן לו כרטיס אשר רשום שם משפט. האדם קורא בשקט את המשפט ואז מבטא אותו בשקט רק עם השפתיים. לאחר מכן הבא בתור אשר קרא את השפתיים מעביר אותו לאדם שלישי. אדם זה קורא את השפתיים של האדם השני ואז מעביר אותו לאדם הרביעי באותה דרך, עד שמגיעים לאדם האחרון. המטרה של משחק זה היא האם האדם האחרון אומר את המשפט הנכון אשר הועבר לראשונה. הסיבה שמשחק זה הוא מהנה היא שהמשפט המקורי נהרס בקלות. למשל, אם המשחק התחיל במשפט האומר "הדלק את המאוורר", לאחר שהוא מועבר למספר אנשים הוא כבר מתחיל להשתנות ויכול להיות שהאדם האחרון יגיד, "גרש את החמור," ויסתיים במשפט אחר לגמרי.
בדיוק כפי שהאדם האחרון בא עם משפט שונה לחלוטין, כך לנצרות של ימינו יש אמונה שאינה במקומה כאילו היא שיחקה את משחק העברת המילים בשקט. מדוע זה כך המקרה הזה? זה מכיוון שהיא נכשלה בהנחת יסודות האמונה על התכלת, הארגמן וחוט השני. הנצרות של ימינו לא ביססה את יסודות האמונה הזו של התכלת, הארגמן וחוט השני. כאשר יסודות האמונה הינם רעועות, לא משנה עד כמה בהתלהבות אנו מאמינים בישוע ועד כמה אנו משחרים ורוצים ליישם את הוראותיו על חיינו, אנו פשוט איננו יכולים לעשות זאת.
כאשר אלוהים אמר לבני ישראל להביא לו את תרומתו כדי לבנות את המשכן, הוא אמר להם קודם להביא זהב, כסף ונחושת ולאחר מכן להביא חוטי תכלת, ארגמן ושני וחוטי פשתן שזורים. כל חומרי הבניין הזה מראים לנו שישוע הושיע אותנו באמצעות הטבילה אשר הוא קיבל מיוחנן, דימומו למוות על הצלב, ותחייתו.
חוט התכלת לא שימש רק לכל שערי המשכן, אלא גם לחלוקו של הכהן הגדול ולפרוכת המשכן. זוהי הבשורה אשר אומרת לנו כיצד אדוננו בא לאדמה הזו וכיצד בדיוק הוא הושיע אותך ואותי מחטאינו. כך, היא אומרת לנו עד כמה חשובים הם ארבעת המרכיבים הבסיסים האלה של האמונה – כלומר, התכלת, הארגמן, חוט השני, וחוטי הפשתן השזורים – באמת לאמונתנו. בהתבססות על הדבר הזה, אנו כולנו חייבים להניח את יסודות אמונתנו בצורה איתנה. רק אז אנו נוכל להאמין באלוהים ולקבל את מחילת חטאינו, להפוך למשרתיו אשר מפיצים את דברו לאחר מכן, וכאשר ישוע יחזור, להפוך על ידי כך לאנשי אמונה כאלה אשר יכולים לעמוד בביטחון לפני אלוהים עם אמונה זו.
זה נכון שבקוריאה יש עדיין מתרפסים אשר מחשיבים כל דבר זר כדבר טוב יותר. נטייה זו נפוצה גם בקרב התיאולוגים אשר בארצי, אשר נותנים אמון גדול במה שתיאולוגים מערביים אמרו, ומסתמכים על דבריהם יותר מאשר על דבר האלוהים. עליהם להיגאל מבערותם, ועליהם באמת להאמין בדבר אלוהים, לבטוח ולהיתלות בו, מפני שהאמת של טבילתו של אדוננו, דמו והעובדה שהוא אלוהים בעצמו, הם במהותם הדלת לישועתנו.
בדיוק כפי שפטרוס השליח התוודה, "אתה הוא המשיח בן אלוהים חיים, (מתי 16:16) אם הינך מאמין באלוהים ואם הינך מאמין שהוא בא אל האדמה הזו להושיע אותנו מחטאינו, עליך גם לדעת ולהאמין שישוע הפך לאלוהי הישועה האמיתי על ידי שלקח את חטאינו על עצמו עם טבילתו, מותו על הצלב, ותחייתו מן המתים. טבילת ישוע ודמו על הצלב הינם היסודות של האמונה האמיתית אשר מאפשרת לנו לקבל את מתנת הישועה. אם לא נוכל אפילו להאמין באמונה של התכלת, הארגמן וחוט השני בהתאם לדבר האלוהים, כיצד נוכל לקרוא לזה אי פעם אמונה אמיתית?
התורה היא צל הדברים הטובים העתידים לבוא
חומרי הבניה של המשכן מראים לנו שאדוננו בא אל האדמה הזו בדמות אדם, לקח את חטאינו על עצמו עם טבילתו, נשא את ההרשעות על חטאינו עם צליבתו, קם לתחייה מן המתים, ועל ידי כך הפך למושיענו. עם התכלת, הארגמן וחוט השני, אדוננו הבטיח בברית הישנה שהוא ייתן לנו את מתנת הישועה. האחד אשר נתן לנו ברית זו הוא לא אחר מאשר ישוע המשיח, מלך המלכים אשר הוטבל ונצלב לתועלתם של החוטאים. במילים אחרות, אלוהים זה, בא אלינו כאלוהינו המשיח. לפיכך, אנו חייבים להניח את יסודות אמונתנו על ידיעה ואמונה בכל האמת הזו. על ידי האמונה בבשורת המים והרוח, אנו כולנו חייבים לקבל את מתנת הישועה.
גם זהב, כסף ונחושת היו חומרים אשר שימשו למשכן. חומרים אלה נוגעים ליסודות אמונתנו. לפני אלוהים, איננו יכולים שלא להיות מושלכים לגיהינום בגלל חטאינו. אך לאנשים שכמותנו, לאלה מאיתנו אשר מאמינים, אדוננו נתן את מתנת הישועה. כקורבן העולה של כל בני האדם, ישוע המשיח הוטבל על ידי יוחנן, נצלב, ועל ידי זה הציל אותנו לגמרי מחטאינו. לא הייתה שום דרך בשבילנו להתחמק מהגיהינום, מפני שידענו רק שאנו עומדים להיות מורשעים על חטאינו ולא ידענו כיצד להיות בעלי אמונה אשר גורמת לכל חטאינו להיעלם. אך באלוהים הייתה מתנת הישועה. זה שישוע המשיח בא אל האדמה הזו, קיבל את כל חטאינו על עצמו עם טבילתו, מת על הצלב, ועל ידי כך פתר את כל בעיות חטאינו והרשעתנו – זוהי מתנת הישועה.
אנו נושעים מחטאינו באמצעות אמונתנו, על ידי האמונה שאלוהים השלים את עבודת הישועה שלו ונתן לנו את מתנת הישועה. זוהי הסיבה שאלוהים אמר לתת לו את אמונת הזהב, הכסף והנחושת, כיוון שהוא הושיע לחלוטין את אלה אשר לא יכלו שלא להיות כבולים לגיהינום על ידי שנתן להם את מתנת הישועה. זה מכיוון שאדוננו אכן הושיע אותנו על ידי שבא אל האדמה הזו, לקח את כל חטאינו על עצמו, ונשא את כל הרשעתנו, שאנו נושענו לחלוטין לפני אלוהים על ידי האמונה במתנת הישועה הזו.
ישוע המשיח הפך עתה למושיענו המושלם. לכן עלינו לעמוד בצורה איתנה עם אמונתנו במתנת הישועה שלו כיוון שהתכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים הינם מתנות האמונה. אלוהים אינו רוצה מאיתנו שנאמין באופן שרירותי ועיוור מבלי לדעת דבר.
צמר עיזים, עורות אילים מאדמים ועורת תחשים
אלה שימשו לכיסויי המשכן. הכיסוי הראשון היה ארוג מתכלת, ארגמן, חוט שני וחוטי פשתן שזורים אשר עליו היה מונח הכיסוי השני מצמר עזים אשר היה מכוסה בעורות אילים מאדמים ולבסוף עורות תחשים אשר היו מונחים למעלה. בדרך זו ארבעה שכבות שונות של כיסויים כיסו את המשכן.
הכיסוי אשר הונח אחרון היה של עורות תחשים. כך שמה שהופיע על פני כיסוי המשכן היו רק עורות התחשים השחורים הללו. תחש הוא יונק ימי. גודל עורו הוא בערך בגודל של אדם או מעט קטן יותר, והעור הוא חסין מים. זוהי הסיבה שעורות התחש שימשו כשכבה הראשונה של המשכן. בגלל זה, מראהו החיצוני של המשכן היה לא מרשים קמעה, וללא ספק לא היה מראה נחמד אשר היה אפשר להסתכל עליו. זה אומר לנו שכאשר ישוע המשיח בא אל האדמה הזו בשבילנו הוא באמת בא בדמות ענווה כזו וללא שום דבר רצוי בהופעתו.
עורות אלים מאדמים אומרים לנו שישוע המשיח יבוא אל האדמה הזו ויוקרב לטובתנו. בעוד שצמר העיזים אומר לנו, שהוא יושיע אותנו על ידי שיוטבל כקורבן העולה שלנו, ועל ידי זה שיוקרב על הצלב, יקבל את חטאינו על עצמו.
החומרים של כיסויי המשכן האלה, במילים אחרות, הינם היסודות של אמונתנו. אמת זו הינה חומרי הבניה של האמונה אשר בהחלט אינם יכולים להעדר. כדי לתת לנו את מתנת הישועה, ישוע המשיח בא אל האדמה הזו כקורבן העולה. בברית הישנה, אלוהים ייסד את שיטת ההקרבה למען מחילת חטאיהם של בני ישראל: חית קורבן ללא פגם (שעיר, שה או שור) קיבלה את החטאים של בני ישראל אשר הועברו עליה בעזרת הנחת הידיים, נהרגה במקומם, שפכה את דמה ונשרפה, ועל ידי כך הושיעה אותם מכל חטאיהם.
ישוע המשיח בא אל האדמה הזו כשה הקורבן וקיבל את חטאינו על עצמו באמצעות טבילתו אשר היא הנחת הידיים. בדיוק כפי שקורבן העולה נהרג על ידי ששפך את דמו ונשרף על מזבח קורבן העולה כדי לקבל את חטאי בני ישראל בעזרת הנחת הידיים, כך גם ישוע המשיח נשא את כל ההרשעות של חטאינו על ידי שהוטבל ומת על הצלב, ועל ידי כך הושיע אותנו מכל חטאי העולם.
כפי שהשמות שבספר המשפט נמחקו על ידי הנחת דם קורבן העולה על קרנות מזבח קורבן העולה, בגלל שישוע הוטבל ושפך את דמו, הוא השלים את הכפרה הנצחית שלנו עם הדם הזה ומחק את כל חטאי העולם. באותו אופן, כל חומרי הבנין של המשכן מספרים לנו על ישוע ועל מעשיו ואומרים לנו שכך הוא הושיע אותנו מחטאי העולם. מהברית הישנה ועד הברית החדשה הדבר אשר ישוע הושיע אותנו היא כל האמת אשר חפה לגמרי מטעיות.
הרבה מהנוצרים כיום אינם מאמינים שישוע המשיח בא אל האדמה הזו כקורבן העולה ולקח את חטאינו על עצמו עם טבילתו, אך במקום זאת הם מאמינים ללא תנאי רק במותו על הצלב. האמונה של נוצרים כאלה היא שער בלתי חוקי אל המשכן אשר ארוג רק בחוטי ארגמן ושני ללא חוט תכלת. יש להם רק את האמונה המוטעית אשר אינה מצריכה את הכיסוי העשוי מתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים אלא במקום זאת מאמינים שכל מה שהם צריכים זה עורות אילים מאדמים ועורות תחשים.
כאשר אנו מסתכלים על הרבה ציורים המתארים את המשכן ברחבי העולם רובם מצוירים בדרך כזו אשר איננו יכולים למצוא אפילו שמץ של חוט תכלת. בגלל שהאנשים אשר ציירו את התמונות הללו אינם בקיאים בבשורת המים והרוח, שער חצר המשכן בציורם מכוסה בצבעים של שני ולבן. אך אמונה כזו לעולם אינה יכולה להיות האמונה הנכונה לפני אלוהים.
החוט אשר השתמשו בו הכי הרבה לשער חצר המשכן היה חוט התכלת ולאחריו הארגמן ולאחריו השני ולאחר מכן החוטים הלבנים. לכן כאשר מסתכלים על שער החצר כל ארבעת הצבעים הללו נראים בבת אחת. אך מכיוון שישנם כל כך הרבה אנשים אשר אמונתם נטולה לגמרי ידע על טבילתו של ישוע, הם מתעלמים מכל ארבעת הצבעים אשר שימשו את המשכן ובמקום זאת בונים את שער המשכן רק עם שני חוטים.
על ידי שהם נוהגים כך, הם מוליכים שולל הרבה אנשים אשר יש להם רק ידע מוגבל על אלוהים ואינם בקיאים לגמרי בדברו. הם כולם נביאי שקר. כשהוא מתייחס לאנשים אלה, ישוע בעצמו תיאר אותם כזרע רע בין החיטים (מתי 13:25). במילים אחרות, הם הפכו לאנשים אשר מפיצים שקרים כיוון שהם שמים את חוט התכלת מחוץ לתמונת שער חצר המשכן שלהם. זוהי הסיבה שכל כך הרבה אנשים חוטאים אפילו שהם מאמינים בישוע, ולמרות אמונתם בישוע כולם כבולים לחורבנם בגלל חטאיהם.
יסודות אמונתנו חייבים לעמוד ביציבות. איזה תועלת תהיה לנהל אורח חיים דתי לנשמותיכם כאשר הכל מבוסס על יסודות לא נכונים של אמונה? אמונה מוטעית יכולה להתפורר ותתפורר כהרף עין. לא משנה עד כמה יפה ביתנו, איזה תועלת תהיה אם נבנה את הבית על יסודות אמונה פגומים? לא משנה עד כמה בחריצות אתה משרת את אלוהים, אם יסודות אמונתך פגומים, בנית את ביתך על חול הים; כאשר הסופות יבואו, הרוח תעלה והשטפון יפרוץ, הוא יתפורר בבת אחת.
אך מה לגבי האמונה שיסודותיה מוצקים? היא לעולם אינה נופלת, לא משנה עד כמה היא מזדעזעת. אלוהים אמר לנו שבית אשר בנוי על סלע של אמונה וארוג בתכלת, ארגמן, שני וחוטי פשתן שזורים, לעולם לא ייפול. זה המקרה למעשה. מהי אמונה של סלע? זוהי אמונה המאמינה באמת של התכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. האמונה של אלה אשר בנו בית כזה של אמונה לעולם לא תתמוטט. זוהי הסיבה שזה קריטי שאמונתנו תהיה בעלת יסודות מוצקים ואיתנים. אם אנו מאמינים מבלי לתפוס למעשה מה ישוע עשה למעננו, אמונה כזו תהפוך לאמונה של דת שקרית אשר אינה רצויה על ידי אלוהים.
עצי שיטים, שמן ובשמים
עמודי המשכן, מזבח העולה, הקרשים וכל כלי המקדש היו עשויים מעצי שיטים. בדרך כלל עץ בתנ"ך מסמל אנשים (שופטים 15-9:8, מרקוס 8:24). העצים שפה גם נוגעים אלינו, אל טבע האדם; זה שעצי השיטים שימשו לעמודים, למזבח העולה ולמשכן בעצמו אומר לנו שבדיוק כמו ששורשי עץ השיטה תמיד קבורים מתחת לאדמה, אופיינו הוא כזה שאיננו יכולים אלא לחטוא כל הזמן. כל האנשים חייבים להודות שהם פשוט אינם יכולים שלא לחטוא תמיד ולא להיות רשעים.
יחד עם זה, עצי השיטה גם מרמזים על אנושיותו של ישוע המשיח. המשיח אשר בא בדמות אדם נשא את כל חטאי העולם ונשפט בצורה יצוגית למען טובתם של כל בני האדם. הוא אלוהים בעצמו, ולכן, הארון, שולחן לחם הפנים, מזבח הקטורת, וקרשי המשכן היו כולם עשויים מעצי שיטים המצופים בזהב טהור.
השמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים מסמלים את אמונתנו אשר אנו מעלים לישוע המשיח. ישוע המשיח הוא המשיח אשר הושיע אותך ואותי. משמעות השם "ישוע" זה "האחד אשר יושיע את עמו מחטאיהם," והשם "המשיח" משמעותו "האחד המשוח," ולכן אומרים לנו שישוע המשיח הוא אלוהים בעצמו והכהן הגדול של השמים אשר הושיע אותנו. כשהוא מציית לרצונו של אלוהים, אדוננו בא אל האדמה הזו בדמות אדם, הוטבל, הקריב את עצמו על הצלב לטובתנו, ועל ידי כך נתן לנו את מתנת הישועה. תפקידו של הכהן הגדול אשר נלקח על ידי ישוע ואשר נתן לנו את ישועתנו היה באמת עיסוק נפלא ביותר.
אבני שוהם ואבני מילואים לאפוד ולחושן
תריסר אבנים שונות אשר הושמו באפוד ובחושן של הכהן הגדול מוזכרות פה. הכהן לבש קודם חלוק, לאחר מכן מעיל תכלת ואז לבש את האפוד על המעיל. לאחר מכן החושן נמצא על האפוד אשר הולבש בזמן טקס ההקרבה ועל החושן הזה קובעו תריסר אבנים יקרות. זה מראה לנו שתפקידו של הכהן הגדול היה לאמץ לחיקו את כל בני ישראל כמו את שאר האנשים האחרים בעולם, ללכת לפני האלוהים ולתת לו את קורבן העולה שלהם.
גם ישוע, הכהן הגדול הנצחי של השמים, אימץ את כל אומות העולם לחיקו, נתן את גופו כדי לקחת את חטאינו על עצמו עם טבילתו, הוקרב למעננו, ועל ידי כך קידש את עמו לאלוהים האב. תריסר האבנים היקרות אשר נמצאו על החושן מסמלות את כל האומות של העולם הזה, והכהן הגדול אשר לבש אותן, מתייחס לישוע המשיח אשר באופן דומה הושיע ואימץ לחיקו את כל אומות העולם.
זאת הייתה התרומה אשר אלוהים אמר לבני ישראל לתת כדי לבנות את המשכן בשבילו. ישנה משמעות רוחנית לעובדה שאלוהים אמר להם לבנות את המשכן, המקום בו הוא שכן, עם תרומה זו. בני ישראל תמיד נשארו חוטאים, כיוון שהם לא יכלו לשמור את התורה אשר אלוהים נתן להם. זוהי הסיבה שאלוהים אמר להם באמצעות משה לבנות את המשכן ונתן להם את שיטת ההקרבה, אשר באמצעותה מחילת החטאים הוענקה על ידי קורבן העולה שניתן במשכן. אלוהים, במילים אחרות, מחק את כל חטאי בני ישראל על ידי שקיבל את תרומתם אשר שימשו לבניית משכנו, ואז גרם להם לתת לו קורבן עולה בהתאם לדרישה של שיטת ההקרבה. כך אלוהים שכן במשכן עם בני ישראל.
ישנם, מכל מקום, יותר מידי נוצרים על האדמה הזו אשר פשוט אינם מאמינים בתכלת, בארגמן, בשני ובחוטי הפשתן השזורים. כאשר אלוהים אמר להם להביא לו זהב, כסף ונחושת מדוע אין הם מאמינים באמת הנרמזת על ידי התרומה הזו?
האם כולנו איננו כבולים לגיהינום בגלל חטאינו? האם אתה מאמין בנצרות כאילו היא הייתה רק אחת מיני דתות בעולם כיוון שמעולם לא הודית בכך שאתה מיועד לגיהינום? אם כך האמנת עד עתה, עליך לחזור בתשובה ולחזור אל האמונה של התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. והינך חייב להבין שלפי מצוותיו הקפדניות של אלוהים הינך מלא חטאים וכבול לגיהינום בגלל חטאים אלה, והינך גם חייב להאמין בבשורת המים והרוח.
עתה, אתה חייב להאמין בבשורת האמת שאף על פי שהיית כרוך לגיהינום, אדוננו בכל זאת בא אל האדמה הזו כמשיח, קיבל על עצמו את חטאיך עם טבילתו נשא חטאים אלה אל הצלב והקריב את עצמו על ידי ששפך את דמו עליו, ועל ידי כך הושיע אותך ואותי מכל חטאינו ומהרשעותינו. בלי האמונה בבשורת המים והרוח אשר נראית בתכלת, ארגמן ובחוט השני, לעולם לא נוכל להניח את יסודות אמונתנו לגמרי.
אנו חייבים לחשוב על יסודות אמונתנו
אלוהים אומר לנו להיות בעלי אמונה בתכלת, בארגמן ובחוט השני; עלינו לשאול את עצמנו האם באמת יש לנו את האמונה הזו של התכלת, הארגמן וחוט השני או שמא אנו מאמינים באמת אשר נראית רק בארגמן ובשני ומשמיטים את חוט התכלת.
עלינו להסתכל על עצמנו האם אנו לוקחים או לא לוקחים אל אלוהים את סוג האמונה המוטעה אשר מתאים רק לטעמנו. כאשר אלוהים אומר לנו להביא לו את התכלת, הארגמן וחוט השני האם אנו לא נותנים לו בשום מקרה חוט ניילון הצבוע שחור? "אלוהים, נראה שהחוט אשר ביקשת הוא חסר תועלת למשכן. הוא נרקב בגשם. וזה גם מאד מעייף לחפש אותו ולהביא אותו כל הדרך לכאן, נסה במקום זה את חוט הניילון הזה אני מבטיח לך שאם תתחזק אותו היטב, הוא יחזיק מעמד לפחות 50 שנה או אפילו 100 שנה. ואפילו אם תקבור אותו באדמה הוא לא ירקב אפילו במשך 200 שנה. האם זה לא נפלא?"
האם זה לא בשום מקרה מה שאנו אומרים לאלוהים? אנו חייבים גם להסתכל היטב בעצמנו ולשקול האם אנו באמת לא לוקחים אמונה תפלה ונרקיסיסטית כזו לאלוהים. אם יש לנו אמונה כזו אנו חייבים לחזור עכשיו בתשובה. אנו חייבים, במילים אחרות, לפנות אחורה.
ישנם הרבה מאיתנו אשר חושבים לעצמם שהם באמת נוצרים טובים, אך במבט קרוב חשיבתם מוטעית וכך גם אמונתם.
מיסטיקה הנפוצה בנצרות של ימנו
מיסטיקה זה דבר שבדרך כלל הנוצרים מאמינים בו הכי הרבה. לאנשים אין מושג מה דבר האלוהים אומר למעשה. כיוון שהם אינם יודעים את דבר האמת שהמשיח נתן להם, הם מאמינים והולכים אחר ישוע בהתאם לתחושתם העצמית ורגשותיהם, והם משוכנעים שתחושות אלה הם של אמת. כיוון שהם מתפללים לאלוהים בלהט עצמי, הולכים בנאמנות אחר רגשותיהם, ומאמינים בתחושות שבתפילותיהם, הם אינם יכולים להבחין באמת מהי האמונה האמיתית באלוהים.
באופן זה, האמונה באלוהים בהתאם למחשבותיו ותחושותיו של האדם אשר עולה ויורדת באופן לא יציב במידה נרחבת במחשבותיו של האדם, היא אמונה של מיסטיקה. אנשים המאמינים באלוהים כשהם מובלים על ידי תחושותיהם כאשר הם צמים, כאשר הם מהללים, כאשר הם מאמינים, כאשר הם מתפללים בשעת בוקר מוקדמת, כאשר הם עולים אל הר כדי להתפלל, כאשר הם חוטאים, כאשר הם מתפללים תפילות תשובה וכך הלאה וכך הלאה – אנשים אלה הם כולם מיסטיקנים. במילים אחרות, לחיות חיי אמונה המכילים את רגשותיו של האדם היא אינה אמונה של התכלת, הארגמן וחוט השני אשר המשיח דיבר עליה.
קרוב לוודאי ש 99.9 אחוז מהנוצרים של היום היו בעבר מיסטיקנים. אין זו הגזמה במילים אחרות להגיד שחוץ מהכנסיה הקדומה כל העולם הנוצרי הלך אחרי המיסטיקה. אלה אשר אין להם את האמונה של התכלת, הארגמן וחוט השני מולכים שולל על ידי המחשבה שתחושתם העצמית היא איכשהו אמונה בעצמה. הם טוענים שהם ראו ופגשו את אלוהים בתפילותיהם ואומרים לנו עד כמה נפלא הם מרגישים כאשר הם מהללים אותו.
הם אומרים, "אנו התאספנו בכנס ההלל הזה והרמנו את ידנו למעלה וביחד חזרנו בתשובה מחטאינו. החזקנו בצלב וביצענו איזשהו טקס לרגליו, ואז לב כולנו זהר והמשיח הפך לאהוב כל כך. הרגשנו בליבנו הודיה כה רבה על הדם אשר המשיח שפך. האמנו אף יותר בלהט שישוע שטף את כל חטאינו והבנו אף יותר מדוע הוא שפך את דמו. פשוט אהבנו את כל החוויה הזו." אך כאשר רגשותיהם נרגעים יום אחד, הם אומרים, "אך כל הרגשות התכהו ויש לנו חטא בליבנו." מה אם לא אמונה זו היא אמונה של מיסטיקה.
בלי קשר לזרם שהאדם משתייך אליו או להבדלים של הכתות, כל נוצרי צריך את האמונה המאמינה באמת של התכלת, הארגמן, וחוט השני. האמונה של כל אלה אשר אין להם את האמונה של התכלת, הארגמן, וחוט השני אשר אלוהים דיבר, הינה מיסטית ואמונה טפלה. אנשים אלה נותנים לאלוהים לא את האמונה של התכלת, הארגמן, וחוט השני אלא אמונה של חוט ניילון. הם נותנים לאלוהים את אמונתם המיסטית, במילים אחרות, משהו שאינו מספיק במידה ניכרת, משהו שאלוהים אפילו לא מסתכל עליו.
האם אי פעם ראית חבל עבה המשמש לקשירת סירות אל המזח? המיסטיקנים יציעו בשמחה לאלוהים סוג כזה של חומר. כאשר אדוננו אומר לנו להביא את התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, יש אנשים אשר לוקחים את החבל העבה הזה אל אלוהים ואומרים לו, "אלוהים, קבל אמונה זו!" ויש אנשים אשר מביאים לו אפילו שרשרת ברזל המשמשת לקשירת סירות גדולות אחת לשניה ולרציף. כשהם מגלגלים חבילה של שרשראות ברזל עבות, הם מעלים את זה לרגלי אלוהים כדי שיקבל את זה.
אך אלוהים אמר לנו להביא אמונה של תכלת, ארגמן וחוט שני. הוא לא אמר לנו לתת לו שרשראות ברזל. אך עדיין אנשים נותנים לו מה שנראה להם טוב בעיניהם או מה שיותר נוח להם למצוא. למרות שיש אנשים אשר באים לאלוהים עם שרשראות ברזל, חבלים, חוט ניילון או אפילו שרכי גפנים, אלוהים למעשה מקבל רק את התרומה של התכלת, הארגמן וחוט השני. אלוהים קבע שהאמונה היחידה שהוא יקבל לפניו היא האמונה של התכלת, הארגמן וחוט השני.
המשיח אינו מקבל פשוט כל תרומה
בני ישראל היו חייבים גם לקחת לאלוהים זהב, כסף, נחושת ותריסר אבנים יקרות אשר יתמקמו באפוד ובחושן. אך ישנם אנשים אשר לוקחים ציפוי נחושת או ברזל לאלוהים. האם ישוע מנהל מזבלת מחזור כאילו הוא מקבל כל דבר? כמובן שלא!
ישוע הוא לא אחד אשר מקבל כל סוג של אשפה. הוא אינו מנהל מזבלת מחזור, ולוקח כל דבר חסר תועלת אשר נותנים לו. ישוע הוא המשיח אשר רוצה להעניק לנו את החסד של התכלת, הארגמן וחוט השני אשר מוחלים על חטאינו, ורוצה לתת לנו את אהבתו האמיתית. זוהי הסיבה שישוע נקרא מלך האהבה. הרועה שלנו הוא באמת מלך האהבה. ישוע הוא באמת משיחנו האמיתי. משיח זה קבע את האמונה אשר הוא רוצה מאיתנו והגדיר מאפיינים מסוימים הנדרשים בהחלט. רק כאשר אנו הולכים לפני אלוהים עם האמונה הזו, הוא ייתן מה שהוא הבטיח לנו.
אך אנו רואים שמתוך אלה אשר אמונתם במשיח מבוססת על הידע המוטעה שלהם עליו, ישנם כאלה אשר עקשנים מעבר לכל תיאור. הם פשוט רעים ורשעים כמו פרעה אשר המשיך בדרכו קשת העורף לפני אלוהים. כאשר משה אמר לו, "יהוה הראה את עצמו; שלח את עמי," פרעה ענה לו, "מיהו יהוה?"
כאשר קיומו של אלוהים הוסבר לו, היה ללא ספק הרבה יותר טוב אם הוא היה נכנע במהירות ונסוג לאחר שהיה מחשב את העלויות והתועלת של עקשנותו. אם הוא עדיין לא היה מאמין הוא יכל לנסות להחזיק מעמד לזמן מה אבל לאחר מספר מכות, היה עליו להיכנע. כמה טיפשי ומעורר רחמים היה זה מצד פרעה להמשיך עדיין בעקשנותו ולא לציית לדבר האלוהים, אפילו שהוא הוכה במכת צפרדעים אשר כיסתה את כל הארץ?
לא רק צפרדעים, אלא גם כינם הטרידו את ארמונו של פרעה. שמאל וימין היכן שהאדם פנה, כולם באדמת מצרים היו מלאים בכינים, אך עדיין פרעה לא נכנע. כיצד יכול מישהו לחיות כאשר כל מקום מלא בכינים? במצב זה, היה עליו להבין, "כיוון שלא שמעתי לאלוהים, הוא מראה לי מיהו המלך האמיתי. יכול להיות שאני מלך של אימפריה על האדמה הזו, אך אני כלום בהשוואה אליו. למרות שאני המלך של מעצמה אדירה על פני האדמה הזו, ולכן יש לי כוח על כל העולם, אלוהים הוא חזק ממני, והוא מנחית עלי את המכות הללו בגלל שאינני מציית לו." כך היה עליו להיכנע.
הדבר החכם שהיה על פרעה לעשות זה להיכנע במהירות לאחר שראה בעצמו מה תהיה העלות של התנגדותו. לא משנה עד כמה חזק היה פרעה, אם הוא הגיע למסקנה שאין לו שום סיכוי לעמוד בפני אלוהים, כל מה שהיה עליו לעשות זה להיכנע לו ולומר, "אוקיי אלוהים, אתה תיקח מקום ראשון; אני אקח מקום שני." אך כיוון שפרעה סירב להיכנע כך, כל ארצו ועמו הוכו בכינים.
בגלל זה, לא היה מצרי אשר יכל לעשות משהו. כאשר כולם סבלו כל כך על ידי הכינים כיצד יכל מישהו לעשות משהו אחר מלבד לנסות להיפטר מהכינים? כולנו יכולים לדמיין את המצרים המסכנים האלה רצים מסביב עם לפידים ומנסים להיפטר מהכינים, ייתכן שאפילו שרפו את ביתם בתהליך זה, והצחנה של הכינים השרופות מילאה את הכפרים.
ישנם דברים אשר אדם יכול לעשות וישנם דברים אשר אדם אינו יכול לעשות. כיוון שאלוהים הוא אדוני היקום, הוא האלוהים אשר מנהל את החיים ואת המוות, את השמחה ואת העצב, את הברכות ואת הקללות. כאשר זה המקרה, במקום לבטוח בעצמנו ולנסות לעמוד בפני אלוהים, כולנו חייבים לחשוב בצורה רציונלית, ולהגיע למסקנה ההגיונית לנטוש את עקשנותנו. בין עצמנו, ייתכן שנתעקש על דרכינו וננסה לגבור על אחרים, אך כאשר אנו מתעסקים עם המשיח, זה אינו בר ביצוע.
אנו חייבים לחשוב איזה סוג של אדם עלינו באמת להיות לפני אלוהים. אנו חייבים לשקול ברצינות האם עלינו לעמוד נגד אלוהים או האם ליבנו יהיה באמת רך וכנוע. ואנו חייבים להגיע למסקנה המוחלטת שאנו כולנו חייבים להיות כנועים לפני אלוהים. לפני בני אדם, יכול להיות שנחזיק בעקשנותנו כאשר השעה מחייבת, אך לפני אלוהים, ליבנו חייב להיות כנוע לחלוטין.
"אלוהים נהגתי שלא כשורה" – אלה אשר מודים בכך הם אלה אשר בחרו בדרך הנכונה. אלה הם האנשים אשר יכולים להיוושע מחייהם הארורים. לאלה אשר עזבו את אלוהים בגלל חטאיהם, הדרך להיות מחובקים בזרועותיו של אלוהים ולהיות ניזונים במי החיים אשר ניתנו על ידו, זה להיוולד מחדש מהמים והרוח. מה אנו יכולים לצפות בכלל מחיינו, כאשר חיים כאלה מבוזבזים לריק במדבר של העולם הזה, נעים ונדים באדמה הריקה והעקרה ללא שום תכלית, רק כדי לחזור למעט עפר?
הדרך היחידה בשבילנו להיוושע, אנו אשר מיועדים לחזור לעפר ואשר אמורים להיות מושלכים לאגם של אש, זה להאמין בבשורת המים והרוח וכך לקבל את מחילת חטאינו. זה בגלל החיים הנואשים וחסרי התקווה אשר היו מיועדים לחורבן נצחי על עמידתם נגד אלוהים ועל חטאיהם, אשר באופן פלאי התעוררו שוב לפני אלוהים באמצעות אהבת החסד שלו, אהבת הישועה. לכן אנו חיבים כולנו להתכסות בישועה זו.
כיצד יכול מישהו אשר הוא אך ורק בן תמותה לאתגר את אלוהים? כאשר אלוהים אומר לנו להביא תרומה כזו וכזו, אנו כולנו חייבים לציית לדברו. כאשר מסתכלים על הקטע המרכזי שלעיל, היכן שאלוהים אומר לנו איזו תרומה עלינו להביא לו, על כולנו להגיע להבנה, "אה, אז זוהי סוג האמונה אשר אלוהים מבקש מאיתנו להביא לו."
על החושן של הכהן הגדול היו תריסר אבנים יקרות. ומתחת לחושן המשפט היו האורים והתומים אשר משמעותם, אור ו שלמות אשר היו צריכים להיות מושמים כך שהכהן הגדול ישא משפט צדק על בני ישראל. זה מראה על העובדה שרק משרתי האלוהים יכולים להעביר משפט צדק על ילדי האמונה שלהם באמצעות שפיכת האור של רוח הקודש אשר שוכנת בהם ודבר האלוהים.
אנו כולנו חייבים עתה להבין לפני אלוהים שהאמת של התכלת, הארגמן, וחוט השני היא האמת האמיתית והישועה האמיתית. האמת הזו של התכלת, הארגמן וחוט השני היא הישועה האמיתית אשר מביאה אותנו לחיים, ומלבדה, שום דבר אחר אינו מהווה את ישועתנו. כל זה מבוסס על דבר האלוהים, באמיתות ובבהירות.
כל החומרים במשכן קשורים לישועת האדם מן החטא
אך מתוך טיפשות, אנשים בעקשנות ממאנים להאמין. מה אם כן יקרה להם? הם לעולם לא יוכלו להיוושע. לפני אלוהים, גם אנו חייבים לסלק את טיפשותנו ואנו חייבים גם לרוקן את ליבנו. אנו חייבים לסלק את מחשבותינו העצמיות ואת התעקשותנו לפני אלוהים, ובמקום זאת להישמע לדברו ולתת לו את ליבנו. אל לנו לעולם לעמוד נגד אלוהים ולהתעקש על דרכינו המרדניות. יכול להיות שאנו יכולים לעשות זאת לפני אנשים אחרים, אך כנוצרים, איננו יכולים לעשות זאת לפני אלוהים. אך עדיין אנשים טפשים עומדים נגד אלוהים ונכנעים רק בפני בני אדם. זה מה שמוטעה אצלם. אנו חייבים לזרוק את עצמנו ולהשתטח על פנינו בפני אלוהים ולהודות בכך שכל מה שאלוהים דיבר אלנו היה צודק.
אנו חייבים להאמין ולבטוח בדבר התכלת, הארגמן וחוט השני. אמונה זה לבטוח בדבר אלוהים. כאשר אנו זורקים את עצמנו לרגלי אלוהים, מתוודים על כל מה שהרגזנו אותו לפניו, וקוראים לו ומבקשים את עזרתו, אלוהים ללא ספק יענה לנו. לאחר מכן עלינו לקבל בתודה את כל מה שהוא עשה למעננו. זוהי אמונה. אם כן באיזה אבסורדיות ואי שפיות אנו יכולים להראות לאלוהים משהו אחר מלבד התכלת, הארגמן וחוט השני ולהביא לו חוטי דיג או שרשראות מתכת? להביא משהו חסר תועלת לפני אלוהים ולומר לו, "זוהי אמונתי. זוהי הדרך אשר האמנתי בה בחוזקה, זוהי האמונה האיתנה אשר שמרתי במיוחד," – זו פשוט לא אמונה, אלא זה לעשות מעצמנו טיפשים לפני אלוהים.
האדם חייב לסגת מעקשנותו לפני המשיח. במילים אחרות, לפני אלוהים האדם חייב לכופף את רצונו. אנו חייבים כולנו להכיר את עצמנו לפני אלוהים. עלינו להכיר על פי מה שאלוהים אמר לנו ועל פי מה שהוא החליט בשבילנו. שום דבר מלבד זה היא אמונה נכונה של הנוצרים. ציות ואמונה על פי דבר האלוהים הם המצב הנכון והלב של המאמינים. זה מה שעלינו לזכור לפני אלוהים.
ביננו לבין עצמנו ייתכן כמובן שנתפאר בהישגנו, נתחרה אחד בשני, נתמודד אחד עם השני, ונאתגר אחד את השני. למרות שזה גם מנהג חסר תועלת שמודדים משהו שהוא במהותו אותו דבר לפני אלוהים, בין בני האדם זה משהו אשר אנו מתעסקים בו בהמשכיות.
אפילו כלבלבים מזהים מיהו אדונם ונכנעים לאדונם ומצייתים לו, מזהים את קולו, ונשמעים רק לאדונם. כאשר כלבים ננזפים על ידי אדונם, הם מכירים במעשיהם הרעים, מורידים את ראשם בצייתנות ומנסים לחזור ליחסים טובים עם אדונם על ידי שהם עושים כל מיני פעלולים חמודים. כאשר אפילו חיות נוהגות כך, האנשים ממשיכים לאתגר את אלוהים על ידי שהם לוקחים אמונה ממחשבותיהם העצמיות. במילים אחרות, הם ממשיכים לדבוק באלוהים אפילו שהם מתעקשים על דרכיהם העצמיות ומחשבותיהם העצמיות.
עם התכלת. הארגמן וחוט השני שלו, אלוהים העלים את כל חטאי בני האדם, וכל מה שהוא אמר לנו זה להיות עם אמונה אשר מאמינה בעבודתו של אדוננו. אך אנשים עדיין נשארים עקשניים ומאתגרים את אלוהים.
ישוע אמר לנו להביא אליו את כל חטאינו, ועל ידי שהוא גרם להם להיעלם עם התכלת, הארגמן וחוט השני, הוא נתן לנו את מחילת החטאים. כאשר אלוהים אמר לנו לתת לו את האמונה של התכלת, הארגמן וחוט השני, האנשים עדיין אינם מאמינים בכך והם מתריסים כנגד אדונם. אנשים אלה יקוללו.
כאשר הם נותנים למשיח לא את האמונה אשר הוא רוצה מהם אלא את האמונה אשר הוא אינו רוצה, הוא רק יכול לכעוס. הם ממשיכים בעקשנותם לפני אלוהים ואומרים לו, "שמרתי את אמונתי היטב עד עתה. שבח אותי על העבודה אשר נעשתה היטב!" האם אלוהים ישבח אותם רק מכיוון שהם שמרו את אמונתם בעוד שלמעשה אמונה זו הייתה פשוט חסרת תועלת כל הזמן הזה?
ייתכן שישנם פעמים שעקשנות נדרשת בחיינו. אך העקשנות של אמונה מוטעית היא חסרת תועלת לחלוטין לפני אלוהים. אלוהים השתמש בתכלת, ארגמן וחוט השני כדי להעלים את חטאינו. התנ"ך אינו אומר שהוא השתמש רק בחוט הארגמן או שהוא השתמש רק בחוט השני, או אפילו יותר מזה שהוא השתמש בשרשראות מתכת בדיוק כפי שלא מוזכר השימוש בחוט ניילון. בתוך בית האלוהים, ומתוך תורת הישועה אשר ניתנה לנו, המשיח דרש מאיתנו את האמונה של התכלת, הארגמן וחוט השני.
נוצרים זה אלה אשר מאמינים והולכים אחרי ישוע המשיח. אם כן, אנו גם נוצרים. בכל אופן, ישנם כל כך הרבה אנשים אשר לא נולדו מחדש למרות שהם מאמינים בישוע כמושיעם, אשר לא קיבלו את מחילת החטאים, ואשר אין להם את האמונה של התכלת, הארגמן וחוט השני – הם רק לכאורה נוצרים אשר מיועדים ללכת לגיהינום כיוון שהם מאמינים על פי דרכם העצמית. מכיוון שהם רק דתיים ולא נוצרים אמיתיים, אלוהים ינטוש את האנשים האלה.
לפחות לפני אלוהים, אנו כולנו חייבים להיות כנים, ולהכיר את עצמנו כפי שאנחנו. כל רגע, כל דקה ושניה, אנו חייבים להתוודות שאנו יועדנו לגיהינום בגלל חטאינו. לפני המשיח לכולנו חייבת להיות האמונה של התכלת, הארגמן, וחוט השני. להאמין כך זהו הדבר הנכון לעשותו. וכל פעם שאנו מתוודים, אנו חייבים להזכיר לעצמנו מה המשיח עשה למעננו, שהוא הוטבל כדי לגאלנו מהחטאים ונשפט על חטאינו עם צליבתו, ולהכיר את ישועתנו כל פעם. זוהי האמונה שאלוהים דורש מאיתנו.
לעולם לא נוכל להשביע את רצון אלוהים אלא אם כן נעשה בדיוק כפי שהמשיח רוצה מאיתנו שנעשה. מדוע? כיוון שהוא נעשה למושיענו המושלם באמצעות התכלת, הארגמן וחוט השני שלו, עלינו להאמין בכל רגע במה שאלוהים עשה למעננו. כיוון שהאמונה של התכלת, הארגמן וחוט השני היא האמת, אנו צריכים אותה אף יותר למחילת חטאינו אשר אנו בעצמנו עושים כל יום.
?האם אלוהים יהיה שבע רצון אם ניתן לו תוצר של מאמץ עצמי
אם היינו נותנים לאלוהים דברים גשמיים, לא רק שהיינו מעלים את חמת אפו של אלוהים עלינו, אלא גם היינו עושים חטא גדול של הצבת אתגר נגדו. אמונה כזו היא בוגדנית כיוון שהיא עומדת נגד אלוהים. שום דבר בעולם הזה, לא חשוב עד כמה נפלא הוא ויקר, לעולם לא יכול להשביע את רצון אלוהים. נתינה לאלוהים חומרים כאלה של העולם, היא לעולם לא יכולה להיות האמונה הנכונה אשר צוותה על ידי אלוהים. לא משנה עד כמה הם יהיו טובים במושגים של העולם, אלוהים אינו מקבל סוג של חומרים כאלה. חייבת להיות לנו האמונה אשר אלוהים באמת רוצה מאיתנו, ולתת לו את האמונה הזו.
אמונתנו צריכה להיות כזו המאמינה בדבר האלוהים כפי שהוא, כזו אשר לוקחת בדיוק את התרומה אשר אלוהים ביקש מאיתנו. כל אותו זמן, עם כל רגע שעובר, אנו חייבים גם להכיר במה שאלוהים עשה למעננו ועלינו גם להודות בחוסר מושלמותנו וחולשותינו. אנו חייבים לזכור את הברכות השופעות אשר אלוהים העניק לנו, ועלינו לדעת בדיוק ולהאמין במה שהוא עשה למעננו, ושהוא מוכן לפגוש אותנו.
אנו חייבים להשליך את כל האמונה המיסטית, וחייבת להיות לנו רק האמונה המאמינה בדבר אשר נאמר על ידי אלוהים. התרומה של אמונה זו היא מה שעלינו לתת לפני אלוהים. רק כאשר אנו נותנים לאלוהים את התרומה של האמונה הנכונה, הוא יהיה שבע רצון, יפגוש אותנו ויקבל את אמונתנו. כאשר אנו נוהגים כך, אלוהים נותן לנו את הברכות אשר הוא קבע והכין בשבילנו.
כאשר אנו שוכנים בדבר, עלינו להתבונן, "מהי האמונה שאלוהים באמת רוצה מאיתנו? איזה סוגי תפילות הם תפילות אשר הוא רוצה?" אנו נבין אם כן שהתפילות אשר אלוהים רוצה מאיתנו הם תפילות מתוך אמונה. אדוננו רוצה מאיתנו את התפילות אשר מועלות עם האמונה של התכלת, הארגמן וחוט השני, מתוך האמונה אשר התקבלה ממה שאלוהים נתן לנו. כל מה שאלוהים רוצה מאיתנו היא תפילת ההודיה הזו מתוך אמונה; הוא לעולם לא יקבל שום דבר ממה שהכנו בעצמנו ואשר אנו מנסים לתת לו או להשאיר לרגליו. אנו כולנו חייבים להבין שאל לנו לעשות זאת.
אלוהים אומר לנו, "לא, לא, זאת לא האמונה אשר אני רוצה ממך, הוטבלתי ונצלבתי למענך, קיבלתי את הטבילה כדי להעלים את כל חטאיך מכיוון שהיה עלי לקחת את חטאיך על עצמי לפני שנשפטתי על חטאיך ומתתי על הצלב. אני מושיעך, אך אני גם אלוהיך. אני מלך המלכים, אך מכיוון שאני גם אלוהיך, באתי אל האדמה הזו וביצעתי את הכל. אני רוצה שתאמין בי באמת, שתכיר בליבך בסמכותי, ושתודה בלב שלם שאני אלוהיך האמיתי." למטרה זו אלוהים נתן לנו את התכלת, הארגמן, חוט השני, ואת חוטי הפשתן השזורים. זוהי האמונה אשר אלוהים דורש מאיתנו.
האמונה הזו של התכלת, הארגמן וחוט השני באמת חייבת להיות לנו. ייתכן שתחשוב לעצמך, " ובכן, עדיין אפשר לחיות עם זה, אני עדיין בסדר, והדברים מתנהלים כמו שצריך. אם זה לא שבור מדוע לתקן את זה? מדוע עלי להאמין בדיוק בדרך זו? בין אם אני מאמין בדרך הזו או ההיא האם הן לא כולן אותו דבר?" לא הן לא אותו הדבר! אם יש לך בלבך אמונה אחרת מהאמונה הזו, אם כן, בהחלט לא נושעת. כיוון שבלב כזה עדיין נמצא חטא, עליך להפנות את ליבך ולחזור לאמונה אשר מאמינה באמת בבשורת המים והרוח.
ליבם של אלה אשר מאמינים בבשורה האמיתית, וליבם של אלה אשר לא, שונים מיסודם אחד מהשני. אלוהים יודע זאת, וגם אנו אשר נולדנו מחדש. כאשר תיווכח להכיר את עצמך, עליך לחזור חזרה. "אלוהים אני באמת חוטא. בבקשה הושע אותי." כאשר אתה חוזר כך עם ליבך ומחפש אחר ישועתך, אלוהים יפגוש אותך עם האמת שלו.
אדוננו הושיע אותנו מכל חטאינו
אדוננו הוטבל ונצלב למעננו. כפי שכתוב במתי 3 זה מה שישוע עשה למעננו. אנו מאמינים בכך. אנו מודים לו על כך. כאשר ישוע הוטבל כל חטאינו הועברו עליו. כשהוא נצלב זה היה מכיוון שהוא לקח את כל חטאינו וכך יכל לשאת את החטאים האלה אל הצלב. הוא נשפט לא רק על חטאינו אלא על כל החטאים של כל העולם.
כאשר אדוננו אומר לנו להביא לו את התרומה של חומרי הבניה למשכן, או כאשר הוא אומר לנו כל דבר, הוא תמיד מתקדם לפי סדר. הוא תמיד אומר לנו, "הביאו לי תכלת ארגמן וחוט שני." חוט התכלת תמיד מופיע ראשון. והוא ממשיך אחרי זה עם חוטי הפשתן השזורים, האומרים לנו להאמין בדבר האלוהים. ייתכן שלהאמין קודם בדם של ישוע ולאחר מכן להאמין בטבילת ישוע ייראה בסדר במבט חטוף, אך למעשה זוהי טעות. מכיוון שישוע הוטבל קודם הוא יכל לשפוך את דמו על הצלב. אני אומר לך שוב שלעולם זה לא בסדר להאמין קודם בדם של הצלב ולאחר מכן בטבילתו. אלוהים לעולם לא מאפשר אמונה כזו.
כשהוא בא אל האדמה הזו בגוף אדם, כאשר אדוננו הגיע לגיל 30, הוא הוטבל קודם כדי לקחת את כל חטאינו על עצמו. לאחר שעשה כן, הוא נשא את חטאי העולם הללו אל הצלב, נדון לצליבה, קם לתחייה מן המתים, ועל ידי זה נהפך למושיענו. כך, אנו חייבים להאמין במה שישוע עשה למעננו בהתאם לסדר אשר הוא ביצע בעבודתו. כך עלינו להאמין. רק אז אמונתנו תעמוד בשלמותה, לעולם לא תהיה מבולבלת, ולעולם לא תרעד. וכאשר נפיץ את הבשורה לאחרים, עלינו לעשות זאת בהתאם. במילים אחרות, אנו חייבים להאמין בהתאם למה שישביע את רצון האלוהים ובהתאם לדרך אשר הוא קבע בשבילנו.
איזה סוג של תרומה אלוהים מבקש ממך להביא לו? האם הוא לא אומר לך להביא לו את האמונה של התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים? האם יש בך את האמונה הזו? האם במקרה אינך מאמין בסדר הפוך? "בין אם אני מאמין בדרך הזו או בדרך אחרת זה לא משנה. אני עדיין מאמין, וזה מה שיש. אני מאמין קודם בחוט השני, ואז בחוט התכלת, ואז בחוט הארגמן." אם כך אתה מאמין, עליך להאמין שוב. ישוע לעולם לא יאשר את האמונה ההפוכה שלך.
אדוננו הוא אלוהי הצדק והאמת .מכיוון שכך, הוא אינו מאשר אמונה מוטעית. כיוון שאמונה אינה יכולה לעמוד בזקיפות כאשר כל סדרה מבולבל, אלוהים אינו יכול לאשר אמונה שכזו אפילו אם הוא רוצה. בדיוק כפי שאנו איננו מסוגלים לנסות לקבע את היסודות לאחר שסיימנו לבנות את הבית. בגלל שישוע לקח את חטאינו עם טבילתו, הוא יכל לאחר מכן להיצלב.
לכן עלינו להאמין בהתאם למה שישוע אמר לנו. זוהי הנחת אבן הפינה לאמונה הנכונה. כיוון שאלוהים הושיע אותנו בצורה נכונה, בהגינות ובצדק, איננו יכולים לשנות את הסדר בעצמנו. אם אנו מאמינים בדם של הצלב קודם ולאחר מכן בטבילתו של ישוע, אם כך, אמונה זו היא פשוט לא נכונה. מכיוון שהם לא נשטפו בגלל הסדר ההפוך של אמונתם, חטאים עדיין נמצאים בליבם של אלה אשר מאמינים כך. זה באמת נפלא. שום דבר מלבד זה היא האמת המדהימה.
לפני המשיח, הרבה מאיתנו נהגו להאמין רק בדמו של ישוע על הצלב. אנו האמנו, "ישוע לקח את כל חטאיי ונשא את דיני על ידי ששפך את דמו על הצלב. לכן כולנו נושענו לחלוטין. ישועתנו באה מהמשיח אשר מת למעננו על הצלב. כל מי שמאמין בכל זה נושע עתה." לאחר מכן הבנו את המשמעות המקורית של טבילת ישוע. אז על גבי אמונתנו הראשונה המוטעית, פשוט הוספנו את אמונת האמת. מה קרה אז? חטאינו לא נעלמו במציאות. כיוון שאמונה כזו היא פשוט אמונה של דוקטרינה ושל שכל ותו לא, היא אינה יכולה להיות האמונה האמיתית והממשית של ליבנו.
אם אמונתך היא כזו, אתה חייב לחזור במהירות ולשנות אותה. קודם כל, עליך להודות בכך שאמונתך לא הייתה נכונה. לאחר מכן, עליך לחדש את יסודות אמונתך לאלתר. כל מה שעליך לעשות זה לשנות את הסדר שוב. "כאשר ישוע בא אל האדמה, הוא הוטבל על ידי יוחנן המטביל בנהר הירדן ולקח את כל חטאיי. מכיוון שישוע הוטבל כל חטאי העולם הועברו עליו, ומכיוון שכל חטאי העולם הועברו עליו כך, גם חטאיי הועברו על ישוע. לאחר מכן הוא שפך את דמו על הצלב כדי לשלם את כל חובות חטאיי." זוהי הדרך שעליך להאמין.
"למי אכפת אם אני מאמין בדרך הזו או בדרך ההיא? כל מה שחשוב זה שאני מאמין בארבעת הפעולות של ישוע. מדוע להיות כה עקשן ולהתעקש על הסדר?" האם במקרה אתה עדיין מחזיק בדעה זו? אם כן עליך לקחת לליבך את האמת הזו: ישוע מת על הצלב רק לאחר שהוטבל. וזוהי האמת שאתה חייב להאמין בה.
רוח הקודש לעולם אינה מאשרת אי צדק. רוח הקודש האלוהית מאשרת את אמונתנו רק כאשר אנו מאמינים במה שהמשיח עשה למעננו על האדמה הזו כפי שהם. רוח הקודש אינה אומרת, "אז אתה מאמין בכל ארבעת הפעולות האלה של ישוע. אמן. בין אם אתה מאמין בצורה נכונה או בסדר הפוך, בכל מקרה אם אתה מאמין זה בסדר. אמן. בסדר, אתה אם כן ילדי."
ישוע המשיח בא אל האדמה הזו על פי רצונו של אלוהים האב ופעל בהתאם להוראתו של האב. בצורה כזו הוא חי את 33 השנים שלו על האדמה. בביאתו לאדמה, הוא השלים את עבודות הישועה שלו על ידי שהוטבל, נצלב, קם לתחייה, ואז התרומם לשמים ושלח לנו את רוח הקודש.
אלוהים רוח הקודש שוכנת בליבם של אלה מאיתנו אשר קיבלו את מחילת החטאים, והיא מאשרת את האמונה של אלה אשר מאמינים במה שישוע עשה למענם כפי שהם. זוהי הסיבה שלעולם איננו יכולים להאמין בהתאם למחשבותינו העצמיות. למרות שאתה ואני באמת מאמינים בישוע, האם אינך מאמין במקרה בבלבול ובסדר הפוך? אם כן, אתה חייב להאמין שוב בצורה נכונה.
כאשר אתה עושה כן, רוח הקודש פועלת בליבך. למרות שאנו מלאים בחסרונות, רוח הקודש מחזיקה את ליבנו בצורה יציבה, היא עימנו, ומעניקה לנו את חסדה כאשר אנו באים קרוב לפניה. רוח הקודש נותנת לנו כוח. היא נותנת לנו חוזק. היא מעודדת אותנו. היא מברכת אותנו. היא מבטיחה לנו עתיד מזהיר. ולאלה מאיתנו אשר מאמינים, היא מובילה אותנו מאמונה אל אמונה כדי לא לאבד את הכשירות להיכנס לממלכתו הנצחית.
זה מה שאנו צריכים כאשר אנו מאמינים במה שישוע עשה למעננו, או מתי שהוא אומר לנו לתת לו את תרומתנו – כלומר, אנו חייבים להאמין שהוא הושיע אותנו עם המים והרוח. כל הכלים אשר בתוך המשכן חשובים כיוון שכולם אומרים לנו בהמשכיות על הסוד של הלידה מחדש מהמים והרוח. במילים אחרות, באמצעות כה הרבה דברים אשר במשכן, אלוהים רוצה לספר לנו על דבר אחד – בשורת המים והרוח.
יסוד זה מאד חשוב לאמונתנו
אם נבנה את בית האמונה מבלי להניח את קודם את יסודות האמונה בצורה יציבה, ככל שנאמין יותר בישוע, נצבור יותר חטאים. ככל שיהיה עלינו לתת יותר תפילות תשובה, נהפוך ליותר חוטאים צבועים. אך כאשר אנו מאמינים במתנת הישועה, שאדוננו הושיע אותנו עם התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, אנו כולנו יכולים להיות ילדיו המושלמים של אלוהים. לכן, אנו כולנו חייבים להאמין באמונה של התכלת, הארגמן, חוט השני, וחוטי הפשתן השזורים, וכך, כולנו חייבים להפוך לילדיו של אלוהים.
אלה אשר יסודות אמונתם מושלמים, יכולים לבצע את כהונתם באור בהיר אפילו שייתכן שלהם בעצמם יש חסרונות. במילים אחרות, הם יכולים לבצע את כל המטלות של כהונתם כאילו הם באמת מאמצים את כל אנשי העולם אל חיקם, מתפללים לאלוהים למחילת חטאיהם, ומשרתים את הבשורה הזו לפני אלוהים
בניגוד לכך, אלה אשר יסודות אמונתם אינם ברורים, ככל שהזמן עובר, הם הופכים ליותר צבועים. הם הופכים לרשעים. הם הופכים לדתיים צבועים יותר. כפי שאדוננו אמר לנו שעלינו להכיר עץ על פי פירותיו, הפירות אשר יוצאים מאנשים כאלה הם מעוררי גועל, מטונפים וצבועים. בכל אופן, אלה מאיתנו אשר נולדים מחדש אינם צבועים כלל. הם אמיתיים. למרות שיש להם חולשות, הם באמת כנים. הם מכירים בחולשותיהם ובטעותם והם תמיד חיים באור הבהיר. כיוון שאדוננו הוטבל ונצלב כדי למחוק את כל חטאינו, ומכיוון שבאמת הוא גרם לכל חטאינו להיעלם, על ידי האמונה באמת הזו אנו קיבלנו את מחילת חטאינו. כיוון שיסודות אמונתנו מוצקים, למרות שאנו לא מושלמים, למרות שאנו עושים חטאים, למרות שאנו חלשים, חיינו תמיד בהירים כיוון שליבנו תמיד ללא חטאים. יכול להיות שבגלל חסרונותינו נלך בדרך רעה לפעמים, אך כיוון שלמעשה אנו חפי חטא איננו הולכים בדרך רעה ומובילם את עצמנו ואחרים לחורבן. למרות שאנו לא מושלמים, בכל זאת אנו צועדים על הנתיב אשר משביע את רצונו של אלוהים, נעים קדימה צעד אחר צעד ומשרתים את הבשורה אף יותר. כל זה נעשה אפשרי כיוון שישוע הושיע אותנו בצורה מושלמת.
אם ישוע המשיח, משיחנו ומושיענו לא היה מושיע אותנו כך לגמרי עם ארבעת החוטים, לא היינו יכולים להיוושע לעולם. בגלל שהוא הושיע אותנו, נושענו, ובגלל שהאמנו, הפצנו את הבשורה והיללנו את אלוהים באמונה. על ידי אמונתנו אנו מהללים את אלוהים, על ידי אמונתנו אנו משרתים אותו ועל ידי אמונתנו אנו הולכים אחריו. הפכנו עתה לכאלה. אנו, במילים אחרות, הפכנו לאלה אשר משביעים את רצון אלוהים עם אמונתנו. אנו הפכנו לאלה אשר יסודות אמונתם עומדים בצורה יציבה.
אלה אשר יסודות אמונתם לא מונחים היטב חייבים להניח אותם שוב. זוהי הסיבה שאל-העברים 2-6:1 אומר, "על כן בעזוב כעת ראשית דבר המשיח נעבור אל השלמות ולא נשוב לשית יסודי התשובה ממעשי מות והאמונה באלוהים. ותורת הטבילות וסמיכת ידים ותחית המתים והדין הנצחי."
מה קטע זה אומר לנו? הוא אומר לנו לדעת ולאמת בצורה ברורה, ולהניח בצורה יציבה את היסוד לשאלות כאלה: "מדוע ישוע הוטבל?"; האם טבילה זו היא דמות הנחת הידיים אשר בברית הישנה?"; האם נחייה שוב?"; ו "מהו הדין הנצחי?" הוא אומר לנו להיות בעלי אמונה מושלמת ולהניח ביציבות את היסודות מהתחלה ממש על ידי הדברים האלה, כך שלעולם לא נרעד או לא נצטרך להניח שוב את היסודות. האמונה אשר מאמינה בתכלת, ארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים היא האמונה המושלמת אשר מאמינה שאדוננו השלים את ישועתנו באופן מושלם. אנו חייבים לעמוד בצורה איתנה על יסודות האמונה האלה, ועלינו לרוץ משם, אנו חייבים לרוץ את המרוץ של האמונה.
יש אנשים אשר מפרשים את הקטע שלעיל מעברית כאילו הוא אומר שאיננו יכולים להגיד שוב שחטאינו הועברו על ישוע באמצעות טבילתו ושהקטע הזה אומר לנו שאיננו צריכים לבנות את יסודות האמונה שוב. אך האם אלוהים היה אומר לנו לא לבנות מחדש את יסודות האמונה שלנו אם הם נבנו בצורה נכונה מלכתחילה? קטע זה אומר לנו שאלה אשר אין להם את יסודות האמונה הנכונים צריכים להניח יסודות אלה, ואלה אשר יש להם את יסודות האמונה הנכונים, חייבים לעשותם אף יותר מוצקים ויציבים ולהמשיך הלאה.
כדי להושיע אותנו, אלוהים ציווה את משה לבנות את המשכן ולקבל תרומה מעמו. הוא ציווה את בני ישראל לתת לו זהב, כסף, נחושת, תכלת, ארגמן, שני, חוטי פשתן שזורים, צמר עיזים, עורות אילים מאדמים, עורות תחשים ועצי שיטים. בדיוק כפי שהוא קבע חומרים אלה, אדוננו למעשה נתן לנו את מתנת הישועה על ידי שגאל אותך ואותי מחטאי העולם. בדרך זו, אלוהים למעשה אמר לבני ישראל להביא לו את התרומה הזו, לבנות את המשכן, קבע את שיטת ההקרבה, ומחל לחטאי בני ישראל אשר נתנו לו את עולת הקורבן בהתאם לדרישות של שיטת ההקרבה הזו.
אמונתנו נעשית מושלמת על ידי האמונה בתכלת, בארגמן, בחוט השני ובחוטי הפשתן השזורים אשר ניבאו לנו את הביצוע המושלם של ישועתנו על ידי ישוע המשיח
אם אנו איננו מסוגלים להאמין באמת המושלמת אשר בוצעה על ידי ישוע המשיח ולא נניח לאלתר את יסודות אמונתנו ביציבות, אמונתנו תמשיך לרעוד. ללא הידע, ההבנה, והאמונה בעובדה שאדוננו הושיע אותנו לחלוטין, כולנו ננסה לבסוף להגיע לישועתנו בכוחות עצמנו. אמונה כזו אינה מושלמת, אלא היא מוטעית.
הבה נפנה לאל העברים 31-10:26 : "כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קיבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קורבן לכפר על החטא. כי אם ביעותי הדין העתיד ואש קינאה אשר תאכל את הצוררים. הן איש כי יפר תורת משה מות יומת בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה. מה תחשבו כמה יגדל העונש הראוי לרומס ברגלו את בן האלוהים וחושב לחל את דם הברית אשר הוא מקודש בו ומחרף את רוח החסד. כי ידענו את האומר לי נקם ושילם ועוד כי ידין יי עימו. מה נורא לנפול ביד אלוהים חיים."
הקטע אומר לנו שאם אנו חוטאים בכוונה תחילה לאחר שקיבלנו את הידע של האמת, לא יישארו יותר קורבנות חטא אלא רק דין נורא של אלוהים. כאן, אלה אשר חוטאים בכונה תחילה לאחר שקיבלו את הידע של האמת, הם אלה אשר אינם מאמינם בבשורת המים והרוח אפילו שהם יודעים אותה. אנו חייבים להאמין באמת שאלוהים הושיע אותנו עם התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים, שהוא הושיע אותנו עם הזהב, הכסף והנחושת ושהוא עשה את גג המשכן עם כיסוי של תכלת, ארגמן, חוט שני, חוטי פשתן שזורים, צמר עיזים, עורות אילים מאדמים ועורות תחשים. אנו כולנו חייבים לדעת דברים אלה בבירור ולהניח את יסודות אמונתנו בצורה יציבה.
אדוננו הבטיח לנו שהוא יושיע אותנו לחלוטין, וכאשר הגיע הזמן, הוא הוטבל כדי לקחת את חטאינו על עצמו, מת על הצלב, קם לתחייה שוב מן המתים, ועל ידי כך הושיע אותנו לגמרי. לכן אנו נושענו על ידי האמונה בישוע המשיח הזה אשר הניח את יסודות ישועתנו בצורה שלמה.
אך אלה אשר יודעים את האמת הזו ומסרבים להאמין בה, ללא ספק יעמדו מול דינו הנורא של אלוהים כאשר היום של משפטם האחרון יגיע. גופם לא ימות אלא יסבול לנצח. התנ"ך אומר לנו שבשבילם יהיה רק זעם בוער וסבלם מהגיהינום יהיה כה גדול שמתואר שהוא יתובל באש (מרקוס 9:49). זה אומר לנו שתהיה רק ציפייה נוראה לדין וזעם בוער אשר יאכל את המתנגדים.
כאשר רק הכישלון בשמירת התורה מוביל לדין הנורא הזה, עד כמה נורא יהיה הדין של אלה אשר אינם מאמינים בישועתם אשר ניתנה על ידי בן האלוהים? זוהי הסיבה שעל כולנו להאמין בישוע המשיח כמושיענו, בישוע אשר בא אל האדמה הזו בגוף אדם, אשר לקח את כל חטאינו על עצמו עם טבילתו, אשר נשא את חטאי העולם הללו אל הצלב ונשא את כל ההרשעות על החטאים עם צליבתו, אשר קם לתחייה מן המתים ואשר עכשיו חי.
לכן יסודות אמונתנו חייבים להיות מקובעים ביציבות
מדוע אמר אלוהים למשה לבנות את המשכן? כאשר אנו מסתכלים על כל אחד מהפרטים של כל החומרים אשר שימשו למשכן, אנו יכולים לראות שהם מגלים את האמת שישוע המשיח בא אל האדמה הזו בגוף אדם, לקח את חטאינו על עצמו עם הטבילה אשר הוא קיבל מיוחנן המטביל, נשא את חטאי העולם האלה אל הצלב ומת עליהם, קם לתחייה מן המתים, התרומם לשמים יושב לימין כיסא הכבוד של אלוהים האב, ועתה נעשה לאלוהינו הנצחי. מהשער ועד עמודיו ואדני הנחושת, כל פרטי המשכן מראים לנו על אמת הישועה. במילים אחרות, כל הברית הישנה מספרת לנו על טבילת ישוע המשיח, הקרבתו, זהותו ועבודת הישועה שלו.
מהברית הישנה ועד הברית החדשה, בגלל שישוע המשיח מספר לנו על בשורת המים והרוח - כלומר, בשורת התכלת, הארגמן, חוט השני, וחוטי הפשתן השזורים – אלה אשר מאמינים באמת הזו, תמיד מדברים על האמת הזו של התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים כל פעם שיש להם הזדמנות לכך. כיוון שהם השמיעו ושמעו זאת לעיתים קרובות כל כך, ייתכן שלפעמים אפילו נשכח עד כמה אמת זו יקרת ערך. אך עד כמה יקרת ערך אמת זו? כאילו אנו חיים בתקופת שלטונו של המלך שלמה כאשר היה כה בשפע זהב יקר וכסף שנהגו בהם כבאבנים, כיוון שאנו שומעים את האמת הזו כל יום בקהלו של אלוהים, יכול להיות שלפעמיים ניקח את הישועה הזו כמובנת מאליה. אך עליך לזכור זאת: אמת זאת אינה יכולה להישמע בשום מקום אחר מלבד בקהל האלוהים וללא ישועה זו אף אחד אינו יכול להיוושע, או להניח את יסודות האמונה ביציבות.
האמונה שעימה אני ואתה נושענו היא האמונה בעובדה שאדוננו הושיע אותנו לחלוטין והניח את יסודות אמונתנו ביציבות עם ארבעת החוטים של התכלת, הארגמן, חוט השני, וחוטי הפשתן השזורים. הרשה לי לחזור פעם נוספת על כך שאנו כולנו חייבים להאמין בזה בליבנו. אלוהים הבטיח לנו, ובדיוק כפי שהוא הבטיח, הוא בא אל האדמה הזו כזרע של אישה (בראשית 3:15), לקח את כל חטאינו על עצמו עם טבילתו, נשא את כל ההרשעות של חטאינו אל הצלב, קם לתחייה מן המתים, ועל ידי כך הושיע אותנו באופן מושלם. כיוון שזוהי אמת כה פשוטה אשר קל להסבירה ולהבינה, אנו יכולים ללמד את הבשורה הזו כל יום בכל רחבי העולם. כמובן ישנם עדיין הרבה מעוררי רחמים אשר אינם יודעים את האמת הזו. בכל אופן, אלה אשר אינם מאמינים אפילו שהם נמצאים בקהל האלוהים, הם יותר מעוררי רחמים מאלה אשר אינם יודעים את האמת הזו.
אף על פי שבאמת קיבלת את מחילת החטאים, מחשבותיך עדיין יכולות להיות רעות, אך לפחות ליבך נעשה מאד צייתן. אך הצבועים אשר אינם כך, למרות שהם מנסים למראית עין להראות את עצמם כצייתנים, הם כה רשעים בפנימיותם שהם ממשיכים לרמות את אלוהים ואנשים לאין ספור כל יום. אתה ואני חייבים להניח את יסודות האמונה ביציבות. ועל הישועה הזו שאדוננו הקים למעננו ביציבות רבה, אנו חייבים לעמוד בפני אלוהים על ידי האמונה בה.
אמונה אשר עומדת איתן כמו מרכיבי המשכן
אלוהים אמר לנו להביא לו תרומה כזו ולבנות את משכנו. אני ואתה וכולנו חייבים להפוך לאנשי אמונה אשר מאמינים שישוע המשיח בא אל האדמה הזו ועל ידי כך הושיע אותנו בצורה רוחנית. אנו חייבים לעמוד ביציבות לפני אלוהים על ידי שיהיה לנו סוג אמונה שכזה כמו חומרי הבנין אשר שימשו למשכן. האם אתה מאמין? האם יש לך באמת סוג כזה של אמונה? על ידי קהל האלוהים, בשורת המים והרוח עדיין נשמעת. כיוון שאלה הם היסודות הבסיסיים של אמונת האמת, אינני יכול להדגיש זאת מספיק.
כל כך הרבה כנסיות וזרמים בעולם הזה אינם יודעים את האמת שישוע קיבל את כל החטאים על עצמו עם טבילתו, ובמקום זאת מאמינים רק בדם של הצלב. אפילו בנסיבות אלו אדוננו אפשר לנו עדיין למצוא את האמת. הסיבה מדוע ישוע מוסמר ונדקר על הצלב הייתה כיוון שהוא הוטבל על ידי יוחנן המטביל בנהר הירדן. זה היה מכיוון שהוא קיבל את כל חטאי העולם אשר הועברו עליו עם טבילתו שהוא נצלב ונדקר על הצלב.
לפיכך, האמונה של אלה אשר טוענים שקיבלו את מחילת החטאים רק על ידי האמונה בדם של הצלב בלבד היא אמונה שקרית אשר תתפורר לבסוף ולא משנה עד כמה ייתכן שהם אדוקים. לא משנה עד כמה באופן בלתי נלאה הם מלמדים את ההמון בקול רועם להאמין בישוע, אמונתם, אשר מאמינה אך ורק בדם של הצלב בלבד, מציעה רק תפילות תשובה ואינה יכולה אפילו לפתור את בעיית החטאים שלהם עצמם, היא בנויה על יסודות רעועים שפשוט יתמוטטו כאשר הגשם ירד, הרוח תנשב, והמבול יגיע.
אני בעצמי לא שמעתי על פרטי טבילת ישוע יותר מ 10 שנים מאז שהתחלתי להאמין בישוע. בכל אופן, ישוע פגש אותי עם דבר האמת שלו, ויכולתי להיוולד מחדש מהמים והרוח. עתה אני יודע שישנם אנשים רבים ברחבי העולם אשר מחפשים אחר האמת אך עדיין לא מצאו אותה. אני רוצה לדבר אל כל אלה, כך שהם יוכלו לשמוע את האמת של המים והרוח, וכך הם יוכלו לקבל את מחילת חטאיהם על ידי האמונה בזה בליבם.
לפני שנולדת מחדש, יכול להיות שגם אתה ניהלת אורח חיים דתי. בזמן ההוא, קרוב לוודאי שלא שמעת על התכלת, הארגמן, חוט השני וחוטי הפשתן השזורים. לא רק זה, קרוב לוודאי שלא שמעת גם על בשורת המים והרוח, ויותר מכך, שחטאינו הועברו על ישוע כאשר הוא הוטבל.
זה חשוב בצורה קריטית לנוצרים לדעת ולהאמין באמת של התכלת, הארגמן, חוט השני, וחוטי הפשתן השזורים כמו שהיא. רק כאשר יסודות האמונה מונחים בתכלת, בארגמן, בחוט שני ובחוטי הפשתן השזורים, נוכל לעמוד עם אמונתנו באיתן וביציבות. אם לא האמנת כך עד עתה, זה לא מאוחר אף פעם- כל מה שעליך לעשות זה להאמין כך אפילו עתה. רק כאשר תאמין כך עתה תוכל להיוושע לחלוטין, להניח את יסודות אמונתך ביציבות, ולהקים את אמונתך על יסודות אלה.
.גם אלה אשר בקהלו של אלוהים חייבים להניח את יסודות אמונתם ביציבות
מתי 24:40 אומר, "אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב" כאשר כולנו התיימרנו להאמין באותה אמת ולשרת ביחד את אותה הבשורה בקהל האלוהים, מה יכול להיות יותר טרגי אם כמה מאיתנו ישארו מאחור לאחר מכן?
כיוון שדבר אלוהים הוא שכלי ומנומס, אמונה אינה יכולה להיות כפויה על אף אחד. לכן כאשר אתה שומע את דבר האלוהים אשר מושמע בצורה מנומסת, עליך להאמין בו בשכל ישר, ולשים במרכז השכל את העובדה שאתה למעשה שומע את דבר האלוהים. כאשר בני ישראל שמעו מה שמשה אמר להם, הם החשיבו את זה לא כדבריו שלו אלא כדברי אלוהים. באותו אופן, כאשר נאמר לך מה דבר האלוהים אומר, עליך לבדוק ולראות למעשה האם באמת אתה מאמין או לא מאמין על פי דבר האלוהים הזה. עליך לשקול את הדבר בראש צלול, ואז להאמין במה שלמעשה הוא אומר לך.
התנ"ך הילל את אנשי ברואה על שיכלם הישר ויחסם אל דבר האלוהים. המאמינים בברואה היו, "נדיבים מאנשי תסלוניקי ויקבלו את הדבר בכל לב וידרשו בכתובים יום יום לדעת אם כן הוא הדבר" (מעשי השליחים 17:11). בקיצור, הם האמינו תוך התבססות על השכל וההגיון בדברו כפי שלימדו אותם.
אמונה אמיתית באה באופן רציונלי ובלב שלם אשר מחפש את הדבר. האם יש איזשהו היגיון לכפות עליך להאמין בניגוד לרצונך? אפילו אם מישהו היה מכריח אחר להאמין זה יהיה למעשה חסר ערך, כיוון שזה אשר נכפה עליו להאמין, לא יאמין בהכרח במה שנאמר לו להאמין. לפני אלוהים, הכל תלוי במה שהאדם מאמין ברצונו החופשי. אם מישהו אינו מאמין כאשר נאמר לו אותו סיפור שוב ושוב, אין שום דרך אחרת לאדם זה אלא ללכת לגיהינום.
לכן, כל חוטא ברחבי העולם ראוי לרחמנותנו, אך אם חלק מאיתנו אינם מאמינים בדברו כפי שהוא אפילו שכולנו תחת אותו גג של קהל האלוהים, אז הם אפילו יותר מעוררי רחמים. כיצד יכול להיות מישהו מעורר רחמים יותר מאלה אשר בתוכנו שסופם יהיה גיהינום, אפילו שהם נשארו באופן פיזי באותו קהל האלוהים יחד עימנו?
לישוע היו תריסר תלמידים, ומתוכם רק יהודה לא האמין שישוע היה המשיח והמושיע. לכן יהודה קרא לישוע מורה. פטרוס גם נהג לקרוא לישוע מורה אך לבסוף הוא נוכח להאמין באופן אחר והתוודה, "ישוע אתה המשיח ובן האלוהים. אתה בן האלוהים המושיע אשר בא כדי לגרום לחטאיי להיעלם. אתה אלוהי הישועה."
אמונתו של פטרוס, במילים אחרות, הייתה שונה מזו של יהודה. לאחר שיהודה בגד בישוע ומסר אותו, הוא הרג את עצמו בתליה. למרות שיהודה היה עם אחד עשר התלמידים האחרים, בסוף, הוא נכשל בהבנה מי היה באמת ישוע המשיח, ולכן סופו היה גיהינום. בניגוד אליו, פטרוס נושע על ידי שהכיר בישוע המשיח והאמין בו כמושיעו, למרות העובדה שהוא היה איש קצר רוח עם הרבה חסרונות.
באותו אופן, הישועה תלויה באם האדם יודע את האמת ומאמין בה בליבו או לא. האדם אינו יכול להאמין באמת כאשר הוא אינו יודע אותה. בכל אופן, אם האנשים אינם מאמינים באמת אפילו אם הם יודעים אותה הם יעמדו בפני עונש גדול יותר (לוקס 12:48). זוהי הסיבה שאלוהים אומר לנו שיסודות אמונתנו חייבים להיות יציבים וזקופים.
?איך היא אמונתנו
האם יסודות אמונתנו מחוזקים עתה? האם הם יציבים? האם אתה מאמין שישוע הושיע אותך באופן מוחלט? ללא ספק אדוננו הושיע אותנו באמצעות המים והרוח. אין זה משהו מוזר שרק הזרם שלנו מלמד, אלא זה מה שאלוהים הבטיח בברית הישנה ומה שלמעשה ישוע קיים בברית החדשה – כלומר, זוהי הצורה אשר באמת משיחנו הושיע אותנו.
ישוע הוא מלך המלכים, (חוט הארגמן) אשר בא אל האדמה הזו בדמות אדם, לקח את חטאי העולם על עצמו עם טבילתו (חוט התכלת), נשא חטאים אלה אל הצלב ונצלב (חוט השני) קם לתחייה מן המתים, ועל ידי כך הושיע אותנו. בברית הישנה, הוא הבטיח שהוא יעשה כך, והוא הושיע אותנו על ידי שבאמת קיים את ההבטחה הזו בברית החדשה. האם אתה מאמין? שום דבר מלבד זה היא הנחת היסודות המוצקים של האמונה.
ישנם מאות מיליוני נוצרים ברחבי העולם אך עדיין, לרובם, יסודות אמונה רעועים. אנו יכולים לגלות האם לאנשים יש או אין את האמונה הנכונה על ידי דפדוף בספרים נוצרים רבים אשר זמינים עתה. המחברים של ספרים אלה נוטים להיות מנהיגים של קהילות נוצריות, ועל ידי קריאתנו את ספריהם, אנו יכולים לראות האם יש להם או אין להם את הידע הנכון של האמת. אם רק אחד מהמנהיגים האלה אינו בקי או אינו מאמין באמת אפילו אם הוא יודע אותה, אז כל אלה שהלכו אחרי מנהיג שכזה ילכו כולם לגיהינום. המציאות המרה היא שמעט יודעים את האמת, כאחדים מתוך מיליון. זוהי הסיבה שאנו המעטים אשר יודעים את האמת צריכים להפיץ את הבשורה בנאמנות ברחבי העולם.
אלוהים פועל באמצעותנו. אני ואתה איננו יכולים להמנע מללמד את הבשורה, כיוון שאי פרסום בשורת המים והרוח הזו דומה לעשיית חטא חמור לפני אלוהים. למעשה, אם באמת לא נלך אחרי עבודה זו באמונה, אנו באמת נעשה חטא חמור לפני אלוהים. זהו החטא של שליחת אנשים לגיהינום אפילו שאיננו יכולים לעצור את זה; זה פשוט חטא בלתי נסלח אם, בבערותם,סופם של האנשים יהיה גיהינום בגלל שאלה מאיתנו אשר ידעו את האמת שמרו את פיהם סגור.
אם לא נמלא את המשימה אשר ניתנה לנו, אנשים אלה ימחו נגדנו כיוון שזוהי משימתנו ההכרחית. התנ"ך מזהיר אותנו ואומר, "והצופה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותיקח מהם נפש הוא בעוונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרוש" (יחזקאל 33:6). אנו הראשונים שידענו והראשונים שהאמנו, חייבים לבצע את המשימה הזו של הצופה.
אני מודה לישוע על שנתן לנו את הבשורה הזו ועל שאפשר לנו לדעת את האמת הזו. אני מודה לו אף יותר כאשר אני מבין שאנו המעטים הנבחרים בעולם הזה אשר יודעים את האמת הזו ומאמינים בבשורה הזו. אנו השמענו את בשורת המים והרוח הזו להרבה כמרים ומאמינים רגילים ברחבי העולם, אך כל יום אימתנו את העובדה שלא היה אף אחד אשר למעשה ידע והאמין בבשורה זו לפני כן. באמצעותנו, דרשניי בשורת האמת של המים והרוח מופעים ברחבי העולם. כמונו, גם להם יש יסודות אמונה מוצקים, ומפיצים את האמונה היציבה הזו.
אם היו הרבה אנשים כאלה אשר מפיצים את הבשורה, יכול להיות שהיינו יכולים לנשום יותר בקלות ולנוח קצת מהוראתנו את הבשורה. אך למרבה הצער, אין עדיין הרבה אנשים בעולם הזה אשר יודעים ומאמינים באמת הזו. הרבה מפריזים בהערכה בהישגים של הרפורמאציה בהיסטוריה של העולם. כאשר אנו בוחנים בפרטים, אנו יכולים לראות שבזמן הרפורמאציה, הרפורמטורים שמו במקום הלא נכון את הלבנה הראשונה של יסודות האמונה התנ"כית וכן כל שאר הדברים אשר באו לאחר מכן גם הושמו במקום הלא נכון. בלי להתחשב בטעיות אשר באו לאחר מכן, אם הלבנה הראשונה מונחת במקום הלא נכון, האמונה נשארת עדיין רעועה; לפיכך, ההיסטוריה של הנצרות צריכה להיכתב מחדש.
אני מקווה ומתפלל שכולכם תעמדו לפני אלוהים על יסודות האמונה היציבים שלכם, ועל יסודות האמונה האלה, תחיו את חייכם למען שירות הבשורה האמיתית. כאשר תחיו למען הבשורה. ליבכם יתמלא בטבעיות בשמחה. כאשר האדם חי בשביל הבשורה, ליבו הופך לרוחני. כאשר רוח הקודש תמלא את ליבך ותפעל בתוכו, השמחה בליבך תעלה על גדותיה.
אך אם לא תחיה למען הבשורה אלא תרדוף רק אחרי תשוקות בשרך אפילו אם קיבלת את מחילת החטאים והינך מכיר את בשורת המים והרוח, חייך יהיו חסרי משמעות וריקניים.
אני מודה לאלוהים על שנתן לנו את הבשורה יקרת הערך ואשר נתן לנו את ישועתנו בחינם. זוהי תקוותי ותפילתי שכולכם תבחנו את אמונתכם פעם נוספת ותקבלו את המתנה של הישועה המושלמת באמצעות התכלת, הארגמן, חוט השני, וחוטי הפשתן השזורים.
Copyright © 2021 by The New Life Mission